רקע
בנימין גלאי
החוטפים

פסוק נפל לו לידידי, המשורר גלבע, לתוך פיו:

“חוטפי־הדגלים!”

נפל מפיו – ואני מרימו…

תחילה רצו לפנינו מעבר משם, נפנפו דגלים וצרחו:

“אחרינו! בד־בבד עם עולם־המהפכה. עם עצומת־השלום. עם שמשם המתנפצת ועולה של כל עממי־עולם!”

משכנו כתפינו והמשכנו ללכת.

עכשיו הם רצים לפנינו מעבר מכאן, מנפנפים בדגלים וצורחים:

“אחרינו, בדרך־המלך! נגד פולחנות־יחיד, נגד משטר עריצים, נגד זבחי־אדם!”

מילא, חטאו, החטיאו, נכשלו, הכשילו… יפנו לחשבון עולמם, יחרישו! אך לא… כדרך שהכו בתופים, הם מכים עתה בחליל… תמיד – אחריהם!


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות