רקע
גרשון שופמן
הוא שתה אותה...

סטיפן צוייג ראה את עצמו כסופר “אריי” לכל דבר, וסימנים מובהקים לכך. הנה ב“מרי אנטואנט”, כשהוא מספּר בין השאר על הנוֹשים היהודים, שהציקו למלכה האוּמללה, הרי הנעימה שלו שם היא זו של סופר לא יהודי ולא מאוהבינו. כאילו פתאום שכח לגמרי מי ומה הוא גופו! על אשליה זו הושתתה, כנראה, כל הרגשתו העצמית וממילא לא יכול לחיות משנעקר מתוכה בחזקה ונהדף חזרה אל מקור מחצבתו – על כרחוֹ.

ברם, הוא לבו לפניו אינו מגלה זאת, ובספרו “העולם של אתמול”, הוא מסתובב סחור סחור ו“לכרמוֹ לא יקרב”. על הנאציזם הוא מגיב כאן בדברי פרוֹיד (שמבחינה זו אינו טוב ממנו) לאמור: “אין לשרש את היצר הברברי, ההרסני והקדמוני שבנפש האדם”. מין לימוד זכות! להלך רוחו בספרו זה גדולים חקרי לב.

אבל אל נא נהרהר אחריו יותר מדי. הנה טופס ה“הצהרה” לפנינו על “הליכתו מן החיים ברצונו החפשי” ככתיבתה במקורה, על שתי המחיקות שבה (הליטוּש הסגנוני לא הרפה מהסופר גם בכתיבה אחרונה ונוראה זו!).

על כולנו עברה הכוס – אבל הוא שתה אותה – –



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.