רקע
בנימין גלאי
על כפות המאזנים

“הכל יודעים”, אמר כרושצ’וב, “כי ישראל אין לה משקל בעולם. אילו הניחוה הצרפתים לנפשה היו אומות־ערב מפליאות מכותיה…”

דברי־נימוס אלה נאים לחוסין, פייסל, כל צ’יקו אחר… אך כרושצ’וב? קברניטה של מעצמה עולמית?

“אמנם כן!” השיב לו פעם דיזראלי לג’נטלמן אנגלי אחד, “הריני יהודי! ובשעה שאבותיך היו עדיין פראי־אדם באי נידח, היו אבותי שלי כוהנים במקדש־שלמה!”

לג’נטלמן – בלשון ג’נטלמנים ולחבר – בלשון חברים:

"אמנם כן, חבר־קומיסר! משקלנו מזער וארצנו קטנטונת, אך את הקומוניסטים שלנו אין אנו שולחים לטבח, רק משום שאינם תמימי־דעים עמנו בכל… ואילו בארצך רוקדים “הופאק”, לשמחת לבם של עריצים!

"כיוון שאתה אומר איפוא משקל, אשאלך נא שאלת־הדיוט, כגון – כגון זו ששאל העש את התפוח! מה, סבור אתה, שאלו? שאלות הרבה שאל… עד שהשיבו תשובה לא נותר ממנו חצי־חרצן… אף־על־פי־כן אעז נא ואשאל:

איך שוקלים אצלכם? עם כבלים – או בלעדיהם?".


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות