שירי תפארת ועטרת הוד לגאון עוזנו, רוח אפינו

משיח אלהי יעקב, נעים זמירות ישראל

ומופת לכל יראי אלהים

דוד בן ישי מלך ישראל

ע“ה נ”ע,

מספרים נפלאות חייו, יראת אלהיו,

ועזוז גבורותיו ונגינותיו,

בעשרים שירים

מחברת ראשונה

 

מפתח שפתי    🔗

שְׁעוּ מִנִּי וְהָלְאָה שַׂרְעַפֵּי שָׁוְא סֵעָפֵי תֹהו,

סוּרוּ עִזְבוּנִי חֶפְצֵי גָלְמִי הַבְלֵי חָלֶד,

לֹא מִתְקֵך חֵּבֵל, אַף לֹא פִּגְעֵי תַמְרוֹרַיִך

יַלְאוּ עֶשְׁתְּנוֹתַי מוֹרָשֵׁי לְבָבִי יְנַתֵּקוּ.

הַרְחֵק מִשְּׁאוֹן קִרְיָה מֵהֶמְיַת הֲמוֹן דָּרֶיהָ

בָּדָד אֶשְׁכּוֹן עַל שְׂדֵי מְנוּחָה, בֵּין סַלְעֵי שָׁקֶט.

שָׁם תִּתְנָעֵר יְחִדָתִי מֵעֲפַר חַרְסֵי אָרֶץ,

מֵעַל לְמַעֲטֵה גְוִיָתָה נַפְשִׁי עוּף תַּגְבִּיהַּ

תֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ לְגָבְהֵי שְׁמֵי שָׁמַיִם,

שָׁמָּה בִּמְקוֹר כָּל נֹגַהּ מַעְיַן אוֹר וָיֶשַׁע

תֵּפֶן לְאֶחָד קָדוֹשׁ בְּצֵל שַׁדַּי יִסְתַּפֵּחַ

יְדִיד יָהּ צְבָאוֹת מִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ בְּפַרְדֵס אֱלֹהַּ

מֶנְהוּ תָּשִׂים דִּבְרָתָהּ, בּוֹ כָל מַעְיָנֶיהָ. –

עוּרָה נָא כִנּוֹרִי, יַחַד הֶגְיוֹנַי עוּרוּ!

אָנֹכִי לְדָוִד בֶּן יִשַׁי אָנֹכִי אָשִׁירָה.

אָשִׁירָה, – לֹא גְבוּרַת יְמִינוֹ וֶעֱזוּז זְרוֹעֵהוּ,

לֹא תֹקֶף קְרָבוֹתָיו וַהֲמוֹן פָּרָשׁ וָרֶכֶב,

וְדַהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו ותְּרוּעַת קוֹל לָחֶם,

אָדֹּם מִסַּךְ חֲלָלִים אַלְפֵי גְדוּדָיו הִפִּילוּ

וּמִסְפַּר אָהֳלִים הִצִּיתוּ יְדֵי מָרֵי נֶפֶשׁ, –

וּמבְצָרִים שָׂגְבוּ גִבּוֹרָיו אַנְשֵׁי חַיִל,

וְשִׁפְעַת אוֹצְרוֹתָיו כַּבִּיר שָׁלָל וּמלְקוֹחַ;

לֹא קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה רִנַּת צַהֲלַת הַמְנַצֵּחַ

לֹא קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה יִלְלַת אֹבְדִים וְנַאֲקָתֵמוֹ

תְּעִירֶנָה בְנוֹת שִׁירִי וּלְקוֹל שְׂפָתַי צָלָלוּ;

אַף לֹא יִפְעַת גְּאוֹן מַלְכוּתוֹ וַעֲדִי תִפְאֶרֶת

הֲדַר כִּסְאוֹ וּבְרַק סְבִיבָיו קַרְנֵי הוֹד הַנֶּזֶר,

חֶמְדַת עֵין בָּשָׂר לֹא תִשְׂבַּעְנָה עֵינֵי נֶפֶש,

מָה עֶרְכָּם כִּי תִזְכְּרָם כִּי תַעֲנֶה בָם הָרוּחַ?

כָּלוּ בְאֶפֶס כָּלוּ יָעוּפוּ כַחֲלוֹם וְאֵינַמוֹ.

אָשִׁירָה לִמְשִׁיחַ יְיָ רוּחַ אַפֵּינוּ

לְדָוִד מֶלֶך יִשְׂרָאֵל נְעִים מִזְמוֹרֵי קֹדֶשׁ

בְּמַעֲרֶכֶת שִׁירֵי תְהִלּוֹתָיו חַי חַי עֹדֶנּוּ

בְּקֶרֶב יְשֻׁרוּן שִׁבְטֵי יָהּ, וִיחִי עוֹד לָנֶצַח

אֲשֶׁר רוּחוֹ אִתָּנוּ מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנֵנוּ

לִפְנֵי אֱלהֵי צוּר יִשְׁעֵנוּ כִּי נִשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ.

אַבִּיעַ רְנָנוֹת וּתְשׁוּאוֹת חֵן לַּמְּנַצֵחַ

בִּנְָגִנֹתָיו עַל-כָּל מִֵטִיבֵי נַּגֵּן וָזֶמֶר

לְפָנָיו בִּבְנֵי קֶדֶם וְאַחֲרָיו מֵאֵין כָּמוֹהוּ

אֲשֶׁר צוּף אֲמָרָיו אֶרְאֵלִים בְּשָׁמְעָם יִתְמָהוּ

יִקָּחוּם יִשְּׂאוּם יַעַנְדּוּם עֲטָרָה לְרֹאשׁ אֱלֹהַּ

וּבְתַחֲנוּנַיו גַּם תַּחֲנוּנֵינוּ יַעֲלוּ שָׁמָיְמָה.

נִכְבָּדוֹת אֲדַבֵּר בּוֹ שְׂפָתַי צֶדֶק תְּבַשֵׂרְנָה

נִפְלְאוֹת חַיֵּי בֶּן יִשַׁי מַסְלוּלוֹ עֲלֵי אָרֶץ

טֹהַר נַפְשׁוֹ עֹצֶם רוּחוֹ הֲלִיכָתוֹ בְקֹדֶשׁ.

אַזְכִּיר מִבְטַח עֹז הִתְחַזְקוֹ בֵאֱלֹהָיו, יַחַד

כִּי הֶקִיפוּהוּ בַלָהוֹת, מָצוֹק וְצָר מְצָאוּהוּ

מָגוֹר מִסָּבִיב, יָמִין וּשְׂמאל עֵת כִּי שָׁתוּ

עָלָיו רִבֶבוֹת שׂוֹנְאֵי חִנָּם חַיִּים לְבַלְּעֵהוּ,

וְלִבּוֹ נָכוֹן בֵּאלֹהֵי יְשׁוּעָתוֹ בָּטוּחַ,

מִן הַמֵּצַר קָרָא יָהּ וּבְמֶרְחָב עָנָהוּ. –

אַף כֹּבֶד חֲטָאָיו תַּחַת לְשׁוֹנִי לֹא אַכְחִידֶנָּה

וַאֲשֶׁר כָּבְדוּ מֵהֵמָּה נֶחָמָתוֹ וְשֶׁבֶר

רוּחוֹ, וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצֹום וְהִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר,

וְעֹמֶק חִין תְּפִלָּתוֹ בָּאֲמָרִים שִׁבְעָתַיִם

מְזֻקָּקִים וּטְהוֹרִים כִּטְהָר זֹהַר רָקִיעַ,

הֵן עָבְרוּ סֻכַּת עֲנָנִים עַד מָרוֹם הִגִּיעו.

שַּׁדַּי בְּרַחֲמִים הֶאֱזִינָם, חָפֵץ בָּם וַיִּרְצֵמוֹ,

כָּפוּ אַף שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן וַיַעַן סָלָחְתִּי.

מוֹפֵת לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל, חֹק לִבְנֵי אָדָם סֶלָה

בַּל יֹאמְרוּ נוֹאָשׁ, בְּרִשְׁעֹוֹ בַּל יֹאבַד פּוֹשֵׁעַ

יַעֲזוֹב חֵטְא וִיחֻנָּן, יָשׁוּב לָאֵל וִיַרַחֲמֵהוּ.

הִנֵּה זֶה חַיֵּי דָוִד עִקְבוֹת מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ.

לִירוֹא בְּאַהֲבָה וְלֶאֱהוֹב בְּיִרְאָה, לְקָרְבָה וּלְרָחֲקָה,

יִצְדַּק אַף יַרְשִׁיעַ לְהוֹרוֹת חוֹטְאִים בַּדֶּרֶךְ. –

אָשִׁירָה נָא, – הָהּ! פַּחַד אֲחָזַנִּי וָרָעַד!

לִמְזַמֵּר זְמִירוֹת יָהּ, רוּחַ אֱלֹהִים נוֹסֶסֶת

בְּצַחוּת שְׂפָתָיו, נִשְׁמַת שַׁדַּי בָּמוֹ תָפוּחַ,

הֲתָרוֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, עֲרַל שְׂפָתַיִם יִפְצֶה פִיהוּ?

הֲלָנֶשֶׁר יָעוּף עָשׁ, לִרְאֵם יָשִׁיר תּוֹלָעַת?

אֶצֹּר עַל דַּל שְׂפָתַי, שְׁמוֹר מַחֲסוֹם לְפִי אָמַרְתִּי,

אֶחֱשֶׁה – – וְלֹא אוּכָל, הִנֵּה בְּקִרְבִּי סוֹעֵר סַעַר

כַּיָּם יֶהֱמוּ יִרְעָשׁוּ גַלָּיו, הֱצִיקַתְנִי רוּחַ

בִּטְנִי, כַּנֹּאד מָלֵאתִי, בִּי אֲמָרִים יִלְחָצוּ

כָּעֲגָלָה מְלֵאָה לָהּ עָמִיר בְּלִבִּי יָעִיקוּ,

אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי, אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאַבְלִיגָה,

הִנֵּה לָשִׁיר לֻקָּחְתִּי, אָשִׁיר וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה,

אָנֹכִי לְדָוִד בֶּן יִשַׁי אָנֹכִי אָזַמֵּרָהּ.

 

שיר ראשון    🔗

הן בעון חוללתי

ובחטא יחמתני אמי

יוֹצֵר אָדָם גֹּלֶם מֵחֹמֶר קָרֶץ!

אֵיךְ שַׁנּוֹתָ בֹו חֹק תַּהֲלוּכַת אָרֶץ!

הֵן קֵץ שַׂמְתָּ לְחֹשֶׁךְ אוֹר כִּי תָגִּיהָּ

לְיוִֹם וְלַיְלָה קֹר וָחֹם גְּבוּלֹת הִצַבְתָּ

אָכֵן מִגּוּף וָנֶפֶשׁ אֱנוֹשׁ הִרְכַּבְתָּ

נִמְשַׁל כִּבְהֵמָה וְעַל אֵלִים יַגְבִּיהַּ.

הִפְלֵאתָ עֲשׂוֹת יְצִיר מִבָּשָׂר וָרוּחַ

יָרֹן רוּחֲךָ בוֹ נֶצַח בַּל יָנוּחַ

מַאֲוַיֵי נַפְשׁוֹ וְגַפּוֹ בוֹ יִלְחָמוּ,

זֶה עֲכוּרָה תְשׁוּקָתוֹ וְזוֹ תִּתְאַו זֹהַר

אֶת זֶה תְתָעֵב טוּמְאָה וְזוֹ תִּתְכַּס טֹהַר

וְאֵיךְ יִהְיוּ לְאֶחָד אֵיךְ יַחְדָּו יִתְאָמוּ?

עֲמוּקָה מִנִּי יָם עָצָתְךָ מִי יִדְלֶנָּה

תּוֹרָה תַּתָּה לָנוּ, הִיא תַעַרְכֶנָּה

יֵש בָּחוֹר וְרָצוֹן לָאִישׁ, תְּגַל אָזְנָיִם,

בְּיֵצֶר לֵב תַּהְפּוּכוֹת לִלְחוֹם יְסַדְתָּנוּ

טוֹב מֵרָע כִּי יֶאֱמָץ לְטוֹב שֵׁרִיתָנוּ

לְנֶפֶשׁ עֲמֵלָה צָפַנְתָּ גְמוּל כִּפְלָיִם.

הִנֵּה מּוֹפֵת לַדּוֹר אוֹת לְיוֹשְׁבֵי חָלֶד

בֵּן נִתַּן לְיִשַׁי לְבֵית הַלַּחֲמִי יָלֶד

וְהוּא פֶלִאי בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֵּר נָעַר.

רַב קֹדֶשׁ רַב צֶדֶק נִסָּה בָרֶשַׁע

לְהוֹרוֹת חוֹטְאִים דֶּרֶךְ וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע

אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם נִפְתַּח לָמוֹ שָׁעַר.

אוֹר עוֹלָם הוֹפִיעַ בְּקִרְיַת בֵּית לָחֶם

בְּעָֹון חוֹלָל וְחַף יָצָא מִנִּי רָחֶם

שִׁגְגַת מַחְשָׁבֶת הוֹרוֹ מִקְרֵה רֶגַע

לִזְדוֹן פְּעֻלַּת אָדָם הֵן לֹא עָבָרָה

נֶפֶשׁ צַדִּיק נִמְלְטָה נְקִיָה נִשְׁאָרָה

צָץ חֹטֶר מִגֶּזָע יִשַׁי בְּלִי פֶגַע. –

שָׁכַן יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו, נוֹשָׁן בָּאָרֶץ,

הָיְתָה אֶרֶץ חֶמְדָה נַחֲלַת צְבִי מְכֵרוֹת לָמוֹ,

זֹאת אֲדָמָה אַדְמַת קֹדֶשׁ, וְנִירָה נִיר מַמְלֶכֶת

כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדֹושׁ, וֵאלֹהִים בִּישׁוּרוּן מֶלֶך.

וְקַו מִשְׁפָּטָהּ אֵשׁ דָּת מִפִּי עֶלְיוֹן יָצָאָה

קוֹל שַׁדַּי חֹצֵב לֶהָבוֹת בִּסינַי הִשְׁמִיעַ

מִבֵּין רִבֲבוֹת קֹדֶשׁ מִבֵּין בְּרָקִים וָרַעַם,

הִיא הַתּוֹרָה צִוָּה מֹשֶׁה לְמוֹרָשָׁה לָנוּ.

וּבִתְבוּנַת כַּפָּיו יַנְחֵם רֹועֶה אִישׁ רוּחַ

אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ יָהּ בּדוֹר דוֹר, מֵאַחַר הָעֵדֶר

וְאַחַר מַחֲרַשְׁתּוֹ אוֹ מִדּוּשׁ בְּגֹרֶן קְרָאָהוּ

לִרְעֹות צֹאן עַמּוֹ בְּנֵי בְחִירָיו צֶאֱצָאֵי קֹדֶשׁ

לִשְׁפּוֹט רִיבָם וְלָגֶשֶׁת לַקְרָב עַל אוֹיְבֵימוֹ

עַל-פִּי אוּרִים וְתֻמִּים עַל לֵב כֹּהֵן מָשׁוּחַ, –

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ! אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ

אֲשֶׁר חֻקַּיִךְ חֻקֵּי יָהּ וְדָתַיִךְ דַּת אֳלֹהַּ,

אֲשֶׁר רָאשַׁיִךְ עַנְוֵי לֵב עַבְדֵי אֱמֶת וָצֶדֶק

בַּמִּשְׁפָּט לֹא יְמְעֲלוּ לִפְנֵי כִסְאוֹ יִכְרָעוּ,

לֹא גָבַהּ לִבָּם עַל קְהָלָם לֹא יִתְנַשָּׂאוּ

בִּיקָר וְהָדָר אֵין חֵפֶץ, וְתִפְאֶרֶת מַה לָּמֹוֹ,

אַךְ אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָם, וְתִפְאַרְתָּם מִשְׁמָרֶת, –

זוֹ מְנָת יַעֲקֹב מִנִּי בֹאָם אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת,

מִנִּי שָׂגְבוּ אַדְמַת בְּנֵי חָם לַאֲחֻזַּת נֶצַח.

זֶה דוֹר דּוֹרְשָׁיו, דּוֹר יְהוֹשֻׁעַ אִישׁ גִּבּוֹר חָיִל

תְּמִים דֶּרֶך, נֶאֶמְנָה רוּחוֹ עִם אֵל בְּחָרָהוּ

יַד מֹשֶׁה סְמָכַתְהוּ וַיֶּאצַל לוֹ מִן הָרוּחַ,

וְדוֹרוֹת שׁוֹפְטִים אַנְשֵׁי אֱמוּנָה גִבּוֹרֵי כֹחַ

עֹשֵׂי רְצוֹן קוֹרְאָם וְחֵפֶץ שוֹלְחָם, בְּתֹם הָלָכוּ.

וְאַחֲרוֹן בֶּן אֶלְקָנָה מְאֹד נַעֲלֶה עַל כֻּלָּמוֹ

הוּא שְׁמוּאֵל הַחוֹזֶה לוֹ פִי שְׁנַיִם בָּרוּחַ,

אֻמַּן עַל בִּרְכֵּי כֹהֵן צֶדֶק וְחֻנַּךְ בַּקֹדֶשׁ,

עֵינָיו עַל עַמּוֹ עוֹדוֹ בַעֲלוּמָיו נִפְקָחוּ

וַיֹּאחַז שֵׁבֶט רוֹעֶה עַל צֹאן מַרְעִית אֱלֹהַּ

וַיַרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ בִּנְוֵה שַׁאֲנָן לָבֶטַח

שָׂם גְּבוּלָם שָׁלוֹם וַיַּסֵּג אָחוֹר צָרֵימוֹ

לֹא בַמָּגֵן וְקֶשֶׁת, לֹא בָחַיִל וָכֹּחַ

בְּצִדְקוֹ מִלֵּט אֶחָיו וְנִמְלְטוּ בְּבֹר כַּפֵּהוּ.

מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה עָבַר מוֹשׁבוֹתָם יָחַד

מִקָּצֶה אֶל קָצֶה לִשְׁפֹּוט בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

וַיְהִי אָב לְעַמּוֹ וְהֵם כְּבָנִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ סָרוּ

וַיְאֻשַׁר יַעֲקֹב מְאֹד וְיִשְׂרָאֵל עָשָׂה חָיִל. –

יִרְאֵי אֵל! קִרְאוּ הָהּ, קִרְאוּ הָהּ לְיוֹם מַהְפָּכֶת!

כִּי נֶהֱפַךְ לְבַב הָעָם לְצוּר מִכְשׁוֹל וְאֶבֶן נָגֶף.

הַדּוֹר! אֵיךְ נוֹאַלְתָּ, נֵאַרְתָּ בְּרִית שְׁלוֹמֶךָ,

חֹסֶן יְשׁוּעוֹת עִתֶּיךָ בְּיָדַיִם הָרַסְתָּ!

אַיֵּה כְבוֹדְךָ אַיֵּה מוֹרָאֲךָ בִּבְחִיר נְבִיאֶיךָ,

הַמִּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב אַרְצְךָ וְנָוְךָ בַיֶּשַׁע?

בַּזָּקֵן וּנְשׂוּא פָנִים מַה לְךָ כִּי מָרַדְתָּ?

שַׁחֲרוּתוֹ הֹוקַרְתָּ וְתִבֶז שֵׂיבַת תִּפְאֶרֶת.

אִם בָּנָיו חָטְאוּ צַדִּיק מַה פָּעַל? מַה פֶּשַׁע

וְעָוֶל מָצָאתָ בְּכָל אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ לְפָנֶיךָ?

אֶת מִי עָשַׁק וְרָצַץ, מִיַד מִי לָקַח שֹׁחַד

וַיַֹעֲלֶם עֵינָיו בְּרִיבוֹ מֵעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק? –

אֲהָהּ! שָׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעַט בָּאִישׁ מְאַשְּׁרֵהוּ

וַיְמָאֵנוּ בְדָבְרוֹ וַיְבַקְשוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶך,

כְּכָל גּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָם שָׁאֲלוּ רוֹדֶה בַשֵׁבֶט

מוֹשֵׁל בָּאַף עַמָּיו תַּחַת רַגְלָיו יִרְמְסֵמוֹ,

בְּנֵיהֶם עֲבָדִים לוֹ, לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ יָרוּצוּ

חוֹטְבֵי עֵצָיו וְשֹׁאֲבֵי מֵימָיו לֹא בִמְחִיר כָּסֶף,

בְּנוֹתָם שְׁפָחוֹת לְרַקָּחוֹת וְטַבָּחוֹת תִּהְיֶינָה

אוֹ לְמַלְאוֹת חֶשְׁקוֹ יִקָּחוּן לְשֵׁגָל וְסֹכֶנֶת.

זֶה חֵלֶק עַמִּים מֶנָּם הִבְדִילְךָ אֱלֹהֶיךָ

וְאַתָּה יִשְׂרָאֶל תְּקַנְּאֵם, כְּמוֹהֶם הֱיוֹת חָפָצְתָּ?

וְתִמְאַס רוֹעֶה צַדִּיק, בַּעֲבוֹת אַהֲבָה יַנְחֶךָּ?

וַתִּטּוֹשׁ אָב זָקֵן, כָּל תַּגְמוּלוֹהִי תֶשִׁי?

שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל לֹא לוֹ אַךְ בָּךְ מוּמֶךָ

לֹא אוֹתוֹ כִּי אוֹתְךָ וְאֶת אֱלֹהֶיךָ מָאַסְתָּ

מִמְלוֹךְ עָלֶיךָ מֶמְשֶׁלֶת רַחֲמִים וְכַף חֶסֶד

בַּיד כֹּהֲנָיו וּנְבִיאָיו אַנְשֵׁי אֱמֶת בַּעֲלֵי נָפֶשׁ.

הֲלֹא תִנְחַם בְּאַחֲרִיתֶךָ, תִקְרָא וְאֵין עוֹנֶךָ

וְזָעַקְתָ מִלִּפְנֵי מַלְכֶּךָ וְאֵין מוֹשִׁיעַ. –

זֹאת וְכָזֹאת עָנָה שְׁמוּאֵל לְעַם עִוְּרֵי עֵינָיִם,

דּוֹר סוֹרֵר הָאוֹמֵר לְאָבִיו לֹא רֶאִיתִיהוּ

דּוֹר עִקֵּש וּפְתַלְתֹּל הַשּׁוֹאֲלִים לָהֶם מֶלֶך,

הוֹכִיחָם הִזְהִירָם מוּסָר הַשׂכֵּל וָדָעַת,

אַךְ כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵש אֹזֶן אָטְמוּ מִשְּׁמוֹעַ

הִקְשׁוּ עֹרֶף לְבַקֵּשׁ מֶלֶךְ כְּכָל גוֹיֵי אָרֶץ.

אָז רָפְתָה רוּחַ אִישׁ אֱלֹהִים וְנַפְשׁוֹ דָאָבָה

וַיִּפֶן אֶל אֱלֹהָיו הִשׁתַּפֵּךְ לְצוּר יִשְׁעֵהוּ

כַּפָּיו שְׁטוּחוֹת, בִּרְכָּיו כּוֹרְעוֹת וַיְחַל פְּנֵי אֱלֹהַּ. –

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים עָנָהוּ מְלֹא חֶמְלָה וְנֹחַם:

"אַל תֶּעְצַב שְׁמוּאֵל עַבְדִי אַל יֵרַע לִבֶּךָ,

"מַה כָּמוּס עִמָּדִי עֵין בָּשָׂר לֹא תֶחֱזֵהוּ

"מַה חָתוּם בּאוֹצְרוֹתַי מִלֵּב אָדָם נֶעֱלָמָה,

"דַּע נָא וְהִנָּחֵם כִּי מֵאִתִּי זֹאת נִגְזָרָה

"בְּסוֹד אֱלֹהִים נוֹעָץ תְלוּנַת עַם וּמֶרְדֵהוּ,

"בָּא בָא הַמּוֹעֵד קֵץ שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הִגִּיעַ.

"הֲכִינוֹתִי כִסֵּא לְעַמִּי כֵּס צְדָקָה וָיֶשַׁע

"וְחַקּוֹתִי עָלָיו שְׁמִי חוֹתַם תָּכְנִית קֹדֶשׁ

"וְאַנְחִילֵהוּ לְאִישׁ כִּלְבָבִי אָקִים עָל גָּבֶר,

"מָצָאתִי עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי אֶמְשָׁחֵהוּ,

"בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי, קֶרֶן יִשְׁעֹו אַגְבִּיהַּ

"וְעָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי כְּבֹקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ,

"וְאַעַטְּרֵהוּ הוֹד וְהָדָר אֶמְשָכֵהוּ חָסֶד.

"הוּא יַעֲצוֹר בְּעַמִּי צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהַּ

"בְּרִית עוֹלָם אָשִׂים לוֹ עֲרוּכָה בַכֹּל וְנִשְׁמֶרֶת

"אָקִים לוֹ בַיִת נֶאֱמָן יִכּוֹן לְפָנַי כְָּיָרֵחַ

"יַעֲמוֹד לְדוֹר דּוֹרִים מִזַּרְעוֹ לֹא יָסוּר שֵׁבֶט,

"אַף שֶׁבַע יִפּוֹל וְקָם נֵרוֹ לֹא יְִדְעַךְ לָעַד,

"גַּם כִּכְלוֹת שֵׁבֶט אַרְצוֹ רוּחוֹ יִמְשָׂל בָּנוּ

"עַד יִבָּקַע אוֹר וּמָלְאָה הָאָרֶץ דָּעַת. –

"זֶה מַלְכִּי נָסַכְתִּי זֶה בְנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיהוּ

"הַיּוֹם בְּבֵית יְהוּדָה יִבָּקַע אוֹרוֹ כַשַׁחַר. –

"עַתָּה חֲתוּמִים לְךָ דְּבָרַי, מִלָּי אַךְ יִרְמָזוּ

"לְמוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ וְאֹמַר קוּם מְשָׁחֵהוּ. –

"וְהִנֵּה עַד כֹּה וָכֹה עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל הַיֶּלֶד

"וְיִצְלַח לִמְלוּכָה, עַד צְרַפְתִּיהוּ כִצְרָף כֶּסֶף

"וִיסַרְתִּיהוּ בְנִגְעֵי אִישׁ בְּתֹכַחַת רוֹדְפֵהוּ

"שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם תֶּן לָהֶם מֶלֶךְ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ

"מִצְּעִיר שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן לְנָגִיד עֲלֵיהֶם קְרָאתִיהוּ.

"אוּלָם עוֹד בְּמָלְכוֹ יָהֵל נֵר בְּחִירִי לָנֶצַח

“מוֹצִיא וּמֵבִיא עַמִּי, יִנּוֹן שְׁמוֹ בְּקִרְבֶּמוֹ.” –

כֹּה דִבֶּר הַחִזָּיוֹן, וְהַמַּרְאֶה סָר וְאָיִן.

וַתְּחִי רוּחַ שְׁמוּאֵל, תַּנְחוּמַת אֵל חִיַּתְהוּ,

מָתְקָה לוֹ הַבְּשׂוֹרָה תֶּעֱרַב לְנַפְשׁוֹ דָעַת

כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל מִמֶּמְשֶׁלֶת אֱלֹהַּ

גַּם כִּי יִשְׂתָּרֵר אָדָם וּבְיַד אֱנוֹשׁ הַשֵּׁבֶט

יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בָּמוֹ. –

וְקוֹל אִישׁ אֱלֹהִים קוֹרֵא בְרָמָה לְנוֹעָדִים יָחַד:

"לְאֹהָלֶיךָ ישׂרָאֵל! אִישׁ לְעִירוֹ קוּמוּ וְלֵכוּ!

“בְּקֶרֶב יָמִים שׁוּבוּ וְחֵפֶץ לְבַבְכֶם אָשִׂימָה.”

שָׁטוּ הָעָם אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ טוֹב לֵב וְשָׂמֵחַ.

וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה

הִיא בֵית לֶחֶם, וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה לְמַרְאֵה עָיִן

מַצֶּבֶת קְבוּרַת רָחֵל אֵם הַבָּנִים נֶאֱהָבֶת.

שָׁם מְקוֹם נֶחָמָה שָׁם מְקוֹם תְּפִלָּה לְעוֹבְרֵי דָרֶך,

וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה שָׁבֵי רָמָה לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחַ.

וְזֹאת תְּפִלַּת יִשָׁרִים בַּעֲטוֹף לִבָּם עַל הַקַּבֶר:

"אֵם קְדוֹשָׁה! הַנֶּאֱהָבָה וּנְעִימָה בְחַיַּיִךְ

"וּבְמוֹתֵךְ עוֹד נַפְשֵׁךְ בְּנֶפֶשׁ זַרְעֵךְ נִקְשָׁרֶת!

"הֵן בַּמָּרוֹם תֵּעָתְרִי כִּי תְבַכִּי עַל בָּנַיִךְ

"יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ יַעֲנֵךְ אֱלֹהֵי חֶסֶד,

"קוּמִי נָא אֲצִילָה! קוּמִי וּפִגְעִי בַּעֲדֵנוּ

"הֲלֹא תֵדְעִי וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ כִּי לֹא בְמֶרֶד

"וּבְמַעַל נוֹעַדְנוּ יַחַד עִם שְׁאָר אַחֵינוּ

"אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה לִשְׁאָל לָנוּ מֶלֶךְ

"כִּי אִישׁ אֱלֹהִים זָקֵן, יוֹם מוֹתוֹ מִי יוֹדֵעַ,

"וּבָנָיו חַטָּאִים, בְּעִקְבוֹתָיו לֹא יֵלֵכוּ,

"וְעַתָּה לָמָה כַצֹּאן בְּלִי רוֹעֶה עֲדַת אֵל תֶּהִי?

"וְאָמַרְנוּ נִתְּנָה רֹאשׁ קָצִין יִהְיֶה לָנוּ

"עָלָיו נַשְׁלִיך יְהָבֵנוּ עַל שִׁכְמוֹ הַסֵּבֶל

"לָצֵאת וְלָבֹא לְפָנֵינוּ לִלְחוֹם מִלְחַמְתֵּנוּ.

"חָלִילָה לָנוּ, חָלִילָה לִמְרוֹד בֵּאלֹהַּ

"הַשָּׂם גְּדֹלוֹת לָנוּ וְנוֹרָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר

"וְחַסְדּו גָבַר עָלֵינוּ מִמִּצְרַים עַד הֵנָּה.

"הִנֵּה כְאָז כֵּן עַתָּה גַם נַחְנוּ גַם מַלְכֵּנוּ

"אוֹתוֹ נַעֲבוֹדָה וּפִקּוּדָיו נִצְּרָה יָחַד.

"יִסְעָדֵנוּ נָא הָאֱלֹהִים בִּימִין יֶשַׁע

"יְמַלֵּא עֲצָתֵנוּ וְחֵפֶץ לְבָבֵנוּ יַצְלִיחַ

"יִשְׁלַח מִמָּרוֹם מַטֵּה עֹז רֹדֶה בְקִרְבֵּנוּ,

"יֵלֵך אִישׁ לְפָנֵינוּ וּכְבוֹד אֵל יַאַסְפֵנוּ,

"יִשְׁלַח לָנוּ גֶבֶר אֹהֵב מִשְׁפָּט וָצֶדֶק

"לִרְאוֹת בִּישׁוּעַת עַמּוֹ כָּל יִשְׁעוֹ וְכָל חֵפֶץ

"וְלֹא לַרְבּוֹת כְּבוֹד בֵּיתוֹ וְהוֹד תִּפְאֶרֶת מַטֵּהוּ,

"יִכוֹנֵן כִּסְאוֹ בְצֶדֶק בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ,

“אָז יִוָּשַׁע יִשְׂרָאֵל וְעָלָיו יָצִיץ נֵזֶר” –

וְהִנֵּה קוֹל דְּמָמָה דַקָּה נִשְׁמַע מִבֵּית חֹמֶר

קוֹל אֵם מְלֵאַת חֶמְלָה, רָחֵל תַּעֲנֶה לְבָנֶיהָ:

“שׁוּבוּ בָנַי, שׁוּבוּ אֶל שְׁמוּאֵל נְבִיאֲכֶם וְיַעַשׂ.” –

מִשָּׁם עָבְרוּ בֵית אֵל לְהִשתַּחֲווֹת שָׁם וְלִכְרוֹעַ

וַיָבֹאוּ אֶל גִּבְעַת אֱלֹהִים וַיָּנוּחוּ,

וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִיאִים מֵהַבָּמָה יָרָדוּ

וְלִפְנֵיהֶם תֹּף וָחָלִיל כִּנּוֹר נָעִים אַף נָבֶל

הוֹלְכִים וּמִתְנַבְּאִים, וְכֹה מִלָּתָם הִטִּיפוּ:

"רֹנּוּ הַשָׁמַיִם, גִּיל תַּחְגְרִי אָרֶץ!

"זָרַח אֹור לַיְּשָׁרִים אוֹר בְּבֵית פָּרֶץ,

"כְּנֹגַהּ בָּרָק יָהֵלוּ פְנֵי הַבָּיִת

"כִּי יֶלֶד יֻלַּד, הוֹדוֹ יִפְרַח כְּזָיִת,

"טוֹב רֹאִי אַדְמֹנִי וִיפֵה עֵינָיִם

"סַפִּיר גִּזְרָתוֹ כְּלִבְנַת פְּנֵי שָׁמָיִם

"קָרַן עוֹר פָּנָיו, כְּמַלְאַךְ אֵל מַרְאֵהוּ

"זֶה יַעֲצֹר בְּעַמּו, מִשְׂרָה עַל שִׁכְמֵהוּ.

"אַשְׁרֶיךָ יִשָׁי! הוֹלַדְתָּ בֶּן פְּלָאִים

"גוּר אַרְיֵה יהוּדָה נוֹרָא בֵין לְבָאִים,

"כְּשֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמוֹ יִנּוֹן יִתֵּן רֵיחַ

"יִגְדַּל יְפֹאַר לָעַד כִּימֵי יָרֵחַ.

"קוּם יִשָׁי! וּזְבַח תּוֹדָה בְּבֵית-אֵל

“עִמְּךָ יָגֵל יַעֲקֹב יְשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.” –

וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בִּיהוּדָה מְבַשֵּׂר מִבֵּית לֶחֶם:

לְיִשַׁי נוֹלַד בֵּן שְׁבִיעִי כְּלִיל תִּפְאֶרֶת יֹפִי,

צַלְמוֹ כְצֶלֶם מַלְאַךְ אֱלֹהִים, קֹדֶש מַרְאֵהוּ

כָּל רוֹאָיו יֹאמְרוּ: אֵין בְּיַלְדֵי אָדָם כָּמוֹהוּ.

וַיַעַלְזוּ בוֹ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח,

וְקָרְאוּ שְׁמוֹ דָוִד דּוֹד יָהּ זֶה זִכְרוֹ לְתִפְאֶרֶת

נֵס לָעַמִּים מוֹפֵת לְדוֹרוֹת עַד קֵץ יְמֵי אָרֶץ.

 

שיר שני    🔗

האדם יראה לעינים

ויי יראה ללבב

חֹתַם תָּכְנִית אָדָם בְּצַלְמוֹ פִתוּחַ

קֶרֶב לִבּוֹ דְמוּת נַפְשׁוֹ וּדְמוּת רוּחַ

רָשׁוּם בְּתֹאַר פָּנָיו בְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן.

אַךְ מִי חָכָם וְיָבֶן זֹאת עַד עִמְקֶהָ

עָשְׁשָׁה עֵין בָּשָׂר קָצְרוּ עַפְעַפֶּיהָ,

שׁוֹגֶה בְרֹאָה וּפְלִילָתוֹ שָׁוְא וְאָיִן.

יֵשׁ תֹּאַר וְהָדָר לוֹ קוֹמָה וָיֹפִי

וְנֶגַע בִּלְבָבוֹ, בְּקִרְבּוֹ שֶׁמֶץ דֹּפִּי

וּמַה יֵדַע אֱנוֹשׁ רוֹאֶה לָעֵינָיִם!

עַל-כֵּן יָמִיר טוֹב בָּרָע, בָּר בַּתֶּבֶן

יִמְאַס בִּפְנִינִים יִבְחַר עֵץ וָאֶבֶן

כְּעִוֵּר בָּאֲפֵלָה יְגַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרָיִם.

לֵץ עֹשֵׂה רְמִיָּה בְּזָדוֹן יְשַׁנֶּה טַעַם

נֶעְצַב בְּטוּב לֵב, יִשְׂחַק וּבְקִרְבּוֹ רַעַם

יַחֲנִיף אֲשֶׁר יִשְׂנָא, יִמְאַס אֲשֶׁר יְשַׁבֵּחַ,

וְהָאָדָם קְצַר רֹאִי הֲיוּכַל חָקְרֵהוּ? –

אַךְ הַיּוֹצֵר לֵב יַבִּיט מַה בְחֶדְרֵהוּ

בּוֹרֵא כְלָיוֹת יַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחַ.

רִאשׁוֹן לְמַלְכֵי יְשֻׁרוּן אֲשֶׁר בְּחָרוֹ אֱלֹהַּ

מִשִּׁכְמוֹ לְמַעֲלָה מִכָּל עָם גָּבֹהַּ

חָמַד הָמוֹן קוֹמָתוֹ וַיְנַשְּׂאֵהוּ

אוּלָם בְּסוֹד הָאֱלֹהִים עֵצָה נֶחְתָּמָה

דָּבָר טוֹב מָצָא בוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁמָּה

וְדוֹר חָד לִפְנֵי מְשִׁיחוֹ הֵרִים רֹאשֵׁהוּ.

מִמַּטֵּה יְמִינִי הַמְּלוּכָה נֶעְתָּקָה,

וַתִּסֹּב בֵּיתָה יְהוּדָה, וְשָׁם חָזָקָה,

הוּרַם בֵּית פֶּרֶץ גָּבֹהַּ גָּבֹהַּ.

בְּשִׁבְעַת בְּנֵי יִשַׁי יַקִּירֵי אֱפְרָתָה

עַל קָדְקֹד צְעִיר אֶחָיו עֳטָרָה הָעֲלָתָה,

כִּי לַלֵּב לֹא לְמַרְאֶה תַּחַז עֵין אֱלֹהַּ.

נִקְהֲלוּ הָעָם שֵׁנִית אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָהּ.

"הִנֶּנוּ אִישׁ אֱלֹהִים! הִנֶּנוּ כִּי קָרָאתָ,

“עַתָּה תְּנָה נָא חֶפְצֵנוּ” קוֹל אֶחָד קָרָאוּ. –

כְּאֶרֶז בַּלְבָנוֹן יִשְׂגֶה עַל כָּל עֲצֵי הַיַעַר,

כְּמִגְדָּל בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת רֹאשׁוֹ לְעָב יַגִּיעַ,

כֵּן נִצָּב אִישׁ הַיְמִינִי שָׁאוּל בֶּן קִישׁ בְּקֶרֶב

רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל קְהִלַּת שִׁבְטֵי אֱלֹהַּ

וַיִּיף בְּגָדְלוֹ וְקוֹמָתוֹ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעַל

גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ בָּעָם אֲשֶׁר סְבִיבֵהוּ. –

הִנֵּה זֶה מַלְכֵּכֶם! עָנָה שְׁמוּאֵל לְכָל שֵׁבֶט,

זֶה אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים, בְּכָל עָם אֵין כָּמוֹהוּ.

חָפֵץ אֵל בִּיקָרוֹ, כַּבְּדוּהוּ נָא כַבְּדוּהוּ.

וַיָּרִיעוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ: יְחִי הַמֶּלֶך!

וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה וְשָׂם בְּסֵפֶר. –

נִפְלְאָה עֲצָתְךָ אֵל, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,

כָּל פֹּעַל לַמַּעֲנֵהוּ בִּתְבוּנָה כּוֹנַנְתָּ.

נַחְקְרָה נָא וְנֵדָעָה כְּפִי יֵשׁ לָאֵל יָדֵינוּ.

לַנַּעַר חִפֵּשׂ אֲתוֹנוֹת עֲטָרָה תַמְצִיאֵהוּ,

זוֹלָל בִּקֵּשׁ וּמָצָא כָל חֶמְדַת סְגוּלָתֶךָ

מִקְּטַנֵּי שִׂבְטֵי יְשֻׁרוּן מִצְּעִירֵי הַשֵּבֶט

רֹאשׁ נִשֵּׂאתָ וּנְסַכְתּוֹ עַל זֶרַע בְּחִירֶיךָ,

לִבְלִי יָרוּם לִבּוֹ, גַּאֲוָה בַל תַּעַנְקֵהוּ,

בַּל יִתְפָּאֵר לֵאמֹר: אֲנִי הוּא וְאֶפֶס כָּמוֹנִי,

יַבִּיט עַל דַּל מִשׁפַּחְתוֹ וְנִבְזֶה בְעֵינָיו יֶהִי,

יַחֲקוֹר מְקוֹר חֻצָּבוֹ וְרוּחַ נְכֵאָה תֹאחֲזֵהוּ.

הִנֵּה מְעַט מִזְעֵיר חָלַקְתָּ לוֹ מִן הָרוּחַ

אַךְ עםִ נְבִיאִים נִבָּא וּבִלְעָדָם שְׂתוּם עָיִן,

“הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?” יֹאמְרוּ שׁוֹמְעָיו וְיִשְׁרָקוּ,

לְמַעַן יִמַּךְ רוּחוֹ יַכִּיר דַּלַּת עֶרְכֵּהוּ,

בַּל יָעוֹז לֵאמֹר אֲנִי בִינָה לִי עֵצָה וְדָעַת

אֶעֱשֶׂה כַטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינַי כִּי נְבוּנוֹתִי.

עַתָּה כָּל דָּבָר קָשֶׁה אֵלָיו כִּי יָבִיאוּ

וְנוֹעָץ עִם הַחוֹזֶה וְתוֹרָה יְבַקֵּשׁ מִפִּיהוּ

וְהָיָה שְׁמוּאֵל לוֹ לְרֹאשׁ וְהוּא יִהְיֶה הַזְּרוֹעַ

יַחְדָו תּוֹאֲמִים בַּמַּלְכוּת, זֶה בְתֹקֶף זֶה בְדָעַת. –

כֵּן הָיָה דְבַר הַמְּלוּכָה, מֶמְשֶׁלֶת עַם אֱלֹהַּ

בַּיָּמִים רִאשׁוֹנִים לִמְלָךְ בְּיִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ,

שָׁאוּל הוּא הַשַּׁלִּיט וּשְׁמוּאֵל פִּיו וְיוֹעֲצֵהוּ,

עַל יָדוֹ יַחֲנֶה אַף יִסַּע לִשְׂדֵי הַמַּעֲרָכֶת.

עַל פִּיו שָׁלַף חַרְבּוֹ עַל פִּיו הֲשִׁיבָהּ אֶל תַּעַר,

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֵרִים שְׁמוּאֵל יָדוֹ שָׁמָיְמָה

וְגָבַר שָׁאוּל הִכָּה צָרָיו וַיַּעַשׂ חָיִל. –

אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ יַחֲלוֹף וְיָעוּף כְּרָגַע,

עָקוּב הַלֵּב וְאָנוּשׁ, וְיִּתְהַפֵּךְ כְּמוֹ חֹמֶר.

מִדֵּי תָקְפָה יַד שָׁאוּל וּזְרוֹעוֹ לוֹ אֹמֶץ

כֵּן יִגְבַּר עֹז רְצוֹנוֹ וְרוּחַ מוֹשֵׁל תִּתְקְפֵהוּ.

הֲיִגְאֶה גַרְזֶן עַל חוֹצֵב, מַשּׂוֹר עַל מְנִיפֵהוּ?

וְשָׁאּול יָרוּם עַל מְרִימוֹ, וְאִישׁ חַסְדּוֹ הִזְנִיחַ,

לֹא חִכָּה לַעֲצָתוֹ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיַּעַשׂ.

בָּטַח בְּעֹצֶם יָדוֹ וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ

וְלֹא זָכַר מִי נָתַן לוֹ כֹחַ לַעֲשֹׂוֹת חָיִל,

כְּחֶפְצוֹ אָסַף עָם וַיִּקְרָא אוֹתָם לַזָּבַח

בִּלְתִּי בִרְכַת אִישׁ אֱלֹהִים וּבְלִי נְשׂוֹא כַפָּיִם.

אָז דִּבֶּר אֱלֹהִים בְּחָזוֹן לִנְבִיאוֹ וַיֹּאמַר:

"נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי שָׁאוּל וְכִי נְשָׂאתִיהוּ,

"אֶקְרַע הַמְּלוּכָה מֵעָלָיו וְאֶתְּנָהּ לְרֵעֵהוּ

"הַטּוֹב מִמֶּנּוּ בְּהַכְשֵׁר חָכְמָה וְיִתְרוֹן צֶדֶק,

"הוּא הַטָּמוּן בְּחֻבִּי הוּא הַשָּׁמוּר בְּסוֹד אֱלֹהַּ

"חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתַי מִנִּי שׂוּם אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.

"הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד וְאוֹר הַגָּנוּז בְּסֵתֶר

"צָפוּן בְּאֹהֶל יְשָׁרִים לְאוֹר עוֹלָם יִבָּקֵעַ.

"לֵךְ וּתְגַל אֹזֶן שָׁאוּל אֲשֶׁר עָלָיו גָּזָרְתִּי. –

חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד וְנֶפֶשׁ שְׁמוּאֵל אָבֵלָה,

צַר לוֹ עַל שָׁאוּל כִּי אֱלֹהִים מָאוֹס מְאָסָהוּ,

וַיַּרְא אֶת נַפְשׁוֹ בָרָע לְהַשְׁמִיעוֹ שְׁמוּעַת שָׁבֶר.

יָמִים רַבִּים הִתְאַבֵּל וַיֵּבְךְ לִבּוֹ בְסָתֶר. –

זַךְ לִבְּךָ, אִישׁ אֱלֹהִים! זַךְ לִבְּךָ כִּי אָבַלְתָּ,

עִמְךָ יֶאֱבַל כָּל לֵב, עַל שָׁאוּל תֶּהֱמֶה נָפֶשׁ. –

צַדִּיק אַתָּה יְיָ כִּי יָרִיב אִתְּךָ גָבֶר,

הֲיוֹכַח אָדָם עִם אֱלֹהַּ, הֲיָדוֹן עִם עוֹשֵׂהוּ?

אַף כִּי אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי חֲדַל אִישִׁים רִמָּה וְתֹלָעַת.

אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר שָׁאֵנִי נָא וְאֶשְׁאָלָה:

מֶה חֳרִי אַף הַגָּדוֹל עַל שֶׁמֶן רֹאשׁ אָנַפְתָּ?

מֶה חָטָא שָׁאוּל כִּי כֵן הַאֲשֵׁם הֶאֱשַׁמְתָּהוּ?

הֵן לֹא עִוֵּת מִשְׁפַּט אִישׁ וְיָדוֹ חַף מֵעֹשֶׁק,

רָחֲקָה מֶנּוּ אָרְחַת פָּרִיץ, כִּי לא הָרִיעַ

לֹא הִשְׁחִית עֵדֶר מַרְעִיתוֹ, בַּתֹּם הֶרְעָהוּ,

לִלְחוֹם מִלְחֶמֶת עַמּוֹ שָׂם נְַפְשׁוֹ בְכַפֵּהוּ,

הִנֵּה אֶל אֲשֶׁר שְׁלַחְתּוֹ אָצוּ רַגְלָיו לָלֶכֶת,

נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ ואֲכָלָם, צִוִּיתָ וַיַּעַשׂ,

אַךְ רֶגַע עֲזָבְךָ וַיְמַהֵר לִזְבּוֹחַ זֶבַח

בִּלְתִּי הוֹחִיל עַד בּוֹא הַחוֹזֶה וַיְבָרְכֵהוּ,

וַיַּחֲמוֹל עַל צֹאן אֲגָג קָרְבַּן תּוֹדָה לְהַגִּישֵׁהוּ,

הַעַל אֵלֶה לֹא תִתְאַפַּק וְלֹא תֹאבֶה סְלוֹחַ

אַתָּה הָאֱלֹהִים רַב חֶסֶד וְאֶרֶךְ אַפַּיִם?

הֲבַעֲבוּר זֶה הַמְּלוּכָה מֵעַל בֵּיתוֹ קָרָעְתָּ?

זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי, יָדַעְתִּי כִי צָדַקְתָּ,

וּמָה אֲנִי כִי אֲדַבֵּר, אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר?

וְכִי יִתְבּוֹנֵן לִבִּי בְאִמְרֵי שְׁמוּאֵל חוֹזֶךָ

אַכִּיר יוֹשֶׁר משְׁפָּטֶיךָ כִּי אֱמֶת חָרָצְתָּ.

כֹּה דִבֶּר אֶל שָׁאוּל: “אִם קָטֹנְתָּ בְּעֵינֶיךָ

“רֹאשׁ שִׁבְטֵי ישְׂרָאֵל אָתָּה.” יִצָּרְפוּ כְּכֶסֶף

יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ דִבְרֵי פִי אִישׁ הָרוּחַ.

לֹא כְחֵטְא שִׁפְלֵי עָם אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וָמֶלֶךְ

שְׁגָגָה יוֹצֵאת מִפְּנֵי שַׁלִּיט זָדוֹן נֶחְשָׁבָה,

טוֹבָה הַרְבֵּה יְאַבֵּד נָגִיד אֶחָד פּוֹשֵׁעַ,

מוֹשֵׁל מַקְשִׁיב דְּבַר שֶׁקֶר כָּל עַמָּיו יַרְשִׁיעַ.

רֹאשׁ דִּבְרֵי הַחוֹזֶה אֱמֶת, וּשְׁאֵרִיתָם צֶדֶק:

“אָוֶן וּתִרָפִים הַפְצַר חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי.”

חָטָא שָׁאוּל כִּי הִפְצִיר עַל דְּבַר עוֹלָה וְזֶבַח,

אָמְנָם מִנְחַת שָׁוְא וּקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הֵמָה

אָדָם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן אֲשֶׁר לֹא כִרְצוֹן אֱלֹהַּ,

רֵאשִׁית הַחֵרֶם פִּגוּל הֵמָה לֹא יֵרָצוּ,

שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֶּה אִישׁ, זְבַח שֶׂה עוֹרֵף כֶּלֶב,

כָּל זֶבַח וּמִנְחָה אִם לֹא בְמַחְשֶׁבֶת קֹדֶשׁ

אִם לֹא כֻלּוֹ בְּבֹר כַּפַּיִם וְטֹהַר הַנֶּפֶש

מַעֲשֵׂה תַעְתּוּעִים הוּא לֹא יִדְרְשׁוֹ אֵל מִמָּעַל.

כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ שׁוֹאֵל מֵאִתָּנוּ

לֹא פֹעַל מֵאָפַע וְרִיק מִשְׁלַחַת יָדַיִם

לֹא נִיב שְׂפָתַיִם וּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמֶּדֶת,

רַק לְירְאָה אוֹתֹו וּבְאָרְחוֹתָיו הַצְנַע לֶכֶת

רַק לֵב מַקְשִׁיב תּוֹכְחוֹת מוּסָר וְאֹזֶן שֹׁמַעַת.

זוֹ דַעַת אֱלֹהִים זוֹ בִינַת דַּת תוֹרָתֵנוּ,

עַל שָׁרְשֵׁי אֱמֶת תִּתְחַקָּה, רְחוֹקָה מִדְּבַר שָׁקֶר.

וַאֲשֶׁר לֹא הֵבִין יְסוֹדָהּ לֹא יִמְשׁוֹל בְּעַם אֱלֹהַּ

וּבְמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לֹא נָאֲוָה לוֹ עֲטֶרֶת,

יָקוּם אַחֵר תַּחְתָּיו רוּחַ קָדְשׁוֹ יַחֲקָרֶהָ.

חֵן וְנֹפֶת תִּטּוֹפְנָה שִׂפְתֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ,

הַאֲזִינוּ נָא הַאֲזִינוּ אֲמָרָיו כִּי נָעֵמוּ:

"עוֹלָה לֹא תִרְצֶה לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה

“זִבְחֵי אֱלֹהִים לֵב נִשְׁבָּר וְנֶפֶשׁ נִדְכַּאַת.” –

וּבְכָל זֹאת הִתְאַבֵּל שְׁמוּאֵל, צַר לוֹ עַד נָפֶשׁ

עַל שָׁאוּל כִּי צַדִּיק הָיָה בִשְׁאָר פָּעֳלֵהוּ,

וַיַגֵּד לוֹ דְבַר אֱלֹהִים בְּלֵב נַעֲנֶה וּקְרוּעַ.

וַיְהִי כְּהַפְנוֹתוֹ שִׁכְמוֹ מֵאִתּוֹ לָלֶכֶת

וְשָׁאוּל אָחַז בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקְרָעֶהָ.

“כָּכָה קָרַע אֱלֹהִים הַמְּלוּכָה מֵעָלֶיךָ.”

קָרָא שְׁמוּאֵל, וַיִפֶן וַיֵּלֶךְ בְּמַר נָפֶשׁ

וְלֹא רָאָה עוֹד אֶת שׁאוּל כָּל יָמָיו עַל אָרֶץ. –

נַחֲמוּ נַחֲמוּ אֲצִילֵי לֵב! עוֹד תַּחֲלִיפוּ כֹחַ,

עִצְמוּ עַיִן מֵרְאוֹת בְּרָע מֵהַבִּיט בַּשֶּׁבֶר,

וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה, יִסָּכְרוּ מַעְיְנֵי דֶמַע,

עַתָּה מִמַּעְיְנֵי יְשׁוּעָה נִשְׁאַב בְּשָׂשׂוֹן מָיִם,

כִּי צָץ מַטֶּה בֵית אָב, קֶרֶן יִשְׁעֹו פוֹרֵחַ,

דָּרַךְ כּוֹכָב בִּיְהוּדָה, בְּזַרְעוֹ קָם שֵׁבֶט,

כַּשַׁחַר בָּקַע אוֹרוֹ וַיָּאֶר בְּבֵית פָּרֶץ,

שָׁם צָמַח קֶרֶן דָּוִד, נִשָּׂא רֹאשׁ מְשִׁיחֵנוּ,

אִתּוֹ נִשְׁתַּעְשָׁע בִּישׁוּעַת פָּנָיו נָגִילָה. –

אַף לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר, בָּאתִי בְִּמגִלַּת סֵפֶר,

בְּשִׁירִי אֲהוֹדֶנוּ תִּפְאֶרֶת עֻזּוֹ אֲסַפֵּרָה.

נִרְאָה אֵל עוֹד הַפַּעַם אֶל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמַר:

“עדַ מָתַי תֶּאֱבַל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיהוּ.”

מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶל יִשַׁי בֵּית לֶחֶם

כִּי רָאִיתִי בְאַחַד מִבָּנָיו לְעַמִּי מֶלֶךְ

וַיְשַׁנֵּס שְׁמוּאֵל מָתְנָיו וְשָׂם פְּעָמָיו לַדָּרֶךְ. –

וּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה לְפָנִים אֶפְרָת נִקְרָאָה

בִּגְבוּל הָאָרֶץ אֶל כָּתֵף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב

בֵּין מַקֵּדָה וּבֵין בֵּית-אֵל, מוּל יָם הַמֶּלַח

כִּמְהַלֵּךְ יוֹם מֵעִיר שָׁלֵם הִיא יְרוּשָׁלַיִם,

עִיר מִצְעָר לֹא כַבִּירִים אַךְ יְקָרִים אֲנָשֶׁיהָ

צֶדֶק יָלִין בָּהּ וַהֲלִיכָתָהּ הֲלִיכַת קֹדֶשׁ,

שָׁם חָכְמָה בָנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ

שָׁם לַהֲקַת נְבִיאִים שָׁרִים וּמְנַגְּנִים נִפְגָּשׁוּ

עוֹברִים ושָׁבִים בֵּית-אֵל לְהִשְׁתַּחֲווֹת שָׁם וְלִכְרוֹעַ.

וְיִשַׁי בֶּן עוֹבֵד הֲכִי נִכְבָּד בְּתוֹשְׁבֵי בֵית לֶחֶם

וְלוֹ שִׁבְעה בִָנים יַקִּירִים בַּחוּרֵי חֶמֶד

גְּדוֹלֵי עֵצָה וַעֲלִילָה וִיפֵי מַרְאֶה וְתֹאַר

חֲבֵרִים לְאַנְשֵׁי רוּחֵ בְּבֵית אֲבִיהֶם הִתְאַרָחוּ,

שְׁלֹשֶׁת הַגְּדוֹלִים יוֹצְאֵי צָבָא אַנְשֵׁי חָיִל,

וְהַצָּעִיר בַּיָמִים בְּסֵתֶר לִבּוֹ נֶחְבַּאַת

תַּעֲלוּמַת חָכְמָה וְאִישׁ לֹא יָדַע גַּם הוֹרֵהוּ.

הוּא הָיָה רוֹעֵה צֹאן אָבִיו בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא

הָלַךְ וְשָׁב פַּעַם בַּשָּׂדֶה פַּעַם בַּבָּיִת. -

וַיְהִי הַיּוֹם וְקוֹל נִשְׁמַע: בָּא שְׁמוּאֵל הָעִירָה!

אזָ חָרְדוּ לִקְרָאתוֹ רָאשֵׁי עִיר וַיִּקְרָאוּ:

“שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ אִישׁ אֱלֹהִים! שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ!”

וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם! לִזְבּוֹחַ לַיָי בָּאתִי,

וְעֶגְלַת בָּקָר בְּיָדוֹ, כִּי כֵן אֱלִֹהִים צִוָּהוּ.

וַיְקַדֵּשׁ רָאשֵׁי הָעִיר לָבוֹא אִתּוֹ בְזֶבַח

ויְקַדֵּשׁ גַּם אֶת יִשַׁי וּבָנָיו וַיָּבוֹאוּ. -

חֶדְוָה עַל פְּנֵי כָל הָעִיר, גִּיל וְשִׂמְחָה הִשִּׂיגוּ

רָחַשׁ כָּל לֵב דָּבָר טוֹב, כָּל נֶפֶשׁ שָׂמֵחָה

וְאֵין אִתָּם יוֹדֵעַ מַה זֶּה יוֹם מִיּוֹמָיִם. -

יֵשׁ עֵת יֵשׁ רְגָעִים, לוּ בְמֹאזְנַיִם יִשׂאוּ יָחַד

מֵאֶלֶף דּוֹר יִכְבָּדוּ. מַה יָקָר זוֹ הָרֶגַע

בִּנְפוֹל אִישׁ אֱלֹהִים עַל צַוְארֵי יִשַׁי וְחִבְּקֵהוּ

וְיָדוֹ אֹחֶזֶת קֶרֶן שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ

וַיֹּאמֶר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ יִשַׁי! בְּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ!

"אַשְׁרֶיךָ מִכָּל אָבוֹת וְטוֹב לָךְ אִישׁ מַצְלִיחַ!

"מֵאֵת יָהּ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אָנֹכִי שֻלַּחְתִּי

"לְהָסֵב מַמְלֶכֶת עַם סְגוּלָתוֹ אֶל בֵּיתֶךָ

"לְמֶמְשֶׁלֶת עוֹלָם עַל זֶרַע יַעֲקֹב אַחֵינוּ,

"עַתָּה בָאתִי לִמְשׁוֹחַ רֹאשׁ אַחַד בָּנֶיךָ

"אֲשֶׁר יַרְאֵנִי אֱלֹהִים לִהְיוֹת נָגִיד וָמֶלֶךְ.

"יֵרָאֶה לְפָנַי כָּל זְכוּרְךָ יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ

"הַעֲבִירָם אֶחָד אֶחָד, וַאֲשֶׁר יִבְחַר אֱלֹהַּ

"הוּא הַקָּדוֹשׁ, עַל רֹאשׁוֹ אַזִּיל שֶׁמֶן קֹדֶשׁ. –

וַתִּפָּעֶם רוּחַ יִשַׁי, פָּנָיו לָהָטוּ,

לִבּוֹ נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, וּשְׂפָתָיו נֶאֱלָמוּ,

עַד דָּלְפוּ עֵינָיו דִּמְעוֹת חֶדְוָה וַיָאִירוּ

וַיִּרְוַח לוֹ וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיֹאמַר:

"מִי אָנֹכִי אֱלֹהַי! כִּי גְדוֹלוּת הִרְאִיתָנִי,

"וּמַה בֵּיתִי כִּי לְמַעְלָה רֹאשׁ קַרְנוֹ תַגְבִּיהַּ?

"קָטֹנְתִּי מִגֹּדֶל חֲסָדֶיךָ, מְאֹד קָטֹנְתִּי!

“עַתָּה עֲשֵׂה כְסוֹדֶךָ וְזַרְעִי נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.” –

וַיָּקָם וַיַעֲבֵר אֶת אֱלִיאָב בְּכוֹרֵהוּ,

יְפֶה נוֹף מְשׂוֹשׂ רוֹאֵהוּ, גְּבַהּ קוֹמָה חֶמְדַת עַין,

תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים אִישׁ זְרוֹעַ וְאַמִּיץ כֹּח.

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אַך נֶגֶד יְיָ מְשִׁיחֵהוּ!

וְרוּחַ אֵל דִּבֶּר בּוֹ: “אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ

"אַל תֵּפֶן אֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ,

"כּי לֹא אִישׁ אֵל, הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם

“וַיָי יִרְאֶה לְלֵבָב, חוֹפֵשׂ חַדְרֵי בָטֶן.”

וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל אֲבִינָדָב וְהֶעֱבִרָהוּ,

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר אֱלֹהַּ.

וַיַּעֲבֵר ישַׁי שַׁמָּה, נְתַנְאֵל, רַדַּי, וְאֹצֶם,

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא בָחַר יְיָ בָּאֵלֶּה.

וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר עִם יִשַׁי וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

הֲתַמּוּ הנְּעָרִים? וַיֹּאמֶר: עוֹד שָׁאַר עֶלֶם

הוּא הַצָּעִיר בְּאֶחָיו רוֹעֶה בַצֹּאן הִנֵּהוּ.

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ

כִּי לֹא נָסוֹב מִזֶּה עַד בּוֹא הַקָּטָן הֵנָּה.

וַיְּשלַח יִשַׁי אֶל הַמִּרְעֶה וַיְּבִיאֵהוּ. –

אָז נִשְׁקְפוּ צִבְאוֹת אֵלִים מִשָּׁמַיִם אָרְצָה

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פְּנֵי הָעֶלֶם בְּחִיר אֵל מֵרֶחֶם,

יַחַד הֶרִיעוּ כָל בְּנֵי אֱלֹהִים וְשִׁירִים שָׁרוּ,

הַשֶּׁמֶשׁ הֵפִיץ נָגְהוֹ עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ

וְהַיּוֹם יָפוּחַ רוּחַ צַח עַל חוּג הָאָרֶץ

בֶּאֱחוֹז יְמִין יִשַׁי בְּיַד דָּוִד יֶלֶד זְקוּנֵיהוּ

נַעַר אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי,

חָכְמָתוֹ תָאִיר פָּנָיו כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם,

עַל מִצְחוֹ חֹתַם אֱלֹהַּ, צַלְמוֹ צֶלֶם קֹדֶשׁ

כָּל חֹזָיו יֹאמְרוּ: בְּזֶרַע אָדָם אֵין כָּמוֹהוֹ.

וַיִּגַּשׁ אֶל שְׁמוּאֵל וְאָמַר: הִנֵּה הָעֶלֶם. –

וַיַרְא אִישׁ אֱלֹהִים וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל מַרְאֵהוּ

וַיֹּאמֶר לוֹ יְיָ: זֶה בְחִירִי, קוּם מְשָׁחֵהוּ!

וַיְּמַהֵר שְׁמוּאֵל וַיִּקַּח אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן

וַיִּמְשַׁח אֶת דָּוִד בְּקֶרֶב אֶחָיו וַיְנַשְׁקֵהוּ.

וְרוּחַ יְיָ צָלְחָה מִיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה

אֶל דָּוִד, רוּחַ יִרְאַת אֱלֹהִים בִּינָה וָדָעַת,

וְעוֹד תִּצְלַח זוֹ הָרוּחַ לָעַד כִּימֵי יָרֵחַ,

יְחִי לָנֶצַח רוּח אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ.

 

שיר שלישי    🔗

אלה ברכב ואלה בסוסים

ואנחנו בשם יי אלהינו נזכיר

עַז כְּסֶלַע רָצוֹן חָזָק כַּצּוּר חֵפֶץ

כֹּחַ זְרוֹעַ וְאוֹן עֲצָמוֹת כִּכְלִי נֵפֶץ

נֶגֶד אַהֲבָה עֲצוּמָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֶקֶת.

נָחוּשׁ הַלֵּב לֹא יִירָא מָוֶת וְשַׁחַת

יִשְׂחַק לְרַעַשׁ מֵעָל, לִשְׁאוֹל מִתַּחַת

כִּי תַטֵּהוּ תַאֲוָה, וְאֵשׁ בּוֹ נִשֶּׂקֶת.

אוֹהֵב עַמּוֹ אוֹהֵב אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

בָּמוֹ בְקֶשֶׁר אַמִּיץ, נַפְשׁוֹ נִצְמֶדֶת

יִלְחוֹם בַּעֲדָם מִבְּעַד שָׂכָר וָחֶלֶף

יָרוּץ גְּדוּד יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְכַפֵּהוּ

יִפּוֹל כָּאֲרִי עַל אוֹיֵב וִישַׂגְבֵהוּ,

בְּיַד מְעַט יִפּוֹל רָב אֶחָד יִרְדּוֹף אֶלֶף.

וְגֶבֶר אוֹהֵב אֱלֹהָיו אַהֲבַת עֹז וְנֶצַח

גִּיד בַּרְזֶל עָרְפּוֹ מְטִיל נְחוּשָׁה הַמֶּצַח

חָסוֹן כְּאַלּוֹן, אֶבֶן יָצוּק זְרוֹעֵהוּ,

יֵלֵךְ עַל גֶּחָלִים יִדְלַח מֵי נַחַל

יִרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין יִדְרֹךְ פֶּתֶן וְשַׁחַל

כִּי יִגַּשׁ לַקְרָב בְּקִנְאָתוֹ לְעוֹשֵׂהוּ.

זֶה דָּוִד מַלְכֵּנוּ זִכְרוֹ לְתִפְאֶרֶת

אַהֲבַת אֱלֹהִים בּוֹ כִּיקוֹד אֵשׁ בֹּעֶרֶת

שַׁלְהֶבֶת יָהּ כָּל נְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ,

שֵׁם אֱלֹהֵי צְבָאוֹת בְּזָכְרוֹ בִשְׂפָתַיִם

לַהַב אַהֲבָתוֹ עָלְתָה שְׁמֵי שָׁמַיִם

כָּל גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֲנָנִים לֹא יְכַבּוּהָ.

עַל כֵּן בְּלְחֲמוֹ בְּאוֹיְבֵי אֱלֹהִים וְעַמֵּהוּ

יִשְׂחַק לְפַחַד בְּלִי חָת, פְּלָאִים מַעֲשֵׂהוּ

יֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק, וְאוֹיְבָיו יְנַצֵּחַ.

לִקְרַאת גִּבּוֹר נָשׁוּק אִישׁ הַבֵּנַיִם

יָצָא נַעַר אַדְמֹנִי יְפֵה עֵינַיִם

הִזְכִּיר בְּשֵׁם אֵל, - וּמֵצַח עֲנָק פִּלֵּחַ.

סָר צִלּוֹ מֵעַל שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל עֲזָבֶהוּ

אַף רוּחַ יְיָ רוּחַ בִּינָה עֵצָה וְדַעַת

סָרָה מִן הַמֶּלֶךְ, כִּי הַחוֹזֶה אֵינֶנּוּ

וְעִם נְבִיאִים לֹא נִבָּא לְדֵעָה מַה פָּעַל אֱלֹהַּ.

וַיְהִי שָׁאוּל כְּצוֹלֵעַ הוּסָר הַמִּשְׁעֶנֶת,

כְּעִוֵּר יְגַשֵּׁשׁ קִיר הָלַךְ מַחְשַׁכִּים וְלֹא נֹגַה

בְּאֵין אִישׁ עֲצָתוֹ חָדְלוּ תַחְבּוּלוֹתָיו חָדֵלוּ,

וְלֹא נוֹתַר לוֹ רַק כֹּחַ זְרוֹעַ וּצְבָא הַחַיִל,

מָגֵן וְנֶשֶׁק מִבְטַחוֹ, לְחַרְבּוֹ נָשָׂא עָיִן.

אוּלָם לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, יְמִינוֹ יְמִין שֶׁקֶר,

קֶשֶׁת גִּבּוֹרִים חַתִּים, קֵהָה פִיּוֹת חָרֶב,

שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה לֹא יְמַלֵּט בְּרָב רֶכֶב

לוּלֵא חֶסֶד אֱלֹהִים, לוּלֵא עֶזְרָתוֹ לָנוּ,

כִּי אַךְ בּוֹ נַעֲשֶׂה חַיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.

