רקע
גרשון שופמן
י.ל. פרץ

מאה להולדתו


תה רענן, ריחני ויפה־גוון, חלט פּרץ בעצמו ומזג לנו, לי ולנומברג וּלדינזוֹן, כאשר ביקרתיו במעונו בורשה, באביב תרס"א (ודאי תה פּוֹפּוֹב היה זה ולא תה ויסוֹצקי, שכן עם אחד־העם לא היה לבו שלם, כידוע).

פרחי הסופרים המתחילים, בעבירת ובאידיש, עוּלי־הימים הללו, הרעבים למחצה והבלתי־לבושים כהוגן, אשר התלקטו ובאו מאוקריינה ומרוסיה הלבנה וכו', נמשכו אל מעון פּרץ זה כפרפרי לילה אל האור. והוא, י.ל. פרץ בן־החמישים, שופע היה חמימות וליבוּב. עלם־חמד, כנראה, היה בנעוריו, ולא לחינם ביקשה אז ממנו נערה אחת בזאמושץ עיר־מולדתו, לפי המסופר בזכרונותיו: “לאָמיר זיך ליב האָבן, לייבוּשל!…”

קרא את כתבי־היד שלנו, קרא בהתענינות, העיר מה שהעיר, לשבט או לחסד, אבל למצבנו החמרי, כיצד ומהיכן אנו חיים כאן, בבירה פּולנית זרה זו, לא חקר ולא דרש, ודבר זה דוקא היה נהיר לנו ועודד את רוחנו. לא כאחרים, שנהגו להזהיר ולהטיף מוסר: “על הכתיבה בלבד לא תוכל לחיוֹת. עליך ללמוד מקצוע ולדאוג לתכלית!”

זמן רב נראה לנו פּרץ כאַנטיפּוֹד לסופר הסובל מיסודו של ברנר – ולא לחיוב. עם כל הוקרתנו את כשרונו הגדול, ראינו בו את הבעל בעמיו, ה“מסודר”, הנהנה מנוֹחיוּתם של חיי יום יום ודי לו בכך. ברם, עכשיו, כשאני סוקר את דרך חייו (לפי ספרו החשוב של נחמן מייזל), ברי לי שטעינו הרבה. האלים אהבוהו, אבל גם המרוּ לו… הנישואין הראשונים, הבלתי־מוצלחים, הגירושין, דאגות־פּרנסה בין משרה למשרה. בכמה מאיגרותיו לדינזון נאמן־ביתו ואיש־סודו הוא מתנה צרות רבות ורעות, לרבות דברים כמוסים, אינטימיים ביותר, שאין מגלים אלא לצנועים (ומי לנו צנוע יותר מדינזון?!). הרי שתחת ה“פּלרינה” המפורסמת שלו נשא סבל לא מעט אף הוא!

זעיר־בוּרגני? ביקש לחיות בשלוה וליהנות מחיי יום יום? אבל “פיליסטר” זה עצמו הכניס ראשו לתוך התנועה המהפכנית היהודית, כתב בשבילה, נאם באסיפותיה הבלתי ליגליות, הסתכן וסוף־סוף גם נלקח לבית־האסורים, ל“ציטאדל”, ששם היה כלוּא כשלושה חדשים. הבוּ גודל לו!

כיום, אחרי שנים הרבה, אחרי כל תמורות העתים ו“גלגולי הניגונים” אין אנו נזקקים לאידיאולוגיה שלו, אלא לשירתו בלבד, וזו, רבת הזוהר והחזון (בירח מאי נולד פּרץ), מעוררת אהבה אליו. וכל אימת שאנו חוזרים אליה, מהדהדת בלנו בקשת הנערה הזאמוֹשצית מלפני שמונים שנה: “לאָמיר זיך ליב האָבן, לייבוּשל!..”

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37187 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!