רקע
שלמה שבא
בוליסא לונה מצפת מתבקשת לבדוק כלה בשביל אחיה

חכם חיים עמרם, סופר הקהל, עבר בחופזה ברחובה השרבי של דמשק, הגיע לחומת הגן של בית פרחי המפואר, נקש בטבעת הפתח וציפה. משרת מהודר בלבושו פתח את השער וחכם חיים עמרם נכנס לגן, עבר בין ערוגות הפרחים ותעלות המים, החיש צעדיו ועלה במדרגות המובילות לפתח הבית.

סניורה בוליסא ריינה, שישבה בחדרה וראתה את חכם עמרם נכנס בשער, עקבה אחריו מבעד לחלון בשעה שעבר בין שבילי הערוגות וציפתה לו בקוצר רוח.

חכם עמרם קיבל הבוקר את איגרת התשובה מהרב שמעיה מצפת, קרא בה ומיד הלך אל ביתה של סניורה בוליסא ריינה. חייב הוא הרבה לגבירים לבית פרחי. סבו, חיים, בן־דודו של הרב הנודע מארץ מרוקו, הרב חיים בן־עטר, עלה לארץ עם חבורתו של הרב בן־עטר. אביו, הרב שלמה, השתקע בצפת ונהרג בדקירת סכין מיד שודד בשנת תקנ"ט. בנו חיים נקרא על שם הסב. כשהיה כבן שבע שלחו אביו ללמוד בישיבה שהקימו האחים פרחי בדמשק. שנים רבות למד בישיבה של הגבירים לבית פרחי והיה בן בית אצלם, ועזרו לו הרבה, ובזכותם נתגדל, ועד היום הריהו כבן בית אצלם. ומשביקשה ממנו בוליסא ריינה לכתוב בעניין חשוב לה לצפת, מיד נענה לה, ועכשיו, שהגיעה איגרת התשובה, מיהר לסניורה בוליסא, כדי לקרוא לפניה את האיגרת, שיש בה, כך נראה לו, כדי להשביע את רצונה.

עלה חכם חיים עמרם במדרגות לאולם התווך הגדול, דפק על דלת חדרה של בעלת הבית המלא כרים וכסתות של משי מרוקמים ומצוירים ושטיחים יקרים הפרושים על הרצפה. קרב אל הסניורה במידת הכבוד הראויה, בירכה לשלום ואמר לה בשמחה: “נראה לי שנתמלאה בקשת הדר כבודה.”

פניה החמורים של סניורה ריינה נתחייכו וחיים עמרם בישר לה כי יש בידו איגרת, שהגיעה זה עתה מהרב שמעיה אשכנזי מצפת, וכתוב בה שבסופו של דבר, לאחר שחיפש בקפידה נמצאה אישה מתאימה לאחיה יוסף.

מאין האישה? שאלה סניורה ריינה.

חכם חיים עמרם אמר כי לדברי הרב שמעיה היא מכפר חוטין שבמחוז חיפה, והכוונה כנראה לכפר חיטין שבגליל.

לא שמעתי על המקום הזה, אמרה סניורה ריינה.

וחכם חיים עמרם אמר כי חקר בקרב בני ארץ־ישראל שבדמשק ואמרו לו כי המקום סמוך לעיר טבריה. חכם חיים הוסיף כי בנות הגליל מפורסמות ביופיין, וסניורה ריינה התרגשה: אולי סוף־סוף נמצאה האישה הראויה לאחיה, וכראוי לבן ישראל יקים לו בית.

“מה כותב הרב שמעיה על אותה אישה?” שאלה.

“הרב משבח אותה מאוד,” אמר חכם חיים.

ענתה לו סניורה ריינה בפתגם ערבי: “לא כל הזוכה בשבח – משובח.”

הבטיחה חכם חיים: “הרב שמעיה איננו מרבה לפזר שבחים, ואם כתב מה שכתב נראה שיש אמת בדבריו,” והוסיף: “הרב מבקש שיבוא שליח מבני המשפחה לצפת ויראה את המועמדת.”

אמרה סניורה ריינה: “בדיקת כלה היא עניין לאישה בלבד, שכן רק אישה יכולה לעמוד על טיבה של אישה. חולה אני ואינני יכולה לנסוע לצפת, ואין אני סומכת על אישה מכאן.”

הירהרה רגע ואמרה: “אכתוב לאחותי בוליסא לונה היושבת בצפת, ואבקש ממנה שתחקור ותבדוק אחרי הכלה.”

אמר חכם חיים: “משום כבוד בנות ישראל ראוי כמובן, שהבדיקה תהיה חשאית.”

“כמובן,” ענתה סניורה ריינה, “וגם משום כבוד בית פרחי.”

ואז הוציא חכם חיים עמרם את האיגרת מאמתחתו וקרא את הכתוב בה לסניורה ריינה והיא שמעה בתשומת לב רבה, שמחה על השבחים ששיבח הרב שמעיה את הכלה המיועדת, אבל אמרה לעצמה: בוליסא, זהירות!

צילצלה סניורה ריינה בפעמון וביקשה מהמשרת לכבד את חכם עמרם בכוס עסיס קר וביקשה ממנו לכתוב איגרת לאחותה בצפת. ישב חכם עמרם אל המכתבה העשויה שנהב משובץ מלאכת דמשק יקרה, הניח לפניו גיליון נייר חלק, טבל את הנוצה בקסת וכתב בראש האיגרת דברי ברכה ושבח לנמענת כנהוג וכנימוס, מסלסל באותיות ומאריכן ליופי האיגרת ולהנאת עצמו:

אשת חיל וקורין לה חכמה, המהוללה בדביר, מרת בוליסא לונא, מנשים באוהל תבורך. אחות לנו בבית המלך, נרה יאיר, ויהי כנהר שלומה.

אחרי דרישת שלום להודיע לך משלומנו כי טוב, כן נשמע אודותיכם בשורות טובות ולא יוסיפו לנטוש ולהאביד ולהרוס. ה' ימלא חסרונכם. 

בעל ואשתו
בעל ואשתו.png

עצר את העט וקרא את הדברים ונהנה מהפתיחה הנאה שפתח בה את האיגרת. תפס שוב בעט וציפה למוצא פיה של סניורה ריינה.

חום היום היה שרוי בלאות על הבית. היתה שעת בוקר וכל הגברים בני משפחת פרחי יצאו לעסקיהם – חלפנות ומקח וממכר, וענייני ציבור וממלכה. המשרתים היו עסוקים בעבודת הבית והגן. סניורה ריינה הירהרה בינה לבין עצמה, מה תכתוב לאחותה. העניין עדין ואין סניורה ריינה רוצה שמי שאינו נוגע בו יידע עליו: אחיה יוסף, אישה טובה היתה לו ונפטרה, ועכשיו יושב הוא בודד ומצטער, והוא עדיין במלוא אונו, וידוע לכול כי לא טוב לגבר לשבת לבדו. סניורה ריינה, הדואגת לענייני המשפחה וכבודה, השיאה כמה וכמה מבני המשפחה לנשים ולגברים המתאימים להם, וכל מעשיה בחשאי ובכבוד, והחליטה למצוא לאחיה כלה ראויה לו והיא חייבת להיות בת למשפחה מיוחסת, נאת מראה ובעלת מידות הגונות, כראוי לרעיית אחד מבני פרחי הנודעים בשערים, שעסקים להם עם חצר הסולטן ועם שרים ומושלים בכל פינות הממלכה והם המכובדים שבקהילת דמשק והיהודים נותנים להם כבוד והגויים יראים מהם.

בן אחיה הוא מועלם חיים פרחי, שר האוצר ויד ימינו של המושל ג’זאר פחה, היושב בעכו ומטיל חיתתו מצידון ועד יפו, וג’זאר פחה שומע לעצתו של חיים פרחי, וחיים פרחי מיטיב עם היהודים, מדמשק ועד טבריה וצפת ועכו. יוסף אחיה, שבשבילו מחפשת סניורה ריינה בת זוג, הוא דודו של חיים פרחי וראוי הוא, לפי מעלתו, לאישה הגונה. לכן פנתה סניורה ריינה לסופר הקהל של דמשק, חכם חיים עמרם, שלמד בישיבה שייסדו האחים פרחי, והוא איש סודה. חכם חיים כתב מפות איגרת אל הרב שמעיה אשכנזי מצפת והוא כאמור, הודיע כי אמנם מצא כלה מתאימה.

המשיכה סניורה ריינה ואמרה לחכם חיים מה היא מבקשת להודיע לאחותה, ודיברה בלשון ערבית בלולה במילים עבריות, וחכם חיים העלה את דבריה על הנייר, בכתב יד נאה ומסולסל, מבלי להחסיר דבר. וכך אמרה:

כעת יקירתי אודיעך בדבר חשוב לנו, ובעבורנו שקול דבר זה כאלף דברים שתעשי לנו. והוא שבא מכתב מצפת לידידנו, חכם חיים עמרם, ונשלח אליו מחכם רב שמעיה אשכנזי, שיש תחת ידו בת מן חיטין, מערי חיפה, והיא בת טובים ויופיה להפליא, ולפי ראות עיניו מתאימה לבחיר לבי גילבי יוסף, ושנשלח אחת מאיתנו לראות הבת.

ומפני ריחוק המקום לא ראינו מי שהוא ראוי לראותה כי אם כבודך, היות ואת מתאימה להבין הנעימות וטוב הטעם, אשר על כן רצוננו שיהיה זה על־ידך, ואת, אחות, תבואי במקומי, תראי היום אם היא מתאימה כמו שהוא אומר. וידוע לך איזו מרגלית איבד, הוא אחינו יוסף, שאין ערוך לה בדעת וביופי.

המשרת נכנס לחדר והביא עמו כוס של מים ממותקים על מגש ועוגות של דבש והתכבד בהם חכם חיים עמרם והודה לבעלת הבית ואחר כך המשיך וכתב מה שאמרה לו סניורה ריינה לכתוב:

הנה כי כן, נשלח כבר מכתב מאיתנו להרב שמעיה, למען ישלח להביא את הבת מהר הכרמל לצפת, בסתר ובהחבא, מפני הכבוד. וכאשר תהיה הבת במקומכם, תבקרי את ואיזו חברה שלך, באחת מהדרכים, שאיזה יום תבוא אליכם באיזו סיבה, ותסתכלי בה היטב להכיר אותה בטיב ההכרה והידיעה. ותיכף ומיד תתני לי תשובה מוחלטת אם היא מתאימה להאח, ה' ישמרהו.

ועכשיו הודיעה סניורה בוליסא ריינה לאחותה בפירוט מה צריכה היא לבדוק בכלה:

בתנאי שתהיה כלולה בדעת וביופי וטובת מראה מכל כול: באודם הפנים, במותק ובלטיפות, ושלא תהיה לבנה עם בוהק הפנים ודהת המראה וחסרת השיער, שכאלה אנחנו לא נסבול אצלנו. באופן שתהיה כלילת יופי וטעם בכל האברים, בפה, באף ובגזרת הגוף. וקומתה בינונית.

ובתנאים כאלו, כך נראה לי, לא היתה יכולה לעמוד שום מלכת יופי בתחרויות של ימינו.

סניורה ריינה תבעה מאחותה תשובה מדויקת:

נחוץ שמכתבך יבואר בו הכול, ויסביר לנו כל דבר כמפורט, ויספק אותנו כאילו ראינוה, כדי שתהיה רצויה בהתאם לביתנו ולטבעים שלנו. ואם יחסר דבר מהתיאורים שהודענו, אחד לאחד, עלייך תהיה תלונתנו. יען אנוכי הסברתי לך התנאים בפרטות, שתוכלי לתת לי מושג מכל דבר בפני עצמו. וגם אני ואחותנו יידי נדבר בינינו בעניין, עד שתהיה כדאית למלאות מקומה של הנעדרת המרוחמת. תארי לנו כל דבר בביאור, כדי שנדע מה לעשות.

וסניורה ריינה, שכמו שאמרנו אישה בעלת ניסיון חיים רב היתה וחכמה היתה, הזהירה את אחותה:

ואל תערכי המצפון באמצע, שתאמרי מי הכניסני בזה לדבר בגנות בנות העם. כאן אין עניין של מצפון. ועל כל דבר צריכה את להעמידנו על האמת בשלמות, כדי שנוכל לסמוך על תשובתך, כי את בשר מבשרנו. מוטב שתודיעי האמת, כדי שלא יהיה חס ושלום אכזבה בבואה לכאן. ותואילי לענות לנו מהר, בלי עיכוב, עם עוף הפורח, תשובה מספיקה, גם על שמה וכמה שנותיה, וכל מה שצריך, מטוב ועד רע. לא תאמרי אחר כך, לא אמרנו לך. אלא יהיה בתשובתך ביאורים יותר ממה שפירטנו, עד שלא יישאר בדעתנו איזה שיבוש.

סניורה ריינה תבעה סודיות מוחלטת; שגם הרב שמעיה שבצפת לא יידע כי שלחה לבדוק אחרי הכלה שהציעה וגם האיש שיקרא לפניה את המכתב ישמור סוד:

אנחנו לא הודענו לחכם רב שמעיה מי זה הבורר, כדי שלא יהיה הטעיה בדעתנו. וגם מי שיקרא לך מכתבי זה יהיה בעל סוד בעבור כבוד בנות ישראל. ואין צורך לחזור ולהזהיר אותך על מה שאנו רוצים, כי כבר דיברתי יותר מדי, ואת יודעת המרגלית שהייתה אצלו, שתהיה לו בקירוב אשר ישווה לה.

סיימה להכתיב את האיגרת ומסרה דרישות שלום מבני פרחי שבדמשק: “מצד אשת מר אחינו בוליסא סניירו ואחותי בוליסא לאה וכל מי שאצלנו שואלים בשלומכם, ובפרט אחיך חכם מנחם ובנו חכם שלמה. ובנינו אהרון ונתן ינשקו ידיך לשלום.”

סיימה סניורה ריינה את דבריה ונראה לה שכתבה לאחותה כל הדברים החשובים, וסיים חכם חיים לכתוב את הדברים והגיש את האיגרת לסניורה ריינה והיא חתמה “אחותך בוליסא ריינה”. העיף חכם חיים עמרם מבט נוסף על מעשה ידיו והיה שבע רצון. גולל את האיגרת וחתמה בחותמת הדונג.

כל אותו זמן שהיה עסוק במלאכתו, הירהרה סניורה ריינה, אם אמנם תהיה אותה אישה מחיטין מתאימה לאחיה האלמן, המחפש אישה יפה וטובה, ואם תמלא כראוי את מקום אשתו המנוחה, שהיתה נאה, חסודה ודומה למרגלית ושירתה את בעלה על הצד הטוב ביותר והיתה לו לאחיה נחת ממנה. אמרה לבסוף “הכול בידי שמים”, וחכם עמרם שסיים את מלאכת הגלילה והחתימה, אמר “שיהיה במזל טוב” וסניורה ריינה ענתה “ברצות האל”, ונתנה לחכם עמרם מטבע כסף נאה שכר טרחתו, והודה לה חכם חיים ויצא לדרכו, שכן עיסוקים רבים היו עוד לפניו.

קראה סניורה ריינה למשרת וביקשה ממנו שיכניס לחדר את השליח ונכנס וציפה לדברי הסניורה. ונתנה לו את האיגרת ואמרה לו לצאת מיד לדרך ולתת את האיגרת לאחותה שבצפת. ואמר לה כי סוסו עומד מוכן מחוץ לארמון, ונתנה גם לו מטבע הגון, והודה לה בהכנעה ויצא לדרך. וכעבור זמן קצר נשמע קול שער החצר בהיפתחו ושעטות דהרת סוס.

ישבה בוליסא ריינה עוד זמן מה במקומה, צפתה בעד לחלון בחצר הנאה ושמעה את פכפוך המים בתעלות ואת קולה של דמשק העולה מעבר לחומה, ונאנחה, “אבא שבשמים, הרואה את עצבונו ויגונו של אחי, אנא, שלח לו אישה ראויה.” ואחר כך קמה ממקומה, ואספה את שולי שמלתה הארוכה, ויצאה מהחדר. עוד גדול היום ועוד רבה העבודה בבית הגדול.

איגרת זו נכתבה בשנת 1805. מה קרה לאותו שידוך ואם אמנם עמדה האישה מחיטין בכל הבחינות והתביעות שהציבה סניורה ריינה ונישאה לגילבי יוסף, אין אני, הכותב, יודע. אבל מתפלל אני שלא יישארו בן ישראל ובת ישראל בגפם, חס וחלילה, כי העולם נוצר לשבת בו זוגות זוגות, איש ואישה, כבאי תיבת נוח, כיונים הללו, וכרצון האלוהים, הקובע עוד לפני שבא אדם לעולם, בת מי לבן מי ובן מי לבת מי.


 

מקורות:    🔗

אוצר גנזים – יעקב טולידאנו.




מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!