רקע
?
יצחק ר. מלכו / פעולות החברה הישראלית למען או"ם
עריכה/ההדרה: שלום בן ברוך

עם החלטת האומות המאוחדות מיום 29 לנובמבר 1947, עם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ב־14 למאי 1948 והקמת מדינת ישראל באותו ערב שבת היסטורי יחד עם כניסתנו לארגון האומות המאוחדות – הגיע הקץ למצב הבלתי נורמאלי של עמנו וארצנו, שנמשך מאז חורבן הבית השני ואבדן חרותנו ועצמאותנו לפני כאלפים שנה.

הנה כי כן מדינת ישראל ועם ישראל קמו שוב לתחיה. ולפני האומה עתיקת הימים ועמוסת הסבל נפתחו שערי הגאולה הלאומית והאנושית, על בסיס של שוויון מדיני ושיתוף פעולה בינלאומי. תקופה חדשה נחשפה לפני בני דורנו ובמובן הטוב והנעלה של המושג הזה “נהיינו ככל הגויים”. לשמחתנו ולשמחת האנושות המתקדמת, נקראנו גם אנו לתרום את תרומתנו הלאומית לחיזוק השלום והקידמה בעולם.

רעיון אחוות העמים והאנושות כולה, שהטיפו לו בלהט ועקשנות נביאי ישראל, אותם נביאי האמת והצדק, אשר התהלכו בחוצות ירושלים עיר הקודש והשלום – רעיון זה, ההולך ולובש צורה ומתגשם בארגון האומות המאוחדות, חיזק בנו את ההכרה שגם עלינו להחלץ לעזרת האנושות הנבוכה והמוניה השונאים את המלחמה ומוראותיה והמלאים כיסופים ושאיפות נעלות לחיי הבנה ואהבת האדם שנברא בצלם אלהים.

בשנת 1949, כתום מלחמת השחרור, הוגה הרעיון בקרב כמה אנשי ציבור בירושלים להצטרף להתאחדות הבינלאומית של החברות למען האומות המאוחדות. עם יסוד החברה הישראלית למען האומות המאוחדות, שמרכזה בירושלים, רצינו להעמיס על עצמנו את הדאגה לעורר את הציבור במדינתנו למטרה הנשגבה של ההתאחדות הבינלאומית המקרבת את הלבבות ומעודדת יצירת יחסים ידידותיים בקרב בני כל העמים והמדינות, על בסיס של כבוד הדדי. מטרתנו היא איפוא לטפח יחסי ידידות בין ישראל והעמים ולשתף את עצמנו ביצירת העולם החפשי החדש בכלים דימוקראטים. וכה הגדרנו את שאיפותינו:

“החברה הישראלית למען האומות המאוחדות מאגדת את שוחרי השלום הבינלאומי ושיתוף פעולה בין האומות, ללא הבדל השקפה, מין ומעמד, בקרב הציבור בישראל. נוטלת חלק בחיים הבינלאומיים בתוקף השתתפותה כחברה באיגוד העולמי למען האומות המאוחדות”.

הועד המרכזי של חברתנו מורכב כדלהלן: ד“ר אריה טארטאקובר, יו”ר, דניאל אוסטר, שלום בן־ברוך, ד“ר אברהם ניסן (ציר ישראל בארצות סקנדינביה), יצחק בן־צבי חבר הכנסת, פרופיסור נתן פיינברג, ד”ר משה זמורה נשיא בית הדין העליון, הפרופיסור זליג ברודצקי נשיא האוניברסיטה העברית שנבחר כנציג החברה במועצה הישראלית למען אונסק"ו, הפרופיסור בנימין אקצין עורך ההוצאה הישראלית של הירחון “**עולם או”ם**", ויושבי ראש הסניפים: יצחק ר. מלכו מירושלים, ישעיהו פבזנר בתל־אביב וזאב שוהם מחיפה.

במשך הזמן הוקמו גם סניפים חדשים ברמת־גן, פתח־תקוה וחדרה, והיד נטויה כדי להרחיב את היריעה בנקודות ישוב אחרות קרובות ורחוקות, עד שהחברה הישראלית למען האומות המאוחדות תקיף ותכניס תחת כנפיה רבבות חברים מכל החוגים והשדרות של הציבור, ובפרט את הסטודנטים של בתי האולפנא הגבוהים ובני הנוער הלומד.

