רקע
שלמה שבא
ידיד נפש, אב הרחמן

יפים הגיאיות ליד צפת, ירוקים ההרים, צלול האוויר ומתוקים המים במעיינות. ההר הגדול עומד על מירון כחומה ובכל מקום מתרוממת מצבה או אבן של קבר קדוש. מסובבים שלמה אלקבץ ומשה קורדוברו ואליעזר אזכרי וכל בני החבורה בין ההרים כסיעה של נודדים שאין להם בית, והולכים בארץ הסגורה בין הריה בעמקיה ובנקיקיה ומשתטחים על הקברות הקדושים ומתפללים ומשננים דברי רבי שמעון בר יוחאי ואומרים פרקי הזוהר המתוקים. כבר כמה ימים סובבים הם בהרים במסע הגירושין שחידש הרמ"ק, הוא משה קורדוברו, המבקש את שלמות השכינה וגאולתה מן הגלות ששקעה בו, ובמסעם מבקשים הם לתמוך בה ולהחזירה אל הארץ המובטחת.

ויושבים הם בצלו של עץ זקן ומשה קורדוברו מסביר להם מדוע נעלם ספר הזוהר שכתבו רבי שמעון בר יוחאי לפני דורות רבים ונסתר לשנים רבות: צאו וראו חיבורי הקדמונים שלא ראו ספר הזוהר, כמה נעלם אור החוכמה מעיניהם ולא השיגו בה אפילו כחוט הסדקית.

ומספר להם משה קורדוברו סיפור מופלא כיצד נמצא הספר מחדש והחברים שומעים ועיניהם קרועות לרווחה:

יש מי שאומר שמצאו ישמעאלי עובד אדמה באדמת מירון ומכרו לבשמים ולרוכלים לכרוך התבלים. ומצאו חכם אחד מבני דרעא, בעיר צפת, מפוזר ומפורד וקרוע. וקיבצו וטרח כמה טרחות עד שהלך אפילו באשפות לקבץ החתיכות הקטנות שמכרו הרוכלים והבשמים. ובארץ דרעא, במדינות המערב היה עיקר מציאות הספר ומשם נתפשט אלינו.


החברים משתוממים וקורדוברו ממשיך ומספר:

ולא נתפרסם הספר אלא זה מאתיים שנה בקירוב. ובזמן קדמון מציאותו לא נודע ולא נתפרסם עניינו כלל ואין שום מחבר מעיד עליו, אלא האחרונים. ואפילו אחר שנתגלה היה ביד החכמים בגניזה ולא היו מפרסמים אותו עד עתה.


וגילה להם רבי משה קורדוברו מדוע נתגלה הספר רק בדורות האחרונים ומדוע צריכים אנו אותו עכשיו: “ועיקר צורכו של הספר עכשיו לסוף הגלות, בירידת השכינה אל תכלית הנפילה, כדי שיהיה לנו סמך בסוף גלותנו זה.”


4 קברי קדושים בתוך ידיד נפש אב הרחמן (2).jpg

קברי קדושים


טטט השתתקו החברים מרוב השתוקקות הנפש ואז נשמע קול מתוק מתגבה ועולה מעל להרים והעמקים ויש שראו את הקול כמראה ממש, כמין ענן עשן עולה כשפופרת לשמים הנפתחים לפניו. וכל השומע קול זה, קולו של אליעזר אזכרי השר את שירו, כשומע תפילת מלאכים ושירת אהבה ונפשו כלה עם השיר ונדבקת עם השכינה וזועקת אל הגאולה. מה יפה קול המשורר!

ידיד נפש אב הרחמן, משוך עבדך אל רצונך, ירוץ עבדך כמו איל, ישתחווה מול הדרך, כי ערבה לו ידידותך מנופת צוף וכל טעם.


הדור נאה זיו העולם, נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא, רפא נא לה, בהראות לה נועם זיווך. אז תתחזק ותתרפא והיתה לך שפחת עולם.


ותיק, יהמו רחמיך וחוס נא על בן אוהבך, כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך. אנא אלי, מחמד לבי, חושה נא ואל תתעלם.


הגלה נא ופרוש, חביב, עלי את סוכת שלומך. תאיר ארץ מכבודך, נגילה ונשמחה בך. מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.


ופונים החברים לשלמה אלקבץ, שכתב את השיר המתאר את געגועיהם ונדודיהם “לכה דודי”, והוא הוותיק שבהם ומורם והוא מתלמידי הרב יוסף טייטאצאק מסלוניקי שאצלו למדו הנבחרים תורה ותורת הסוד ושם נוסדו יסודותיהם ועלו לארץ. ופתח שלמה אלקבץ ואמר לפניהם דברים מקדושת הארץ:

שלמות ארץ־ישראל היא בעצמותה ממש. כי היא היתה הנקודה הראשונה בבריאה. וכמו שיש ארץ מגדלת פירות יותר מזולתה ויש ארץ שהיא מוצא הכסף והזהב והאבנים הטובות ומרגליות, כן כל השלמויות נמשכות מהארץ הזאת ולכן נקראת “עיר הצדק” שהצדק צומח בה וכן שאר השלמויות. והארץ קדושתה בעצמותה, איננה כשאר הארצות ודבר אלוקי יש בה.


ושמעו החברים ולבם רחב והערפל עלה על הרי צפת במסך של טיפות גשם, מעין בכי או השתקפות אלוהים, וכל העולם סביבם נתעלם וחשו החברים כאילו טועמים הם מטעם גן העדן והגאולה האמיתית.

ובשוק של צפת ציפו הסוחרים לנסים.


מקורות: בשערי הקבלה של רבי משה קורדוברו – ברכה זק: תולדות הפיוט והשירה – א"מ הברמן.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37252 יצירות מאת 1912 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!