יָדַע שָׁאול זֹאת עַל-כֵּן אָבְלָה נַפְשׁוֹ בְּסֵתֶר

וְרוּחַ רָעָה בִעֲתַתּוּ וַיְהִי כְּמִשְׁתַּגֵּעַ. –

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו רֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ:

"הִנֵּה נָא רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ,

"יְצַוֶּה נָא אֲדוֹנֵנוּ וּנְבַקֵּשׁ אִישׁ יוֹדֵעַ

"מֵטִיב נַגֵּן בְּכִנּוֹר, וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ

"רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה וְנִגֵּן בְּיָדוֹ לְפָנֶיךָ

“אָז יִרְוַח וְטוֹב לָךְ.” וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ

וַיֹּאמֶר: כְּדִבְרֵיכֶם תַּעֲשׂוּ, חִקְרוּ בָאָרֶץ

כִּי תִרְאוּ אִישׁ מֵטִיב נַגֵּן לְפָנַי הֲבִיאוּהוּ.

וַיַּעַן אֶחָד מִנְּעָרָיו: הִנֵּה רָאִיתִי

בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחֲמִי, דָּוִד שְׁמוֹ, בָּחוּר חֶמֶד

יוֹדֵעַ נַגֵּן בְּכִנּוֹר נֵבֶל וּמְצַלְתַּיִם

גִּבּוֹר חַיִּל אִישׁ מִלְחָמָה יְפֵה מַרְאֶה וְתֹאַר

אַף חָכָם וּנְבוֹן דָּבָר וְעִמּוֹ יְיָ אֱלֹהַּ,

וְהוּא רוֹעֶה בַצֹּאן שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים שׁוֹמֵעַ

וּבְקוֹל נְגִינוֹתָיו אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יְשַׂמֵּחַ.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶל יִשַׁי וַיֹּאמַר: שִׁלְחָה

לִי דָוִד בִּנְךָ הַקָּטָן אֲשֶׁר בַּצֹּאנֶךָ.

וַיֶּחֱרַד לֵב יִשַׁי, נָמַס וְהָיָה לַמָּיִם.

"מַה זֶּה יַחְפּוֹץ הַמֶּלֶךְ מִבְּנִי רַךְ וָעֶלֶם?

"אֲהָהּ! יָדַע שָׁאוּל כִּי הַחוֹזֶה מְשָׁחָהוּ

“עַל־כֵּן שָׁלַח אַחַר דָּוִד לְהַכּוֹתוֹ נָפֶשׁ.”

וְדָוִד בָּא מִן הַמִּרְעֶה אֶל אָבִיו הַבָּיְתָה.

וַיֹּאמֶר לוֹ יִשַׁי: יָרֵאתִי בְנִי יָרֵאתִי,

שָׁלַח שָׁאוּל אַחֲרֶיךָ וּמָה בַל יָדָעְתִּי.

אָז קָרַן פְּנֵי דָוִד וְרוּחַ אֱלֹהִים לְבָשַׁתּוּ,

דַּלּוּ עֵינָיו לַמָּרוֹם וְעַפְעַפָּיו נָהָרוּ,

וַיֹּאמַר: "הִנֵּנִי לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל אֲדוֹנֵנוּ

"אֵלֵךְ וְאֵרָאֶה פָנָיו בְּלִי אֵימָה וָפָחַד.

"אַל נָא אָבִי! אַל יֵרַע לִבֶּךָ גַם אַתָּה,

אֶצְבַּע אֱלֹהִים זֹאת, זֶה הַיּוֹם הָחֵל גַּדְּלֵנִי

"עַל־כֵּן בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ פָּתַח לִי הַשַּׁעַר

“וְדֶרֶךְ פִּנָּה לִי לַעֲלוֹת עַל בָּמֳתֵי עַמֵּנוּ.”

וַיַּעַן יִשַׁי: אִם כֵּן אֵיפוֹא בְּנִי שְׁמָעֵנִי

זֹאת תַּעֲשֶׂה, קַח בְּיָדְךָ חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן

וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וְהָבֵא תְשׁוּרָה לַמֶּלֶךְ.

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לְךָ רַחֲמִים לִפְנֵי אֲדוֹנֶךָ

לְשַׁלְחֶךָ בְשָׁלוֹם. וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלַךְ,

וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי שָׁאוּל אַפָּיִם.

וַיִּשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ בִּרְאוֹת פְּנֵי הַנַּעַר, -

עָרוּ כָל מַעְיָנָיו, לִבּוֹ וְרוּחוֹ נִפְעָמוּ,

הָמוּ וְלֹּא יָדַע מָה, שָׂמַח וְנֶעֱצַב כַּרֶגַע,

עֲתִידוֹת בִּשְׂרָה לוֹ נַפְשׁוֹ, נוֹרָא מְאֹד וָפֶלֶא.

וּכְשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו וַיֹּאחַז בְּיַד הָעֶלֶם

וַיֹּאמֶר: אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי! בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ!

וַיִּמְצָא דָוִד חֵן בְּעֵינָיו, וַיֶּאֱהָבֵהוּ,

וַיְהִי לוֹ נוֹשֵׂא כֵלִים וַיֵט אֵלָיו חָסֶד.

וּבִהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה אֶל הַמֶּלֶךְ

וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדֵהוּ

וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָר מֵעָלָיו הָרוּחַ. –

בִּינוּ נָא זֹאת שׁוֹכְחֵי אֱלֹהַּ! חַתּוּ וָבוֹשׁוּ,

בִּינוּ נָא תֹעֵי לֵב, הַוּוֹת וְסָרָה תַחֶשׁוֹבוּ

הָאוֹמְרִים לֹא יִרְאֶה יָהּ עֶלְיוֹן לֹא יַשְׁגִּיחַ,

מֵרוּם שִׁבְתּוֹ לֹא יַבִּיט בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל אָרְצָה.

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרָץ,

רְאוּ פִּלְאֵי מְסִבּוֹתָיו מַעֲלָלָיו כִּי נוֹרָאוּ,

דְּעוּ וְהַכִּירוּ כִּי עֵין אֱלֹהִים בַּכֹּל מְשׁוֹטֶטֶת,

כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ לוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת גָּבֶר,

מֵקִים מֵעָפָר דָּל, יָרִים רוֹעֶה מֵעֵדֶר

לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵהוּ.

רְאוּ זֹאת יַד אֱלֹהִים, מֵאִתּוֹ סִבָּה הָיָתָה

כִּי פִי שָׁאוּל קָרָא לְבֵיתוֹ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר

אֲשֶׁר לֹא מֵחָלָצָיו יָצָא, חֹטֶר לֹא מִגִּזְעֵהוּ,

יַעַן צִוָּה יְיָ קֶרֶן בֶּן קִישׁ לְגַדֵּעַ

וּבָחַר בְּבֶן יִשַׁי, קַרְנוֹת דָּוִד תְּרוֹמַמְנָה. –

אַךְ אָמְנָם בְּכוּר בַּרְזֶל צָרוֹף צֹרָף הָעֶלֶם

עָבְרוּ עָלָיו תְּלָאוֹת, רַבַּת צְרָרוּהוּ מִנֹּעַר,

שָׂבְעָה נַפְשׁוֹ מְרוֹרוֹת, רוֹדְפֵי חִנָּם אֲפָפוּהוּ

טֶרֶם נִשָּׂא רֹאשׁוֹ, עַד לִמְלוּכָה הִצְלִיחַ,

כִּי כֵן נוֹעָץ בְּסוֹד אֱלֹהִים לְיַסְּרֵהוּ בְתוֹכַחַת

וּבְנִגְעֵי בְנֵי אָדָם, לְעַנּוֹתוֹ וּלְנַסֵּהוּ

לְהֵיטִיבוֹ בְאַחֲרִיתוֹ לְחַזְּקֵהוּ בְיִרְאַת אֱלֹהַּ,

לִהְיוֹת נֵס לָעַמִּים מוֹפֵת לְכָל שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ

מִקְוֶה לְכָל אִישׁ מַכְאוֹבוֹת, נֹחַם לְמָרֵי נֶפֶשׁ

בַּל יֹאמְרוּ נוֹאָשׁ, בַּל תֹּאבַד תִּקְוָה בַּצַּר לָמוֹ. –

וַיְהִי דָוִד בְּבֵית שָׁאוּל נֶחְמָד בְּכָל הַבָּיִת

וְהַמֶּלֶךְ נָשָּׂא פְנֵי הַנַּעַר וַיֶאֱהָבֵהוּ,

כִּי מִדֵּי הִתְקַדְּרָה נַפְשׁוֹ עַנְנֵי עַצֶּבֶת

יְחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה כִנּוֹר דָּוִד וַיְשׁוֹבְבֵהוּ.

אַף חָכְמָתוֹ וְרוּחַ בִּינָתוֹ עָמְדוּ לָעֶלֶם

לְהָפִיק רְצוֹן שָׁאוּל וּרְצוֹן כָּל בֵּית הַמֶּלֶךְ.

וַיּוֹסֶף שָׁאוּל שַׁלַּח אֶל יִשַׁי וַיֹּאמַר:

“מָצָא בִנְךָ חֵן בְּעֵינַי, יַעֲמוֹד לְפָנַי הָעֶלֶם.”

חָלְפוּ עִתּוֹתֵי מַרְגוֹעַ, עָבְרוּ יְמֵי נֹעַם.

הָהּ! נֶהְפַּךְ לֵב שָׁאוּל לְדָוִד וַיְהִי עָרֵהוּ.

כְּסַמֵּי מָוֶת כִּי יִתְעָרְבוּ בְמַטְעַמֵּי אֹכֶל

יַחֲנִיקוּ טוֹעֲמֵיהֶם, וּלְמַר נֶהְפַּךְ הַמָּתֶק.

כֵּן רוּחַ קִנְאָה כִּי תִסְתָּעֵף בְּלֵב גֶּבֶר

תַּשְׁרֵשׁ בּוֹ רֹאשׁ וְלַעֲנָה עַד אֲבַדּוֹן תַּשְׁחִיתֵהוּ,

תַּחֲלִיף רְצוֹן אוֹהֵב, וְאַהֲבָה לְמַשְׂטֵמָה נֶהְפֶּכֶת.

מִדֵּי שִׂכֵּל דָּוִד דְּרָכָיו, פִּלֵּס מַעְגְּלֵהוּ

וְהִפְלִיא עֲשׂוֹת נוֹרָאוֹת בִּגְבוּרַת יְמִין יֶשַׁע

וַתֵּט חָכְמָתוֹ אֵלָיו כָּל לְבָבוֹת וְכָל נֶפֶשׁ,

כֵּן גָּבְרָה קִנְאַת שָׁאוּל, וַיִּיקַד כִּשְׁאוֹל כַּעַס

וּמְזִמּוֹת חָשַׁב עַל הַנַּעַר לְהַפִּילוֹ שַׁחַת

כְּאַיִן שׁוּפְכוּ אֲשׁוּרָיו, כִּמְעַט רַגְלָיו נָטָיו

לוּלֵא אֱלֹהִים בְּעֶזְרָתוֹ וְכַף חֶסֶד תְּסוֹכְכֵהוּ. –

הָעִירָה נָא בֶן יִשַׁי! עוֹרְרָה בִי רוּחֶךָ,

הַשְׁאֵל לִי כִנּוֹרְךָ דָוִד! הַשְּׁאֵל לִי אַךְ רֶגַע,

וּמֵעֱזוּז הֶגְיוֹנְךָ אַךְ זְעֵיר בִּי תָפֵחַ,

וְאָשִׁיר רֵאשִׁית גְּבוּרַת יְמִינְךָ, עֻזְּךָ אֲזַמֵּרָה,

אֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ בַנֹּעַר בִּימֵי עֲלוּמִים פָּעַלְתָּ.

שׁוֹמְעֵי אִמְרָתִי! הַאֲזִינוּ וְהִתַּמְהוּ תְּמָהוּ,

נִפְלְאוֹת מַעַלְלֵי צְעִיר יָמִים אָחֵל אֲסַפֵּרָה,

לִקְרַאת עֲנָק נָשׁוּק עָרַךְ רוֹעֶה רַךְ וָנַעַר,

לֹא בְמָגֵן וָקֶשֶׁת לֹא בַחֲנִית וָרֹמַח

כִּי אִם בְּשֵׁם אֱלֹהֵי צְבָאוֹת וְרוּחוֹ כִּי חָזָקָה,

וַיְיָ אֱלֹהָיו יְרַד לוֹ בַּגִּבּוֹר וַיְנַצְּחֵהוּ. –

אָסְפוּ פְלִשְׁתִּים מַחֲנֵיהֶם וַיִּפְּלוּ בָאָרֶץ,

בְּשׂוֹכֹה לִיהוּדָה חָנוּ לָרוֹב כְּאַרְבֶּה וְיֶלֶק

וַאֲנַפֵּיהֶם בֵּין שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה פָּשָׁטוּ,

בְּאֶפֶס דָּמִּים לַמִּלְחָמָה עָרְכוּ מַעֲרֶכֶת.

הוֹי שְׁכֵנַי הָרָעִים! זֶה שָׁלשׁ וְאַרְבַּע בָּאוּ,

לִנְקוֹם דַּם פִּגְרֵיהֶם שָׁלְפוּ חֶרֶב נֹקֶמֶת

לֹא שָׁכְחוּ הַמַּכָּה גִּבּוֹר אֶחָד הִכָּמוֹ,

בִּלְחִי חֲמוֹר הָרַג שִׁמְשׁוֹן חֲמוֹר חֲמוֹרָתָיִם,

וַיֶּרֶב בָּם גַּם בְּמוֹתוֹ מַכַּת אַבְדָן וְהֶרֶג.

“הָהּ! חֶרְפָּה הִיא לָנוּ” הָעֲרֵלִים צָעֲקוּ יָחַד,

"כְּאִישׁ אֵין זְרוֹעַ וֶאֱיָל לִפְנֵי אֶחָד נָפַלְנוּ.

"עַתָּה נָקום יֹאמְרוּ בְּסַאסְּאָה נְשַׁלְּמָה לָמוֹ,

"גַּם בְּקֶרֶב מַחֲנֵנוּ אֶחָד גִּבּוֹר וְאִישׁ חַיִל,

"עַז מִשִּׁמְשׁוֹן גָּלְיַת אִישׁ זְרוֹעַ וְאַמִּיץ כֹּחַ,

"קָטֳנֵי הַגִּתִּי עָבוּ מִמָּתְנֵי בֶן מָנוֹחַ,

"זֶה יִלְחוֹם לָנוּ יָגֹל חֶרְפָּה מֵעָלֵינוּ

“בְּיַד הָאֶחָד יִפְּלוּ הַנִּמוֹלִים וְיִגְוָעוּ.” –

לַעַג לָכֶם פְּלִשְׁתִּים, לַעַג לָכֶם וָקֶלֶס!

הַבִּיטוּ הֵנָּה עַרְלֵי לֵב וּבָשָׂר יַחַד,

בְּמַחֲנֵה עִבְרִים יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי כְּעֶרְכֵּהוּ

זֶה אֶחָד נַעַר וְלֹא אִישׁ, כֹּחוֹ לֹא בִזְרוֹעַ

לֹא בִשְׂעַר רֹאשׁוֹ אוֹנוֹ, עַל יְרֵכוֹ אֵין חָרֶב,

בְּרוּחַ פִּיו יָמִית גִּבּוֹרְכֶם, לְעָפָר יִרְמְסֵהוּ,

בְּאֹמֶר שְׂפָתָיו יְשַׁלַּח בְּמַחֲנֵיכֶם חֵץ וָמָוֶת. –

וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עָרָכוּ,

וַיַּחֲנוּ בְעֵמֶק הָאֵלָה, פְּלִשְׁתִּים מִנֶּגֶד

בָּהָר, וְיִשְׂרָאֵל בְּהָר מִזֶּה, וְהַגַּיְא בֵּינֵימוֹ.

וַיֵּצֵא מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים אִישׁ הַבֵּנַיִם

גָּלְיַת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזֶרֶת

לָבוּשׁ שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע עַל רֹאשׁוֹ הַכֹּל נְחשֶׁת,

וַיהִי מִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שֶׁקֶל

וּמִצְחַת רַגְלָיו וְהַכִּידוֹן בֵּין כְּתֵפָיו נְחשֶׁת,

וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אוֹרְגִים, וּבַרְזֶל הַלַּהַב

שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים, וְנוֹשֵׂא הַצִנָּה לְפָנֵיהוּ.

וַיַּעֲמוֹד הָעֲנָק כְּעַמּוּד בַּרְזֶל, כִּמְטִיל נְחשֶּׁת

גִּבְעַת בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ, מַתֶּכֶת וְלֹא נָפֶשׁ.

גָּאָה בַעַר בְּגָבְהוֹ, כֹּבֶד נְחָשְׁתּוֹ סִכְּלֵהוּ,

“מִי יָקוּם נֶגְדִי? מִי יַעָרוֹךְ אִתִּי וַיֶּחִי?”

חֵרֵף מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, גִּדֵּף עַם אֱלֹהַּ,

וַיֹּאמֶר: "אֵיךְ תֵּצְאוּ לַעֲרוֹךְ אִתִּי מַעֲרָכֶת?

"אַתֶּם עַבְדֵי שָׁאוּל וַאֲנִי פְּלִשְׁתִּי הַגֶּבֶר.

"בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלַי וְנִלְחֲמָה יַחַד,

"הִנֵּה אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכַּנִי

"וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים, וְאִם אֲנִי אַכַּהוּ

“וִהְיִיתֶם עֲבָדִים לָנוּ, וּמוֹשְׁלֵיכֶם נָחְנוּ.”

כִּשְׁמוֹעַ שָׁאוּל וְעַמּוֹ אֶת דִּבְרֵי אִישׁ פְּלָשֶׁת

וַיֵּצֵא לִבָּם וַיִּרְאוּ מְאֹד וַיֵּחַתּוּ. –

אֲהָהּ שָׁאוּל מֶלֶךְ יְשְׁרוּן! הָהּ כְּלִמָּה וָבשֶׁת!

אַיֵּה גְבוּרָתְךָ, אַיֵּה עֹז יְמִינְךָ מִקֶּדֶם?

אַתָּה יָדְךָ רִבֲבוֹת פְּלִשְׁתִּים בְּמִכְמָשׁ הִכִּיתָ,

לִפְנֵי בִנְךָ נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם כִּזְבוּבֵי מָוֶת,

וְעַתָּה מִפְּלִשְׁתִּי זֶה אֶחָד נָמַס לִבֶּךָ?

אָמְנָם סָר רוּחֶךָ, סָר רוּחַ עֵצָה וְדָעַת.

חֵן לַיְיָ הַמִּלְחָמָה אַף גְּבוּרַת יֶשַׁע,

אִם בָּרַב אִם בִּמְעָט אֵין מַעֲצָר לוֹ לְהוֹשִׁיעַ,

וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ הִגִּישׁ עוֹלָה וָזֶבַח,

וַיַּרְעֵם אֱלֹהִים בְּקוֹל עַל פְּלִשְׁתִּים בְּאֶבֶן הָעֶזֶר

וַיַּךְ מַחֲנוֹתָם, לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל נִגָּפוּ,

וְיַד אֱלֹהַּ בַּפְּלִשְׁתִּים כָּל יְמֵי שְׁמוּאֵל חוֹזֵהוּ,

עַל־כֵּן בְּמִכְמָשׁ רָמָה יָדְךָ וַתַּעַשׂ חָיִל.

עַתָּה אָפֵס מַפְגִיעַ, אֵין עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ,

פָּנָה שְׁמוּאֵל עֹרֶף, עַל־כֵּן שָׁאוּל נִבְהָלְתָּ. –

חֲזַק וֶאֱמַץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל! חֲזַק וּשְׁאַף רוּחַ!

עַתָּה תִרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים בְּיַד עֶלֶם

מִשְׁחַת קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ, יְרֵכוֹ אָזוּר בְּיֶשַׁע,

אֱלֹהֵי צְבָאוֹת בְּלִבּוֹ, וִיקַר שְׁמוֹ בִשְׂפָתָיִם. –

וְדָוִד הָלַךְ וְשָׁב מֵעַל שָׁאוּל אֶל בֵּית לֶחֶם

לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם אָבִיו, וּלְבַקֵּר אַחַר הָעֵדֶר,

וּשְׁלשֶׁת בְּנֵי יִשַׁי הַגְּדוֹלִים הָלְכוּ הֵמָה

אַחַר שָׁאוּל לִלְחוֹם בְּאוֹיְבֵי אֱלֹהִים וְעַמֵּהוּ.

וַיּאֹמֶר יִשַׁי לְדָוִד: קַח נָא עֲשָׂרָה לֶחֶם

וְאֵיפַת הַקָּלִיא וְהָרֵץ הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ

וַחֲרִיצֵי חָלָב אֵלֶה תָּבִיא לְשַׂר הָאָלֶף,

אַחֶיךָ תִּפְקוֹד לְשָׁלוֹם וַעֲרֻבָּתָם קָחָה.

וַיִּשָּׂא דָוִד וַיֵּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ

אָבִיו, וַיָּבֹא הַמַּעְגָלָה וַיַּרְא חַיִל

יוֹצְאֵי מַעֲרָכָה וּתְרוּעַת מִלְחָמָה הֵרֵעוּ,

עָרְכוּ יִשְׂרָאֵל וּפְלִשְׁתִּים אֵלֶה מוּל אֵלֶה.

קוֹל דּוֹפֵק בְּלֵב הָעֶלֶם, דּוֹפֵק כְּהֹלֶם פָּעַם,

לָבוֹא לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל גַּם לִלְחוֹם מִלְחֶמֶת

אֱלֹהָיו צָמְאָה נָפְשׁוֹ כַּצָּמֵא יִשְׁאַף מָיִם.

וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה חִישׁ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת

וַיִּשְׁאַל בִּשְׁלוֹם אֶחָיו. וְהוּא מְדַבֵּר אֵלֵימוֹ

וְהִנֵּה גָלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי זֶה אִישׁ הַבֵּנַיִם

עוֹלֶה וַיְבַטַּא בִּשְׂפָתָיו כְּפַעַם בַּפַּעַם,

וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִחַר אַפּוֹ כְּאֵשׁ נִתֶּכֶת,

קִנְאַת אֱלֹהֵי צְבָאוֹת בְּקִרְבּוֹ כְּיָקוּד בֹּעֶרֶת.

"אוֹי לְךָ, עָרֵל נִבְזֶה, קוֹץ וְחַחִים בִּשְׂפָתֶיךָ!

"אוֹי לְךָ, כִּי מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים חֵרַפְתָּ!

“מִי יִתְּנֵנִי אִישׁ מִלְחַמְתְּךָ, בְּשַׁחַת אֶטְבְּעֶךָ.” –

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיָּנוּסוּ.

וַיִּקְרָא לָהֶם דָּוִד: עִמְדוּ אַנְשֵׁי מֹרֶךְ!

עִמְדוּ עֲמֹדוּ! חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל אַל תּוֹסִיפוּ.

מִי פְּלִשְׁתִּי הַזֶּה כִּי יִרְאַת מָוֶת תִּירָאוּ?

מִי עָרֵל זֶה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהֵינוּ?

הַגִּידוּ לִי, מַה יֵּעָשֶׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר יַכֵּהוּ

וְהֵסִיר כְּלִמָּה וְחֶרְפָּה מֵעַל זֶרַע עַמֶּנוּ?

אָנֹכִי אֶעֱמוֹד עָלָיו, אֶהֶרְגֶנּוּ אָנִי.

וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם: הָאִישׁ אֲשֶּׁר יַכֶּנּוּ

עשֶׁר גָּדוֹל יַעְשְׁרֶנּוּ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ

וְאֶת בִּתּוֹ יִתֵּן לוֹ, וְחָפְשִׁי יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּחַת

בֵּית אָבִיו בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִיקַר שְׁמוֹ לְתִפְאֶרֶת.

וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַבְּכוֹר אֶת הַנַּעַר

מְדַבֵּר אֶל הָאֲנָשִׁים וַיִּגְעַר בּוֹ וַיֹּאמַר:

לָמָּה זֶה יָרַדְתָּ הֵנָּה וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ

מְעַט הַצֹּאן בַּמִּדְבָּר? יָדַעְתִּי אֶת זְדוֹנֶךָ,

אַךְ לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרוֹד יָרָדְתָּ.

וַיַּעַן דָּוִד: "לוּ יְהִי, מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה?

"הֲלֹא דָבָר הוּא, בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד אַרְצֵנוּ

"כָּל עַמָּם נְדָבוֹת בְּיוֹם חֵילָם מִשְׁחָר מֵרֶחֶם.

“בְּיוֹם מִלְחַמְתָּם אֲלֵיהֶם יִנְהֲרוּ טַל יַלְדֻּתֵנוּ.”

וַיִסֹּב מֵאֶצְלוֹ וְשָׂם מוּל אַחֵר פָּנֵימוֹ,

וַיִּשְׁאַל כָּזֹאת וְהָעָם כָּרִאשׁוֹן הֲשִׁיבָהוּ. –

נִשְׁמְעוּ דִבְרֵי דָוִד אֶל שָׁאוּל, וַיִקָּחֵהוּ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

אַל יִפּוֹל לֵב אָדָם, חִדְלוּ לָכֶם כָּל פָּחַד,

עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם בַּגִּבּוֹר אִישׁ פְּלָשֶׁת.

וַיַעַן שָׁאוּל: חֲדַל לְךָ, לֹא תוּכַל לָלֶכֶת

לְהִלָּחֶם עִם פְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, כִּי עוֹדְךָ נַעַר

וְהוּא אַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעוּרֵיהוּ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: "רוֹעֵה צֹאן אָבִיו עַבְדֶּךָ

"וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵעֵדֶר

"וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְטֶרֶף הִצַּלְתִּי,

"וַיָּקָם בִּי וָאֹחַז בִּזְקָנוֹ וַהֶמִתִּיהוּ,

"גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם אֶת הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ

"וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל כְּאַחַד מֵהֵמָה,

“כִּי חֵרֵף מַחֲנֵה אֱלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ.” –

כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ עַפְעַפֵּי דָוִד עָפוּ שָׁמַיְמָה,

כְּיוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ שָׁאַף מֵעָל טַל חֶסֶד,

וַתִּתְעַטֵּף רוּחוֹ, פְּנֵי אֱלֹהָיו שָׁפַךְ שִׂיחַ,

רַק שְׂפָתָיו נָעוֹת וְקוֹלוֹ לֹא יִשָּׁמֵעַ.

וַיִּפֶן אֶל שָׁאוּל, וְלִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ,

וַיֹּאמַר: "הֵרָגַע מַלְכִּי וְאָבִי, הֵרָגַע,

"יְיָ אֲשֶׁר הִצִּילָנִי מִמַּלְתְּעוֹת חַיְתוֹ טֶרֶף

“יַצִּילֵנִי מִכַּף פְּלִשְׁתִּי זֶה ויִחַיֵּינִי.”

וַיַּרְא שָׁאוּל בִּפְנֵי דָוִד וַתְּחַיֵּהוּ רוּחַ,

וַיֹּאמַר לֵךְ בְּנִי דָוִד! וְעִמְּךָ יְיָ אֱלֹהַּ. –

וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ מַדָּיו. וְאֶת כֹּבַע נְחשֶׁת

נָתַן עַל רֹאשׁוֹ, וּבַשִּׁרְיוֹן הִלְבִּישָׁהוּ.

וְדָוִד חָגַר חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו, וַיּוֹאֶל

לָלֶכֶת וְלֹא יָכוֹל כִּי לֹא נִסָּה בָאֵלֶה.

וַיָּסַר דָּוִד מֵעָלָיו כָּל לְבוּשֵׁי נָשֶׁק

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְיָדוֹ וְקַלְעוֹ וְיַלְקוּטֵהוּ

וַיִּבְחַר חֲמִשָׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל

וַיָּשֶׂם בַּכֶּלִי, וַיִּגַּשׁ אֶל גִּבּוֹר פְּלֶשֶׁת. –

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ וַיַּחְשְׁבוּהוּ בֶן מָוֶת. –

צָעֲקוּ אֶרְאֵלֵי מָרוֹם, שָׁאֲגוּ אֵלֵי שַׁחַק.

פְּנֵי שַׁדַּי הִתְחַנָּנוּ: "אָנָא מַלְּטָה נֶפֶשׁ

“יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעֶיךָ מַלֵּט אֲצִילְךָ אֲשֶׁר מָשָׁחְתָּ!”

וְקוֹל קוֹרֵא בִּזְבוּל עֶלְיוֹן: "הַסּוּ, אַל תִּירָאוּ!

"אָנֹכִי מָגֵן דָּוִד, בִּזְרוֹעוֹ אָחַזְתִּי.

"רִיב לַיְיָ צְבָאוֹת בִּמְחָרְפֵי שֵׁם קָדְשֵׁהוּ

"וְדָוִד יָרִיב רִיבִי וִיקַנֵּא קִנְאַת אֱלֹהַּ,

וַאֲלַמֵּד יָדוֹ לַקְרָב, לְמִלְחָמָה זְרוֹעֵהוּ.

"זוֹ רֵאשִׁית מִלְחֶמֶת מְשִׁיחִי, בִּי יַעֲשֶׂה חָיִל,

"יְפֹאַר כְּבוֹדִי בָעַמִּים, וְנִקְדַשׁ שְׁמִי בָאָרֶץ,

“וְיִגָּלֶה הוֹד יְקָרִי לְעֵינֵי כָל בָּשָׂר יָחַד.”

וַיִּדֹּם צְבָא מָרוֹם וַיִּשְׁתַּחֲווּ אַפָּיִם,

וּלְעֵמֶק הָאֵלָה עַפְעַפֵּיהֶם נִשְׁקָפוּ. –

וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הוֹלֵךְ וְקָרֵב לָגֶשֶׁת

אֶל דָּוִד, וְהָאִישׁ נוֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנֵיהוּ,

וַיַּבֵּט גָּלְיַת בִּפְנֵי דָוִד וַיִּבְזֵהוּ,

כִּי הָיָה נַעַר אַדְמוֹנִי וִיפֵה עֵינַיִם,

וְהוּא גִבּוֹר מִלְחָמָה שֶׁשְּׁזָפַתְהוּ הַשֶּׁמֶשׁ.

וַיְמַלֵּא הַפְּלִשְׁתִּי שְׂחוֹק פִּיהוּ וַיֹּאמֶר:

רוֹעֶה צֹאן! מַה לְךָ פֹּה וּמַקֶּלְךָ בְּיָדֶךָ?

הֲכֶּלֶב אָנֹכִי? לֶךְ נָא אֶל כַּלְבֵּי צֹאנְךָ,

וַיְקַלֵּל אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו קְלָלָה נִמְרֶצֶת,

וַיֹּאמַר: בּוֹא וְאֶתֵּן בְּשָׂרְךָ לָעוֹף הַשָּׁמָיִם.

וַיַּעַן לוֹ דָוִד: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב

"בַּחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ

"בְּשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת רָם וְנִשָּׂא מִכָּל גָּבוֹהַּ

"אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת עַם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.

"הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ בְּיָדִי וְהִכֵּתִיךָ

"וְאֶתֵּן פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְתִּים לְעוֹף הָשָּׁמָיִם,

"כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל יֵדְעוּ כָל הָאָרֶץ,

"וְיֵדְעוּ הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בַחֲנִית וְחֶרֶב

יְהוֹשִׁיעַ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, שַׁדַּי אֱלֹהַּ!"

וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי

וּבְכֹחַ גָּדוֹל וְחָזָק לָקַח מִשָּׁם אֶבֶן

וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל הַמֶּצַח,

וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפּוֹל אָרְצָה

עַל פָנָיו, וַיֶחֱזַק דָּוִד מִמֶּנּוּ בְקֶלַע

וּבְאֶבֶן וַיַּכֵּהוּ, וּבְיַד דָּוִד אֵין חֶרֶב

וְשָׁלַף חֶרֶב פְּלִשְׁתִּי מִתַּעֲרָהּ וַיְמוֹתְתֵהוּ. –

כָּרַע נָפַל שָׁדוּד, כָּרַע נָפַל אִישׁ פְּלָשֶׁת,

הִשְׁפִּיל דָּוִד שִׂיאוֹ, מָחַץ רֹאשׁ דּובֵר רַהַב,

וְעָפָר לִחֵךְ פִּי מְחָרֵף, בּוֹטֶה שִׁמְצָה וְדֹפִי,

וְנִקְדַּשׁ שֵׁם אֱלֹהִים חַיִּים בְּיַד נַעַר מָשׁוּחַ. –

וּפְלִשְׁתִּים רָאוּ מוֹת גִּבּוֹרָם וַיָּנוּסוּ.

וַתְּהִי הַתְּשׁוּעָה בְיִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה וְנִצַּחַת

בְּעֹז יְמִין יֵשַׁע דָּוִד, בְּיֵשַׁע צֶמַח מַלְכֵּנוּ,

רֵאשִׁית גְּבוּרַת בֶּן יִשַׁי, מְשִׁיחַ יְיָ אֱלֹהֵינוּ.

עוֹד בְּיָמָיו יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכְּנוּ לָבֶטַח,

בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם, בְּסֵתֶר כְּנָפָיו סֶלָה.

 

שיר רביעי    🔗

עזה כמות אהבה

קשה כשאול קנאה

נְפָשׁוֹת צְרוּרוֹת בַּעֲבוֹת אַהֲבָה נֶאֱמָנֶת

אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ מַשְׁעֵן וּמִשְׁעֶנֶת

– אַחַת לְאָחָת תַּרְבֶּה גִיל תַּפְרֶה יֶשַׁע.

קִיר בַּרְזֶל לֵב אוֹהֵב לֹא יֵדַע הֶרֶס

יַד עָרִיץ תִּשָּׁבֵר בּוֹ כִּכְלִי חֶרֶס

שָׁוְא דִבַּת שׁוֹטְנִים, אַהֲבָה תְכַסֶּה פֶשַׁע.

קִנְאָה יְלִיד תָּפְתֶּה אֵין כָּמוֹהָ לְרוֹעַ

תְּאַבֵּד לֵב מַתָּנָה תַּשְׁחִית נֶפֶשׁ שׁוֹעַ

נֶגַע הִיא בָאָדָם לְשַׁחַת תְּנִדֵּהוּ

תַּפְרִיא רֹאשׁ וְלַעֲנָה כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק

תִּגְמֹל רַע בַּטּוֹב תְּכַזֵּב בְּישֶׁר וְצֶדֶק

מָדוֹן וְרִיב תּוֹלִיד קִנְאַת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

רַבָּה רָעַת קִנְאָה עֲצוּמִים הֲרוּגֶיהָ

עָרִים תְּהַפֵּךְ, תַּחֶרִיב אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ

אֵשׁ וְחֶרֶב תָּבִיא לְעַם שֹׁקֵט בֹּטֵחַ.

תִּפְרַח אֶרֶץ וְעַמָּהּ יִשְׂבְּעוּ טוֹב וְדֶשֶׁן

קִנְאַת שְׁכֵנֶיהָ תַּעַל חֵמָה כְּעֶשָׁן,

רַע עַיִן יַחֲפִּיר כָּבוֹד יַבְאִישׁ רֵיחַ.

גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ מְדֻרַת אֵשׁ נָפָחָה

סָר לֵב שָׁאוּל נֶפֶשׁ צַדִּיק נֶאֱלָחָה

עוֹיֵן אֶת דָּוִד בִּיקַר שְׁמוֹ קִנֵּאהוּ.

עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת הִלְּלוּ מַעֲשָׂיו בְּשָׁעַר

נָתְנוּ לְשָאוּל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת לְנָעַר

רָעָה עֵין אֲדוֹנָיו וְעַד מָוֶת יִשְׂטְמֵהוּ.

נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן בְּדָוִד נִקְשְׁרָה

אַהֲבַת בֵּן מִקִּנְאַת אָבִיו גָּבָרָה

וַיְהִי אָח לַצָּרָה לְלֵב נָגוּעַ רֵעַ,

בִּקֵּשׁ הַנִּרְדָּף בְּסֵתֶר מַחְבָּאֵהוּ

מֵחָמַת רוֹדֵף חִנָּם עֲצָתוֹ תְסוֹכְכֵהוּ

כָּפָה אַף אָבִיו וְיָדוֹ מִבַּלֵּעַ.

כַּשֶּׁמֶן תּוּרַק שֵׁם דָּוִד יָצָא בָאָרֶץ,

גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל נוֹדַע בִּיהוּדָה לְתִפְאֶרֶת,

יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ יָשִׂיחוּ,

אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ, אִשָּׁה לִרְעוּתָה מַגֶּדֶת,

מֵינֶקֶת תְּיַשֵּׁן עוֹלָלָהּ בְּזֶמֶר סִפֵּרֶה:

"נוֹרָאוֹת בְּיָמֵינוּ, שׁוֹמְעֵיהֵן אָחֲזוּ שָׂעַר,

“דָּוִד הִכָּה אֶת גָּלְיַת, מֵעֲנָק גָּבַר נָעַר.”

חַכְמֵי חֳרָשִׁים וְיוֹדְעֵי עִתִּים עֲתִידוֹת בִּשֵּׂרוּ

לֵאמֹר: "נַעַר בֵּית לַחֲמִי הַזֶּה עֶלְיוֹן יֶהִי,

"זֶה יַעֲצוֹר בְּעַמּוֹ, הַמִּשְׂרָה תְהִי עַל שִׁכְמֵהו,

"גְּבוּלֵינוּ יַרְחִיב, קֶרֶן יִשְׂרָאֵל יַגְבִּיהַּ,

"יְהִי מְחִתָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, וּלְאוֹיְבֵינוּ פַחַד,

בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לוֹ, צָרָיו יִתְּנוּ לוֹ עֹרֶף.

"וּבְאוֹר חָכְמָתוֹ יָאֵר לָנוּ כְּנֹגַהּ בֹּקֶר,

"וִיחַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ לֵב טָהוֹר וּנְכוֹן רוּחַ

"יִתֵּן זְמִירוֹת בְּפִינוּ, בִּנְגִינוֹתָיו נְנַצֵּחַ,

“יְאַלֵּף לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, זַמֵּר לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.” –

וַיְהִי דָוִד נִכְבָּד מִכָּל בַּחוּרֵי חֶמֶד,

רָאוּהוּ נְעָרִים וְקָמוּ, יְשִׁישִׁים וִיכַבְּדוּהוּ,

גַּם שָׁאוּל דִּבֶּר אִתּוֹ טוֹבוֹת חֵן וָחָסֶד.

וְעַל כֻּלָּמוֹ נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן בֶּן הַמֶּלֶךְ

נִקְשְׁרָה בְנֶפֶשׁ דָּוִד וּכְנַפְשׁוֹ אֲהָבָהוּ,

וַיִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְאַהֲבָה לָנֶצַח.

וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן מֵעָלָיו מְעִילֵהוּ

וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד, אַף מַדָּיו חֶרֶב וְקֶשֶׁת

עַד חֲגוֹרוֹ נָתַן לוֹ. וַיִּקָּחֵהוּ הַמֶּלֶךְ

וְלֹא נְתָנָהוּ לָשׁוּב בֵּיתָה אָבִיו בְּבֵית לָחֶם.

וַיֵּצֵא דָוִד וַיְהִי מַשְׂכִּיל בְּכָל הַדֶּרֶךְ

אֲשֶׁר שְׁלָחָהוּ שָׁאוּל, וַיְשִׂימֵהוּ הַמֶּלֶךְ

עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּמְצָא חֵן וְטוּב שֵׂכֶל

בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל וּבְעֵינֵי הָעָם יָחַד.

אָז עוֹרְרוּ רְפָאִים, שָׂעֲרָה רָגְזָה שְׁאוֹל מִתָּחַת,

שָׁרַק שָׂטָן וַיַּחֲרוֹק שֵׁן, רָגַז וְאֵין נָחַת,

חֲמָתוֹ אֵשׁ נִתֶּכֶת, מְדֻרַת תָּפְתֶּה הִצִּיתָה,

זָעֲמָה עֲדַת אֲבַדּוֹן הִרְעִימָה בְשֶׁצֶף קֶצֶף,

עֵינֵי מַשְׁחִיתִים כִּנְחשֶׁת קָלָל נָצָצוּ,

יַחַד מִשְׁפְּחוֹת הַשְּׂעִירִים וְשֵׁדִים הִתְלַכָּדוּ,

חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם, חֲגוֹר נְקָמָה חָגָרוּ

כָּל מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים, עֶבְרָה וָזַעַם,

אָלָה וָכַחַשׁ, דִּבָּה חֲנֵפָה זִמָּה וָשֶׁקֶר,

הַוּוֹת, סָרָה, תַּהְפּוּכַת רָעָה, שִׁמְצָה וָדֹפִי,

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ בְעֵמֶק עָכוֹר לְגַמַּא אָרֶץ,

וְלִבָּם מְקוֹר נִרְפָּשׂ, מַבּוּעֵי דַם נָקָם וְהֶרֶג,

וְהַגָּלָל כִּגְלַל אַבְנֵי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

מִבּוֹר תַּחְתִּית חוּצָה הִתְגַּלְגָּלוּ לְאַדְמַת קֹדֶשׁ. –

עָלֶיךָ דָוִד זָרְמוּ שָׁטְפוּ נַחֲלֵי בְלִיַעַל. –

אָמַר אוֹיֵב: "אֶרְדוֹף אַשְׁמִיד צוֹרְרִי הַנַּעַר,

"בֶּן יִשַׁי זֶה שׂוֹטְנִי אַשְׁבִּית זִכְרוֹ אַפְאֵהוּ,

"אַקְצִיר יְמֵי עֲלוּמָיו, בְּאִבּוֹ יִקְטְפֶנּוּ הַשַּׁחַת,

"יִרְמַס אוֹיְבוֹ נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַעֲפַר אָרֶץ,

"בְּמִלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפֶּה, אוֹ דֶבֶר יִגֳּפֶנּוּ,

"אוֹ בִלְבָבוֹ נִגַּע נְשַׁקְצֶנּוּ וּנְתָעֲבֵהוּ,

"עִם יִצְרוֹ נִתְרוֹעֵעַ, וְיִפְתְּ לִבּוֹ בַסֵּתֶר,

"וּתְהִי אַשְׁמָתוֹ מוֹקֵשׁ לוֹ, וְנִלְכַּד בְּפַח רֶשַׁע,

"בְּחַבְלֵי חֲטָאָיו יִתָּמֵךְ, יְהִי לְדֵרָאוֹן נֶצַח. –

"נִקּוֹם נִקְמָתְךָ גָּלְיָת! דָּמְךָ אִישׁ בְּרִיתֵנוּ!

"אֵיךְ נָפַלְתָּ צִיר שְׁאוֹל! לִפְנֵי עֲוִיל נָפָלְתָּ!

"שְׂפָתַיִם נוֹטְפוֹת גִּדּוּפִים אֵיכָה נִסְכָּרוּ,

"לָשׁוֹן דֹּבֶרֶת נְבָלָה אֵיךְ עָפָר לִחֵכָה

"בְּפֶשַׁע נַעַר דָּוִד, בְּרָעַת צוֹרֵר עֲדָתֵנוּ! –

"עַתָּה יָרִים רֹאשׁ, בַּמְּרוֹמִים נִתַּן הַסֶּכֶל,

"הָעֶלֶם יִגְדַּל לְאִישׁ, בִּזְקֵנִים יִרְהַב נַעַר,

"אֲנָשִׁים יִכָּנְעוּ לוֹ, נִפְקַד עַל צִבְאוֹת חַיִל,

"וְהוּא קֹדֶשׁ תָּכְנִיתוֹ, מַסְלוּלוֹ מַסְלוּל טֹהַר,

"עַתָּה נְפָשׁוֹת יְטַהֵר, רוּחַ קָדְשׁוֹ יַעֲטֵמוֹ,

"מֶנּוּ יִלְמְדוּ צֶדֶק, אָוֶן וְעָוֶל יַרְחִיקוּ,

"וְנַחְנוּ נְטוּשִׁים, אָבַדְנוּ כֻלָּנוּ אָבָדְנוּ,

"מָטָה מַמְלֶכֶת בַּעַל זְבוּב כָּשְׁלָה נָפָלָה!

“הָבוּ וְנַשְׁחִית הַצּוֹרֵר, הָבוּ וּנְבַלְּעֶנּוּ!” –

כֵּן זָעֲמוּ מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית, כַּכְּלָבִים נָבָחוּ.

סָבִיב סָבִיב עַל דָּוִד שָׁתוּ חֶבְלֵי מָוֶת,

סַבּוּהוּ כִדְבוֹרִים, כָּאֵשׁ קוֹצִים דֹעָכוּ,

נָפְלוּ מִצִּדּוֹ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֵהוּ,

אֵלָיו לֹא יִגָּשׁוּ, כִּי שְׁמָרוּהוּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהַּ,

יֶהֶדְפוּם מֵאוֹר לְחשֶׁךְ, יִדַּחוּ לְצַלְמָוֶת. –

שָׁבוּ שִׁקְצֵי בְלִיַעַל, אֶל בַּעַל זְבוּב שָׁבוּ:

"הוֹשַׁע גְּבִירֵנוּ, הוֹשַׁע, כִּי רָפוּ יָדֵינוּ,

"לֹא יְכָלְנוּהוּ גָּבְרוּ שׁוֹמְרֵי דָוִד גָּבָרוּ,

"חוֹמָה הֵם לוֹ אַלְפֵי רִבֲבוֹת מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם,

"נָשְׁבוּ בַעֲיָם רוּחָם, כְּפִיחַ כִּבְשָׁן נִדָּפְנוּ.

“אִם לֹא יָדְךָ תַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, תַּמְנוּ תָּמְנוּ.” –

וַתִּתְיַפַּח גְרוֹן בַּעַל זְבוּב בַּקּוֹל צוֹרֵחַ:

"הִתְחַבְּאוּ זְבוּבֵי מָוֶת! בּוֹאוּ בְנִקְרַת סֶלַע!

"הֵן עַתָּה תָּעז יָדִי, אֶחֱשׂוֹף זְרוֹעִי אָנִי.

"נֶגַע אֶחָד בְּמַטְמוֹנִי, עָלָיו אַשְׁלִיכֵהוּ,

"חֵץ קִנְאָה אִירֶה לְמַטָּרָה, כְּבֵדוֹ יְפַלֵּחַ,

"לֹא בְלִבּוֹ בְּלֵב שָׁאוּל אֲדוֹנָיו יָרֹה אִירָהוּ,

“הוּא יַשְׁקֵהוּ כוֹס רַעַל, יִשְּׁתֶּה עַד קֻבָּעַת.” –

נָפְצוּ חָבְלֵי אֲבַדּוֹן, שָׁבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה.

הֵחֵלוּ יְמֵי נִסָּיוֹן יְמֵי מְרוּדִים וָלַּחַץ,

חָלְפוּ בַטּוֹב עֲלוּמֵי דָוִד, בְּנֹעַם עָבָרוּ,

אוּלָם שְׁנוֹת שַׁחֲרוּתוֹ שְׁנוֹת רָאָה רָעָה הֵמָה,

יַד מַסְטִין נָגְעָה בָם, נֶהְפַּךְ מַלְכּוֹ לְאוֹיְבֵהוּ.

יַסֵּר יִסְּרָהוּ יָהּ, אַךְ לְמָוֶת לֹא נְתָנָהוּ,

הוֹכִיחַ אֲשֶׁר אָהַב, וּכְאָב אֶת בְּנוֹ יִרְצָנוּ,

וַיּאֹמֶר לְשָׂטָן: פְּגַע בּוֹ, וְלֹא תִגַּע עַד נָפֶשׁ. –

וַיְהִי כְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת גִּבּוֹר פְּלָשֶׁת

וְהַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל יָצָאוּ

לָשִׁיר וְהַמְּחוֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

בְּשִׂמְחָה בְתֻפִּים בְּשָׁלִישִׁים בְּנֵבֶל וּמְצַלְתַּיִם

וַתַּעֲנֶינָה נָשִׁים הַמְשַׁחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה:

“הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבֹּאתָיִם.”

וַיִּחַר לְשָׁאוּל וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיֹּאמַר:

"נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי הָאֲלָפִים נָתָנוּ,

“וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה וְקֶרֶן שָׁאוּל נִגְדָּעָה.”

וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד וַיְקַנְּאֵהוּ,

וּבִקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ מִיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּצְלַח אֶל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה וַיִּתְנַבֵּא בַבָּיִת

וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ לְפָנָיו כְּפַעַם בַּפַּעַם

וַיָּטָל שָׁאוּל הַחֲנִית אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיֹאמֶר:

אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַאֲמִיתֵהוּ כְּרָגַע,

וַיִּסֹּב דָּוִד מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ פַּעֲמָיִם.

וְשָׁאוּל נִבְהַל רָפוּ יָדָיו וְהַחֲנִית נִשְׁמָטָה.

וַיִּרָא מִפְּנֵי דָוִד, רָאָה עַיִן בְּעַיִן

כִּי יְיָ עִמּוֹ, וּמִן שָׁאוּל סָר וַיֵּלַךְ.

וַיָּסַר אֶת דָּוִד מֵעִמּוֹ, וַיַּפְקִידֵהוּ

עַל אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, וַיְשִׂימֵהוּ שַׂר אָלֶף,

וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי עַם הַחָיִל.

וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וּמַצְלִיחַ,

וַיָּגָר שָׁאוּל מִפָּנָיו, וְכָל יִשְׂרָאֵל אֳהָבָהוּ.

מֵאֲשֶׁר יָקְרָה נֶפֶשׁ דָּוִד הָלוֹךְ וְנִכְבֶּדֶת

בְּעֵינֵי יְשֻׁרוּן אֶחָיו וּבְעֵינֵי צְבָא הַחַיִל

כֵּן תִּבָז לְשָׁאוּל וַתְּהִי בְעֵינָיו קוֹץ וְחוֹחַ,

חָרַשׁ עָלָיו רָעָה, כָּל מְזִמּוֹתָיו לְבַלְעֵהוּ.

הָהּ שִׂנְאָה, שֶׁפֶךְ מְרֵרָה! הָהּ קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר!

גַּם בְּרִית אַהֲבָה וְדוֹדִים תְּשִׂימֶנָה לִבְרִית מָוֶת.

הִתְחַתֵּן שָׁאוּל בְּדָוִד, נָתַן בִּתּוֹ בְחֵיקֵהוּ

לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, לְהַכּוֹתוֹ נָפֶשׁ.

אַךְ שָׁוְא כָל תַּחְבּוּלוֹתָיו וּנְכָלָיו לָאֶפֶס,

אַהֲבָתוֹ שִׂנְאָתוֹ וְקִנְאָתּוֹ כְּבָר אָבָדוּ,

סָךְ אֱלֹהִים בְּעַד מְשִׁיחוֹ, בְּסֵתֶר כְּנָפָיו חִבָּאהוּ. –

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: הֲיֵה לִי לְבֶן-חַיִל

וּלְחַם מִלְחֶמֶת יְיָ, וַאֲנִי שְׂכָרְךָ נָקָבְתִּי.

רְאֵה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב, נָתוֹן אֶתְּנֶנָהּ

לְךָ לְאֵשֶׁת חֵיקֶךָ. וְשָׁאוּל אָמַר בְּלִבֵּהוּ

יָדִי אַל תְּהִי בוֹ, וּתְהִי בוֹ יַד בַּעֲלֵי פְּלָשֶׁת.

וַיַּעַן דָּוִד בְּעַנְוַת לִבּוֹ וְשִׁפְלַת רוּחַ:

מִי אָנֹכִי וּמֶה חַיַּי וּמִי מִשְׁפַּחַת

אָבִי בְיִשְׂרָאֵל כִּי אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ?

וַיְהִי בְּעֵת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד נוֹעֶדֶת

וְהִיא לְעַדְרִיאֵל הַמְּחוֹלָתִי לְאִשָּׁה נִתָּנָה.

וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל: מִיכַל בִּתְּךָ אֹהֶבֶת

אֶת דָּוִד. וַיִּשַׁר בְּעֵינֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר:

אֶתְּנֶנָהּ לוֹ וּתְהִי לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, לְמַעַן

יֵרֵד בְּרֹאשׁ הַמִּלְחָמָה וְיַד פְּלִשְׁתִּים בּוֹ תֶהִי.

וַיְצַו אֶת עֲבָדָיו: דַּבְּרוּ אֶל דָּוִד בְּסֵתֶר

לֵאמֹר: חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ,

וְעַתָּה בֹא עִמּוֹ בִבְרִית, הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.

וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה

בְּאָזְנֵי דָוִד בַּלָּט. וַיַּעַן דָּוִד לָמוֹ:

הַנְקַלָּה הִיא בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ

וְאָנֹכִי אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה וּבְיָדִי אֵין מֹהַר.

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְהָשִׁיב אֶל דָּוִד: אֵין חֵפֶץ

לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר, אַךְ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְצָרֵיהוּ,

בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים מִיכַל תְּהִי לְךָ לְזֶבֶד.

וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד אַנְשֵׁי פְּלָשֶׁת.

וַיִּשַׁר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ

וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים וַיֵּלֶךְ הוּא וְאַנְשֵׁי חַיִל

אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים אֲנָשִׁים מָאתַיִם

וַיַּכְרֵת עָרְלוֹתֵיהֶם וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ.

וְשָׁאוּל נָתַן מִיכַל בִּתּוֹ לְאֵשֶׁת חֵיקֵהוּ.

וַיַּרְא שָׁאוּל עוֹד הַפַּעַם וְנַפְשׁוֹ יֹדַעַת

כִּי יְיָ עִם דָּוִד לְשָׁמְרוֹ כְאִישׁוֹן בַּת עָיִן,

וּבְכָל זֹאת מָלֵא לִבּוֹ מַחְשֶׁבֶת נֹקֶמֶת,

וַיּוֹסֶף שְׂנוֹא אוֹתוֹ, וּמִיכַל בִּתּוֹ אֲהֵבַתְהוּ.

עוֹד נֶפֶשׁ שָׁאוּל מִפְּנֵי דָוִד מְאֹד יָרֵאָה

וְעִם יִרְאָתוֹ גַּם שִׂנְאָתוֹ הָלְכָה וְגָבָרָה

וּכְנֶגַע בִּלְבָבוֹ הַקִּנְאָה יוֹם יוֹם פּוֹרַחַת,

כִּי מִדֵּי נָפְלוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים בְּתוֹךְ הָאָרֶץ

שָׂכַל דָּוִד מִכָּל עַבְדֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

וַיִּיקַר שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת.

וְלֹא יָכוֹל שָׁאוּל עוֹד הַצְפֵּן חֲמָתוֹ בַסֵּתֶר

לֹא פָנָה עוֹד לַעֲשׂוֹת בְּעָרְמָה וְנִכְלֵי אָוֶן

לְהַכְשִׁיל אֶת דָּוִד לְהַפִּילוֹ בְיַד אַנְשֵׁי פְלָשֶׁת,

כִּי כַאֲשֶׁר קָם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ

גָּמַר אֹמֶר לִשְׁפּוֹךְ דַּם דָּוִד בְּמַכַּת רֶצַח.

וַיְצַו אֶת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וּלְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ

לֵאמֹר: הֲמִיתוּ אֶת דָּוִד וְיִכָּחֵד מִן הָאָרֶץ.

וִיהוֹנָתָן אָהַב אֶת דָּוִד אַהֲבַת נֶפֶשׁ,

וַיַּגֵּד לוֹ: מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ,

וְעַתָּה הִשָּׁמֶר בַּבֹּקֶר וְיָשַׁבְתָּ בְסֵתֶר

וְנַחְבֵּאתָ בַשָּׂדֶה וַאֲנִי אֵצֵא וְעָמַדְתִּי

לְיַד אָבִי בִּמְקוֹם מַחְבָּאֶךָ וַאֲדַבֵּרָה

בְּךָ אֶל אָבִי, וְרָאִיתִי מָה וַאֲגַל אָזְנֶךָ. –

וַיְהִי דָוִד בַּשָּׂדֶה בּוֹדֵד בַּהֶלֶךְ נָפֶשׁ,

נֹחַם נִסְתַּר מֵעֵינָיו, אֵין מִרְעֶה אֵין עֵדֶר

אֲשֶׁר שָׂחֲקוּ לוֹ בְאַדְמַת אָבִיו שַׁדְמוֹת בֵּית לָחֶם.

וְעֵינָיו צָפוּ מוּל גִּבְעָה עִיר מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ

אֲשֶׁר מִפָּנָיו יִסָּתֵר, וְרַגְלָיו בְּחוּץ נָדָדוּ

עַל לֹא חָמָס בְּכַפּוֹ, חַף מֵעָוֶל וּפֶשַׁע,

אִישׁ גּוֹמְלוֹ רָע, וְתַחַת רָדְפוֹ טוֹב יִשְׂטְמֵהוּ,

הַהוֹפְכִי כְבוֹדוֹ לְקָלוֹן, וִיקָרוֹ לָנֶגַע.

וַיֵּאָנַח דָּוִד מְאֹד עַל רִגְשַׁת פּוֹעֲלֵי אָוֶן

אֲשֶׁר אֶפֶס וְרִיק יֶאֱהָבוּ, אַךְ כָּזָב יְבַקֵּשׁוּ,

כִּי קִנְאַת כָּבוֹד מַה בְּעֵינָיו, אַךְ חֶמְדַת הֶבֶל,

נֶפֶשׁ צַדִּיק לֹא יָדְעָה קִנְאַת אִישׁ בְּרֵעֵהוּ

וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחֲשׁוֹב, בְּכָל עֵת אָהַב רֵעַ,

שָׂמַח לִבּוֹ בְטוּבָם, בְּהַפְרוֹת נִירָם רַב אֹכֶל,

וּבַחֲלוֹתָם לָבַשׁ שַׂק, עֻנָּה בְצוֹם בַּצַּר לָמוֹ. –

וַיִּשָּׂא דָוִד עֵינָיו וַיַּרְא מֵרָחוֹק בָּאוּ

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ וַתִּלְבְּשֵׁהוּ רוּחַ

וַיֶּעֱטַף לִבּוֹ, וְלִפְנֵי אֱלֹהָיו שָׁפַךְ שִׂיחַ,

וַיִּפְתַּח בְּמִזְמוֹר פִּיו, וּבִנְגִינוֹת נִצֵּחַ:

בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי¹

בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי

חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:

בְּנֵי־אִישׁ עַד־מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה

תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:

וּדְעוּ כִּי־הִפְלָה יְהוָֹה חָסִיד לוֹ

יְהוָֹה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:

רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטְאוּ

אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל־מִשְׁכַּבְכֶם

וְדֹמּוּ סֶלָה:

זִבְחוּ זִבְחֵי־צֶדֶק

וּבִטְחוּ אֶל־יְהוָֹה:

רַבִּים אוֹמְרִים מִי־יַרְאֵנוּ טוֹב

נְסָה־עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ:

נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי

מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:

בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן

כִּי אַתָּה יְיָ לְבָדָד

לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:

קָרְבוּ שָׁאוּל וּבְנוֹ וְדָוִד נֶחְבָּא בַסָּתֶר.

וַיְדַבֵּר יְהוֹנָתָן אַךְ טוֹב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר

אֶל שָׁאוּל אָבִיו: "אָנָא אַל יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְ

"בְּעַבְדּוֹ בְדָוִד, כִּי בְיָדוֹ אֵין חֵטְא וּפֶשַׁע

"וְכִי מַעֲשָּׂיו טוֹבִים לְךָ מְאֹד וִישָׁרִים בְּעֵינֶיךָ

"וַיָּשֶׂם נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת גִּבּוֹר פְּלָשֶׁת,

"וַיַּעַשׂ יְיָ בְּיָדוֹ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בְקֶרֶב

"יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, רָאִיתָ וְלִבְּךָ שָׂמֵחַ,

"וְלָמָה תֶחֱטָא בְדַם נָקִי, וְתַעֲמֹּס עַל נַפְשֶׁךָ

“אַשְׁמָה וְעָוֹן פְּלִילִי לְהָמִית אֶת דָּוִד בְּרֶצַח.”

וַיַּטּוּ דִבְרֵי יְהוֹנָתָן לֵב מֶּלֶךְ לְחֶסֶד

וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא, חַי אֱלֹהַּ!

אִם יוּמָת, קְרָאֵהוּ וְיַעֲמֹד לְפָנַי כַּקֶּדֶם.

וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן לְדָוִד, וַיֵּלְכוּ יַחַד

אֶל שָׁאוּל, וַיְהִי כִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. –

אָז נֶאֶלְמוּ חֶבְלֵי שְׁאוֹל, שָׁבוּ בוֹשׁוּ רֶגַע,

חָפַף אֱלֹהִים עַל מְשִׁיחוֹ, וְסָר שָׂטָן וּפֶגַע.

 

שיר חמישי    🔗

אכזריות חמה ושטף אף

ומי יעמוד לפני קנאה

כְּפֶתֶן אַכְזָרִי אָדָם בְּשֶׁצֶף זַעַם

יַגְעִישׁ יַרְעִישׁ סְבִיבָיו כְּסוּפָהּ וָרַעַם

לֹא יִשָּׂא פְנֵי גֶבֶר לֹא יָחֹן נָעַר

גַּם בְּנַפְשׁוֹ יְכַזֵּב יְסַכֵּל דַּעַת וְשֶׂכֶל

כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר יִשְׁגֶּה וְיַעַשׂ בְּסֶכֶל

עַד יַעֲבֹר זַעַם עַד יִשְׁקוֹט הַסָּעַר.

כְּשֶׁטֶף מַיִם יְכַסֶּה נִר יַשְׁחִית זֶרַע

וְשָׁב הַזֶּרֶם יַשְׁאִיר קוֹצִים יְגַדֵּל פֶּרַע

כֵּן אִישׁ חֵמָה כִּי יְשַׁלַּח חֲרוֹן אַפֵּהוּ,

יְאַבֵּד טוֹבָה, יַבְאִישׁ יַחֲפִּיר כְּבוֹד רֵעַ

יַשְׁבִּית בְּרִית אַהֲבָה בְּרִית קֹדֶשׁ פּוֹרֵעַ,

כְּשֹׁךְ חֲמָתוֹ מוּם בּוֹ יֵבוֹשׁ עַל מַעֲשֵׂהוּ.

חֳלִי רַע וְאֵין מַרְפֵּא קִנְאָה בְּלֵב גֶּבֶר

תִּזְעַם וְאֵין מַעֲצֹר תַּרְבֶּה שֹׁד וָשֶׁבֶר

כְּרָקָב בַּעֲצָמוֹת תֹּאכֵל לֵב וָנֶפֶשׁ.

לֹא יַרְפֶּנָה מַעֲנֶה רַךְ וּדְבַר צֶדֶק

כְּחוֹמָה פְרוּצָה יוֹם יוֹם יִגְבַּר הַבֶּדֶק,

לֵב קַנָּא כְּגַלֵּי יָם גּוֹרֵשׁ טִיט וְרֶפֶשׁ.

כְּטוֹב מִפְעֲלוֹת דָּוִד לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת

תֶּרֶב חֲמַת שָׁאוּל וְקִנְאָתוֹ גֹבֶרֶת

חָרַשׁ כָּל הַיּוֹם מַחְשֶׁבֶת נֹקֶמֶת

אֵשׁ רִיב וּמָדוֹן בְּלִבּוֹ לֹא נִכְבָּתָה

וַתִּיקַד עַד תַּחְתִּית וְלַהַב עָלָתָה,

מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה כִּי זֹעֶמֶת?

הָהּ שָׁאוּל! אֵיךְ נַעֲוֵיתָ עֲשׂוֹ הִסְכַּלְתָּ!

כֹּהֲנֵי אֵל בְּנוֹב טָבַחְתָּ לֹא חָמַלְּתָּ,

אַתָּה חוֹמֵל עַל צֹאן אֲגָג לְבַל שַׁחֲתֵהוּ,

אֵיךְ בִּמְשָׁרְתֵי יְיָ פָּרַצְתָּ פָּרֶץ!

אֲרוּרָה הַקִּנְאָה, תִּתֹּם מִן הָאָרֶץ!

בַּל יוֹסִיף עוֹד אֱנוֹשׁ חַלֵּל כְּבוֹד צַלְמֵהוּ.

כְּאוֹר הַחַמָּה יָצִיץ מִבֵּין עֲנָנִים בְּיוֹם גֶּשֶׁם

קַרְנָיו כֵּהוֹת יַשְׁלִיךְ חֻמּוֹ אַךְ מְעַט עֲלֵי אָרֶץ,

יַשֵּׁב רוּחַ, - וּפְנֵי שָׁמַיִם הִתְקַדָּרוּ,

וְהִנֵּה נְשִׂיאִים וְעָבִים וְהִנֵּה בָרָד וָרַעַם.

כֵּן לֵב שָׁאוּל כִּמְעָט, חַנּוֹתוֹ לְדָוִד כְּרָגַע,

חִישׁ עָבְרָה עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וַתִּתְקְפֵהוּ,

וְאֵין קֵצֶה לַחֲרוֹן אַפּוֹ, חֲמָתוֹ מַלְאַךְ מָוֶת,

תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵא אֶת דָּוִד וַיְמָרֲרֵהוּ,

וּלְקוֹל מְלִיצֵי רֵעוֹ אָטַם אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ,

כָּלָה וְנֶחְרָצָה מֵאִתּוֹ לְרָדְפוֹ עַד שַׁחַת.

אַךְ כִּלְשׁוֹן נַחַשׁ בְּמַגֶּרֶת בַּרְזֶל נשֶׁכֶת

אַךְ דָּמָהּ תַּגֵּר מִזֶּה, לָהּ חֲבוּרָה וּפֶצַע

וְהַבַּרְזֶל לוֹ נִשְׁחַת, בְּחָזְקָהּ תַּעֲמֹד מַתָּכֶת,

כֵּן שָׁאוּל מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, הִרְעִימָהּ בַּכָּעַס,

וְעִם דָּוִד אֱלֹהָיו לְעַמּוּד בַּרְזֶל לְחֹמַת נְחשֶׁת.

וַתּוֹסֶף הַמִּלְחָמָה הֱיוֹת כְּבֵדָה בָאָרֶץ

וְדָוִד יָצָא לִלְחוֹם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ בָּמוֹ

מַכָּה גְדוֹלָה, וַיִּפְנוּ עֹרֶף וַיָּנוּסוּ.

וַתֵּרַע עֵין שָׁאוּל בְּדָוִד וְקִנְאָתוֹ עָרָה,

וְרוּחַ רָעָה אֲחָזַתְהוּ, וְהוּא יוֹשֵׁב בַּבָּיִת

וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן לְפָנָיו בְּיָדַיִם,

וַיַּשְׁלֵךְ שָׁאוּל אֶת חֲנִיתוֹ לְהַכּוֹתוֹ נָפֶשׁ,

וַיִּפְטַר דָּוִד מִפָּנָיו וְהַחֲנִית נִשְׁמָטָה

וַיַּךְ בַּקִּיר, וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלָּיְלָה.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לִשְׁמוֹר הַבַּיִת

מָעוֹן לְדָוִד וְאִשְׁתּוֹ, לְמַעַן הֲמִיתוֹ בַבֹּקֶר.

וַתַּגֵּד מִיכַל לְדָוִד: מַלֵּט נָא נַפְשֶׁךָ

בַּלַּיְלָה, וְאִם אַיִן מָחָר הָמֵת יְמִיתוּךָ.

וְהִיא מָרַת נֶפֶשׁ, צַר לָהּ עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ,

וַתְּיַלֵּל עַל נַעֲוַת לֵב אָבִיהָ וְרִשְׁעֵהוּ

לִרְדוֹף נָקִי חִנָּם וְלִשְׁפוֹךְ דַּם חַף מִפֶּשַׁע,

וְהוּא חֲתָנוֹ אִישׁ בִּתּוֹ אֲשֶׁר כְּנַפְשָׁהּ אֲהָבָתְהוּ: -

“אִָבִי, אָבִי! עֲכַרְתָּנִי, וְאֶת נַפְשְׁךָ עָכַרְתָּ!”

וַיְנַחֲמָהּ דָּוִד וְדִבֵּר עַל לִבָּהּ וַיֹּאמַר:

"אַל תִּירְאִי רַעֲיָתִי תַמָּתִי! אַל תִּירָאִי,

"הֲלֹא עִמִּי אֱלֹהַי, בְּיַד אוֹיְבַי לֹא יַעַזְבֵנִי.

"אֱלֹהִים אֲשֶׁר מִלְּטָנִי מִמַּלְתְּעוֹת חַיְתוֹ טֶרֶף

"יַצִּילֵנִי לְבַל אֶפּוֹל בְּיַד שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת

"אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם מַלְאֲכֵי בַעַל זְבוּב בְּנֵי צַלְמָוֶת,

"וְאִתִּי מַלְאֲכֵי אֵל, יְעַוְּרוּ עֵינֵיהֶם וְאִמָּלֵטָה. –

"אַל יֵרַע לִבֵּךְ, מִיכַל, בְּאָבִיךְ אַל תִּלּוֹנִי,

"לֹא הוּא רוֹדֵף כָּאוֹיֵב נַפְשִׁי וִימָרֲרֵנִי

"אַךְ שׂוֹטְנִים צִירֵי שְׁאוֹל, יוֹעֲצֵי רֶשַׁע הֵמָּה,

"לֹא בִי אַךְ בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְחֻקָּיו מָאָסוּ

"אֲשֶׁר יִרְאָתוֹ עַל פָנַי עַל־כֵּן יִשְׂנָאוּנִי.

"אָכֵן אֱלֹהִים צְבָאוֹת יָעִיר וִיקַנֵּא בָמוֹ

"כִּי יָקִיץ לִפְקוֹד כָּל הַגּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהַּ

“אָז יְנִיעֵם בְּחֵילוֹ וְלֹא יָחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן.” –

וַיִקַּח כְּלִי נַגֵּן בְּיָדוֹ וְרוּחַ לְבָשַׁתּוּ

וְאַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם נִגֵּן הַמְּנַצֵּחַ:

הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי ²

מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי:

הַצִּילֵנִי מִפּוֹעֲלֵי אָוֶן

וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי:

כִּי־הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי

יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים

לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי יְיָ:

בְּלִי־עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ

עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה:

וְאַתָּה יְיָ־אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל־הַגּוֹיִם

אַל־תָּחֹן כָּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה:

יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב

וִיסוֹבְבוּ עִיר:

הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם

חָרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם

כִּי־מִי שֹׁמֵעַ:

וְאַתָּה יְיָ תִּשְׂחַק־לָמוֹ

תִּלְעַג לְכָל־גּוֹיִם:

עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה

כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי:

אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי

אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשׁוֹרְרָי:

אַל־תַּהַרְגֵם פֶּן־יִשְׁכְּחוּ עַמִּי

הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ

מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי:

חַטַּאת־פִּימוֹ דְּבַר־שְׂפָתֵימוֹ

וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם

וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ:

כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ

וְיֵדְעוּ כִּי־אֱלֹהִים משֵּׁל בְּיַעֲקֹב

לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה:

וְיָשְׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב

וִיסוֹבְבוּ עִיר:

הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכוֹל

אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ:

וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ

וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ

כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי

וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי:

עֻזִּי אֵלֶיךָ אָזַמֵּרָה

כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:

הָיְתָה נְגִינָתוֹ צֳרִי לְיָגוֹן וּמַרְפֵּא לַנָּפֶשׁ,

וַתְּחִי רוּחוֹ וְרוּחַ יִקְרַת אֵשֶׁת חֵיקֵהוּ.

וַתּוֹרִידוֹ מִיכַל בְּעַד הַחַלוֹן וַיֵּלֶךְ

וְעֵינֵי שׁוֹמְרִים הֻכּוּ בְסַנְּוֵרִים וְלֹא רָאוּהוּ. –

וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה,

וַיְסַפֵּר לוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.

וְהָאִישׁ הָאֱלֹהִים נִחֵם אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר:

"דֹּם בְּנִי וְהִתְחוֹלֵל, אֱלֹהִים אָמַר לוֹ לְרָדְפֶךָ

"לְמַעַן עַנּוֹתְךָ לְנַסּוֹת לִבְּךָ בִּימֵי נֹעַר

"לְהֵיטִיבְךָ בְּאַחֲרִית, כִּי יְחַדֵּשׁ נְעוּרֶיךָ כְּנֶשֶׁר.

"לָכֵן תִּשָּׂא וְתִסְבּוֹל וְתִמָּלֵט נַפְשֶׁךָ

"עַד בּוֹא חָזוֹן לְמוֹעֵד וְשָׁאוּל יֵלֵךְ לַמָּוֶת

"וְיִדַּל בֵּיתוֹ עַד מְאֹד, וְקֶרֶן זַרְעוֹ יִגָּדֵעַ.

"וְאַתָּה תִצְלַח לִמְלוּכָה, עָלֶיךָ יָצִיץ נֶזֶר

“וּבֵיתְךָ יִכּוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים כִּימֵי יָרֵחַ.”

וַיֵּלְכוּ שְׁמוּאֵל וְדָוִד לְנָיוֹת וְשָׁם יָשָׁבוּ.

וְנָיוֹת בָּרָמָה עִיר מִצְעָר שֹׁקֶטֶת בֹּטַחַת

וְשָׁם לַהֲקַת נְבִיאִים וּמְשׁוֹרְרִים יַחַד נוֹעָדוּ

וּשְׁמוּאֵל בְּרֹאשָׁם, וּדְבַר אֱלֹהִים חַיִּים בְּפִימוֹ.

שָׁם אִוָּה דָוִד לְהִסְתּוֹפֵף כָּל יָמָיו עַל אָרֶץ

שָׁם מָצְאָה נַפְשׁוֹ מָנוֹחַ וְלִבּוֹ מַרְגּוֹעַ. –

וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל: יוֹשֵׁב דָּוִד בְּנָיוֹת בְּסֶתֶר.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לְנָיוֹת לָקַחַת

אֶת דָּוִד. וַיְהִי כְּבוֹא מַלְאֲכֵי שָׁאוּל שָׁמָּה

וַתְּהִי עֲלֵיהֶם רוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ גַם הֵמָּה.

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲחֵרִים, הֵמָּה בָאוּ

וַתָּנַח עֲלֵיהֶם רוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ גַם הֵמָּה.

שָׁלַח מַלְאָכִים שְׁלִשִׁים גַּם הֵמָּה הִתְנַבָּאוּ.

וַיֵּלֶךְ גַּם הוּא לְרָמָה, וַיָּבֹא עַד שֵׂכוּ

וַיִּשְׁאַל: אֵיפֹא שְׁמוּאֵל וְדָוִד? וַיֹּאמֵרוּ:

הִנֵּה בְנָיוֹת בָּרָמָה וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל שָׁמָּה

וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ

הָלוֹךְ וּמִתְנַבֵּא עַד בּוֹאוֹ הָרָמָתָה.

וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְגָדָיו וַיִפּוֹל עָרוֹם שָׁמָּה

וְנִבָּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה.

“הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?” עַל־כֵּן אֲנָשִׁים יֹאמֵרוּ.

הוֹי אֲמָרִים וְלֹא לֵב! הֶבֶל נִדָּף דְּבַר שְׂפָתַיִם!

הִתְנַבֵּאתָ שָׁאוּל, לְשׁוֹנְךָ תִּהֲלַךְ בַּקֹּדֶשׁ,

נְאוּם הַנְּבִיאִים בִּשְׂפָתֶיךָ וְלִבְּךָ לֹא רָחָצְתָּ.

עוֹד נַפְשְׁךָ מָלְאָה נָקָם, בְּכִלְיוֹתֶיךָ רֶצַח.

מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֹק וַתִּשָּׂא בְרִית אֵל עֲלֵי פִיךָ

וְאַתָּה רוֹדֵף צַדִּיק, לִשְׁפּוֹךְ דָּמוֹ צָמֵאתָ.

חָבֵר אַתָּה לִנְבִיאִים לְאַנְשֵׁי רוּחַ רֵעַ,

וְתִטֹּש דֶּרֶךְ קָדְשָׁם וְטֹהַר אָרְחָם עָזַבְתָּ

וְתֵלֵךְ לַהֲרוֹג כֹּהֲנֵי אֵל כְּצֹאן הוּבָל לַטֶּבַח.

עָרוֹם פָּשַׁטְתָּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וְעָרוּם נָפְשֶׁךָ,

שָׁכַחְתָּ תּוֹכַחַת מוּסַר פִּי אִישׁ הָאֱלֹהַּ:

“אָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי”

וְאַתָּה פִּיךָ בַקֹּדֶּשׁ, וְעִם מְרַצְּחִים חֶלְקֶךָ,

קוֹלְךָ קוֹל יַעֲקֹב וִידֵי עֵשָׂו הַיָּדָיִם. –

אֲרוּרָה אַתְּ קִנְאָה! שִׁחַתְּ לֵב צַדִּיק וָמֶלֶךְ!

וְדָוִד יָדַע בְּלִבּוֹ כִּי מְשׁוּגָע אִישׁ הָרוּחַ

וְלֹא בָטַח עוֹד בְּשָׁאוּל, וְנָס מִפָּנָיו וַיֵּלֶךְ

וַיָּבֹא אֶל יְהוֹנָתָן וַיִּשְׁפּוֹךְ לְפָנָיו שִׂיחַ

וַיֹּאמֶר: מֶה עֲוֹנִי מֶה חָטָאתִי לְאָבִיךָ

כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לִשְׁפּוֹךְ דָּמִי אָרְצָה?

וִיהוֹנָתָן לֹא הֶאֱמִין, יַעַן הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ

אָבִיו אֶת הַדָּבָר וְלֹא גִלָּה אֶת אָזְנֵהוּ,

עַל־כֵּן אָמַר: אֵין זֶה כִּי פַחַד שָׁוְא וְחֶרְדַת אֶפֶס.

וַיִּשָּׁבַע דָּוִד: חַי יְיָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ

כִּי כֵן הוּא, כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת.

וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּלֵב יְהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר

אֶל דָּוִד: צַוֵּה עָלַי וְעָשִׂיתִי בַעֲדֶךָ

כָּל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי. וַיֹּאמֶר דָּוִד: הִנֵּה חֹדֶשׁ

מָחָר, וְאָנֹכִי יָשׁוֹב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ

אֶל שֻׁלְחָנוֹ לֶאֱכוֹל, וְשִׁלַּחְתַּנִּי וְנִסְתַּרְתִּי

בַּשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית, וְחָקַרְתָּ

אֶת אָבִיךָ, אִם פָּקוֹד יִפְקְדֵנִי, וְאָמַרְתָּ

נִשְׁאַל מִמֶּנִּי דָּוִד לָרוּץ עִירוֹ בֵית לֶחֶם

כִּי זֶבַח הַיָּמִים לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שָׁמָּה.

אִם כֹּה יֹאמַר אָבִיךָ: טוֹב, שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ,

וְאִם יֶחֱרֶה לוֹ, כָּלְתָה הָרָעָה מֵעִם הַמֶּלֶךְ,

וְעָשִׂיתָ עִמִּי חֶסֶד כַּבְּרִית אֲשֶׁר בֵּין שְׁנֵינוּ

וְשִׁלַּחְתַּנִּי לְשָׁלוֹם, וְאֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר אֵלֵכָה.

וְאִם עָוֹן בִּי הֲמִיתֵנִי אַתָּה, וְעַד אָבִיךָ

לָמָה תְבִיאֵנִי? וַיַּעַן יְהוֹנָתָן: חָלִילָה,

חָלִילָה לְךָ לְדַבֵּר כֵּן. לְכָה וְנֵצֵא יַחַד

הַשָּׂדֶה וְנַמְתִּיק סוֹד וְאִישׁ אַל יִשְׁמָעֵנוּ.

וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשָּׂדֶה, וַיִּשָּׁבַע

יְהוֹנָתָן בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַחֲקוֹר נֶפֶשׁ

שָׁאוּל אָבִיו, הֲטוֹבָה הִיא לְדָוִד אִם אָיִן.

וַיֹּאמַר: אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ לְגַלּוֹת אָזְנֶךָ

אִם טוֹב לִבּוֹ אֵלֶיךָ, וְאִם אֶרְאֶה וְאֵדָעָה

כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֵלֶיךָ אָבוֹא אָנִי

וְגִלִּיתִי אָזְנֶךָ וְשִׁלַּחְתִּיךָ וְהָלַכְתָּ

לְשָׁלוֹם, וְהִנֵּה עִמְךָ יְיָ וְיָרִים רֹאשֶׁךָ,

זֹאת יָדַעְתִּי, וְעַתָּה עֲשֵׂה נָא עִמָּדִי חֶסֶד

גַּם אָתָּה, וּמֵעִם בֵּיתִי לֹא תַכְרִית חַסְדֶּךָ

עַד עוֹלָם, בְּהַכְרֵת יְיָ אוֹיְבֶיךָ מִן הָאָרֶץ.

וַיַּכְרֵת יְהוֹנָתָן עִם בֵּית דָּוִד בְּרִית נֶצַח

וַיִּתְקְעוּ כַפָּם וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן עוֹד לְדַבֵּר וּלְהַשְׁבִּיעַ

אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ בְכָל לֵב וָנֶפֶשׁ.

שׂוֹשׂ יָשִׂישׂ וְיָגֵל לֵב צַדִּיק כִּי חָזָה נֹחַם,

תְּשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ יְשָׁרִים בִּרְאוֹת צְדָקָה צֹמַחַת

בְּקֶרֶב זֵרוּעֵי עָמָל, כְּשׁוֹשַׁנָה פֹּרַחַת

מִבֵּין הַחוֹחִים, כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיָּעַר.

הִנֵּה זֶה יְהוֹנָתָן רֵעַ נֶאֱמָן וְזַךְ נֶפֶשׁ

אָח לַצָּרָה, וּבְאַהֲבָתוֹ עוֹד יוֹסִיף אֹמֶץ,

יָדַיִם רָפוֹת יְחַזֵּק, מִלָּיו יְקִימוּן כּשֵׁל,

בִּקֵּשׁ הַנִּרְדָף מֵאָבִיו וְגָמַל לוֹ חֶסֶד,

יִכָּנַע לְאִישׁ אוֹבֵד וְכָרַת עִמּוֹ בְרִית נֶצַח

הִנֵּה כֵן יְדִידוּת תָּמִים, זוֹ אַהֲבָה נֶאֱמָנֶת.

פְּאֵר, פְּאֵר לְךָ יְהוֹנָתָן! יְהַלֶּלְךָ כָּל יְשַׁר דָּרֶךְ!

אוּלָם הָהּ! הָחֳדַלְתָּ מֵרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶךָ,

אוֹי כִּי נֶאֱסַפְתָּ וְיֵשַׁע דָּוִד לֹא חָזִיתָ!

עוֹד בְּצֵל שַׁדַּי נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת תִּפָּגַשְׁנָה,

שָׁם תָּשׁוֹבְנָה לְהִתְרוֹעֵעַ בִּימִין עֶלְיוֹן נֶצַח. –

וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן עוֹד לְדָוִד: מָחָר חֹדֶשׁ

וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד בְּשֻׁלְחָן מוֹשָׁבֶךָ.

וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל מְקוֹם סֵתֶר

כְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְתֵשֵׁב אֵצֶל אֶבֶן הָאָזֶל.

וַאֲנִי שְׁלשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה לְשַׁלֵּחַ

לִי לְמַטָּרָה. וְהִנֵּה אֶשְׁלַח שָׁם אֶת הַנַּעַר

לֵךְ מְצָא אֶת הַחִצִּים, אִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם:

הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהֵנָּה קָחֶנּוּ

וָבֹאָה, כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר, חַי אֱלֹהַּ!

וְאִם כֹּה אֹמַר: הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה

אוֹת לֹא טוֹבָה הִיא, לֵךְ כִּי יְיָ שִׁלְּחֶךָ

וְהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ עֵד יְיָ בֵּינֵינוּ. –

וַיִּסָּתֶר דָּוִד בַּשָּׂדֶה, וַיְהִי הַחֹדֶשׁ

וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכוֹל לֶחֶם

וַיִפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד, וְלֹא דִבֶּר הַמֶּלֶךְ

בַּיּוֹם הַהוּא מְאוּמָה. וַיְהִי מִמָּחְרָת הַחֹדֶשׁ

הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד, וַיֹּאמֶר

שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: הַגֵּד לִי מַדּוּעַ

לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם לַלָּחֶם?

וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת שָׁאוּל: הִנֵּה זֶבַח

מִשְׁפָּחָה בְּבֵית יִשַׁי, וַאֲחֵי דָוִד קְרָאוּהוּ,

וְנִשְׁאַל דָּוִד מֵעִמָּדִי עַד בֵּית לָחֶם.

וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמַר:

"בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדוּת! הֲלֹא יָדוֹעַ יָדַעְתִּי

"כִּי בֹחֵר אַתָּה בְּבֶן יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבשֶׁת

"עֶרְוַת אִמֶּךָ, כִּי כָל־עֵת אֲשֶׁר הוּא עוֹדֶנּוּ

"חַי עַל אֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ.

“וְעַתָּה שְׁלַח וְקָחֵהוּ אֵלַי, כִּי הוּא בֶן מָוֶת.”

וַיַּעַן יְהוֹנָתָן: לָמָה יוּמָת בְּאֵין פֶּשַׁע?

וַיָּטֶל שָׁאוּל חֲנִיתוֹ עָלָיו לַהֲמִיתֵהוּ.

וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי כָלָה הִיא וְנֶחֱרָצָה

מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד. וַיָּקָם

מִן הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אַף וְלֹא אָכַל לֶחֶם

בְּיוֹם חֹדֶשׁ שֵׁנִי, כִּי נַפְשׁוֹ אֶל דָּוִד נֶעֱצָבֶת.

וַיֵּצֵא יְהוֹנָתָן הַשָּׂדֶה, וַיִּקַּח נַעַר

קָטָן עִמּוֹ וַיּוֹר הַחֵצִי לְהַעֲבִירֵהוּ,

וַיִּקְרָא לַנַּעַר וַיֹּאמֶר: מַהֵר חוֹשָׁה

אַל תַּעֲמֹד וְקַח הַחֵצִי, הֲלֹא הוּא מִמְּךָ וָהָלְאָה,

וַיְלַקֵּט הַנַּעַר אֶת הַחֵצִי וַיְבִיאֵהוּ

וְיוֹנָתָן נָתַן לוֹ כֵלָיו לַהֲבִיאָם הָעִירָה,

הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵּאֵצֶל הַנֶּגֶב

וְנָפַל לְאַפָּיו אָרְצָה וְשָׁלשׁ פְּעָמִים הִשְׁתָּחוּ.

וְדָוִד וִיהוֹנָתָן נָשְׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ

וַיִּבְכּוּ גַם שְׁנֵיהֶם עַד דָּוִד הִגְדִּיל בֶּכִי.

וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן: לֵךְ לְשָׁלוֹם! אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ

שְׁנֵינוּ בְשֵׁם יְיָ עֵד הוּא בֵינִי וּבֵינֶךָ

כֵּן יָקוּם עַד עוֹלָם בֵּין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֶךָ. –

נִפְרְדוּ רֵעִים יְקָרִים מִשֶּׁבֶת כְּאַחִים יָחַד.

שָׁבְתָה חֶבְרָתָם וַאָגֻדָּתָם לֹא הֻתָּרָה.

מִדּוּר יַחְדָּו נִפְזָרוּ, וּבְלִבּוֹתָם נִצְמָדוּ,

עוֹד נֶפֶשׁ אִיש בְּאָחִיו בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ נִקְשָׁרָה,

בְּאַהֲבָתָם שָׁגוּ תָמִיד, בַּעֲתִידוֹת נָחָמוּ.

נִשְׁבְּרָה רוּחַ שְׁנֵיהֶם, דָּלְפָה עֵינָם גַּם שְׁנֵימוֹ

הִשְׁתַּפְּכוּ אִישׁ אֶל חֵיק רֵעֵהוּ, וַיֵּלֵכוּ,

יְהוֹנָתָן שָׁב הָעִירָה, וְדָוִד בָּרַח נֹבֶה

אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן. וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ

לִקְרַאת דָּוִד וַיִּשְׂמַח בּוֹ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ

מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ וְאֵין אִישׁ אִתֶּךָ?

וַיֹּאמֶר דָּוִד: יַעַן צִוַּנִי הַמֶּלֶךְ

דְּבַר סֵתֶר וַיֹּאמֶר לִי אִישׁ אַל יֵדַע מְאוּמָה

וְהַנְּעָרִים אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי יוֹדַעְתִּי.

וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדֶךָ, חֲמִשָּׁה לֶחֶם

אוֹ הַנִּמְצָא, תְּנָה בְיָדִי. וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ:

אֵין לֶחֶם חֹל תַּחַת יָדִי כִּי לֶחֶם קֹדֶשׁ,

אִם הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה שָׁמוֹר נִשְׁמָרוּ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: כִּי אִם אִשָּׁה עֲצוּרָה לָנוּ

כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם בְּצֵאתִי, וּכְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ

וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי.

וַיִּתֶּן לוֹ לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר הוּסָרוּ

מִלִּפְנֵי יְיָ לָשׂוּם לֶחֶם חֹם תַּחְתֵּיהוּ.

וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד: הֲיֵשׁ פֹּה תַחַת יָדֶךָ

חֲנִית אוֹ חֶרֶב, כִּי גַם חַרְבִּי וְכֵלַי לֹא לָקַחְתִּי

בְּיָדִי, כִּי נָחוּץ מְאֹד הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן: חֶרֶב גָּלְיַת אֲשֶׁר הִכִּיתָ

בְּעֵמֶק הָאֵלָה לוּטֶה בְשִׂמְלָה מֻנַּחַת

אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, אִם אוֹתָהּ תִּקַּח קָחֶהָ,

כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בַּזֶּה. וַיֹּאמֶר

דָּוִד: אֵין כָּמוֹהָ, תְּנֶנָּה לִי, וַיִּתְּנֶהָ.

וַיִּבְרַח דָּוִד מִנּוֹב וַיֵּלֶךְ לַדָּרֶךְ,

וַיַּךְ לִבּוֹ כִּי חָטְאוּ שְׂפָתָיו לְדַבֵּר שָׁקֶר.

וְשָׁם הָיָה בְנוֹב אִישׁ אֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ

בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי יְיָ בַּקֹּדֶשׁ,

דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי שְׁמוֹ. אַבִּיר הָרוֹעִים לְמֶלֶךְ.

וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל: רָאִיתִי דָוִד בָּא נֹבֶה

אֶל אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב, וְהַכֹּהֵן שָׂמֵחַ

וְרָץ לִקְרַאת בֶּן יִשַׁי, וַיִּשְׁאַל לוֹ בֵאלֹהַּ

וְצֵידָה לְדֶרֶךְ נָתַן לוֹ מִלֶּחֶם הַקֹּדֶשׁ

וְחֶרֶב גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לוֹ וְשִׁלְּחֵהוּ.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל נֹבֶה לִקְּרוֹא אֶת אֲחִימֶלֶךְ

וְכָל בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים, וַיָּבוֹאוּ כֻלָּמוֹ

אֶל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יָדְעוּ כִּי בְנַפְשָׁם נִקְרָאוּ.

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: שְׁמַע נָא בֶן אֲחִיטוּב! וַיֹּאמֶר

הַכֹּהֵן: הִנְנִי אֲדוֹנִי. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

לָמָה אַתָּה וּבֶן יִשַׁי קְשַׁרְתֶּם עָלַי קֶשֶּׁר

בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהַּ

לָקוּם עָלַי לְאוֹרֵב וּבוֹא בְמֶרֶד וָמַעַל?

וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

וּמִי בְכָל עֲבָדֶיךָ נֶאֱמָן כְּדָוִד חֲתָנֶךָ?

מִי כְדָוִד סָר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ?

הַחִלּוֹתִי לִשְׁאָל לוֹ בֵאלֹהִים בְּתֹם נָפֶשׁ,

חָלִילָה לִי! אַל יָשִׂים הַמֶּלֶךְ בִּי פֶשַׁע

וְלֹא בְכָל בֵּית אָבִי, כִּי לֹא יָדְעוּ עֲבָדֶיךָ

בְּכָל זֹאת דָּבָר גָּדוֹל אוֹ קָטָן, נְקִיִּים נָחְנוּ.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ

אַתָּה וְכָל בֵּית אָבִיךָ יַחַד תָּמוּתוּ.

וַיְצַו לָרָצִים הַנִּצָּבִים עִמּוֹ: "סֹבּוּ

"וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְיָ, כִּי גַם יָדָם בְּמֶרֶד

"עִם דָּוִד, וְכִי יָדְעוּ כִּי בוֹרֵחַ מִמֶּנִּי

“וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי.” וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ

לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָם בְּכֹהֲנֵי יְיָ לִפְגּוֹעַ.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג: קוּם אַתָּה קוּמָה!

סֹב וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים. וַיָּקָם אִישׁ הָרֶשַׁע

דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי וַיִּפְגַע בָּהֶם, וַיָּמֶת

בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה כֹּהֲנֵי אֱלֹהַּ

נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בָּד. – קוֹל דְּמֵיהֶם צָעֲקוּ שָׁמָיְמָה! –

גַּם בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שָׁלַח יָדוֹ בָרֶצַח,

מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה הַכֹּל הִכָּה לְפִי חָרֶב. –

אוֹי לְךָ דּוֹאֵג! דַּם הַקְּדוֹשִׁים שָׁפְּכוּ יָדֶיךָ

אֲשֶׁר תְּמוֹל נֶעְצַרְתָּ עִמָּם לְהִתְקַדֵּשׁ שָׁמָּה,

אוֹי לְךָ וְכָל מִתְקַדְּשֵׁי שָׁוְא עִמְךָ, בִּשְׂפָתַיִם

תְּכַבְּדוּ אֵל וְלִבְּכֶם נִתְעָב, תִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ!

אָז חָפְרָה הַלְּבָנָה, אָסְפָה נָגְהָהּ הַשֶּׁמֶשׁ,

שַׁחוּ צְבָא מָרוֹם, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר בָּכָיוּ.

הֵקִיצוּ וְרִנְּנוּ בְאַשְׁמַנִּים שׁוֹכְנֵי צַלְמָוֶת,

שְׂעִירִים רָקְדוּ כְאֵילִים, רְפָאִים צָהֲלוּ וְהֵרִיעוּ:

"הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵנוּ, רֹאשׁ נָשָׂאנוּ.

"הָבוּ סִרְפָּד וְדַרְדַּר, הָבוּ כָּל קוֹצֵי יַעַר,

"לְכוּ וְעִטְּרוּ עֲטָרָה מִבַּעַד לְצַמַּת גְּבִירֵנוּ,

"נֵזֶר לְרֹאשׁ בַּעַל זְבוּב, בְּעֹז יָדוֹ גָבַר חָיִל!

"יָרָה חֵץ לְמַטָּרָה, אֶל הַשַּׁעֲרָה קוֹלֵעַ,

"חֵץ קִנְאָה שִׁחֵת הַלֵּב, וַיַּט צַדִּיק לְתֹהוּ.

"נָפְלוּ כֹּהֲנֵי יְיָ, בְּיַד יִשְׂרָאֵלִי נָפָלוּ,

"אֵפוֹדֵי בָד בְּיַד מֶלֶךְ בְּנֵי יַעֲקֹב נִגְעָלוּ.

"וְזֶה דָוִד אוֹיְבֵנוּ הַעֲמֵק הֶעֱמִיק לָרֶדֶת,

"כִּצְבִי מֻדָּח רַגְלָיו לִפְנֵי רוֹדֵף נָדָדוּ,

"אַף לִבּוֹ נִתְעָב, חִלֵּל שְׂפָתָיו בְּמִבְטָא שָׁקֶר,

“לֹא יַשְׁחִית וְיָרַע עוֹד לָנוּ, יְכָלְנוּהוּ!” –

יוֹשֵׁב שָׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ,

וַיֹּאמֶר לְאֶרְאֶלָּיו: הַסּוּ, אַל תֵּעָצֵבוּ

בִּפְרוֹחַ רִשְׁעָה כְמוֹ עֵשֶׂב, וְתָצִיץ כַּרָגַע,

לְהִשָּׁמְדָהּ עֲדֵי עַד, לִהְיוֹת לְדֵּרָאוֹן נֶצַח.

וְאַתֶּם אַל תֶּחֶרְדוּ לִרְגָעִים עוֹד יָבוֹאוּ

וְיִמֹּטוּ פַעֲמֵי מְשִׁיחִי וְיַד שָׂטָן גֹּבֶרֶת

הֲלֹא כָמוּס עִמָּדִי בְּסוֹד הָאֱלֹהִים נִגְזֶרֶת,

מִלְחֶמֶת טוֹב בְּרָעָה זֶה יְעוֹדֵד זוֹ מוּעֶדֶת,

אוּלָם אַחֲרִית רִשְׁעָה לָנֶצַח נִשְׁמֶדֶת.

מִשָּׁמַי נִשְׁקַף צֶדֶק, אֱמֶת מֵאֶרֶץ אַצְמִיחַ

יָרוּם קֶרֶן בֶּן יִשַׁי, בֵּית דָּוִד יַפְרִיחַ.

מחברת שניה

 

שיר ששי    🔗

גם כי אלך בגיא צלמות

לא אירא רע

כי אתה עמדי

בְּמֵתִים חָפְשִׁי כַּחֲלָלִים שׁוֹכְבֵי קֶבֶר

לֹא יִפָּקְדוּ לֹא יַעֲלוּ עַל לֵב גֶּבֶר

כֵּן מַרְחִיק נְדוֹד בְּאֶרֶץ לֹא לוֹ יָנוֹעַ,

חֲדַל אוֹהֵב וָרֵעַ כָּל הַיּוֹם שְׁחוֹחַ

אֵין נֹחַם בַּצָּר אֵין מִי יְאַמֵּץ כֹּחַ

לְעֵין מוֹצְאוֹ לֹא נִכַּר דַּל לִפְנֵי שׁוֹעַ.

אַל תִּבְכּוּ לְמֵת אַל תָּנוּדוּ לְיוֹרַד שַׁחַת,

בְּאֵין שִׂמְחָה וְאֵין עֶצֶב עַל עָפָר נַחַת,

בְּכוּ בָכֹה לְהוֹלֵךְ, בְּאַדְמַת זָר אוֹרֵחַ,

יָנוּס לִפְנֵי רוֹדֵף בְּרֶגֶל מוּעֶדֶת

וְלֹא יֵדַע לִרְאוֹת עוֹד אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

מֵחֲמַת מוֹשֵׁל וְזַעַם אַפּוֹ כִּי בֹרֵחַ.

נָס דָּוִד מִגִּבְעָה בְּיוֹם שִׂמְחַת חֹדֶשׁ

בָּא מִפְּנֵי שָׁאוּל נֹבֶה עִיר הַקֹּדֶשׁ

שָׁם יָדְעוּ עֶרְכּוֹ וְלִקְרָאתוֹ חָרָדוּ.

לַנִּרְדָּף חִנָּם טוֹב וְחֶסֶד גָּמָלוּ,

אֲהָהּ! בְּדַם נַפְשׁוֹתָם עַל צַדִּיק חָמָלוּ! –

מִשָּׁם לְאַדְמַת נֵכָר פְּעָמָיו נָדְדוּ.

דָּלְפוּ עֵינֵי אֹבֵד וְנַפְשׁוֹ בָהֵלָה

“אוֹי לִי! בְּאֶרֶץ זָרִים מִפְלָט אֲיַחֵלָה!” –

וְהִנֵּה תַּנְחוּמַת אֵל רוּחוֹ הִבְלִיגָה:

"אַל תִּירָא רָע, עִמְּךָ בְצָרָה הִנֵּנִי

" גַּם בְּגֵיא צַלְמָוֶת שָׁמָּה תִמְצְאֵנִי,

“שִׁבְטִי וּמִשְׁעַנְתִּי עִמְּךָ אַצִּיגָה.”

גַּם בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה יַד בֶּן יִשַׁי רָמָה

יְקָרוֹ וְהוֹדוֹ עִמּוֹ, בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁמָּה

לְרֹאשׁ וְקָצִין שָׂמוּהוּ גִבּוֹרֵי חָיִל.

נָבִיא כֹהֵן וְאֵפוֹד אֵלָיו נָהָרוּ

בֵּית אָבִיו וְרֵעָיו לִרְאוֹתוֹ מָהָרוּ

אֵל לִמְשִׁיחוֹ הִגִּיהַ חֶשְׁכַּת לָיִל.

יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשׁוֹדְדִים, מַרְגִיז אֵל בּוֹטֵחַ

עָרִיץ עַל מִטָּתוֹ סָרוּחַ, יִשׁכַּב וְאֵין פָּחַד,

יָקוּם וְיֹאכַל לְמַעֲדַנָּיו, שֻׁלְחָנוֹ מָלֵא דֶשֶׁן,

וְאִישׁ צַדִּיק פְּאֵר מַעֲלָלִים וּכְלִיל הַדְרַת נָפֶשׁ

נָס מִפְּנֵי רוֹדֵף לְמַלֵּט חַיָּתוֹ מֵעֲבוֹר בְּשֶׁלַח,

בַּבֹּקֶר קָם וְחָרַד, יִשְׂבַּע נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף,

נִדַּח מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוּ, אֲשֶׁר בְּעֹז יְמִין יֶשַׁע

עָשָׂה לָהּ נִפְלָאוֹת,וַיַּךְ אָחוֹר צָרֶיהָ,

יַעֲזוֹב בֵּית אָבִיו וְרֵעָיו, יִטּוֹשׁ אֵשֶׁת חֵיקֵהוּ,

בּוֹרֵחַ מֵאִישׁ אֲשֶׁר בִּנְעִים כִּנּוֹרוֹ הִבְרִיחַ

מִמֶּנוּ רוּח אֱלֹהִים רָעָה כִּי תְבַעְתֵהוּ,

מֶלֶךְ בְּכָל כֹּחוֹ עֲבָדָהוּ, גָּרוֹשׁ יִגְרְשֵׁהוּ

מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחְלַת יְיָ אַדְמַת קֹדֶשׁ

וַיֵּלֶךְ עָיֵף וְיָגֵעַ וְצָמֵא לַמָּיִם

לָנוּד וְלָנוֹעַ בְּאַרְצוֹת זָרִים עוֹזְבֵי אֱלֹהַּ

בֵּין אוֹיְבֵי עַמּוֹ לְבַקֵּשׁ מִפְלָט וּמָנוֹחַ,

אֲהָהּ! אֲשֶׁר מֶלֶךְ יְשֻׁרוּן יִשְׂטְמֵהוּ וַימָרָרְהוּ

בֵּין מַלְכֵי נֵכָר אֵיךְ יִמְצָא מָנוֹס וָסֵתֶר! –

כֵּן סַרְעֲפֵּי דָּוִד וְרַעֲיוֹנָיו הִבְהִילוּהוּ

בְּבָרְחוֹ מִנּוֹב, וּבְאַמְתַּחְתּוֹ מְעַט לֶחֶם קֹדֶשׁ

יָבֵשׁ נִקֻּדִים, לִשְׂבּוֹעַ יוֹם אוֹ יוֹמַיִּם,

וְחֶרֶב גָּלְיַת עַל יְרֵכוֹ, וֵאלֹהָיו בְּלִבֵּהוּ

מִן הַמֵּצָר קָרָא יָהּ, וּבַמֶּרְחָב עָנְהוּ.–

וְדָוִד בָּרַח מִנּוֹב בַּיּוֹם הַהוּא וַיֵּלֶךְ

לָגוּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַיָבֹא אֶל אֲבִימֶלֶךְ

הוּא אָכִישׁ מֶלֶך גַּת, וַיְבַקְשֵׁהוּ וַיֹּאמַר:

"אֲנִי בֶן יִשָׁי מִפְּנֵי שָׁאוּל גְּבִירִי בָרַחְתִּי,

"עָלָה עָלַי רוּחַ מוֹשֵׁל עַל אֵין חֵטְא וְאָוֶן

"וְעָזַבְתִּי אֶת אַרְצִי וְאָבוֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל שִׁבְטֶךָ.

"אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, וַעֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד

" כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה בִימֵי קֶדֶם אֲבִימֶלֶךְ

עִם אַבְרָהָם מְקוֹר חֻצָּבִי, אֲשֶׁר חֲנָנוֹ וַיֹּאמֶר:

“הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁבָה”.

"זָכְרָה לִי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ בִבְאֵר שֶׁבַע,

"עֵד הוּא הָאֵשֶׁל שָׁם יַחַד שְׁנֵיהֶם נִשְׁבָּעוּ,

"אַף אֶת בְּרִיתוֹ עִם יִצְחָק בְּלֶכְתּוֹ אֵלָיו גְרָרָה

"כָּרְתוּ יַחְדָו וַיִּשָׁבְעוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

"וְעַתָּה דְּרָך נָא בְעִקְבוֹתֵיהֶם, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

" תֵּן לִי מַחֲסֶה בְאַרְצֶךָ, וְאֶהְיֶה לְךָ לְעֶבֶד

"נֶאֱמָן וְתָמִים, וּשְׁלוֹם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד אֶדְרוֹשָׁה.

"אוֹ אִם בָּטוֹחַ יִבְטַח בִּי לִבֶּךָ, סְפָחֵנִי

"אֶל אַחַת הַפְּקוּדוֹת, אִם לְמִרְעֶה וָעֵדֶר,

" אִם בְּלַהֲקַת הַמְּנַגְּנִים, אִם בְּיוֹצְאֵי צָבָא וְחָיִל,

"וּלְכָל אֲשֶׁר תִּפְקְדֵנִי יֵשׁ לָאֵל יָדִי לְשָׁרְתֶךָ,

"וּבְכָל כֹּחִי אֶעֱבָדְךָ, וּלְמִשְׁמַעְתְּךָ אָסוּרָה.

וַיַּעַן אָכִישׁ: לְשֵׁמַע אֹזֶן שִׁמְעֲךָ שָׁמַעְתִּי,

יָדַעְתִּי כִּי מָהִיר אַתָּה מְאֹד בִּמְלַאכְתֶּךָ,

לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, לְךָ פִּי שְׁנַיִם בָּרוּחַ,

וְעַתָּה עֲמוֹד וְאֶשְׁמַע עֲצַת חֲכָמַי מַה יִיעָצוּנִי.

וַיִּפֶן הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹעֲצָיו וַיֹּאמֶר לָמוֹ:

"זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלַי, תּוֹדוֹת לְדָגוֹן אֱלֹהֵינוּ

"הִנֵּה זֶה אִישׁ מְהֻלָּל, אִישׁ מוֹפֵת וָפֶלֶא

" נִבְאַשׁ בְּעַמּוֹ, מָאַס בְּזֶרַע יַעֲקֹב וַיַּעַזְבֵהוּ,

" וּבָא לַחֲסוֹת בְּצֵל כְּנָפַי, בְּאַרְצִי לְהִסְתַּפֵּחַ,

"הָבָה וּנְקַבְּלֵהוּ, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָאָרֶץ.

וַיַּעֲנוּ לוֹ אֲנָשָׁיו:"חָלִילָה לְךָ הַמֶּלֶךְ!

"הֲלֹא זֶה דָוִד הָעִבְרִי מֶלֶךְ הָאָרֶץ,

"הִנֵּה הוּא הִכָּה אֶת גָּלְיַת גִּבּוֹר עַמֵּנוּ.

"וְעָלָיו הַנָּשִׁים הַמְּשַׂחֲקוֹת בְּשִׁיר תַּעֲנֶינָה:

“הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבֹּאתָיִם.”

"אֶרֶץ יְהוּדָה לוֹ הִיא, בִּישֻׁרוּן מֶמְשַׁלְתֵּהוּ,

"אַךְ עָרוֹם יַעֲרִים, בָּא לִרְאוֹת עֶרְוַת הָאָרֶץ,

" לִשְׂגוֹב מִבְצָרֵינוּ וּלְמַס עוֹבֵד יְשִׂימֵנוּ.

לְמַעַן הָקִים דְּבַר גָּלְיַת, אֲשֶׁר פִּיו הִכְשִׁילָהוּ

לֵאמֹר: אִם אַתֶּם תַּכּוּנִי, עֲבָדֵיכֶם נָחְנוּ." –

וַיָּשֵׂם דָּוִד בְּלִבּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַיִּירָא וַיֵּחַת מִפְּנֵי אָכִישׁ הַמֶּלֶךְ

וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ וַיִּתְהוֹלֵל לְעֵינֵימוֹ,

וְהוֹרִיד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ כְּאִישׁ חֲסַר דַּעַת,

וַיְתָו בְּיָדוֹ לִפְנֵיהֶם עַל דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו: לָמָּה תָבִיאוּ

אֵלַי אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ? חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי,

כִּי הֵבֵאתֶם אֶת עִבְרִי זֶה עָלַי לְהִשְׁתַּגֵּעַ?

הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי? – וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלֵךְ. –

חֶלְדְּךָ דָּוִד וּתְלָאוֹתֶיךָ מַה נִּפְלָאוּ!

הֵן גָּדְלְךָ לְמוֹקֵשׁ לָךְ, וְתֻשִׁיָּה לְאֶבֶן נֶגֶף,

הוֹסַפְתָּ דַעַת הוֹסַפְתָּ מַכְאוֹב וָנֶגַע,

קָלוֹן שָׂבַעְתָּ מִכָּבוֹד, בּוּז מִתִּפְאָרֶת.

עַל כִּי נוֹרָאוֹת עָשְׂתָה יְמִינְךָ רְדָפְךָ מֶלֶךְ,

עַל כִּי פֵאֲרוּךָ בְּנוֹת עַמְּךָ חָרַד לִבֶּךָ,

וּבְאֶרֶץ זָרִים חַיֶּיךָ תְּלוּאִים מִנֶּגֶד. –

לֵהֲלֶךְ נֶגֶד הַחַיִּים מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ?

עַתָּה פָּנָה לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסֶכֶל

הִתְהוֹלֵל אַךְ לְעֵינֵיהֶם, וְלִבּוֹ צָפַן דָּעַת,

שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ, וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר

לֹא-אֲמָרִים רֵקִים כִּי אִם כְּתַב ישֶׁר וָצֶדֶק

וְכֹה אָמַר:

"מַה לָּכֶם תֶּחֶרְדוּ נְסִיכֵי אָרֶץ?

"מַה מִּפָּנַי תִּירָאוּ, אֲנִי עָנִי וְגֹוֵעַ?

"לֹא אֶתְאַו לְכִסְאֲכֶם, וְעַטְרוֹת רָאשֵׁיכֶם לֹא חָפַצְתִּי.

"אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, וַחֲמוּדוֹ כָּעָשׁ תֶּמֶס,

"אַף רוֹזְנִים מִשְׁחָק לִי, וּמְלָכִים לִי לְקֶלֶס.

"לֹא חֶרֶב מִלְחָמָה לִגְבוּלֵיכֶם הֵבֵאתִי,

"לֹא אֶשְׂגַב מִכֶּם עִיר וּמִבְצָר, שָׂדֶה וְכֶרֶם,

"לֹא אֹמַר לָכֶם הָבוּ, מִכֹּחֲכֶם שִׁחֵדוּ,

"רַק מָנוֹחַ תְּנוּ לְכַף רַגְלִי, וְגַם אַתֶּם נוּחוּ.

"וַאֲנִי זֹאת לָכֶם אֶתֵּנָה, כִּי תִגְמְלוּ לִי חֶסֶד,

"אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי,שֵׂכֶל טוֹב וָלֶקָח.

"סַם חַיִּים! מִי בִקֵּשׁ סַם חַיִּים? יִגּוֹשׁ הֵנָּה,

“לְכוּ וַאֲלַמֶּדְכֶם מַה נָּעִים בְּחַיֵּי חָלֶד.” –

וַיִּקַח אֶת כִּנּוֹרוֹ וַיָּשֶׁר שִׁיר לֶמֶד,

הִיא שִׁירַת אֲבָרְכָה בְּכָל עֵת, מְלֵאָה הַשְׂכֵּל וְדָעַת,

הֲלֹא הִיא כְתוּבָה בְּסֵפֶר תְּהִלּוֹת לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. –

וַיִּבְרַח דָּוִד מִגַּת וַיִּמָּלֵט וַיֵּלֶךְ

אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם, הִנֵּה בִגְבוּל אֱדוֹם נֶגְבָּה

לִגְבוּל מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה, בַּשְׁפֵלָה לָאָרֶץ

מְעָרָה רַחֲבַת יָדַיִם וּלְמִתְחַבְּאִים סֵתֶר.

וַיֵּרְדוּ אֵלָיו אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו שָׁמָּה,

כִּי יָרְאוּ מֵחֲמַת שָׁאוּל לָשֶׁבֶת בֵּית לָחֶם,

וַתְּהִי מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ וַיְנַחֲמוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ. –

בַּמְּעָרָה זֹאת הֵחֵל קֶרֶן דָּוִד לִצְמוֹחַ,

בֶּעֱנוּתוֹ יָרוּם אֶבְיוֹן וַיַּעַשׂ לוֹ חָיִל,

כִּי שָׁם הִתְקַבְּצוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי מָרֵי נֶפֶשׁ

אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתָם צַר וּמָצוֹק מְצָאֵמוֹ.

וַיֵּדְעוּ כִּי אֱלֹהִים עִם דָּוִד וַיָּבוֹאוּ

לְהִתְנַחֵם בּוֹ וְלִהְיוֹת לָמוֹ אֹמֶץ בִּרְכָּיִם.

וַיְהִי מִסְפָּרָם אַרְבַּע מֵאוֹת שׁוֹלְפֵי חֶרֶב,

וַיְשִׂימוּהוּ עֲלֵיהֶם לְשָׂר, וְאֶל מִשְׁמַעְתּוֹ סָרוּ,

וְהָיְתָה זֹאת רֵאשִׁית מֶמְשַׁלְתּוֹ, מַמְלֶכֶת צֶמַח

עַל זֶרַע קֹדֶשׁ בְּאַדְמַת חֹל בְּאֶרֶץ לאֹ לָמוֹ. –

וְאֶחָיו בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְהֵם רָאשֵׁי הֶחָיִל. –

וּכְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְסָרָה מֶנּוּ עַצֶּבֶת

סָמַךְ לִבּוֹ בֵאלֹהָיו, בּוֹ נַפְשׁוֹ חָסָיָה

כִּי לֹא יַעַזְבֵנוּ, לֹא יִטְּשֵׁהוּ לָנֶצַח,

וַיָּקָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וַיִּקַּח כְּלִי זֶמֶר,

הֵעִיר הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, הֵעִיר הַשַּׁחַר,

וְהָיָה כְנַגֵּן הַמְּנַגֵּן וְנָחה עָלָיו רוּחַ,

וַיְזַמֵּר מִזְמוֹרָיו לְהוֹדוֹת לְעֶלְיוֹן חַסְדֵּהוּ.

וּבַמְּעָרָה בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם נִגֵּן הַמְּנַצֵּחַ:

חָנֵנִי אֱלֹהִים; חָנֵנִי³

כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי

וּבְצֵל-כְּנָפֶיךָ אֶחֱסֶה

עַד-יַעֲבֹר הַוּוֹת;

אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן

לָאֵל גֹּמֵר עָלָי:

יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי

חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה

יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ:

נַפְשִׁי! בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה

לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם

שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים

וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה:

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים

עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ:

רֶשֶׁת! הֵכִינוּ לִפְעָמַי

כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה

נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה:

נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי

אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה:

עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר

אָעִירָה שָׁחַר:

אוֹדְךָ בָעַמִּים! אֲדוֹנָי

אֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים:

כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ

וְעַד-שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ:

רוּמָה עַל-שָׁמַיִם אֱלֹהִים

עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ:

מִשָּׁם הָלַךְ דָּוִד מִצְפֵּה מוֹאָב, וַיֹּאמֶר

אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב: "אָבִי וְאִמִּי אֵלַי בָּאוּ

"מֵאֶרֶץ יְהוּדָה, פְּלֵטִים מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,

"וַאֲנִי וַאֲנָשַׁי הוֹלְכִים לָתוּר מְנוּחָה לָנוּ,

"יֵשְׁבוּ נָא אָבִי וְאִמִּי תַחַת צֵל שִׁבְטֶךָ

"עַד אֲשֶׁר יָדוֹעַ אֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה לִי אֱלֹהַּ.

"זָכְרָה לָמוֹ כִּי נֵצֶר מֵעַמְּךָ הָיָתָה

“אֵם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ רוּת מוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת בֹּעַז.”

וַיַּנְחֵם פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיִּמְצְאוּ חֶסֶד,

וְכָל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה שָׁמָּה יָשָׁבוּ,

וְאַחֲרֵי זֹאת לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לָמוֹ. –

וְגָד הַנָּבִיא בָא אֶל דָּוִד בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהַּ

וַיֹּאמַר: לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה, לֵךְ וּבָאתָ

אֶרֶץ יְהוּדָה, וַיָּבֹא דָוִד יַעַר חָרֶת. –

וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל כִּי דָוִד וַאֲנָשָׁיו שָׁבוּ

אֶל אַרְצוֹ, וְכִי נוֹדָעִים הֵמָּה בָאָרֶץ,

וַיִּירָא מְאֹד, וַיָּשֶׂם בְּלִבּוֹ לִלְחוֹם בָּמוֹ.

אָז הִגִּיד דּוֹאֵג הָאֳדוֹמִי לְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

כִּי בָא דָוִד נֹבָה אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ

וְכִי נָתַן לוֹ הַכֹּהֵן לֶחֶם קֹדֶשׁ וְחֶרֶב,

וַיַּהֲרגֹ שָׁאוּל כֹּהֲנֵי נוֹב וְהֶחֱרִים עִיר הַקֹּדֶשׁ.

כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ

בֶּן אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן נִמְלַט מֵהֲרוּגֵי חָרֶב

וַיִּבְרַח אֶל דָּוִד, וְאֵפוֹד הוֹרִיד בְּיָדֵהוּ.

וְשֵׁם הַפָּלִיט אֶבְיָתָר, הוּא גָלָה אֹזֶן

דָּוִד, כִּי הָרַג שָׁאוּל אֶת כֹּהֲנֵי אֱלֹהַּ,

וַיִּשָׂא דָוִד קוֹל נְהִי וְעֵינָיו נָזְלוּ דֶמַע,

וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר: אוֹיָה לִי! יָדַעְתִּי

בַּיּוֹם הַהוּא כִּי שָׁם דּוֹאֵג אִישׁ הָרֶשַׁע

כִּי הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל, אוֹי לִי כִּי חָטָאתִי!

אָנֹכִי סַבּוֹתִי בְּכָל נַפְשׁוֹת בֵּית אָבִיךָ.

שְׁבָה אִתִּי אַל תִּירָא, עִמִּי אַתָּה מִשְׁמֶרֶת,

כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ. –

וַיֵּלֶךְ דָּוִד הַחַדְרָה וַיֵּבְךְ בַּסָּתֶר.

כָּרַע נָפַל אַרְצָה, נָשָׂא כַפָּיו שָׁמָיְמָה

וַיֹּאמַר: "שַׁחוֹתִי אֱלֹהִים, מַה מְּאֹד שַׁחוֹתִי,

"גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרִי, אוֹי מִי יִרְפָּאֵנִי!

"נֶהֶרְגוּ כֹּהֲנֵי יְיָ, בְּאַשְׁמָתִי נֶהֶרָגוּ

"הֵן אָנֹכִי חָטָאתִי, אָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי,

שִׁקַּרְתִּי לַכֹּהֵן, וְלֶחֶם קֹדֶשׁ אָכָלְתִּי

"הוֹאֵל וּתְדַכְּאֵנִי, הַתֵּר יָדְךָ בַּצְעֵנִי,

"וְאֵלֶּה הַקְּדוֹשִׁים מֶה עָשׂוּ, כִּי בָם אָנַפְתָּ

“וַתְּשַׁלְחֵם כֻּלָּמוֹ כְּצֹאן הָרֵגָה לְבֵית מַטְבֵּחַ.” –

וְהִנֵּה קוֹל אֱלֹהִים קוֹרֵא בְאָזְנָיו וַיְנַחֲמֵהוּ:

"דֹּמָה בְּנִי דָוִד דֹּמָה, מְנַע קוֹלְךָ מִבֶּכִי,

"נָקִיתָ מִדַּם כֹּהֲנַי, לֹא אַתָּה סַבּוֹתָ,

"אֵלֶּה אֲנִי פָעַלְתִּי, מִיָּדִי זֹאת נִגְזָרָה;

"הֵן עַתָּה עֲוֹן בֵּית עֵלִי בִּדְמֵיהֶם רָחָצוּ,

"וּבְךָ אֵין אַשְׁמָה לֶחֶם קָדְשִׁי כִּי אָכָלְתָּ,

"כִּי לְךָ יָאֳתָה, אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי וְלֹא נִחַמְתִּי

"אַתָּה כֹּהֵן לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.

אַךְ שֶׁפֶךְ דַּם מְשָׁרְתַי עַל בֵּית שָׁאוּל אֶפְקֹדָה,

וְיִמַּח שֵׁם דּוֹאֵג, מֵאֶרֶץ חַיִּים אֲשָׁרְשֵׁהוּ".

וַיִּנָּחֶם דָּוִד וַיָּקָם מֵעַל הָאָרֶץ

וַתְּחַיֵּהוּ רוּחַ, וַיִּקַּח כְּלֵי הַזֶּמֶר

וְעַל דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי שִׁיר מַשְׂכִּיל שָׁר הַמְּנַצֵּחַ:

מַה־תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר⁴

חֶסֶד אֵל כָּל-הַיּוֹם:

הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשוֹנֶךָ

כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֶׂה רְמִיָּה:

אָהַבְתָּ רָע מִטּוֹב

שֶׁקֶר! מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה:

אָהַבְתָּ כָל-דִּבְרֵי-בָלַע

לְשׁוֹן מִרְמָה:

גַּם-אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח

יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל

וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִים סֶלָה:

וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ

וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ:

הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזוֹ

וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ

יָעֹז בְּהַוָּתוֹ:

וַאֲנִי! כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים

בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד-אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד:

אוֹדְךָ לְעוֹלָם כִּי עָשִׂיתָ

וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי-טוֹב

נֶגֶד חָסִידֶיךָ:

וַיְהִי דָוִד וַאֲנָשָׁיו חוֹנִים בְּיַעַר חָרֶת,

הָלוֹךְ וְשׁוֹב הִתְפַּשְׁטוּ אַנְשֵׁי חֵילוֹ אֶל נֶגֶב

אֶרֶץ יְהוּדָה וַיָּתוּרוּ סָבִיב בְּכָל עָרֶיה

וַיִּשְׁאֲלוּ אֹכֶל לָמוֹ, וּבְתַחֲנוּנִים יְדַבֵּרוּ,

וְיוֹשְׁבֵי הֶעָרִים אֵלֶּה גָּמְלוּ אִתָּם חֶסֶד

לְמַעַן דָּוִד אֲדוֹנֵיהֶם כִּי נִכְבָּד בָּאָרֶץ,

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּשֶׁב דָּוִד לְבַדּוֹ בְיַעַר

מְנַגֵּן עֲלֵי נֵבֶל וְכִנּוֹר עֲלֵי הִגָּיוֹן סֶלָה,

וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא בְאָזְנָיו, עוֹרְרֵהוּ וַיֹּאמַר:

"עוּרָה נָא בֶן יִשַׁי! קוּם דָּוִד בְּרֹאשׁ חֵילֶךָ!

"בָּא פְקוּדָתְךָ, מוֹעֵד צֵאתְךָ לְיֵשַׁע עַם אֱלֹהַּ,

"הֵן לָזֹאת נוֹסַדְתָּ, עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהֶיךָ.

"צָרֵי יְהוּדָה קָמוּ, פְּלִשְׁתִּים לַקְרָב נִגָּשׁוּ,

"יוֹשְׁבֵי קְעִילָה בַצָּר, יָצִיק לָמוֹ אוֹיְבֵמוֹ,

"יָשֹׁסוּ גָרְנוֹתָם, וַעֲמַל כַּפָּם יְבַלֵּעוּ,

"פָּרְשׂוּ מְצוּקִים יְדֵיהֶם, קָרְאוּ אֲחֵיהֶם לְעֵזֶר.

"קוּם דָּוִד וְגִבּוֹרֶיךָ, מְשִׁיחַ אֱלֹהִים קוּמָה!

“הָבָה לָמוֹ עָזְרָת מִצָּר, פַּלֵּט עַמֶּךָ!”

 

שיר שביעי    🔗

משיב רעה תחת טובה

לא תמוש רעה מביתו

מַעְיָן נִרְפָּשׁ מְקוֹר מָשְׁחָת לֵב רֶשַׁע

שַׁח גַּבְהוּת אָדָם נִטְבַּע בִּיוֵן פֶּשַׁע

מִבַּהֲמוֹת אֶרֶץ מְאֹד יִמַּךְ עֶרְכֵּהוּ,

אֵלֶּה בְּגוֹמְלֵי טוּבָם לֹא יִמְעֲלוּ מַעַל

יָדַע שׁוֹר קוֹנוֹ וַחֲמוֹר אֵבוּס בַּעַל

וְזֵד בּוֹגֵד בְּאִישׁ חַסְדּוֹ, רָעָה יִגְמְלֵהוּ.

מַה תִּגְאֶה יְלוּד אִשָּׁה חוֹטֵא וּבַעַר?

הֲלֹא הַכְלֵם יַכְלִימוּךָ חַיְתוֹ יַעַר,

אֲרִי טוֹרֵף וְדֹב שַׁכּוּל טוֹבָה יַכִּירוּ.

מְגַדְּלָם מִנֹּעַר מַמְצִיא מָזוֹן לָמוֹ

שְׁלֵמִים הֵם אִתָּם, וְשֵׁן לֹא יְשַׁלְּחוּ בָמוֹ

וּרְשָׁעִים מְכַזְּבֵי טוֹבָה, בְּרִית יָפִירוּ.

זֶה דָּוִד זֶה חֶלְדוֹ, חִנָּם יִשְׂטְמוּהוּ,

רָעָה תַחַת טוֹבָה רַבִּים יְשַּׁלְּמוּהוּ

אַף יוֹשְׁבֵי קְעִילָה עָלָיו רַע זָמָמוּ

אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר בְּהָצֵק לָמוֹ פְּלֶשֶׁת

לוּלֵא אֵל הוֹדִיעוֹ, נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת

לְהַסְגִּירוֹ בְיַד אוֹיְבוֹ בְּלִבָּם שָׂמוּ.

מִקְנֵה נָבָל גָּנַן דָּוִד אִישׁ חָיִל

חוֹמָה הָיָה לָמוֹ יוֹמָם וָלָיִל

עַד גַּם אַחַת מֵעֶדְרוֹ לֹא נִפְקָדָה,

וְהָאִישׁ רַע מַעֲלָלִים הֵעִיט בְּגוֹמְלֵהוּ

נָתַן דֹּפִי בְדָוִד, נִלְעַב בְּמַלְאֲכֵהוּ. –

אַךְ עַל קָדְקָדוֹ אַשְׁמָתוֹ יָרָדָה.

לֹא־כֵן נֶפֶשׁ צַדִּיק, בְּרָכָה יַשְׁפִּיעַ

גּוֹמֵל חֶסֶד לְשׂוֹנְאָיו, רְעֵבִים יַשְׂבִּיעַ,

יֵצֶר בִּמְצוּקָם וְיָחִישׁ עֵזֶר לָמוֹ.

עַל-כֵּן בְּטוּב צַדִּיקִים קִרְיָה שׂמַחַת

וּמִבֵּית רְשָׁעִים רָעָה לֹא נִסַּחַת

יֹאבַד חֵילָם, כַּקּוֹץ מֻגָּד כֻּלָּמוֹ.

עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְכוֹ וּסְבִיבָיו מְאֹד נִשְׂעָרָה,

כֵּן מִמְּעָרַת עָדֻלָּם בְּקוּם דָּוִד גִּבּוֹר חָיִל

וְלִפְקוּדָתוֹ עָמְדוּ לְמֵאוֹת גִּבּוֹרֵי כֹחַ

מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכֵהוּ,

שָׁמְעוּ אוֹיְבִים יִרְגָזוּ, צָרִים אֲחָזוּם רָעַד,

שָׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ, מְצוּקִים וַיִּנָחֵמוּ.

הִנֵּה זֶה גִּבּוֹר, זֶה צַדִּיק, זֶה מְשׁוּחַ אֱלֹהַּ

לֹא לְהָצֵר וּלְהָצֵק, לֹא לְחָמָס שָלַף חֶרֵב.

אַךְ לַחֲסוֹת וּלְהָגֵן, לְהוֹשִׁיעַ עַנְוֵי אָרֶץ,

לְשַׁבֵּר יַד עָרִיצִים, מַסְגֵּר אֲסִירִים לְפַתֵּחַ

זֶה מָגֵן דָּוִד, זֶה יְסוֹדָתוֹ עֲלֵי חָלֶד.

וְעַל כֹּל עֹז לְעַמּוֹ מִבְטַח יְשֻׁרוּן אֱלֹהִים שָׂמָהוּ,

לַרְבּוֹת עָצְמָה לְאֵין אוֹנִים, לִהְיוֹת לְמִשְׁעָן לָמוֹ.

עַל-כֵּן אָמַר לוֹ גָד הַחוֹזֶה לָשׁוּב אֶרֶץ –

יְהוּדָה, וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל יַעַר חָרֶת.

הֻגַּד לְדָוִד לֵאמֹר: פְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים הֵמָּה

בִּקְעִילָה, עִיר מִבְצָר בִּקְצֵה גְבוּל הָאָרֶץ,

וְעַל הָעִיר יָצוֹרוּ, וְאֶת הַגְרָנוֹת יָשֹׁסוּ.

וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיְיָ בְּיַד אֵפוֹד הַקֹּדֶשׁ:

הַאֵלֵךְ וְהִכֵּתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה?

וַיְיָ עָנָהוּ וַיֹּאמַר: לֵךְ וְהִכִּיתָ

בַּפְּלִשְׁתִּים, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה מִצָּרֶיהָ.

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: הִנֵּה אֲנַחְנוּ

יְרֵאִים פֹּה בִּיהוּדָה, אַף כִּי קְעִילָה נֵלֵכָה

אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, פָּנִים וְאָחוֹר אוֹיְבֵינוּ.

וַיּוֹסֶף דָּוִד עוֹד לִשְׁאוֹל שֵׁנִית בֵּאלֹהַּ,

וַיַּעֲנֵהוּ יְיָ: קוּם רֵד קְעִילָה בְּלִי פַחַד,

כִּי אֲנִי נוֹתֵן מַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶיךָ.

וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו קְעִילָה, וַיִּלָּחֶם

בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ מַכָּה גְדוֹלָה בָמוֹ,

וַיִּנְהַג מִקְנֵיהֶם, וְיוֹשְׁבֵי קְעִילָה נוֹשָׁעוּ,

וַיְהִי דָוִד וְחֵילוֹ בְמִבְצָר, וַיַּעַמְדוּ שָׁמָּה. –

כִּשְׁמוֹעַ שָׁאוּל וַיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ וַיֹּאמַר:

נִכַּר אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי, שָׁם אַשִּׂיגֵהוּ,

כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ

וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל כָּל עַם הַמִּלְחָמָה לָרֶדֶת

קְעִילָה לָצוֹר אֶל דָּוִד וְחֵילוֹ וּלְתָפְשֵׂהוּ.

וְדָוִד יָדַע כִּי מַחֲרִישׁ שָׁאוּל,עָלָיו אָוֶן

וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן: “הַגִּישָׁה”

הָאֵפוֹד"! וַיֹּאמַר: "יְיָ אֱלֹהָי! שָׁמוֹעַ

"שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא הֵנָּה

"לְשַׁחֵת הָעִיר בַּעֲבוּרִי הֲיֵרֵד? הֲיַסְגִּירוּ

“יוֹשְׁבֵי קְעִילָה אוֹתִי וַאֲנָשַׁי בְּיַד אוֹיְבֵינוּ?”

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְיָ: “יֵרֵד אַף יַסְגִּירוּ” –

וַיָּקָם דָּוִד מִקְּעִילָה וְאִתּוֹ הַחַיִל

כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ וַיִּתְהַלְּכוּ בַאֲשֶׁר הִתְהַלָּכוּ.

וְשָׁאוּל שָׁמַע כִּי דָוִד וַאֲנָשָׁיו נִמְלָטוּ

מִקְּעִילָה, וַיֶּחֱדַּל לָצֵאת אַחֲרֵיהֶם שָׁמָּה. –

אָנָה יֵלֵךְ דָּוִד? אַיֵּה מָנוֹס וָסֵתֶר?

מֵרָעַת אֲנוֹשׁ מֵרֻכְסֵי אִישׁ אָנָה יִצְפֹּנָה?

הוֹי יְלוּד אִשָּׁה, הוֹלְכֵי קוֹמָה הוֹלְכֵי שְׁתַּיִם!

בּשׁוּ מֵהוֹלְכֵי אַרְבַּע, שַׁחוּ מֵחַיְתוֹ טָרֶף,

הֵמָּה יִטְרְפוּ לְמַלְאוֹת נַפְשָׁם כִּי יִרְעָבוּ,

יִשְׂבְּעוּ יָנוּחוּ, יָשׁוּבוּ לְסֻבְכָם לְהַרְגִּיעַ,

וְלְמַמְצִיא מִחְיָה לָמוֹ בְּרִית שְׁלוֹמָם יִשְׁמוֹרוּ,

לֹא יָרֵעוּ לֹא יַשְׁחִיתוּ, נֶאֶמְנֵי רוּחַ הֵמָּה.

וְאַתֶּם לָכֶם-קוֹמַת גְּוִיָּה וְשִׁפְלוּת נָפֶשׁ

כְּבוֹד אֱלֹהִים וְצַלְמוֹ עַל פְּנֵיכֶם תְּחַלֵּלוּ,

כָּל הַיּוֹם עֲלִילָה תַּתְעִיבוּ מִבֹּקֶר עַד עָרֶב,

צַדִּיק וְנָקִי תִּרְדְּפוּ, לְאִישׁ חַסְדְּכֶם רָע תִּגְמוֹלוּ.–

בּוּז לָכֶם יוֹשְׁבֵי קְעִילָה! בּוּז לָכֶם וָקֶלֶס!

אֲשֶׁר זְרוֹעוֹ יָגִין עֲלֵיכֶם לְשַׁחֲתֵהוּ תָזֹמּוּ.

אֲשֶׁר פָּדְכֶם מִנִּי צָר בְּיַד צַר תּוֹבִילוּהוּ

לָמָה לָכֶם גֹּבַהּ קוֹמָה לְהַשְׁקִיף שָׁמָיְמָה

וְתִרְאוּ אוֹר בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, וּבְרַק הַשַּׁחַר

וְאַתֶּם לָעָפָר תֻּכָנוּ, לִשְׁאוֹל תְּעֻתָּדוּ. –

וַיֹּאֶמר דָּוִד: אַרְחִיק מִבְּנֵי אָדָם יָחַד,

לֹא מֵהֶם לֹא מֵהֲמוֹנָם, תִּגְעַל נַפְשִׁי בָמוֹ.

בֵּין פְּרָאִים שׁוֹכְנֵי מִדְבָּר אֶבְחַר מָקוֹם לָשֶׁבֶת,

פָּגוֹשׁ אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שַׁכּוּל וְכָל חַיְתוֹ יָעַר

וְאַל אָדָם בְּרָעָתוֹ וְאַל אֱנוֹשׁ בִּשְׁחִיתוֹתֵהוּ.

וַיָּשֶׂם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, וַיֵּשֶׁב שָׁמָּה.

וַיֵּשֶׁב דָּוִד בָּהָר בְּמִדְבַּר זִיף הוּא וְהֶחָיִל.

וְאַף גַּם בְּהִפָּרְדוֹ מֵחֶבְרַת אָדָם פּוֹעֲלֵי אָוֶן

וְדָבָר אֵין לוֹ עִמָּהֶם, לֹא נַחֲלָה וָחֵלֶק,

בְּכָל זֹאת לֹא סָרָה קִנְאַת שָׁאוּל, וַיִּרְדְפֵהוּ

וַיְבַקֵּשׁ נֶפֶשׁ דָּוִד כָּל יָמָיו עַל אָרֶץ,

אַךְ הָאֱלֹהִים עִם הַנִּרְדָּף, וְלֹא עֲזָבָהוּ.

וַיַּרְא דָוִד כִּי לֹא חָדַל שָׁאוּל מִלֶּכֶת

אַחֲרָיו לְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ, וַיֵּרֶד מְאֹד הַמִּדְבָּרָה,

וַיֵּשֶׁב בְּחֹרְשָׁה בְּמִדְבַּר זִיף לְהִסָתֵר שָׁמָּה. –

וַיָּקָם יְהוֹנָתָן וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חוֹרְשָׁה

וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ בֵּאלֹהִים וַיְנַחֲמֵהוּ

וַיֹּאמֶר לוֹ אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֶךָ

יַד שָׁאוּל אָבִי. הִנֵּה לְמֶלֶךְ נִמְשַׁחְתָּ

וְתִמְלוֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁנֶה לְךָ אֶהְיֶה אָנִי,

זֹאת יָדַעְתִּי וְגַם שָׁאוּל אָבִי כֵּן יוֹדֵעַ.

עוֹד הַפַּעַם אִישׁ עַל צַוְארֵי רֵעֵהוּ נָפָלוּ

עוֹד הַפַּעַם אִישׁ בְּחֵיק אָחִיו הִשְׁתַּפֵּךְ נָפֶשׁ,

וַיִּכְרְתוּ בְרִית לִפְנֵי יְיָ שְׁנֵיהֶם יָחַד.

וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּחֹרְשָׁה וְיוֹנָתָן שָׂם דֶּרֶךְ

אֶל בֵּיתוֹ הַגִּבְעָה עִיר מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ.

וְלֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ רֵעֵהוּ עֲלֵי תֵבֵל אָרְצָה. –

מַה נָּעַמְתְּ נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן! אַתְּ כְּלִילַת יֹפִי!

תִּפְאֶרֶת זֶרַע מְלוּכָה, הוֹד בְּנֵי אָדָם יָחַד!

אִם אֶזְכְּרֵכִי יִחַדְּ לִבִּי, וְנַפְשִׁי רוֹמֵמָה.

נֶאֱמָן לִבְּךָ וְזַךְ כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר,

אַהֲבָתְךָ אֵשׁ אֱלֹהִים לַהַב-יָהּ יְדִידוֹתֶיךָ,

מֵהֵיכַל מֶלֶךְ מֵעֶרֶשׂ שָׁנִי יָרַדְתָּ

לְבַקֵּשׁ אוֹהֵב נִרְדָּף בִּישִׁימוֹן יְלֵל תֹּהוּ,

וּנְקַלּוֹתָ עוֹד מִזֶּה, עַנְוָתְךָ נִפְלָאָה,

לְךָ יָאֲתָה כִסֵּא אָבִיךָ, אַתָּה יוֹרֵשׁ עֶצֶר,

וְתֹאמַר לְאוֹהֲבֶךָ: “אַתָּה מֶלֶךְ וַאֲנִי מִשְׁנֶךָ”.

בְּלֵב אָבִיךָ קִנְאָה, נַפְשׁוֹ נָקָם מָלֵאָה,

וְאַתָּה מָלֵא אַהֲבָה לְלוֹבֵשׁ בַּהֲדַר יְקָרֶךָ,

וּפִיךָ מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר לוֹ: “לְמַלְכוּת עֻתַּדְתָּ”

וַתְּסַלְסְלֵהוּ עוֹד טֶרֶם לִמְלוּכָה הִצְלִיחַ,

עוֹדוֹ מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ, בִּימֵי מְרוּדִים וְעֹנִי

תִּשַּׁח תִּשְׁפַּל לְפָנָיו לֵאמֹר: “מִשְׁנְךָ אָנִי”

יַעַן יָדַעְתָּ עֶרְכּוֹ, נַעֲלֶה עַל אָדָם יָחַד,

עַל שִׁכְמוֹ נָאֲוָה הַמִּשְׂרָה, עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת,

וְאֵין קִנְאָה אֵין חֶמְדָה בְלִבְּךָ וַתַּכִּירֵהוּ. –

שׁוֹפְטֵי אָדָם! אַל תָּקוּטוּ בְּדוֹר פּוֹשֵׁעַ

מַכְבִּירֵי הֹוָה עֲלֵי הֹוָה, שָׁבֶר עֲלֵי שֶׁבֶר,

הֵמָּה בְעוֹכְרֵי דָוִד, וִימֵי עֲלוּמָיו יַעֲצִיבוּ,

אַל תַּאֲשִׁימֵם, נֶפֶשׁ אַחַת תְּכַפֵּר עָלֵימוֹ,

נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן הַמְּסוּלָאָה וְרַבַּת עֶרֶךְ,

בַּעֲבוּרוֹ כָּל בְּנֵי דוֹרוֹ נְשׂוּי חֲטָאָה כְּסוּי פֶּשַׁע.

בְּצִדְקוֹ יְמַלֵּט תֵּבֵל, יְטַהֵר כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ.

רָאִינוּ צִדְקַת צַדִּיק, רָאִינוּ וְשָׂמָחְנוּ,

עַתָּה רִשְׁעַת רְשָׁעִים נַבִּיטָה עַל מַר נָפֶשׁ.

חָרְשׁוּ הַזִּיפִים עַל דָּוִד מַחְשֶׁבֶת אָוֶן.

בְּמִדְבָּר סְבִיבוֹתָם שָׁכַן צַדִּיק בְּרֹאשׁ חֵילֵהוּ,

לֹא הֵרַע וְהִשְׁחִית לָאִישׁ, חוֹמָה הָיָה לָמוֹ

מָגֵן וּמַחֲסֶה מִשּׁוֹדְדֵי יוֹם וְחוֹמְסֵי לָיְלָה,

וְהֵמָּה חָלֶף תַּגְמוּלוֹהִי לְאַבְּדוֹ זָמָמוּ.

וַיַּעֲלוּ הַזִּיפִים אֶל שָׁאוּל גִּבְעָתָה

וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ

"שָׁם בִּמְצָדוֹת בְּחֹרְשָׁה אֲשֶׁר בִּישִׁימוֹן יְמִינָה,

"וְעַתָּה לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת

“רֵד, וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְיָדֶךָ אֲדוֹנֵנוּ”.

כִּלּוּ הַשּׂוֹטְנִים לְדַבֵּר וְעֵינֵי שָׁאוּל אוֹרוּ

וַיֹּאמַר: בְּרוּכִים אַתֶּם לֵאלֹהֵי שָׁמַיִם

כִּי חֲמַלְתֶּם עָלַי וְשׁוֹבַבְתֶּם נֶפֶשׁ נֶעֱצֶבֶת,

הַיּוֹם גַּלּוֹתֶם מִלִּבִּי אֶבֶן מֵעֶקֶת,

הִנֵּה עַתָּה יִרְוַח לִי, עַתָּה אֶשְׁאַף רוּחַ,

אִנָּקְמָה בְעֶבֶד מוֹרֵד, גְּמוּל יָדוֹ אָשִׁיבָה.

לְכוּ נָא בָנַי הַכִינוּ עוֹד, דְּעוּ וּרְאוּ מְקוֹמֵהוּ

וּבְכָל אֲשֶׁר תִּדְרוֹךְ כַּף רַגְלוֹ תָּשִׂימוּ עָיִן,

וּתְרוּ כָּל הַמַּחֲבָּאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁמָּה,

כִּי אָמְרוּ לִי, כִּי עָרוֹם יַעֲרִים הוּא, יַשְׂמְאִילָה

אִם יֵימִין, וְיֵימִין כִּי יַשְׂמְאִיל, וְאַתֶּם תָּשׁוּבוּ

אֵלַי אֶל נָכוֹן, וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם וְחִפַּשְׂתִּי

אוֹתוֹ בְּכָל אַלְפֵי יְהוּדָה, אִם יֶשְׁנוֹ בָאָרֶץ.

וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי שָׁאוּל זִיפָה.

וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו חָנוּ בְמִדְבַּר מָעוֹן יְמִינָה

לִיְשִׁימוֹן בָּעֲרָבָה, וְשָׁאוּל וְחֵילוֹ קָרָבוּ

לְבַקְּשֵׁהוּ, וַיַּגִּידוּ לְדָוִד וַיֵּרֶד הַסָּלַע,

וַיִּשְׁכּוֹן בְּמָעוֹן, וְלִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ

וַיֹּאמַר: יְיָ לִי לֹא אִירָא, בּוֹ חָסִיתִי

עָלָיו סָמְכָה נַפְשִׁי, נִפְלָאוֹת יַצִּילֵנִי.

הָאוֹיֵב קָם עָלַי בִּעֲתוּתֵי פִתְאוֹם יְבַעֲתוּהוּ,

גַּם עָלָיו יָקוּם אוֹיֵב, אָחוֹר יַסִּיגֵהוּ,

וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׁוֹרְרָי, כִּי יֶחֱרַד חֶרְדַת מָוֶת.

אָז אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּנְדָרַי לֵאלֹהַּ.

וַיִּקַּח כְּלֵי זִמְרָה, וַתִּלְבְּשֵׁהוּ הָרוּחַ

וּבִנְגִינוֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד שָׁר הַמְּנַצֵּחַ:

אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי⁵

וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי:

אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי

הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי-פִי:

כִּי זָרִים, קָמוּ-עָלַי

וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי

לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה:

הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי

אֲדֹנָי בְסֹמְכֵי נַפְשִׁי

יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי

בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם:

בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה –לָּךְ

אוֹדֶה שִׁמְךָ יְיָ כִּי-טוֹב:

כִּי מִכָּל-צָרָה הִצִּילָנִי

וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי:

כַּאֲשֶׁר יַחֲלוֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה לְפָנָיו אֹכֶל

יוֹשִׁיט כַּפּוֹ לְבַלְּעוֹ, וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשֵׁהוּ,

כֵּן דָּמְתָה נֶפֶשׁ שָׁאוּל לִשְׂבּוֹעַ נָקָם, וְאָיִן.

הַנִּרְדָּף מוּל עֵינָיו, יָדוֹ הָדָה לְתָפְשֵׂהוּ

אוּלָם כַּעֲבוֹר סוּפָה יַחֲלוֹף יַעֲבוֹר וְאֵינֶנּוּ. –

שָׁאוּל וּצְבָא חֵילוֹ בְּמִדְבַּר מָעוֹן הִגִּיעוּ,

וַיַּשֵּׂג שָׁמָּה אֶת דָּוִד וְגִבּוֹרֵי חַיִל

אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִצַּד הָהָר מִזֶּה חוֹנִים הֵמָּה.

וְשָׁאוּל וּצְבָאוֹ בָאוּ מִצַּד הָהָר מִנֶּגֶד,

וְדָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת חִישׁ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ,

וְאַנְשֵׁי שָׁאוּל עוֹטְרִים אוֹתוֹ וְחֵילוֹ לְתָפְשֵׂהוּ

וַיְהִי בְאֶפֶס מָקוֹם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה,

עוֹד מְעַט וְדָוִד נָפַל בְּיַד שָׁאוּל רוֹדְפֵהוּ. –

וְהִנֵּה מַלְאָךְ בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר: מַהֲרָה וְלֵכָה

כִּי הַפְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ, בְּחֵיל רָב בְּאְַרְצָך נָפָלוּ.

כִּשְׁמוֹעַ שָׁאוּל הַבְּשׂוֹרָה זָע וַיִּלָּפֶת,

וַיַּעֲזוֹב מֵרְדוֹף אַחֲרֵי דָוִד, וַיִּפֶן

וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לְגָרְשָׁם מִן הָאָרֶץ.

עַל-כֵּן לְסֶלַע זֶה סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת קָרָאוּ,

כִּי שָׁם נֶחְלַק מַחֲנֶה מִמַּחֲנֶה וְלֹא לָחָמוּ.

קוֹל אֶל קוֹל קוֹרֵא מְבַשֵּׂר בִּזְבוּל הָרָקִיעַ,

רָנֵּי פַלֵּט, רָנֵּי פַלֵּט, צְבָא עֶלְיוֹן הֵרִיעַ:

נִפְלָאוֹת עָשִׂיתָ יָהּ., עַל-כֵּן נְהוֹדֶךָ

בַּשָּׁמַיִם עֻזְּךָ וְעַל הָאָרֶץ חֲסָדֶיךָ

חִלַּצְתָּ עָנִי מֵעָנְיוֹ, מִצָּר פְּדִיתָהוּ

לְרוֹדֵף שָׁלַחְתָּ רוֹדֵף אָחוֹר הִסִּיגָהוֹ,

דָּוִד מְשִׁיחֶךָ רָאָה בְשׂוֹנְאָיו וְהֶחֱלִיף כֹּחַ,

יֵרוֹעוּ כַּבִּירִים וְלִמְתֵי מִסְפָּר מָנוֹחַ.

אַשְׁרֵי עֹז לוֹ בָךְ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מַלְכֵּנוּ,

יִדַּמּוּ מְתֵי שְׁאוֹל, וְנַחְנוּ בְךָ תִּפְאַרְתֵּנוּ.

 

שיר שמיני    🔗

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני

שמן ראש אל יני ראשי

נְגִיד עָם בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ מָשׁוּחַ

יִפְעַת הוֹד נֶזֶר עַל רֹאשׁוֹ תָנוּחַ

נֶאְדָּר וְנוֹרָא לְעַמּוֹ, קָדוֹשׁ לֵאלֹהַּ,

לִבּוֹ בְיַד יְיָ לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ יַטֵּהוּ

חוֹתָם עַל לֵב חוֹתָם עַל יַד יְשִׂימֵהוּ

יְנַשְּׂאוֹ יְנַטְּלוֹ גָבֹהַּ עַל גָּבֹהַּ.

כִּי קֹדֶשׁ הוּא לֹא חָלו בוֹ יָדָיִם

כָּל הַמְּחַלֵּל כְּבוֹדוֹ יֶאְשַׁם כִּפְלָיִם

גַּם כְּבוֹד יְיָ חִלֵּל בּוֹזֶה תִפְאֶרֶת

מֶלֶך אַל תְּקַלֵּל גַּם בְּסֵתֶר חֲדָרֶיךָ,

אָוֶן תִּרְאֶה אַל תְּבַהֵל מִשְׁפָטֶיךָ

עַל שִׁגְגַת שַׁלִּיט הֲלֹא תְכַסֶּה הָעֲטֶרֶת.

אֲשֶׁר מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ עֲלֵי אָרֶץ יַשׁגִּיחַ

יֹסֵר לְאֻמִּים וּנְגִידֵיהֶם יוֹכִיחַ,

יָדִין מְלָכִים כִּי יִפְרְצוּ עֲלֵיהֶם פָּרֶץ.

הֵן בְּיָדוֹ שֵׁבֶט אָף וּמַטֵּה זַעַם

לוֹ חִצֵּי מָוֶת, לוֹ בְרָקִים וָרַעַם

בְּקוּמוֹ לִשְׁפוֹט עָם, יַחַד נְסִיכֵי אָרֶץ.

חָסָה עֵין דָּוִד עַל בֶּן קִישׁ רוֹדְפֵהוּ

יָקָר בְּעֵינָיו הַמָּוְתָה לְאִישׁ שׂוֹנְאֵהוּ

מִפָּנָיו הָלַךְ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי,

יָדוֹ הִשִּׂיגַתְהוּ בוֹ לֹא נָגָּעָה,

הֲנִרְאֶה כָזֹאת, אִם כָּזֹאת נִשְׁמָעָה​?

הֲיִמְצָא אִישׁ אֶת אוֹיְבוֹ וְשִׁלְחוֹ וַיֶּחִי?

וְדָוִד נִשְׁמַר בִּמְשִׁיחַ יְיָ לִנְגּוֹעַ

אָטַם אָזְנוֹ עֲצַת גִּבּוֹרָיו מִשְּׁמוֹעַ

וַיְשַׁסֵם בִּדְבָרָיו לְבַל הַשְׁחִיתֵהוּ:

"יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי,

"אֱלֹהִים יָרִיב רִיבִי, הוּא יְדִינֵנִי,

“כִּי יָבוֹא יוֹמוֹ יִפְקוֹד עַל מַעֲשֵׂהוּ.”

כַּיָּם סוֹעֵר יִגְרְשׁוּ מֵימָיו טִיט וָרֶפֶשׁ

כֵּן תִּגְעַשׁ רוּחַ קִנְאָה וְתַעֳכִיר נֶפֶשׁ גֶּבֶר.

הַשְׁמֵן לֵב קַנָּא, אֱטוּם אֹזֶן וְטַח הָעֵינָיִם,

יִרְדּוֹף וְלֹא יַחָשׂוֹךְ, כּוֹרֶה שַׁחַת וְיִטְמוֹן רֶשֶת

וְיִפּוֹל בְּשַׁחַת יִפְעַל, בְּרֶשֶׁת יָדָיו טָמָנוּ. –

אַף כִּי נוֹרָאוֹת חָזָה שָׁאוּל עַיִן בְּעַיִן

שָׁם בְּסֶלַע הַמַּחְלְקוֹת יַד אֱלֹהִים חוֹפֶפֶת

עַל דָּוִד מְשִׁיחוֹ כְּעַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף נֶשֶׁר,

כִּי הִנֵּה אַךְ כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת,

רוֹדְפָיו סְבָבוּהוּ, – אַךְ רֶגַע יַעֲבוֹר וְאֵינַמוֹ,

סָרוּ מִלֹּא-אוֹיֵב לִקְרַאת אוֹיֵב לָלֶכֶת,

וְדָוִד רָאָה בשׁוֹרְרָיו, וְנֶפֶשׁ צַדִּיק נִמְלָטָה,

בְּכָל זֹאת קִנְאַת שָׁאוּל לֹא סָרָה לֹא חָדֵלָה,

עוֹד בָּעֲרָה בוֹ רוּחַ נָקָם כָּאֵשׁ לֹהָטֶת

וַיּוֹסֶף לְבַקֵּש אֶת דָּוִד לְהוֹרִידוֹ שָׁחַת,

עַד בְּיַד נִרְדָּף נָפַל רוֹדֵף, וְעֵינָיו נִפְקָחוּ

וַיַּרְא כִּי לֹא אוֹיֵב אֲשֶׁר חֵרֵף וַיְנִידֵהוּ,

כִּי תַּחַת רָעָה טוֹבָה, תַּחַת שִׂנְאָה חָסֶד,

וַיַּרְא וַיֵּבוֹש, לִפְנֵי עַבְדּוֹ בָכָה מֶלֶךְ

הוֹדֶה לוֹ אִוַּלְתּוֹ, וְהִנָּחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ -

וְעוֹדֶנּוּ לוֹ שָׁב, עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה בְזָעַם.

יָדַע דָּוִד קִנְאַת שָׁאוּל כִּי מְאֹד קָשָׁתָה

וְכִי לֹא יֶחֱדַל הַקַּנָּא מִבֹּא עוֹד לְרָדְפֵהוּ,

וַיַּעֲזוֹב מְצוּדַת חֹרְשָׁה שָׁם נֶחְבָּא עַד הֵנָּה

וַיֵּלֶךְ לְהִתְחַבֵּא בִמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי.

וַיִהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי אִישׁ פְּלֶשֶׁת

וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה דָוִד בְּעֵין גֶּדִי.

וַיֹּאמַר: "שָׂגְבָה יָדִי בַפְּלִשְׁתִּים, יָכוֹלְתִּי,

"עַתָּה אֵלֵךְ בְּכֹחִי זֶה, אֶרְדּוֹף הַפַּעַם

אַשִּׂיג בֶּן יִשַׁי צוֹרְרִי, וְלַמָּוֶת אֶתְּנֵהוּ,

“רַחֵם לֹא אֲרַחֲמֶנּוּ, יִכָּחֵד מִן הָאָרֶץ.”

וַיְּקַּח שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּחוּרֵי חָיִל

וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד בְּכָל אַוַּת נָפֶשׁ. –

אַךְ הֵפִיר אֱלֹהִים עֲצָתוֹ, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת גָּבֶר

אִינָּה אֶת שָׁאוּל לִידֵי דָוִד בְּמִקְרֵה רֶגַע,

וַיֵּהָפֵךְ לְבַב מֶלֶךְ, וַיֵּרַךְ כַּשֶּׁמֶן

וַיֵּדַע כִּי הִסְכִּיל עֲשׂוֹ לִטְמוֹן לְצַדִּיק רֶשֶׁת.

וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ עַל-פְּנֵי צוּרֵי הַיְעֵלִים לְבַקֵּשׁ שָׁמָּה,

וַיָּבוֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן אֲשֶׁר עַל הַדֶּרֶךְ

וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלַיִם

כְּדֶרֶךְ מַלְכֵי קֶדֶם לָסוּךְ רַגְלָם בַּשָּׁמֶן. –

וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יָשָׁבוּ,

וְסָבִיב לָמוֹ שֶׁקֶט וְדֻמִּיָּה כְּדֻמִּיַּת לָיִל

אֵין פּוֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף, כָּל אֹזֶן שׁוֹמֵע,

כָּל נֶפֶשׁ רוֹמֵמָה, בַּעֲטוֹף לֵב הַמָּשׁוּחַ

נְעִים זְמִירוֹת יִשׂרָאֵל מֵטִיב נַגֵּן וָזֶמֶר,

וּמַשׂכִּיל לְדָוִד תְּפִלָּה שְׂפָתָיו תִּטּוֹפְנָה:

קוֹלִי אֶל-יְיָ אֶזְעָק⁶

קוֹלִי אֶל-יְיָ אֶתְחַנָּן:

אֶשְׁפּוֹךְ לְפָנָיו שִׂיחִי

צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי

וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי

בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ

טָמְנוּ פַח לִי:

הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה

וְאֵין-לִי מַכִּיר

אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִי

אֵין דּוֹרֵש לְנַפְשִׁי:

זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ

אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי

חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים

הַקְשְׁיבָה אֶל-רִנָּתִי

כִּי-דַּלּוֹתִי מְאֹד

הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפָי

כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:

הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נָפְשִׁי

לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ

בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים

כִּי תִגְמֹל עָלָי:

קוֹל נָעִים קוֹל דְּמָמָה דַקָּה דָוִד הִשְׁמִיעַ,

בְּפִי הַמְּעָרָה לֹא נִשְׁמַע זִמְרַת יַרְכּוֹתֶיהָ

אַךְ בַּשְּׁחָקִים הֶאֱזִינוּ, אֶרְאֵלִים שִׁעֲשָׁעוּ.

וַיְהִי אַךְ כִּלָּה הַמְּזַמֵּר לְנַגֵּן מִזְמוֹרֵהוּ

וְרַגְלֵי שָׁאוּל אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה צָעָדוּ. -

רָאוּהוּ דָוִד וְחֵילוֹ, חִשְׁבוּהוּ בְרֹאשׁ חָיִל,

וַיֹּאחַז אִישׁ חַרְבּוֹ וַיַּעַרְכוּ לְמַעֲרֶכֶת.

כִּרְאוֹתָם כִּי לְבַדּוֹ בָא אַךְ לְהָסֵךְ רַגְלַיִם

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: חֲזַק אֲדוֹנֵינוּ!

הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר בִּשַּׂר לְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ

לֵאמֹר: הִנְנִי נֹותֵן אֶת אוֹיבֶךָ בְּיָדֶךָ.

עַתָּה עֲשֵׂה לוֹ כְטוֹב בְּעֵינֶיךָ כִּי יָכוֹלְתָּ.

וַיָֹּקָם דָּוִד וַיֵלֶךְ בַּלָּט אֶל הַמֶּלֶךְ

וַיְּכְרָת כְּנַף הַמְעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ

וַיָּשָׁב לַאֲנָשָׁיו. וְהִנֵּה כְּהֹלֶם פָּעַם

נִפְעַם לֵב דָּוִד עַל כָּרְתוֹ כְּנַף הַבֶּגֶּד

אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ. וַיַּהַס אֶת אֲנָשָׁיו וַיֹּאמַר:

"חָלִילָה לִי מֵיְיָ מֵעֲשׂוֹת זֹאת לִשְׁלוֹחַ

"יָדִי בַאֲדוֹנִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי מְשִׁיחַ

“יְיָ הוּא, עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ.”

וַיְּשַׁסַּע אֶת אֲנָשָׁיו בְּדִבְרֵי הַשְׂכֵּל וָדַעַת

וְלֹא נְתָנוּם לָקוּם וְלָגַעַת יָדָם בַּמֶּלֶךְ.

וְשָׁאוּל קָם מִן הַמְּעָרָה וַיֵּלֶך לַדָּרֶךְ.

אַחֲרֵי כֵן יָצָא דָוִד מִן הַמְּעָרָה חוּצָה

וַיִּקְרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל לֵאמֹר: “אֳדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!"

וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, מִשׁתָּאֶה לָדַעַת

קוֹל מִי קוֹרֵא, קוֹל עָרֵב לְאֹזֶן שֹׁמַעַת,

קוֹל עוֹרֵר מַעֲמַקֵּי לֵב, וְיוֹרֵד חַדְרֵי בָטֶן.

"זֶה הַקּוֹל קוֹל דָּוִד, אִישׁ מְרוֹרוֹת יַשׂבִּיעֵינִי,

“הַהוּא יִקְרָא שְׁמִי בְּאַהֲבָה וּבְמֶתֶק שְׂפָתַיִם?” –

וַיִּקּוֹד דָּוִד וַיְּשְתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה

וַיֹּאמַר: "לָמָּה אֲדוֹנִי לְדִבַּת אָדָם שָׁמַעְתָּ

"הָאֹמֶרֶת הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ?

"הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ כִּי שֶׁקֶר

"עָנוּ בִי הַשּׂוֹטְנִים לְדַאֲבוֹן נַפְשִׁי גַם נַפְשֶׁךָ,

"כִּי נְתָנְךָ יְיָ בְּיָדִי וְאָמַר לְהָרְגֶךָ

"בִּהְיוֹתְךָ בַמְּעָרָה, וַתָּחָס עֵינִי עָלֶיךָ

"וְלֹא אָבִיתִי שְׁלוֹחַ יָד בַּאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ

"כִּי מְשִׁיחַ יְיָ הוּא. אָביִ! רְאֵה נָא כְנַף מְעִילֶךָ

"בְּיָדִי. הֵן בְּכָרְתִי הַכָּנָף וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ

"דַּע נָא אֵיפוֹא כִּי בְיָדִי אֵין רָעָה וּפֶשַׁע,

"לֹא חָטָאתִי לְךָ לֹא פָשַׁעְתִּי, לֹא שׂוְֹנְאָךָ אָנִי

"מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְאַתָּה צוֹדֶה נַפְשִׁי לָקַחַת.

"יִשְׁפּוֹט יְיָ בֵּינִי וּבֵינְךָ וּנְקָמַנִּי

"יְיָ מִמְּךָ, אוּלָם יָדִי בְךָ אַל תֶּהִי,

"כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל קַדְמוֹנִי: מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע.

"רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל! אַיֵּה נָא תִפְאַרְתֶּךָ?

"אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְחַיִל וָרֶכֶב?

"אַחֲרֵי מִי רוֹדֵף? אַחֲרֵי פַרְעוֹשׁ, אַחֲרֵי כֶלֶב.

“יָרִיב יְיָ רִיבִי וְיִשׁפְּטֵנִי מִיָדֶיךָ.” –

וַיַּעַן שָׁאוּל, וְעֵינָיו כְּנַחַל נָזְלוּ דֶמַע:

"הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד? הָהּ! הַכְלֵם הִכְלַמְתָּנִי!

"צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִֹּי, כִּי אַתָּה הַחֶסֶד

"וְהַטּוֹבָה גְמַלְתַּנִי, וַאֲנִי רָעָה גְמַלְתִּיךָ.

"הִגַּדְתָּ הַיּוֹם טוּב לִבְּךָ וְרוֹמְמוּת נַפְשֶׁךָ

"כִּי סִגְּרַנִי יְיָ בְיָדֶיךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי

"וְכִי יִמְצָא אִיש אוֹיְבוֹ וּבְדֶרֶךְ טוֹב יְשַׁלְּחֵהוּ?

"יְשַׁלְּמֶךָ יְיָ כַּחֶסֶד עִמִּי עָשִׂיתָ. –

"וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי תִמְלוֹךְ, וְקָמָה בְיָדֶךָ

"מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, מִַזַּרְעֲךָ לֹא יָסוּר שֵׁבֶט.

"וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה נָא לִי בַּיְיָ אֱלֹהֵינו

"אםִ תַּכְרִית אֶת זַרְעִי אַחֲרַי מִן הָאָרֶץ

"וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי וּתְאַבֵּד זִכְרִי מִקֶּרֶב

“בֵּית אָבִי.” – וַיֹּאמַר: אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ! –

וַיֵלְכוּ וַיְּפָּרְדוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ.

הָשְׁלְמוּ שְׁנֵי רָאשִׁים מְשׁוּחִים, נְגִידֵי שִׁבְטֵי אֱלֹהַּ,

זֶה לְעֻמַּת זֶה צִדְקַת לִבָּם וְרַב עֶרכָּם הִכִּירוּ.

יָדַע דָּוִד מֹרַת רוּחַ שָׁאוּל כִּי גָדֵּלָה,

כִּי אָבַד נִרוֹ וְקֶרֶן בֵּיתוֹ תִגָּדֵּעַ,

צַר לוֹ עָלָיו, וְהוּא כְגִבּוֹר לֹא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ,

הִנֵּה בְסוֹד אֱלֹהִים נוֹעָץ, וּמַה יַּעֲשֶׂה גָבֶר? –

נִכְנַע דָּוִד לִפְנֵי שָׁאוּל כְּעֶבֶד לַמֶּלֶךְ,

יָדוֹ לֹא נָגְעָה בְמַלְכוּתוֹ כַּחוּט לָרֹחַב,

לא הִשְׂתָּרֵר בְּעַמּו כָּל עוֹד שָׁאוּל חַי בָּאָרֶץ,

וְשָׁאוּל חָדַל מִשְׂנוֹא אֶת דָּוִד וּלְקַנְּאֵהוּ,

יָדַע כִּי הֵכִין יְָי אֶת כִּסְאוֹ לָנֶצַח

וְנִר עוֹלָם יִתֵּן לוֹ לָקוּם כִּימֵי יָרֵחַ,

וְשָׁוְא תַעֲמוֹל יַד מַשְׁבִּית עִם יְיָ יִבְנֶה בַּיִת.

וַיֹאמֶר נוֹאָשׁ, וְלֹא שָׂם עוֹד מְגַמַּת פָּנֵימוֹ

לְהַכְרִית גֶּזַע יִשַׁי, לְהַשְׁמִידוֹ מִן הָאָרֶץ.

אַף זָכַר חַסְדֵּי דָוִד, אֲשֶׁר חָסָה עָלָיו עַיִן

עֵת נִסְגַּר בְּיָדוֹ, וּבְדֶרֶךְ טוֹבָה שְׁלָחָהוּ

וַיַכֵּר נֶפֶשׁ דָּוִד כִּי נַעֲלָה וְרוֹמֵמָה.

"לְךָ בֶּן יִשַׁי, לְךָ יָאֲתָה הַהוֹד וְתִפְאֶרֶת

“לְךָ חֶמְדַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל רֹאשְׁךָ הָעֲטֶרֶת”

אָמַר שָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ גִבְעָתָה,

ודָוִד וַאֲנָשָׁיו עַל הַמְּצוּדָה עָלוּ הֵמָּה

וְלֹא יָרְאוּ עוֹד מִפְּנֵי שָׁאוּל, וַיֵּשְׁבוּ בֶטַח.

מִי הֶאֱמִין כָּזֹאת, עַל לֵב מִי עָלְתָה כָאֵלֶּה,

אֲשֶׁר פָּעַל שָׂטָן, אֲשֶׁר עוֹלְלוּ מַשְׁחִיתֵי נָפֶשׁ!

אַחֲרֵי כְרוֹת הַבְּרִית וּלְבָבוֹת יַחַד נִפְגָּשׁוּ

אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ עֲמָלוֹ לְרִיק וִיגִיעוֹ לָאֶפֶס

בָּא שָׁאוּל עוֹד הַפַּעַם בְּרֹאשׁ אַנְשֵׁי חָיִל

לְבַקֵּשׁ נֶפֶשׁ דָּוִד וּלְהוֹרִיד חַיָּיו שְׁאוֹלָה.

זֹאת פְּעֻלַּת שׂוֹטְנִים אוֹיְבֵי דָוִד וְשׂוֹנְאֵי מֶלֶךְ

הֱסִיתוּהוּ יוֹעֲצִים רָעִים, חֵץ לְשׁוֹנָם שָׁנָנוּ

לֵאמֹר: "מַה לְּךָ הַמֶּלֶךְ כּיִּ רָפְתָה רוּחֶךָ?

"עֹוד לֹא נוֹאֲשָׁה הַתִּקְוָה, עוֹד יָדְךָ גֹבֶרֶת

"לְהַכְרִית צַר וְאוֹיֵב הַחוֹמֵס עֲטֶרֶת רֹאשֶׁךָ.

"אַל תִּפָּת מֵחֲלַקוֹת לְשׁוֹנוֹ וְחִכּוֹ רַךְ מִשָּׁמֶן

"קִרְבּוֹ הַוּוֹת מִרְמָה וָתֹךְ, כֻּלּוֹ מְתַעְתֵּעַ,

"בִּשְׂפַת רְמִיָּה יִגְנוֹב לְבָבוֹת, וְלֹא אֵל בְּחָרָהוּ.

"אָל תַּחְשׁוֹב לוֹ צְדָקָה וְחֶסֶד כִּי לֹא הֲרָגֶךָ

"בְּכָרְתוֹ כְנַף מְעִילֶךָ, לֹא בַתֹּם וָיֹשֶׁר

"לֹא בְטוּב לֵב עָשָׂה אַךְ מִיִּרְאָה מִפָּנֵינוּ,

"כִּי לוּ נָגַע בְּךָ יָד, לִקְרָעִים נִתַּחְנוּהוּ.

“יָדַע זֹאת הַמּוֹרֵד, עַל כֵּן בְּשָׁלוֹם שִׁלְּחֶךָ.” –

אוֹי לָכֶם מְחַרְחְרֵי רִיב, לְשׁוֹנְכֶם כַּחֲמַת נַחַשׁ!

כּוֹנְנוּ חִצָּם לִירוֹת וַיּוֹרוּ בְלֵב הַמֶּלֶךְ,

הֵעִירוּ קִנְאָתוֹ לִלְבּוֹשׁ נָקָם עוֹד הַפַּעַם.

אוּלָם כַּאֲחוֹז קַשׁ אֵשׁ, וְהַחֲשַׁשׁ תַּעַל לַהַב,

רֶגַע וְהִנֵּה נִכְבָּתָה, הֲתָעִיף בָּהּ וְאָיִן

כֵּן קִנְאַת שָׁאוּל הָאַחֲרוֹנָה כִּפְתִיל בְּלִי שֶׁמֶן

כִּמְעַט הֻצָּתָה עֻמָּמָה, וַתִּכְבְּ לָנֶצַח.

הַזִּיפִים הַמְּלָשְׁנִים בָּאוּ לְשָׁאוּל גִּבְעָתָה

וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ

בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה עַל פְּנֵי יְשִׁימוֹן הַמִּדְבָּרָה.

וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּחוּרֵי חָיל

וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד אֶל מִדְבַּר זִיפָה.

וַיִּחַן שָׁאוּל בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה עַל הַדֶּרֶךְ,

וְדָוִד יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר וַיִּשְׁכַּן לָבֶטַח.

וַיִּשְׁמַע כִּי בָא שָׁאוּל אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה

וְלֹא הֶאֱמִין, וַיִּשְׁלַח מְרַגְלִים לָתוּר וְלָדַעַת,

וַיֵּדַע כִּי בָא שָׁאוּל אֶל נָכוֹן לְבַקְּשֵׁהוּ.

וַיּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ,

סָר פַּחְדוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְנַפְשׁוֹ מְאֹד יֹדַעַת

לְהִתְרַצּוֹת עִם אֲדוֹנָיו אוֹהֵב מִשְׁפָּט וָצֶדֶק.

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁאוּל חֹנֶה שָׁמָּה,

הַמֶּלֶךְ שָׁכַב בְּמַעְגָּל, וְסָבִיב לוֹ שַׂר צְבָאֵהוּ

אַבְנֵר בֶּן נֵר. וְכָל עַם הַחַיִל כֻּלָּם יָשָׁנוּ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אִישׁ הַחִתִּי, אֲחִימֶלֶךְ,

וְאֶל אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב שַׂר הַחַיִל:

מִי יֵרֵד אִתִּי הַמַּחֲנֶה אֶל הַמֶּלֶך?

וַֹּיאמֶר אֲבִישַׁי: יָרוֹד אֵרֵד אִתְּךָ אָנִי.

וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל הָעָם לַיְלָה

וְהִנֵּה שָׁאוּל שָׁכַב יָשֵׁן בְּמַעְגָּל לָבֶטַח

וַחֲנִיתוֹ מְרַאֲשׁוֹתָיו הָיְתָה מְעוּכָה בָאָרֶץ

וְאַבְנֵר וְעַם הַחַיִל שׁוֹכְבִים יְשֵׁנִים סְבִיבֵהוּ.

וַיֹאמֶר אֲבִישַׁי אֶל דָּוִד: הֶאָח רָאִינוּ!

סִגַּר אֱלהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶיךָ,

וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַחֲנִית וּבָאָרֶץ

פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֶה לֹו, וְחָדַל לָנֶצַח.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: חָלִילָה! אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ,

כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ יְיָ אֱלֹהַּ

וְנִקָּה? לֹא נַחְנוּ כִּי אִם יְיָ יִגֳּפֶנּוּ

אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת, אוֹ בְדֶבֶר אוֹ בְחֶרֶב,

בַּמִלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפֶּה, וְלֹא תִגַּע בּוֹ יָדֵנוּ.

וְעַתָּה קַח נָא הַחֲנִית וְאֶת צַפַּחַת הַמַּיִם

אֲשֶׁר מְרַאֲשׁוֹתָיו וְנֵלְכָה לָנוּ. – וַיִּקָּחוּהוּ

וַיֵּלְכוּ לָהֶם, וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ

וְאֵין מֵקִיץ, כִּי תַרְדֵּמַת יְיָ עֲלֵיהֶם נָפָלָה.

וַיַעֲבוֹר דָּוִד הָעֵבֶר וַיַּעַל שָׁמָּה

עַל רֹאשׁ הָהָר מֵרָחוֹק רַב הַמָּקוֹם בֵּינֵימוֹ.

וַיִקְרָא אֶל הָעָם וְאֶל אַבְנֵר בַּכֹּחַ:

“הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר!” וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמַר:

מִי אַתָּה קָרָאתָ אֶל אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ?

וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד: “שַׂר הַצָּבָא! שְׁמָעֵנִי,

"הֲלֹא אִישׁ אַתָּה וּמִי בְיִשׂרָאֵל כָּמוֹךָ

"וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אֶל אֲדוֹנֶיךָ הַמֶּלֶך,

"כִּי בָא אַחַד הָעָם לְהַשְׁחִית נֶפֶשׁ יְקָרֵהוּ,

"חַי יְיָ! כִּי אֲשֵׁמִים אַתֶּם, כֻּלְכֶם בְּנֵי מָוֶת,

"עַל אֲשֶׁר לֹא שְׁמַרְתֶּם אֲדוֹנֵיכֶם מְשִׁיחַ אֱלֹהּ.

"וְעַתָּה אֵי חֲנִית הַמֶּלֶך וְצַפַּחַת הַמַּיִם

“אֲשֶׁר מְרַאֳשׁוֹתָיו?” – וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי הַמֶּלֶךְ

וַיִּשְׁמַע וַיַכֵּר אֶת קוֹל דָּוִד, וַיֹּאמַר:

“הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד? הַאַתָּה קָרָאתָ?”

ויַֹּאמֶר דָּוִד: “קוֹלִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!”

"שָׂאֵנִי כִּי אֲדַבֵּר, וְעַל פָּנֶיךָ אוֹכִיחֶךָ.

"לָמָּה דָלַקְתָּ אַחֲרַי בְּלִי חָשָׂךְ? מֶה עָשִׂיתִי

"וּמַה בְּיָדִי רָעָה? – שְׁמַע נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,

"אִם יְיָ אֱלֹהִים הֱסִיתְךָ בִּי, מִנְחָה יָרִיחַ,

"וְאִם בְּנֵי הָאָדָם, אֲרוּרִים לִפְנֵי יְיָ הֵמָּה

"כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם בְּנַחֲלַת יְיָ מֵהִסְתַּפֵּחַ,

“לֵאמֹר: “לֵךְ עֲבוֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּגֹויֵי אָרֶץ”

"כִּי בְעָזְבִי אַדְמַת קֹדֶשׁ לִדְרוֹךְ כַּף רֶגֶל

"עַל אֶרֶץ טְמֶאָה, בֵּאלֹהֵי נֵכָר סָפָקְתִּי. –

"כַּאֲשֶׁר יִרְדּוֹף הַקּוֹרֵא בֶּהָרִים תְּנִידֵנִי,

"אַל יִפּוֹל דָּמִי אָרְצָה מִנֶּגֶד פְּנֵי אֱלֹהַּ.

"עַד אָן יֵצֵא מֶלֶךְ יִשׂרָאֵל לָצוּד צָיִד

"אַחַר פַּרְעוֹשִׁ אֶחָד? מָתַי תִּשְׁקוֹט וְתָנוּחַ?

“הֶרֶף נָא יָדְךָ מִלְמָרֵר חַיַּי אַף חַיֶּיךָ.” -

וַיַּעַן שָׁאוּל: חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָּוִד, שׁוּבָה

כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד, לֹא אוֹסִיף רָדְפֶךָ

תַּחַת כִּי הַיּוֹם יָקְרָה נַפְשִׁי בְעֵינֶיךָ

הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי עֲשׂו, הַרְבֶּה לִמְאֹד שָׁגִיתִי.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: "הִנֵּה אִתִּי חֲנִית הַמֶּלֶךְ

"יַעֲבָר נָא אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶהָ.

"וַיְיָ יָשִׁיב לְאִישׁ כֶּאֱמוּנָתוֹ וְצִדְקֵהוּ,

"אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְיָ הַיּוֹם בְּיָדִי וְלֹא אָבִיתִי

"לִשׁלוֹחַ יָד בְּמָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ.

"וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה הַיּוֹם בְּעֵינַי נַפְשֶׁךָ

“תִּגְדַל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, מִצָּרָה לְחַלְּצֵנִי.”

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: בָּרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהֵינוּ,

בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד! יָדַעְתִּי בְּנִי יָדַעְתִּי

גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה גַּם יָכוֹל תּוּכַל וְתַצְלִיחַ. –

וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ, וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקוֹמֵהוּ.

 

שיר תשיעי    🔗

מענה רך ישיב חמה

ודבר עצב יעלה אף

חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד לָשׁוֹן הִנָּמוֹ

אֹמֶץ לַפֶּה, וּשְׂפָתַיִם עֹז לָמוֹ

לַחֲרוֹת אָף, לַשְּׁבִּית רִיב, לַצְּדִּיק וְלַרְשִׁיעַ.

לְשׁוֹן מַרְפֵּא עֵץ חַיִּים, חֲטָאִים יַנִּיחַ,

וְיֶשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, רוֹשׁ יַצְמִיחַ,

פִּי אֱוִיל מְחִתָּה, שְׂפַת חָכָם חֵן תַּבִּיעַ.

כִּי יֶחֱטָא אִישׁ לָאִישׁ בַּחֲמַס כַּפַּיִם

אוֹ אִם בְּדִבְרֵי מַצָּה יְגָרֶה אַפַּים

חוֹטֵא כִּי יִתְרַפֵּס יִרְהַב רֵעֵהוּ,

בְּמַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה יְשַׁכֵּךְ זַעַם

אוּלָם דְּבַר עֶצֶב יַרְבֶּה כַּעַס וְרַעַם

נִרְגָּן גַּם כִּי יִצְדַּק פִּיו יַכְשִׁילֵהוּ.

שָׁלַח דָּוִד אֶת דְּבָרוֹ בְּחֵן שְׂפָתַיִם

לִשְׁאוֹל מֵאִישׁ כָּלִבִּי מִסַּת יָדַיִם,

לֹא בָא בִשׂכָרוֹ לֵאמֹר: "חַבְתָּ,

"תֵּן שָׂכָר לְחֵילִי, עֲדָרֶיךָ נָטָרוּ

“מֵחוֹמְסֵי יוֹם וָלַיְלָה מִקְנְךָ שָׁמָרוּ”

אַךְ תַּחֲנוּנִים דִּבֵּר: “הַב, אִם נָדַבְתָּ.”

וְנָבָל קְשֵׁה לֵבָב, כִּשְׁמוֹ כֵּן מַעֲשֵׂהוּ

מַחֲסוֹר לָאִישׁ מֵאֵן תֵּת מִמּוֹתְרֵהוּ,

אַף הֵעִיט בְּדָוִד, חֵרֵף אַנְשֵׁי חָיִל,

אָז יָעִיר הַגִּבּוֹר, וַיָּקָם בְּזַעַם,

וַיֹּאמַר: “רַב לִי. אִנָּקְמָה הַפַּעַם” –

אַךְ מִבּוֹא בְדָמִים מְנָעַתְהוּ אֳבִיגָיִל.

אֵשֶׁת טוּב שֵׂכֶל לִקְרָאתוֹ חָרָדָה

בִּשְׂפַת חֵן וָחֶמֶד לְפָנָיו צָעָדָה,

מַלְאַךְ מֵלִיץ הִטִּיף נֹפֶת שְׂפָתֶיהָ

מֶגֶד שָׁמַיִם פִּיהָ, מֶגֶד עֵדֶן, –

שָׁמַע דָּוִד, וְהֵשִׁיב חֶרֶב אֶל נֵדֶן,

חָס עַל בֵּית נָבָל כִּי נָשָׂא פָנֶיהָ.

קֵץ לְכָל תִּכְלָה, וּגְבוּל גַּם לְאֶרֶךְ אַפַּיִם,

אָנוּשׁ לֵב אֱנוֹשׁ, פְּגָעִים יֹאחֲזוּהוּ וְיָזוּעַ,

גַּם כִּי יִשָּׂא אִישׁ מַכְאוֹבוֹ וְיִסְבּוֹל פַּעֲמַיִם

אוֹ שָׁלֹשׁ. אִם עַד עֶשֶׂר יֶחֱטָם לְתִגְרַת רָשַׁע,

וְיִתֵּן גֵּווֹ לַמַּכִּים וּלְמוֹרְטִים לֶחִי,

הֲלֹא בָאַחֲרִית יִלְאֶה נְשׂוֹא עָמָל וָכַּעַס,

יְמָאֵן הֱיוֹת מַטְרַת צָרָיו, מִרְמָס לְפוֹעֲלֵי אָוֶן,

תָּעִיר קִנְאָתוֹ, יְהַפֵּךְ יָדוֹ לְמִתְקוֹמְמֵהוּ. –

הִנֵּה דָוִד זֶה צַדִּיק, זֶה מְשִׁיחַ אֱלֹהֵינוּ,

דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, עַנְוַת לִבּוֹ נִגְלָתָה

אַף לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לְסֵבֶל,

וּלְאוֹיְבָיו חִנָּם גָּמַל תַּחַת רָעָה חֶסֶד,

מֶלֶךְ רוֹדֵף נַפְשׁוֹ נָפַל בְּידוֹ פַעֲמַיִם

וְלֹא עָשָׂה נְקָמָה וּבְדֶרֶךְ טוֹבָה שִׁלְּחֵהוּ,

אָמְנָם כַּיּוֹם עָבְרָה עָלָיו רוּחַ אַחֶרֶת

נִשְׁפַּךְ מְרֵרָתוֹ עַל זֶה מְחָרֵף, וְאָמַר לְשַׁחֲתֵהוּ.

לוּלֵא חָכְמַת אִשָּׁה כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים סוֹכֶכֶת

עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ לְמַלֵּט חַיָּתָם מֵעֲבוֹר בְּשֶׁלַח

לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד לְאִישׁ קָשֶׁה, כִּילַי וְרַע עָיִן.

מִיּוֹם הִמָּשַׁח שָׁאוּל עַל יִשְׂרָאֵל לְמֶלֶךְ

וּשְׁמוּאֵל חַי עִם אֱלֹהָיו בָּרָמָה עִיר שֹׁקֶטֶת,

וַיַּעֲזוֹב בְּיַד בֶּן קִישׁ שֵׁבֶט מַלְכוּת עַמֵּהוּ

אַךְ בַּמִּסְתָּרִים רוּחַ הַחוֹזֶה חוֹפֶפֶת

עַל יְשֻׁרוּן, וּתְפִלָּתוֹ לְאֵל בַּעֲדָם נִמְלָצָה.

וַיְהִי שָׁאוּל שַׁלִּיט בִּגְוִיוֹת שִׁבְטֵי אֱלֹהַּ

וּשְׁמוּאֵל שָׂרַר כְּמִקֶּדֶם עַל לֵב עַל נֶפֶשׁ.

כִּי הָלְכוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וּמַר רוּחַ

וְכָל אֲשֶׁר יִרְאַת שַׁדַּי בִּלְבָבוֹ נוֹגֵעַ

וַיִּקְחוּ ברְכָתוֹ וַיָּשׁוּבוּ לְהַרְגִיעַ.

וְדָוִד כִּימֵי מְרוּדוֹ הָלַךְ וְשָׁבְ לְבַקְּרוֹ בְסֵתֶר

וְאִישׁ אֱלֹהים חִזְקֵהוּ, וּכְאָב אֶת בְּנוֹ יְנַחְמֶנּוּ –.

וּשְׁמוּאֵל מֵת, יָמִים אַף כָּבוֹד שָׂבֵעַ,

וַיִקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְמִסְפַּד מַר וְנֶהִי

וַיִקְּבְּרוּהוּ שָׁם בָּרָמָה מְקוֹם מוֹשָׁבֵהוּ.

אַךְ דָּוִד הִגדִּיל בֶּכִי וְנַפְשׁוֹ מְאֹד אֹבֶלֶת

כּי הָלַךְ מִמֶּנוּ מְנַחֵם וּמֵשִׁיב נָפֶשׁ.

אָמַר דָּוִד: "פֶּן יִשׂטְמֵנִי שָׁאוּל וְעוֹד יִרְדְּפֵנִי,

"אוּלַי בְּנָשְׂאוֹ פְנֵי שְׁמוּאֵל יָדוֹ רָפְתָה מֶנִּי,

“פְּנֵי מִי יִשָּׂא עַתָּה? עַתָּה יוֹסִיף לבַקְּשֵׁנִי.” –

וַיַּעֲזוֹב אֶת הַמְּצוּדָה וַיָּקָם וַיֵּרֶד

אֶל מִדְבַּר פָּארָן עִם גִּבּוֹרָיו אַנְשֵׁי חָיִל.

וַיֹּאמַר אֶל לִבּוֹ: פֹּה אֶמְצָא מָלוֹן וְסֵתֶר,

כִּי בַפָּארָן הָגָר וּבְנָהּ מָצְאוּ מָנוֹחַ

עֵת גֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָם וְנָדוּ וְנָעוּ כָמוֹנִי,

וּמַלְאַךְ אֵל נִחָמָם, יְנַחֵם לִבִּי גַם אָנִי -

קָרוֹב הַמִּדְבָּר לְכָל עֵבֶר לְאֶרֶץ נוֹשֶבֶת

מִשָּׁם שָׁלַח יִשְׂרָאֵל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ,

פֹּה אֵשֵׁב וְאָתוּר מַה יֻּלַּד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם. –

וְהֶעָרים הַקרוֹבוֹת לְמִדְבַּר פָּארן לְקָצֵהוּ

מָעוֹן זִיף וְכַרְמֶל שְׁלֹשֶׁת עָרֵי יְהוּדָה הֵמָּה.

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד בְּמָעוֹן, וּבַּכַּרְמֶל מַעֲשֵׂהוּ,

וְלוֹ מִקְנֶה רָב, צֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעִזִּים אֶלֶף,

ושֵׁם הָאִישׁ הַהוּא נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּו אֲבִיגָיִל,

וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל יְפַת מַרְאֶה וָתֹאַר,

וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים, גֶזַע מִחֹטֶר

כָּלֵב רֹאשׁ מִשְׁפְּחוֹת יִהוּדָה, וְהוּא בְשׁוֹשַׁנִּים חוֹחַ,

וְהַלּוֹעֲגִים קָרְאוּ לוֹ כָּלִבִּי לְכַנּוֹתוֹ פִי שְׁנַיִם

עַל שֵׁם רֹאשׁ מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְעַל כִּי נִבְזֶה כַכֶּלֶב –.

וַיְהִי נָבָל בַּכַּרְמֶל בִּגְזוֹז אֶת צֹאנֵהוּ,

וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו נָדוּ בְּמִדְבָּר בְּמַחֲסוֹר וָעֹנִי.

וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי גוֹזֵז נָבָל, וְכִי יַעַשׂ

מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְגוֹזְזִים וּלְכָל אַנְשֵׁי הַבָּיִת,

וַיִּשְׁלַח עֲשָׂרָה נְעָרִים לֵאמֹר: עֲלוּ כַרְמֶלָה,

שַׁאָלוּ לִשְׁלוֹם נָבָל בִּשְׁמִי, וְכֹה תֹאמֵרוּ:

"כֹּה לֶחָי! שָׁלוֹם לְךָ וּבְרָכָה בַאֳסָמֶיךָ,

"שָׁלוֹם לְבֵיתְךָ, שָׁלוֹם לְכָל הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ!

"וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי כִּי גוֹזְזיִם לָךְ, וְכֻלְכֶם שָׂמֵחַ,

"עַתָה הָרוֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ

"לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה

"כָּל יְמֵי הֲיוֹתָם בַּכַּרְמֶל, עוֹזְרִים הָיִינוּ לָמוֹ

"לִשְׁמוֹר הָעֵדֶר, שְׁאַל נָא נְעָרֶיךָ וְַיַגִּידוּ.

"יִמְצְאוּ הַנְּעָרִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי חֵן בְּעֵינֶיךָ

"כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּאנוּ, תְּנָה נָא לַעֲבָדֶיךָ

"וּלְבִנְךָ לְדָוִד אֵת אֲשֶׁר יָדְךָ מָצָאָה:

“כִּי הִנֵּה בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ.”

וְנַעֲרֵי דָּוִד בָּאוּ אֶל נָבָל וַיְדַבֵּרוּ

בְּשֵׁם דָּוִד כְּכָל הַדְבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּנוּחוּ

וְלֹא בָאוּ כְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה בִּזְרוֹעַ כֹּחַ.

וַיַּעַן אוֹתָם נָבָל עַזּוֹת וַיֹּאמֶר לָמוֹ:

"מִי דָוִד מִי בֶן יִשַׁי כִּי אֶשָׂא פָנֵיהוּ?

"הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים מִתְפָּרְצִים מִפְּנֵי אֲדוֹנֵימוֹ,

"וְאֶקַח מֵימִי וְלַחֲמִי, וְטִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי

"לְהַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ גוֹּזְזָי, וְאֶתֵּן לְשָׂטֵי אֶרֶץ

"לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה.

וַיַּהַפְכוּ נַעֲרֵי דָוִד לְדַרְכָּם וַיָּשׁוּבוּ

לְדָוִד, וַיַּגִידוּ לוֹ כַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

וַיֹּאמֶר לָהֶם דָּוִד: חִגְרוּ אִישׁ חַרְבֵּהוּ!

וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ חַרְבּוֹ, וְגַם דָּוִד חָגַר חֶרֶב,

וּכְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ אַחֲרֵי דָוִד הָלָכוּ

וּמָאתַיִם לִשְׁמוֹר עַל הַכֵּלִים נִשְׁאָרוּ.

וְנַעַר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים הִגִּיד לְאֲבִיגָיִל:

"סַעַר עֻתַּד לְבֵיתֵךְ, לְרֹאשׁ אִישֵׁךְ שׁוֹד וָשֶׁבֶר.

"הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אֳדוֹנֵנוּ

"בְּדִבְרֵי בְרִית וְשָׁלוֹם, וּבְאִמְרֵי שֶׁפֶר בָּרְכֵהוּ,

"וְנָבָל עָנָה אוֹתָם קָשוֹת, וַיַּעַט בָּמוֹ.

"וְהָאֲנָשִׁים טוֹבִים לָנוּ מְאֹד, כִּי לֹא הֶכְלַמְנוּ

"כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם, וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה,

"חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם יוֹמָם גַּם לַיְלָה,

"כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ רוֹעִים בַּשָּׂדֶה הָעֵדֶר.

"וְעַתָּה דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשֶׂה לְהַחֲדִיל הַשֶּׁבֶר

"כִּי כָלְתָה הָרָעָה עַל כָּל בֵּית אֲדוֹנֵינוּ,

“וְהוּא בֶן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֶל גִּבּוֹר הֶחָיִל.”

וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח לֶחֶם וָיָיִן

וְצֹאן עֲשׂוּיוֹת, וּדְבֵלִים, צִמּוּקִים וָקָלִי

וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמוֹרִים, וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ:

עִבְרוּ לְפָנַי, וַאֲנִי אַחֳרֵיכֶם בּוֹא אָחִישָׁה.

וַתֵּלֶךְ אֲבִיגַיִל, וּלְאִישָׁהּ לֹא הִגִּידָה.

וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְיוֹרֶדֶת

בְּסֵתֶר הָהָר, וְהִנֵּה דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בָּאוּ

וְחַרְבָּם שְׁלוּפָה בְיָדָם, וַתִּפְגְשֵׁם בַּדֶּרֶךְ –

וְדָוִד אָמַר: הנֵּה אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי

כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד לוֹ מְאוּמָה.

וְעַתָּה יָשִׁיב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְחֶסֶד.

נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא הַוּוֹת אָדָם, זְדוֹנָם נִלְאֵיתִי,

לְהַאֲרִיךְ עוֹד אַפִּי לְצָרִים כַּלְכֵּל לֹא יָכֹלְתִּי.

רַבּוֹת סָבַלְתִּי בְעָנְיִי, אִנָּקְמָה הַפַּעַם.

כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאוֹיְבֵי דָוִד, וְכֹה יוֹסִיפָה!

אם אַשְׁאִיר לוֹ אֶבֶן בַּקִּיר עַד אוֹר הַבֹּקֶר. –

כִּרְאוֹת אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד

מֵעַל הַחֲמוֹר, וַתִּפֹּוֹל לְאַפָּיו עַל פָּנֶיהָ

וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה, וַתִּפּוֹל לְרַגְלָיו וַתֹאמַר:

"בִּי אֲנִי אֲדוֹנִי הֶעָוֹן, בִּי אֲנִי הַפֶּשַׁע,

"תְּדַבֵּר שִׁפְחָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ, שְׁמַע נָא אֲמָתֶךָ

"אַל נָא יָשִׂים אֲדוֹנִי לִבּוֹ אֶל אִישׁ הַבְּלִיַעַל

"אֶל נָבָל הַזֶּה, כִּשְׁמוֹ כֶּן הוּא כֵּן מַעֲשֵׂהוּ,

"נָבָל הוּא וּנְבָלָה עִמּוֹ. וְאַתָּה אַל תֵּפֶן

"אַל תִּשְׁעֶה אֵלָיו, אָכֵן לֹא תְהִי תִפְאַרְתֶּךָ

"לָרִיב עִמּוֹ, לָגַעַת בּוֹ יָד, לְחַלֵּל חַרְבֶּךָ,

"הֵן לֹא יִכָּבְדוּ מְכֻבָּדָיו, וּבְזוּיָו לֹא יֵקָלוּ.

"וְאִם אֶת אֲמָתֶךָ תָּרִיב, שְׁמַע נָא לְהַצְדִּיקֵנִי,

"לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדוֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ.

"וְעַתָּה אֲדוֹנִי, חַי יְיָ וְחַי נַפְשְׁךָ! כִּי מְנָעֶךָ

"יְיָ מִבּוֹא בְדָמִים, וְיָדְךָ לְךָ הוֹשֵׁעַ,

"הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, יִהְיּו כְנָבָל אוֹיְבֶיךָ,

"וְהַמְּבַקְשִׁים רָעָה לַאֲדוֹנִי תְּהִי אַחֲרִיתָם כָּמוֹהוּ. –

"וְעַתָּה קַח נָא הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מַגֶּשֶׁת

“שִׁפְחָתְךָ לַאֲדוֹנִי, וְנִתְּנָה לִנְעָרֶיךָ.” –

וַתּוֹסֵף עוֹד לְדַבֵּר, הֻצַּק חֵן בִּשְׂפָתֶיהָ

וַתֹּאמַר: “שָׂא נָא אֲדוֹנִי, שָׂא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ,

"הִנּה עָשֹׂה יַעֲשֶׂה יְיָ לַאֲדוֹנִי חֶסֶד

"וְהָקֵם יָקִים לוֹ בַיִת נֶאֱמָן כִּימֵי יָרֵחַ,

"כִּי מִלְחֲמוֹת יְיָ בְּאוֹיְבָיו אֲדוֹנִי נִלְחַמְתָּ

"לִבְּךָ תָּמִים, וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ,

"וַיָּקָם אָדָם לְרָדְפֶךָ, לְבַקֵּשׁ נַפְשֶׁךָ,

"וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֳדוֹנִי צְרוּרָה בִצְרוֹר הַחַיִּים

"אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו סֶלָה,

"וְנֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְתוֹךְ כַּף הַקָּלַע,

"וְהָיָה בַּעֲשׂות יְיָ לְךָ הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד

"אֳשׁר דִּבֶּר לְךָ, וְצִוְּךָ לְנָגִיד עַל עַמֶּךָ,

"לֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְאֶבֶן נֶגֶף

"לִשְׁפָּךְ דַּם חִנָּם וּלְהוֹשִׁיעַ לְךָ יָדֶיךָ

“וְהֵיטִיב יְיָ לַאֲדוֹנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ.” –

וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר לאֲבִיגָיִל:

"בָּרוּך יְיָ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא

"אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ לִקְרָאתִי, בְּרוּכָה אַתְּ אֵשֶׁת חָיִל!

"וּבָרוּך טַעְמֵךְ, חֵן וְנֹעַם שִׂפְתוֹתַיִךְ,

"אֲשֶׁר כִּלִיתִנִי מִבּוֹא בְדָמִים וְיָדִי לִי הוֹשֵׁעַ.

"אוּלַם חַי יְיָ אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרֵעַ

"כִּי לוּלֵא מִהַרְתְּ לָבוֹא לִקְרָאתִי בַדֶּרֶך

"אִם נוֹתַר לְנָבָל מַשְׁתִּין בְּקִיר עַד אוֹר הַבֶֹּקר.

"עַתָּה עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ וְשִׁכְנִי לָבֶטַח.

“כִּי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ, וָאֶשָׂא פָנָיִךְ.” -

וַיִּקַּח מִנְחָתָהּ מִיָּדָהּ וַיְשַׁלְּחֶהָ.

כִּשְׁנֵי כֹּוכְבֵי אוֹר כִּי יִפָּגְעוּ בְמַסְלוּל רָקִיעַ

רֶגַע נִפְגְשׁוּ נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת, רֶגַע וְנִפְרָדוּ,

יָקָר בָּאֲנָשִׁים וְיִקְרַת נָשִׁים נִדְבְּרוּ יָחַד

זֶה אֶל זוֹ הִתְרָאֶה, זֶה עַל זוֹ הִתְפַּלָּאוּ,

בְּחֵן שְׂפָתֶיהָ אִשְׁרַתּוּ בּטַעַם לְשׁוֹנוֹ שִׁבְּחֶהָ,

לַיְשָׁרִים נָאֲוָה תְהִלָּה, לָאֳצִילִים תִּפְאֶרֶת,

וַיְמַהֲרוּ וַיִּתְפָּרָדוּ, כִּי הִיא בְעֻלַּת בָּעַל. –

לַחֲזוֹת עוֹד פָּנֵימוֹ לֹא חָמְדוּ לֹא זָמָמוּ,

אָכֵן אֱלֹהִים צִוָּה לִרְחוֹקִים: הִתְקָרֵבוּ,

הֵסִיר מֵרֹאשׁ נָבָל עֲטֶרֶת נָשִׁים וַיִּתְּנֶהָ

לַאֲשֶׁר נָאֲוָה לוֹ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים נִהְיָתָה. –

שָׁבָה אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל אִישָׁהּ וַתִּמְצָאֵהוּ

וְהִנֵּה מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה מֶלֶךְ

וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו, וְהוּא שִׁכּוֹר מִיָּיִן,

וְלֹא הִגִּידָה לוֹ מְאוּמָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר

וַיְהִי בַּבֹּקֶר בְּצֵאת מִנָּבָל הַיָּיִן

וַתַּגֵּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַיָּמָת לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לָאֶבֶן,

כִּי פוֹתֶה תָּמִית קִנְאָה, לֶאֱוִיל יַהֲרוֹג כָּעַשׂ.

וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיֶּחֱזַק עָלָיו חָלְיֵהוּ

וַיִגָּפֵהוּ יְיָ וַיִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ –.

וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיְּשָּׂא כַּפָּיו הַשָּׁמָיִמָה

וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי מִשׁפָּט וָצֶדֶק

אֲשֶׁר רָב רִיב חֶרְפָּתִי מִנָּבָל, וּנְקָמַנִּי,

וְהֵשִׁיב גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְיָדִי חָשַׂךְ מֵאָוֶן

לְבַל תּוּשַׁע לִי זְרוֹעִי, וִימִינִי לֹא יִשְׁפָּטֵנִי –.

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל אֲבִיגַיִל כַּרְמֶלָה

וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָּ לֵאמֹר: “דָּוִד שְׁלָחָנוּ

“אֵלַיִךְ לָקַחַת אוֹתָךְ לְאֵשֶׁת חֵיקֵהוּ.”

וַתָּקָם וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה

וַתֹּאמַר: “הִנְנִי לְשִׁפְחַת אֲדוֹנִי וְלֹא לִגְבֶרֶת.”

וַתָּקָם וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר; וְחָמֵשׁ נַעֲרוֹתֶיהָ

הוֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ, וַתְַּמהֵר אֲבִיגַיִל לָלֶכֶת

אַחֳרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד, וַתְּהִי לְאֵשֶׁת חֵיקֵהוּ. –

וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד אִשָׁה וּשְׁמָהּ אֲחִינֹעַם

מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּהְיֶינָה לוֹ נָשִׁים שְׁתָּיִם –.

וְשָׁאוּל לָקַח מִיכַל בִּתּוֹ אֵשֶׁת דָּוִד וַיִּתְּנֶהָ

לְאִישׁ אֶחָד מִגַּלִּים וּשְׁמוֹ פַּלְטִי בֶן לָיִשׁ.

אַיֶּכָּה בֶן יִשַׁי! אֵי רוּחִי תַשִּׂיגֶךָ?

אָנָה אוֹלִיךְ כִּנּוֹרִי פְּלָאֶיךָ לַשְּׁמִיעַ?

לֹא בַמִּדְבָּר לֹא בַמְּצוּדָה לֹא בְיַעַר חָרֶת

אַף לֹא בְגִבְעַת הַחֲכִילָה תָּשִׂים קִנֶּךָ.

אֲהָהּ! עָזַבְתָּ נַחֲלַת צְבִי וּמִדְבְּרוֹת גְּבוּלֶיהָ,

שַׁבְתָּ לְאַדְמַת נֵכָר, שַׁבְתָּ אֶל אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת.

אֵיךְ אָשִׁיר שִׁיר עֻזְךָ וְאַתָּה בְּאֶרֶץ נִטְמַאַת? –

אַיּה עֹז מִבְטָחֲךָ, כִּי תָגוּר מִפְּנֵי חֶרֶב

תָּגוּר מִמֶּלֶךְ צַדִּיק, נָדַר לְבַל רָדְפֶךָ,

וְאֶל זָרִים אוֹיְבֵי עַמְךָ תֵּלֵךְ לְהִתְרוֹעֵעַ?

לָמָּה גִתָּה הָלַכְתָּ אֶל אָכִישׁ הַמֶּלֶךְ

והוּא מִסַּרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעוֹרְכִים לַקְרָב מַעֲרֶכֶת

לַעֲלוֹת בִּיהוּדָה וּלְקִיצֶנוּ, לִשְׁפּוֹךְ דַּם עַמֶּךָ!! –

וּמַה תַּעֲשֶׂה בִשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים אַתָּה וְחֵילֶך?

הָהּ כִּנּוֹרִי כִּנּוֹרִי! אֵיךְ בְּיָדִי תָנוֹעַ!

אָזַמֵּר, אוֹ אֶשָּׂא נֶהִי, אוֹ עַל עֲרָבִים אֶתְלֶךָ? –

לְךָ דָּוִד וְעִמְּךָ בֶּן יִשַׁי הֲעִירוֹתִי שָׁחַר,

בָּךְ הֶגְיוֹן לִבִּי, בָּךְ מַעְיָנַי כַּחוֹלְלִים שָׁרוּ,

כִּי גָדוֹל אַתָּה, מְאֹד נִפְלֵאתָ עוֹדְךָ נָעַר,

עוֹדְךָ רוֹעֶה עֶדְרֵי יִשַׁי בּשַׂדְמוֹת בֵּית לָחֶם,

אֶת הָאֳרי וְאֶת הַדּוֹב שָׂרִיתָ גַּם יָכֹלְתָּ,

גָּדוֹל עַתָּה וְנִפְלָאוֹת עָשִׂיתָ בְּבֵית מֶלֶך

בְּנַגֶּנְךָ לְפָנָיו בְּיָד, רוּחוֹ וּלְבָבוֹ חִיֵּיתָ;

גָּדוֹל עַתָּה, מְאֹד נַעֲלֵיתָ בְּצַעַדְךָ בְּכֹחַ

לִקְרַאת גִּבּוֹר נָשׁוּק וּבְיָדְךָ אֵין חֶרֶב

רַק בְּמַקֶּלְךָ וּבְקַלַּע וּבְשֵׁם צְבָאוֹת אֱלֹהַּ

וַתְּקַנֵּא לֵאלֹהֶיךָ וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם וְחָיִל.

גָּדַלְתָּ אַף רוֹמַמְתָּ פְּעָמֶיךָ כִּי נָדָדוּ

מִפְּנֵי רוֹדֵף, בָּדָד וְגַלְמוּד בְּכָפָן וָעֹנִי,

נָכוֹן לִבְּךָ בָּטוּחַ בַּיְיָ בְסֵתֶר מַחְבָּאֶיךָ

אָז קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים לְהַלֶּלְךָ בַּשָּׁעַר. –

אַיֶכָּה עַתָּה דָּוִד? מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ אַיֶכָּה?

בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים בְּרֹאשׁ חֵילֶךָ בִּגְדוּד פָּשָׁטְתָּ,

לְמַהֵר שָׁלָל חָש בָּז, וְאִישׁ וְאִשָׁה לֹא חִיֵּיתָ

לְהָבִיא גִתָּה בְשֹׂרַת אָוֶן וּשְׁמוּעַת שָׁבֶר

לֵאמֹר: כָּאֵלֶּה עָשָׂה דָוִד, כֹּה מִשׁפָּטֵהוּ! –

אֶחֱשֶׁה אָנִי, וְקַוֵּי כִנּוֹרִי יִדְמוּ לָנֶצַח, –

אַךְ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ מְקוֹרְךָ, הוּא מְשָׁחֶךָ

הוּא אָמַר: "מָצָאתִי עַבְדִי, בְּחִירִי רָצִיתִי,

“שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, לַקְרָב לִמַּדְתִּיהוּ”

וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדַע סוֹדְךָ וְסוֹד אֱלֹהַּ.

