רקע
זאב ליבנה
הַפְּרָחִים וְהַחֲרָקִים

מַה תִּתְעַנֵּג נַפְשֵׁנוּ לְמַרְאֵה הַפְּרָחִים הָעֲדִינִים וְהָרַכִּים! מַה יָפִים הֵם וּמַה נָעִים רֵיחָם!

רַבִּים הֵם פִּרְחֵי הַנּוֹי, שֶׁהָאָדָם מְגַדֵּל

וּמְפַתֵּחַ, כְּדֵי לְהַנּוֹת אֶת עֵינָיו בְּקֶסֶם יָפְיָם וּשְׁלַל

צִבְעֵיהֶם וּלְהִתְבַּשֵּׂם בְּרֵיחוֹת הָעֲדָנִים, אֲשֶׁר הֵם

מְפִיצִים.

וּמָה רַבּוּ הַצְּמָחִים, שֶׁאָדָם מְגַדְּלָם לֹא לְשֵׁם

הֲנָאָה מִבָּשְׂמָם וְיָפְיָם, כִּי אִם לְשֵׁם פֵּרוֹתֵיהֶם אוֹ

זַרְעֵיהֶם לְמִינֵיהֶם.

הִנֵּה נִשָּׂא בָּאֲוִיר רֵיחוֹ הַמְשַׁכֵּר שֶׁל עֵץ

הֶהָדָר. רֵיחַ נִיחוֹחַ הוּא וְגַם אוֹת בְּשׂוֹרָה: הַפַּרְדֵּס יַעֲשֶׂה

פְּרִי הִלּוּלִים. עוֹד מְעַט וְיִשְּׁרוּ עֲלֵי הַכֹּתֶרֶת הַיָּפִים

וְשַׁחֲלַת הָעֱלִי, שֶׁהָיְתָה מֻצְנַעַת בִּפְנִים הַפֶּרַח,

תִּתְפַּתַּח, תִּגְדַּל וְתֵהָפֵךְ לְפֶרִי.

כַּיּוֹם יוֹדֵעַ כָּל תַּלְמִיד, כִּי רַק אַחֲרֵי

שֶׁגַּרְגֵּר שֶׁל אַבְקַת הַפֶּרַח יַחְדֹּר אֶל הַשַּׁחְלָה

שֶׁבְּתַחְתִּית הַפֶּרַח, יִתְפַּתַּח מִמֶּנּוּ הַפֶּרִי.

יָדוּעַ לָנוּ גַם מִי הוּא הַמַּעֲבִיר אֶת גַּרְגֵּר

הַאֲבָקָה אֶל הָעֱלִי. אִם הַפֶּרַח הוּא בַּעַל צְבָעִים בּוֹלְטִים אוֹ

רֵיחוֹ נוֹדֵף, אוֹת הוּא, כִּי הַחֲרָקִים הֵם הָעוֹזְרִים לוֹ

וּמַעֲבִירִים אֶת הָאֲבָקָה לִתְעוּדָתָהּ. הַחֶרֶק נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי

צֶבַע הַפֶּרַח אוֹ רֵיחוֹ וְעוֹבֵר מִפֶּרַח לְפֶרַח שֶׁל אוֹתוֹ מִין,

כְּדֵי לֵהָנוֹת מֵהַצּוּף הַצָּפוּן בִּפְנֵימוֹ אוֹ מֵהָאֲבָקָה.

בֵּינָתַיִם נִדְבָּקִים גַּרְגְּרֵי הָאֲבָקָה לְגוּפָם וּמָעֳבָרִים עַל

יָדָם מֵהָאֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ וְנִדְבָּקִים לְצַלֶּקֶת הָעֱלִי

הַמּוּכָן לִקְלֹט אֶת הָאֲבָקָה. לֹא כֵן הַפְּרָחִים מְחֻסְּרֵי הָרֵיחַ

וְהַצֶּבַע הַבּוֹלֵט. אֵלֶּה יוֹצְרִים אֲבָקָה רַבָּה וְהָרוּחַ נוֹשֵׂא

אוֹתָהּ וּמַעֲבִירָהּ אֶל הָעֱלִי הַמְסֹעָף שֶׁבַּפְּרָחִים.

