לִפְנֵי שֶׁנִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר: וְהֵם דִּבְרֵי מָבוֹא קְצָרִים שֶׁל הָעוֹרֵךְ עַל הַסֵּפֶר וְעַל מְחַבְּרוֹ

אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ נִכְנַס בִּצְעָדִים חֲרִישִׁיִּים לַחֲדַר הַמַּעֲרֶכֶת. הַכֻּמְתָּה הַנִּצְחִית עַל רֹאשׁוֹ וְהַחִיּוּךְ הַנִּלְבָּב עַל פָּנָיו; זוֹכֵר אוֹתוֹ מִתְקָרֵב אֶל שֻׁלְחָנִי וְאֹמֵר בִּקְרִיצָה שׁוֹבֵבָה: “תִּרְאֶה, אוּרִי, כַּמָּה יָפֶה בַּחוּץ, בּוֹא נֵלֵךְ אֶל שְׂפַת הַיָּם וּנְדַבֵּר מְעַט…”

אֲבָל אֲנִי, שֶׁטָּרוּד הָיִיתִי (כְּתָמִיד) בַּעֲרִיכוֹת וְהַגָּהוֹת וְאֶלֶף עִנְיָנִים אֲחֵרִים, דָּחִיתִי אֶת הַהַזְמָנָה הַמְּפַתָּה, שֶׁחָזְרָה עָל עַצְמָהּ שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ כִּמְּעַט בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה וְיוֹתֵר. יֻרְשֶׁה לִי אֵפוֹא עַתָּה, עִם מְסִירַת הַסֵּפֶר הַזֶּה לִדְּפוּס, לוֹמַר כָּאן מְעַט מֵאֲשֶׁר רָצִיתִי לוֹמַר לְנַחוּם גּוּטְמַן עַל שְׂפַת הַיָּם – וְלֹא הִסְפַּקְתִּי.

קֹדֶם כָּל רָצִיתִי לוֹמַר לוֹ, לְנַחוּם, תּוֹדֶה בְּשֵׁם כָּל עַם הַיְּלָדִים – יְלָדִים בְּגִיל וִילָדִים בַּנֶּפֶשׁ – תּוֹדָה עַל כָּל הַחֲוָיוֹת הַנֶּהֱדָּרוֹת וְעַל שִׂמְחַת הַחַיִּים שֶׁהֶעֱנִיק לָנוּ בְּסִפּוּרָיו וּבְצִיּוּרָיו.

הַחֲוָיָה הַסִּפְרוּתִית הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי (וּבְחַיֵּי כָּל בְּנִי דּוֹרִי בָּאָרֶץ) הָיְתָה – צִיּוּר גָּדוֹל בְּשַׁעַר הַמּוּסָף לִילָדִים שֶׁל “דָּבָר”, בּוֹ נִרְאֶה בָּחוּר שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְחוֹלֵם עַל צֵיִד פִּילִים וַאֲרָיוֹת בַּגּ’וּנְגֶּל, וּמֵעַל לַצִּיּוּר מֻדְפָּסוֹת מִלִּים בִּלְתִּי־נִשְׁכָּחוֹת אֵלֶּה:

“פַּעַם חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְהִנֵּה אֲנִי בְּאַפְרִיקָה. וְזֶה צִיּוּר חֲלוֹמִי…”

כֵּן, זוֹ הַהַתְחָלָה שֶׁל סִפּוּרֵי לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ, שֶׁפָּתְחוּ תְּקוּפָה חֲדָשָׁה וְנִפְלָאָה בְּסִפְרוּת הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ, וַאֲשֶׁר אֲנִי וּבְנֵי גִּילִי בָּלַעְנוּ בַּהֲנָאָה עֲצוּמָה כָּל־כָּךְ.

וְאַחֲרֵי “לוֹבֶּנְגּוּלוּ” בָּא סִפּוּר הַהַרְפַּתְקָאוֹת הַמַּקְסִים “יְמֵי הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל אוֹ תַּעֲלוּמַת הָאַרְגָּזִים”; וְאַחֲרָיו בָּא הַסִּפּוּר הֶעָצוּב וְהֶחָכָם עַל הַכַּלְבָּה בֵּיאַטְרִיצָ’ה, שֶׁהֵינִיקָה אַרְיֵה דּוֹרֵס; וְאַחֲרָיו – הַסִּפּוּר הַמּוּזָר עַל הַחֲמוֹר שִׂכְלוֹ תְּכֵלֶת, שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ לְהַבִּיט עַל הָעוֹלָם בָעֵינַיִם מְבִינוֹת יוֹתֵר.

