כאשר נקראו שרי ממשלת ישראל לישיבה של־מטה, במסיבה לכבודו של נשיא צרפת פרנסוא מיטראן באולם שאגאל של הכנסת, גילו אחדים מהם שהושיבו אותם עם “פשוטי עם” ואחרים מצאו עצמם רחוקים מדי מכסא־הכבוד.
בעקבות מחאותיהם של השרים הפגועים הכין מדור “זוית חדה” טיוטה ל“סדר ישיבת נכבדים”, מדריך למיקומם של שרים וסגני־שרים באירועים ממלכתיים.
א. הממשלה תעבד באחת מישיבותיה הקרובות, בסיועו של החשב הכללי, “לוח חשיבות”, שיסווג את השרים ואת סגני השרים על פי משקלם הסגולי ותוך שקלול הנתונים הבאים: אחוז הכישורים הכללי, קרבה לקלחת ולצלחת, ידיעת שפות, מעמד משפחתי ומראה האשה (אם יש), ותק בסעודות רשמיות בעלות אופי בינלאומי – בארץ או בחוץ־לארץ, ניסיון בפטפוטי־חולין (SMALL TALK בלעז), התמצאות בנושאים שמעבר למזג־האוויר, נפח ה“אגו” הפרטי והציבורי.
ב. לא יישבו לעולם ליד שולחן אחד שני שרים ליברלים, ובמידת האפשר – שני שרים בכלל.
ג. לא יישב שר בחברתו של סגן – אחת היא אם סגן ראש הממשלה, סגן שר, סגן יושב ראש הכנסת, סגן רמטכ“ל, סגן מפכ”ל וסגן בכלל.
ד. אם הסעודה הממלכתית היא לכבודו של אורח רם־מעלה מחו"ל – נשיא־מדינה, ראש שבט או כוכב של סדרה טלוויזיונית – לעולם ימוּקם שר ליד שולחן המצוי בטווח־ראייתו של האורח מכל זווית שהיא וברדיוס של ד' אמות מן השולחן המרכזי.
ה. בסעודה ממלכתית – יהיה מי שיהיה האורח הרשמי ותהיה אשר תהיה העילה, לעולם ימוקם שר ליד שולחן המצוי בטווח־הצילום של הטלוויזיות ובקצהו הנכון של החוט המוליך אל המיקרופון.
ו. לעולם לא יושיבו שר צמחוני בטווח לעיסתו של שר קאניבלי.
ז. יוקפד על כך ששר שומר־מצוות לא יישב ליד אשת השר המקביל מחו"ל בטרם יתקבלו נתונים על עומק המחשוף של האורחת.
ח. אם לא יהיה מנוס מהושבת בני־תמותה רגילים מישראל, ליד שולחן של שר, יש לבדוק תחילה אם אותו שר מצוי בקשרי־דיבור עם הישראלי האחר ומה דרגת בכירותו של אותו ישראלי בסולם־החשיבות של ארגונו שלו.
ט. סגני־שרים יישבו, בדרך כלל, ליד שולחנות שהמרחק בינם לבין שולחנו־של־שר הוא כמרחק בין שולחנו־של־שר לשולחן־ראש־הממשלה בתוספת כמה סנטימטרים.
י. לא יישב סגן־שר בשולחן אחד עם מנכ“ל, אחת היא אם מנכ”ל שטרם פוּטר או מנכ"ל שעתיד להיות מפוטר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.