(על־פי א"ב)1
אֶבֶן־מַשְׂכִּית, עיין מַשְׂכִּית (אבן)
אוֹטֶם – Massiv
אוּלָם – Vorhalle, portique
אוּלָם־עַמּוּדִים – peristylos, colonnade
אוֹמנָה – pilastre
אַיִל (יחזקאל, מ“א, ג‘, ו’, י”ד, ט“ז, כ”ד, ל"א) עמוד עם גוּלה (עיין ערכה), שמראיה בסופה הגלול כסוף קרני־האיל.
אִיתוֹן – Vorzimmer, antichambre
אֶכְסֶדְרָה – Söller, Altan
אַסְקוּפָה – Unterschwelle (עיין גם “שקוף”).
אַפֶּדֶן (בפרסית אַפַדַנָה) – Thronsaal, salle du throne
אֹשִית (אָשְיָה, ירמיה, נ', ט"ו) – Stylobat
אַתִּיק – Gallerie
בִּיתָן – Kiosk
בַּסִּילְקִי – Säulengang, basilike
גְדֶדֶת הֲגִינָה (יחזקאל. מ“ב, י”ח) – גדר של הגנה –,Schutzmauer, rempart
גִּזְרָה – Seitenbau, additional building
גְּזוֹזְרָה (לא גזוזטרה) –balcon (לא מן ὲξώστρα, שבעיקרה היא מכונה של תיאטרון, ומזה הושאלה לאתיק. אלא הכפלה מן גזרה; השוה: גבן־גבנון, חטרת־חטוטרת, שהרי יש ברבים “גזוזריות”; עיין “ערוך השלם'' לקוהוט II 274; ונשתבשה גם ל”כצוצטרה“, מדות, פ''ב, מ”ה).
גֻּלָּה – Volute (מן “גלל”, כמו Voluta מן volvere – גלול). באשורית גֻלַיתֻ2.
גַּמְלוֹן – fronton
גָפָה – stockade, palissade
דִּבִיר– adytum
דּוּכָן – estrade
דְּיוֹטָה – étage
הַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן, עיין עֹב.
זָוִית (מְחֻטֶבֶת) – cornerpillar, Eckpfeiler
זִיז – выступъ, Vorsprung, Saillie
זַרְבּוּבִית – Hohlkehle, cavetto
חָזוּת – facade
חָצֵר – Hof, court, cour
חָרָם (בערבית) –pyramide
טְרִקְלִין – (כך ביונית)Speisezimmer, dining room, salle à nanger, triklinon
יָצִיעַ –Erker (מרפסת סתומה ומזדקרת מן הבנין, שהיא מודבקת אליו ותלויה בו).
כּוּךְ (מגרעה בקבר חצוב בסלע, כדי להניח בה את גופת־המת) – niche de tombeau, Schiebgrab
כּוֹתֶרֶת – Chapiteau, Kapital
כַּן, מְכוֹנָה –piédestale
כִּפָּה –Gewölbe, Vault, Voûte; ופעמים גם apsis (“ערוך השלם” לקוהוט V, 312–316).
כֵּיפָה (סנהדרין פ“ט, מ”ג) – carcer
כַּפְתּוֹר –Säulenknauf, bouton de chapiteau
כַּרְכּוֹב –Gesims, geison, corniche
לוֹיָה –feston
לִשְׁכָּה –Saal, salon
מִגְרָעָה –niche
מֶחֱזֶה –просвѣтъ, Fensterraum, bay, baie
מְכוֹנָה, עיין כַּן.
מְסִבָּה – Seitengang, slip (השווה תמיד, פ“א מ”א. ומדות, פ“א, מ”ט, T אל מדות, פ“ד, מ”ג ומ“ה, ופ”ה, מ“ג, נגד ר”ע מברטינורה, שנשען על הגמרא, תמיד, כ“ז, ב': “מחילות לא נתקדשו”. ועיין רש”י, יומא, ט‘, א’, ד“ה: “מסיבה”; ועיין גם פירוש למסכת תמיד, ראש כ”ו, א‘, ד"ה: “במסיבה” בתור "פתרונו של ר’ יעקב ב“ר שמעון”).
מַעֲזִיבָה –стропило Dachsparren, chevron ולפעמים – כרכוב בשביל המרזב – sima
מַעֲקֶה – parapet, Brustwehr
מַרְזֵב – gouttière, Dachrinne
מַרְפֶּסֶת – corridor
מַשְׂכִּית (אבן) –mosaique (האבן למוזאיקה – פְּסֵיפוס, במו ביוונית).
סְטָיו – Säulenhalle – stoa
סֻכָּה – бесѣдка,Laube
עֹב, עֻבִּים (יחזקאל, מ“א, כ”ו), הַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן – architrave
עֲזָרָה – Vorhof, parvis
פִּגּוּם – échafaudage, Gerüst
פִּטּוּרֵי־צִיצִים – calice, périanthe, Blumenkelch
פְּסֵיפוֹס, עיין מַשְׂכִּית.
פְרוֹזְדוֹר – vestibule, Flur,prothyra
פֶּקַע, פְּקָעִים – Cornichon (קשוט בצורת קשואה קטנה. השווה “פקועות־שדה”, מלכים ב‘, ד’, ל"ט).
פִּתּוּחִים – moulding, moulures, Simswerk
פִּתּוּחַ־מְשֻׁלָּשׁ – tryglyphos
פִּתּוּחֵי־בֶּלֶט – haut־reiief
פִּתּוּחֵי שֶׁקַע – bas־relief
צֵלָע Seitenzimmer –
צֶפֶת, עיין שֶׂבֶךְ.
קִינוֹף (מרפסת מסוככת אילנות וירק) – Veranda בספרדית, (באיטלקית–pergola).
קַמְרוֹן (כלים פט“ז. מ”ז) voussure,Wölbung;; ואפשר לשמש במלה זו גם להוראתapsis (עיין כפה).
קַרְפִיף – terrasse (של בית).
קֶשֶׁת – Bogen, arch, arc
רְחָבָה – square, place publique
רִצְפָּה – floor, plancher
רִתְקָה– Geländer, balustrade
שֶׂבֶךְ, צֶפֶת – Fries (השווה: “שְבָכִים מעשה שְבָכָה”, מלכים א‘, ז’, י“ז, והצֶפֶת הוא המקום בשביל הציורים. דברי־הימים ב‘, ג’, ט”ו).
שְׂבָכָה – Gitter, grate, treillis
שׁוּמֵירָה (כלאים, פ“ה. מ”ג: “שומירה שבכרם” – בית־השומר בכרם) – Wachthaus, guerite.
שׁוּשַׁן rosette, rosace –
שַׁעַר – pylon, portal (בנין שלם ולא רק פתח: “שער המלך”, “פתח השער”)
שַּׁקּוּף – Thrürsturz, Oberschwelle, lintel, linteau
שָׁקִיף hatch, ècoutille, Luke – (“צוהר” במקרא).
תָּא – cella
תִּמוֹרָה – palmette
-
טרמינולוגיה זו אינה שלמה. הרבה טרמינים יש למצוא ב“קדמוניות התלמוד” של ש. קרויס (בחלק א‘ מספרו הגרמני, ע’ 1–77 ,268–416). אבל קרויס, כפי שחייב טבע ענינו, לא הביא את הטרמינים שבתנ"ך ואף לא הבדיל בין המלות העבריות ובין הארמיות. פרק מיוחד לאמנות אין בספרו הגדול, אבל עניני אמנות מתקופה מאוחרת לתקופתנו מפוזרים בספרו זה על פני כולו (עיין Sachregister). ועיין גם־כן: Schick, Arabic Building Terms Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1893, 194–201) ) ↩
-
בקטע 943 K, שנמצא על־ידי מורי ורבי בלשונות שמיות. ק. ביצולד ינסן (Zeitschrift für Assyriologie, IX, 1894) השוה מלה זו אל “גולה” בעברית ותרגמה: Säulenschwulst auf dem die Säule steht (עיין: H. Bedisch. Der bithilani und seine Verwendung beim Solomonischen Tempel. Adolf־Festschrift, Wien 1917. SS. 15–16). אבל אם כן, כיצד יתרגם את הבטוי “גולות־הכותרות” (מלכים א‘, ז’, מ"א) על כרחך אתה אומר. שזוהי Volutenkapitel. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות