רקע
בנימין גלאי

הרוסים בהונגריה למי דומים? לאם יקרת־לב, החופפת לו לעוללה את ראשו, על אף יבבותיו… כך סח לנו יקירנו, מזכיר מק"י. מי למדו חכמת מדינה – אינני יודע. אך חכמה שבניסוח, אלמדנו אנכי!

אלו יכולתי לחטפו בציצית־ראשו ולטלטלו עמי לבודאפשט, כאותו שד גוגולייני – שתפשו לואקולקה הקטן בצוארונו והטיסו ממקומו, בן־ לילה, להיכל הצארית יקטרינה בסנקט־פטרבורג – הייתי חוסך לעצמי, מן־הסתם, טרחה רבה! אף קומוניסט אדם הוא, ככל בני־אדם. אם לא היה משנה שם דעתו על חפיפת־ראשם של תינוקות, היה משנה אותה, אולי, על הרוסים!

אך לעזאזל! משהו יכולני ללמדו אף מכאן! יואיל נא לסור אלי לביתי, שעה שיעלה רצון מלפניו. הריני ממתין לו בחדר האמבטי עם ספוגי־רחצה, חלוק־חזה, תסבין מקציף וכל עשר אצבעות ידי!

אם לא ישנה כאן דעתו על הרוסים, מובטחני כי ישנה אותה, אחת ולתמיד, על תענוגיהן של חפיפות־ראש!


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות