הקולנוע – מרכז חייה.

מאז יצאה לאוויר העולם היא נושמת קולנוע, אוכלת קולנוע, שותה קולנוע, חולמת קולנוע.

מאז שהיתה ילדונת קטנה לא היו לה בעולמה אלא כוכבים, כוכבים, כוכבים.

רק בם הזתה יומם ולילה:

אלהים אדירים, לפגוש כוכבי־קולנוע וטלוויזיה בגודל טבעי, כמות שהם? לגעת בהם, אולי לזכות בלחיצת־יד, בחיוך אמיתי, בכמה מלים שייאמרו לה ורק לה?

כלום ייתכן אושר רב מזה?

כלום תיתכן מתנת־פורים נפלאה מזו?

*

יצאה אפוא ג’יין פונדה בעקבות השמש למדינת־ישראל.

כאן על אדמת־הקודש, זו האדמה שעליה דרכו חוזים ונביאים ופארה פוסט (לפני ששברה את רגלה), תפגוש סוף סוף הילדה מהוליבוד כוכבים אמיתיים, כוכבים־בשר־ודם:

את בני משפחת יואינג, גיבוריה של סדרת “דאלאס” המשגעת.