חברתנו השתתפה בכל הכינוסים הבינלאומיים של ההתאחדות העולמית, שהתקיימו בג’ניבה, באיסטאנבול ובשטוקהולם.

משלחתנו למושב החמישי של עצרת ההתאחדות העולמית בז’ניבה בספטמבר 1950, שהיתה מורכבת מה“ה דניאל אוסטר, ד”ר אריה טארטאקובר, ישעיהו פבזנר ודניאל שר, קשרה קשרים אמיצים עם יתר המשלחות והנציגים של המדינות השונות, לקחה חלק בכל הדיונים שהועלו על סדר היום ותבעה עמדה ברורה בהגנת הרעיונות והעיקרים של או"ם, חיזקה את שאיפות השלום וההבנה ההדדית והיתה לפה לכמה משאלות של דעת הקהל בישראל.

בכינוס היחיד במינו, שהתקיים השנה ביזמת או"ם באיסטאנבול – מעין ועידה איזורית של מוסדות בלתי ממשלתיים במזרח הקרוב – השתתפה משלחת של חמשה חברים מישראל. ביניהם: דניאל אוסטר כבא כוח חברתנו, יחד עם נציג הסתדרות העובדים הכללית ר. ברקת, רחל שזר, נציגת ארגון אמהות עובדות, ועוד.

ביזמת המשלחת הישראלית הוחלט להקים בכל ארץ וארץ אירגון למען האומות המאוחדות ולהציע לממשלות להכניס בתכנית בתי הספר השונים שעות הוראה מיוחדות על האומות המאוחדות. מציינים בסיפוק שבועידה זו נפגשו, בפעם הראשונה, משלחות מארצות ערביות עם משלחת ישראל, והיחסים ביניהם היו תקינים.

לכינוס בשטוקהולם לא יכלנו לשגר משלחת גדולה כרצוי: משטר הצנע מחייב לא לבזבז עד כמה שאפשר מטבע־זר. אולם חברינו המועטים, שלקחו בו חלק, הביאו באמתחתם כמה הצעות בכל ענפי ההשפעה של ההתאחדות העולמית, והן גם נתקבלו ע"י הועידה.

נערכו ע“י חברתנו בשלוש הערים הגדולות אסיפות עם מוצלחות, ובמיוחד הצטיינה זו שבירושלים, בה הרצה אבא אבן, שגריר ישראל בוושינגטון וראש משלחתנו הקבועה באו”ם.

קול ישראל” הקדיש לא פעם זמן לפעולות חברתנו בישראל ובעולם, והועלו על הפרק שאלות כלליות המענינות שדרות רחבות של הציבור בישראל.

אגודת הצעירים הנוצרים בירושלים העמידה לרשותנו את אולמיה הנהדרים וספריתה הרחבה.

ערכנו פגישות שונות עם מנהל שרות ההסברה והתעמולה של או“ם בג’ניבה ירג’י שפירא, ועם המזכיר הכללי של ההתאחדות העולמית ג’ון אנאלס, בשעת ביקורם בארץ. חברינו שמעו מפיהם ידיעות מלאות על כל הנעשה ע”י ההתאחדות של האגודות למען האו"ם בכל חלקי העולם וכל התכניות לעתיד. האישים המרכזיים הללו באו במגע עם באי כוח העתונות ועם החברים בישראל ורשמו לפניהם את משאלותינו ותכנית פעולותינו להבא. נציגינו באו במגע ישיר גם עם טריגווה לי, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, בעת סיורו במדינתנו בשנה האחרונה.

ביזמת חברתנו הוקמה מועצה ארצית של מרבית האיגודים הבלתי ממשלתיים שבמדינה שיש להם קשרים בינלאומיים. המועצה תשתתף בכינוסים הבינלאומיים החשובים ותעזור להרחיב את שטח פעולתנו למען האומות המאוחדות והפצת רעיונות השלום והקידמה בקרב כל החוגים של הציבור הישראלי.

האידיאל הנבואי של שלום עולמי, חופש ושוויון, אהבת האדם והבנה בין העמים – אלה הן המטרות הנשגבות של החברה הישראלית למען האומות המאוחדות. אין ספק שאנו נשיג תוצאות רצויות, אם נדע להקדיש לכך זמן ומרץ ואם דעת הקהל בישראל תראה התענינות מיוחדת בכל שטחי פעולתנו.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47916 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!