וְאַחַר־כָּךְ… בָּאוּ הַשָּׁנִים הַיָּפוֹת וְהַבִּלְתִּי־נִשְׁכָּחוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת בְּמַעֲרֶכֶת “דָּבָר לִילָדִים”. אֲנִי, שֶׁגָּדַלְתִּי מִיַּלְדוּתִי עַל צִיּוּרָיו וְסִפּוּרָיו שֶׁל נַחוּם גּוּטְמַן, זָכִיתִי לַעֲבֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה יַחַד אִתּוֹ – לְגַלּוֹת אֵיךְ צוֹמְחִים פִּרְקֵי “שְׁבִיל קְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים” וּ“שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהֵן אַחַת”; וְלִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֵיךְ הוּא “עוֹשֶׂה” אֶת צִיּוּרָיו – מֵאוֹת צִיּוּרִים מַקְסִימִים לְשִׁירִים וּלְסִפּוּרִים, צִיּוּרִים שְׁטוּפֵי אוֹר וְשִׂמְחַת חַיִּים, עִם הַיֶּלֶד גְּלוּי הַמַּבָּט, הַצִּפּוֹר הַמְּעוֹפֶפֶת בַּשָּׁמַיִם וְהַכְּלַבְלַב הֶחָבִיב וְהַשּׁוֹבָב; צִיּוּרִים שֶׁנָּטְעוּ בְּנוֹ חוּשׁ לְטַעַם טוֹב וְהֶרְאוּ לָנוּ כִּי הָעוֹלָם יָפֶה וּכְדָאִי לִחְיוֹת בּוֹ.

אֲבָל לֹא רַק סִפּוּרִים אֲרֻכִּים בְּהֶמְשֵׁכִים פִּרְסֵם נַחוּם גּוּטְמַן בְּ“דָבָר לִילָדִים”, אֶלָּא גַּם סִפּוּרִים קְצָרִים, מְלֵאֵי חֵן וְחָכְמַת חַיִּים: סִפּוּרֵי זִכְרוֹנוֹת עַל יַלְדוּתוֹ בְּבֵיִת אָבִיו, הַסּוֹפֵר־הַמּוֹרֶה ש' בֶּן־צִיּוֹן; וְעַל יַלְוּתָהּ שֶׁל הַשְּׁכוּנָה הַקְּטַנָּה תֵּל־אָבִיב, שֶׁצָּמְחָה עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל וְהָיְתָה לְעִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל; וְסִפּוּרִים מְלַבְּבִים עַל בְּנוֹ הַקָּטָן (שֶׁגָּדַל גַּם הוּא מֵאָז וְהַיּוֹם הוּא פְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה), וְסִפּוּרֵי מַסָּע מְרַתְּקִים בְּדַרְכֵי הָאָרֶץ וּבְרַחֲבֵי אָמֶרִיקָה וְאַפְרִיקָה. כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה עִם, הַצִּיּוּרִים שֶׁהֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד־מִן הַמְסֻפָּר נוֹתְרוּ, מְשֻׁקָּעִים בַּכְּרָכִים הַכְּחֻלִּים שֶׁל “דָּבָר לִילָדִים” וּוַדַּאי הָיוּ נִשְׁכָּחִים וְלֹא נִקְרָאִים עוֹד. עַל כֵּן אָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ הָבָה: נִגְאַל אוֹתָם, נוֹצִיאֵם מִתוֹך הַגִּלְיוֹנוֹת הַיְּשָׁנִים, נַעֲרֹךְ, אוֹתָם בְּסֵדֶר הֶגְיוֹנִי וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם סֵפֶר לַהֲנָאַת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל.

הִנֵּה הַסֵּפֶר לִפְנֵיכֶם קִרְאוּ, אֶת הַסִּפּוּרִים וּוַדַּאי תַּסְכִּימוּ אִתִּי, שֶׁהֵם נוֹתְרוּ רַעֲנַנִּים וּמַקְסִימִים כִּבְעֵת כְּתִיבָתָם כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים – יַיִן מְשֻׁמָּר!

קְרִיאָה מְהַנָּה

אוּרִיאֵל אֹפֶק