רבי יהושע בן חנניה הצטיין מכל חבריו התנאים הגדולים בכשרונותיו, בחכמתו ובמהלכיו בין גדולי רומה ומושליה. הוא היה איש המוני, מדלת העם, אהב את המלאכה וגם התפּרנס ממנה, בעשותו מחטים. הוא התרועע עם הדלים והאביונים ויחש צערם וירגש מכאובם.
מלבד חכמתו בתורת ה', רבו ידיעותיו בחכמות שונות, ויהי ספּן נפלא, בדעתו היטב את חכמת התכונה וגיאומטריה.
הוא התנגד מאד לחסירות יתרה, באמרו:
“חסיד שוטה ורשע ערום ומכות פּרושים – הרי הם מבלי עולם”.
(סוטה כ.)
כשחרב בית המקדש רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. אמר להם רבי יהושע:
“בני! מפּני מה אינכם אוכלים בשר ואינכם שותים יין?”
אמרו לו:
“איך נאכל בשר, שמקריבים ממנו על המזבח, ועתה בטל?!”
אמר הוא להם:
“אם כן, לחם לא נאכל, מפּני שבטלו מנחות; ומים לא נשתה, מפּני שבטל נסוך המים. אך אין גוזרין גזרה על הצבור, אלא אם כן רוב הצבור יכול לעמוד בה”.
(בבא בתרא ס)
על שמונה עשרה הגזרות הידועות אמר: "בו ביום מחקו סאה. משל לחבית מלאה שמן ואתה נותן
לתוכה מים, המים מפזרים את השמן". (מכלתא)
בן חנניה היה התנא המיוחד אשר התיצב לפני מלכים, ודבריו היו נשמעים במלכות רומה. רבות פּעל ועשה לטובת עמו בימי שני המלכים טורינוס ואנדרינוס.
*
גפנים כאלה נטע הכורם רבן יוחנן בן זכאי בכרם יבנה.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.