עַל-כֵּן אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ כָּל תְּלָאוֹתֶיךָ,

בַּל אָדִין בַּל אֲהַלֵּל, לֹא אַקְטִין וְלֹא אַגְדִּילָה,

אֲשֶׁר קָרְךָ אַגִּידָה, כַּאֲשֶׁר קָרָה אֲזַמֵּרָה.

 

שיר עשירי    🔗

הכפירים שואגים לטרף

ולבקש מאל אכלם

רַבִּים מַכְאוֹבִים לָאָדָם עֲלֵי חָלֶד

אַךְ לֶעָמָל יוּלָד לְצָרָה יִוָּלֶד

טוֹב כִּי יִשׁכַּח רִישׁוֹ יִשָּׂא וְיִסְבְּלֶנּוּ.

רְגָעִים יַחֲלוֹפוּ בְּהֶרֶף עַיִן תְּשׁוּעָה

בְּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי לַבֹּקֶר תְּרוּעָה

וְהַבֹּטֵח בָּאֵל חֶסֶד יְסוֹבְבֶנוּ.

אוּלָם אוֹיֵב מֵצִיק רָעָב הִנֵּהוּ

אָדָם אֲרִי טוֹרֵף כִּי יֶחְסַר לַחְמֵהוּ

לַשָּׁוְא תִקְרָא בִינָה, שָׁוְא נֹחַם תֶּרֶב,

בַּכָּפָן וָחֹסֶר אָטְמוּ אָזְנָיִם

בֶּטֶן כִּי תֶחְסָר תּחְשַׁכְנָה עֵינָיִם

מֵחַלְלֵי רָעָב טוֹבִים חַלְלֵי חֶרֶב.

שֵׁשׁ מֵאוֹת רַגְלֵי גְבָרִים יַחַד הָלָכוּ

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה אַחַר דָּוִד נִמְשָׁכוּ

לְבַד מִטַּף וְנָשִׁים, הַנּוֹדְדִים לַלָּחֶם,

צָעֲקוּ אֶל דָּוִד: "אָדוֹן! עֲזָר עַמֶּךָ,

תֵּן לָנוּ אֹכֶל, לָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ."

נֶעְצַב אִישׁ אֶל אִשְׁתּוֹ, אֵם אֶל פְּרִי רָחֶם.

וְדָוִד בַּצַּר, קָצְרָה יָדוֹ מֵהוֹשִׁיעַ

יָרֵא שׁוּב לִיהוּדָה לְבַל יַשְׁחִית וְיָרִיעַ

לֹא בְעַם אַרְצוֹ לֹא בְשָׁאוּל מְקַנְּאֵהוּ.

וַיֹּאמַר: "לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶרֶץ פְּלֶשֶׁת

"פִּשְׁטוּ בִגְדוּד וּקְחו בְחֶרֶב וָקֶשֶׁת

“וְשִׁבְרוּ רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם אִישׁ לְפִי אָכְלֵהוּ.”

"עֲמָלֵק, גְּשׁוּרִי וְגִזְרִי, עַמֵּי חֶרְמֵנוּ

"מִדּוֹר דּוֹר מִלְחָמָה בָם לֵאלֹהֵינוּ,

“יִפְּלוּ יוֹשְׁבֵי אָרֶץ, יִפְּלוּ בַחָרֶב.” –

הִכּוּם חֵיל דָּוִד וּשְׁלָלָם לָקָחוּ,

שָׁבוּ לְאָכִישׁ גִּתָּה, יַחְדָּו שָׂמָחוּ

בֹּקֶר אָכְלוּ עַד, חִלְקוּ שָׁלָל בָּעָרֶב. –

כִּפְרָאִים צְמֵאִים בְּמִדְבָּר, כִּרְעוֹב זְאֵבֵי יַעַר,

וְהֵם מְלוּמְדֵי מַחְסוֹר, בְּאַוַּת נַפְשָׁם שָׁאֲפוּ רוּחַ,

כֵּן דָּוִד וְחֵילוֹ תָּעוּ בְצִיָּה יְשִׁימוֹן תֹּהוּ,

נִחַר מִצִּמָּאוֹן גְרוֹנָם וְאֹכֶל זְעֵיר לָמוֹ,

וַיִּלְמְדוּ שְׂאֵת מַחְסוֹר, לִסְבּוֹל כָּפָן וָעֹנִי

וְדָוִד יָרֵא אֱלֹהָיו, תּוֹרָתוֹ בְתוֹך מֵעֵיהוּ,

הֶחֱזִיק בְּמוּסָר גַּם אֲנָשָׁיו, וְתוֹרָה צִוָּה לָמוֹ

לְבַל יִשְׁלְחוּ צַדִּיקִים בְּעַוְלָתָה וְחָמָס יְדֵימוֹ,

וְכֹה אָמַר לָהֶם: "שְׁמָעוּנִי זֶרַע עַם קֹדֶשׁ!

"אֱלֹהִים דִּבֶּר לְהָקִים לִי כִסֵּא, לְהָכִין לִי בָיִת,

"וְנִר עוֹלָם יִתֵּן לִי לָקוּם כִּימֵי יָרֵחַ,

"וְאֶתְכֶם שָׂם שׁוֹמְרִים לְרֹאשִׁי, בְּמוֹ עָנְיִי לְסוֹבְבֵנִי,

"לְמַעַן יִיטַב גַּם לִי גַּם לָכֶם בְּאַחֲרִיתֵנוּ

"בְּרוּם קֶרֶן יִשְׁעִי, וַאֲנִי לִמְלוּכָה אַצְלִיחַ,

"אַתֶּם תִּהְיוּ מִשְׁנִים, וְשָׁלִישִׁים בְּרֹאשׁ הֶחָיִל.

"לָכֵן שִׁמְרוּ לְנַפְשְכֶם, שִׁמְרו מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

"וְאַל תִּגְעֲלוּ בְחָמָס כַּפֵּיכֶם, כְּבוֹדִי אַל תְּחַלֵּלוּ,

“שְׂאוּ וְסִבְלוּ יְמֵי רָעָה, וִימֵי טוֹבָה בֹּא יְמַהֵרוּ.” –

סָרוּ הָאֲנָשִׁים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וַיַּטּוּ אֹזֶן

לקוֹל מוּסָרוֹ, וְשָׁמְעו אֲמָרָיו כִּי נָעֵמוּ,

עַל-כֵּן יָדָם אֱמוּנָה. חָמָס וְגֶזֶל חָדֵלוּ,

לֹא הִכְלִימו רוֹעֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר רָעוּ שָׁמָּה

בַמִדְבָּר עֶדְרָם, וּמְאוּמָה לֹא נִפְקַד לָמוֹ,

לֹא שָׁאֲלוּ בְחָזְקָה, לֹא לָקְחוּ בְכֹחַ זְרוֹעַ,

צִיָה גַם חֹם נָשְׂאוּ, עֹנִי וְכָפָן סָבָלוּ. –

וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים וַיִּרֶב מַחְסוֹר הַבָּיִת, –

טַפָּם וְעוֹלָלֵיהֶם שָׁאֲלוּ לַלֶּחֶם וְאָיִן,

לְאִמּוֹתָם יֹאמְרוּ: אַיֵּה דָגָן וּמָיִם?

וְאֵין בֶּגֶד לְכַסּוֹת בְּשָׂרָם וְאֵין מַנְעָל לְרָגֶל,

וְהַנָּשִׁים אֶת בַּעֲלֵיהֶן יוֹם יוֹם תְּאַלְּצֶנָה,

אָז בָּא מֹרֶך בִּלְבַב גִּבּוֹרִים אַנְשֵׁי חָיִל

וַיִּצְעֲקוּ אֶל דָּוִד לֵאמֹר "אָדוֹן! כַּלְכְּלֵנוּ,

"כִּי נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל, אֵיךְ נוּכַל וְרָאִינוּ

“בְּרָעַת טַפֵּנוּ הָעֲטוּפִים בָּרָעָב וָחֹסֶר?” –

וַיַּעַן דָּוִד: “אֶל אֶרֶץ פְּלִשׁתִּים נָשׁוּבָה

“שָׁמָּה פִּשְׁטוּ בִגְדוּד, וּקְחוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ.” –

וְדָוִד אָמַר אֶל לִבּוֹ: אֶסָפֶה הַפַּעַם

בְּיַד שָׁאוּל, כִּי יִפּוֹל עָלַי יוֹם אֶחָד בְּפֶתַע,

אֵין טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלָשֶׁת

וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִי שָׁאוּל וְלֹא יוֹסִיף לְבַקְּשֵׁנִי.

וַיָּקָם דָּוִד וַיָּשֶׂם פְּעָמָיו לַדָּרֶך

הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ גִּבּוֹרָיו אַנְשֵׁי חָיִל,

וַיָּבֹא גִתָּה אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוּךְ הַמֶּלֶךְ,

וַיְּדַבֵּר אִתּוֹ דְבַר סֵתֶר וַיִּרְצֵהוּ. –

וְדָוִד הוּכַן לְכִסְאוֹ, כִּי כְּבָר אֱלֹהִים מְשָׁחָהוּ. –

הִנֵּה עֵת לִסְפּוֹד עֵת לִרְקוֹד, לִבְכּוֹת וְלִשׂמוֹחַ

אַל תִּדֹּם כִּנּוֹרִי, שָׂא קִנָּה עַל מוֹת מֶלֶךְ

וּסְפוֹד עַל גִּבּוֹר צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָה שָׂר וַיֶּחִי.

וְקוֹנֵן עָלָיו וְעַל מַלְכוּתוֹ מִבֵּיתוֹ כִּי נִקְרָעָה. –

אָכֵן שָׂא קוֹל זִמְרָה, אֱלֵי גִיל יְצַלְצְלוּ קַוֶּיךָ,

לְבַשּׂר שְׁמוּעָה טוֹבָה, לַשְּׁמִיעַ בְּשׂרַת יֶשַׁע,

כִּי אֲרִי יִתְנַשֵּׂא מִיהוּדָה, וְקָם לְמַעֲלָה שָׁבֶט,

דָּוִד עָלָה עַל כֵּס יְשֻׁרוּן, לְהָדָר וְתִפְאֶרֶת,

לְפָנָיו יְהַלֵּך צִדְקוֹ כָּבוֹד וְהַלֵּל יְקַדְּמוּהוּ,

עַמִּים יִשָּׁמְעוּ לוֹ, מְלָכִים וְרוֹזְנִים יְפָאֲרוּהוּ,

עַתָּה יָרֹנּוּ שִׁבְטֵי יָהּ, בְּמַלְכָּם יָגִילוּ,

עַתָּה יִפְרַח יַעֲקֹב, קֶרֶן יִשְׂרָאֵל יַגְבִּיהַּ. –

עוּרָה נָא כִנּוֹרִי, יַחַד הֶגְיוֹנַי עוּרוּ,

הֹוד בֶּן יִשַׁי, הוֹד כִּסְאוֹ אָשִׁירָה, אֲזַמֵּרָה.

מחברת שלישית

 

שיר אחד עשר    🔗

למרבה המשרה ולשלום אין קץ

על כסא דוד ועל ממלכתו

להכין אותה ולסעדה במשפט וצדקה

יְיָ אֵלֹהֵי יַעֲקֹב עַם זוּ יָצַרְתָּ

לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ בָּמוֹ בָחַרְתָּ

לִהְיוֹת לְאוֹר עַמִּים נֵס לְאֻמִּים בָּאָרֶץ

תַּתָּה לְבֵית לֵוִי תֻּמֶיךָ וְאוּרֶיךָ

שִׂפְתֵּי כֹהֵן יוֹרוּ דַעַת חֻקֶּיךָ

אַךְ כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט הֵכַנְתָּ לְבֵית פָּרֶץ.

עֲלֵי חֹק וּמִשְׁפָּט מְצֻקֵי תֵבֵל שַׁתָּה

לְגֶזַע יִשָׁי שֵׁבֶט מוֹשֵׁל נָתַתָּה

לַנְחוֹת עָם בְּמִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בַּצֶּדֶק

לְגִבּוֹר בָּחוּר מֵעָם שִׁוִּיתָ עֵזֶר

זְרוֹעוֹ אִמַּצְתָּ לְרֹאשׁוֹ שַׂמְתָּ נֵזֶר

לִגְדוֹר כָּל פֶּרֶץ וּלְחַזֵּק כָּל בֶּדֶק.

לְהָקִים נִר דָּוִד נִשְׁבַּעְתָּ בְקָדְשֶׁךָ

חֶסֶד עוֹלָם לָתֵת לְזֶרַע בְּחִירֶךָ

אִם יִשְׁמְרוּ בְרִיתְךָ וְעֵדוֹת זוֹ תְלַמְּדָמוֹ

אַךְ בְּהַעֲווֹתָם וְהוֹכַחְתָּם בְּשֵׁבֶט וְנֶגַע

בְּיַד בְּנֵי אָדָם תְּשַׁלַּח שָׂטָן וּפֶגַע

אָכֵן לֹא תְאַבֵּד מֵאֶרֶץ פִּרְיָמוֹ.

הֵן כְּכוּר בַּרְזֶל עֲלוּמֵי דָוִד צָרַפְתָּ

בְּיַד מֶלֶךְ רוֹדְפוֹ לְנַסּוֹתוֹ יָסַפְתָּ

לְמַעַן תִּשְׂנָא אַחֲרִיתוֹ בְּהוֹד וְתִפְאֶרֶת. –

בָּא פְקֻדַת שָׁאוּל עֵת צְבָאוֹ חָלָפָה

עִמּוֹ מֶמְלַכְתּוֹ כַּחֲלוֹם לַיְלָה עָפָה

לְבֶן יִשַׁי הוּכַן כֵּס לְרֹאשׁ דָּוִד עֲטֶרֶת.

נִסְפֶּה בֶן קִישׁ חָלָל נָפַל בְּגִלְבֹּעַ

הָהּ! כָּבָה נֵר צַדִּיק נָגִיד וָשׁוֹעַ

וְזָרַח שֶׁמֶשׁ דָּוִד אוֹרוֹ הוֹפִיעַ

מֵאֶרֶץ נִדְחוֹ שִׁבְטֵי יָהּ קְרָאוּהוּ

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לְמַלְכָּם נְסָכוּהוּ

“יְחִי הַמֶּלֶךְ!” כָּל הָעָם הֵרִיעַ.

הִגִּיעַ קֵץ שָׁאוּל מִדַּת יָמָיו מָלֵאָה. –

כַּאֲשֶׁר חָזוּ הַחוֹזִים, כִּנְפוֹל גִּבּוֹר חַיִל

בַּמִּלְחָמָה יָרַד וְנִסְפֶּה בְיַד אַנְשֵׁי פְּלֶשֶׁת.

הֵמָּה שְׁכֵנַי הָרָעִים אוֹיְבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ

כַּמָּה נָפְלוּ בְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשָׁבוּ וּבָאוּ

אַךְ גָּבְרָה יַד שָׁאוּל וַיַכֵּם מַכַּת חָרֶב

וְכַבִּיר שִׁסַּע בָּמוֹ יְהוֹנָתָן בֶּן הַמֶּלֶך

וַיֶרֶב חַלְלֵיהֶם וְנָתַן מַחֲנֵיהֶם לְפֶגֶר

וְהַנִּשְׁאָרִים נִכְלָמִים נָסוּ מִן הָאָרֶץ.

אַךְ זֹאת הַפַּעַם, הָהּ! רָפוּ גִבּוֹרֵי כֹחַ

הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ

וּפְלִשְׁתִּים קָמוּ וְהִתְעוֹדְדוּ וְגָבְרוּ חָיִל. –

מֵאֵת יְיָ נְסִבָּה הוּא צִוָּה וְגָזַר אֹמֶר

מִבֵּית שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הַמַּמְלָכָה לִקְרוֹעַ

וּלְהָסֵב אוֹתָהּ אֶל מִשְׁפַּחַת אֶפְרָתִי,

נִשְׁבַּע לְהָקִים נֵר דָּוִד וְזַרְעוֹ כִימֵי יָרֵחַ.

כַּאֲשֶׁר חָזָה אַב תָם עַל עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ מָוֶת

בְּהִתְאַסֵּף שִׁבְטֵי יָהּ וַיְבַשֵּׂר עֲתִידוֹת לָמוֹ

וַיּאמַר: “לֹא יָסוּר מִיהוּדָה מְחוֹקֵק וְשֵׁבֶט?” –

עַתָּה בָא חָזוֹן לְמוֹעֵד, פְּקֻדַת שָׁאוּל נִפְקָדָה,

לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת, שְׁנֵי מְאוֹרוֹת חָשָׁכוּ

אוֹר שָׁאוּל וְאוֹר יְהוֹנָתָן בְּיוֹם אֶחָד כָּבוּ יָחַד.

הָהּ! נָפְלוּ גִבּוֹרִים, כְּלֵי מִלְחָמָה אָבָדוּ! –

אַךְ הִנֵּה בָאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

גָּוַע בֶּן קִישׁ הַצַּדִּיק אָבַד, וְזֶה יְנַחֲמֵנוּ

כִּי עָלֹה עָלָה עַל כִּסְאוֹ צַדִּיק מִמֶּנּוּ,

יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּקֶרֶן צֹמַחַת

כִּי מָלַךְ בֶּן יִשַּׁי רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ אֱלֹהַ.

נִקְבְּצוּ מַחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיָבוֹאוֹ שׁוּנֵמָה,

וְשָׁאוּל קִבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּחַן בְּגִלְבּוֹעַ.

כִּרְאוֹת שָׁאוּל חֵיל פְּלִשְׁתִּים חָרַד וַיִּלָּפֶת,

וַיִּשְׁאַל בַּיְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ

גַּם בַּחֲלוֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים וּנְבִיאֵי קֹדֶשׁ

וַיֵּלֶךְ לִדְרוֹשׁ אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב עֵין דּוֹרָה,

הִתְחַפֵּשׂ בִּבְגָדִים אֲחֵרִים לְבַל תַכִּירֵהוּ

כִּי הוּא הִכְרִית אוֹבוֹת וְיִדְעוֹנִים מִן הָאָרֶץ,

וַיָּבֹא כְּאַחַד הָעָם וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ:

“קָסֳמִי לִי בְאוֹב וְהַעֲלִי אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ.”

וַתֹּאמַר: “אֶת מִי אַעֲלֶה?” וַיַעַן וַיֹאמַר:

“הַעֲלִי לִי אֶת שְׁמוּאֵל”, וַתַּעַשׂ כֵּן בְּלָהֳטֶיהָ.

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל עוֹלֶה דֶּרֶךְ

עוֹלִים לְמֶלֶךְ, פָּנָיו לְמַעֲלָה, וְהִיא זוֹעֶקֶת

בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר אֶל שָׁאוּל: "לָמָּה רִמִּיתָנִי

"וְאַתָּה שָׁאוּל! הֵן כָּרַתָּ אוֹבוֹת מִן הָאָרֶץ

“וְתַגֵר גַּם דָּמִי אַרְצָה כְּאַחַד מֵהֵמָּה.”

וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "אַל תִּרְאִי הַגִּידִי

“מָה רָאִית?” וַתֹּאֶמר הָאִשָּׁה אֶל הַמֶּלֶךְ:

“כְּמַרְאֵה אֱלֹהִים רָאִיתִי עוֹלָה מִן הָאָרֶץ.”

וַיּוֹסֶף שָׁאוּל לִשְׁאוֹל: “מַה תָּאֳרוֹ?” וַתֹּאמַר:

“אִישׁ זָקֵן נִכְבָּד עוֹלֶה עוֹטֶה מְעִיל הִנֵּהוּ.” –

וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי הוּא שְׁמוּאֵל אִישׁ הָאֱלֹהַּ.

וַיִּקּוֹד אַפַּיִם אָרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ –

וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל:

"לָמָּה הִרְגַּזְתָּנִי

"לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מִמִּשְׁכַּן שַׁאֲנָן מְנוּחַת נֹעַם?

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "בְּצָרָה גְדוֹלָה הִנֵּנִי,

"פְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים לֹא עָנָנִי

"גַּם בָּאוּרִים גַּם בְּחֶזְיוֹנוֹת בְּיַד נְבִיאֵי קֹדֶשׁ

“וָאֶקְרָא לְךָ אִישׁ אֱלֹהִים, מַה לַּעֲשׂוֹת תּוֹדִיעֵנִי.”

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "לָמָּה בָּאוּרִים דָּרַשְׁתָּ

"וְאַתָּה הָרַגְתָּ כֹּהֲנֵי יְיָ כַּצֹּאן טֶבַח

"וְלֹא חָמַלְתָּ עַל נוֹשֵׂא אוּרִים כֹּהֵן מָשׁוּחַ!

"וְלָמָּה תִשְׁאָלֵנִי וַיְיָ סָר מֵעָלֶיךָ

"וַיְהִי עָרֶךָ, יַעַן בְּקוֹלוֹ לֹא שָׁמַעְתָּ

"וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַעֲמָלֵק עִם הַחֵרֶם.

"עַתָּה דַע, נָפוֹל תִּפּוֹל בְּיַד מַחֲנֵה פְּלֶשֶׁת

"גַּם בָּנֶיךָ וְצִבְאוֹת חֵילְךָ עִמְּךָ יִפּוֹלוּ,

"וְסָר עֲוֹנְךָ וַחֲטָאתְךָ תְכֻפַּר בְּיַד מַר הַמָּוֶת.

“מָחָר עַתָּה עִמִּי בְצֵל שַׁדַּי, אַתָּה וּבָנֶיךָ!” –

וַיְּמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפּוֹל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה.

וַיָּקָם מֵעֵין דּוֹר וַיֵּלֵךְ כָּל הַלַּיְלָה

וַיָּבֹא אֶל הַחַיִל הַחוֹנֶה בְּגִלְבּוֹעַ

וַיַּעֲרוֹךְ מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרֶכֶת פְּלֶשֶׁת.

לְכוּ חֲזוּ מֶלֶךְ צַדִּיק, חֲזוּ שָׁאוּל גִבּוֹר חָיִל!

יָדַע אַחֲרִיתוֹ כִּי מָרָה, מַפַּלְתּוֹ שׁוֹמֵעַ,

וּלְבָבוֹ לֹא הֵרַךְ וְרַגְלָיו לָלֶכֶת אָצוּ

אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה לְהִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ חֵילֵהוּ

וַיְּמַהֵר וַיָּשִׂישׂ כְִּגִּבּוֹר לָרוּץ אֹרַח

גַּם בָּנָיו לָקַח אִתּוֹ לִלְחוֹם בְּאוֹיְבֵי אֱלֹהַּ,

וְלֹא תֵרַע עֵינוֹ וְלֹא חָסָה עַל פְּרִי בָטֶן.

אָמַר: "לֹא כְּמוֹת נָבָל לֹא כִּנְפוֹל בְּלִיַעַל

"יִפּוֹל שָׁאוּל וְזַרְעוֹ יִפְּלוּ גִבּוֹרָיו בְּנֵי חָיִל,

"חֶרֶב בְּיָד, עַל שַׁדְמוֹת כָּבוֹד יִכְרְעוּ וְיִפּוֹלוּ,

"וּכְמוֹ בֶן מָנוֹחַ בְּמוֹתָם רַבִּים יָמִיתוּ

"מֵעֲרֵלִים אֲרוּרִים הָאֵלֶּה, יֵדְעוּ בְנֵי פְלֶשֶׁת

"כִּי לֹא חִנָּם יִשָּׁפֵךְ דַּם עַמִּי כִּי בְשֶׁפֶךְ

“דַּם רוֹצְחֵיהֶם וּבְמַכַּת מַכֵּיהֶם יַכֵּמוֹ.” –

הוֹד וִיקָר לְךָ שָׁאוּל! אִם חָלָל נָפַלְתָּ

לֹא יִגָּרַע כְּבוֹדְךָ, עוֹד בְּגִבּוֹרִים גָּדַלְתָּ,

וַהֲדָרְךָ נִשְׁאַר בְּעַמְּךָ לְזֵכֶר עוֹלָם בָּמוֹ

כַּמָּה עָשִׂיתָ חָיִל כַבִּיר יֶשַׁע לָמוֹ

הֶעֱשַׁרְתָּ עַמְּךָ מִשְּׁלַל אוֹיְבָיו, עֲדָרָיו הִרְבֵּיתָ

וּשְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶעֱטֵיתָ

גַּם עַתָּה אֱלֹהִים גָּזַר אָמַר מַפַּלְתֶּךָ

לַקְרָב נִגַּשְׁתָּ, אָחוֹר לֹא נָסוֹגוּ רַגְלֶיךָ

לֹא יַד אוֹיֵב בְּיָדְךָ הַמָּוֶת לְךָ נָתַתָּ

לֹא קֶשֶׁת מוֹרִים עַל חַרְבְּךָ נָפַלְתָּ וָמַתָּה.

וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנוּסוּ

אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּגִלְבּוֹעַ,

וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וּבָנָיו, הֵמִיתוּ

אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּישׁוּעַ.

וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

וַיִּמְצְאוּהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקֶּשֶׁת

וַיָּחֶל שָׁאוּל מְאוֹד, הִכְאִיב עָלָיו הַפֶּצַע,

וַיֹּאמֶר לְנוֹשֵׂא כֵלָיו: "שְׁלוֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי

"פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרוּנִי

“וְהִתְעוֹלְלוּ בִי.” וְלֹא אָבָה נוֹשֵׂא כֵליָו לְשַׁחֲתֵהוּ

וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפּוֹל עָלֶיהָ.

כִּרְאוֹת נוֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת אֲדוֹנָיו הַמֶּלֶךְ

וַיִּפּוֹל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמוּתוּ יָחַד.

וַיְהִי מִמָּחְרָת וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי פְּלֶשֶׁת

לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ

שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נוֹפְלִים בְּהַר גִּלְבּוֹעַ

וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ וְכֵלָיו הִפְשִׁיטוּ

וַיִּשְׁלְחוּ בְּכָל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לְבַשֵׂר בֵּית אֱלִילֵמוֹ

וְאֶת כְּלֵי שָׁאוּל שָׂמוּ בֵית עַשְׁתָּרוֹת לְזֵכֶר.

וּגְוִיַת הַמֶּלֶךְ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן תָּקָעוּ.

וַיִּשְׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיָּקוּמוּ

כָּל אִישׁ חַיִל לָלֶכֶת בֵּית שָׁן בְּסֵתֶר הַלַּיְלָה

וּבְבוֹאָם שָׁמָּה לָקְחוּ מֵעַל חוֹמוֹתֶיהָ

אֶת גְּוִיַת שָׁאוּל וּגְוִיוֹת שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי מֶלֶךְ

וַיָּשׁוּבוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָם שָׁמָּה.

וְאֶת עַצְמוֹת הַחֲלָלִים קָבְרוּ תַּחַת הָאֵשֶׁל

וַיָּצוּמוּ וַיִּסְפְּדוּ וַיֵּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֵבֶל.

וַיֵּשֵׁב דָּוִד בְּצִקְלָג זֶה יָמִים שְׁנַיִם

אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵרְדוֹף אַחֲרֵי עֲמָלֵק וְהַכֵּהוּ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה מְבַשֵּׂר בְּשׂרַת הַשֶּׁבֶר

בָּא אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּגִלְבּוֹעַ

וַיֹּאמֶר: "נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הֶרֶג

“רַב הָיָה בָמוֹ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מֵתוּ.”

וְהַמְּבַשֵּׂר הֵבִיא וְהִגִּישׁ לְדָוִד אֶת הַנֵּזֶר

אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ שָׁאוּל וְאֶצְעֲדַת זְרוֹעֵהוּ.

וַיֶּחֱזַק דָּוִד בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵמוֹ

וְגַם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּגְדֵיהֶם קָרָעוּ

וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצוּמוּ עַד הָעֶרֶב

עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן וְעַל עַם יְיָ אֱלֹהַּ

וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בַחֶרֶב.

וַיְקוֹנֵן דָּוִד עַל שָׁאוּל וְיוֹנָתָן קִינַת קֶשֶׁת.

וַיֹּאמֶר לְלַמְּדָהּ בְּנֵי-יְהוּדָה, הִנֵּה עַל סֵפֶר

הַיָּשָׁר היא כְתוּבָה. וְאֵלֶּה דִבְרֵי נֶהִי:

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל⁷

אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:

אַל-תַּגִּידוּ בְגַת

אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן

פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים

פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:

הָרֵי בַגִּלְבֹּועַ אַל-טַל

וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹות

כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים

מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:

מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים

קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר

וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם:

שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם

וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ

מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה

הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים

הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:

אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה

יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:

צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן

נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד

נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים:

אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים

וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

כֹּה קֹנֵן דָּוִד כֹּה יִלֵּל עַל מוֹת מֶלֶךְ,

בֹּשֶׂם עַל שְׂפָתָיו לְשׁוֹנוֹ תִּזַּל דְּבַשׁ וָנֹפֶת.

מִי כָמוֹךָ דָּוִד, מִי כָמוֹךָ חֲסִין רוּחַ!

מִי כָמוֹךָ בֶּן יִשַׁי בִּנְגִינוֹת מְנַצֵּחַ!

נְעִים זְמִירוֹת! נְפָשׁוֹת תִּקַּח, עַל פִּיךָ קֶסֶם,

קוֹל כִּנּוֹרְךָ בָּהָדָר קוֹל כִּנּוֹרְךָ בַּכֹּחַ,

לִבּוֹת אָדָם תְּעוֹרֵר אַף אֶרְאֵלִים יִשְׁתָּאוּ,

אֲרֶשֶׂת שְׂפָתֶיךָ חֵן כִּי תְזַמֵּר בְּחֶדְוַת נֶפֶשׁ

חִכְּךָ יַבִּיעַ מֶתֶק כִּי תְקוֹנֵן בּמֹרַת רוּחַ.

גַּם כִּי תְהַלֵּל וְכִי תְיַלֵּל אֲמָרֶיךָ נָעֵמוּ.

 

שיר שנים עשר    🔗

כי יי צבאות יעץ ומי יפר

וידו הנטויה ומי ישיבנה

מַיִם עֲמוּקִים עֵצָה בְּלֶב מְחַשֵּׁב דֶּרֶךְ

אֶת זֶה לְעוּמַת זֶה יְדַמֶּה וְיַעֲרוֹךְ עֶרֶךְ

יִשְׁפּוֹט וְיֹאמַר: מָצָאתִי כִּי נְבוּנוֹתִי.

אַךְ לְנֶגֶד אֱלֹהִים כָּל תְּבוּנָה תִּתְגַּלָּע

אֲדֹנָי לֹא צִוָּה, חָכְמַת אֱנוֹשׁ תִּתְבַּלָּע.

אָז יֹאמַר חַלּוֹתִי יְמִין עֶלְיוֹן שְׁנוֹתִי.

הֵן שָׂפָה אַחַת כִּהְיוֹת כָּל הָאָרֶץ

הֵזִידוּ יוֹשְׁבֶיהָ וַיִּפְרְצוּ פָרֶץ

וַיִּבְנוּ מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם

וַיַּרְא יְיָ וַיִּמְאַס בַּעֲמַל יְדֵימוֹ

וַיֵּרֶד לִרְאוֹת וּבָלַל שְׂפָתֵימוֹ

חָלַק לִבָּם, הָרְסוּ מַעֲשֵיהֶם בְּיָדָיִם.

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנִים לֹא יִבְנֶה אֵל בָּיִת,

עַל שְׂדֵי תְבוּאוֹת יָעַל שָׁמִיר וָשָׁיִת

אִם לֹא יָרִיק בִּרְכָתוֹ אֱלֹהַּ מִמָּעַל

הָאוֹמְרִים בְּעֹז יָדֵינוּ נַעֲשֶׂה חָיִל

עֻצּוּ עֵצָה וְתוּפַר כַּחֲלוֹם לָיִל

אֱלֹהִים יָעַץ וְתִקְוַתְכֶם תִּשְׁאַר מָעַל.

וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם שְׁנֵיהֶם גַּם יָחַד,

אוּלָם חֲפֵצֵי קְרָב הָיוּ שְׁנֵי שָׂרֵי צְבָאֵמוֹ

אַבְנֵר וְיוֹאָב אֲנָשִׁים קָשִׁים וְגָבְהֵי רוּחַ

אִישׁ אֶת אָחִיו שָׂנְאוּ, זֶה בָזֶה הִתְקַנָּאוּ.

וְהָיָה מִדֵּי צֵאתָם בְּרֹאשׁ חֵילָם וְיַחַד נִפְגָּשׁוּ

הֵסִיתוּ אֶת אֲנָשֵיהֶם כִּכְלָבִים בַּחֲזִירֵי יַעַר

וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְצַד רֵעֵהוּ

וַיָּמִיתוּ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וַיִּפְּלוּ יָחַד.

וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה וְדָם נִגַּר כַּמָּיִם

וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְעַבְדֵי דָוִד גָּבָרוּ

וְדָוִד הוֹלֵךְ וְחָזָק וּבֵית שָׁאוּל יִדַּלּוּ.

עַד רָאָה יְיָ וַיַּחֲמוֹל עַל עֳנִי עַמֵּהוּ

וַיֹּאמֶר לְחֶרֶב הַרְפִּי, שׁוּבִי אֶל נֵדֶן.

וְלֹא תָחוֹל יַד אִישׁ בְּאָחִיו לִשְׁפּוֹךְ דַּם רֵעֵהוּ.

אָז הֵקִים דְּבָרוֹ אֲשֶׁר בְּיַד חוֹזָיו הוֹדִיעַ

לְהָסֵב אֶל בֵּית דָּוִד מֶמְשֶׁלֶת עַמּוֹ יָחַד

וַיִּשְׁלַח רוּחַ רָעָה בֵּין אַבְנֵר וְאִישׁ-בֹּשֶת

כִּי אַבְנֵר מִתְחַזֵּק בְּבֵית שָׁאוּל וְרָם לְבָבֵהוּ

וַיָּעָז לָבוֹא אֶל רִצְפָּה בַת אַיָּה פִּלֶּגֶש

לְמֶלֶךְ שָׁאוּל. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי אִישׁ-בֹּשֶת

וַיֹּאמֶר לוֹ: “לָמָּה יְצוּעֵי אָבִי חִלַּלְתָּ?”

וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ

וַיִּשָּבַע לְהַעֲבִיר הַמְּלוּכָה וּלְהָסִיר שֵׁבֶט

מִבֵּית שָׁאוּל לְהָקִים כִּסֵא דָוִד וְשִׁבְטֵהוּ

עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מִדָּן עַד בְּאֵר שָׁבַע.

וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד בְּסֵתֶר

לֵאמֹר: "יָדַעְתָּ כִּי חָזְקָה יָדִי בָאָרֶץ

"וְעַתָּה הֲלֹא חָכָם אַתָּה, כָּרְתָה אִתִּי בְרִיתֶךָ

“וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ.”

וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד: "טוֹב, אֶכְרָת בְּרִית אִתֶּךָ

"אַךְ דָּבָר אֶחָד שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ אָנִי,

"לֹא תִרְאֶה פָנַי אַבְנֵר לִפְנֵי הֱבִיאֶךָ

“לִי אֶת מִיכַל בַּת שָׁאוּל, אִשְׁתִּי אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי.”

בְּכָל צָרוֹתָיו לָךְ צַר

עַתָּה בִיקַר גְּדוּלָתוֹ תִּשְׁתַּעֲשְׁעִי:

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּוּלַמִּית

וַיִּתְאָו הַמֶּלֶךְ בִּיָקְרֵךְ:

הֲיִי בְנֶשֶׁף חִשְׁקוֹ וּמַרְגוֹעוֹ

כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב

וּמֵעֲבוֹדַת יוֹם וּתְלָאוֹתָיו יָנוּחַ:

אַף בַּעֲצָתֵךְ תַּנְחִהוּ

וּבְטוּב שִׂכְלֵךְ תִּסְעָדֶנּוּ

כִּי נְבוּנוֹת מִכָּל בְּנוֹת עַמֵּךְ

מִכָּל בְּנוֹת מְלָכִים הִשְׂכָּלְתְּ:

אֲחִינֹעַם וַאֲבִיגַיִל צָרָתָיִךְ

בָּנוֹת מְאֻשָּׁרוֹת עוֹשׂוֹת חַיִל

וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה:

שׁוּבִי חֶמְדַת נָשִׁים שׁוּבִי

וְיֶאֱהָבֵךְ מַלְכֵּךְ וְאִישֵׁךְ

וִיכַבְּדוּךְ עַמֵּךְ זֶרֵע יַעֲקֹב סֶלָה:

וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה עִם זִקְנֵי שֵׁבֶט וְשֶבֶט

לֵאמֹר: "גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם שַׂמְתֶּם עַיִן

"עַל בֶּן יִשַׁי וַתְּבַקְּשׁוּהוּ עֲלֵיכֶם לְמֶלֶךְ,

"וְעַתָּה עֲשׂוּ כִּי יְיָ אָמַר יִשְׁעוֹ אַצְמִיחַ

"בְּיַד מַלּכִּי בְּיַד דָוִד עַבְדִי הוֹשִיעַ

“אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אוֹיְבֵימוֹ.”

וַיְדַבֵּר גַּם אַבְנֵר לְבִנְיָמִין כַּדְּבָרִים אֵלֶּה

וַיֵּלֶךְ לְדַבֵּר גַּם בְּאָזְנֵי דָוִד חֶבְרוֹנָה

כָּל אֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבִנְיָמִין יָחַד.

וְאַבְנֵר וְעֶשְׂרִים אֲנָשִׁים עִמּוֹ בָּאוּ חֶבְרוֹנָה,

וַיְקַבְּלֵם דָּוִד וַיַּעַשׂ לָמוֹ מִשְׁתֵּה מֶלֶךְ.

וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל דָּוִד: "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה

"וְאֶקְבְּצָה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ

“לִכְרָת אִתְּךָ בְרִית, וּמָלַכְתָּ בְאַוַּת נַפְשֶׁךָ.”

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת אַבְנֵר בְּשָׁלוֹם וַיֵּלֵךְ.

וְהִנֵּה יוֹאָב וְעַבְדֵי דָוִד מֵהַגְּדוּד בָּאוּ

וְשָׁלָל רָב הֵבִיאוֹ עִמָּם חֶבְרוֹן הָעִירָה.

וַיַּגִּידוּ לְיוֹאָב: "בָּא אַבְנֵר אֶל הַמֶּלֶךְ

“וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַח בּוֹ וְשִׁלְּחָהוּ בְשָׁלוֹם וַיֵּלֵךְ.”

וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ: "מֶה עָשִׂיתָ?

"אַבְנֵר בָּא אֵלֶיךָ לָמָּה נָקִי שְׁלַחְתָּהוּ?

"יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר בָּא לְפַתּוֹתֶךָ

“מוֹצָאֲךָ וּמוֹבָאֲךָ וְכָל מַעֲשֶׂיךָ לָדַעַת.”

וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד וַיְמַהֵר לִשְׁלוֹחַ

אַחֲרֵי אַבְנֵר וַיָּשֶׁב אוֹתוֹ מִבּוֹר הַסִּרָה

וְדָוִד לֹא יָדַע. וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹנָה

וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב בְּשַׁעַר לְדַבֵּר אִתוֹ בַּשֶּׁלִי

וַיַּכֵּהוּ שָׁמָּה הַחֹמֶשׁ וַיְמִיתֵהוּ

בְּדַם עֲשָׂהאֵל אָחִיו כִּי הֲרָגוֹ אַבְנֵר בַּדֶּרֶךְ.

כִּשְׁמוֹעַ דָוִד וַיֵּצֶר לוֹ מְאוֹד וַיֹּאמֶר:

"נָקִי אֲנִי וּמֶמְלַכְתִּי מֵעִם יְיָ אֱלֹהַּ

"מִדְּמֵי אַבְנֵר בֶּן נֵר אֲשֶׁר נִשְׁפְּכוּ כַּמָּיִם

"יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְעַל כָּל בֵּית אָבִיהוּ

"וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ

“זָב וּמְצוֹרָע נוֹפֵל בְּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם.”

וַיְצַּו דָּוִד לְיוֹאָב וּלְכָל הַעַם לִקְרוֹעַ

בִּגְדֵיהֶם וְלַחֲגוֹר שַׂקִּים לָשֵׂאת קִינָה וְנֶהִי

לִסְפּוֹד לִפְנֵי מִטַּת אַבְנֵר, וַיַּעֲשׂוּ כָּכָה.

וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה וַיִּקְבְּרוּהוּ

בְּכָבוֹד גָּדוֹל בְּחֶבְרוֹן, וְדָוִד בּוֹכֶה עַל קֶבֶר

אַבְנֵר וְגַם כָּל הָעָם בָּכוּ עִם הַמֶּלֶךְ.

וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר וַיֹּאמַר:

"הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר?⁸

"יָדֶךָ לֹא-אֲסֻרוֹת

"וְרַגְלֶיךָ לֹא לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ

“כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵי-עַוְלָה נָפָלְתָּ.”

וַיָּבוֹא הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם

בְּעוֹד הַיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר:

“לֹא אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ מְאוּמָה לִפְנֵי בֹא הַשָּׁמֶשׁ.”

וְכָל הָעָם הִכִּירוּ וַיִּטַב מְאוֹד בְּעֵינֵימוֹ

וְיֵדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא מֵהַמֶּלֶךְ

הָיְתָה לְהָמִית אֶת אַבְנֵר גִּבּוֹר הֶחָיִל.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲבָדָיו:

"הֲלֹא תֵדְעוּ

כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם בְּיִשְׂרָאֵל לְעֵינֵינוּ

"וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ למֶלֶךְ

"וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי

"יְשַׁלֵּם יְיָ לְעוֹשֵׂה רָעָה, כְּרָעָתֵהוּ,

"וְחַסְדוֹ יָגֵן עַל כִּסְאִי לְהַחֲזִיקוֹ בְּצֶדֶק

"וִיאַמֵּץ זְרוֹעוֹתַי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בָּאָרֶץ

"וְאַתֶּם עַמִּי אִזְרוּ אֱמוּנָה וְיִרְאַת אֱלֹהֵינוּ

“אֳהָבוּ אוֹתוֹ וְאֶת מַלְכְּכֶם, וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִתָּנוּ.”

כָּלְתָה מַלְכוּת שָׁאוּל, כִּלָּיוֹן חָרוּץ כָּלָתָה.

כַּנֵּר יֶחֱסַר שַׁמְנוֹ, כָּחַשׁ אוֹר פְּתִיל נְעֹרֶת

יַעַל וְיֵרֶד הַלַּהַב יִדַּד יִדְעָךְ וְאֵינֶנּוּ.

כֵּן אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ שָׁנִים שְׁתָּיִם

אֵין עֹז בְּמֶמְלַכְתּוֹ וּבְשֵׁבֶט מֶמְשַׁלְתּוֹ תֹקֶף.

נִשְעָן עַל זְרוֹעַ אַבְנֵר כְּצוֹלֵעַ עַל מִשְׁעֶנֶת

וְהוּא קָנֶה רָצוּץ, גֹּמֶא צַף עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

וַתִּשָּׁבֶר מִשְׁעַנְתּוֹ וְהַנִּשְׁעָן מָט וַיֵּרֶד. –

נָפַל אִישׁ-בֹּשֶׁת, אֲהָהּ! נָפַל בְּיַד אַנְשֵׁי רֶצַח!

שְׁנֵי רְשָׁעִים אֲרוּרִים רֶכֶב וּבַעֲנָה אֲחֵי רֶשַע

בְּנֵי רִמוֹן הַבְּאֵרוֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִין הֵמָּה

וְגַם שָׁאוּל אִישׁ יְמִינִי לְתִפְאֶרֶת הָיָה לָמוֹ

שָׁכְחוּ זֹאת הַזֵּדוֹנִים, לַחֲנוֹף אֶת דָּוִד זָמָמוּ,

וַיָּבוֹאוּ כְּחוֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ-בֹּשֶת

וְהוּא שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ מִשְכַּב הַצָּהֳרָיִם,

הִכּוּהוּ הֱמִיתוּהוּ וְאֶת רֹאשׁוֹ הֵסִירוּ

וְנִמְלְטוּ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ עֲרָבָה כָל הַלָּיְלָה

וַיָּבִיאוּ רֹאשׁ אִישׁ-בּשֶׁת אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה,

וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: "הִנֵּה רֹאשׁ אִישׁ-בֹּשֶׁת

"בֶּן שָׁאוּל אוֹיִבְךָ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ

"וַיִּתֵּן יְיָ לְךָ אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ

“נְקָמוֹת הַיּוֹם הַזֶּה מִשָּׁאוּל וְזַרְעֵהוּ.” –

וַיִּחַר אַף דָּוִד מְאוֹד בַּחֲנֵפִים הָאֵלֶּה

וַיַּעַן אֶת רֶכֶב וּבַעֲנָה אָחִיו וַיֹּאמַר:

"חַי יְיָ אֲשֶׁר מִכָּל צָרוֹתַי הִצִּילָנִי

"כִּי הַמַּגִּיד לִי לֵאמֹר: מֵת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

"וְהוּא הָיָה כִמְבַשֵּׂר בְּעֵינָיו, וָאֹחֲזֵהוּ

"וָאֱהֶרְגֵהוּ בְצִקְלָג לִמְחִיר בְּשׂוֹרַת הַשֶּׁבֶר,

"אַף כִּי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים אֶת אִישׁ צַדִּיק הָרָגוּ

"בְּבֵיתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ, הֲלֹא אֶת דָּמוֹ אֲבַקֵּשָׁה

“מִיֶּדְכֶם וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ.” –

וַיְצַו דָּוִד אֶת הַנְּעָרִים לְהַכּוֹתָם נָפֶשׁ,

וַיְמִיתוּם וַיְקַצְּצוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵימוֹ

וַיִּתְלוּם עַל הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן, וְאֵת רֹאשׁ אִישׁ-בֹּשֶׁת

לָקְחוּ וַיִּקְבְּרוּהו בְקֶבֶר אַבְנֵר חֶבְרוֹנָה.

כֵּן הוֹקִיר דָּוִד מִשְׁפַּחַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ.

מִשְׁפַּט מָוֶת עָשָׂה לַאֲשֶׁר שָׁלַח יָד בָּמוֹ,

וְעַצְמוֹת זֶרַע מְלוּכָה הוֹבִיל בְּכָבוֹד אֱליֵ קָבֶר.

כִּבֵּד דָּוִד אֶת שָׁאוּל מַשְׁקֵהוּ כוֹס רַעַל

וְנָקָם לֹא עָשָׂה בְרוֹדְפוֹ, תַּמְרוּרִים הִשְׂבִּיעָהוּ,

אַךְ כַּבֵּד כִּבְּדָהוּ גַּם בְּחַיָּיו גַם בְּמוֹתֵהוּ.

זֶה דֶּרֶךְ צַדִּיק יִרְאַת אֵל בְּלִבּוֹ נוֹגֵעַ

זֶה דַּרְכְּךָ דָוִד תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח.

 

שיר שלשה עשר    🔗

קומה יי למנוחתך

אתה וארון עזך

אוֹצָר נֶחְמָד, אֲרוֹן אֱלֹהִים, מָה רַב יְקָרֶךָ!

מֵעַל כָּל פִּטְדַּת כּוּשׁ יְסֻלָּא עֶרְכֶּךָ,

גִּנְזֵי אֵל, מִכְתַּב אֶצְבְּעוֹתָיו בְּךָ נִצְפָּנוּ,

עֵדוּת יָהּ, תּוֹרַת פִּיו, תֵּבֵל מְאַשֶּׁרֶת

בְּלוּחוֹת חֲרוּתָה בֵּין כָּתְלֶיךָ מְסֻגֶּרֶת

תּוֹעֲפוֹת שַׁדָי בֵּין בַּדֶּיךָ יִשְׁכָּנוּ.

קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים בְּךָ יִקְדַּשׁ כָּל נוֹגֵעַ

וְזָר לֹא יָבֹא לִרְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלֵּעַ

בְּנֵי אַהֲרֹן כֹּהֲנֵי יְיָ הֵם יְשָׁרְתוּךָ

עַל כֵּן בְּעָם וֶאֱלִילָם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ

אַנְשֵׁי אֶשְׁדּוֹדִים בַּעֲפוֹלִים הִכִּיתָ

אֶל מִשְׁכַּן טָמֵא זָרִים כִּי הֱבִיאוּךָ.

מֶלֶךְ חָסִיד יִרְאַת אֵל מִבְטָחֵהוּ

בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ רֵאשִׁית מִפְעָלֵהוּ

מָכוֹן לָשֶׁבֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי עֻזֵנוּ.

לְשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב כְּרוּבִים וְכַפֹּרֶת

לֹא בְעִיר שָׂדֶה יוּבָא זֶבַח וּקְטֹרֶת

אַךְ עִיר דָּוִד, הַר צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ.

קָם דָּוִד וַיֵּלֵךְ בְּנֶפֶשׁ שׂמַחַת

אֲרוֹן אֱלֹהִים מִבֵּית אֲבִינָדָב לָקַחַת

אַחֲרֵי רֶכֶב אֱלֹהִים הָלְכוּ רִבֹּאתָיִם

וְהַמֶּלֶךְ בְּרֹאשׁ גִּבּוֹרָיו אֲלָפִים שְׁלֹשִׁים

מְשַׂחֲקִים בְּכִנּוֹר וְנֵבֶל וְכָל עֲצֵי בְרוֹשִׁים

קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג עָלָה עַד שָׁמַָיִם.

עַל כֻּלָּמוֹ דָּוִד הִגְדִּיל הָרִיעַ, –

אָז רוּחַ קָדְשׁוֹ לְעֵין עַמּוֹ הוֹפִיעַ,

יָדְעוּ בְּקֶרֶב לִבּוֹ אֱלֹהִים נוֹגֵעַ,

וַיֹּאמְרוּ: "זֶה יָרִים קֶרֶן יִשְׁעֵנוּ

"זֶה שִׁבְטוֹ יַצְלִיחַ, עַל מוּת יְנַהֲגֵנוּ

“מִבְּאֵר חָכְמָתוֹ אַךְ יֶשַׁע נוֹבֵעַ.”

שָׁקַט דָּוִד עַל כִּסְאוֹ, מֶמְלַכְתּוֹ שַׁאֲנָנָה

אֵין עוֹד קָנָא וְלוֹחֵם, אָפֵס שָׂטָן וּפֶגַע,

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יַחְדָו לְמֶלֶךְ נְסָכוּהוּ,

כִּי בָאוּ כָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֵלָיו חֶבְרוֹנָה

וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ נָחְנוּ

"גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִּׁלְשֹׁם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ

"עָלֵינוּ אַתָּה מוֹצִיא וּמֵבִיא אוֹתָנוּ

"וַיְיָ אֱלֹהִים צִוְּךָ לְנָגִיד וְרוֹעֶה עָלֵינוּ

“מֵאַהֲבָתוֹ לְזֶרַע יַעֲקֹב לְמַלְכָּם בְּחָרֶךָ.”

וַיִּמְשְׁחוּהוּ וַיִּקְרְאוּ כָל הָעָם: “יְחִי הַמֶּלֶךְ!” –

וַיְהִי דָוִד מוֹשֵׁל מִדָּן עַד בְּאֵר שָׁבַע,

וַיַדְבֵּר תַּחְתָּיו גַּם יְבוּסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ

וַיִּלְכַּד מְצוּדַת צִיּוֹן וַיִּמְלֹךְ בִּירוּשָׁלַיִם.

וַיִּבֶן בְּמִגְרְשֵׁי הָעִיר מִן הַמִּלּוֹא וּבָיְתָה.

חִירָם מֶלֶךְ צוֹר, חִלָּה בְמִנְחָה פָנֵימוֹ

וְשָׁלַח לוֹ אֲרָזִים וָחֳרָשִׁים לִבְנוֹת לוֹ בָיִת.

וְאֶת הַפְּלִשְׁתִּים שְׁכֵנָיו הָרָעִים אֲשֶׁר בָּאוּ

לְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ פָּרַץ יְיָ לְפָנָיו כְּפֶרֶץ מָיִם,

שֵׁנִית בְּבוֹאָם וַיַּכֶּם מִגֶּבַע עַד גָּזֶר

בַּשְּׁלִישִׁית הִכְנִיעָם עַד לֹא יָכְלוּ קוּם לָנֶצַח.

וַיֵּדַע דָּוִד כִּי הֲכִינוֹ יְיָ לְמֶלֶךְ

עַל יִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר עַמּוֹ מֶמְשַׁלְתּוֹ נִשָּׂאָה,

אָז הֵעִיר הַמֶּלֶךְ דָּוִד הַכִּנּוֹר וְהַנֵּבֶל

לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים חַסְדּוֹ לְזַמֵּר לְעֶלְיוֹן סֶלָה.

וּנְדָרָיו אֵלָיו נָשָׂא לְפָאֵר עֲבוֹדַת אֱלֹהַּ

בְּקֶרֶב שִׁבְטֵי יְשֻרוּן בְּשִׁירֵי תְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת

בִּכְלִי נַגֵּן וּתְרוּעָה וּבְהוֹדָיָה וְזֶמֶר,

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ

מִבֵּית אֲבִינָדָב בְּגִבְעָה אֶל קִרְיַת מֶלֶךְ,

כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיְיָ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב

לֵאמֹר:

אִם-אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי⁹

אִם-אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:

אִם-אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי

לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:

עַד-אֶמְצָא מָקוֹם לַיְיָ

מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:

עַתָּה כִּי חָזְקָה מַמְלַכְתּוֹ אָמַר הַמֶּלֶךְ:

"אֲשַׁלְּמָה נְדָרַי וּמוֹצֵא שְׂפָתַי לְאֵל אֶשְׁמֹרָה

“לָשׂוּם מְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן וּבְשָלֵם סֻכֵּהוּ.”

לְמַעַן יֵשֵׁב תָּמִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים מַחֲסֵהוּ

וְאֶל הֵיכַל קָדְשׁוֹ יִשְׁתַּחֲוֶה בֹּקֶר וְעֶרֶב

שָׁם נְעִים תַּחְנוּנָיו יַכְבִּיר וּתְפִלָּתוֹ חֶרֶב

וַיְהִי שָׁתוּל בְּבֵית יְיָ בְּחַצְרוֹתָיו פּוֹרֵחַ.

וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ וְעַל נְגִינַת לְדָוִד נִצֵּחַ.

שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי¹⁰

הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי:

מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא

בַּעֲטֹף לִבִּי

בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי:

כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי

מִגְדַּל-עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב:

אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים

אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה:

כִּי אַתָּה אֱלֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי

נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ:

יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף

שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דוֹר וָדוֹר:

יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים

חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ:

כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד

לְשַׁלְּמִי נְדָרַי יוֹם יוֹם.

וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִקַבֵּץ גִּבּוֹרֵי חָיִל

אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף,

וַיָּקָם עִם אֲנָשָׁיו מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ

לְהַעֲלוֹת אֲרוֹן אֱלֹהִים מִבֵּית אֲבִינָדָב בְּגֶבַע.

וְאֶת הָאָרוֹן אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה הִרְכִּיבּוהוּ

וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב הֵמָּה נִהֵגוּ

אֶת הָעֲגָלָה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִן הַבַּיִת,

אַחְיוֹ הוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן וְעֻזָּא אָחִיהוּ

הוֹלֵךְ בְּצַד הָאָרוֹן לָשׂוּם עָלָיו עָיִן,

וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל שָׂחֲקוּ וְהֵרִיעוּ

לִפְנֵי יְיָ בְּכָל עֲצֵי בְרוֹשִׁים בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע

וּבְצִלְצְלֵי תְרוּעָה בְּתֻפִּים בְּכִנּוֹר וְנֵבֶל,

וְכָל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ קָמוּ וְעַל רַגְלָם עָמָדוּ

וְכַעֲבוֹר הָאָרוֹן לִפְנֵיהֶם וַיִּשְתַּחֲווּ אָרְצָה

וַתְּהִי רִנָּה וְחֶדְוָה חַג וְשִׂמְחָה בָאָרֶץ. –

אוּלָם הָהּ! גַּם בְּשִׂמְחָה יִתְעָרֵב כְּאֵב וְעֶצֶב

כִּי מִקְרֶה לֹא טוֹבָה הָפַךְ לֵב דָּוִד לְאֵבֶל,

כְּבוֹא הָאָרוֹן עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְמְטוּהוּ

הַבָּקָר וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ וַיֹּאחֲזֵהוּ

וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת.

וַיֵּצַר לְדָוִד, כי פָּרַץ יְיָ פֶּרֶץ

בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הוּא פֶּרֶץ עֻזָּא.

וַיִּירָא דָוִד אֶת יְיָ אֱלֹהִים וַיֹּאמַר:

"אֵיךְ יָבֹא אֵלַי הָאָרוֹן, אֵיךְ אֶזָהֵר בַּקֹּדֶשׁ!

“הוֹרֵנִי יְיָ דֶרֶךְ לִשְׁמֹור אֲרוֹן עֻזֶּךָ!”

וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֲרוֹן אֱלֹהַּ

אֶל עִיר דָּוִד וְאֶל בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם הִטָּהוּ.

שָׁם כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים יָשַׁב אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ,

וַיְבָרֵךְ יְיָ אֶת בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם בִּגְלָלֵהוּ.

וְדָוִד הֵכִין בִּירוּשָׁלַיִם מָכוֹן לָשֶׁבֶת

לַאֲרוֹן יְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב כְּרוּבִים וְכַפּוֹרֶת

וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת

מִשְׁכַּן אֱלֹהִים בְּאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ הַמֶּלֶךְ

לְמַעַן לֹא יִקְרַב זָר לָגַעַת בַּקֹּדֶשׁ

וְלֹא יִכָּשֵׁל כְּעֻזָּא בּוֹ פָרַץ יְיָ פָּרֶץ.

וַיַּקְהֵל דָּוִד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַים.

אָז אָמַר דָּוִד: "אַךְ הַלְוִיִּם יִשְׂאוּ אֲרוֹן אֱלֹהַּ

“כִּי בָם בָּחַר יְיָ לָשֵׂאת וּלְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.”

וַיֶּאֱסֹף אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְאֶת הַלְוִיִּם יָחַד

וַיִּקְרָא לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים

וּלְרָאשֵׁי הַלְּוִיִּם נְקוּבִים בִּשְׁמוֹתָם הֵמָּה

אוּרִיאֵל, עֲשָׂיָה,יוֹאֵל, אֱלִיאֵל , שְׁמַעְיָהוּ

וְעַמִּינָדָב, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "הִתְקַדְּשׁוּ

אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ

"אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לוֹ בִירוּשָׁלַיִם

כִּי בָרִאשׁוֹנָה, לֹא כַּמִּשְׁפָּט דְּרַשְׁנוּהוּ

“לֹא אַתֶּם הֲיִיתֶם שָׁם וּפָרַץ יְיָ בָּנוּ.”

וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְקַדָּשׁוּ

אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם לָקָחוּ.

וּבְנֵי הַלְוִיִּם נָשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן יְיָ אֱלֹהַּ

כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה בְּמוֹטוֹת עַל כִּתְפֵמוֹ

וַאֲחֵרֵיהֶם הַמְשׁוֹרְרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה הִשְׁמִיעוּ

הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת,

וְשְׁמִירָמוּת וּזְכָרְיָה עֻזִּיאֵל וּבְנָיָהוּ

וַאֲחֵיהֶם בִּנְבָלִים, עַל עֲלָמוֹת נִגֵּנוּ,

מַתִּתְיָהוּ וְעֹבֵד אֱדוֹם וַעֲזַזְיָהוּ

וַאֲחֵיהֶם בְּכִנּוֹרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית נִצֵּחוּ,

וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת לִפְנֵי הַאָרוֹן תָּקָעוּ,

וְהַמֶּלֶךְ דַּוִד בְּרֹאשׁ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי חָיִל

הָלַךְ אַחַר אֲרוֹן בְּרִית יְיָ בְּחֶדְוַת נֶפֶשׁ

הוּא וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל שׁוֹפָר הֵרִיעוּ,

וְדָוִד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְאֵפוֹד בָּד חֲגוֹרֵהוּ,

וְהַמֶּלֶךְ מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז וְלִבּוֹ מְאֹד שָׂמֵחַ,

וְנוֹשְׁאֵי אֲרוֹן יְיָ שִׁשָּה צְעָדִים כִּי צָעָדוּ

וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְקוֹל שׁוֹפָר יִשָּמֵעַ,

בַּעֲזוֹר אְלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת מַשָּׂאָם

הֵמָּה שִׁבְעָה פָרִים, וְשִׁבְעָה אֵילִים זָבָחוּ.

וַאֲרוֹן יְיָ בָּא עִיר דָּוִד קִרְיַת מוֹעֲדֵהוּ

וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקָפָה

וַתֵּרֶא אֶת דָּוִד מְפָזֵז וּמְכַרְכֵּר וַתִּבֶז

לוֹ בְּלִבָּהּ. – וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן יְיָ אֱלֹהַּ

וַיַּצִּיגוּ אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל

אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַעֲלוּ עוֹלוֹת וְזָבַח.

וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלוֹת וַיְבָרֶךְ

אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְיָ צְבָאוֹת וַיְחַלֵּק לָמוֹ

מָנוֹת לֶחֶם וְיָיִן לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל יַחַד

וַיֵּלֵךְ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּלֵב שָׂמֵחַ.

וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וּלְשַׂמְּחֵהוּ

וְהִנֵּה מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ יָצָאָה

וַתֹּאמַר: "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ

"יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו יִשָּׁפֵל

“וְנִגְלָה כְּהִגָּלוֹת אַחַד הָרֵקִים.” וַיֹּאמֶר

דָּוִד אֶל מִיכַל: "לִפְנֵי יְיָ אֲנִי שִׂחַקְתִּי

אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתֵהוּ

לְצַוֹּת אוֹתִי לְנָגִיד עַל-עַם יְיָ אֱלֹהַּ

וּנְקַלּוֹתִי עוֹד מִזֹּאת בְּעֵינַי שָׁפֵל אָנִי

וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה.

אַל נָא מִיכַל רַעְיָתִי, גְּבוֹהָה אַל תְּדַבְּרִי

אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין חֲמוּדוֹ כָעָשׁ תֶּמֶס,

רְאִי אַיֵּה גְאוֹן אָבִיךְ, כְּבוֹד בֵּיתוֹ אַיֵּהוּ?

כַּחֲלוֹם עָף כָּל הֲדָרוֹ יִבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ.

שָׁוְא תִּפְאֶרֶת אָדָם וַיקָרוֹ עֲלֵי חָלֶד

גָּז חִישׁ וַנָּעֻפָה צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ,

אַךְ בּיִרְאַת יְיָ מִבְטַח עֹז, בָּהּ חֶדְוַת נֶצַח.

שִׁמְעִי בַת, שִׁמְעִי סְגוּלָתִי חֲמוּדַת נֶפֶשׁ

שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵכָה

טוֹב לְהוֹדוֹת שָׁם לַיְיָ זַמֵּר לְעֶלְיוֹן סֶלָה,

הַאֻמְנָם חַסְדֵּי אֵל יָשִׁירוּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ

יָם וְיַבָּשָׁה הַר וְעֵמֶק אֶרֶץ וּמִדְבָּר יָחַד

יוֹדוּ לֵאלֹהִים חַסְדּוֹ אֲשֶׁר יָדוֹ פוֹתֵחַ

וְרָצוֹן לְכָל חַי וְרוּחַ, לְכָל צֶמַח וְנָטַע יַשְׂבִּיעַ,

לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה כָּל בָּשָׂר יָבוֹאוּ

מִמִּזְרַח עַד יָם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לְשֵׁם אֱלֹהַּ,

אָכֵן מֵה טּוֹב וְנָעִים תְּהִלָּה בְּצִיּוֹן לְהַשְׁמִיעַ

מַה יָּקָר הִסְתּוֹפֵף בְּהֵיכָלוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ."

וַיִּקַּח אֶת כִנּוֹרוֹ וַתְּחִי עָלָיו רוּחַ

וּמִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר נִגֵּן הַמְּנַצֵּחַ:

לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן¹¹

וּלְךָ יְשֻׁלַּם-נֶדֶר:

שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל-בָּשָׂר יָבֹאוּ:

דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי

פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם:

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ

נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךָ:

נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ

מִבְטַח כָּל-קַצְוֵי-אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים:

מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ

נֶאְזָר בִּגְבוּרָה:

מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים

שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים:

וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ

מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין:

פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶיהָ

רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה

פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם

תָּכִין דְּגָנָם כִּי-כֵן תְּכִינֶהָ:

תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ

בִּרְכִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ:

עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ

וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן:

יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר

וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה:

לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן

וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר

יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ:

שָׁמְעָה מִיכַל נְגִינָתוֹ וַתִּשְׂבַּע נַפְשָׁהּ נֹעַם,

הֶאֱזִינָה חֵן אֲמָרָיו וּשְׂפָתָיו נָשָׁקָה.

אַף בְּנֵי אֱלֹהִים אֵלֵי מָרוֹם שְׂרָפִים מִמַּעַל

שָׁמְעוּ וַיִּשְׁתָּאוּ הִקְשִׁיבוּ וְהִתְפַּלָּאוּ.

“הַזֶּה רוּחַ יְצִיר עָפָר וּנְגִינַת יְלוּד אֵשֶׁת!”

זֶה אֶל זֶה קָרְאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו שָׁאָלוּ

וְלִפְנֵי כֵּס יָהּ צְבָאוֹת פְּרִי פִי מֶלֶךְ הִגִּישׁוּ,

הִשְתַּחֲווּ לַהֲדוֹם רַגְלָיו וְשֵׁם קָדְשׁוֹ פֵאֵרוּ

כִּי הֶאֱצִיל מֵרוּחוֹ עַל בְּרוּאָיו יוֹשְׁבֵי שָׁפֶל

וְכִי בָחַר בִּישֻׁרוּן בְּנֵי בְחִירָיו נִטְעֵי קֹדֶשׁ

וּמֵאָהֲבָתוֹ לָמוֹ הִמְלִיךְ בֶּן יִשַׁי עָלֵימוֹ

אֲשֶׁר יַרְעֵם בְּתוֹם לֵב יַנְחֵם בִּתְבוּנוֹת כַּפַּיִם

רוּחַ קָדְשׁוֹ יַעֲטֵם, לֵב נָכוֹן יְחַדֵּשׁ בָּמוֹ

יִתֵּן זְמִירוֹת בְּפִיהֶם רִנָּה וְהַלֵּל לְהַשְׁמִיעַ

לְהוֹדוֹת לְאֵל חַי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ

וּבְצִיּוֹן בְמַקְהֵלִים אֶת שֵׁם יְיָ יְבָרֵכוּ.

 

שיר ארבעה עשר    🔗

השמים כסאי והארץ הדום רגלי

אי-זה בית אשר תבנו לי

ואי-זה מקום מנוחתי.

רָם יְיָ וְנִשָּׂא אַף יִרְאֶה בַשָּׁפֶל

מִנּוֹגַהּ סְבִיבָיו עֵינָיו שָׁת בַּעֲרָפֶל

מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגְדֵּהוּ

בִּמְקוֹם גְּדוּלָתוֹ עַנְוָתוֹ נִמְצָאָה

נַעֲלֶה עַל כָּל גָּבוֹהַּ, גָּאֹה גָאָה

וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ מִשְׁכָּנֵהוּ.

הֵן תִּפְאַרְתּוֹ בָאָרֶץ כִּי הוֹפִיעָה

אֹהֶל שִׁכֵּן בְּאָדָם אַךְ סֻכַּת יְרִיעָה

לֹא בְּבֵית אֲרָזִים חָפַץ לֹא בְטִירַת מֶלֶךְ.

בְּמִקְדַּשׁ מְעַט בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּה חֶפְצֵהוּ

קָרוֹב הוּא לַאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת יִקְרָאֵהוּ

כְּשָׂרִים וְרוֹזְנִים כְּמַחֲזִיקֵי בַפָּלָךְ.

חֻפַּת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ כִּפַּת שָׁמָיִם

זֹהַר שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים לוֹ עֲדִי עֲדָיִם

וְתַחַת רַגְלָיו אֶרֶץ וְכָל מַחֲמַדֶּיהָ.

עִם כָּל אַרְזֵי לְבָנוֹן וְשִׁקְמִים רַעֲנַנִּים

שָׁרוֹן וַחֲבַצַלְתּוֹ, עֲמָקִים וְשׁוֹשַנִּים

אוֹפִיר עִם כָּל כִּתְמָהּ וְיִקְרַת אֲבָנֶיהָ.

וְאֵי-זֶה הֵיכַל חֲמוּדוֹת וּמִבְנֵה אַדֶּרֶת

אִישׁ לֵאלֹהִים יִבְנֶה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת?

אֵי-זֶה מְקוֹם מְנוּחָה לְאֵין מָקוֹם יְכִילֵהוּ? –

כֵּן נָתָן לְדָוִד דְּבַר יְיָ הִבִּיעַ

הַמֶּלֶךְ לְחוֹזֶה מַחְשַׁבְתּוֹ בְּהוֹדִיעַ

אֲשֶׁר לִבְנוֹת מִקְדַּשׁ אֲרָזִים שָׂם בְּלִבֵּהוּ.

נְעִימִים לִי דָוִד נְעִימִים זְמִירוֹתֶיךָ

עוֹד יְכַבְּדוּנִי נָא פִיךָ וְרוּחֶךָ

לֹא יָדֶיךָ, יֹאמַר אֵל, כִּי דָּם שָׁפָכוּ

בֵּית מִשְׁכָּנִי לֹא אַתָּה תְכוֹנֶנּוּ

אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יְקִימֶנּוּ,

אָקִים בְּרִית לְזַרְעֶךָ, בְּחַסְדִּי יִמְלָכוּ.

נַעֲלֶה לֵב צַדִּיק נַעֲלֶה עַל כָּל סְגוּלַת מֶלֶךְ

תֵּבֵל וְכָל חֶמְדָּתָהּ אֶרֶץ וְכָל חֲפָצֶיהָ

לֹא יִשְׁווּ לַאֲשֶׁר יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרֵהוּ

לַאֲשֶׁר בְּתוֹרַת אֵל חֶפְצוֹ, בְּמִצְוֹתָיו יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

זֶה דָּוִד מֶלֶךְ חָסִיד מוֹפֵת לְיִרְאֵי אֱלֹהַּ

יָשַׁב בְּבֵית אֲרָזִים בָּנוּי בְּהָדָר וְתִפְאֶרֶת,

מֶלֶך עַם אַחֵר חִירָם שָׁלַח עֲצֵי אָרֶז

עִם עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת חֳרָשֵׁי עֵץ וְאֶבֶן

לַעֲשׂוֹת יְקָר וּגְדוּלָה לְדָוִד אֲשֶׁר לְשֵׁמַע אֹזֶן

שָׁמַע מַהֲלָלוֹ וַיְחַל בַּמִּנְחָה פָנֵימוֹ

וַיִּבֶן לוֹ בֵית חֶמֶד יְפֵה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ,

וְדָוִד לֹא רָמוּ עֵינָיו וְלֹא גָבַהּ לִבֵּהוּ

לֹא דִּבֵּר בְּגֵאוּת לֵאמֹר: הֶעֱשַׁרְתִּי, אוֹן מָצָאתִי,

אַךְ כְּרוֹב גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עַנְוָתוֹ תֶּרֶב

וַיִּכָּנַע לֵאלֹהָיו הוֹדֶה לוֹ חַסְדֵּהוּ,

אָמַר: "מִמְּךָ הַכֹּל מִיָּדְךָ לְךָ אֶתֵּנָה

"אֲפָאֵר בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בֵּית זְבוּל לַאֲרוֹן עֻזֶּךָ

"הַבַּיִת הַזֶּה יְהִי עֶלְיוֹן לְכָל טִירוֹת מֶלֶךְ,

"אֵיךְ אֵשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים תּוֹלַעַת אָדָם אָנִי

“וַאֲרוֹן יְיָ צְבָאוֹת יוֹשֵׁב תּוֹךְ יְרִיעוֹת אֹהֶל?”

וַיְגַל מַחְשַׁבְתּוֹ לְנָתָן הַנָּבִיא וַיִּיטַב

בְּעֵינֵי הַחוֹזֶה וַיֹּאמַר: "כֹּל בִּלְבָבֶךָ

“מֶלֶךְ צַדִּיק עֲשֵׂה, כִּי עִמְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ.”

עוֹד בַּלַּיְלָה הַהוּא וּדְבַר יְיָ הוֹפִיעַ

אֶל נָתָן הַנָּבִיא לֵאמֹר: "לֹא טוֹב יָעַצְתָּ

"לְעַבְדִּי לְדָוִד, כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ.

לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הַאַתָּה תִּבְנֶה בַּיִת

"לִי לָשֶׁבֶת! אַתָּה לִי? הֲלָיוֹצֵר הַחֹמֶר?

"הֵן מִיּוֹם הַעֲלוֹתִי אֶת-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם

"וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יָשַׁבְתִּי בַבָּיִת,

"וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם בְּמִשְׁכָּן וָאֹהֶל,

"בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי תּוֹךְ עַמִּי זֶרַע קֹדֶשׁ

"הֲדִבַּרְתִּי אֶל אַחַד הָרוֹעִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי

"לִרְעוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַמִּי לֵאמֹר לָמוֹ:

"לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים לָשֶׁבֶת?

"הַבְּמִבְנֶה חֶמְדָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם אֶתְפָּאֵרָה?

"הֲבָּעֲצֵי לְבָנוֹן אִכָּבֵד? אִם בְּעַמּוּדֵי שָׁיִשׁ?

"לִי הַלְּבָנוֹן כֻּלּוֹ מַה לִּי קוֹרָה מֵאֲרָזֵהוּ?

" כּוּשׁ וְאוֹפִיר לִי הֵמָּה מַה לִּי מֵאַבְנֵיהֶן אָבֶן?

"וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

"כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: אָנֹכִי לְקַחְתִּיךָ

"מִן הַנָּוֶה, קְרָאתִיךָ מֵאַחַר הָעֵדֶר

"לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי, עִמְּךָ הָיִיתִי

"בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, לִכְרָת אוֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ,

"וְשֵׁם עָשִׂיתִי לְךָ כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,

"וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ

"וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד מֵחֲמַת מְצִיקֵהוּ,

"וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כְּמִקֶּדֶם.

"נָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וִימֵי מַרְגוֹעַ

"אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִימֵי הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי

"עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל עַד יוֹם לְמַלְכוּת הִגָּעְתָּ.

"הַאַתָּה דָוִד, הַאַתָּה תִּבְנֶה לִי בָיִת?

"הִגִיד לְךָ יְיָ כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהֶיךָ

"כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם אֲבוֹתֶיךָ

"וַהֲקִימוֹתִי זַרְעֲךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מֵחֲלָצֶיךָ

"לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאֲךָ בִּמְנוּחָה וָשֶׁקֶט

"הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי לִתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת,

"וְכוֹנַנְתִּי כִסֵּא מַלְכוּתוֹ, עֹז לוֹ אֶתֵּנָה,

"אָנֹכִי אֶהְיֶה לוֹ לְאָב, וְהוּא לְבֵן לִי יֶהִי

"אֲשֶׁר בְהַעֲוֹתוֹ בְשֵׁבֶט אֲנָשִׁים אוֹכִיחֵהוּ

"וּבְנִגְעֵי בְנֵי אָדָם יַסֵּר אֲיַסְּרֵהוּ אָנִי,

"וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי

"מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֶעֱבַרְתִּיהוּ מִלְּפָנֶיךָ.

"וְנֶאֱמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ לְפָנֶיךָ לָנֶצַח

“כִּסְאֲךָ יְהִי נָכוֹן, יָקוּם עַד בְּלִי יָרֵחַ.” –

וַיְדַבֵּר נָתָן לְדָּוִד דִּבְרֵי חִזָּיּוֹן אֵלֶּה.

אָז נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִפְנֵי אֲרוֹן אֱלֹהַּ

וַיִּקּוֹד שָׁם אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמַר:

"מִי אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מָה אָנִי

"וּמַה בֵּיתִי כִּי עַד-הֲלוֹם הֲבֵאתָנִי?

"נַעַר נִקְלֶה רוֹעֵה עֶדְרֵי צֹאן בְּבֵית לָחֶם

"עַתָּה לִנְגִיד יְשֻׁרוּן דָּלֹה דְלִיתָנִי,

"עֶבֶד נִכְנַע לְשָׁאוּל כְּצֵל מֶנּוּ נִרְדָּפְתִּי

"וְאַתָּה פְדִיתָנִי, עַל כִּסְאוֹ הוֹשַׁבְתָּנִי,

"וְעוֹד לְמַעֲלָה מִמֶּנּוּ אֶת כִּסְאִי נִשֵּׂאתָ

"מִכָּל שְׁכֵנַי וְצוֹרְרָי מִסָּבִיב לִי תָנִיחַ

"בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי, פָּנַי בְּמִנְחָה יְקַדֵּמוּ.

"כָּכָה יְיָ אֱלֹהִים עָלַי חַסְדְּךָ הִגְדַּלְתָּ

"וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ וְתֶרֶב חָנֵּנִי

"וַתְּדַבֵּר גַּם לְמֵרָחוֹק אֶל בֵּית דָּוִד עַבְדֶּךָ

"וַתְּבַשֵּׂר יֶשַׁע לְזַרְעִי יָמַי כִּי יִמְלָאוּ.

"הֲזֹאת תּוֹרַת אָדָם, דֶּרֶךְ אֵל עִם גָּבֶר?

"וּמַה יוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ

"אֵין מִלָּה בִלְשׁוֹנִי וּבְמוֹ חִכִּי אֵין אֹמֶר

"אֲדֹנָי יְיָ אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדֶּךָ

"קָטוֹנְתִּי מִכָּל חֲסָדֶיךָ, לִמְאֹד קָטוֹנְתִּי?

"אַךְ בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ אֱלֹהִים וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ

"כָּל הַגְּדוּלָה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ,

"עַל-כֵּן גָדַלְתָּ יְיָ אֱלֹהִים אֵין כָּמוֹךָ

"אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנֵינוּ.

"וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ

"אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם, בְּרָב כֹּחַ

"לַעֲשׂוֹת לו שֵׁם גְּדֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר

"לְגָרֵשׁ מִפָּנָיו גּוֹיִם וֵאלֹהֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׁיתָ

"כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרָיִם.

"יֵאָמֵן עַד-עוֹלָם, יֵאָמֵן אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ

"עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ וְיִגְדַּל שִׁמְךָ בָאָרֶץ,

"כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ יָחַד

"כִּי יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנֶּךָ

"וּבֵית דָּוִד עַבְדֶּךָ נָכוֹן לְפָנֶיךָ יֶהִי.

"אַתָּה אֵל גָּלִיתָ אָזְנִי לִבְנוֹת לי בָיִת

"עַל-כֵּן מָצָא עַבְדֶּךָ, לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ,

"הוֹאֵל נָא וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדֶּךָ

“כִּי אַתָּה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרָכוּ.”

וַיְהִי דָּוִד בְּכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וְעִמּוֹ אֱלֹהַּ,

בְּהִלָּחֲמוֹ בְגוֹיִם סְבִיבָיו גָּבַר וְעָשָׂה חָיִל,

הִכָּה יוֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת עַד קוּם לֹא יָכוֹלוּ

וְהַמּוֹאָבִים לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה הִכְנִיעַ

בִּנְהַר פְּרָת הִכָּה אֶת מֶלֶךְ צוֹבָה הֲדַדְעֶזֶר

וַיִּלְכַּד מִמֶּנּוּ פָרָשִׁים רַבִּים וָרֶכֶב

וַיִּקַּח שִׁלְטֵי זָּהָב מעַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר

וּמֵעָרֵי צוֹבָה לָקַח הַרְבֵּה נְחשֶׁת .

תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת שָׁלַח אֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ

אֶת יוֹרָם בְּנוֹ וּבְיָדוֹ כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף

לְבָרֵךְ אֶת דָּוִד עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר

וַיַּכֵּהוּ, כִּי הֲדַדְעֶזֶר אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי,

וְשָׁלָל רָב לָקַח דָּוִד בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף

מִמּוֹאָב ועַמּוֹן וַעֲמָלֵק עַם הַחֵרֶם,

אֶת כָּל הַהוֹן הַהוּא הִקְדִּישׁ דָּוִד לֶאלֹהַּ

וְאוֹצָר שָׂם לִבְנוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר יְיָ וַיֹאמַר:

“הוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאֲךָ, הוּא יִבְנֶה לִשְׁמִי בָיִת.”

וַיֹאמֶר דָּוִד: אִם לֹא זִכִּיתִי יָדִי אָנִי

לִבְנוֹת הֵיכַל יְיָ עוֹדִי בְחַיִּים חַיָתִי

תָּכִין יָדִי לִבְנִי אִישׁ מַצְלִיחַ מִמֶּנִּי

אַכְבִּיר אוֹצְרוֹת דַיָּם לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ

וְהַבָּיִת אֲשֶׁר יִבְנֶה בְּנִי עָלֹה יַעֲלֶה לְתִפְאֶרֶת

יִרְאוּ כָל גּוֹיֵי אֶרֶץ יַחַד וְיִשְׁתָּאוּ

וְיֹאמְרוּ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם עַם אֵלֶּה

הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי פָרֶץ

עַתָּה הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת לַיְיָ אֱלֹהֵימוֹ

וְלִכְבוֹד שְׁמוֹ הַנִּשְׂגָּב מִקְדָּשׁ אֱלֹהִים כּוֹנָנוּ

מְפוֹאָר לְכָל הָעַמִּים, נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.

אָז בִּשְׂגּוֹב יַד דָּוִד גָּבְרָה וְעָשְׂתָה חָיִל

וּבְקוּם עָלָיו צָרָיו הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ

לִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ וּבִמְגוּרָיו אֵין פָּחַד.

וַיּוֹשַׁע יְיָ אֶת דָּוִד בְּכָל מִצְעָדֵהוּ

וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינָיו לֹא הֶאֱצִיל מִמֶּנּוּ

זוּלָתִי שְׁאֵלָה אַחַת לִבְנוֹת לַיְיָ בָּיִת.

אָז יָשִׁיר דָּוִד לַיְיָ מִזְמוֹרוֹ וַיֹּאמַר:

יְיָ: אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא¹²

יְיָ מָעוֹז-חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:

בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכוֹל אֶת-בְּשָׂרִי

צָרַי וְאוֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ:

אִם-תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה

לֹא-יִירָא לִבִּי

אִם-תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה

בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ:

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ

שִׁבְתִּי בְּבֵית-יְיָ כָּל-יְמֵי חַיָּי

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:

כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה

יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:

וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי

וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה

אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיְיָ:

וַיִּמְלוֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל יָחַד

וַיְהִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָאָרֶץ,

אַף דָּרַשׁ לְנוֹתַר מִבֵּית שָׁאוּל לַעֲשׂוֹת חֶסֶד

עִמּוֹ בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ אֲהָבָהוּ,

וַיִּשְׁמַע כִּי עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלַיִם

וּשְׁמוֹ מְפִיבשֶׁת וַיִּשְׁלַח וַיִּקָּחֵהוּ.

וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טוֹבוֹת וַיֵּט אֵלָיו חֶסֶד,

וַיָּשָׁב לוֹ כָּל-שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיו הַמֶּלֶךְ,

וַיִּקְרָא לְצִיבָא אֲשֶׁר לְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד

וַיֹּאמַר אֵלָיו: כָּל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל אֲדוֹנֶיךָ

נָתַתִּי לִמְפִיבשֶׁת וְאַתָּה וּבָנֶיךָ

וַעֲבָדֶיךָ אֶת אֲדָמָה לוֹ תַעֲבוֹדוּ,

וְהָיָה בַתְּבוּאוֹת הִנֵּה הוּא לְבֶן אֲדוֹנֶיךָ

וְלַאֲשֶׁר לוֹ, לָתֵת לָמוֹ כָל מַחֲסוֹר הַבָּיִת.

וּמְפִיבשֶׁת יאֹכַל תָּמִיד עַל שֻׁלְחָנִי לָחֶם.

וַיֵּשֶׁב מְפִיבשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בִּירוּשָׁלָיִם,

וְדָוִד נִכְבָּד וְגָדוֹל גַּם עִם אֲנָשִׁים וְעִם אֱלֹהַּ.

אָז רֻתְּחוּ שׂוֹטְנֵי שְׁאוֹל, רֻתְּחוּ כְסִיר נָפוּחַ,

עָלָה עָשָׁן בְּאַפָּם מִנְחִירָם יָצָא לַהַב,

גְּדוּלַת דָּוִד תַּקְנִיאֵם וְתֶרֶב בָּמוֹ כָעַס,

יָרַד גְּאוֹן נְסִיכָם קַרְנֵי בַעַל זְבוּב נִגְדָּעוּ,

נִתְּקוּ כָל זִמּוֹתָיו אָבְדוּ תַחְבּוּלוֹת רֶשַׁע,

וַתְּהִי פְעֻלָּתוֹ מֵאֶפַע עֲלִילוֹתָיו לְאֶפֶס,

אֵין עוֹד מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹ, אֵין נִדַּח בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ,

כִּי יִפְעַר פִּיו לְהָשִּׁיא תֶּאְטָר כָּל אֹזֶן,

זֶרַע יַעֲקֹב שִׁקְּצֶנּוּ תַעֵב יְתָעֲבוּהוּ,

סוּרָה סוּרָה טָמֵא יִקְרְאוּ רוֹאֵי פָנֵימוֹ

הָחֳרֵם שְׁמוֹ בִישֻׁרוּן פּוֹגְשָׁיו בְּפָנָיו יָרָקוּ,

כִּי אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם, רָאוּ הֲלִיכַת מַלְכָּם בְּקֹדֶשׁ,

בְּזִמְרַת תְּהִלּוֹתָיו יִתְעַנְגוּ, תָּגֵל כָּל נָפֶשׁ.

עַל-כֵּן לֹא פָנוּ לְשָׂטֵי כְזָבִים וְדוֹבְרֵי רַהַב

נִמְאַס בְּעֵינֵיהֶם נִבְזֶה, תִּגְעַל נַפְשָׁם בָּמוֹ

וַתִּדַּל יַד הַשָּׂטָן נִגְרָשׁ מֻדָּח שְׁאוֹלָה. –

שָׁם נִצָּב בַּעֲדַת מְרֵעִים, חֵיל אֲבַדּוֹן סְבָבָהוּ

וַיַּרְעֵם בְּקוֹל צוֹרֵחַ מְזָרֶה חֵץ וְרֶשֶׁף.

וַיִּשְׁאַג: "הָבוּ מַשְׁחִיתִים! הָבוּ אִזְרוּ חָיִל

"נִנָּקְמָה הַפַּעַם בְּבֶן יִשַׁי וּנְבַלְּעֵהוּ

"נִתְּנָה מִכְשׁוֹל לְפָנָיו, הִזָּהֵר בַּל יוֹדֵעַ.

"קוּמוּ וְנִגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, נֶהֶדְפֶנּוּ לַחֲטָאָה.

“לְבֹשֶׁת עֶרְוַת מְנָאֵף קָלוֹן יִמְצָא וָנֶגַע.” –

הֵטַבְתָּ זָמַמְתָּ גְבִיר! עֲדַת שְׁאוֹל קָרָאָה,

יָדֵינוּ תִכּוֹן עִמְּךָ אִתְּךָ נָקוּם וְנַעֲזוֹרָה.

מִיקָרְךָ בֶּן יִשַׁי, מִגָּדְלֶךָ אִישׁ פֶּלֶא

כִּנּוֹרִי יֵרֵד פְּלָאִים וְיִנְהוֹם בְּמִגְרָעוֹתֶיךָ.

גְּדֻלוֹת נַפְשְׁךָ בְּשִׁיר לְשִׂמְחָה עַד כֹּה סִפַּרְתִּי.

עַתָּה נֶאֱנַחְתִּי לְסַפֵּר עֲוֹנְךָ וְחֲטָאֶךָ,

לֹא חָנֵף הָיִיתִי בִּתְהִלָּתְךָ כִּי נִגַּנְתִּי

אַף לֹא אֶחְנָפְךָ כִּי אֲסַפֵּר מְשׁוּגָתֶךָ.

בַּעֱוֹנְךָ דָוִד כְּמוֹ בְצִדְקָתְךָ גָדַלְתָּ

אַחֲרֵי שׁוּבְךָ נִחַמְתָּ וּתְפִלָּתְךָ נִפְלָאָה,

הוֹרֵיתָ דֶרֶךְ לְחוֹטְאִים אוֹרַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע

לָשׁוּב לַיְיָ וִירַחֵם, לֵאלֹהַּ וְיַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

 

שיר חמשה עשר    🔗

כי אדם אין צדיק בארץ

אשר יעשה טוב ולא יחטא

אֱנוֹשׁ עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלָעַת

מֻכֵּה עִוָּרוֹן, רַב שְׁגָגָה וּקְצַר דָּעַת

בְּעָוֹן חוֹלָל וּבְחֵטְא אִמּוֹ יֶחֱמְתֵהוּ

אֵיךְ יֹאמַר תָּמִיד זַכּוֹתִי, טָהַרְתִּי

חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע עַל חֲטָאַי גָּבַרְתִּי

טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד הִנֵּהוּ.

אִם שָׁנִים אֶלֶף יִחְיֶה בְּבוֹר כַּפַּיִם

פִּתְאוֹם בְּאֶבֶן נֶגֶף שׁוֹמְטוֹת רַגְלַיִם

שָׂטָן אוֹרֵב לוֹ כִּשְׁפִיפוֹן עֲלֵי דָרֶךְ

עַל-כֵּן בְּנַפְשׁוֹ בְּחַיָיו אַל יֵאֲמֵן גָּבֶר

לְזַכּוֹת אָרְחוֹ עַד שׁוּבוֹ אֱלֵי קָבֶר

כְּאַיִן שׁוּפְכוּ אֲשׁוּרָיו תִּכְשַׁל הַבֶּרֶךְ.

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד יוֹם וְלָיִל

נוֹפְלִים יָקוּמוּ, נִכְשָׁלִים יְאַזְּרוּ חָיִל

בַּל יַעַמְדוּ בְרִשְׁעָם בְּחֶטְאָם בַּל יִגְוָעוּ

יַעֲזוֹב חֵטְא, יָשׁוּב לָאֵל וִיחֻנֶּנוּ

יְכַפֵּר פְּשָׁעָיו וּכְאָב אֶת בְּנוֹ יִרְצֶנוּ

כִּי יְדַע יֵצֶר אֱנוֹשׁ, מַעְגְלוֹתָיו נָעוּ.

זֶה דָּוִד צַדִּיק וּמֶלֶךְ מַשִׁיחַ

שָׁתוּל בְּבֵית יְיָ בְּחַצְרוֹת אֵל יַפְרִיחַ

אַף הוּא נוֹקֵשׁ בַּחֲטָאָה, עֲשׂוֹת הָרֵעַ,

תָּר אַחַר לִבּוֹ וְעֵינוֹ וְנִלְכַּד בְּרֶשַׁע

אָבָה לְכַסּוֹת חֶטְאוֹ וַיּוֹסֵף פֶּשַׁע –

אַךְ מִהֵר שָׁב וְנִחָם, לְהֵיטֵב יוֹדֵעַ.

בְּצוֹם וּתְפִלָּה קְרוֹעַ קָרַע לִבֵּהוּ

נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה הִתְוַדָּה עַל חֶטְאֵהוּ

וַיְחַל פְּנֵי אֱלֹהָיו בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחַ

אָז עָנָה אֵל: סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ

הִנֵּה לְתוֹעִים מוֹרֶה דֶרֶךְ הִנֶּךָ

עָדַי יָשׁוּבוּ כִּי אַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

תָּקְפָה יַד דָּוִד, רַבּוּ צְבָאָיו עוֹשֵׂי חָיִל,

וַתִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ מְאֹד, כְּצוּר נָכוֹן כִּסְאֵהוּ,

חֵיל גּוֹיִם צָרָיו אַף כִּי יַחַד עָלָיו קָשָׁרוּ

חֶרֶב גִּבּוֹרָיו תְּפִיצֵם כְּמוֹץ יְסַעֲרֵהוּ רוּחַ.

וּבְנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וְאְַבְשַׁי גִּבּוֹרֵי כֹחַ

וּמְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה בְּרֹאשׁ חֵילָיו עָמָדוּ

אֶל אֲשֶׁר פָּנוּ הִצְלִיחוּ וּזְרוֹעָם עֹז לָמוֹ,

חָנוּן מֶלֶךְ עַמּוֹן וְעוֹזְרָיו לִפְִנֵיהֶם נִגָּפוּ

“חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ”

אָמְרוּ הַגִּבּוֹרִים בְּשָׁלְפָם חֶרֶב נוֹקֶמֶת

לְיַסֵּר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן עַל עֲשׂוֹתוֹ הָרֶשַע

לְהַלְעִיב בְּמַלְאֲכֵי דָוִד וְהֵם כְּצִירֵי שָׁלוֹם בָּאוּ

לְנַחֲמוֹ בְּשֵׁם דָּוִד עַל מוֹת מֶלֶךְ נָחָשׁ אָבִיהוּ,

וְהוּא גִלַּח חֲצִי זְקָנָם וְכָרַת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי

וַיְשַׁלְּחֵם בְּחֶרְפָּה אֲשֶׁר לֹא כְדַת גּוֹיֵי אָרֶץ.

“חֲזַק וְנִתְחַזַק” גִּבּוֹרֵי דָוִד קָרָאוּ

וַיִּפְּלוּ בְמַחֲנֵה עַמּוֹן וּבְמַחֲנֵה הֲדַרְעֶזֶר

אֲרָם וּמַעֲכָה, וַיַּכּוּם וַיַּשְׁמִידוּם יָחַד. –

אָז נָפַל פַּחַד דָּוִד עַל כָּל מַלְכֵי קֶדֶם

וַיַּשְׁלִימוּ אִתּוֹ, וְאֶת עַמּוֹן לֹא הוֹשִׁיעוּ,

בְּנֵי נֵכָר לְשֵׁמַע אֹזֶן לְדָוִד יִשָׁמֵעוּ

לוֹ שָׂרִים נִכְנָעוּ וּמְלָכִים שַׁי הוֹבִילוּ,

וּלְמַס עוֹבֵד הֵשִׂים רַבִּים מִגּוֹיֵי אֶרֶץ. –

וַתָּרֶם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל, יַעֲקֹב רֹאשׁ נָשָׂאוּ

נַעֲלָה תִפְאַרְתָּם בַּגּוֹיִם בְּעַמִּים יְאֻשָּׁרוּ

בַּעֲבוּר דָּוִד נְסִיכָם, בְּיַד מַלְכָּם מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ,

עַל-כֵּן יָקָר שְׁמוֹ בִּישֻׁרוּן וְיִיקַר לָנֶצַח

שִׁבְטֵי יָהּ מִדּוֹר דּוֹר צֶמַח יִשַׁי יְכַבֵּדוּ. –

גַּם בַּשְּׁחָקִים אֵלֵי מָרוֹם שֵׁם דָּוִד יַכְתִּירוּ

בִּזְבוּל עֶלְיוֹן נְעִימַת זְמִירוֹתָיו תִּשָּׁמֵעַ

וּנְגִינַת שִׁירֵי תְהִלּוֹתָיו בְּמַקְהַלוֹת שָׁרוּ

וְלִפְנֵי כֵס שַׁדַּי יַגִּישׁוּ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת

וַיֹּאמְרוּ: "זֶה פְּרִי אָדָם צַדִּיק וָמֶלֶךְ

"זֶה שִׂיחַ דָּוִד לְשׁוֹנוֹ תִהַלֵּךְ בָּאָרֶץ

“יְאַלֵּף עַמּוֹ הוֹדֶךָ, בְּפִיהֶם יָשִׂים תְּהִלָּתֶךָ,”

וַיְיָ חָפֵץ בְּבֶן יִשַׁי, מִנְחַת פִּיו יָרִיחַ,

וְאוֹמֵר: " זֶה דָּוִד עַבְדִי בְּחִירִי נַפְשִׁי רָצִיתִי

“קֶרֶן יִשְׁעוֹ אַגְבִּיהַ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ.”

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי אֱלֹהִים יַחַד

לְהִתְיַצֵּב עַל יְיָ וּבָא גַם שָּׂטָן בְּתוֹכָמוֹ.

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן: “אֵי מִזֶּה בָּאתָ?”

וַיַּעַן הַשָּׂטָן: “מִשּׁוּט וְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ.”

וַיֹּאמֶר יְיָ לוֹ: "אֶרֶץ יְהוּדָה בְעָבְרֶךָ

"הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי דָוִד, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ

"בִּבְנֵי אָדָם צַדִּיק תָּמִים הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ

"אוֹתִי, אוֹהֵב וְיָרֵא אֱלֹהָיו בְּכָל לֵב וְנֶפֶשׁ

"תּוֹרָתִי שַׁעֲשׁוּעָיו, בְּמִצְוֹתַי נַפְשׁוֹ חָפֵצָה…

וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְיָ וַיֹּאמַר:

“אַף חָפֵץ בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וַיַּעַט לְכָל חֵשֶׁק.”

וַיֹּאמֶר יְיָ: "בְּחִירִי הוּא נָגִיד וָמֶלֶךְ

"תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתִּי לוֹ, וּבַל מָנַעְתִּי

“אֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו, נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ.”

וַיַּעַן הַשָּׂטָן: "אַף בַּאֲשֶׁר לֹא לוֹ נָתַתָּ

"וַאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּ בְּסִינַי בַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרֶיךָ

"יִשְׁלַח יָדוֹ וְיִקַּח, בְּבוֹא הַתַּאֲוָה לְעֵינֵיהוּ. –

"תְּנָה לִי אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים! תְּנָה לִי הַיְכוֹלֶת

"וְהַצְלִיחַ נָא בְיָדִי אֲשֶׁר לַעֲשׂוֹת חָפַצְתִּי.

"בְּזֹאת יִבָּחֵן כִּי לֹא נֶאֶמְנָה עִם אֵל רוּחֵהוּ

"וְלִבּוֹ בַּל תָּמִים עִמְּךָ, כִּי יַעֲבוֹר עַל חֻקֶּיךָ

“יָתוּר אַחַר לִבּוֹ וְעֵינוֹ וְזָנָה אַחֲרֵימוֹ.” –

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל הַשָּׂטָן: "הִנּוֹ בְיָדֶיךָ,

"תִּמְשׁוֹל עַל עֵינָיו, מֵחֲזוֹת יֶחֱזֶה לְהַתְעֵהוּ.

"רַק אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמוֹר, אַל תִּגַּע בִּלְבָבֵהוּ,

“חָפְשִׁי יְהִי, אֵין אוֹנֵס, בִּרְצוֹנוֹ יִבְחַר וְיַעַשׂ.” –

וַיֵּלֵךְ הַשָּׂטָן. יְיָ גָּמַר אֹמֶר:

גַּם בְּהִכָּשֵׁל פַּעֲמֵי מְשִׁיחִי אֶפְתַּח לוֹ שַׁעַר

אוֹשִׁיט יָדִי וְאֶקָּחֵהוּ, כִּי יָשׁוּב בְּתוֹם נֶפֶשׁ

כִּי יִנָּחֵם עַל מַעֲשָׂיו וְעָזַב דֶּרֶךְ רֶשַׁע.

אִם יֵבְךְ וְיִתְחַנֵּן לִי, אֶעֱנֶה וְאֹמַר סָלַחְתִּי.

יְהִי מוֹפֵת לְחוֹטְאִים, מוֹרֵה דֶּרֶךְ לְשָׁבֵי פֶשַׁע.

לִתְשׁוּבַת הַשָּנָה לְעֵת צֵאת מַלְכֵי אֶרֶץ

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְכָל עַם הֶחָיִל

וַיָּשְׁחִיתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצוּרוּ

עַל רַבָּה הָעִיר, וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם.

וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב וְדָוִד קָם מִתּוֹךְ חֶדְרֵהוּ

וַיִּתְהַלֵּךְ בִּרְוָחָה עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ.

רוּחַ חֶדְוָה חִיַתְהוּ, נַפְשׁוֹ רָוְתָה עֹנֶג

בְּהַבִּיטוֹ בַשְּׁחָקִים טוֹהַר פְּנֵי הָרָקִיעַ,

וְרוּחַ צַח הִשִּׁיב מִיָּם סוֹבֵב עַל שְׁפָיִם,

וְהַיּוֹם יָפוּחַ מֵחֻמּוֹ בִּנְטוֹת צִלְלֵי עֶרֶב.

וּלְמֶרְחָק עַפְעַפָּיו שָׁרוּ טוּרֵי הַרְרֵי קֶדֶם,

כַּרְמֵל וּלְבָנוֹן, שָׁרוֹן וַעֲרָבָה יִפְרָחוּ,

עֲמָקִים עָטְפוּ בָר, וְעֶשְׂבֵי שָׂדָי צְבָעִים יַחֲלִיפוּ,

וּלְמוּלוֹ קִרְיַת מַלְכוּתוֹ עִיר כְּלִילַת יוֹפִי,

יְפֵה נוֹף מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ בַּת יְרוּשָׁלָיִם,

וְאָזְנָיו שָׁמְעוּ שְׁאוֹן הֲמוֹנָהּ מֵאָדָם תְּהִימֶנָּה

הָרִים כְּחוֹמָה יְסוֹבֶבוּהָ וּכְשׁוֹמֵר עָלֶיהָ

מְצוּדַת צִיּוֹן וּמִגְדָּלֶיהָ, בְּצוּרִים בַּשָּׁמַיִם,

וַיְיָ סָבִיב לְכֻלָּם, סָבִיב לְעַמּוֹ נֶצַח.

אָז תַּעֲלוֹזְנָה כִּלְיוֹת דָּוִד וְנַפְשׁוֹ רוֹמֵמָה

וַיֹּאמַר: "בְּאָשְׁרִי כִּי יְאַשְּׁרוּנִי רוֹזְנֵי אָרֶץ,

"מֶלֶךְ אָנִי עַל אֶרֶץ צְבִי וְעַל עִיר הַמַּעֲטֶרֶת,

"וְחֵיל גִּבּוֹרַי בַּשָּׂדֶה כִּנְמֵרִים בְּהַרְרֵי טָרֶף,

"יָפִיצוּ אוֹיְבַי מִפָּנַי, צָרַי יַכְנִיעוּ.

"בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי חַסְדִּי אֲשֶׁר עָלָיו נְתָנָנִי. –

וְהִנֵּה שָׂטָן עוֹמֵד לְנֶגְדוֹ, שִׁנָּיו יַחֲרוֹק וְנָמָס.

חֶדְוַת דָּוִד קִנַּאתְהוּ, חָרָה בְגִילַת מֶלֶךְ,

וַיֹּאמַר: "צוֹרֵר עֲדָתִי! גַּאֲוָתְךָ אַשְׁפִּילָה,

"הִנְךָ בְּכַפַּי, עַתָּה תִּכְבַּד יָדִי עָלֶיךָ

"נֶגַע וְקָלוֹן אַמְצִיאֶךָ, וּלְשִׁמְצָה תֶהִי,

"אֶתֵּן מִכְשׁוֹל לְפָנֶיךָ, רַגְלְךָ תִּגּוֹף בָּאָבֶן,

"לֹא יוֹסִיף אֱלֹהִים חֲנָנְךָ, לְהַטּוֹת לְךָ חֶסֶד,

“כִּי אֲנִי אַבְאִישׁ רֵיחֲךָ בְּעֵינֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ.”

וַיָּסֶת הַשָּׂטָן אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה וְתֹאַר

וַיַּאֲפֵל לְעֵינֶיהָ, וַיְהִי לָהּ חֶשְׁכַּת לָיִל.

וַתִּפְשַׁט עֲרוּמָה וַתֹּאמֶר: מִי יִרְאֵנִי?

וַתִּרְחַץ בַּחֲצַר בֵּיתָהּ תַּחַת פְּנֵי רָקִיעַ,

וְעֵינֵי דָוִד תָּאוֹרְנָה כְּאוֹר הַצֳּהָרָיִם,

וַיְהִי פֹה עָנָן וְחֹשֶׂךְ וְשָׁם הֵאִיר הִלָּיְלָה,

וְהַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ עַל הַגָּג הֵנָּה וְהֵנָּה,

וַיַּבֵּט לְפָנָיו וַיַרְא אֶת הָאִשָּׁה רוֹחֶצֶת

וַיֵעָצֵם אֶת עֵינָיו, סוֹגֵר וְהַשָּׂטָן פּוֹתֵחַ.

וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּבָנוֹת יָפְיָפָה,

הָרְהַב לֵב הַמֶּלֶךְ וְאֵשׁ הַתַּאֲוָה נִשָׂקָה,

הַשָּׂטָן מְצַחֵק, וְדָוִד עָמַד כִּמְתַעְתֵּעַ. –

וְהַמֶּלֶךְ דָּרשׁ דָּרַשׁ לְאִשָּׁה וַיֹּאמֵרוּ:

“זֹאת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי וּשְׁמָּהּ בַּת שֶׁבַע.”

וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ

וַיִּתְעַלֵּס עִמָּהּ בָּאֳהָבִים, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת

מִטּוּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ וַתַּהַר

וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד לֵאמֹר: “הָרָה אָנִי.”–

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל יוֹאָב אֶל הַמַּעֲרָכֶת

לֵאמֹר: “שְׁלַח לִי אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי,” וַיִּשְׁלָחֵהוּ.

וַיָּבֹא אוּרִיָּה וַיִּשְׁאַָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ

לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הָעָם וְהַמִּלְחָמָה,

וַיְסַפֵּר אוּרִיָּה הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵמָּה,

וַיֹּאמֶר דָּוִד: " רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיך."

אוּרִיָּה יָצָא וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ.

וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה בְּחוּץ פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ

עִם כָּל עַבְדֵי אֲדוֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל-בֵּיתֵהוּ.

וַיֻּגִּד לְדָוִד: לֹא-יָרַד אוּרִיָּה הַבָּיְתָה.

וַיֹּאמֶר לו דָּוִד: "הֲלא אַתָּה בָא מִדֶּרֶךְ

לָמָּה לֹא יָרַדְתָּ אֶל בֵּיתֶךָ לָנוּחַ?"

וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה: " הִנֵּה הָאָרוֹן הַקֹּדֶשׁ

"וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסֻכּוֹת אֹהֶל

"וַאֲדוֹנִי יוֹאָב וַעֲבְדֶיךָ חוֹנִים הֵמָּה

"עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְאֵיךְ אָבוֹא אֶל בֵּיתִי אָנִי

"לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי? חַיֶּיךָ

“וְחֵי נַפְשֶׁךָ הַמֶּלֶךְ, אִם אֶעֱשֶׂה כָאֵלֶּה.”

וַיֹּאמֶר דָּוִד: " שֵׁב פֹּה הַיּוֹם וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָ."

וַיֵּשֵׁב אוּרִיָּה בַּיּוֹם הַהוּא בִירוּשָׁלָיִם.

וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו לֶחֶם

וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב

לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ

ואֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרַד גַּם בְּזֶה הַלָּיְלָה.

בָּא דָוִד בְּמָצוֹק, כְּלִימָה כִסְּתָה פָנֵימוֹ

וַיֹּאמֶר: עַתָּה אֶהְיֶה לְבוּז לְשִׁמְצָה וָדוֹפִי.

כִי תִגָּלֶה עֶרְוַת דָּבָר, עֲוֹנִי בְּבַת שֶׁבַע. –

פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית זָדוֹן, יוֹסִיף חֵטְא לְפֶשַׁע.

חָפֵץ דָּוִד לְכַסּוֹת חֶטְאוֹ, וְנָפַל מִפַּח לְפַחַת.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיִּכְתּוֹב דָּוִד סֵפֶר

וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה אֶל יוֹאָב שַׂר הֶחָיִל

וַיִּכְתּוֹב בַּסֵּפֶר וַיֶּחְתַּם הַדְּבָרִים אֵלֶּה:

"אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת אוּרִיָּה לְהַכְחִידוֹ מִן הָאָרֶץ.

"וְעַתָּה עֲשֵׂה נָא יוֹאָב כְּחָכְמָתְךָ לְהַעֲבִירֵהוּ

הָבוּ אוֹתוֹ בִמְקוֹם הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה

וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת בְּיַד אוֹיְבֵינוּ."

וַיְהִי בִּשְׁמוֹר יוֹאָב אֶל רַבָּה לִלְחוֹם אֵלֶיהָ

וַיִּתֵּן אֶת אוּרִיָּה וּמְעַט אַנְשֵׁי חַיִל

אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע כִּי חָזָק שָׁמָּה

חֵיל הָאוֹיֵב, וְאַנְשֵׁי עִיר יָצְאוּ וַיִּלָּחֲמוּ בָמוֹ

וְעַבְדֵי דָוִד עִם אוּרִיָּה נָפְלוּ וָמֵתוּ.

וַיִּשְׁלַח יוֹאָב מַלְאָךְ לְסַפֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ

דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה וְכִי מֵת גַּם אוּרִיָּהוּ

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַמַּלְאָךְ: "מַהֵר וְשׁוּבָה

"אֶל יוֹאָב וְכֹה תֹאמַר: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ

"אֲשֶׁר קָרָה, כִּי-כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הַחֶרֶב,

“הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ.”

וַתִּשְׁמַע בַּת שֶׁבַע כִּי מֵת בַּעַל נְעוּרֶיהָ

וַתִּסְפּוֹד עָלָיו, וַיַּעַבְרוּ יְמֵי הָאֵבֶל

וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל-בֵּיתֵהוּ

וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן. וַיֵּרַע

הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי אֱלֹהַּ.

יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן, מְעַוֵּר עֵינָיִם!

יִגְעַר בְּךָ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד וִירוּשָׁלַיִם,

הִדַּחְתָּ לֵב צַדִּיק לָשׂוּם עִם מְנָאֲפִים חֶלְקֵהוּ,

אִישׁ יָקָר וְנֶאֱמָן הִפַּלְתָּ בְּחֶרֶב אוֹיְבֵהוּ,

מַשְׁחִית נְפָשׁוֹת תְּמִימִים! אַל יָגֵל לִבֶּךָ,

אַל תֹּאמַר יְכָלְתִּיו, כִּי לֹא תָפֵק זְמָמֶךָ,

שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם, כִּי לְהֵיטֵב יוֹדֵעַ,

צִדְקוֹ יַעֲמוֹד לָעַד, רֶגַע מוּסָר פּוֹרֵעַ,

לְהַפְרִיד דָּוִד מֵאלֹהָיו בַּל תַּעֲצוֹר כֹּחַ,

זֶה יָצוּם וְיִתְפַּלֵּל, וְזֶה יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

וַיְיָ שָׁלַח אֶת נָתָן הַחוֹזֶה, וַיָּשֶׂם

דָּבָר בְּפִיו לְהַגִּיד לְדָוִד הַמֶּלֶךְ

וַיָּבוֹא אֶל דָּוִד וַיִּפְתַּח פִּיו וַיֹּאמֶר:

שְׁנֵי אֲנָשִׁים, רָשׁ וְעָשִׁיר בְּעִיר אַחַת יָשָׁבוּ,

לֶעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר לְמֵאָה וְאֶלֶף

וּלְרָשׁ אֵין כֹּל רַק כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה

אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ בַּבָּיִת

עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו, מִפִּתּוֹ אֹכֶלֶת

מִכּוֹסוֹ תִשְׁתֶּה, בְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, כְּבַת לוֹ הָיָתָה.

וַיָּבֹא הֵלֶךְ לֶעָשִׁיר, וַיַּחְמוֹל לָקַחַת

מִצֹּאנוֹ וּבְקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לְאִישׁ הָאוֹרֵחַ

וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ

לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂמָחוּ. –

וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמַר:

חַי יְיָ! הָעֹשֶׂה זֹאת לוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת,

וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם לְאִישׁ הָרָשׁ אַרְבַּעְתָּיִם,

עֵקֶב כִּי גָּזַל דָּל וְאֵין חֶמְלָה בְלִבֵּהוּ.

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד: "אַתָּה הַמֶּלֶךְ

אַתָּה הָאִישׁ. כֹּה אָמַר לְךָ יְיָ אֱלֹהַּ:

"אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְמֶלֶךְ

"וְאָנֹכִי מִיַּד שָׁאוּל רוֹדְפֶךָ הִצַּלְתִּיךָ,

"וָאֶתְּנָה לְךָ בֵּית אֲדֹנֶיךָ ונָשָׁיו בְּחֵיקֶךָ

"וָאֶתְּנָה לְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יַחַד,

וְאִם מְעָט וְאוֹסִיפָה לְךָ, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

"מַדּוּעַ אֶת-דְּבַר יְיָ וְחֻקּוֹתָיו בָּזִיתָ

"לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו. הִכִּיתָ בַּחֶרֶב

"אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי, וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ

"וְאוֹתוֹ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן הָרוֹג הָרַגְתָּ.

"וְעַתָּה עוֹלָם לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתֶךָ,

"כֹּה אָמַר יְיָ: הִנְנִי מֵקִים רָעָה עָלֶיךָ

"מִבֵּיתֶךָ, וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ וְנָתַתִּי

"לְרֵיעֶךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ

"כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ עֶרְוַת דָּבָר בַּסֵּתֶר

“וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה לְעֵינֵי הַשָּׁמֶשׁ.”

וַיֹּאמֶר דָּוִד: " לַיְיָ אֱלֹהִים חָטָאתִי!"–

וַיֹּאמֶר נָתָן: " גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתֶךָ,

"אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת-אוֹיְבֵי אֱלֹהַּ,

הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת עוֹדוֹ יֶלֶד."

“חָטָאתִי” אָמַר דָּוִד וְלִבּוֹ קָרוּעַ

מִקֶּרֶב מֵעָיו וְעֹמֶק נַפְשׁוֹ יָצָא אֹמֶר,

וּכְחֵץ פְּנִימָה יָרַד דְּבָרוֹ תּוֹךְ חַדְרֵי בֶטֶן.

אַחַת דִּבֵּר “חָטָאתִי” וֵאלֹהָיו שׁוֹמֵעַ

וַיַּרְא כִּי בְתָמִים נִחָם, וַיֹּאמֶר: “סָלַחְתִּי!” –

וּבְכָל זֹאת נֶפֶשׁ דָּוִד לֹא נָחָה וְשָׁקֵטָה,

נָקְטָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וַתְּמָאֵן לוֹ לִסְלוֹחַ,

וַיֶּרֶב צוֹם וּתְפִלָּה וְהִכָּנַעַ לֵאלֹהַּ,

וּבְשֶׁבֶר רוּחוֹ מִזְמוֹר לְדָוִד נִצֵּח,

בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע:

חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ ¹³

כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי:

הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי

וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי:

כִּי-פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע

וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד:

לְךָ לְבַדְּךָ! חָטָאתִי

וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי

לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ

תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ:

הֵן-בְּעָוֹן חוֹלָלְתִּי

וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי:

הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת

וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי:

תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר

תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין:

תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ:

הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי

וְכָל-עֲוֹנוֹתַי מְחֵה:

לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים

וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּי:

אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ

וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי:

הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ

וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי

אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ

וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ:

הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים

אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ:

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח

וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

כִּי לֹא-תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה

עוֹלָה לֹא תִרְצֶה:

זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה

לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה:

הֵטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן

תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם:

אָז תַּחְפּוֹץ זִבְחֵי-צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל

אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים:

פָּתַח אֱלֹהִים לְדָוִד אֶת שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם

וַיַּקְשֵׁב וַיִּשְׁמַע נְעִים תְּפִלַּת הַמְּנַצֵּחַ.

וַיֹּאמַר לֹא תָמוּת, הֶעֱבַרְתִּי חַטָּאתֶךָ

אַךְ לַמִּשְׁפָּט יִסְּרָהוּ וְנַקֵּה לֹא נִקָּהוּ.

וַיִּגּוֹף יְיָ אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה בַת שֶׁבַע

אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֶּחֱלֶה וַיֵּאָנַשׁ.

וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר

וַיָּצָם צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה.

קָמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ

וְלֹא אָבָה דָוִד וְלֹא בָרָה אִתָּם לָחֶם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיֶּלֶד

אָז קָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ

וַיַּחֲלֹף שִׂמְלוֹתָיו וַיֵּלֶךְ בֵּית יְיָ וַיִּשְׁתָּחוּ

וַיֹּאמַר: צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ אֵל, כֵּן חָרַצְתָּ,

בָּזֶה יָסוּר נָא עֲוֹנִי וִיכֻפַּר הַפֶּשַׁע.

וַיָּבֹא וַיְנַחֵם אֶת אִשְׁתּוֹ בַת שֶׁבַע,

וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן בְּטַהֲרַת קֹדֶשׁ,

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, כִּי יְיָ אֲהֵבָהוּ.

וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא לְבָרֵךְ הַיָּלֶד

וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָה, כִּי אָהוּב הוּא לֵאלֹהַּ.

הוּא שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, תִּפְאֶרֶת יוֹשְׁבֵי חָלֶד

יוֹרֵשׁ עֶצֶר, הֵרִים כִּסֵּא אָבִיו עַד לְגָבוֹהַּ,

בְּחָכְמָה בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד נַעֲלֶה עַל מַלְכֵי אָרֶץ

עֲטֶרֶת צְבִי לְגֶזַע יִשָׁי, חֶמְדַת כָּל בֵּית פָּרֶץ.

מחברת רביעית

 

שיר ששה עשר    🔗

יולד כסיל לתוגה לו

ולא ישמח אבי נבל.

בַּית וָהוֹן אָבוֹת לְבָנִים יַנְחִילוּ

אַךְ לֹא מֵרוּחָם עָלֵימוֹ יַאָצִילוּ

לְהָנְחִיל לֵב וָנֶפֶשׁ מִי יַעֲצֹר כֹּחַ?

יֵשׁ יָשָׁר וְצַדִּיק תָּמִים בְּכָל פָּעֳלֵהוּ

מוֹלִיד בֵּן רָשָׁע נָלוֹז בְּכָל מַעְגְּלֵהוּ

מִגֶּפֶן יֵצֵא קוֹץ, מֵחִטָּה חֹחַ.

נַחֲלַת יְיָ בָּנִים מֵטִיבֵי לֶכֶת

אַשְׁרֵי הוֹרָם! כְּאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת

מַצֶּבֶת בּוֹ זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּמוֹ.

אוֹי לְאָבוֹת! פְּרִי בִטְנָם כִּי נֶאֱלָחוּ,

יוֹלֵד כְּסִיל ואֲבִי נָבָל לֹֹא יִשְׂמָחוּ

כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם נֶגַע וְקָלוֹן לָמוֹ.

נִשְׂגְּבָה דַעַת מֶנּוּ, מַה מְּאֹד נִפְלָאָה

אֵיךְ מִמָּקוֹר טָהוֹר טֻמְאָה יָצְאָה,

מִבֵּית מְלוֹן צֶדֶק אֵיכָה יֵצֵא רֶשַׁע.

מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק סְגוּלֵי אֱלֹהֵינוּ

מִמֹּשֶׁה וּשְׁמוּאֵל רָאשֵׁי נְבִיאֵנוּ

אֵיךְ יָצְאוּ סוֹרְרִים עוֹזְבֵי דֶרֶך יֶשָּׁע!

גַּם בְּנֵי דָוִד בְּעִקְבוֹתָיו לֹא דָרָכוּ

אַמְנוֹן וְאַבְשָׁלוֹם אֹרַח רָע הָלָכוּ

הָיוּ לְתוּגַת אֲבִיהֶם בְּאַהֲבָתוֹ למוֹ.

זֶה טִמֵּא אֶת אֲחוֹתוֹ וַיְגַל עֶרְוָתָהּ

זֶה הָרַג וְנָקַם בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתָהּ

לְדַאָבוֹן נֶפֶּשׁ דָּוִד הָיוּ כֻלָּמוֹ.

זֶה גִבּוֹר מִלְחָמָה אוֹיְבָיו יְנַצֵּחַ

קַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּם עַמִּים יְנַגֵּחַ

יְהוּדָה וְכָל יִשְׂרָאֵל תֻּכּוּ לְרַגְלֵהוּ,

אַךְ בָּנָיו סָרְרוּ זַרְעוֹ בוֹ בָעָטוּ, —

בַּעֲוֹן חַטָּאתוֹ בָּהּ רַגְלָיו נִשְׁמָטוּ

וּלְבֹשֶׁת עָרְוָתוֹ בְּסַאְסְּאָה תְרִיבֵהוּ.

עוֹדֶנּוּ יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְכָל הֶחָיִל

צָרוּ עַל עִיר רַבָּה, וַיִּלְכְּדוּ עִיר הַמָּיִם.

וַיִּשְׁלַח יוֹאָב מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַיֹאמֶר:

"נִלְחַמְתִּי בְּרַבָּה וְאֶת עִיר הַמַּיִם לָכַדְתִּי,

"וְהִנֵּה קְרוֹבָה עִיר הַמְּלוֹכָה לִנְפּוֹל בְּיָדֵינוּ

"עַתָּה אֶסוֹף יֶתֶר הָעָם, בְּרֹאשׁ צְבָאֲך צֵאָה

"וַחֲנֵה עַל הָעִיר וְלָכְדָהּ, וּתְהִי תִפְאַרְתֶּךָ,

“פֶן אָלְכְּדָהּ אָנִי, וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָּ”.

וַיֶּאֱסוֹף דָּוִד מַחֲנֵהוּ וַיֵּלֶך רַּבָּתָהּ.

בָּא, רָאָה וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָבוֹא הָעִירָה

וַיִּקַח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשֵׁהוּ.

כִּכָּר זָהָב מִשְׁקָלָהּ מְאֹד יְקָרוֹת אֲבָנֶיהָ,

וַתְּהִי עַל ראשׁ דָּוִד לַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת.

וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא הַרְבֵּה עַד אֵין חֵקֶּר

וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ הוֹצִיא, וְיָדוֹ כָבְדָה עָלֵימוֹ,

יִסְּרָם קָשָׁה עַל הַשִּׁמְצָה עָשׂוּ בְּמַלְאֲכֵיהוּ

אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וּמִשְׁפַּט כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ,

וְכֵן עָשָׂה לְכָל עָרֵי עַמּוֹן, יַסֵּר יִסְּרָמוֹ.

וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל הָעָם יְרוּשָׁלָיְמָה

כְּלִיל עֹז, כְּלִיל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת.

יָרוּצוּ הַגַּלְגַּלִּים, סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּח,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, וְלִמְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ.

עִתִּים יַחֲלוֹפוּ אוֹר יָמִיר בַּחֹשֶךְ

אַף לְאָדָם יַחֲלִיף וְיָמִיר עֵת וּפֶגַע

עִתִּים לְשִׂמְחָה עִתִּים לְתוּגָה, לַטּוֹב וְלָרוֹעַ.

כַּדָּגִים בִּמְצוּדָה, כַּצִפֳּרִים בַּפָּח נֶאֱחָזוּ

כֵּן לֹא יֵדַע אָדָם אֶת עִתּוֹ עֲלֵי חָלֶד,

נוֹקָשׁ לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עָלָיו בַּפֶּתַע. —

עַל מְרוֹם הָרֵי הַצְלָחָה כֻּלּוֹ שַׁאֲנָן בּוֹטֵחַ

יָשַׁב דָּוִד בְּקִרְיַת מַלְכוּתו בִּירוּשָׁלַיִם,

יַחַד יְהוּדָה וְיִשְׂרָאל לְמִשְׁמַעְתּו סָרוּ,

גַּם בְּני צְרוּיָה בְּרִאשׁונָה קָשִׁים מִמּנּו

שַׂחוּ מִפָּנָיו עַד לֶעָפָר, וַיִּירָאוּהוּ

וַיְמָהָרוּ לִפְקוּדָתו כְּנֶשֶׁר חָשׁ עֲלֵי אֹכֶל.

וְחוּצָה לִגְבוּלותָיו אֵלָיו גּוֹיִם יִכָּנֵעוּ,

עַמִּים הָשְׁלְמוּ לו, כִּי יָגוּרוּ מִפְּני חֶרֶב,

אֵלֶּה יְחַלּוּ בַמִּנְחָה אֶת פָּנָיו, וְאֵלֶּה

שָׁם לְמַס עוֹבֵד, וַיְהִי אֲדון אֲדוֹנִים לָמוֹ. –

אַך בְּבֵיתוֹ קָם רָע, בְּהֵיכָלו פִיד וָשֶׁבֶר,

בָּנִים לא אֵמוּן בָּם מֵחֲלָצָיו יָצָאוּ,

בָּעֲטוּ בוֹ וּבְתוֹכַחְתּוֹ, מוּסָר לֹא לָקָחוּ,

עֹרֶף פָּנוּ וַיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּמו,

תַּחַת אַהֲבָתו לָמו עַזָּה כַּמָּוֶת

הָיוּ לוֹ לְמֹרַת רוּחַ וּלְדַאֲבוֹן לֵב וְנָפֶשׁ,

ויְמָרֲרוּ וַיִּשְׂטְמוּ אִישׁ את אָחִיו בַּסָּתֶר,

וְהִנֵה לְדָוִד אֲבִיהֶם עָלָיו הָיוּ כֻלָּנָה,

וְעַל הַיָּמִים הַבָּאִים נַפְשׁוֹ נֶעְצֶבֶת

וַיֹּאמֶר: הֵן בְעוֹדֶנִּי חָי מַמְרִים הֵמָּה

אַף כִּי אֶזְקַן וְאֶחְלָשׁ, וְכִי אֵרֵד קָבֶר. —

אָמְנָם הִנֵּה זֶה אֶחָד, יְדִידְיָה, זֶה יְנַחֲמֵהוּ,

כִּי יְי הֱכִינוֹ כִּסֵּא אָבִיו לָרֶשֶׁת,

זֶה יָקִים נֵר דָּוִד, תַּחְתָּיו יִמְלוֹךְ לְתִפְאָרֶת.

אָחוֹת יָפָה לְאַבְשָׁלוֹם, תָּמָר בְּשֵׁם נִקְרָאָה,

יְלִידֵי דָוִד מִמַּעֲכָה בַּת תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ,

וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד יְלִיד אֲחִינֹעַם,

וַיִּפָּלֵא בְעֵינָיו לָבוֹא וְלִקְרוֹב אֵלֶיהָ

כִּי בְתוּלָה הִיא וּצְנוּעָה בְחַדְרֵי הַמֶּלֶךְ,

וַיֵּצַר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת, שְׁנָתוֹ נָדְדָה

כָּל הַלַּיְלָה, וּפָנָיו כָּחֲשׁוּ בַבֹּקֶר.

וְיוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד הָיָה רֵעַ

לְאַמְנוֹן, וְהוּא אִישׁ חָכָם וְתַחְבּוּלוֹת יוֹדֵעַ,

וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַדּוּעַ רָעִים פָּנֶיךָ

"בֶּן הַמֶּלֶך, וְכָכָה דַל בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר?

וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן: חֹלֵה אַהֲבָה אָנִי,

"אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם אָנֹכִי אָהַבְתִּי,

"וּבַת מֶלֶךְ פְּנִימָה כָּל הַיוֹם יוֹשֶׁבֶת

"וַאֲנִי כַלְכֵּל לֹא אוּכָל, אַהֲבָתִי אֱלֶיהָ

"תִּגְבַּר בִּי יוֹם יוֹם, וְתִבְעַר כָּאֵשׁ צָרֶבֶת,

"מִדֵּי הָחֳדַּלְתִּי מַלְּאוֹת תְּשׁוּקָתִי כֵּן גָּדֵלָה.–

וַיַּעַן יוֹנָדָב: "שְׁמַע לעֲצָתִי וְתֶחִי.

"שְׁכַב עַל מִשְׁכּבְך וְהִתְחָל, וּבָא אָבִיךָ

"לְבַקֶּרְךָ, וְתֵרֶא כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיךָ

"וְאָמַרְתָּ: תָּבוֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַעַשׂ

"לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה וְתַבְרֵנִי הַלֶּחֶם,

"כִּי לֹֹא יִטְעַם לְחִכִּי כָּל מַשְׁקֶה וְכָל אֹכֶל

“כִּי חָלִיתִי, אַךְ מִיָּדָהּ אֶקַח וְאָכָלְתִּי.”

וַיַּעַשׂ אַמְנוֹן כַּעֲצַת יוֹנָדָב רֵעֵהוּ

וַיִּשְׁכַּב וַיִתְחָל וּבָא אָבִיו הַמֶּלֶךְ

לִרְאוֹתוֹ, וְאַמְנוֹן נֶאֱנַק וְנֶאֱנַח, וַיֹּאמֶר

כַּדְבַרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁם יוֹנָדָב בְּפִיהוּ.

וַיּשְׁלַח דָוִד אֶל תָּמָר בִּתּוֹ הַבָּיְתָה

לֵאמֹר: לְכִי בֵית אַמְנוֹן אָחִיךְ וְתַבְרִיהוּ לֶחֶם

ועֲשִׂי הבְּרִיָה לְעֵינָיו. וַתֵּלֶךְ בֵּית אָחִיהָ

והוּא שׁוֹכֵב, ותְּלַבֵּב שְׁתֵּי הַלְּבִבוֹת לְעֵינֵיהוּ

ותְּבַשֵׁל ותַּגֵשׁ לוֹ. ויְמָאֵן לֶאֱכוֹל לֶחֶם

וַיִּקְרָא: הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי, הוֹצִיאוּ!

וַיּצְאוּ, וְתָמָר לְבַדָּהּ אֶצְלוֹ נִשְׁאָרָה

וַיֹּאמֶר לָהּ אַמְנוֹן: הָבִיאִי הַחַדְרָה

אֶת הַבִּרְיָה וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ. וַתַּעַשׂ

תָּמָר כֵּן, וַתָּבֹא הַחַדְרָה לְאָחִיהָ,

וַיֶּחֱזַק בָּהּ וַיֹּאמֶר: אֲחוֹתִי! הַחֲיִינִי!

"אַתְּ סַבֹּת חָלְיִי וְאַתְּ תְּחַלְצִינִי מִמָּוֶת,

"חֹלֵה אַהֲבָה אָנִי, שִׁכְבִי עִמִּי וְאֶחִי.

וַתֹּאמֶר לוֹ: " אַל נָא אָחִי! אַל תְּעַנֵּנִי,

"לֹא יֵעָשֶׂה כָּכָה בְּיִשְׂרָאֵל עַמֵּנוֹ,

"ואֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ הַכְּלִמָּה וּבֹשֶׁת?

"וְאַתָּה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל תֶּהִי,

"גַּם עֶצֶב וְכַעַס תַּרְבֶּה לְאָבִינוּ הַמֶּלֶךְ.

"דַּבֵּר נָא עִם אָבִי, כִּי מִמְּךָ לֹא יִמְנָעֵנִי. —

וְלֹא אָבָה לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלָהּ, וְהִיא מִתְאַמֶּצֶת

לְהִתְנַצֵּל מִבֵּין זְרוֹעוֹתָיו לָנוּס הַחוּצָה,

וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה אַמְנוֹן וַיְעַנֶּה,

וַיַּעַשׂ הָרַע לְהֵחַל אֲחוֹתוֹ בַת מֶלֶךְ.

מַה נֻּבְּלָה הַזִּמָּה! מַה נִּמְאַס הָרָשַׁע!

הֵן מִתְקָם לִמְרוֹרוֹת, חִשְׁקָם לְמַחֲלָה וָנֶגַע,

חֲמַת תַּנִּינִים יֵינָם עִנְבֵי רוֹשׁ עִנְבָמוֹ,

חֶמְדַּת עִנְגָם רֶגַע, וּמַכְאוֹבָם נֶצַח,

אַחֲרִיתָם בַּלָּהוֹת, אַהֲבָה בְּרֹאשׁ וְשִׂנְאָה בְּעֵקֶב.

סוּרוּ סוּרוּ צְעִירי יָמִים! חוּשׁוּ לִבְרוֹח

מִפֶּתַח רָע, מִפְּתַיּוּת חַטָּאָה אַל תִּפְּתוּ,

פִּיהָ תִּשַּׁק, וְחָנוֹק יחֲנִּיקוּ צִפָּרְנֶיהָ.

סוּרוּ סוּרוּ, בֵּית זִמָּה אַל תִּקרְבוּ צָעַד,

פֶּן תִּטְרוֹף וְאֵין מַצִּיל. תּוֹרִיד שְׁאוֹל וְאֵין מָעַל. —

אַמְנוֹן אַחֲרי שָׁתֹה כּוֹס תַּאֳוָה עַד קְבָּעַת

קָצָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וַיָּרָק בּוּ וַיַּשְׁלִיכֵהוּ.

שִׂנְאָתוֹ לְתָמָר מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ גָּדֵלָה,

לֹֹא יָכוֹל רְאוֹתָהּ, וַיּאמֶר לָהּ קוּמִי לֵכִי. —

וַתִּבָּהֵל בַּת מֶלֶךְ, וַתִּזְעַק וַתֹּאמֶר:

"אוֹי לְךָ אָח פְּתָנִים! אוֹיָה חוֹטֵא וּמַרְשִׁיעַ!

"אַתָּה הָיִיתָ בְּעוֹכְרָי, כְּבוֹד בְּתוּלַי חֵרַפְתָּ.

"הִנֵּה גְדוֹלָה הָרָעָה הַזֹּאת מֵאַחֶרֶת

"אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, תַּעֲשֶׂה עַתָּה לְשַׁלְחֵנִי.

"פְּרשׁ נָא עָלַי כְּנָפֶיךָ, הַחֲזִיקֵנִי בַּבָּיִת,

"אֱהִי אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, וְתִכָּס בָֹּשְׁתִּי וּפִשְׁעֶךָ,

עֲשֵׂה נָא אַמְנוֹן, עֲשֵׂה לְמַעַן הַמֶּלֶךְ אָבִינוּ

“פֶּן יְמִיתֶנּוּ הַיָּגוֹן וְיוֹרִידֵהוּ שְׁאוֹלָה.”

וַיְמָאֵן הָרָשָׁע שְׁמוֹעַ לָהּ, וַיֹּאמֶר

לנַעֲרוֹ מְשָׁרְתוֹ: שִׁלְחוּ זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה

וּנְעוֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ! וַיִַּעַשׂ כֵּן הַנַּעַר

הוֹצִיאָהּ חוּצָה וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ. —

וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁנָה

בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ מְעִילִים. וַתִּקַח תָּמָר אֵפֶר

עַל רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת פַּסִים אֲשֶׁר לָהּ קָרָעָה

וַתִּסְפּוֹק כַּפֶּיהָ וַתֵּלֶך הָלוֹךְ וְזָעֲקָה. —

וּמִי לֹא יִזְעַק עִמָּך, אוּמְלָלָה בַּת מֶלֶךְ!

עָלַיִךְ דִּמְעָה תֵרַדְנָה עֵינֵי כָל שׁוֹמֵעַ.

נָקִית תָּמָר נָקִית, אֵין אָשָׁם בְּכַפַּיִךְ

וְאַתְּ הָיִית לְחֶרְפָּה כְּמוֹ חֹטַאַת וּמְנָאָפֶת,

אָחִיךְ פָּשַׁע בָּךְ, פֹּעַל אַכְזָרִי מַעֲשֶׂהוּ,

כְּעַל אַחַד הַנְּבָלִים עָלָיו בּוּז יִשְׁפּוֹכוּ

כָּל יִשְׁרֵי לֵב, שֹׁמֵעַ זְדוֹנוֹ יַאְשִׁימֵהוּ. —

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַעַ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וְנַפְשׁוֹ שָׁבְעָה עַצָּבֶת,

אֶת חֲטָאָיו זָכַר, וַחֲזוֹן הַחוֹזֶה לְנֶגְדֵהוּ

וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ: "פְּקוּדָת‏ִי הִנֵּה בָּאָה,

"קָמָה רָעָה בְּבֵיתִי, בִּדְבַר עֶרְוָה הֵחֵלָה,

"הִנֵּה זֹאת חַטַּאת נַפְשִׁי, בְּסַאסְּאָה תְרִיבֵנִי.

“צַדִּיק אַתָּה אֱלֹהִים, תִּגְרַת יָדְךָ נָשָׂאתִי.”

וַיִּדּוֹם הַמֶּלֶךְ, וַיִּתְאֲבֵּל בַּסָּתֶר. —

אַךְ מֵרְשָׁעִים יָצָא רֶשַׁע, הֵמָּה כְּלֵי זַעַם

בְּיַד יְיָ, כִּי לֹא יִנָּקוּ כָּל פּוֹעֲלי אָוֶן,

בְּיַד אַבְשָׁלוֹם אָחִיו נִשְׁלְפָה חֶרֶב נֹקֶמֶת

וְהִנֵּה עַל קָדְקֹד אַמְנוֹן אַשְׁמָתוֹ יָרְדָה.

וְאַבְשָׁלוֹם רָאָה אֶת תָּמָר אֲחוֹתוֹ וְיִלְלוֹתֶיהָ

ויִּתְחַלְחַל וַיֹּאמֶר: "מַה זֶּה אֲחוֹתִי? הַגִּידִי,

“הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ? הָהּ פּוֹשֵׁעַ!”

וַתִּדּוֹם תָּמָר וַתֵּבְך וַתְּכַס פָּנֶיהָ.

וַיֹּאמֶר לָהּ אַבְשָׁלוֹם: "אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי! הַחֲרִישִׁי

"אָחִיךְ הוּא, אַל תְּגַלִּי חֶרְפָּתוֹ וְחֶרְפָּתֵנוּ,

הֵרָגְעִי, לַדָּבָר הַזֶּה לִבֵּךְ אַל תָּשִׁיתִי,

"קוּמִי וּשְׁבִי בְבֵיתִי עַד יַעֲבוֹר הַזָּעַם. —

וַתֵּשֶׁב שׁוֹמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ.

וְלֹֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן אָחִיו מְאוּמָה

לְמֵרָע-עַד טוֹב, וּבְלִבּוֹ הִתְנַחֵם לְהָרְגֵהוּ.

יָמִים שְׁנָתַיִם חִבָא שִׂנְאָתוֹ לְאָחִיהוּ.

אָז גּוֹזְזִים הָיוּ לוֹ בְּבַעַל חָצוֹר אֶפְריִם,

ויִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם לְדָוִד וּלְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ,

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אַל נָא נֵלֵך כֻּלָּנוּ

וְלֹא נִכְבַּד עָלֶיךָ וַיִּפְצָר בּוֹ לָלֶכֶת

וְלֹא אָבָה הַמֶּלֶךְ, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר

אַבְשָׁלוֹם: וָלֹא, יֵלֵך נָא אַמְנוֹן אָחִי אִתָּנוּ.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: לָמָּה זֶה בְּנִי, לָמָּה?

וַיִּפְצַר בּוֹ אַבְשָׁלוֹם, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ

אִתּוֹ אֶת אַמְנוֹן וְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶך יָחַד. —

וַיְצַו אַבְשָׁלוֹם אֶת נְעָרָיו וַיֹּאמֶר לָמוֹ:

שִׁמְעוּ נָא ורְאוּ, כְּטוֹב לֵב אַמְנוֹן בַּיַּיִן

וְאָמַרְתִּי לָכֶם: “הַכּוּ!” הֱיוּ לִבְנֵי חַיִל

וַהֲמִיתוּהוּ, הֲלֹא אֲנִי צִוִּיתִי, אַל תִּירָאוּ.

וַיֹּאמְרוּ נְעָרָיו: אַחַת נִתְּנָה לוֹ וְלֹא נִשְנֵהוּ.

הָה יוֹם חִשְׁקָם לַחֲרָדָה, לְדָם נֶהְפַּךְ הַיַּיִן.

הָיְתָה שִׂמְחָה לְתוּגָה זֶבַח מִשְׁפָּחָה לְרֶצַח!

כְּטוֹב לֵב המְּסֻבִּים בַּיָּיִן, הֵרִיעוּ בְּנֵי מֶלֶךְ,

עֲלֵי כוֹסָם קָרְאוּ הֵידָד, יָרוֹנוּ יִשְׂמָחוּ,

וְהִנֵּה חֶרֶב הַנְּעָרִים בְּלֵב אַמְנוֹן נִדְקֶרֶת

וַיֵּז נִצְחוּ עַל בְּגָדָיו וְעַל הַקְּרוּאִים יָחַד,

חָרְרוּ בְנֵי הַמֶּלֶךְ ויִּקְרְאוּ: רֶצַח! רֶצַח!

וַיִּירְאוּ כָּל אִישׁ לְנַפְשׁו ויָּקוּמוּ בְרַעַד

מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, אִישׁ עַל פִּרְדוֹ רָכְבוּ נָסוּ. —

הֵמָּה בַדֶּרֶךְ וְאֶל דָּוִד הַשְּׁמֻעָה בָאָה

לֵאמֹר: הִכָּה אַבְשָׁלוֹם אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ,

ויִקְרַע דָּוִד אֶת בְּגָדָיו ויִּשְׁכַּב אָרְצָה,

וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ קְרוּעֵי בְגָדִים נִצָּבוּ.

וַיַּעַן יוֹנָדָב בֶּן אֲחִי דָוִד וַיֹּאמַר:

אַל יֹּאמַר אֲדוֹנִי כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ,

אַמְנוֹן לְבַדוֹ מֵת, עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם אָחִיהוּ

מִיּוֹם עַנּוֹתוֹ אֶת תָּמָר שׂוּמָה הָיְתָה. —

וַיִּשָׂא הַנַּעַר הַצּוֹפֶה אֶת עֵינֵיהוּ

וַיַרְא וְהִנֵּה עַם רַב מִצַּד הָהָר הָלָכוּ,

וַיֹּאמֶר יונָדָב: הִנֵּה בְּנֵי מֶלֶךְ בָּאוּ!

הֵרָגַע נָא אֲדוֹנִי! כֵּן הִיא כַּאֲשֶר דִּבַּרְתִּי. —

כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיָּבוֹאוּ בְנֵי הַמֶּלֶךְ

וַיִּשְאוּ קוֹלָם וַיִבְכּוּ, וַיְהִי נְהִי וָאֵבֶל

כִּי גַם הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו הִגְדִּילוּ בֶּכִי

עַל הַשּׁוֹד וְהַשֶּׁבֶר, בְּבֵית דָּוִד נִפְרַץ פֶּרֶץ.

וַיִּתְאַבֵּל דָּוִד עַל בְּנוֹ יָמִים כַּבִּירִים,

כִּי אָהַב כָּל בָּנָיו, גַּם כִּי חָטְאוּ וְאָשֵׁמוּ. —

אָמְנָם עַזָּה אַהֲבַת אָב, תְּכַסֶּה עַל כָּל פֶּשַׁע

אוּלָם הַחֶמְלָה לְמַדַּי תוֹסִיף חֵטְא וָרֶשַׁע. —

וְאַבְשָלוֹם בָּרַח גְּשׁוּרָה אֶל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ.

אֲבִי אִמּוֹ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִתְאַרֵחַ שָׁמָּה.

וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד, עָלָיו נִכְמְרוּ רַחֲמָיו,

כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן וְאַהֲבָתוֹ הִתְעוֹרָרָה

אֶל אַבְשָׁלֹוֹם, ובְלִבּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ מִדֶּחִי.

וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ

עַל אַבְשָׁלוֹם, וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה לָקַחַת

מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

לִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן,

וְהָיִית כְּאִשָּׁה יָמִים רַבִּים עַל מֵת מִתְאַבֶּלֶת,

וּבָאת אֶל הַמֶּלֶךְ ותִשְׁפְּכִי לְפָנָיו שִׂיחַ.

וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת הַדְּבָרִים בְּמוֹ פִיהָ.

וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה הַתְּקוֹעִית אֶל הַמֶּלֶךְ

וַתִּפוֹל עַל אַפֶּיהָ אָרְצָה וַתִּשְתָּחוּ

וַתֹּאמֶר: "הושִׁיעָה נָא, הושִׁיעָה הַמֶּלֶךְ!

"אַלְמָנָה אָנִי, וּלְשִׁפְחָתְךָ בָּנִים שְׁנָיִם

"וַיִּנָּצוּ בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵימוֹ,

"וַיַכּוֹ אֶחָד אֶת הָאֶחָד וַיְמִיתֵהוּ.

"וְהִנֵּה קָמָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה עַל שִׁפְחָתֶךָ

"וַיֹּאמְרוּ: תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִיתֵהוּ

"בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג, גַּם הַיּוֹרֵשׁ נַשְׁמִידָה

"וַאֲנִי אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיהֶם וְגַחַלְתִּי נִכְּבָּתָה

לְבִלְתִּי שִׂים לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל הָאָרֶץ"

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָאִשָּׁה: עַל תִּירָאִי,

קוּמִי וּלְכִי לְבֵיתֵךְ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלַיִךְ.

וַתֹּאמֶר הָאִשָׁה: עָלַי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.

וְעַל בֵּית אָבִי הֶעָוֹן וְאַתָּה וְכִסְאֲך נָקִיתָ.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מִי הַמְּדַבֵּר אֵלָיִךְ

וַהֲבֵאתוֹ אֵלי וְלֹא יוֹסִיף עוֹד בָּךְ לָגַּעַת.

וַתֹּאמֶר: יִזְכָּר נָא הַמֶּלֶךְ אֶת אֳלֹהֶיךָ

מֵהַרְבִּית גּוֹאֵל הַדָּם לְהַשְׁמִיד לְשַׂחֵת נָפֶשׁ.

וְלֹא יִשְׁמְדוּ אֶת בְּנִי. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ:

חַי יְיָ! אִם יִפּוֹל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה!

וַתֹּאמֶר הַתְּקוֹעִית: "לָמָּה כָזֹאת חָשַׁבְתָּ

"עַל עַם אֱלֹהִים? חָלִילָה לָמוֹ, חָלִילָה!

"חָלִילָה גַם לַמֶּלֶךְ מִדַּבֵּר כָּאֵלֶּה

"לְאָשָׁם לוֹ, מִבִּלְתִּי הָשִׁיב אֶת נִדְחֵהוּ,

"כִּי מוֹת נָמוּת וכְמַיִם הַנִּגָּרִים אָרְצָה

"אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ, לוּלֵא יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ

"וְחָשַׁב מַחְשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח נִדָּח מִמֶּנּוּ. —

"וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי לְדַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,

"אוּלַי תִּשְׁמַע דְּבַר שִׁפְחָתְךָ לְהַצִּילֵנִי

"מִכַּף הָאִישׁ לְהַשְׁמִיד אוֹתִי וּבְנִי יַחַד,

"וְאָמַרְתִּי יְהִי נָא דְבָרְךָ לִמְנוּחַת נַפְשֶׁךָ,

"וְהִנֵּה כְּמַלְאַך אֱלֹהִים כֵּן אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ

“לִשְׁמוֹעַ טוֹב וָרָע, וְעִמְּך יְיָ אֱלֹהֶיךָ.”

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת האִשָּׁה וַיֹּאמֶר:

אַל נָא תְכַחֲדִי מִמֶּנִי דָּבָר אוֹתָךְ אֶשְׁאָלָה.

הֲיַד יוֹאָב הָיְתָה אִתָּךְ בְּכָל אֵלֶּה? וַתַּעַן

הָאִשָּׁה וַתֹּאמַר: חֵי נַפְשְךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׁמִיל מִכָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,

עַבְדְּךָ יוֹאָב הוּא צִוָני, בְּפִי שִּׁפְחָתֶך

שָׂם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲמָתְךָ דִּבֵּרָה

לְבַעֲבוּר סַבֵב דָּבָר טוֹב עָשָׂה שַׂר הֶחָיִל,

וַאֲדֹנִי חָכָם כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כֹּל לָדַעַת.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְיוֹאָב: הִנֵּה עָשִׂיתָ

זֶה הַדָּבָר, לֵךְ הָשֵׁב אֶת אַבְשָׁלוֹם הַנַּעַר.

וַיִפּוֹל יוֹאָב עַל פָּנָיו אָרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ

וַיֹּאמֶר: בִּרְכַת אֱלֹהִים עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ!

הַיּוֹם יָדַע עַבְדְּךָ כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ

אֲשֶׁר עָשִׂיתָ דְבַר עַבְדֶּךָ. אַשְׁרֵי לָאָרֶץ

אֲשֶׁר רוֹזְנֶיהָ לַעֲצַת עַבְדֵיהֶם יִשְׁמָעוּ!

וַיְבָרָךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיָקָם וַיֵּלֶךְ

גְּשׁוּרָה, וַיּבֵא אֶת אַבְשָׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: יִסֹּב אֶל בֵּיתֵהוּ

וּפָנַי לֹא יִרְאֶה. וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם שְׁנָתַיִם

יָמִים בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא רָאָה פְנֵי הַמֶּלֶךְ.

 

שיר שבעה עשר    🔗

עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם

יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר.

לְמִי אוֹי וַאֲבוֹי, לְמִי כֵהוּת עֵינָיִם?

לְמִי שֶׁבֶר רוּחַ, לְמִי הֶמְיַת מֵעָיִם?

לִמְפַנֵּק בָּנָיו וְהֵמָּה בּוֹ פָשָׁעוּ,

בְּאֵין מֶתֶג וְרֶסֶן כְּמוֹ סוּס וָפֶרֶד

פָּרְקוּ עוֹל מוּסָר בְּזָדוֹן וּמֶרֶד

רַק רַע כָּל הַיּוֹם, לְהֵיטֵב לֹא יָדָעוּ.

לְמִי אוֹי וַאֲבוֹי, לְמִי מִדְיָנִים וָשִׂיחַ?

לְמִי בַת עֵינוֹ כְּנַחַל דִּמְעָה תַגִּיחַ?

לְנָס מֵאַרְצוֹ וּבֶן מֵָעָיו רוֹדְפֵהוּ,

לְמֶלֶךְ רַד מִכִּסְאוֹ יַחְפּוֹז לִבְרוֹחַ

נִרְדָּף מֵחֶרֶב צָר יִדְכֶּה יָשׁוֹחַ,

מִי יִדְחֶנּוּ? אֲשֶׁר יָצָא מֵחֲלָצֵיהוּ.

כְּחַטָּאתְךָ דָּוִד! יְסַּרְתָּ כִּפְלָים,

בְּבֵיתְךָ בֶּן יִשָׁי! חָלוּ בְךָ יָדָיִם,

מִקֶּרֶב הֵיכָלְךָ קָמָה רָעָתֶךָ,

בִּנְךָ וְאִישׁ שְׁלוֹמְךָ עָלֶיךָ קָשָׁרוּ,

חָק תּוֹרָה חָק מוּסָר יַחַד עָבָרוּ,

יִשְׂטְמוּךָ רְשָׁעִים תַּחַת אַהֲבָתֶךָ.

הֵן נִסְּךָ אֱלֹהִים, כַּכֶּסֶף צֹרַפְתָּ

וְאַתָּה לְעֵין כֹּל רוּחַ קָדְשְׁךָ חָשַׂפְתָּ,

הִצְדַּקְתָּ דִּין עֶלְיוֹן, נָשָׂאתָ סֵבֶל,

נַסְתָּ נַעֲנֵיתָ, תִּשְׁמַע חֶרְפָּתֶךָ

כְּרָחֵל נֶאֱלָמָה לֹא נָעוּ שְׁפָתֶיךָ

לָתֵת תִּפְלָה בִּימֵי מְרוּדִים וָאֵבֶל.

אַךְ בְּמַטֶּה לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח.

יְסַּרְתָּ לְמִשְׁפָּט רַדְתָּ לֹא לָנֶצַח,

נָפַלְתָּ קַמְתָּ, עוֹד קַרְנְךָ תַּצְמִיחַ.

אַחַת נִשְׁבַּע אֱלֹהִים, לָעַד יְקִימֶנּוּ

בְּרִיתוֹ עִם בְּחִירוֹ, עוֹלָם לֹא יְפִירֶנּוּ,

יָצִיץ בֶּן יִשַׁי, בֵּית דָּוִד יַפְרִיחַ.

כְּכוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבּוּרוֹ לֹא יַהֲפֹכוּ

לֹא יִתְהַפֵּךְ זֵד יָהִיר נַפְשׁוֹ כִּי נִשְׁחָתָה,

אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְּלִבּוֹ בְּמַכְתֵּשׁ לֹא תְסִירֶנָּה.

יִלְעַג לְכָל תּוֹכָחָה, לַשָּׁוְא תְיַסְרֵהוּ שֵׁבֶט,

יַחֲזִיק בְּרִשְׁעוֹ, עַד דַּכָּא לֹא יֵיטִיב מַעֲשֵׂהוּ. —

שָׁב אַבְשָׁלוֹם מֵאֶרֶץ נִדְחוֹ יְרוּשָׁלָיְמָה,

נִגְרָשׁ מִנֶּגֶד פְּנֵי אָבִיו הִתְהַלֵּך שָׁמָּה,

נִקְלֶה בְּעֵינֵי אֶחָיו וּבְעֵינֵי עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ,

וַיַּרְא וַיֵּדַע כִּי לֹא כֻפַּר פִּשְׁעֵהוּ,

עוֹד מִלֵּב אָבִיו לֹא נִמְחֶה מַעֲשֵׂה הָרֶצַח,

וְלֹא שָׁת לִלְבָבוֹ לָשׁוּב לְהִתְרַפֵּס וְלָשׁחַ

לְדַכָּא תַחַת רַגְלֵי אָבִיו לְמַעַן יִסְלְחֵהוּ,

וְהִנּו עוֹמֵד בְּמֶּרְדּוֹ, וַיּוֹסֵף חֵטְא עַל פֶּשַׁע

יָרֵא לַעֲשׂוֹת לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וַיַּעַשׂ בְּסֶתֶר,

חָרַשׁ מַחְשֶׁבֶת אָוֶן לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַמֶּלֶךְ,

גַּם אַחֲרֵי הִתְרַצָּה לוֹ אָבִיו וַיְחַבְּקֵהוּ

אָמַר לְהוֹרִידוֹ מִכִּסְאוֹ, לְהַפִּילוֹ שָׁחַת,

וַיְהִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מוֹרֵד וּפוֹשֵׁעַ

חָטָא וְהֶחֱטִיא רַבִּים מִיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם

וְעַבְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים לְמֶרֶד הִדִּיחַ

וַיֶּרֶב לִשְׁפּוֹךְ דָּם, סִכְסֵךְ אִישׁ בְּאָחִיהוּ. —

עַד בָּאָה פְקוּדָתוֹ יְמֵי הַשִּׁלּוּם אָתָיוּ

הוּשַׁב אֲשָׁמוֹ בְרֹאשׁוֹ, עֲוֹן עֲקֵבוֹ יְסֻבֵּהוֹ,

לוּלֵא תְפִלַּת דָּוִד אָבִיו נַפְשׁוֹ הִמְלִיטָה

מֵרֶדֶת תָּפְתָּה. בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ.

וְאַבְשָׁלוֹם אִישׁ יָפֶה, בְּיִשְׂרָאֵל אֵין כָּמוֹהוּ,

לֹא הָיָה בוֹ מוּם מִכַּף רַגְלוֹ עַד קָדְקְדֵהוּ,

וּשְׁעַר ראשׁוֹ כְּשָׁנִי צוֹמְחֹת עָלָיו כְּיַעַר,

וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ,

כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְחוֹ, וַיַעַל בְּמֹאזְנַיִם

וְשָׁקַל שְׂעָרוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ.

עַל-כֵּן הִתְפַּלְּאוּ בוֹ הֲמוֹן הָעָם וַיְסַלְסְלוּהוּ. —

גָּאָה הַבַּעַר בְּיָפְיוֹ וַיָּרָם לְבָבֵהוּ,

לֹא נָשָׂא פְנֵי נִכְבָּד, וְהִתְעָרֵב בְּעַם הָאָרֶץ.

וְזֶה פְּרִי גֹדֶל לְבַב אַבְשָׁלוֹם, הָרָה אַף וָכַעַס

עַל כִּי לֹא רָאָה פְנֵי הַמֶּלֶךְ יָמִים שְׁנָתַיִם

וַיִּשְׂטוֹם אֶת אָבִיו וְחָרַשׁ מַחְשֶׁבֶת אָבֶן.

וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶל יוֹאָב שַׂר הֶחָיִל

אַחַת וּשְׁתַּיִם, לִשְׁלוֹחַ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ,

וְלא אָבָה יוֹאָב לָבוֹא אֵלָיו הַבָּיְתָה.

וַיְצַו אַבְשָׁלוֹם אֶת עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר לָמוֹ:

רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי, שְׁעוֹרִים לוֹ שָׁמָּה,

לְכוּ וְהַצִיתוּהָ בָּאֵשׁ. וַיֵּלְכוּ וַיַּצִיתוּהָ.

וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל אַבְשָׁלוֹם הַבָּיְתָה

וַיֹּאמֶר: לָמָּה כָכָה עָשׂוּ לִי עֲבָדֶיךָ?

וַיַּעַן אַבְשָׁלוֹם: יַעַן לא בָאתָ הֵנָּה

בְּשָׁלְחִי אַחֲרֶיךָ כִּי אֶשְׁלָחֲךָ אֶל הַמֶּלֶךְ,

לֵאמֹר: "לָמָּה מִגְּשׁוּר בָּאתִי? הֲלֹא טוֹב לִי שָׁמָּה.

“אֶרְאֶה נָא פְנֵי אָבִי וְאִם עָוֹן בִּי הֲמִיתֵנִי.”

וַיַּגֵד יוֹאָב לַמֶּלֶךְ כַּדְבָרִים אֵלֶּה.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קִרְאוּ לְאַבְשָׁלוֹם הֵנָּה.

וַיָּבֹא וַיִּשְׁתַּחוּ עַל אַפָּיו אָרְצָה,

וַיְחַבֵּק הַמֶּלֶךְ לְאַבְשָׁלוֹם וַיִּשָּׁקֵהוּ.

נֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת לְשׂוֹנֵא וְחִבֻּק בֵּן פוֹשֵׁעַ.

טִמֵּאתָ שְׂפָתֶיךָ דָּוִד, בֵּן סוֹרֵר נָשַׁקְתָּ!

הָהּ! הֱשִׁיבוֹתָ אֶל בֵּיתְךָ נַחַשׁ בָּרִיחַ.

אַהֲבַת אָב בְּלִבְּךָ וְקִרְבּוֹ חוֹרֵשׁ רָעָתֶךָ

שִׂנְאָה יְכַסֶּה בְּמַשָׁאוֹן, תִּגָּלֶּה לְעֵין שֶׁמֶשׁ

כִּי יְבַכְּרוּ פְרִי תַחְבּוּלוֹתָיו מַחְשֶׁבֶת רֶשַׁע. —

עַתָּה בְּשֶׁבֶת אַבְשָׁלוֹם חָפְשִׁי בִירוּשָׁלַיִם

וּכְאַוַּת נַפְשׁוֹ יָצָא וּבָא בֵית הַמֶּלֶךְ

וְנִגְלֶה לוֹ סוֹד אָבִיו, שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ יוֹדֵעַ,

עַתָּה רָחֲבָה יָדוֹ לְבַצַּע זְדוֹן לִבֵּהוּ

לְהוֹרִיד אָבִיו מִכִּסְאוֹ, וְהוּא תַּחְתָּיו יַעֲלֶנְהוּ.

וְלא הֶחֱבִּיא עוֹד הַסּוֹרֵר מַעֲשָׂיו בַּסֵּתֶר

רַק מִתְנַשֵּׂא לְעֵין כֹּל, בִּגְדוֹלוֹת מִצְעָדֵיהוּ,

וְהִנֵּה אֵין אִישׁ מֵשִׂים לְלִבּוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ

כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו, הֲלֹא אָבִיו אֲהָבָהוּ

לֹא הִכְלִימוֹ לֹא כִהָה בוֹ, וַיְפַנְקֵהוּ.

עַל-כֵּן צָלְחָה דֶרֶךְ רָשָׁע לְכַלּוֹת דְּבַר רֶשַׁע

וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מַרְכֶּבֶת סוּס וּפֶרֶד,

וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו כְּלִפְנֵי מֶלֶך.

עַתָּה שָׁת פָּנָיו לַחֲנֵפָה לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ,

וַיַּשְׁכֵּם וַיַּעֲמוֹד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר,

וַיְהִי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ רִיב בְּרֵעֵהוּ

וּבָא אֶל הַמֶּלֶך לַמִּשְׁפָּט, וַיִּקְרָאֵהוּ

אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וּשְׂפָתָיו חָלָקוֹת תַּבַּעְנָה

וַיֹּאמַר: מַה שְּׁמֶך? וּמַה שֵּׁם עִירֶך?

אַף דִּבְרי רִיבוֹ דָּרוֹשׁ דָּרַשׁ לָדַעַת,

וְכַאֲשֶׁר עָנָה הָאִישׁ כְּפִי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,

אָמַר אַבְשָׁלוֹם: טוֹבִים וּנְכוֹחִים דְּבָרֶיךָ

אוּלָם שׁוֹמֵע אֵין לָךְ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

ויֹּאמֶר עוֹד: מִי יְשִׂימֵנִי שׁוֹפֵט בָּאָרֶץ

וְאֵלַי יָבוֹא אֲשֶׁר לוֹ דְבַר מִשְׁפָּט, והִצְדַּקְתִּיהוּ.

וְהָיָה בִּקְרָב הָאִישׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו אָרְצָה

וְשָׁלַח אַבְשָׁלוֹם יָדוֹ וְהֶחֱזִיקוֹ וְנָשְׁקֵהוּ.

כֵּן עָשָׂה לְכָל אַנְשֵׁי יְשֻׁרוּן אֲשֶׁר יָבוֹאוּ

מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ,

ויִּגְנוֹב אֶת לֵב הָעָם, אַחֲרָיו הִטָּמוֹ.

מִקֵּץ יָמִים ויֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ

אֵלְכָה נָא וַאֲשַׁלֵּם נְדָרַי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי

לַיְיָ בְּחֶבְרוֹן, כִּי נָדֶר נָדַר עַבְדֶּךָ

בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר לֵאמֹר: אִם הָשֵׁב יְשִׁיבֵנִי

יְיָ יְרוּשָׁליִם וְעָבַדְתִּי אֶת אֱלֹהֵינוּ

וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בְחֶבְרוֹן. ויֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

לֵךְ בְּשָׁלוֹם. וַיָּקָם וַיֵלָךְ חֶבְרוֹנָה. —

שָׁוְא דִּבֶּר פִּי חָנֵף, יִרְאָתוֹ נִכְזָבָה,

לֹא לִירָא לֹא לַעֲבוֹד יְיָ וּלְשַׁלֵּם נֶדֶר

כִּי אִם לְהַכְעִיסוֹ ולְהָפֵר חֹק תּוֹרַת פִּיהוּ

לִמְרוֹד בְּדָוִד אָבִיו לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ

הָלַךְ הַסּוֹרֵר חֶבְרוֹנָה, וַיַּעַשׂ שָׁם קֶשֶׁר

עִם שׂוֹנְאֵי דָוִד, וַיָסֶת נֶאֱמָנִים לְמֶרֶד,

כִּי הָלְכוּ עִמּוֹ מָאתַּיִם אִישׁ מִירוֹשָׁלַיִם

קְרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתֻמָּם, וְשׁרֶשׁ דָּבָר לֹא יָדָעוּ,

וַיַדִּיחֵם אַבְשָׁלוֹם לָבוֹא בִּבְרִית רֶשַׁע,

וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו עוֹד אַנְשֵׁי בְלִיַּעַל

שׂוֹנְאֵי שָׁלוֹם בּוֹזֵי צֶדֶק וְאוֹהֲבֵי כֹשֶׁל.

וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְלִים לְכָל שֵׁבֶט וְשָׁבֶט

בְּיִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: קוֹל שׁוֹפָר אִם תִּשְׁמָעוּ

וַאֲמַרְתֶּם: נָסְכוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן לְמֶּלֶךְ.

גַם אֲחִיתוֹפֶל הַגִּילוֹנִי יוֹעֵץ וְרֵעַ

לְדָוִד, גַם הוּא הָיָה עִם אַבְשָׁלוֹם בַּקָּשֶׁר,

וַיִּשְׁלָחֵהוּ אַבְשָׁלוֹם מִגִּילֹה עִירֵהוּ

לַעֲבוֹר בָּאָרֶץ לִהְיוֹת מֵסִית ומַדִּיחַ,

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ וְהָעָם הָלְכוּ וְרָבוּ

אֶת אַבְשָׁלוֹם, כִּי שָׁמְעוּ לְקוֹל אחִיתֹפֶל

כִּי נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים הָיָה זֶה הַגֶּבֶר

וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים בַּיָּמִים הָהֵמָּה.

אֲהָהּ קִרְיַת אַרְבַּע! הָהּ חֶבְרוֹן עִיר מְפֹּאֶרֶת!

אַיֵּה יְדִידוּת מְנוּחָתֵך, אַתְּ בְּקֹדֶשׁ נֶאְדֶרֶת?

לְנַשֵּק עֲפַר אַדְמָתֵךְ אֵלַיִךְ קְדושִים יִנְהָרוּ,

בָּהּ צוּרִים חֻצָּבוּ, מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקָּרוּ,

לְתַאֲוַת גִּבְעוֹת הוֹרָם יָבוֹאוּ שְׁעָרָיִךְ,

לְבַקֵּר מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּשַׂדְמוֹת גְּבוּלָיִךְ,

שָׁם בְּרֶגֶשׁ יְהַלֵּכוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עַל בָּתֵּי חֹמֶר,

לַעֲבוֹד יְיָ לְשַׁלֵּם נֶדֶר לְאֵל עֲלֵיהֶם גֹּמֶר.

קִרְיָה נֶאֱמָנָה אֵיכָה הָיְתָה לְעִיר נִדַּחַת!

שָׁם נִגְעַל כְּבוֹד מִשְׁפָּחָה וְנֶהֶפְכָה לְמִסְפַּחַת,

אַלְלַי מוֹרְדִים ופוֹשְׁעִים יַחַד שָׁם נוֹסָדוּ

שְׁכֵחֵי מוֹסָר עַל אֱלהִים וְעַל מַלְכָּם נוֹעָדוּ

בֵּן בּוֹעֵט בְּאָבִיו לִשְׁלוֹחַ בּוֹ יָדֵהוּ,

זוֹמֵם רָשָׁע לְצַדִּיק וּמְבַקֵּשׁ הַשְׁחִיתֵהוּ —

הָהּ! הֲיִשְּׁמַע קוֹל תְּרוּעַת מִלְחֶמֶת רֶשַׁע

בְּעִיר מְנוֹחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת, מִשְׁכַּן שָׁלוֹם וָיֶשַׁע? —

עוּרוּ יְשֵׁנֵי מַכְפֵּלָה! אָבוֹת קְדוֹשִׁים קוּמוּ!

אַל תִדְמוּ לַאֲשֶׁר נוֹעָץ בְּסוֹד חוֹרְשֵׁי אָוֶן

אֲשֶׁר בִּשְׁכוֹנַת מְנוֹחַתְכֶם מְרֵעִים סוֹד הִמְתִּיקוּ.

קוּמוּ וּגְּשׁוּ לְצוּר יֶשְׁעֲכֶם שִׁפְכוּ לְפָנָיו שִׂיחַ,

וִיהִי עֵזֶר לִמְשִׁיחוֹ, מִפְלָט לְדָוִד בְּחִירֵהוּ,

תּוּפַר עֲצַת זֵדוֹנִים מִסִּבְרָם יֵבוֹשׁוּ,

וְלֹא תִצְלַח לָרָשָׁע לְבַלַּע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.

וְהַמַּגִּיד גָּלָה אֶת אֹזֶן דָּוִד ויֹּאמֶר:

קָשַׁר אַבְשָׁלוֹם בִּנְךָ עָלֶיךָ קָשֶׁר

וְלֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו, הַמּוֹרְדִים יִרְבָּיוּן.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: הִנֵּה זֹאת יַד אֱלֹהַּ,

בְּתוֹכָחוֹת עַל עֲונִי הַצָרָה הַזֹּאת בָּאָה,

וַיֹּאמֶר לְכָל עֲבָדָיו אֲשֶׁר אִתּוֹ בִירוּשָׁלַיִם:

קוּמוּ וְנִבְרָחָה, כִּי לֹֹא תִהְיֶה פְלֵיטָה לָנוּ

מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם. מַהֲרוּ נָא מַהֲרוּ לָלֶכֶת

פֶן יְמַהֵר וְהִשִּׂיגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ

אֶת כָּל הָרָעָה, וְהִכָּה הָעִיר לְפִי חָרֶב.

וַיַּעֲנוּ עַבְדֵי דָוִד אֵלָיו וַיּאמֵרוּ:

כְּכֹל אֲשֶׁר יִבְחַר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הִנֵּה עֲבָדֶיךָ. —

הָהּ לְיוֹם רָעָה, הָהּ לְיוֹם הֹוָה וָשֶׁבֶר!

בְּרַגְלָיו יָצָא מֶּלֶךְ יִשְׂרָאֵל, דָּוִד אִישׁ פֶּלֶא,

בְרַגְלָיו הָלַךְ פְּאֵר מְלָכִים כְּעֶבֶד עַל הָאָרֶץ!

וַיִּבְרַח דָּוִד וּבֵיתוֹ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ

רַק עֶשֶׂר פִּלַּגְשִׁים הִשְׁאִיר לִשְׁמוֹר הַבָּיִת. —

ודָוִד וְהָעָם בְּרַגְלָיו בְּבֵית הַמֶּרְחָק עָמָדוּ,

וְכָל עֲבָדָיו וְהַכְּרֵתִי וּפְלֵתִי עָבָרוּ,

וְהַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ עוֹבְרִים פְּנֵי הַמֶּלֶךְ,

הֵמָּה הַנֶּאֱמָנִים אֲשֶׁר בְּרַגְלוֹ מִגַּת בָּאוּ.

ויֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי: "שׁוּבָה!

"שׁוּבָה, לָמָּה תֵלֵך גַּם אַתָּה אִתָּנוּ?

"הֲלֹא נָכְרִי אַתָּה וְגוֹלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ,

"תְּמוֹל בּוֹאֶךָ, וְהַיּוֹם אֲנִיעֲךָ עִמִּי לָלֶכֶת,

"וַאֲנִי הוֹלֵךְ וְנָע בַּאֲשֶׁר אֵלֵך לָנוֹעַ,

“שׁוּב וְהָשֵׁב אַחֶיךָ עִמְּךָ, אִישׁ אֱמֶת וְחֶסֶד!”

וַיַּעַן אִתַּי אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר:

חֵי יְיָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

כִּי-אִם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה תָנוּעַ לָלֶכֶת

אִם לְחַיִּים אִם לְמָוֶת שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּך.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: אִם-כֵּן אֵיפוֹא עֲבוֹר לְפָנֵינוּ.

וַיַּעֲבוֹר אִתַּי וְכָל אֲנָשָׁיו וְטַף אֲשֶׁר בְּרַגְלֵהוּ.

זֹאת נֶחָמַת דָּוִד בְּעָנְיוֹ, בְּצָר יִסְעָדֶנּוּ

לִרְאוֹת אַחִים לְצָרָה, אוֹהֲבִים בְּתָם לֵב וָנֶפֶשׁ,

נָדוּ רַגְלֵיהֶם עִמּוֹ וְאָנָּה בַּל יָדָעוּ

וְכַחוֹמָה יְסוֹבְבוּנְהוּ הֱיוֹת לוֹ מָגֵן וָסֵתֶר

לְשָׁמְרוֹ כְאִישׁוֹן בַּת עַיִן עַד יַעֲבוֹר זָעַם. —

אוֹי לְךָ אַבְשָׁלוֹם, תְּכַסֶּךָ כְּלִימָה וּבשֶת!

רְאֵה וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, רְאֵה וַחֲפֵה פָנֶיךָ,

הִנֵּה גִתִּים עַם נֵכָר, גּוֹי מִקָרוֹב בָּאוּ

וְהֵמָּה נֶאֶמְנָה רוּחָם עִם רֹאשׁ רוֹזְנֵי אֶרֶץ,

וְאַתָּה תְרַדֵּף אָב, צָר וּמָצוֹק תַּמְצִיאֵהוּ! —

אף בָּזֹאת יִנָּחֵם בֶּן יִשַׁי מְשִׁיחַ אֱלֹֹהּ

כִּי אֱלֹהֵי חַסְדּוֹ לֹא יִטְּשֵׁהוֹ לָנֶצַח,

עוֹד רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל אַחֲרָיו יִנָּהוּ,

כִּי כָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ קוֹל גָּדוֹל בָּכָיוּ

בַּעֲבוֹר דָּוִד וְעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ חֹפְזִים לָלֶכֶת.

וְהַמֶּלֶךְ וּבֵיתוֹ עָבְרוֹ בְּקִדְרוֹן הַנַּחַל

וְכָל הָעָם עוֹבְרִים עַל פְּנֵי דֶרֶך הַמִּדְבָּרָה.

וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם עָבָרוּ,

נוֹשְׂאִים אֲרוֹן בְּרִית אֱלֹהִים ויצִּיקוֹהוּ, וַיַעַל

אֶבְיָתָר עַד תּוֹם הָעָם לעֲבוֹר מִירוּשָׁלָיִם. —

ויֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָּדוֹק: הָשֵׁב הָעִירָה

אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהַּ

וֶהֱשִׁיבַנִי וְהִרְאַנִי אוֹתו וְאֶת נָוֵהוּ.

וְאִם כֹּה יֹּאמַר: לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ אֶמְאָסְךָ,

הֲלֹא יַעֲשֶׂה-לִּי כְּטוֹב בְּעֵינָיו, הִנֵּנִי הִנֵּנִי. —

ויֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד: שׁוּבָה בְשָׁלוֹם הָעִירָה,

וִיהוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר וּבִנְךָ אֲחִימַעַץ

שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶם יִהְיוּ שָׁם לִרְאוֹת וְלָדַעַת.

רְאוּ בְּעַבְרוֹת הַמִּדְבָּר אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַ,

עַד בוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְגַלּוֹת לִי אֹזֶן.

וַיַעֲשׂוּ כֵן צָדוֹק וְאֶבְיָתָר וַיָּשִיבוּ

אֶת אֲרוֹן אֱלֹהִים יְרוּשָׁלַיְמָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁמָּה.

וְדָוִד עוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הַזֵּיתִים מְמָרֵר בְּבֶכִי

רֹאשוֹ חָפוּי, רַגְלָיו יְחֵפִים, וְרוּחוֹ נִשְׁבָּרָה

וְכָל הָעָם אִתּוֹ בִּבְכִי וַחֲפוּיֵי-רֹאש הָלָכוּ. —

ויֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר: גַּם אֲחִיתֹפֶל בַּקָּשֶׁר

עִם אַבְשָׁלוֹם, וַיָּבֹא בוֹ יִרְאָה וָרַעַד

ויִּקְרָא, אַלְלַי! גַּם אִיש שְׁלוֹמִי בּוֹ בָטַחְתִּי

הִגְדִיל עָלַי עָקֵב, כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי

וְאֶשָּׂא, לא מְשַׂנְאִי יְרִיבֵנִי וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ,

אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי הוּא, אַלּוּפִי מְיֻדָּעִי אֲחִיתֹפֶל

אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד, בֵּית אֱלֹֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ.

וַיַבֵּט שָׁמַיְמָה וַיִּתְפַּלֵל וַיֹּאמַר:

“אָנָּא אֱלֹהִים! סַכֵּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל!” —

ורִבֲבוֹת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן תְּפִלַּת דָּוִד הִגִּישׁוּ

פְּנֵי שַׁדַּי יְיָ צְבָאוֹת וְהֶעְתִּירוֹ גַם הֵמָּה. —

וְהִנֵּה דְבַר הָאֱלֹהִים נִגְלָה בְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ:

"אַל תִּירָא עַבְדִי דָוִד, תְּפִלָּתְךָ שָׁמָעְתִּי

"נִרְצֶה עֲוֹנְךָ בְּנִי, צְבָא תוֹכַחְתְּךָ מָלֵאָה.

“שָׂא עֵינֶךָ וּרְאֵה הָאִישׁ בְּיָדוֹ אֶשְׁלַח יֶשַׁע.” —

וַיִּשָּׂא דָוִד עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה מִנֶּגֶד

בָּא חוּשַׁי הָאַרְכִּי וְכֻתָּנְתּוֹ קָרוּעַ

וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ. — וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ

אִם עָבַרְתָּ אִתִּי אַךְ למַשָּא עָלַי תֶּהִי,

וְאִם הָעִיר תָּשׁוּב וְיָכָלְתָּ עֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד.

עַתָּה לֵךְ וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלוֹם: "עַבְדְּךָ אָנִי,

הָיִיתִי עֶבֶד אָבִיךָ, עַתָּה אֲנִי עַבְדְּךָ,

וַעֲשֵׂה כְּחָכְמָתְךָ וְהֵפַרְתָּ לִי עֲצַת אֲחִיתֹפֶל,

הֲלֹא צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהָנִים עִמְּךָ שָׁמָּה,

וְתַגִּיד לָמוֹ כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶך

וְהֵמָּה בְּיַד בְּנֵיהֶם יְהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ

כָּל דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ אֵלַי יִשְׁלָחוּ.

לֵך וַיְיָ יְהִי עִמְּךָ וּדְבָרְךָ יַצְלִיחַ". —

וַיַעַשׂ כֵּן חוּשַׁי, וַיֵּלֶך יְרוּשָׁלָיְמָהּ.

 

שיר שמונה עשר    🔗

בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך

ובחסד עולם רחמתיך

אֵל שׁוֹפֵט צַדִּיק, עַל פָּעֳלָיו יַשְׁגִּיחַ

לֹא יִשָּׂא פָנִים, אֲשֶׁר יֶאֱהַב יוֹכִיחַ

אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד, בְּחֶסֶד יוֹכִיחֵמוֹ

רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר, כִּי יִפְּלוּ וְקָמוּ,

לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים, בַּחשֶׁך יִדָּמוּ,

יִפְּלוּ וְיוּטְלוּ, כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵינֵמוֹ.

הֵן שֵׁבֶט מוּסָר הָרְשָׁעִים כֻּלָּהַם

הִנָּם בְּיַד הָאֱלֹהִים אַךְ מַטֶּה זָעַם

לַעֲנוֹשׁ לְצַדִּיק, לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל ישֶׁר

אַךְ כָּלָה הַשּׁוֹט, הַמַטֶּה יֵחָבֶט

כַּהֲרִימוֹ הַמַּכֶּה יַשְׁלִיךְ הַשָּׁבֶט

יְפָתַּח בְּנֵּי תְמוּתָה וְיוֹצִיא אֲסִירִים בְּכשֶׁר.

עַל-כֵּן שְׂאֵת עוֹל מִנְּעוּרָיו טוֹב לַגֶּבֶר,

יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּוֹם יִסְבּוֹל הַשֶּׁבֶר. –

הִנֵּה בְּרֶגַע זַעַם יַד דָּוִד רָפָה,

נָד מֵעִיר מַלְכוּתוֹ עָיֵף וְיָגֵעַ

בָּא עַד הָרֹאשׁ, רוֹשׁ וְלַעֲנָה שָׂבֵעַ

שַׁח וְנִכְנָע, רוּחוֹ עָלָיו הִתְעַטְּפָה.

סֻקַּל עֻפַּר וְקֻלָּל, הָלַךְ דַּרְכֵּהוּ, –

עַד רָאָה יְיָ וְנִחַם עַל מְשִׁיחֵהוּ

וְאָמַר: עַד פֹּה, לֹא הָלְאָה יָבוֹא זָעַם!

אָז הֵאִיר אוֹר יֶשַׁע בְּקֶרֶב הָאֹפֶל,

הוּפְרוּ מַחְשָׁבוֹת סֻכְּלָה עָצַת אֲחִיתֹפֶל,

נֶחְלַץ בֶּן יִשַׁי, וְעַל אוֹיְבָיו הָרָעַם.

אַבְשָׁלוֹם וְקוֹשְׁרָיו הֵם כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ

סַעֲרוֹת חָמַת יְיָ עֲלֵיהֶם הִתְחוֹלָלוּ

וְחֶסֶד עוֹלָם לְדָוִד, יִשְׁעוֹ צוֹמֵחַ.

נָדוֹן יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: לְמִי תִפְאֶרֶת?

הֲלֹא לְדָוִד מְשִׁיחֵנוּ יָאֲתָה הָעֲטֶרֶת,

בְּרִית אֵל עִמּוֹ תָּקוּם כִּימֵי יָרֵחַ

אֶבֶן בֹּחַן הַצָּרָה, לְלֵב אָדָם הִיא חֵקֶר,

אֲךְ בְּמָצוֹק יְנֻסֶּה אִישׁ, תִּבָּחֵן רוּחַ גָּבֶר

הֲעוֹלָה הִיא לְמַעֲלָה אוֹ לֶעָפָר נִשְׁפָּלֶת. –

יֵבוֹשׁוּ הַשּׂטְנִים, יֵאָלְמוּ דּוֹבְרֵי שָׁקֶר

הַפּוֹעֲרִים פִּיהֶם לְדַבֵּר סָרָה בִּמְשִׁיחַ אֱלֹהַּ

הָאוֹמְרִים חָטָא דָּוִד וּלְבָבוֹ בְלִיַּעַל,

רְאוּ דַרְכּוֹ בַּצָּרָה, אָרְחוֹ בְּעִתֵּי שָׁבֶר

הָבִינוּ רוֹמְמוּת נַפְשׁוֹ, תֻּמַּת יִרְאַת עוֹשֵׂהוּ,

לֹא מָאַס בְּתוֹכַחְתּוֹ, וּלְפּוֹעֲלוֹ נָתַן צֶדֶק,

וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל כָּל מַכְאוֹב וְכָּל נֶגַע,

לְתִגְרַת יַד אֱלֹהִים אָמַר הִנֵּנִי הִנֵּנִי!

גַּם לְזֵדִים שְׂמֵחֵי אֵידוֹ אֲשֶׁר הִרְעִימוּ כָּעַס

אָמַר: "מַלְאֲכֵי רָעָה הֵמָּה, יְיָ שְׁלָחָמוֹ

וּמִי יֹאמַר: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶם כָּכָה?

שָׁמַע חֶרְפָּתוֹ וַיִדּוֹם כְּרָחֵל נֶאֶלָמֶת,

וְלֹא נָתַן לְגִבּוֹרָיו לְהַשְׁחִית נֶפֶש מְגַדְּפֵהוּ –

כֵּן מְהֻלָּל שִׁמְךָ בֶּן יִשָׁי! וְזִכְרְךָ לְתִפְאֶרֶת,

גַּם בִּימֵי רָעָה גַּם בִּימֵי טוֹבָה גָדַלְתָּ,

אֵין כְּעֶרְכְּךָ בִּבְנֵי אָדָם, בְּרוֹזְנִים אֵין כָּמוֹךָ.

עַד בַּחוּרִים הָעִיר בִּמְנוּסָה בָּא הַמֶּלֶךְ,

וְהִנֵּה מִשָּׁם יָצָא אִישׁ יְמִינִי מִמִּשְׁפַּחַת

בֵּית שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, עַז כְּכֶלֶב,

יוֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל וְגִדֵּף שֵׁם מָשִׁיחַ,

וַיְסַקֵּל בְּאֲבָנִים אוֹתוֹ וַעֲבָדָיו יַחַד,

וְכָל הָעָם וְגִבּוֹרָיו מִימִּינוֹ וּשְׂמֹאלֵהוּ.

וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְּלוֹ אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ:

"צֵא צֵא אַתָּה אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיַּעַל!

"עַל קָדְקָדְךָ יָרַד חֲמָסְךָ, הֵשִׁיב עָלֶיךָ

"יְיָ דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר תַּחְתָּיו מָלַכְתָּ

"וַיִּתֵּן אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בִּנְךָ,

“וְהִנְךָ בְּרָעָתֶךָ, כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה.” –

וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ:

לָמָּה יְקַלֶּלְךָ הַכֶּלֶב הַזֶּה לְאָזְנֵינוּ?

אֶעְבְּרָה נָא אֵלָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ אָסִירָה.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "הַנִּיחָה לוֹ, הַנִּיחָה!

"מַה לִּי וְלָכֶם אַתֶּם בְּנֵי צְרוּיָה? כֹּה יְקַלְּלֵנִי

"כֹּה אָמַר אֳלֹהִים: קַלֵּל אֶת דָּוִד וְגַדְּפֵהוּ,

"וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָה?

"הִנֵּה בְּנִי אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי קָם בַּמֶּרֶד

"וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, וְכָאוֹיֵב לִי יִרְדְּפֵנִי,

"אַף-כִּי עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי הַזֶּה, הַנִּיחוּ

"הַנִּיחוּ לוֹ וִיקַלֵּל, כֹּה אָמַר לוֹ אֱלֹהַּ,

"אוּלַי יִרְאֶה יְיָ בְּעָנְיִי וְיָשׁוּב יְרַחֲמֵנִי,

וְתַחַת קִלְלָתוֹ הַיּוֹם טוֹבָה יִגְמְלֵנִי."

וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל אֲנָשָׁיו עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ

וְשִׁמְעִי הָלַךְ בְּצֶלַע הָהָר לְעֻמַּת הַמֶּלֶךְ

הָלוֹךְ וְקַלֵּל וְסַקֵּל, וּבְעָפָר עִפְּרֵהוּ.

וַיָּבֹא דָּוִד עַרְבוֹת הַמִּדְבָּר הַלַּיְלָה,

וְכָל הָעָם אִתּוֹ עֲיֵפִים, וַיִּנָּפֵשׁ שָׁמָּה. –

וְרוּחַ תַּנְחוּמִים צָלְחָה עַל דָּוִד וַיִּנָּחֶם,

וַיְנַחֵם גַּם אֲנָשָׁיו הַצּוֹעֲקִים בְּמַר נָפֶשׁ

לֵאמוֹר נוֹאָשׁ, אֵין עוֹד בֵּאלֹהִים יְשׁוּעָתָה,

חָרְדוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, שְׁנָתָם מֵעֵינָם נָדָדָה,

כִּי יָרְאוּ פֶּן יִפְּלוּ אַנְשֵׁי אַבְשָׁלוֹם עָלֵימוֹ

בְּפֶתַע בְּאִישׁוֹן לַיְלַה, עַל כֵּן נָמַס לִבָּמוֹ,

אַךְ דָּוִד הִתְחַזֵּק בֵּאלֹהָיו וַיָּנוּחַ,

וַיְדַבֵּר עַל לֵב עַמּוֹ וַיִּשְׁקְטוּ גַּם הֵמָּה.

רָאוּ מַלְכָּם בְּקִרְבָּם, בֶּן יִשַׁי מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ,

וַיִבְטְחוּ בָּאֵל בָּחַר בּוֹ וַיּוֹסִיפוּ אֹמֶץ, –

וְתוֹךְ דֻּמִיַּת לַיְלָה זִמְרַת דָּוִד נִשְׁמָעָה:

יְיָ מָה-רַבּוּ צָרָי¹⁴

רַבִּים קָמִים עָלָי:

רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשַׁי

אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה:

וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעָדֵי

כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי:

קוֹלִי אֶל-יְיָ אֶקְרָא

וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה:

אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה

הָקִיצוֹתִי כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי:

לֹא-אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם

אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי:

קוּמָה-יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי

כִּי-הִכִּיתָ אֶת-כָּל-אוֹיְבַי לֶחִי

שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ:

לַיְיָ הַיְשׁוּעָה

עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶלָה:

שָׁמְעוּ נֶאֱמָנָיו נְעִים זְמִירוֹת מַלְכָּם הַמָּשִׁיחַ

וַיִּמָּלֵא לִבָּם תִּקְוָה, עָבַר כָּל פָּחַד,

וְנַס יָגוֹן וַאֲנָחָה, שָׁכְבוּ יָשְׁנוּ לָבֶטַח.

וְאַבְשָׁלוֹם וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל בָּאוּ יְרוּשָׁלָיִם,

וַאֲחִיתֹפֶל אִתּוֹ, אִישׁ תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצָה נִפְלָאָה. –

גַּם חוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעֵה דָּוִד בָּא הָעִירָה

וַיֹּאמֶר לְאַבְשָׁלוֹם: יְחִי הַמֶּלֶךְ, יְחִי הַמֶּלֶךְ!

וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְשָׁלוֹם: הֲזֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ?

מַדּוּעַ אַחֲרֵי אִישׁ בְּרִיתְךָ לֹא הָלָכְתָּ?

וַיַּעַן חוּשַׁי: לֹא כִּי אַחֲרֶיךָ אֵלֵכָה.

אֲשֶׁר בָּחַר יְיָ וְיִשְׂרָאֵל אִתּוֹ אֵשֵבָה;

וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבוֹד? הֲלֹא לְבֶן חֲלָצֵיהוּ,

כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לְאָבִיךָ אֶהְיֶה לְפָנֶיךָ.

וַיְקַבְּלֵהוּ אַבְשָׁלוֹם לְשַׂר וְיוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ. –

וַיִּוָּעֵץ אַבְשָׁלוֹם עִם רֵעוֹ אֲחִיתֹפֶל:

מַה לַעֲשׂוֹת לְחַזֵּק הַמְּלוּכָה בְּיָדִי לְבַל תֶּרָף?

וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל: בֹּא אֶל פִּלַּגְשֵׁי אָבִיךָ

אֲשֶׁר הִנִּיחַ דָּוִד לִשְׁמוֹר אֶת הַבָּיִת,

וְשָׁמַע יִשְׂרָאֵל כִּי אֶת אָבִיךָ נִבְאַשְׁתָּ

וְחָזְקוּ יְדֵי אֲנָשֶׁיךָ וִידֵי דָּוִד יִרְפָּיוּן.

וַיַּטוּ לוֹ אֹהֶל עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ

וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַּגְשֵׁי אָבִיהוּ

לְעֵינֵי כָּל יִשְׁרָאֵל וּלְאוֹר הַצָּהֳרָיִם,

כַּאֲשֶׁר חָזָה נָתָן הַנָבִיא וַיֹּאמַר:

“אַתָּה עָשִׂיתָ בַּסֵּתֶר וְהוּא לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ.” –

וּבָזֶה שָׁלֵם עֲוֹן דָּוִד, שָׁלֵם לָנֶצַח,

עַתָּה שָׁב וְצָץ נִזְרוֹ, וְאוֹיְבָיו לָבְשׁוּ בֹשֶׁת,

הֵפֵר אֱלֹהִים מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, הֵנִיא עֲצַת רֶשַׁע,

סִכֵּל דַּעַת עֲרוּמִים וְדִבְרֵיהֶם לֹא נִשְׁמָעוּ,

וְיָצָא לְיֵשַׁע מְשִׁיחוֹ, לְבַל יִדַּח נִדְחֵהוּ,

וַיִּתֵָן שָׂפָה לְנֶאֱמָנוֹ, וְלַעֲצָתוֹ אֹמֶץ.

וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה

כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים הָיָתָה,

גַּם דָּוִד גַּם אַבְשָׁלוֹם אֶת פִּיהוּ שָׁאָלוּ. –

וַיָּעַץ אֲחִיתֹפֶל אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר:

אֶבְחְרָה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ שׁוֹלְפֵי חֶרֶב

וְאָקוּמָה וְאֶרְדוֹף אַחֲרֵי דָּוִד הַלַּיְלָה,

אָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם

וְהֶחֱרַדְתִּי אוֹתוֹ, וְנָס כָּל הָעָם הֶחָיִל

אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהִכֵּתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדֵּהוּ

וְאָשִׁיב כָּל הָעָם אֵלֶיךָ, וְשָׁלוֹם לְךָ יֶהִי.

וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינַי אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר:

טוֹב יָעַצְתָּ אֲחִיתֹפֶל אַךְ בְּרָב יוֹעֵץ יֶשַׁע,

נִקְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמָעָה

מַה בְּפִיו גַּם הוּא וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָאֵהוּ

וַיֹּאמֶר לוֹ אַבְשָׁלוֹם: זֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל,

דַּבֵּר אַתָּה, הֲנַעֲשֶׂה אֶת דְּבָרוֹ אִם אָיִן.

וַיַּעַן חוּשַׁי אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר:

"בַּפַּעַם הַזֹּאת לֹא טוֹבָה עֲצַת אֲחִיתֹפֶל,

"אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאַנְשֵׁי חַיִל

"אֲשֶׁר אִתּוֹ, כִּי גִבּוֹרִים וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה,

"כְּדוֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה, וְאִישׁ מִלְחָמָה אָבִיךָ,

"וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם, הִנֵּה עַתָּה נֶחְבָּאוּ

"בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר,

"וְהָיָה כִּנְפוֹל בָּהֶם בַּתְּחִילָּה וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ

"וְאָמַר מַגֵּפָה בְּאַנְשֵׁי אַבְשָׁלוֹם הָיָתָה,

"גַּם בֶּן חַיִל אֲשֶׁר לֵב הָאַרְיֵה לִבֵּהוּ

"הִמֵּס יִמַּס, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ

"כִּי גִבּוֹר אָבִיךָ, וַאֲנָשָׁיו שַׂגִּיאֵי כֹח.

"כִּי יָעַצְתִּי הֵאָסֵף יֵאָסֵף עָלֶיךָ

"כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד מִדָּן עַד בְּאֵר-שָׁבַע,

"וּפָנֶיךָ אַתָּה הוֹלְכִים בַּקְרָב אִתָּנוּ,

"וּבָאנוּ אֵלָיו בְּאַחַת מְקוֹמוֹת מַחְבָּאֵהוּ

"וְנַחְנוּ עָלָיו כִּנְפוֹל הַטַּל עַל הָאָרֶץ,

"וְלֹא נוֹתַר שָׂרִיד וּפָלִיט בְּאַנְשֵׁי חֵילֵהוּ.

"וְאִם בְּאַחַת הֶעָרִים יֵאָסֵף, וְהִשִּׂיאוּ

"כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבָלִים אֶל הָעִיר וְסָחַבְנוּהָ

“עַד הַנַּחַל, גַּם צְרוֹר לֹא יִמָּצֵא שָׁמָּה.” –

וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יַחַד:

“טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל.” –

וַיְיָ צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל

לְמַעַן בֹּא עַל אַבְשָׁלוֹם רָעָה וָשֶׁבֶר.

מִהֵר וְלֹא אֵחַר חוּשַׁי הָאַרְכִּי לָלֶכֶת

אֶל צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים לְהַגִּיד לָמוֹ,

כָּזֹאת יָעַץ אֲחִיתֹפֶל וְזֹאת יָעַצְתִּי אָנִי,

וְעַתָּה שִׁלְחוּ מְהֵרָה אֶל דָּוִד מַלְכֵּנוּ

לֵאמֹר לוֹ: "אַל תָּלֶן בְּעַרְבוֹת מִדְבָּר הַלַּיְלָה,

“עָבוֹר תַּעֲבוֹר הַיַּרְדֵּן, פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ.”

וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ בְּעֵין רֹגֵל עָמָדוּ,

וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה הַדָּבָר לָמוֹ,

וְהֵם הָלְכוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד לְגַלּוֹת לוֹ אֹזֶן. –

וַיַּעֲבוֹר דָּוִד אֶת הַיַּרְדֵּן עַד אוֹר הַבֹּקֶר

וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת הַנָּהָר עָבָרוּ, –

עַד אֶחָד לֹא נֶעְדַּר, אַחֲרָיו הָלְכוּ כֻּלָּמוֹ,

סַבּוּהוּ נֶאֱמָנָיו, כֻּלָּם נְדָבוֹת לְיוֹם חָיִל,

וּבְתוֹכָם גִּבּוֹרָיו, יְדֵיהֶם לַקְרָב לֻמָּדוּ,

חוֹמָה הָיוּ לוֹ, נְצָרוּהוּ כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן.

וַיְהִי דָּוִד מֶלֶךְ בִּגְדוּדוֹ בְּהוֹד וְתִפְאָרֶת,

וַיַּרְא וַיֵּדַע כִּי לֹא רָחוֹק מֶנּוּ יֶשַׁע,

כִּי הֵשִׁיב אֱלֹהִים אֶת אַפּוֹ, יָשׁוּב יְרַחֲמֵהוּ

עוֹד יוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו בִּירוּשָׁלָיִם.

אַךְ אוֹיְבָיו רָאוּ רָעָה, נוֹאָשׁ יֹאמֵרוּ,

אֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי עֲצָתוֹ לֹא נֶעֱשָׂתָה,

חָרָה לוֹ וַיֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירֵהוּ

וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנֶק וַיָּמָת. –

בְּיַד נַפְשׁוֹ נָפַל בּוֹגֵד בְּנַפְשׁוֹ מָעַל מַעַל,

כֵּן יֹאבְדוּ כָּל בּוֹגְדִים, יִתַּמּוּ בְנֵי בְּלִיָּעַל! –

וְדָּוִד וְכָל הָעָם אִתּוֹ בָּאוּ מַחְנָיְמָה.

שָׁם הִתְרוֹעֲעוּ אֵלָיו שְׁלשָׁה יָקִּירֵי נָפֶשׁ,

שֹׁבִי בֶן-נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן,

מָכִיר מִלֹּא דְבָר, וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי.

הָאֲנָשִׁים הָהֵם שְׁלֵמִים אִתּוֹ בְּכָל לִבָּמוֹ,

הִגִּישׁוּ לוֹ מַחְסוֹרוֹ וּמַחְסוֹר הֶחָיִל

רַב אֹכֶל וּבְגָדִים מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וְכָל כֶּלִי,

כִּי אָמְרוּ: הָעָם רָעֵב וְצָמֵא וְיָגֵעַ.

וַיִפְקוֹד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵהוּ

וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי אֶלֶף

וַיְחַלֵּק מַחֲנֵהוּ, שְׁלִישִׁית נָתַן בְּיַד יוֹאָב,

הַשְּׁלִישִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב

וּשְׁלִישִׁית בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי, וַיִּשְׁלְחֵם הַשָּׂדֶה. –

וְאַבְשָׁלוֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן לִקְרַאת אָבִיו

לַמִּלְחָמָה, וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הָלַך אַחֲרָיו,

וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלוֹם בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. –

עַל אֶרֶץ לֹא קֹדֶשׁ שָׁם מִלְחֶמֶת הָרֶשַׁע,

שָׁם בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת יַעֲרוֹך מַעֲרָכֶת

מוּל אָבִיו נְזִיר אָדָם, יְקַר רוֹזְנִים מְשִׁיחַ אֱלֹהַּ!

חֵיל נֶאֱמָנִים מְתֵי מִסְפָּר אֶת צַדִּיק יַעֲזוֹרוּ,

וְאֶת רָשָׁע הָלַךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל רִבֲבוֹת אָלֶף! –

שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת, שַׂק יַחֲגּוֹר רָקִיעַ,

הֵילִילוּ צִבְאוֹת מָרוֹם, פְּנֵי שַׁדַּי הַעְתִּירוּ.

לְעֻמָּתָם יָרוֹן קְהַל רְָפָּאִים, יְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיהוּ,

חֶבְלֵי שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן! עַל אֵלֶּה תִּתְעַנָּגוּ,

זַרְעֵי עָמָל וָאָוֶן זְרַעְתֶּם, עַתָּה יִצְמָחוּ,

בֵּן יִרְדוֹף אָב, לְהוֹרִיד שֵׂיבָתוֹ יָגוֹן שְׁאוֹלָה. –

אוּלָם חֶמְדַּתְכֶם רֶגַע, עָנְגְכֶם כְּהֶרֶף עָיִן,

עוֹד מְעַט וּמְשׂוֹשׂ תֻּפְּכֶם יֵהָפֵךְ לָאֵבֶל,

צַדִּיק מִצָּרָה נֶחְלָץ, וּמְרִיבָיו יֵחַתּוּ. –

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל עַמּוֹ: אֵצֵא גַּם אָנִי

עִמָּכֶם בַּשָּׂדֶה, וַיַּעֲנוּ אֶת הַמֶּלֶךְ:

לֹא תֵצֵא, כִּי אֵלֵינוּ לֵב לֹא יָשִׂימוּ

אִם נוֹס נָנוּס אוֹ אִם יָמוּתוּ חֶצְיֵנוּ

אַךְ אַתָּה כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּמוֹנוּ,

לָכֵן טוֹב כִּי תִהְיֶה מֵעִיר לַעֲזוֹר לָנוּ.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ: כְּטוֹב בְּעֵינֵיכֶם עָשִׂיתִי. –

וַיַּעֲמוֹד הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶל יַד הַשַּׁעַר

וְכָל הָעָם לְמֵאוֹת וְלָאֲלָפִים יָצָאוּ.

וְלִשְׁלשֶׁת רָאשֵׁי הַצָּבָא צִוָּה הַמֶּלֶךְ

לְאָזְנֵי הָעָם: לְאַט לִי לְאַבְשָׁלוֹם הַנַּעַר. –

וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי דָּוִד הַשָּׂדֶה אֶל הַמַּעֲרָכֶת

לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל, וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם. –

מַעֲרָכָה מוּל מַעֲרָכָה עָרְכוּ צֶדֶק וָרֶשַׁע,

הָמוּ נַחֲלֵי בְלִיַעַל, חֶבְלֵי שְׁאוֹל מִתַּחַת,

בַּעֲדַת אֲבַדּוֹן שֶׁטֶף אָף, קְפָדָה וָרֹגֶז

“הִתְאַזְּרוּ” קָרְאוּ לְצִירֵי תָּפְתֶּה "הִתְאַזָּרוּ!

"הִתְחַזְּקוּ כָּאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, הֱיוּ בְּנֵי חָיִל,

"כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם, כַּלּוּ הַזָּדוֹן וְהַמֶּרֶד,

"פִּרְצוּ בְאַנְשֵׁי דָּוִד, לַשְׁבִּית זִכְרוֹ מֵאָרֶץ,

“עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד כָּל אֱמוּנָה כָּל קֹדֶשׁ.” –

אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ,

עַתָּה אָקוּם, אָמַר, לְיֵשַׁע מְשִׁיחִי אָקוּמָה,

וְהַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם מֵעָל נִלְחָמוּ,

מִשָּׁמַיִם הִרְעִים אֵל, וְעֶלְיוֹן נָתַן קוֹלֵהוּ,

בְּרָקִים רָב וַיָּהָם מַחֲנֵי עוֹזְרֵי רֶשַׁע,

לִפְנֵי עַבְדֵי דָּוִד אִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגָּפוּ,

וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה גְדוֹלָה עֶשְׂרִים אָלֶף.

וְקוֹל שַׁדַּי קוֹרֵא וַיְצַו לְיַעַר אֶפְרָיִם,

יַעַר, יַעַר! אֱכוֹל בָּמוֹ, כַּלֵּם וְאֵינֵמוֹ,

שְׁלַח עֲנָפֶיךָ, אֱחוֹז בְּצִיצִית רֹאשׁ סוֹרֵר וּתְלֵהוּ!

וַיֶרֶב הַיַּעַר לֶאֱכוֹל מֵאֲכוֹל הַחֶרֶב,

וְאַבְשָׁלוֹם בְּחָפְזוֹ הָרְחַק מֵחֵיל צְבָאֵהוּ

נִקְרָה לִפְנֵי עַם דָּוִד, וְהוּא רוֹכֵב עַל פֶּרֶד,

וַיָּבֹא הַפֶּרֶד עִמּוֹ תַחַת שׂוֹבֶךְ

הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ סֻבָּכוּ

בְּעַנְפֵי הָאֵלָה, וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָּמוֹ

וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ

וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו עָבַר תַּחְתֵּהוּ. –

שָׁם תָּלוּי סוֹרֵר וּמוֹרֶה, תָּלוּי בָּרוּחַ

לֹא בַשָּׁמַיִם, כִּי יוֹשְׁבֵיהֶם הֶאֱשִׁימוּהוּ,

לֹא בָאָרֶץ כִּי הֵצַר לִנְזִיר שׁוֹכְנֶיהָ;

אַךְ שְׁאוֹל פָּתְחָה לוֹ, הִרְחִיבָה פָעֲרָה פִיהָ.

בּוֹזֵי הוֹרִים! לְכוּ רְאוּ אַחֲרִית סוֹרֵר נִכְרָתָה,

חֲזוּ רַגְלָיו מְנַעֲנֵעִים, נְדוּדִים נְדוּדִים בָּרוּחַ,

סָמַר מִפַּחַד בְּשָׂרוֹ, שָׁבָץ יֹאחֲזֵהוּ;

שִׁמְעוּ יִלְלָתוֹ, קוֹרֵא לְעֶזְרָה וְאֵין מוֹשִׁיעַ,

עַתָּה יִנָּחֵם עַל רִשְׁעוֹ, וְאֵין עֵת וְאֵין רָגַע.

וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב שַׂר הֶחָיִל,

וַיִּקַח יוֹאָב שְׁלשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפֵּהוּ

וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם וְהוּא חַי עוֹדֶנּוּ,

אָז סַבּוּ נוֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב וַיְמיתוּהוּ. –

וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר לֵאמֹר לְעָם: שׁוּבוּ!ּ

וְלֹא רָדְפוּ עוֹד אַחֲרֵי אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֲחֵימוֹ.

וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת אַבְשָׁלוֹם וַיַשְׁלִיכוּהָ

אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שָׁמָּה בַּיַּעַר,

וַיַּצִּיבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל לְזֵכֶר.

הוֹי עַל חֲטָאֶיךָ אַבְשָׁלוֹם! זִכְרְךָ הִבְאַשְׁתָּ!

בְּחַיֶּיךָ הִצַּבְתָּ לְךָ מַצֶּבֶת תִּפְאֶרֶת

שָׁם בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמֶךָ

כִּי בָנִים אֵין לְךָ, וְעַתָּה לַחֲרָפוֹת הָיִיתָ,

הֵן עֵד הַגַּל הַזֶּה לְעוֹבְרֵי יַעַר אֶפְרַיִם

כִּי בְיַד קַנָּא וְנוֹקֵם כְּבֶן סוֹרֵר נָפָלְתָּ! –

רָץ אַחַר רָץ מִהֵר לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ

לְהַגִּיד לוֹ אֲשֶׁר קָרָה בְּיַעַר הַמַּעֲרָכֶת,

אַךְ הַבְּשׂוֹרָה לֹא נֶחָמָה לְדָוִד הָיָתָה.

עַל בֵּן מוֹרֵד הָמוּ מֵעָיו, רַחֲמָיו נִכְמָרוּ,

וְהָיְתָה רֵאשִׁית שְׁאֵלָתוֹ: הֲשָׁלוֹם לַנַּעַר

לְאַבְשָׁלוֹם? וַיַּעַן אֶחָד מְבַשֵּׂר וַיּאֹמַר:

יִהְיוּ כַּנַּעַר כָּל אוֹיְבֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,

וְכָל קָמִים עָלֶיךָ תְּהִי אַחֲרִיתָם כָּמוֹהוּ! –

וַיִּרְגַּז דָּוִד וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר

וַיֵּבְךְ, וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ:

"בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם!

"מִי יִתֵּן מַתִּי תַחְתֶּיךּ

“אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי!”

וַיֻּגַּד לְיוֹאָב: הִנֵּה בּוֹכֶה הַמֶּלֶךְ

וַיִּתְאַבֵּל עַל אַבְשָׁלוֹם, וַתְּהִי לְאֵבֶל

הַתְּשׁוּעָה בַּיּוֹם הַהוּא לְכָל הָעָם יַחַד

כִּי שָׁמְעוּ כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל אַבְשָׁלוֹם,

וַיִתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לָבוֹא הָעִירָה

כַּאֲשֶׁר יִתְגַנֵּב עַם נָסִים מְנוּסַת חֶרֶב.

וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו וּבְקוֹל צוֹרֵחַ

זָעַק: “בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי!” –

סָר עֲוֹנְךָ אַבְשָׁלוֹם, מֵרֶדֶת שְׁאוֹל נִמְלַטְתָּ,

אָבִיךָ אֲשֶׁר רָדַפְתָּ קָרָא “בְּנִי” זֶה שֶׁבַע,

מְשִׁיחַ אֱלֹהִים קָרַע בִּתְפִלָּתוֹ שָׁמַיִם,

לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ הֶעֱבִיר יְיָ חַטָּאתֶךָ. –

וְהִנֵּה הֵיטֵב חָרָה לְיוֹאָב שַׂר הַחַיִל

כִּי נִכְלַם עַם נֶאֱמָנִים בְּעִצְּבוֹן הַמֶּלֶךְ

וְגִבּוֹרִים נָסוּ כְּאִישׁ אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ מֹרֶךְ

וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר:

"הוֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם פְּנֵי עֲבָדֶיךָ מְמַלְטֵי נַפְשֶׁךָ

"וְנֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ,

"לְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶךָ וְלִשְׂנוֹא אֶת אוֹהֲבֶיךָ.

"הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי שָׂרֶיךָ בְּעֵינְךָ כְּאַיִן

"וַעֲבָדֶיךָ נֶאֱמָנִים כְּאֶפֶס לְךָ נֶחְשָׁבוּ,

"כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לוּ חָיֹה יֶחִי

"אַבְשָׁלוֹם וְכֻלָּנוּ מֵתִים, אָז יָשַׁר בְּעֵינֶיךָ.

"וְעַתָּה קוּם וְדַבֵּר נִחוּמִים עַל לֵב עֲבָדֶיךּ

"בַּיְיָ נִשְׁבַּעְתִּי, אִם אֵינְךָ יוֹצֵא אֵלֵימוֹ,

"אִם יָלִין אִישׁ אִתְּךָ כָּל הָעָם הַלָּיְלָה,

"וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָבָרָה

“עַל רֹאשׁךָ מִנְּעוּרֶיךָ עַד זוֹ הָרֶגַע.” –

וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּשֶׁב אֶל יַד הַשַּׁעַר,

וַיָּבֹא כָל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו אָרְצָה,

וַיָּרִיעוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲדֹנֵינוּ!

 

שיר תשעה עשר    🔗

ישומו על עקב בשתם

האומרים לי האח האח.

צוֹפֶה רָשָׁע לְצַדִּיק, זוֹמֵם לְשַׁחֲתֵהוּ

יִשְׂמַח בְּצַלְעוֹ, בְּהִכָּשְׁלוֹ שָׂשׂ לִבֵּהוּ

יֹאמַר הֶאָח הֶאָח! עַל פִּיד וָשֶׁבֶר.

“שָׁוְא יִרְאַת אֱלֹהִים” נְאוּם לָרָשָׁע פֶּשַׁע,

"מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל, כַּטּוֹב כָּרֶשַׁע,

“מִתֻּמוֹ וְיָשְׁרוֹ מַה יִּתְרוֹן לַגֶּבֶר?”

אוּלָם קוֹוֵי יְיָ בְּהַחֲלִיפָם כֹּחַ

כִּי יָרַח אֵל מִנְחָה רֵיחַ נִיחוֹחַ

וְיוֹצִיאֵם לָרְוָחָה, מִצַּר יִפָדָּמוֹ,

רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס, יַחֲרוֹק שִׁנַּיִם,

עַל עֵקֶב בָּשְׁתּוֹ יִשּׁוֹם וְשַׁח עֵינַיִם,

כִּי אֱלֹהִים עֹז לִירֵאָיו, מַחֲסֶה לָמוֹ.

הוֹי זֵדִים! מַעֲשֵׂי אֵל מְהֵרָה יִשְׁכָּחוּ,

יֶחֱזוּ נִפְלְאוֹתָיו מוּסָר לֹא לָקָחוּ,

עוֹד כּוֹנְנוּ חִצָּם לְלֵב יְשָׁרִים לְשַׁלֵּח,

עוֹד יֶאֶרְבוּ לְצַּדִּיק לְנַפְשׁוֹ יִצְפָּנוּ, –

עַד יִפְּלוּ בְּשַׁחַת כָּרוּ, בְּרֶשֶׁת טָמָנוּ

וְהַחֵץ שָׁם לַמּוֹרֶה, כְּבֵדוֹ יְפַלֵּחַ.

הַמֶּלֶךְ דָּוִד עֵת שׁוּבוֹ מִדֶּחִי

בְּהַכּוֹת יְיָ אֱלֹהָיו כָּל אוֹיְבָיו לֶחִי

וְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל עָל קְרָאוּהוּ,

בָּא לִקְרָאתוֹ בֶן גֵּרָא מְקַלֵּל מָשִׁיחַ,

“סְלַח נָא חַטָּאתִי” פִּי חָנֵף הֵפִיחַ,

כִּי יָרֵא לְנַפְשׁוֹ, חִיל וְרַעַד אֲחָזוּהוּ.

“לֹא תָמוּת שִׁמְעִי, אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ!”

אָמַר דָּוִד, וְלֹא גָמַל לִזְדוֹן פּוֹשֵׁעַ. –

וְהִנֵּה זֵד אַחֵר קָם בְּמֶרֶד וּבְמָעַל,

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי בַּשּׁוֹפָר הִצְרִיחַ,

לִמְרוֹד בְּבֵית דָּוִד לֵב עָם הִדִּיחַ, –

גַּם הוּא עֲדֵי אֹבֵד, אַחֲרִית אִישׁ בְּלִיָּעַל.

קָמָה סְעָרָה לִדְמָמָה, נָפְצוּ עַנְנֵי חשֶׁךְ,

טָהֳרוּ פְנֵי רָקִיעַ, אוֹר יָהֵל בַּשַּׁחַק,

בִּגְבוּרָה יֵצֵא הַשֶּׁמֶשׁ, וְחַם חוּג הָאָרֶץ,

כֵּן בַּעֲבוֹר מְהוּמַת רֶשַׁע וְסָר מְבוּכַת מֶרֶד

שָׁב בְּלֵב נִפְתִּים רוּחַ בִּינָה עֵצָה וָדָעַת,

וַיְהִי הָעָם נָדוֹן בְּכָל שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן יָחַד:

"חָטָאנוּ בְּבֶן יִשַׁי, בִּבְחִיר נְסִיכִים פָּשַׁעְנוּ,

"עָזַבְנוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, מַבּוּעֵי יֶשַׁע

"לַחֲצוֹב בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים, אַגְמֵי טִיט וָרֶפֶשׁ,

"הֲלֹא זֶה דָּוִד מַלְכֵּנוּ אִישׁ מוֹפֵת נְזִיר אֱלֹהַּ,

"הוּא מִלְּטָנוּ מִכַּף פְּלִשְׁתִּים וְכַף כָּל אוֹיְבֵנוּ,

"וַיַּךְ אֶת הַיְבוּסִי וַיְשַׂגֵּב עִיר מְפֹאֶרֶת,

"הוּא הֵכִין לַאֲרוֹן אֱלֹהִים מִשְׁכָּן בִּירוּשָׁלָיִם,

"וּנְעִים נְגִינוֹתָיו שָׂם בְּפִינוּ לְהַלֵּל וְשַׁבֵּחַ,

"לְהוֹדוֹת לְעֶלְיוֹן חַסְדּוֹ, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָשֵׁנוּ,

"הוּא בֶן יִשַׁי בְּחִיר יְיָ הַמְּעַטְּרֵהוּ חֶסֶד,

"נִשְׁבַּע לְהָקִים לוֹ נִיר לְעוֹלְמֵי עַד וָנֶצַח,

"מִבִּרְכָתוֹ נְבֹרָךְ, מֵאוֹר יִשְׁעוֹ נִוָּשֵׁעַ;

"וְעַתָּה מֵעַל אַבְשָׁלוֹם בָּרַח מִן הָאָרֶץ,

"וְהַמּוֹרֵד אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ מֵת בְּמִלְחָמָה וְאֵינֶנּוּ,

“וְלָמָּה אֲנַחְנוּ מַחֲרִישִׁים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ?”

וְכַחֵץ לְמַטָּרָה בָא הַקּוֹל מֵאֹזֶן לְאֹזֶן,

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן יַחַד

וְיהוּדָה בְּרֹאשׁ לְהָשִׁיב אֶת דָּוִד יְרוּשָׁלָיִם. –

אָז אֱמוּנָה נָשְׂאָה רֹאשׁ צֶדֶק נִשְׁקַף בָּאָרֶץ,

חָלַף עָבַר הַזָּדוֹן וַיִּתַּם הַפָּשַׁע. –

אוּלָם הָהּ! עוֹדֶנּוּ הַשָּׂטָן עוֹמֵד לְנֶגֶד

עוֹיֵן וְקִנֵּא בְמַלְכוּת דָּוִד וּבְנִיר בֵּית פֶּרֶץ

וַיֶּרֶב שִׂטְנָה עַל שִׂטְנָה, קְרָעִים לִקְרוֹעַ,

וַיָּעַר מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים, רָעָב וָדֶבֶר

לְהַבְעִית מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָנָיו לְהַדִּיחַ,

כְּאַיִן שׁוּפְכוּ אֲשׁוּרֵי דָּוִד וְרַגְלָיו נָטָיוּ

לוּלֵא אֱלֹהִים סְעָדָהוּ וְהֶחֱזִיקוֹ בִזְרוֹעַ

וַיְהִי לוֹ לְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחוֹמַת נְחשֶׁת,

לְמַעַן הָקִים נִיר דָּוִד לְבַל יִמּוֹט לָנֶצַח.

וְדָוִד לֹא הֶאֱמִין כִּי בֶּאֱמֶת וּבְכָל נֶפֶשׁ

קְרָאוּהוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב יְרוּשָׁלָיְמָה.

וְהוּא יָדַע כִּי שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֶשַׁע עוֹד בָּמוֹ,

אַךְ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ לִבּוֹ בָּטוּחַ

וְנַפְשׁוֹ יֹדַעַת כִּי רוּחָם אִתּוֹ נֶאֱמָנָה.

גַּם מִבְּנֵי צְרוּיָה יָרְאָה נַפְשׁוֹ וְלֹא שָׁקֵטָה,

רָאָה אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה,

וַיִּשְׁלַח אֶל צָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנֵי אֱלֹהַּ

לֵאמֹר: דַּבְּרוּ אֶל זִקְנֵי יְהוּדָה וְאִמְרוּ לָמוֹ:

"אַחַי אַתֶּם, עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם, וְלָמָּה

"הָיוֹ תִהְיוּ אַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ

“וּדְבַר כָּל יִשְׂרָאֵל כְּבָר בָּא אֶל בֵּיתֵהוּ.”

וְלַעֲמָשָׂא תֹּאמְרוּ: "הֲלֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה,

"כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, כִּי שַׂר הֶחַיִל

“לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב תֶּהִי.”

וַיֵּט לְבַב אַנְשֵׁי יְהוּדָה כְּאִישׁ אֶחָד יַחַד

וַיִשְׁלְחוּ אֶל דָּוִד: "שׁוּב אַתָּה וְכָל עָבָדֶיךָ.

וַיָּשָׁב הַמֶּלֶךְ וַיָּבֹא הַיַּרְדֵּנָה,

וִיהוּדָה בָּא הַגִּלְגָּלָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ

לְהַעֲבִירוֹ אֶת הַיַּרְדֵּן אוֹתוֹ וְכָל חֵילֵהוּ. –

שָׁם נָפַל פַּחַד דָּוִד עַל מְחָרֵף פּוֹשֵׁעַ,

שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יָרֵא פֶּן עֲוֹנוֹ יִמְצְאֶנּוּ

וַיֹּאמַר: יוֹם רָצוֹן הַיּוֹם, יוֹם רַחֲמִים וָחֶסֶד,

אָחִיש לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, וְאֶתְוַדָּה עַל פֶּשַׁע.

וַיְמַהֵר שִׁמְעִי עִם אִישׁ יְהוּדָה הַיַּרְדֵּנָה,

וְעִמּוֹ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין אֲנָשִׁים אֶלֶף

וַחֲמֵשֶׁת עָשָׂר בָּנָיו וְעֶשְׂרִים עֲבָדָיו, וְצִיבָא

נַעַר בֵּית שָׁאוּל, אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ זֵד וּפשֵׁעַ

הַמְּרַגֵּל אֶל הַמֶּלֶךְ בְּאִישׁ צַדִּיק מְפִיבֹשֶׁת

כָּל אֵלֶּה צָלְחוּ הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. –

כַּעֲבוֹר דָּוִד הַנָּהָר הַצֵּג כַּף רַגְלוֹ עַל אָרֶץ,

וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא כָּרַע נָפַל לְפָנָיו אָרְצָה

וַיֹּאמַר: "אַל נָא יַחֲשׁוֹב לִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ

"עָוֹן וּפֶשַׁע, וְאַל תִּזְכּוֹר אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדֶּךָ

"בְּיוֹם צֵאתְךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִירוּשָׁלַיִם,

"אַל תָּשִׂים אֶל לִבֶּךָ, יָדַעְתִּי כִי חָטָאתִי,

"יָדַעְתִּי יְקַר נַפְשְׁךָ, מוֹדֶה וְעוֹזֵב תְּרַחֲמֵהוּ,

"וְהִנֵּה רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף הַיּוֹם בָּאתִי

לָרֶדֶת לִקְרָאתֶךָ וְלִקְרוֹא יְחִי הַמֶּלֶךְ!"

וַיַּעַן אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת

זֹאת לֹא יוּמַת שִׁמְעִי, כִּי קִלֵּל הַמָּשִׁיחַ?

וַיֹּאמֶר דָּוִד: מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה

כִּי תִהְיוּ לִי לְשָׂטָן הַיּוֹם יוֹם רָצוֹן וָחֶסֶד,

"הֲיוּמַת הַיּוֹם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל! הֲלֹא יָדַעְתִּי

“כִּי הַיּוֹם עַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ אָנִי.”

וַיֹּאמֶר אֶל שִׁמְעִי: “לֹא תָמוּת, אֲנִי אִשָּׁבֵעַ!” –

שַׁח עֵינֶיךָ, שִׁמְעִי! בּוֹשׁ בֶּן גֵּרָא וְחַתָּה!

הֲזֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ: “אִישׁ דָּמִים אַתָּה?”

שַׁח מִפְּנֵי מֶלֶךְ רַב חֶסֶד וְאֶרֶך אַפַּיִם,

חַיֶּיךָ חָטָאתָ לוֹ נָתַן לְךָ פַּעֲמַיִם,

גַּם בִּימֵי רָעָה גַּם בִּימֵי טוֹבָה מִלְּטֶךָ,

תְּיַסֶּרְךָ רָעָתְךָ, מְשׁוּבוֹתֶיךָ תוֹכִיחוּךָ!

הָבוּ אוֹהֲבֵי תֻשִּׁיָה! הָבוּ וְנַעֲצוֹם עַיִן

מֵהַבִּיט בְּבוֹגְדִים וּבְרִגְשַׁת פּוֹעֲלֵי אָוֶן,

אֶל אֲצִילֵי בְנֵי אָדָם נָשִׂימָה עַפְעַפֵּינוּ

אֲשֶׁר רוּחָם אֱמוּנָה וְנַפְשָׁם מְקוֹר בְּרָכָה וָיֶשַׁע!

מְפִיבֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ,

כְּאָבִיו כֶּן-הוּא תָמִים בְּאַהֲבָתוֹ מִמְּקוֹר נָפֶשׁ,

לֹא עָשָׂה רַגְלָיו וּשְׂפָמוֹ, וְרֹאשׁוֹ גִדֵּל פֶּרַע

וְאֶת בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, וְלֹא סָךְ בְּשָׂרוֹ בַשֶּׁמֶן

מִיּוֹם לֶכֶת דָּוִד עַד שׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם.

וַיְהִי כִּי בָא יְרוּשָׁלַיִם לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ

וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד: "לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ

עִמִּי מְפִיבשֶׁת? וַיֹּאמֶר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

צִיבָא עַבְדִּי רִמָּנִי, כִּי אָמַר עַבְדֶּךָ

אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ לָלֶכֶת

אִתְּךָ הַמֶּלֶךְ, כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ,

וַיֶּלֶךְ וַיְרַגֵּל בִּי אֶל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,

וְאַתָּה כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, עֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ,

כִּי לֹא הָיָה כָּל-בֵּית אָבִי כִּי אַנְשֵׁי מָוֶת

לַאֲדוֹנִי, וַתָּשֶׁת אֶת עַבְדְּךָ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ

וּמַה לִּי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעוֹק אֶל הַמֶּלֶךְ."

וַיֹּאמֶר דָּוִד: לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ?

אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא אֶת הַשָּׂדֶה תַּחֲלוֹקוּ.

וַיֹּאמֶר מְפִיבשֶׁת: גַּם אֶת-הַכֹּל יִקָּח,

אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא אֲדוֹנִי בְּשָׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם. –

בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים, אִישׁ יְקַר נֶפֶשׁ

עָבַר אֶת הַמֶּלֶךְ הַיַּרְדֵּן לְשַׁלְּחוֹ שָׁמָּה.

וּבַרְזִלַּי זָקֵן בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, גֶּבֶר

נִכְבָּד וּנְשׂוּא בָּנִים גָּדוֹל בְּדַעַת וּבְעשֶׁר,

וְהוּא כִלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁבְתּוֹ מַחֲנָיִם,

וַיִּתֵּן לוֹ מַחְסוֹרוֹ וְכָל מַחְסוֹר בֵּית הַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד: בּוֹא נָא עִמִּי, בּוֹאָה

וְכִלְכַּלְתִּי אוֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלָיִם.

וַיַּעַן בַּרְזִלַּי וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ:

"כַּמָה יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי כִּי אֶעֱלֶה יְרוּשָׁלַיִם

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הֵיכָלְךָ, בְּקִרְיַת מְשׂוֹשׂ כָּל אֶרֶץ?

בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, הֲיָדַעְתִּי

בֵּין טוֹב לָרָע? בְּתַעְנוּגֵי מֶלֶךְ לֹא הִסְכַּנְתִּי,

לְמַעֲדַנֵּי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה בְּחִכִּי אֵין טָעַם,

לִנְעִימַת קוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת לְעַבְדְּךָ אֵין אֹזֶן,

וְלָמָּה יְהִי עַבְדְּךָ אַךְ לְמַשָּׂא אֵלֶיךָ:

כִּמְעַט לַעֲבוֹר אִתְּךָ אֶת הַיַּרְדֵּן יָכֹלְתִּי,

וְלָמָּה תִּגְמְלֵנִי הַגְּמוּלָה הַזֹּאת, לָמָּה?

יָשָׁב-נָא עַבְדְּךָ, יָשָׁב רוֹגְלִים הָעִירָה,

שָׁם אָמוּת וְאֶשְׁכַּב עִם אָבִי וְאִמִּי בַּקֶּבֶר.

רְאֵה, כִּמְהָם בֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי אִתְּךָ יַעֲבוֹרָה,

וְהַחֶסֶד תַּעֲשֶׂה לוֹ לְחֶסֶד לִי אֶחְשְׁבֶנְהוּ."

וַיֹּאמֶר דָּוִד: אִתִּי יַעֲבוֹר כִּמְהָם אוֹהֲבֶךָ,

אֲשֶׁר תִּבְחַר עָלַי אֶעֱשֶׂה לוֹ בְּתָם-לֵב וָנֶפֶשׁ. –

וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי וַיְבָרְכֵהוּ,

וַיִּפָּרְדוּ הַיְקָרִים אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ,

בַּרְזִלַּי שָׁב לִמְקוֹמוֹ אֶל רוֹגְלִים הָעִירָה

וְהַמֶּלֶךְ וְכִמְהָם אִתּוֹ עָבְרוּ הַגִּלְגָּלָה.

וְכָל עַם יְהוּדָה וַחֲצִי עַם יִשְׂרָאֵל הֶעֱבִירוּ

אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׂמְחַת לֵב וּבְחֶדְוַת נָפֶשׁ.

וּבְעֵינֵי שָׂטָן רָע לִרְאוֹת טוֹב וָיֶשַׁע

וַיֵּצֶר לוֹ כִּי קֶרֶן דָּוִד הוֹלֵךְ וְצוֹמֵחַ

וַיְעוֹרֵר מְדָנִים בֵּין אַחִים שִׁבְטֵי אֱלֹהַּ,

קִנֵּא יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה, וְרִיב הֵחֵלוּ,

בָאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "מַדּוּעַ

גְּנָבוּךָ אַחֵינוּ אִישׁ יְהוּדָה לְהַעֲבִירֶךָ

אֶת הַיַּרְדֵּן אוֹתְךָ וְכָל בֵּיתְךָ וַאֲנָשֶׁיךָ?"

וַיַּעַן אִישׁ יְהוּדָה: "כִּי קָרוֹב אֵלַי הַמֶּלֶךְ,

וְלָמָּה זֶּה חָרָה לָכֶם? הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ

מִן הַמֶּלֶךְ דָּוִד, אִם נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּ?"

וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עָנָה: "עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ,

וְגַם בְּדָוִד אָנִי מִמְּךָ, וּמַדּוּעַ הֲקִלּוֹתַנִי

וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לְהָשִׁיב אֶת מַלְכֵּנוּ?"

וַיִּקֶּשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל." –

פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן, וַיְהִי לְשֶׁטֶף.

וַיַרְא שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי אִישׁ בְּלִיַּעַל

כִּי חָלַק לֵב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ מֵרֵעֵהוּ

וַיִּתְקַע בְּשׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: אֵין לָנוּ חֵלֶק

בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי, קוּמוּ נָא קוּמוּ

בֵּית יִשְׂרָאֵל! אִישׁ לְאֹהָלָיו מַהֲרוּ לָלֶכֶת!"

וַיַּעַל יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי דָּוִד אַחֲרֵי שֶׁבַע,

וְאִישׁ יְהוּדָה דָבְקוּ בְמַלְכָּם עַד יְרוּשָלָיִם. –

כְּבוֹאוֹ עִיר דָּוִד וַתְּהִי רֵאשִׁית דְּבַר הַמֶּלֶךְ

לַעֲלוֹת וּלְהִתְנַפֵּל לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית הַקֹּדֶשׁ

לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים חַסְדּוֹ, וּבִנְגִינוֹת לְנַצֵּחַ,

כִּי הֶרְאָהוּ עוֹד אֶת הָאָרוֹן וְאֶת נָוֵהוּ,

וַיֶּרֶב רַנֵּן וְהַלֵּל, וְקוֹל תּוֹדָה הָרִיעַ,

וְלִבּוֹ בָטוּחַ בְּצוּר יְשׁוּעָתוֹ כִּי לֹא יִטְּשֵׁהוּ

וְלֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִבֵּיתוֹ כָּל יְמֵי הָאָרֶץ,

עַל-כֵּן לֹא פָנָה בַתְּחִלָּה לְאַנְשֵׁי הַמֶּרֶד

אֲשֶׁר בְּמִסְפָּר רָב אַחֲרֵי שֶׁבַע הִקָּהֵלוּ. –

וַיָּבֹא דָּוִד אֶל בֵּיתוֹ עִיר יְרוּשָׁלָיִם,

וַיְטַהֵר אֶת בֵּיתוֹ, וַיִקַח הַמֶּלֶךְ

אֶת עֶשֶׂר פִּלַּגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבַּיִת

וַאֲשֶׁר חִלְּלָן אַבְשָׁלוֹם, וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת

וַיְכַלְכְּלֵם, וַאֲלֵיהֵם לֹא בָא, וַתִּהְיֶינָה

צְרוּרוֹת אַלְמְנוּת חַיּוּת כָּל יְמֵיהֶן עַל אָרֶץ.

אָז אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: מַהֵר חוּשָׁה

וְהַזְעֵק לִי אִישׁ יְהוּדָה שְׁלשֶׁת יָמִים, וְאַל תּוֹחֶר. –

מָאַס דָּוִד בִּבְנֵי צְרוּיָה הַקָּשִׁים מֶנּוּ

לֹא בָהֶם וְלֹא בִגְבוּרָתָם נַפְשׁוֹ חָפֵצָה

עַל-כֵּן בָּחַר בִּיהוּדָה וַעֲמָשָׂא בְּרָאשֵׁמוֹ.

הֵמָּה יֵלְכוּ וְיִלְחֲמוּ בְמוֹרְדִים אֲשֶׁר אַחֲרֵי שֶׁבַע,

וּתְהִי לְגִבּוֹרֵי שִּבְטוֹ הָעֹז וְהַתִּפְאֶרֶת

לְהָשִׁיב אֶל מֶמְשַׁלְתּוֹ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יָחַד. –

אַךְ רַבּוֹת מַחְשְׁבוֹת אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ קָמָה. –

אֵחַר עֲמָשָׂא מִן הַמּוֹעֵד יְעָדוֹ הַמֶּלֶךְ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי: עַתָּה יֵרַע לָנוּ

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם, אַתָּה קוּמָה

קַח אֶת עַבְדֵי אֲדוֹנֶיךָ וּרְדוֹף אַחֲרֵי שֶׁבַע

פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצוּרוֹת וְהִצִּיל עֵינֵינוּ.

וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יוֹאָב וְכָל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל,

וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי עִמָּם מִירוּשָׁלָיִם,

לִרְדּוֹף אַחַר שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי לְהַשְׁמִידֵהוּ. –

וְיוֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְאֶחָיו בְנֵי צְרוּיָה בָחָרוּ

בְּבֵית הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיִּלְחֲמוּ מִלְחַמְתֵּהוּ

וַיַּשְׁמִידוּ כָל מוֹרְדָיו בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹח,

אָכֵן לֹא בָחְרוּ בְכָל פִּקּוּדֵי הַמֶּלֶךְ

סָרוּ מִמִּצְוֹתָיו לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵימוֹ.

וְיוֹאָב הוּא עוֹיֵן בְּמִסְתָּרִים בְּגִבּוֹרֵי חַיִל

אֲשֶׁר מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי דָּוִד לְהָרִים רָאשֵׁמוֹ,

וַיְּקַנְּאֵם וַיֶּאֱרוֹב לָמוֹ, וַיַּכֵּם בַּסֶּתֶר,

כֵּן עָשָׂה לְאַבְנֵר, וְלַעֲמָשָׂא עָשָׂה כָּכָה. –

וְהִנֵּה הַחַיִל הַיּוֹצֵא לִרְדוֹף אַחֲרֵי שֶׁבַע

הֵם אֵצֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה בְּגִבְעוֹן בָּאוּ

וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ דַרְכֵּהוּ,

וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבוּשׁוֹ וְעָלָיו חֲגוֹר חֶרֶב

מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו וְהִיא מִתַּעְרָהּ נֹפֶלֶת.

וַיִֹשְׁאַל יוֹאָב בִּשְׁלוֹם עֲמָשָׂא כְּאָח וָרֵעַ

וַיֹּאמֶר: הֲשָׁלוֹם לְךָ אָחִי? וַתֹּאחַז

יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לְנַשְׁקֵהוּ,

וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בְּחֶרֶב יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ

אֶל הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפּוֹךְ מֵעָיו אָרְצָה, וַיָּמָת. –

וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדְפוּ אַחֲרֵי שֶׁבַע.

וַיַּעֲמוֹד אֶחָד מִנַּעֲרֵי יוֹאָב וַיֹּאמַר:

"מִי אֲשֶׁר חָפֵץ בְּיוֹאָב וּמִי אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ

דָּוִד, יֵלֵךְ אַחֲרֵי יוֹאָב!" – וְהָעָם רָאוּ

אֶת עֲמָשָׂא מִתְגוֹלֵל בַּדָּם וַיַּעֲמוֹדוּ.

וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי עָמַד הָעָם אִישׁ תַּחְתֵּהוּ

וַיַּסֵּב אֶת עֲמָשָׂא מִמְּסִלָּה אֶל הַשָּׂדֶה

וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד לְהַעֲלִימוֹ מִן הָעָיִן.

כַּאֲשֶׁר הֹגָה מִן הַמְּסִלָּה עָבַר יַחַד

כָּל אִישׁ אַחֲרֵי יוֹאָב לִרְדּוֹף אַחֲרֵי שֶׁבַע. –

הָהּ יוֹאָב! קוֹל דְּמֵי נְקִיִּים צָעֲקוּ שָׁמָיִם,

דְּמֵי גִבּוֹרִים בְּאֵין פֶּשַׁע שָׁפַכְתָּ פַּעֲמָיִם.

אַל תִּגְאֶה, אַל תָּעֹז לֵאמֹר אֵין דָּן דִּינֶךָ,

אִם לֹא יְשֻׁלַּם עֲוֹנְךָ בְּיַד דָּוִד אֲדוֹנֶיךָ

כִּי תִלְחַם מִלְחַמְתּוֹ, קָשָׁה אַתָּה מִמֶּנּוּ,

הֲלֹא לְאָשָׁם עֻתַּד גְּמוּלוֹ, עַל עֲקֵבוֹ יְסֻבֶּנּוּ

לְבֶן מֶלֶךְ יֻתַּן מִשְׁפָּט, כְּמַעֲשָׂיו יֵטִיב לְגָבֶר,

הוּא יְדִינְךָ, בַּל תֵּרֵד שֵׂיבָתְךָ בְּשָׁלוֹם קָבֶר.

וְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי עָבַר בְּכָל יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה

וּבֵית מַעֲכָה וְכָל הַבֵּרִים אַחֲרָיו נִקְהָלוּ.

וַיַּבֹא עַם יוֹאָב וַיָּצַר עָלָיו בְּאָבֵלָה,

שָׁפְכוּ סוֹלְלָה אֶל הָעִיר וְהִיא בַּחֵל עֹמֶדֶת.

הֵם הֵחֵלוּ לְהַשְׁחִית אֶת הַחוֹמָה לְמַפֶּלֶת,

וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר וַתֹּאמֶר:

“קִרְאוּ לִי לְיוֹאָב הֵנָּה, אֵלָיו אֲדַבֵּרָה.”

וַיִּקְרַב יוֹאָב. וַתֹּאמֶר: שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ!

וַיֹּאמֶר: שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי. וַתֹּאמֶר

"הֲלֹא גִבּוֹר מִלְחָמָה אַתָּה וְשַׂר הֶחָיִל

"וְדֶרֶךְ קְרָב יָדַעְתָּ, לָמָּה לֹא דִבַּרְתָּ

"בָּרִאשׁוֹנָה לֵאמֹר: שָׁאוֹל נִשְׁאַל בְּאָבֵל,

"פֶּן שָׁלוֹם תַּעֲנֶה וּפָתְחָה לְךָ שְׁעָרֶיהָ,

"וְאִם אַיִן, אָז בַּאֲשֶׁר הֲחִלּוֹתֶם תָּתֵמוּ.

"אָנֹכִי בֵין שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשָׁבֶת,

"וְאַתֶּם לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל תְּבַקֵּשׁוּ,

“לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְיָ עַל אֵין פֶּשַׁע?”

וַיַּעַן יוֹאָב: "חָלִילָה לִי! חָלִילָה

"אִם אַשְׁחִית אֶת הָעִיר הַזֹּאת וְאִם אֲבַלֵּעַ.

לֹא-כֵן הַדָּבָר, כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם

"שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶך

בְּדָוִד, תְּנוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וּמֵעַל הָעִיר נֵלֵכָה."

וַתֹּאמֶר: “רֹאשׁוֹ בְּעַד הַחוֹמָה מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ.”

וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתְּדַבֵּר בְּחָכְמָה דְבָרֶיהָ

אֶל כָּל הָעָם, וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע

וַיַּשְׁלִיכוּהוּ אֶל יוֹאָב בְּעַד הַחוֹמָה חוּצָה.

וַיִּתְקַע יוֹאָב בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם נָפוֹצוּ

מְעַל הָעִיר, אִישׁ לְאֹהָלָיו שָׁבוּ הָלָכוּ,

וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָלַיְמָה אֶל הַמֶּלֶךְ.

שָׁקַט הַמֶּרֶד וּמְלוּכַת דָּוִד תָּקָפָה,

רָמָה יַד בֶּן יִשַׁי עַל כָּל יִשְׂרָאֵל יָחַד,

רָאוּ כִּי אֱלֹהִים בְּעֶזְרוֹ, יְמִין יֶשַׁע תִּתְמְכֵהוּ,

וַיֹּאמְרוּ: אַךְ זֶה מְשִׁיחַ יְיָ, בְּחִיר אֱלֹהַּ,

וְנַחְנוּ עַם יְיָ וְעַם דָּוִד נְכֻנֶּה לָנֶצַח.

אֶת אֱלֹהִים נַעֲבוֹד, וּלְבֶן יִשַׁי יְקָר נִתֵּנָה. –

גַּם שִׂגֵּב עַמִּים מִסָּבִיב, אוֹיְבָיו הִכְנִיעַ,

כִּי עוֹד קָמוּ עָלָיו לוֹחֲמִים גִּבּוֹרֵי פְּלָשֶׁת,

עוֹד בְּנוֹב וְגַת יְלִידֵי הָרָפָה לְנֶגְדוֹ עָמָדוּ,

פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ בָּאוּ כִּנְמֵרִים בְּהַרְרֵי טֶרֶף,

וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, זְרוֹעֵי יָדָיו יָפֹזוּ,

מֵחֶרֶב דָּוִד מִקֶּשֶׁת גִּבּוֹרָיו נָפָלוּ,

כִּזְבוּבִים וְכִשְׁמָמִית יִתָּפְשׁוּ בְיָדָיִם. –

אָז דִּבֶּר דָּוִד לַיְיָ דִּבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח

בְּהַצִיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו יָחַד. –

אֵין עֲרוֹךְ לִנְגִינוֹתָיו, מִזְמוֹרָיו מַה נָּעֵמוּ!

נַעֲלוּ זְמִירוֹת תְּהִלּוֹתָיו, רִנְנַת פִּיו מְסֻלָּאָה

עַל כָּל זִמְרַת מֵטִיבֵי נַגֵּן וְנַצֵּחַ

לְפָנָיו בִּבְנֵי קֶדֶם וְאַחֲרָיו מֵאֵין כָּמוֹהוּ,

גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְשִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת נֹפֶת,

בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפֶרֶת מִלָּיו לָעַד חֻקָּקוּ,

בְּסֵפֶר תְּהִלּוֹת לְדָוִד אוֹצָר נֶחְמָד נֶאֱצָרוּ,

עוֹד יָרֹנוּ רִנְנוֹתָיו וּמִזְמוֹרָיו יְזַמֵּרוּ

דוֹרוֹת אַחֲרוֹן כָּל יִרְאֵי יְיָ דּוֹרְשֵׁי אֱלֹהַּ,

וּכְהַטֵּף יַטִּיפוּ מִלָּתוֹ בְּכָל לֵב וְנֶפֶשׁ

רוּחַ דָּוִד יַעֲטֵם, וְשַׁדַּי יֵעָתֵר לָמוֹ. –

וְאֵלֶּה דִבְרֵי דָּוִד הָאַחֲרוֹנִים:

"נְאֻם דָּוִד בֶּן-יִשַׁי

"וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַּם עָל

"מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

"וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל:

"רוּחַ יְיָ דִּבֶּר-בִּי

"וּמִלָּתוֹ עַל-לְשׁוֹנִי:

"אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

"לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל

"מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק

"מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים:

"וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח-שָׁמֶשׁ

"בֹּקֶר לֹא עָבוֹת

"מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ:

"כִּי-לֹא-כֵן בֵּיתִי עִם-אֵל

"כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי

"עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה

"כִּי-כָל-יִשְׁעִי וְכָל-חֵפֶץ

"כִּי-לֹא יַצְמִיחַ:

"וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָּד כֻּלָּהַם

"כִּי-לֹא בְיָד יִקָּחוּ:

"וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם

"יִמָּלֵא בַּרְזֶל וְעֵץ חֲנִית

“וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַשָּׁבֶת.” –

 

שיר עשרים    🔗

נשבע יי לדוד

אמת לא ישוב ממנה

מפרי בטנך אשית לכסא לך.

מִגְדוֹל עֹז יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, צוּר חוֹסֵהוּ,

חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעֵהוּ

יָד עַל כֵּס הָאֱלֹהִים נִשְׁבַּע לְבֵית פָרֶץ

אֶרֶץ רָעֲשָׁה, מַמְלָכוֹת מָטוּ וְשָׁחוּ

כִּסֵּא וְשֵׁבֶט מִיהוּדָה לֹא יִזָּחוּ

כִּימֵי כִפַּת רָקִיעַ עַל חוּג אָרֶץ.

צוּר יִשְׂרָאֵל דִּבֶּר, לְדָוִד הִבִּיעַ:

מוֹשֵׁל בְּאָדָם צַדִּיק, גִּבּוֹר מוֹשִׁיעַ,

כְּאוֹר בֹּקֶר לֹא עָבוֹת יִזְרַח שָׁמֶשׁ,

מִנֹּגָהּ מִמָּטָר, דֶּשֶׁא יַצְמִיחַ

תִּתֵּן אֶרֶץ יְבוּל וְעֵץ פִּרְיוֹ יַפְרִיחַ,

אַךְ בְּיוֹם רָעָה יְכַסֵּם שֹׁאָה וָאָמֶשׁ. —

לֹא־כֵן בֵּית דָּוִד, מֶמְשֶׁלֶת מָשִׁיחַ,

כָּל יִשְׁעוֹ וְחֶפְצוֹ לֹא כְצֶּמַח יַצְמִיחַ,

בְּרִית עוֹלָם לוֹ עֲרוּכָה בַכֹּל וְנִשְׁמֶרֶת,

בְּגוֹרָלוֹ שֵׁבֶט רֶשַׁע כִּי יָנוּחַ,

בְּקֶרֶב לֵב מֶמְשַׁלְתּוֹ, שַׁלִּיט בָּרוּח, —

בֵּית-אֵל יִמְצְאֶנּוּ, שָׁם הוֹד לוֹ וְתִפְאֶרֶת. —

עַל-כֵּן דָּוִד! לֹא תִירָא מִנִּי שַׁחַת,

סָר מַר הַמָּוֶת, וּפַחַד הַפַּחַת.

עוֹד בִידִידְיָה בִנְךָ תִחְיֶה נַפְשֶׁךָ

עוֹדְךָ בַחַיִּים עַל כִּסְאֲךָ הוֹשַׁבְתָּהוּ

בִּיקָרְךָ וְהוֹד מַלְכוּתְך לִבַּשְׁתָּהוּ,

אַף הוּא צַדִּיק מושֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהֶיךָ.

עוֹדְךָ בֶּן יִשַּׁי עַל אֲדָמָה חָיִיתָ

עַל כֵּס זֶרַע זַרְעֲךָ אִתָּם עָלִיתָ.

בְּךָ הֵמָּה וְאַתָּה בָמוֹ בְּעֹז מָלָכוּ.

עוֹדְךָ חַי בְּקֶרֶב יְשֻׁרוּן עַם אֱלֹהֵינוּ,

זְמִירוֹת פִּיךָ נִשְׁמְעוּ בְּבֵית תְּפִלָתֵנוּ.

וְלִפְנֵי אֱלֹהֵי יַעֲקֹב קְטֹרֶת נְעֱרָכוּ.

אָתָה צְבָא אֱנוֹשׁ, וּפְקוּדַת כָּל אָדָם נִפְקָדָה

עַל בֶּן יִשַׁי לָלֶכֶת אֹרַח כָּל הָאָרֶץ.

אָכֵן לֹא כְּאַחַד אָדָם יָמוּת אִישׁ הָרוּחַ,

לֹא כַחֲלוֹף גֶּבֶר אַךְ חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּיהוּ

יַחֲלוֹף עִתּוֹתֵי חֶלְדוֹ אִישׁ מוֹפֵת וָפֶלֶא.

הֵמָּה כְבֶגֶד יִבְלוּ כִּמְסֹס נוֹסֵס יִמַּסוּ,

וְכִכְלוֹת שְׁאֵרָם וּבְשָׂרָם לְעֵת זִקְנָה וָכֶלַח

כָּלָה כָל עֲמָלָם, מְזִמּוֹתָם וְנִכְלֵיהֶם לְאָיִן,

יֵדְעוּ כִּי הוֹן בֵּיתָם לֹא יֵרֵד אִתָּם קָבֶר

וַיְצַוּוּ עַל נַחֲלָתָם, לְנוֹחֲלֵיהֶם יְחַלְּקוּהָ,

וְאֵין שְׁאֵרִית לָמוֹ רַק חֶלְקַת בֵּית חֹמֶר,

שָׁם יָשׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הָיוּ, גוּשׁ עָפָר וָאֵפֶר.

אוֹ מְלָכִים וְרוֹזְנֵי אֶרֶץ בּוֹנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ

יַצִּיבוֹ לָהֶם צִיּוּנִים לְהַשְׁאִיר זִכְרָם הֵמָּה.

וְיֵשׁ זֵכֶר לַחֲרָפוֹת, פְּעוּלָת עָרִיץ יַזְכִּירוּ. —

לֹא-כֵן אַחֲרִית בֶּן יִשַׁי, מֶלֶךְ מָשְׁחוֹ אֱלֹהַּ,

אֲשֶׁר בֵּיתוֹ יַעֲמוֹד לָעַד, וְחַיָּיו חַיֵּי נֶצַח,

אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה לַדּוֹרוֹת, עַד תַּכְלִית אָרֶץ,

מוֹפֵת לְיִרְאֵי הָאֱלֹֹהִים כָּל עוֹד יְמֵי חָלֶד,

נְעים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּנְגִינוֹתָיו נְנַצֵּחַ,

הוֹד קוֹלוֹ בַשְּׁחָקִים נִשְׁמַע בֵּין שַׂרְפֵי קֹדֶש,

מִנְחַת פִּיו רִבֲבוֹת אֵלִים לְכֵם שַׁדַּי יַגִּישׁוּ

וַיְיָ צְבָאוֹת יָרַח בָּהּ רֵיחַ נִיחוֹחַ —

וְאַחֲרָיו כָּל אָדָם אִישׁ לֵאלֹהָיו כִּי יִדְרוֹשׁוּ

רִנְנוֹת דָּוִד יַשְׁמִיעוּ, בִּתְהִלּוֹתָיו יְהַלֵּלוּ;

אִישׁ כָּל עֻנּוֹתוֹ וְכָל חֶפְצוֹ לְכוֹנֵן בֵּית אֱלֹהַּ,

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיְיָ לַאֲבִיר יַעֲקֹב נָדַר נֶדֶר:

"אִם אָבֹא בְאֹהֶל בֵּיתִי

"אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי

"אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינַי

"לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה

"עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיְיָ

“מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.”

עַתָּה בִקְרוֹב יְמֵי דָּוִד לַעֲזוֹב חַיֵּי אֶרֶץ

וּזְרוֹעוֹתָיו חָדְלוּ מִפְּעֻלוֹת כַּפַּיִם

לְמַעַן יְיָ אֱלֹהָיו, לְמַעַן אֲרוֹן בְּרִיתוֹ וְנָוֵהוּ,

וַיִּשְׁפּוֹךְ רוּחַ קָדְשוֹ לַאֲשֶׁר יָמִים יַאֲרִיכוּ

אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְקִרְבַת אֱלֹהִים הוֹדִיעַ לָמוֹ,

הָכֵן לִפְנֵיהֶם מִקְדַּשׁ יְיָ וַעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ,

וַיֶּרֶב תֵּת לִשְׁלמֹה בְנוֹ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר

לֶקַח טוֹב וּמוּסַר הַשְׂכֵּל בִּינָה וָדָעַת

לָלֶכֶת בְּדַרְכֵּי יְיָ אֱלֹהָיו אֲשֶׁר בְּחָרָהוּ

לָרֶשֶׁת כִּסֵּא דָוִד אָבִיו לְהוֹד וְתִפְאֶרֶת

וְלַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָאָרֶץ,

וְכָל הוֹן יָקָר וְגִנְזֵי אוֹצָרוֹת הִנְחִילָהוּ

לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְיָ, מָכוֹן לָשֶׁבֶת,

עֶלְיוֹן עַל כָּל מִבְנֶה, הָדָר וְנֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ.

אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי דָוִד, אָרְחוֹ בִימֵי כֶלַח

כִּי רָאָה כִּי יָבוֹא יוֹם לַעֲזוֹב חַיֵי חָדֶל. —

וְהִנֵּה עוֹד הַפַּעַם הַשָּׂטָן עוֹמֵד לְנֶגֶד

לַדְאִיב נֶפֶשׁ בֶּן יִשַׁי וְלִפְרוֹץ בְּעַמּוֹ פָּרֶץ.

וַיָּסֶת¹⁵ אֶת דָּוִד, וַיִּתֵּן בְּלִבּוֹ חֵפֶץ

לָדַעַת מִסְפַּר כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד

וַיְצַו אֶל יוֹאָב וְאֶל שָׂרֵי הָעָם וַיֹאמֶר:

"לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִדָּן עַד בְּאֵר שֶׁבַע

וַהֲבִיאוּ אֵלָי מִסְפַּר מִפְקָדָם וְאֵדָעָה."

וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹאָב: "יוֹסֵף יְיָ אֱלֹהֶיךָ

עַל עַמּוֹ מֵאָה פְּעָמִים כָּהֵמָּה וְכָהֵמָּה,

הֲלֹא כֻלָּם לַעֲבָדִים לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ

וְלָמָּה תְבַקֵּשׁ זֹאת לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ?

הֵן אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ מִימֵי קֶדֶם:

בְּהִפָּקֵד יִשְׂרָאֵל לְגֻלְגֹלֶת הָיְתָה לְנֶגֶף" —

וּדְבַר הַמֶּלֶךְ חָזָק עַל יוֹאָב וְשָׂרֵי הֶחָיִל.

וָיֵצְאוּ בְכָל יִשְׂרָאֵל, שָׁטוּ בְכָל הָאָרֶץ

וַיִּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקוּדֵימוֹ,

וַיָּבוֹאוּ מִקְצֵה עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים יְרוּשָׁלָיִם,

וַיִּתֵּן יוֹאָב מִסְפַּר הַפְּקוּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ.

יְהִי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף

וִיהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ שׁוֹלֵף חָרֶב.

וַיַּךְ לֵב דָּוִד אוֹתוֹ כִּי סָפַר עַם אֱלֹהַּ,

וַיִחַר אַךְ יְיָ בְּעַמּוֹ, הֵחֵל הַנָּגֶף.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֱלֹהִים: "מְאֹד חָטָאתִי

אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, אַךְ לֹא בְזָדוֹן לֹא בְמַעַל

וְעַתָּה הַעֲבֵר עֲוּוֹן עַבְדֶּךָ, כִּי נִסְכַּלְתִּי."

וּדְבַר יְיָ הָיָה אֶל גָּד חֹזֵה הַמֶּלֶךְ:

"לֵךְ וְדַבֵּר אֶל דָּוִד: שָׁלֹשׁ אֲנִי נוֹטֵל עָלֶיךָ

בַּעֲווֹן חַטָּאתֶךָ בְּחַר לְך אַחַת מֵהֵנָּה.

וַיָבֹא גָד הַחֹזֶה אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר:

כֹּה אָמַר יְיָ: בְּתוֹכָחוֹת עַל עֲוֹנֶיךָ

קַבֵּל לָךְ, אִם שָׁלשׁ שָׁנִים רָעָב בָּאָרֶץ,

אִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נוּסְךָ מִפְנֵי חֶרֶב צָרֶיךָ

וְאִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּאַרְצְךָ חֶרֶב יְיָ וְדֶבֶר.

וְעַתָּה דַע וּרְאֵה מַה אַשִׁיב לְשׁוֹלְחִי אֵלֶיךָ." —

וַיֹאמֶר דָּוִד אֶל גָּד: "צַר לִי עַד נָפֶשׁ!

אֶפְּלָה נָא בְיַד יְיָ, אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים וְהַחסֶד,

יַסֵּר יְיַסְּרֵנִי, וּבְיַד אָדָם אֶל אֶפֹּלָה." —

וַיִתֵּן יְיָ דֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר

עַד עֵת מוֹעֵד, וַיִּפּוֹל מֵעָם שִׁבְעִים אָלֶף.

כִּנְטוֹת מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית יָדוֹ עַל יְרוּשָׁלָיִם

וַיִנָּחֵם יְיָ עַל הָרָעָה, וַיֹּאמֶר

לַמַּשְׁחִית: רַב לְךָ, עַתָּה הֶרֶף יָדֶיךָ! —

וּמַלְאַךְ יְיָ עָמַד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.

וַיִּשָּׂא דָוִד אֶת עֵינָיו וַיִּרְאֵהוּ

עוֹמֵד בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ

וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם,

וְדָוִד וְהַזְקֵנִים מְכֻסִּים בְּשַׂקִים נָפְלוּ אָרְצָה.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֱלֹהִים: "הֲלֹא אֲנִי אָמַרְתִּי

לִמְנוֹת הָעָם, אֲנִי חָטָאתִי אֲנִי הֶעֱוִיתִי,

וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ, תְּהִי נָא יָדֶךָ

בִּי וּבְבֵית אָבִי, וְלֹא לְמַגֵּפָה בְּעַמֶּךָ. —

וְגָד בָּא בִדְבַר יְיָ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר:

“עֲלֵה וְהָקֵם בְּגֹרֶן אָרְנָן לַיְיָ מִזְבֵּחַ.” —

וְאָרְנָן דָּשׁ חִטָּים הוּא וּבָנָיו, וְהִבִּיטוּ

וַיִרְאוּ אֶת מַלְאַך יְיָ וַיִּתְחַבָּאוּ.

וְדָוִד בָּא, וַיַּרְא אָרְנָן וַיֵּצֵא מִן הַגֹּרֶן

וַיִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אַפַּיִם אַרְצָה, וַיֹּאמֶר:

הִנֵּה בָא הַמַּלְאָך הַגּוֹאֵל, זֶה יוֹשִׁיעֵנּוּ

וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד: תְּנָה לִי מְקוֹם הַגֹּרֶן

בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי, וְאֶבְנֶה מִזְבֵּחַ

לַיְיָ, וְתֵעָצֵר הַמַּגֵּפָה מֵעַמֵּנוּ.

וַיֹּאמֶר אָרְנָן: קַח לְךָ, וְיַעַשׂ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,

הַטּוֹב בְּעֵינָיו, רְאֵה הַבָּקָר לְעוֹלוֹת נָתַתִּי,

וְהַמּוֹרִיגִים לְעֵצִים, וּלְמִנְחָה הַחִטִּים וָסֹלֶת.

הַכֹּל נָתַתִּי, וְלִמְחִיר לֹא חָפַצְתִּי מְאוּמָה.

וַיַּעַן דָּוִד: לֹא כִּי בְכֶסֶף מָלֵא אֶקְנֵהוּ,

כִּי לֹא אֶעֱלֶה עוֹלוֹת חִנָּם לַיְיָ אֱלֹהַּ.

וַיִּתֵּן לוֹ בַמָּקוֹם זָהָב שֵׁשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל,

וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ וַיַּעַל

עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, וַיִּקְרָא אֶל יְיָ וַיַּעֲנֵהוּ

בָּאֵשׁ אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ. —

וַיְצַו יְיָ לַמַּלְאָךְ: הָשֵׁב אֶת הַחֶרֶב

אֶל נְדָנָהּ! וַיָּשָׁב, וְהַמַּגֵּפָה נֶעְצָרָה.

בָּעֵת הַהִיא בִּרְאוֹת דָּוִד כִּי יְיָ עָנָהוּ

בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי, וַיִּזְבַּח שָׁם זֶבַח,

וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה זֶה הוּא בֵית יְיָ אֱלֹהֵינוּ,

"וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֵׁהוּ.

"הֳכִינוֹתִי מָקוֹם לַיְיָ, וְעַתָּה אָכִינָה

“לִבְנוֹת לוֹ בַית לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְתִפְאָרֶת.” —

וַיְּצַו דָּוִד לִכְנוֹס הַגֵּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ

וַיַּעָמֵד חוֹצְבִים בֶּהָרִים לַחֲצוֹב שָׁמָּה

אַבְנֵי גָזִית, וּבַרְזֶל לְרוֹב הֵכִין הַמֶּלֶךְ,

וּנְחשֶׁת לְאֵין מִשְׁקָל וַעֲצֵי אֲרָזִים לְאֵין חֵקֶר

אֲשֶׁר הַצִּידוֹנִים וְהַצּוֹרִים אֵלָיו הֵבִיאוּ.

וַיֹּאמֶר דָּוִד: "שְּׁלֹּמֹה בְנִי רַךְ וָנַעַר,

"וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַיְיָ עֶלְיוֹן יֶהִי

"נִשָּׂא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לְכָל אָרָצוֹת תִּפְאֶרֶת.

“אָכִינָה נָא לִבְנִי לִפְנֵי מוֹתִי” וַיָּכֶן. —

וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר:

"הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם אֱלֹהֵינּוּ

"וַיְהִי עָלַי דְּבַר יְיָ לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁפַכְתָּ

"דָּם לָרוֹב, כִּי מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת עָשִׂיתָ,

"עַל-כֵּן אַתָּה דָוִד לֹא תִבְנֶה לִשְׁמִי בָיִת.

"הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְךָ, אִישׁ מְנוּחָה וְשָׁלוֹם יֶהִי,

"וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אוֹיְבֶיךָ,

"שְׁלֹמֹה שְׁמוֹ וּבְיָמָיו אֶתֵּן שָׁלוֹם וָשֶׁקֶט

עַל יִשְׂרָאֵל עַמִּי, הוּא יִבְנֶה לִשְׁמִּי בַיִת,

"הוּא יִהִיֶה לִי לְבֵן, וּלְאָב לוֹ אֶהְיֶה אָנִי,

"וַהֲכִינוֹתִי כִסֵּא מַמְלַכְתּוֹ לָנֶצַח. —

"עַתָּה בְנִי, יְהִי יְיָ עִמְּךָ וְהִצְלִיחֶךָ,

"וּבָנִיתָ בֵית אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ.

"אַךְ יִתֵּן יְיָ לְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה וְדַעַת

"לִרְעוֹת אֶת עַמֶּךָ, וְלִשְׁמוֹר תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ,

"כִּי תִנְצוֹר חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אָז תַּצְלִיחַ,

"חֲזַק ואֱמָּץ, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, כִּי יָכֹלְתָּ —

"וַאֲנִי בְעָנְיִי הֱכִינוֹתִי לְבֵית יְיָ אֱלֹהֵינוּ

"זָהָב מֵאָה אֶלֶף כִּכָּר, וְכֶסֶף אֶלֶף

"אֲלָפִים כִּכָּר, וְאֵין מִשְׁקָל לְבַרְזֶל וּנְחשֶׁת,

"וְעֵצִים וַאֲבָנִים הַרְבֶּה, וְעוֹד תּוֹסִיף עָלֵימוֹ.

"וְעִמְּךָ עוֹשֵׂי מְלָאכָה חוֹצְבִים וחֳרָשֵׁי אֶבֶן

"וְכָל חָכָם בִּמְלָאכָה לַזָּהָב לַכֶּסֶף

"לִנְחשֶׁת וּבַרְזֶל, קוּם וַעֲשֵׂה, כִּי עִמְּךָ אֱלֹהֶיךָ. —

וּלְכָל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל צִוָּה דָוִד הַמֶּלֶךְ

לַעֲזוֹר לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ, וְכֹה אָמַר אֵלֵימוֹ:

" יְיָ אֱלֹהֵיכֶם מִסָּבִיב לָכֶם הִנִּיחַ,

"כִּי נָתַן בְּיָדִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,

"נִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְיָ וְלִפְנֵי עַמֵּהוּ,

"תְּנוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם לִדְרוֹשׁ לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ,

"קוּמוּ וּבְנוּ מִקְדַּשׁ אֱלֹהִים מָכוֹן לָשֶׁבֶת

"לִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַגָּדוֹל מִכָּל אֱלֹהֵי אֶרֶץ,

"וַהֲבִיאוּ לְתוֹכוֹ אֲרוֹן הַבְּרִית וכְלֵי הַקֹּדֶשׁ

“אֲשֶׁר עַד הֵנָּה בְתוֹךְ הַיְרִיעָה הֵמָּה יַעֲמוֹדוּ.”

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן מְאֹד, יָמִים שָׁבֵעַ,

וַיְצַו לִקְרוֹא לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ

בֶּן יְהוֹיָדָע וּלְנָתָן הַנָּבִיא, וַיָּבוֹאוּ,

וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: הֲלֹא תֵדָעוּ

כִּי יְיָ אֱלֹהַי בָּחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי לָשֶׁבֶת

עַל כִּסְאִי אַחֲרָי, עַתָּה לְכוּ נָא הַרְכִּיבוּהוּ

עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְאֶל גִּיחוֹן הוֹרידוּהוּ,

וּמִשְׁחוּ אוֹתוֹ שָׁם עַל יִשְׂרָאֵל לְמֶלֶךְ

וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי, וְאֶחֱזֶה בִיקָרֵהוּ,

תַּחְתַּי יִמְלוֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יָחַד.

וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וַיֹּאמֶר:

"אָמֵן, כֵּן יֹּאמַר יְיָ אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!

"כַּאֲשֶׂר הָיָה יְיָ עִמְּךָ, עִם שְׁלֹמֹה יֶהִי,

“וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסְאֲךָ יְרוֹמְמֶנְהוּ!” —

וַיַּעֲשׂוּ כִדְבַר הַמֶּלֶךְ בְּכָל אֲשֶׂר צִוָּה לָמוֹ

וַיַּרְכִּיבוּ אֶת שְׂלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ

וַיּוֹלִיכוּהוּ אֶל גִּיחוֹן, וְאַחֲרָיו הָלָכוּ

הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וְרַבִּים מֵאַנְשֵׁי חָיִל.

וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן קֶרֶן הַשֶּׁמֶן

מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה לְמֶלֶךְ,

וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וְכָל הָעָם בְּקוֹל קָרָאוּ:

“יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה! תִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ לָעַד!”

וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ

מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים, וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה שָׂמָחוּ.

ותְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שְׁכֶם שְׁלֹמֹה וְהוּא עוֹדֶנּוּ

רַךְ וּצְעִיר יָמִים, אַךְ גָּדוֹל בְּבִינָה וָשֵׂכֶל,

וְיוֹעֲצֵי דָּוִד וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה הֶחֱזִיקוּהוּ

בְּמוֹעֵצוֹת וְדַעַת, וַיִּהְיוּ לוֹ לְעֵזֶר וְסַעַד

לִמְלוֹךְ עַל עָם רָב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יָחַד. —

וְדָוִד הִקְדִּישׁ כָּל רוּחוֹ וְכָל מַעְיָנֵיהוּ

לַעֲבוֹדַת אֱלֹהָיו לְבַדָּהּ, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

עָמְלוּ יָדָיו כָּל הַיּוֹם לַעֲשוֹת תַּבְנִית הַבַּיִת

אֲשֶׁר יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בְנוֹ לְשֵׁם יְיָ אֱלֹהַּ,

צוּרוֹת חֲדָרִים הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת,

תַּבְנִית הָאוּלָם בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו ועֲלִיוֹתָיו,

וְתַבְנִית כָּל הַלְּשָׁכוֹת לְאוֹצְרוֹת הַקֹּדֶשׁ

וְתַבְנִית כָּל כֶּלִי אֲשֶׁר הָיָה עִמּוֹ בָרוּחַ

לְפָאֵר לְהַדֵּר לְרוֹמֵם אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ אֱלֹהַּ,

הַכֹּל בִּכְתָב נָתַן לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ —

גַּם לְמַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִים שָׂם לִבֵּהוּ

לְחַלְּקָם לְמִסְפָּרָם וְלִפְקוּדֵיהם לְרָאשֵׁי גֶבֶר

אִישׁ אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְמִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת

לְשׁוֹעָרִים וּלְצוֹבְאִים וּלְמַעֲשֵׂה עֲבוֹדַת אֱלֹהַּ,

וּלְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ בְּשִיר וָזֶמֶר

מְהַלְּלִים בְּכִנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצַלְתַּיִם,

וְלִשְׁאָר כָּל הָעֲבוֹדָה וּמְלֶאכֶת יְיָ בַקֹּדֶשׁ. —

וַיַּקְהֵל דּוִד שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל שֵׁבֶט,

וְכָל שָׂרֵי הַמַּחְלְקוֹת וְשָׂרֵי מֵאוֹת וָאֶלֶף

וְשָׂרֵי רְכוּשׁוֹ וְגִבּוֹרֵי הַחַיִל אֶל יְרוּשָׁלָיִם.

וַיַּעֲמוֹד דָּוִד עַל רַגְלָיו וַיְדַבֵּר בְּכֹחַ

אֶל כָּל הַקָּהָל עַל דִּבְרַת בִּנְיַן הַבַּיִת

וְעַל דִּבְרַת שְׁלֹמֹה בְנוֹ הַיּשֵׁב עַל כִּסְאֵהוּ.

וּבַחֲתוֹם דְּבָרָיו אָמַר הֶחָסִיד מִכָּל מֶלֶךְ:

"וְעַתָּה לְעֵינֵי קְּהַל יְיָ לְאָזְנֵי אֱלֹהֵינוּ

"אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי, וְתוֹכַחְתִּי אַשְׁמִיעַ.

"שִׁמְרוּ וְדִרְשׁוּ מִצְוֹת אֱלֹהֵיכֶם וְתַעֲשֵׂמוֹ,

"לְמַעַן תִּרְשׁוּ הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וּלְבֶטַח

"תִּשְׁכְּנוּ בָהּ. וְלִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם תַּנְחִילוּהָ. —

"וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי, דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ

"וּבְלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה תַּעַבְדֵהוּ

"כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְיָ אֱלֹהִים וְכָל יֵצָר

"מַחְשֶׁבוֹת מֵבִין וְיוֹדֵעַ, אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ

"יִמָּצֵא לְךָ, וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ לָעַד יַזְנִיחֶךָ.

"רְאֵה כִּי יְיָ בָּחַר בְּךָ לִבְנוֹת בַּיִת

“לְמִקְדָּשׁ לוֹ, חֲזַק ועֲשֵׂה, כִּי תוּכַל וְתַצְלִיחַ.”

וַיְדַבֵּר דָּוִד עוֹד לְכָל הַקָהָל וַיֹּאמֶר:

"שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד, בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים, נַעַר

"וָרַךְ, וְהַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה לְפָנֵינוּ,

"כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לַיְיָ אֱלֹהַּ,

"וַאֲנִי בְכָל כֹּחי לְבֵית הָאֱלֹהִים הֳכִינוֹתִי

"לְכָל מְלֶאכֶת זָהָב וְכֶסֶף בַּרְזֶל וּנְחֹשֶת

"וּלְּכָל מְלֶאכֶת עֵצִים וַאֲבָנִים אֲנִי נָתַתִּי,

"גַם אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי שַׁיִשׁ

אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכָל אֶבֶן יְקַר עֶרֶך,

"ועוֹד בִּרְצוֹתִי יֵש לִי סְגוּלַת זָהָב וָכֶסֶף.

"אֶתֵּן לְבֵית הַקֹּדֶשׁ לְמַעְלָה מִכָּל הֱכִינוֹתִי.

"וְעַתָּה אַתֶּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַם קֹדֶשׁ!

“מִי מִתְנַדֵּב גַּם בָּכֶם לַיְיָ אֱלֹהֵינוּ?” —

וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הַחַיִל

וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְכָל שָׂרֵי מֶלֶךְ,

וַיִּתְּנוּ הוֹן רָב בַּזָּהָב וְכֶסֶף וּנְחשֶׁת

וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת הִתְנַדָּבוּ.

שָׂמְחוּ הָעָם בְהִתְנַדְּבָם, בְּלֵב שָׁלֵם נָתָנוּ,

וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶך שִׂמְחָה גְדוֹלָה שָׂמֵחַ. —

וַיְבָרֶך¹⁶ דָּוִד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָל הַקָּהָל

וַיֹּאמֶר דָּוִד:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ

"מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם:

"לְךָ יְיָ הַגְּדוּלָה וְהַגְבוּרָה

"וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד

"כִּי-כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ

"לְךָ יְיָ הַמַמְלָכָה

"וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ:

"וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ

"וְאַתָּה מושֵׁל בַּכֹּל

"וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה

"וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל ולְחַזֵּק לַכֹּל:

"וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ

"וּמְהַלְּלִים לְשֵׁם תּפְאַרְתֶּךָ:

"וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי

"כִּי-נַעְצוֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת

"כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ:

"כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ

"וְתוֹשָׁבִים כְּכָל-אֲבוֹתֵינוּ

"כַּצֵּל יָמֵינוּ עָל-הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה:

" יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה

"אֲשֶׁר הֲכִינוֹנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ

"מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הכֹּל:

"וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב

"וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה

"אֲנִי בְּישֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל-אֵלֶּה

"וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ-פֹה

"רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב-לָךְ:

" יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם

"יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ

"שָׁמְרָה-זֹאת לְעוֹלָם

"לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ

"וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ:

"וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם

"לִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיךָ עֵדוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ

"וְלַּעֲשׂוֹת הַכֹּל

“וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר-הֲכִינוֹתִי.”

תַּמּוּ דִבְרֵי דָוִד וַהֲכָנוֹתָיו לְבֵית אֱלֹהַּ,

תַּם מַעֲשֵׂה חַיָּיו וַעֲמָלוֹ תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

בָּא לְחֵקֶר יְסוֹדוֹ, תַּכְלִית מַסְלוּלוֹ עֲלֵי אָרֶץ,

פְּעוּלַת צַדִּיק לַחַיִּים עַד דּוֹר אַחֲרוֹן תֶּהִי,

נִזְרְעוּ זַרְעֵי צִדְקוֹ, נִטְעֵי קָדְשׁוֹ נִטָּעוּ,

וַיִּיף בְּגָדְלוֹ צֶמַח דָּוִד, פֹּארוֹת תֶּאֱרַכְנָה,

עֵץ חַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בּוֹ וְתוֹמְכָיו יְאֻשָּׁרוּ,

פִּרְיוֹ מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ, לִתְרוּפָה עָלֵיהוּ,

זֶה בֶּן יִשַׁי, תַּהֲלוּכָתוֹ עַל עַפְרוֹת חָלֶד. —

עַתָּה בִּזְבוּל עֶלְיוֹן לִמְרוֹמִים שְׁאָלוּהוּ

לָבוֹא בִקְהַל קְדוֹשִׁים בֵּין אֵלִים רִבֹּאתַיִם,

מָקוֹם הֵכִינוּ לוֹ בִימִין שַׁדַּי לָשֶׁבֶת. —

"עֲלֵה בֶן יִשַׁי! עֲלֵה נָא לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ,

“נְאוּם אֵל לַאֲדוֹנִי, שֵׁב לִימִינִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ,”

קוֹל קוֹרֵא לָאֲדָמָה, לְאָזְנֵי דַּוִד הִגִּיעַ,

וַיֹּאמֶר: "הִנֵּנִי, הִנֵּנִי כִּי קָרָאתָ. "—

מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן לִקְרָאתוֹ שָׂמָחוּ —

נִשְּׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם,

וַיַּעַל בֶּן יִשַׁי, וַיַּעֲזוֹב חוּג אָרֶץ.

שְׂבַע יָמִים שְׂבַע עֹשֶר שְׂבַע כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת,

אַחֲרֵי מָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע,

וּשְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָלָיִם. —

עַתָּה יִדְמוּ כָל שׂוֹטְנָיו, מְקַנְּאָיו נֶאֱלָמוּ,

הוּא בִמְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן, בֵּין כּוֹכָבִים קִנֵּהוּ,

יִשְׂחַק לִשְׁאוֹן אֲדָמָה, חֲמוּדוֹת עָפָר וָאֵפֶר,

עַל יְיָ יִתְעַנֵּג, בְּזִיז כְּבוֹדוֹ יִשְׁתַּעְשֵׁעַ,

בְּרֹאשׁ צַדִּיקִים כִּסְאוֹ, עֲטֶרֶת הוֹד עַל רֹאשֵׁהוּ,

שׂבַע שְׂמָחוֹת וּנְעִימוֹת בִּימִין עֶלְיוֹן נֶצַח.