רקע
יוסף קלוזנר
הוספה: טֶרְמִינוֹלוֹגִיָּה שֶׁל בַּנָּאוּת

(על־פי א"ב)1

אֶבֶן־מַשְׂכִּית, עיין מַשְׂכִּית (אבן)

אוֹטֶם – Massiv

אוּלָם – Vorhalle, portique

אוּלָם־עַמּוּדִים – peristylos, colonnade

אוֹמנָה – pilastre

אַיִל (יחזקאל, מ“א, ג‘, ו’, י”ד, ט“ז, כ”ד, ל"א) עמוד עם גוּלה (עיין ערכה), שמראיה בסופה הגלול כסוף קרני־האיל.

אִיתוֹן – Vorzimmer, antichambre

אֶכְסֶדְרָה – Söller, Altan

אַסְקוּפָה – Unterschwelle (עיין גם “שקוף”).

אַפֶּדֶן (בפרסית אַפַדַנָה) – Thronsaal, salle du throne

אֹשִית (אָשְיָה, ירמיה, נ', ט"ו) – Stylobat

אַתִּיק – Gallerie


בִּיתָן – Kiosk

בַּסִּילְקִי – Säulengang, basilike


גְדֶדֶת הֲגִינָה (יחזקאל. מ“ב, י”ח) – גדר של הגנה –,Schutzmauer, rempart

גִּזְרָה – Seitenbau, additional building

גְּזוֹזְרָה (לא גזוזטרה) –balcon (לא מן ὲξώστρα, שבעיקרה היא מכונה של תיאטרון, ומזה הושאלה לאתיק. אלא הכפלה מן גזרה; השוה: גבן־גבנון, חטרת־חטוטרת, שהרי יש ברבים “גזוזריות”; עיין “ערוך השלם'' לקוהוט II 274; ונשתבשה גם ל”כצוצטרה“, מדות, פ''ב, מ”ה).

גֻּלָּה – Volute (מן “גלל”, כמו Voluta מן volvere – גלול). באשורית גֻלַיתֻ2.

גַּמְלוֹן – fronton

גָפָה – stockade, palissade


דִּבִיר– adytum

דּוּכָן – estrade

דְּיוֹטָה – étage


הַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן, עיין עֹב.


זָוִית (מְחֻטֶבֶת) – cornerpillar, Eckpfeiler

זִיז – выступъ, Vorsprung, Saillie

זַרְבּוּבִית – Hohlkehle, cavetto


חָזוּת – facade

חָצֵר – Hof, court, cour

חָרָם (בערבית) –pyramide


טְרִקְלִין – (כך ביונית)Speisezimmer, dining room, salle à nanger, triklinon


יָצִיעַ –Erker (מרפסת סתומה ומזדקרת מן הבנין, שהיא מודבקת אליו ותלויה בו).


כּוּךְ (מגרעה בקבר חצוב בסלע, כדי להניח בה את גופת־המת) – niche de tombeau, Schiebgrab

כּוֹתֶרֶת – Chapiteau, Kapital

כַּן, מְכוֹנָה –piédestale

כִּפָּה –Gewölbe, Vault, Voûte; ופעמים גם apsis (“ערוך השלם” לקוהוט V, 312–316).

כֵּיפָה (סנהדרין פ“ט, מ”ג) – carcer

כַּפְתּוֹר –Säulenknauf, bouton de chapiteau

כַּרְכּוֹב –Gesims, geison, corniche


לוֹיָה –feston

לִשְׁכָּה –Saal, salon


מִגְרָעָה –niche

מֶחֱזֶה –просвѣтъ, Fensterraum, bay, baie

מְכוֹנָה, עיין כַּן.

מְסִבָּה – Seitengang, slip (השווה תמיד, פ“א מ”א. ומדות, פ“א, מ”ט, T אל מדות, פ“ד, מ”ג ומ“ה, ופ”ה, מ“ג, נגד ר”ע מברטינורה, שנשען על הגמרא, תמיד, כ“ז, ב': “מחילות לא נתקדשו”. ועיין רש”י, יומא, ט‘, א’, ד“ה: “מסיבה”; ועיין גם פירוש למסכת תמיד, ראש כ”ו, א‘, ד"ה: “במסיבה” בתור "פתרונו של ר’ יעקב ב“ר שמעון”).

מַעֲזִיבָה –стропило Dachsparren, chevron ולפעמים – כרכוב בשביל המרזב – sima

מַעֲקֶה – parapet, Brustwehr

מַרְזֵב – gouttière, Dachrinne

מַרְפֶּסֶת – corridor

מַשְׂכִּית (אבן) –mosaique (האבן למוזאיקה – פְּסֵיפוס, במו ביוונית).


סְטָיו – Säulenhalle – stoa

סֻכָּה – бесѣдка,Laube


עֹב, עֻבִּים (יחזקאל, מ“א, כ”ו), הַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן – architrave

עֲזָרָה – Vorhof, parvis


פִּגּוּם – échafaudage, Gerüst

פִּטּוּרֵי־צִיצִים – calice, périanthe, Blumenkelch

פְּסֵיפוֹס, עיין מַשְׂכִּית.

פְרוֹזְדוֹר – vestibule, Flur,prothyra

פֶּקַע, פְּקָעִים – Cornichon (קשוט בצורת קשואה קטנה. השווה “פקועות־שדה”, מלכים ב‘, ד’, ל"ט).

פִּתּוּחִים – moulding, moulures, Simswerk

פִּתּוּחַ־מְשֻׁלָּשׁ – tryglyphos

פִּתּוּחֵי־בֶּלֶט – haut־reiief

פִּתּוּחֵי שֶׁקַע – bas־relief


צֵלָע Seitenzimmer –

צֶפֶת, עיין שֶׂבֶךְ.


קִינוֹף (מרפסת מסוככת אילנות וירק) – Veranda בספרדית, (באיטלקית–pergola).

קַמְרוֹן (כלים פט“ז. מ”ז) voussure,Wölbung;; ואפשר לשמש במלה זו גם להוראתapsis (עיין כפה).

קַרְפִיף – terrasse (של בית).

קֶשֶׁת – Bogen, arch, arc


רְחָבָה – square, place publique

רִצְפָּה – floor, plancher

רִתְקָה– Geländer, balustrade


שֶׂבֶךְ, צֶפֶת – Fries (השווה: “שְבָכִים מעשה שְבָכָה”, מלכים א‘, ז’, י“ז, והצֶפֶת הוא המקום בשביל הציורים. דברי־הימים ב‘, ג’, ט”ו).

שְׂבָכָה – Gitter, grate, treillis

שׁוּמֵירָה (כלאים, פ“ה. מ”ג: “שומירה שבכרם” – בית־השומר בכרם) – Wachthaus, guerite.

שׁוּשַׁן rosette, rosace –

שַׁעַר – pylon, portal (בנין שלם ולא רק פתח: “שער המלך”, “פתח השער”)

שַּׁקּוּף – Thrürsturz, Oberschwelle, lintel, linteau

שָׁקִיף hatch, ècoutille, Luke – (“צוהר” במקרא).


תָּא – cella

תִּמוֹרָה – palmette




  1. טרמינולוגיה זו אינה שלמה. הרבה טרמינים יש למצוא ב“קדמוניות התלמוד” של ש. קרויס (בחלק א‘ מספרו הגרמני, ע’ 1–77 ,268–416). אבל קרויס, כפי שחייב טבע ענינו, לא הביא את הטרמינים שבתנ"ך ואף לא הבדיל בין המלות העבריות ובין הארמיות. פרק מיוחד לאמנות אין בספרו הגדול, אבל עניני אמנות מתקופה מאוחרת לתקופתנו מפוזרים בספרו זה על פני כולו (עיין Sachregister). ועיין גם־כן: Schick, Arabic Building Terms Palestine Exploration Fund Quarterly Statement, 1893, 194–201) )  ↩

  2. בקטע 943 K, שנמצא על־ידי מורי ורבי בלשונות שמיות. ק. ביצולד ינסן (Zeitschrift für Assyriologie, IX, 1894) השוה מלה זו אל “גולה” בעברית ותרגמה: Säulenschwulst auf dem die Säule steht (עיין: H. Bedisch. Der bithilani und seine Verwendung beim Solomonischen Tempel. Adolf־Festschrift, Wien 1917. SS. 15–16). אבל אם כן, כיצד יתרגם את הבטוי “גולות־הכותרות” (מלכים א‘, ז’, מ"א) על כרחך אתה אומר. שזוהי Volutenkapitel.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות