רקע
אנדה עמיר־פינקרפלד
הַיָּם וּמִרְיָם
הים ומרים.png

הֲתֵדְעוּ עַל מָה

הִתְקַשֵּׁט הַיָּם

בְּכָל גּוֹנֵי צְבָעָיו?

אַךְ לִכְבוֹד מִרְיָם.


הִיא בָּאָה אֵלָיו

פַּעַם רִאשׁוֹנָה

לִרְחֹץ בְּמֵימָיו

בְּזוֹ הַשָּׁנָה.


בְּגַלָּיו טָבְלָה

מִרְיָם הַקְּטַנָּה,

וְהַיָּם לָחַשׁ

חֶרֶשׁ עַל אָזְנָהּ:


"מִרְיָם, לוּ יָדַעַתְּ

מַה צִּפִּיתִי לָךְ;

טוֹב כִּי הַחֹרֶף

עָבַר וְהָלַךְ.


כִּי רוּחִי בַּחֹרֶף

לֹא טוֹבָה עָלַי:

גּוֹעֶשֶׁת, רוֹעֶשֶׁת,

מִתְרַגְּשִׁים גַּלַּי,


וְקוֹרְאִים בַּסַּעַר,

בְּרֹב זַעְמָם:

עַל מָה עֲזָבַתְנוּ

הַיַּלְדָּה מִרְיָם?"


אַךְ לַשָּׁוְא יִסְעֲרוּ,

וְכָל גַּל יִרְעַם;

רַק עִם בּוֹא הַקַּיִץ

שׁוֹב תָּשׁוּב מִרְיָם.


בָּאת עַתָּה לְכָאן;

מָה אֶשְׂמַח עָלַיִךְ,

בְּקֶצֶף לָבָן

אֲלֲטֵּף רַגְלַיִךְ.


לְרַחַשׁ גַּלַּי

אֶת אָזְנֵךְ הַטִּי,

בּוֹ שִׁיר לָךְ אָשִׁירָה,

אַךְ לָךְ, יַלְדָּתִי.


וְהַיָּם חִבְּקָהּ,

נָשַׁק לַיַּלְדָּה,

וְנָתַן לָהּ צֶדֶף

נָאֶה לִפְרִידָה.


הִתְלַבְּשָׁה וְרָצָה

אֶל הַגַּן יָשָׁר,

לַיְלָדִים סִפְּרָה

כִּי הַיָּם לָהּ שָׁר.


וְהִתְפָּאֲרָה,

וְהִתְפַּעֲלָה,

כִּי הַשִּׁיר הוּשַׁר

לָהּ לְבַד, רַק לָהּ.


כָּל הַיְלָדִים

אָצוּ אֶל הַיָּם,

נֶחְפְּזוּ לִשְׁמֹעַ

שִׁיר־יָם לְמִרְיָם.


אַךְ הַיָּם שָׁתַק,

לָמָּה וְעַל מָה?

הַיְּלָדִים אָמְרוּ:

אַךְ חֲלוֹם חָלְמָה.


הִתְפַּלְּאָה מִרְיָם –

הַיָּם נִשְׁתַּנָּה!

מַחֲרִישׁ, אָדִישׁ,

לֹא זָע וְלֹא נָע.


הִסְתַּכְּלָה בַּצֶּדֶף,

אַךְ גַּם לָהּ עַצְמָהּ

אַט לְאַט נִדְמָה

כִּי חֲלוֹם חָלְמָה.

לֹא יָדְעָה:

רַק פַּעַם

לְמֵאָה שָׁנָה

מְסַפֵּר הַיָּם

עִם יַלְדָּה קְטַנָּה.




המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות