רקע
שלום בן ברוך
נספחים

 

מתוך מגילת האומות המאוחדות    🔗

(אושרה בועידת ב"כ האומות בסאן־פראנציסקו ביוני 1945)


אנו, עמי האומות המאוחדות, שתקיפה דעתנו להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמה, אשר הביאה פעמיים בימי חלדנו סבל לא יתואר על האנושות,

ולשוב ולחזק את אמונתנו בזכויות היסודיות של האדם, בכבודה וביקרה של אישיות האדם, בזכויות השוות של הגבר והאשה ושל האומות הגדולות והקטנות,

ולקבוע תנאים הדרושים לקיומו של הצדק וכיבודן של ההתחייבויות שיסודן באמנוֹת ובשאר מקורות המשפט הבינלאומי,

ולהמריץ את הקידמה הסוציאלית ואת תיקון תנאי החיים בחירות־יתר,

ולשם התכליות הללו –

לנהוג בסובלנות ולחיות בשלום זה עם זה כשכנים טובים, ולאחד את כוחותינו לשם קיום השלום והבטחון הבינלאומיים,

ולהבטיח, בדרך קבלת עקרונות וקביעת שיטות, שלא ישתמשו בכוחות המזוינים בלתי אם למען הענין המשותף,

ולהפעיל מנגנון בינלאומי להמרצת ההתקדמות הכלכלית והסוציאלית של כל העמים,

החלטנו לצרף את מאמצינו לשם הגשמת המטרות הללו.

על כן קיימו וקיבלו עליהן ממשלותינו ע"י נציגיהן הנאספים בעיר סאן פראנציסקו ובידם כתבי־הרשאה, שנמצאו כשרים וערוכים כהלכתם, את המגילה הזאת של האומות המאוחדות, והן מייסדות בזה אירגון בינלאומי שייקרא בשם “האומות המאוחדות”.


 

המטרות והעקרונות    🔗

ואלה הן מטרות האומות המאוחדות:

1. לקיים את השלום ואת הבטחון הבינלאומיים ולנקוט לתכלית זו אמצעים משותפים יעילים למניעתם ולסילוקם של האיומים המאיימים על השלום ולדיכוים של מעשי תוקפנות או צורות אחרות של הפרת השלום, ולהביא בדרכי שלום ועל פי עקרונות הצדק והמשפט הבינלאומי, לידי הסדרם או יישובם של סכסוכים בינלאומיים או של מצבים העלולים לגרור הפרת השלום;

2. לפתח יחסי ידידות בין האומות, יחסים המבוססים על כיבוד העיקרון של זכויות שוות והגדרה עצמית לעמים, ולנקוט שאר האמצעים הראויים לחיזוקו של שלום העולם;

3. להגיע לידי שיתוף־פעולה בינלאומי בפתרון הבעיות הבינלאומיות בשטח הכלכלה, החברה, התרבות ותקנת האדם, ובקידומו ועידודו של כיבוד זכויות האדם והחירויות היסודיות לכל באי עולם ללא הפלייה בין גזע לגזע, בין מין למין, בין לשון ללשון או בין דת לדת;

4. ולשמש מרכז לליכוד פעולותיהן של האומות לשם השגתן של התכליות המשותפות הללו.


 

המוסדות    🔗

1.  בתורת אורגאנים עיקריים של האומות המאוחדות נקבעים: האסיפה הכללית, מועצת־הבטחון, המועצה הכלכלית והסוציאלית, מועצת־הנאמנות, בית־הדין הבינלאומי והמזכירות.

2.  אורגאני־עזר, שיהיה צורך בהם, ייקבעו לפי הוראות המגילה הזאת.


האספה הכללית    🔗

ההרכב

1.  האספה הכללית תהיה מורכבת מכל חברי האומות המאוחדות.

2.  כל חבר מספר נציגיו מאספה הכללית אינו יכול לעלות על חמשה.


התפקידים והסמכויות

האספה הכללית רשאית לברר את כל השאלות או הענינים שבתחום המגילה הזאת או הכרוכים בסמכויות ובתפקידים של כל אחד מהאורגאנים שנקבעו במגילה הזאת, ולהמליץ המלצות לפני חברי האומות המאוחדות או לפני מועצת־הבטחון או לפני שניהם בכל השאלות או הענינים הללו, פרט למה שנאמר בסעיף 12.


סעיף 12

1.  כל שעה שמועצת־הבטחון מקימת את תפקידיה שנקבעו לה במגילה זו ביחס לסכסוך או מצב כלשהו, אין האספה הכללית רשאית להמליץ המלצה כלשהי בנוגע לאותו סכסוך או מצב, אלא אם כן נתבקשה על כך ע"י מועצת־הבטחון.


מועצת־הבטחון

סעיף 23

1.  מועצת־הבטחון תהיה מורכבת מ־11 חברים של האומות המאוחדות. הריפובליקה של סין, צרפת, ברית הריפובליקות המועצתיות הסוציאליסטיות, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון־אירלאנד וארצות־הברית של אמריקה יהיו חבריה הקבועים של מועצת־הבטחון. האספה הכללית תבחר עוד ששה חברים של האומות המאוחדות, שיהיו חברים בלתי־קבועים של מועצת־הבטחון.

סעיף 24

1.  כדי להספיק בידו של אירגון האומות המאוחדות לפעול את פעולתו בזריזות וביעילות, שמים חבריו את האחריות הראשית לקיום השלום והבטחון הבינלאומיים על מועצת־הבטחון ומסכימים שמועצת־הבטחון תפעל בשמם בשעה שתמלא את חובותיה, המוטלות עליה בתוקף אחריות זו.

סעיף 39

מועצת הבטחון תקבע, אם קיים איום כלשהו על השלום הפרה כלשהי של השלום או מעשה־תוקפנות כלשהו, ותמליץ המלצות או תחליט מה הם האמצעים שיש לנקוט לפי סעיפים 41 ו־42, כדי לקיים את השלום והבטחון הבינלאומיים או להחזירם על מכונם.

סעיף 43

1.  כדי לתרום את חלקם לקיום השלום והבטחון הבינלאומיים, מתחייבים כל חברי האומות המאוחדות להעמיד לרשותה של מועצת הבטחון, לפי דרישתה ועל פי הסכם מיוחד או הסכמים מיוחדים, כוחות צבא, עזרה והקלות, ובכלל זה רשות המעבר, ככל אשר יידרש לקיום השלום והבטחון הבינלאומיים.


המועצה הכלכלית והסוציאלית

סעיף 61

1.  המועצה הכלכלית והסוציאלית תהא מורכבת מ־18 חברים של האומות המאוחדות, שייבחרו ע"י האספה הכללית.

2.  ששה חברים של המועצה הכלכלית והסוציאלית ייבחרו בכל שנה לתקופה הסמוכה של שלוש שנים.

סעיף 62

1.  המועצה הכלכלית והסוציאלית רשאית לערוך או לעורר עבודות־מחקר ודינים וחשבונות על ענינים בינלאומיים בשטח הכלכלה, החברה, התרבות, החינוך, הבריאות והענינים הקרובים, ולהמליץ המלצות בענינים אלה לפני האספה הכללית, לפני החברים של האומות המאוחדות ולפני המוסדות המיוחדים הנוגעים בדבר.

2.  היא רשאית להמליץ המלצות, כדי לקדם את כבודו ושמירתו של זכויות האדם והחירויות היסודיות לכל באי עולם.


משטר הנאמנות הבינלאומי

סעיף 75

אירגון האומות המאוחדות יכונן משטר נאמנות בינלאומי, כפוף למרותו, לשם הנהלתם ופיקוחם של השטחים אשר יועמדו במשטר זה על־פי הסכמים נפרדים העתידים לקום. השטחים הללו יהיו נקראים שטחי נאמנות.

סעיף 76

בהתאם למטרות האומות המאוחדות, שנקבעו בסעיף 1 של המגילה הזאת, תהיינה התכליות העיקריות של משטר הנאמנות:

1.  לחזק את השלום והבטחון הבינלאומיים;

2.  להמריץ את הקידמה המדינית, הכלכלית, הסוציאלית והחינוכית של תושבי שטחי הנאמנות, והתפתחותם המוסיפה והולכת לקראת שלטון עצמי או עצמאות, במידה ההולמת את הנסיבות המיוחדות של כל שטח ואוכלוסיו, ואת רצונם של האוכלוסים הנוגעים בדבר, שבא לידי גלוי דרך חירות, וכפי שיורו התנאים שיבואו בכל הסכם של נאמנות;

3.  לעודד את כיבודן של זכויות האדם ושל החירויות היסודיות לכל באי עולם ללא הפלייה בין גזע לגזע, בין מין למין, בין לשון ללשון או בין דת לדת, ולאושש את ההכרה שעמי העולם תלויים זה בזה;

4.  ולהבטיח יחס שווה לכל האומות המאוחדות ולאזרחי מדינותיהם בתחום הסוציאלי, הכלכלי והמסחרי, וכמו כן יחס שווה לאזרחיהם בדין.


מועצת־הנאמנות

מועצת־הנאמנות תהיה מורכבת מהחברים הבאים של האומות המאוחדות:

1.  החברים המנהלים שטחי נאמנות;

2.  אותם החברים הנקובים בשמותיהם בסעיף 23, שאינם מנהלים שטחי נאמנות;

3.  שאר חברים שייבחרו לתקופה של שלוש שנים ע"י האספה הכללית במספר הדרוש, כדי שמספר החברים הכולל של מועצת־הנאמנות יהא מתחלק בשווה לחברים של אירגון האומות המאוחדות המנהלים שטחי נאמנות ולחברים שאינם מנהלים שטחי נאמנות.


בין־הדין הבינלאומי

סעיף 93

1.  כל חברי האומות המאוחדות הם מכוח חברותם זו צדדים לחוקת בית־הדין הבינלאומי.

2.  מדינה שאינה חברה לאומות המאוחדות יכולה להצטרף כצד לחוקת בין־הדין הבינלאומי, לפי תנאים שייקבעו בכל מקרה ומקרה ע"י האספה הכללית על פי המלצתה של מועצת־הבטחון.


המזכירות

סעיף 97

המזכירות תעמוד על מזכיר כללי וחבר עובדים, כפי שיידרש לאירגון. המזכיר הכללי יתמנה ע"י האספה הכללית לפי המלצתה של מועצת הבטחון. הוא יהיה פקיד־ההנהלה הראשי של האירגון.

סעיף 98

המזכיר הכללי יפעל בתפקידו זה בכל הישיבות של האספה הכללית, מועצת הבטחון, המועצה הכלכלית והסוציאלית ומועצת הנאמנות, ואף ימלא שאר תפקידים אשר יוטלו עליו ע"י האורגאנים הללו. המזכיר הכללי יערוך דין וחשבון שנתי לאספה הכללית של עבודת האירגון.


 

הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם    🔗

ב־10 בדצמבר 1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות והודיעה ברבים על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, המופיעה במלואה להלן. בעקבות מעשה היסטורי זה פנתה העצרת לכל המדינות החברות לפרסם את נוסח ההכרזה ו“לדאוג שתופץ, תוחדר, תיקרא ותוסבר בעיקר בבתי הספר ובמוסדות חנוך אחרים, ללא הבדל במעמדן המדיני של המדינות או הארצות”. התרגום העברי ניתן בזה בנוסח שאושר ע"י ממשלת1 ישראל.


הואיל והכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי מופקעות היא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם;

הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות; ובנין עולם, שבו ייהנו כל יצורי אנוש מחירות הדיבור והאמונה ומן החירות מפחד וממחסור, הוכרז כראש שאיפותיו של כל האדם;

הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין2 הבשילו מעשים בכוח שלטונו של החוק, שלא יהא האדם אנוס, כמפלט אחרון להשליך את יהבו על מרידה בעריצות ובדיכוי;

הואיל והכרח חיוני הוא לקדם את התפתחותם של יחסי ידידות בין האומות;

הואיל והעמים המאוגדים באירגון האומות המאוחדות חזרו ואישרו במגילה את אמונתם בזכויות היסוד של האדם, בכבודה ובערכה של אישיותו ובזכות שווה לגבר ולאשה; ומנוי וגמור אתם לסייע לקידמה חברתית ולהעלאת רמת החיים בתוך יתר חירות;

הואיל והמדינות החברות התחייבו לפעול, בשיתוף עם אירגון האומות המאוחדות, לשם טיפוח יחס של כבוד כללי אל זכויות האדם ואל חירויות היסוד והקפדה על קיומן;

הואיל והבנה משותפת במהותן של זכויות וחירויות אלה היא תנאי חשוב לקיומה השלם של התחייבות – לפיכך מכריזה העצרת באזני כל באי העולם את ההכרזה הזאת בדבר זכויות האדם ברמת הישגים כללית לכל העמים והאומות, כדי שכל יחיד וכל גוף חברתי ישווה תמיד לנגד עיניו וישאף לטפח, דרך לימוד וחינוך, יחס של כבוד אל הזכויות ואל החירויות הללו ולהבטיח באמצעים הדרגתיים, לאומיים ובינלאומיים, שההכרה בעקרונות אלה וההקפדה עליהם תהא כללית ויעילה בקרב אוכלוסי המדינות החברות ובקרב האוכלוסין שבארצות שיפוטן.


סעיף א.

כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.


סעיף ב.

1. כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא הפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קנין, לידה או מעמד אחר.

2.  גדולה מזו, לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני, על פי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך, בין שהארץ היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולה שלטון עצמי ובין שריבונותה מוגבלת כל הגבלה אחרת.


סעיף ג.

כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולבטחון אישי.


סעיף ד.

לא יהיה אדם עבד או משועבד; עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם.


סעיף ה.

לא יהיה אדם נתון לעינויים ולא ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים.


סעיף ו.

כל אדם זכאי להיות מוכר בכל מקום כאישיות לפני החוק.


סעיף ז.

הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא הפליה להגנה שווה של החוק. הכל זכאים להגנה שווה מפני כל הפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת ומפני כל הסתה להפליה כזו.


סעיף ח.

כל אדם זכאי לתקנה יעילה מטעם בתי הדין הלאומיים המוסמכים נגד מעשים המפירים את זכויות היסוד שניתנו לו על פי החוקה והחוקים.


סעיף ט.

לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי.


סעיף י.

כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית־דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע את זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.


סעיף יא.

1.  אדם הנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי, שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו.

2.  לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או על הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור יותר מן העונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית.


סעיף יב.

לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק מפני התערבות או פגיעה כאלה.


סעיף יג.

1.  כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה.

2.  כל אדם זכאי לעזוב כל ארץ, לרבות ארצו, ולחזור אל ארצו.


סעיף יד.

1.  כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות.

2.  אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה פלילית, שמקורה האמיתי במעשי פשע לא־מדיניים או במעשים שהם בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.


סעיף טו.

1.  כל אדם זכאי לאזרחות.

2.  לא תישלל מאדם אזרחותו בשרירות ולא תקופח בשרירות זכותו להחליף את אזרחותו.


סעיף טז.

1.  כל איש ואשה, שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית הנשואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשי הנשואין, בתקופת הנשואין ובשעת ביטולם.


סעיף יז.

1.  כל אדם זכאי להיות בעל קנין, בין לבדו ובין ביחד עם אחרים.

2.  לא יישלל מאדם קנינו בשרירות.


סעיף יח.

כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת; חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו, לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, ע"י הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות.


סעיף יט.

כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.


סעיף כ.

1.  כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום.

2.  לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה.


סעיף כא.

1.  כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת ארצו, בין השתתפות ישירה ובין ע"י נציגות שנבחרה בבחירות חפשיות.

2.  כל אדם זכאי לשוויון בכניסה לשירות במנגנון של ארצו.

3.  רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה. העם יביע את רצונו בבחירות כשרות הנשנות לעתים מזומנות, לפי זכות בחירה כללית ושווה ובהצבעה חשאית, או לפי סדר של בחירה חפשית כיוצא בזה.


סעיף כב.

כל אדם, כחבר החברה, זכאי לבטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות, הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החפשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לאירגונה ולאוצרותיה של המדינה.


סעיף כג.

כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חפשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה.

1.  כל בן אדם, ללא כל הפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.

1.  כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום הראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על־ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.

2.  כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות, כדי להגן על עניניו.


סעיף כד.

כל אדם זכאי לנופש ולפנאי, ובכלל זה הגבלת שעות העבודה במידה המתקבלת על הדעת וחופשה בשכר לעתים מזומנות.


סעיף כה.

1.  כל אדם זכאי לרמת־חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון טיפול רפואי. שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לבטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי־כושר לעבודה, אלמון, זקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו.

2.  אמהות ויולדות זכאיות לטיפול מיוחד ולסיוע. כל הילדים, שנולדו בנשואין או שלא בנשואין, ייהנו במידה שווה מהגנה סוציאלית.


סעיף כו.

1.  כל אדם זכאי לחינוך. החינוך ינתן חינם, לפחות בשלבים הראשונים והיסודיים; החינוך בשלב הראשון הוא חובה, החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכשרון.

2.  החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסודיות; החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום.

3.  להורים זכות בכורה לבחור את דרך החינוך לילדיהם.


סעיף כז.

1.  כל אדם זכאי להשתתף תוך חירות בחייו התרבותיים של הציבור, ליהנות מן האמנויות ולהיות שותף בהתקדמות המדע ובברכתו.

2.  כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחמריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו.


סעיף כח.

כל אדם זכאי למשטר סוציאלי ובינלאומי, שבו אפשר יהיה לקיים במלואן את הזכויות והחירויות אשר נקבעו בהכרזה זו.


סעיף כט.

1.  כל אדם יש לו חובות כלפי הכלל, כי רק בתוך הכלל נתונה לו האפשרות להתפתחות החפשית והמלאה של אישיותו.

2.  לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירויותיו, פרט לאותן ההגבלות שנקבעו בחוק כדי להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת ואת יחס הכבוד אליהן, וכן את מילוי הדרישות הצודקות של המוסר, של הסדר הציבורי ושל טובת הכלל בתוך חברה דמוקרטית.

3. לעולם לא ישתמשו בזכויות ובחירויות אלה בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.


סעיף ל.

שום דבר בהכרזה זו לא יתפרש כאילו הוא בא להקנות למדינה, לציבור או ליחיד כל זכות שהיא לעסוק בפעולה או לבצע מעשה שתכליתם לקפח כל זכות או חירות מן הזכויות והחירויות הקבועות בהכרזה זאת.


 

מתוך החלטת האומות המאוחדות (29.11.47) על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל    🔗

1.  המאנדאט הארצישראלי יסתיים בהקדם האפשרי, אבל בכל אופן לא יאוחר מאשר ביום האחד באוגוסט 1948.

2.  המעצמה המאנדאטורית תעשה את כל המאמצים לפינוי אזור בשטח המדינה היהודית, בתוך נמל ימי ועורף מספיק לעליה במידה ניכרת, בהקדם האפשרי ובכל אופן לא יאוחר מאשר ביום האחד בפברואר 1948.

3.  מדינות עצמאיות, ערבית ויהודית, ומשטר בינלאומי מיוחד בירושלים יוקמו בארץ ישראל חדשיים אחרי שתסתיים הוצאת הכוחות הצבאיים של המעצמה המאנדאטורית, אבל בכל אופן לא יאוחר מאשר ביום האחד באוקטובר 1948.


ההחלטה של עצרת או"ם על קבלת מדינת ישראל

כחברה לאירגון או"ם (11.5.49)

אחרי שקיבלה את הדו"ח של מועצת הבטחון בנוגע לבקשת ישראל להתקבל כחברה באירגון האומות המאוחדות;

בציינה שלפי חוות דעתה של מועצת הבטחון ישראל היא מדינה שוחרת שלום, מסוגלת ונכונה למלא את ההתחייבויות הכלולות במגילת או"ם;

בציינה שמועצת הבטחון המליצה לפני האסיפה הכללית לקבל את ישראל כחברה באו"ם;

בציינה כמו כן את ההצהרה של מדינת ישראל שהיא מקבלת עליה ללא הסתייגות את ההתחייבויות הנובעות ממגילת או“ם ומתחייבת לכבדן למן היום שתהיה לחברה באירגון או”ם;

בהזכירה את החלטותיה מ־29 בנובמבר 1947 ומ־11 בדצמבר 1948 וברשמה לפניה את ההצהרות וההסברות, שניתנו ע"י נציגי ממשלת ישראל בנוגע לביצוען של ההחלטות האלה.


האסיפה הכללית

הפועלת במסגרת תפקידיה לפי הסעיף 4 של מגילת או"ם והתקנה 125 מתקנות־הנוהל

1.  מחליטה שישראל היא מדינה שוחרת שלום המקבלת את ההתחיבויות הכלולות במגילת או"ם, מסוגלת ונכונה להוציא לפועל את ההתחיבויות3 האלה.

2.  מחליטה לקבל את ישראל כחברה באירגון או"ם.




  1. “משלת” במקור – הערת פב"י.  ↩

  2. “וביזיון”במקור – הערת פב"י.  ↩

  3. במקור המודפס “ההתחייבות” – הערת פב"י.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!