פרטי מהדורת מקור:
תל אביב: דביר ועם עובד; תש"ך 1960
תוך שיחה חטופה, שיחת אגב, יש שמישהו מעלה דבר־מה
מזכרונותיו, מרשמיו וכו' – ואנו שומעים ומתפעלים. זו החריפות, זו התפיסה
הקולעת! ואנו יועצים: כתוב זאת! הלה נשמע – וכתב. והנה גדולה האכזבה. טוב
היה הדבר רק בנתינתו הראשונה, הספונטאנית. הניסוח ה“ספרותי” קילקל את הכל.
וחבל!
צריך לחקור וללמוד את הנתינה הספונטאנית, ההיולית ולראות במה כוחה גדול – ולהעתיקה אל שטח הכתיבה.
תורה היא.
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
התוכן נטען...
תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.