מְגֻוָּן וְעָשִׁיר הוּא הַמַּרְאֶה וְהַמִּבְנֶה שֶׁל

פִּרְחֵי הַצְּמָחִים הַשּׁוֹנִים. אֲלָפִים בַּשָּׁנִים הִתְבּוֹנֵן

הָאָדָם בַּפְּרָחִים, בְּצוּרָתָם וּבְמִבְנָם. דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת

טִפֵּל הָאָדָם בִּצְמָחִים שׁוֹנִים, גִּדְלָם וְטִפְּחָם, וּבְכָל זֹאת

לֹא יָדַע בְּבֵרוּר מַהוּ הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַחֲרָקִים וְהַפְּרָחִים.

לֹא הִכִּיר יָפֶה אֶת הַשְׁפָּעַת הַגּוֹמְלִין שֶׁבֵּין הַצֶּמַח

וְהַחֶרֶק, שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵרֶךְ רַב בְּהִתְפַּתְּחוּת הַמַּטָּעִים

הַשּׁוֹנִים הַתּוֹפְשִׂים מָקוֹם כָּל כַּךְ חָשׁוּב בְּכַלְכָּלַת

הָעַמִּים.

לֹא לְחִנָּם, אֵפוֹא, נִזְכָּר שְׁמוֹ שֶׁל חוֹקֵר

הַטֶּבַע קוֹנְרַד שְׁפְּרֶנְגֶּל לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת. חוֹקֵר זֶה

גִּלָּה אֶת הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק שֶׁבֵּין הַפְּרָחִים וְהַחֲרָקִים.

קוֹנְרַד שְׁפְּרֶנְגֶּל חַי בְּסוֹף הַמֵּאָה הי"ח

בָּעֲיָרָה הַגֶּרְמָנִית שְׁפַּנְדַּאוּ. הוּא הָיָה מְנַהֵל בֵּית סֵפֶר

וּמוֹרֶה לְרוֹמִית, אֲבָל בְּעִקָּר הִתְעַנְיֵן בְּתוֹרַת

הַצְּמָחִים.

בִּשְׁנַת 1793 הוֹצִיא בִפְרוּטוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת

חוֹבֶרֶת עַל תַּצְפִּיּוֹתָיו בַּטֶּבַע. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא עָמַד

אִישׁ עַל עֶרְכָּה שֶׁל תַּגְלִיתוֹ וְהוּא מֵת בְּעֹנִי וּבְחֹסֶר כֹּל.

רַק כַּעֲבוֹר הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹתוֹ זָכָה לְפִרְסוּם רַב

בָּעוֹלָם. קוֹנְרַד שְׁפְּרֶנְגֶּל חָקַר וּמָצָא אֶת סוֹד הַפְרָיַת

הַצְּמָחִים. הוּא גִּלָּה כִּי יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁהָרוּחַ מַעֲבִיר אֶת

אַבְקָתָם מֵהָאַבְקָנִים לָעֱלִי וּמַפְרֶה אוֹתָם. אֲבָל הוּא

הִתְעַנְיֵן בִּמְיֻחָד בַּפְּרָחִים שֶׁאַבְקָתָם מָעֳבֶרֶת עַל יְדֵי

הַחֲרָקִים.

כַּךְ הִגִּיעַ גַּם לְחֵקֶר הַשַּׁחְלָב. הַשַּׁחְלָב

הַיְּפֵה־פֶה – מִי מַעֲבִיר אֶת אַבְקָתוֹ? הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ יִפְסוֹק

מִיַּד, כִּי הַחֶרֶק הוּא הַמְסַיֵּעַ לְהַפְרָיָתוֹ. אַבְקַת־הַשַּׁחְלָב

עֲשׂוּיָה גּוּשִׁים סְמִיכִים וּדְבִיקִים הַיּוֹשְׁבִים כְּאִלּוּ

בְתוֹךְ קִנִּים מְיֻחָדִים. אֵין הָרוּחַ יָכוֹל לְהַשִּׁיב אוֹתָם

מִשָּׁם וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לִנְשֹׁר מֵעַצְמָם.

נֶהְדָּרִים הֵם הַשַּׁחְלָבִים. פִּרְחֵיהֶם הַקְּטַנִּים

צוֹמְחִים בְּתִפְרַחַת. צִבְעָם שֶׁל עֲלֵי הַכֹּתֶרֶת יָפֶה וְרֵיחָם

נָעִים. "אֵיךְ מַגִּיעִים הַגּוּשִׁים הַקְּטַנִּים שֶׁל הָאֲבָקָה אֶל

הָעֱלִי?" תָּמַהּ שְׁפְּרֶנְגֶּל בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בַּפֶּרַח. בְּלִי כָל

כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת לָקַח לוֹ גִבְעוֹל קַשׁ וּתְחָבוֹ לְתוֹךְ הַפֶּרַח.

הוּא לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: הַשַּׁסְתֵּם הַקָּטֹן הַסּוֹתֵם אֶת

הַכְּנִיסָה לִפְנִים הַפֶּרַח זָז וְנִרְתָּע הַצִּדָּה, כְּאִלּוּ הָיָה

סוֹבֵב עַל צִיר. אֶל גִּבְעוֹל הַקַּשׁ שֶׁהוּצָא מִן הַפֶּרַח נִדְבָּק

יָפֶה גַּבְשׁוּשׁ הָאֲבָקָה.

שְׁפְּרֶנְגֶּל נִרְגַּשׁ מְאֹד. בִּמְהִירוּת

קַדַּחְתָּנִית אָסַף כַּמָּה עֲשָׂרוֹת שַׁחְלָבִים וּבְדָקָם אֶחָד,

אֶחָד. הוּא רָצָה לְהַגִּיעַ אֶל חֵקֶר הַפֶּרַח וּלְהִוָּדַע אֵיךְ

מַגִּיעָה אַבְקָתָהּ אֶל הָעֱלִי. בְּדִיקַת הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים

הוֹכִיחָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ נַעֲשֵׂית הַפְרָיַת הַשַּׁחְלָב.

לְרֹאשׁ הַחֶרֶק הַחוֹדֵר לַפֶּרַח נִדְבָּקִים גּוּשֵׁי הָאֲבָקָה.

כְּשֶׁהוּא עָף לְשַׁחְלָב שֵׁנִי וְזוֹחֵל לְתוֹךְ הַפֶּרַח נִּתְקָלִים

הַגּוּשִׁים הַדְּבִיקִים שֶׁל הָאֲבָקָה בָּעֱלֵי וְנִצְמָדִים

אֵלָיו.

– “הֲכַךְ הוּא הַדָּבָר?” – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ

שְׁפְּרֶנְגֶּל. הוּא הִתְרוֹצֵץ עַל פְּנֵי הָאֲפָר, הִתְכּוֹפֵף אֶל

הַשַּׁחְלָבִים וְחִפֵּשׂ חֲרָקִים. אַךְ לְחִנָּם הָיוּ מַאֲמַצָיו, אַף

חֶרֶק אֶחָד לֹא מָצָא עַל פֶּרַח הַפְּלָאִים. אָז הִתְחִיל תּוֹפֵס אֶת

הַחֲרָקִים שֶׁהִתְעוֹפְפוּ בְּקִרְבָתוֹ. הוּא תָּפַשׂ כַּמָּה עֲשָׂרוֹת

מֵהֶם.

וְהִנֵּה תָּפַשׂ צִרְעָה אַחַת… זוֹ הָיְתָה צִרְעָה

בַּעֲלַת קַרְנָיִם. עַל מִצְחָהּ הִתְנוֹעֲעוּ שְׁנֵי גּוּשִׁים קְטַנִּים

כְּזוּג קַרְנָיִם.

רָצָה שְׁפְּרֶנְגֶּל לִרְאוֹת, אֵיךְ מְקַבֵּל הַחֶרֶק

קִשּׁוּט זֶה הַדּוֹמֶה לְקַרְנָיִם. הוּא בִּלָּה הַרְבֵּה יָמִים

בַּאֲפָר בֵּין הַשַּׁחְלָבִים. הַשֶּׁמֶשׁ הִכְּתָה עַל רֹאשׁוֹ,

הַנְּמָלִים הַצְּהֻבּוֹת הַקְּטַנּוֹת עֲקָצוּהוּ לְלֹא רַחֲמִים, אֲבָל

אֶת הַצִּרְעָה, אוֹתָהּ צִרְעָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִזְחוֹל לְתוֹךְ

הַשַּׁחְלָב, לֹא מָצָא.

הוּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ, וְהָלַךְ אֶל הַחֹרֶשׁ. כָּאן

בְּצֵל הָעֵצִים מָצָא אֶת שַׁחְלַב־הַיָּעַר. שְׁפְּרֶנְגֶּל הִשְׁתַּטַּח

עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע עַל יַד הַפֶּרַח וְנָדַם. זְמַן רַב שָׁכַב

בַּעֲצִירַת נְשִׁימָה וְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לָזוּז מִמִּקּוּמוֹ.

וְהִנֵּה עָמְדָה דְּבוֹרַת־בָּר עַל הַשַּׁחְלָב. הִיא

זִמְזְמָה מָעַל לְאָזְנוֹ שֶׁל הָאָדָם וְהַלָּז הִתְאַפֵּק בְּקֹשִׁי

שֶׁלֹּא לְהָנִיף יָד. דְּבוֹרַת הַבָּר מִהֲרָה וְחָדְרָה לְתוֹךְ

הַפֶּרַח. הָרֵיחַ הֶחָרִיף מְשָׁכָהּ וְשֵׁם הָיָה צָפוּן לָהּ מִיץ

מָתוֹק. נִדְמֶה הָיָה לִשְׁפְּרֶנְגֶּל שֶׁדְּבוֹרַת הַבָּר

הַמִּתְקָרֶבֶת לְכוֹתֶרֶת הַפֶּרַח מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ וּכְאִלּוּ

אוֹמֶרֶת:

– “נוּ, עַכְשָׁו אַל תְּפַהֵק! וְאַל תַּחְמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת!”

– “אֲנִי מִתְבּוֹנֵן” – עָנָה שְׁפְּרֶנְגֶּל לִדְבוֹרַת

הַבָּר וְגָחָן אֶל הַשַּׁחְלָב. הַמִּסְתַּכֵּל רָעַד מֵהִתְרַגְּשׁוּת

וְהַפֶּרַח זֶע לְקֶצֶב נְשִׁימוֹתָיו הַמְּקֻטָּעוֹת. עָבְרוּ שְׁנִיּוֹת

אֲחָדוֹת וּבְאוֹתוֹ רֶגַע קָט שֶׁדְּבוֹרַת הַבָּר עָמְדָה

לִפְרוֹחַ,


ג קובץ 33.png

רָאָה שְׁפְּרֶנְגֶּל עַל מִצְחָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם קְטַנּוֹת – אֵלֶּה הָיוּ גּוּשֵׁי אֲבָקָה קְטַנִּים.

סוֹד פֶּרַח הַשַּׁחְלָב נִתְגַּלָּה. הַרְבֵּה יָמִים

אַחֲרֵי מְאוֹרָע זֶה הָיָה שְׁפְּרֶנְגֶּל מִתְהַלֵּךְ בַּאֲפָרִים

וּבָחֳרָשִׁים. הוּא רָאָה הַרְבֵּה פְּרָחִים, הַרְבֵּה צְרָעִים

וּדְבוֹרֵי־בָּר בַּעֲלוֹת קַרְנַיִם וּפַעַם – זָכָה בְּהַצְלָחָה

מְיֻחֶדֶת. הוּא רָאָה צִרְעָה בַּעֲלַת קַרְנַיִם עָפָה אֶל שַׁחְלָב

וּבְצֵאתָהּ מִמֶּנּוּ נֶעְדְּרוּ קַרְנֶיהָ. הִיא הִשְׁאִירָה אוֹתָן

בַּפֶּרַח. גּוּשֵׁי הָאֲבָקָה דָּבְקוּ לְצַלֶּקֶת הָעֱלִי.

יְדוּעִים יוֹתֵר מֵרִבּוֹא זַנֵּי שַׁחְלָבִים. רֻבָּם

בְּנֵי הָאֵזוֹר הֶחָם. כִּמְעַט לְכֻלָּם אֲבָקָה מְקֻבֶּצֶת בְּגוּשִׁים

וְכֻלָּם מֻפְרִים בְּסִיּוּעַ הַחֲרָקִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא יֵשׁ

זַנִּים שֶׁרַק חֶרֶק מְסֻיָּם מַעֲבִיר אֶת אַבְקָתוֹּ. רַק מִבְנֶה

גוּפוֹ מַתְאִים לְמִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח. בֵּין שַׁחְלָב זֶה וְהַחֶרֶק

הַמְזֻמָּן לוֹ נוֹצַר קֶשֶׁר בַּל יִנָּתֵק: אֵין הָאֶחָד יָכוֹל

לְהִתְקַיֵּם בְּלִי הַשֵּׁנִי. הַחֶרֶק מַעֲבִיר אֶת הָאֲבָקָה

וּמְסַיֵּעַ לְהַפְרָיַת הַשַּׁחְלָב וּמְקַבֵּל מֵהַצֶּמַח אֶת מְזוֹנוֹ –

צוּף הַפֶּרַח.

_______________

מֶכְּסִיקוֹ – מוֹלֶדֶת הַוַּנִּיל. פִּרְיוֹ שֶׁל

שַׁחְלָב הַוַּנִּיל הוּא אוֹתוֹ הַוַּנִּיל שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים

בּוֹ לַאֲפִיַּת עֻגּוֹת, לִגְלִידָה וּלְשׁוֹקוֹלָד. וַנִּיל הַנִּמְכָּר

בַּחֲנֻיּוֹת – הֵם צִנּוֹרוֹת רַכִּים וּמְכֻוָּצִים בְּאֹרֶךְ 13־10

סַנְטִימֶטֶר. זֶהוּ הַפְּרִי הַמְּיֻבַּשׁ שֶׁל הַוַּנִּיל. יֵשׁ גַּם

וַנִּיל טָחוּן בְּצוּרַת אַבְקָה. אֶת הַוַּנִּיל הָיוּ מְבִיאִים לִפְנֵי

שָׁנִים רַבּוֹת מִמֶּכְּסִיקוֹ. עוֹד בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַנּוֹכְחִית

מָכְרָה מֶכְּסִיקוֹ וַנִּיל בִּסְכוּם שֶׁל מִילְיוֹנִים דּוֹלָרִים

לְשָׁנָה.

אֵין פֶּלֶא, אֵפוֹא, שֶׁבְּהַרְבֵּה אֲרָצוֹת

טְרוֹפִּיּוֹת הֵחֵלּוּ לְגַדֵּל אֶת הַוַּנִּיל, הֲלֹא זֶה עֵסֶק טוֹב

הַמַּכְנִיס רְוָחִים רַבִּים.

הַהוֹלַנְדִּים גְדְּלוּ אֶת הַוַּנִּיל בְּשִׁטְחֵי

מַטָּע מְרֻבִּים בְּאִיֵּי יַוָּה. הַוַּנִּיל גָּדַל יָפֶה וּפָרָח.

בַּעֲלֵי הַמַּטָּעִים שָׂמְחוּ וְרָאוּ בְדִמְיוֹנָם אֶת תּוֹעֲפוֹת

הַכְּסָפִים שֶׁיְּקַבְּלוּ תְּמוּרָתוֹ. אֲבָל מַה גָּדְלָה אַכְזָבָתָם.

הַוַּנִּיל פָּרַח וְלֹא עָשָׂה פֶרִי.

עָבְרוּ שָׁנִים וּפֵרוֹת לֹא הִבְשִׁילוּ. לְבַעֲלֵי

הַמַּטָּעִים נִגְרְמוּ נְזָקִים חֲמוּרִים וְרַבִּים מֵהֶם

הִתְרוֹשְׁשׁוּ. הֵחֵלּוּ לַחֲקוֹר וְלִדְרֹשׁ לְסִבַּת הַדָּבָר.

נִתְבָּרֵר, כִּי בְּיַוָּה אֵין הַחֲרָקִים הַמַּתְאִימִים הַמְסַיְעִים

לְהַפְרָיַת פִּרְחֵי הַוַּנִּיל. מוּבָן, אֵפוֹא, כִּי הַפְּרָחִים אֲשֶׁר

לֹא הֻפְרוּ לֹא עָשׂוּ פֶּרִי.

בְּאֵין בְּרֵירָה הֻכְרְחוּ לְהַפְרוֹת אֶת הַוַּנִּיל

בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי. הָאָדָם מִלֵּא אֶת מְקוֹם הַחֲרָקִים וְהֶעֱבִיר

אֶת הָאֲבָקָה שֶׁל פֶּרַח הַוַּנִּיל לָעֱלִי. וּמֵאָז רַב וְעָצוּם

הַיְבוּל שֶׁל וַנִּיל בְּאִיֵּי יַוָּה.



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות