יוֹם קַיִץ חַם. בַּשּׁוּק עוֹמֶדֶת עֲגָלָה טְעוּנָה

יְרָקוֹת שֶׁהוּבְאוּ מִן הַכְּפָר הַסָּמוּךְ. הַסּוּס אָמְנָם נָח

מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, אֲבָל הַזְּבוּבִים הַטַּרְדָּנִים מִתְעוֹפְפִים

סְבִיבוֹ כֶּעָנָן. אֵלֶּה מִתְיַשְּׁבִים עַל יַד עֵינָיו, וְאֵלֶּה עַל

יַד נְחִירָיו וְאֵלֶּה מְחַפְּשִׂים מְקוֹם תֹּרְפָה בְּעוֹרוֹ, כְּדֵי

לִמְצֹץ אֶת דָּמוֹ. אֵלֶּה הֵן הַנְּקֵבוֹת שֶׁל הַזְּבוּבִים מוֹצְצֵי

הַדָּם. זְבוּבִים גְּדוֹלִים הֵם וְעֵינַיִם יָפוֹת וִירֻקּוֹת לָהֶם.

הַזְּבוּבִים עוֹקְצִים לִפְעָמִים גַּם אֶת הָאָדָם וּמוֹצְצִים אֶת

דָּמוֹ. הָאָדָם מַרְגִּישׁ בִּכְאֵב חַד שֶׁל הָעֲקִיצָה וְלִפְעָמִים

גַּם תּוֹפִיעַ טִפַּת דָּם עַל הָעוֹר.

הַזְּבוּבִים הַמּוֹצְצִים דָּם סַבּוּ אֶת הַסּוּס

הַמִּסְכֵּן. הוּא מִתְגּוֹנֵן בִּזְנָבוֹ הָאָרֹךְ, הוּא מַצְלִיף בּוֹ

עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וּמַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִים. עוֹרוֹ רוֹעֵד

לִרְגָעִים וּמַחֲרִיד אֶת הַזְּבוּבִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עָלָיו. גַּם

אֶת רַעֲמָתוֹ יָנִיעַ לְהַרְחִיק אֶת אוֹיְבָיו הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר

סָבִיב שָׁתוּ עָלָיו.

וְהִנֵּה גַם זְבוּב גָּדוֹל בַּעַל כְּתָמִים שְׁחוֹרִים

וְשַׂעֲרִיּוֹת צְהֻבּוֹת כְּעֵין הַחֲלוּדָה. מַה לוֹ לִזְבוּב זֶה

וְלַסּוּס?

אֵין לוֹ מַכְשִׁיר לַעֲקִיצָה וְאֵינוֹ מוֹצֵץ דָּם. זֹאת

הִיא זְבוּבָה־נְקֵבָה אֲבָל מִמִּשְׁפַּחַת זְבוּבִים אַחֶרֶת. זְבוּבָה

זוֹ אֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת עַל גַּבֵּי הַסּוּס. הִיא רַק מְרַחֶפֶת לָהּ

מֵעַל לַסּוּס. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הִיא מְטִילָה אֶת בֵּיצֶיהָ

וּמַדְבִּיקָה אוֹתָן לְשַׂעֲרוֹת זְנָבוֹ שֶׁל הַסּוּס. לְכָל בֵּיצָה

מָדְבָּק כְּעֵין מִכְסֶה. יִפָּתַח הַמִּכְסֶה וְרִמָּה תֵּצֵא לַאֲוִיר

הָעוֹלָם. אֲבָל “אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים” –

אוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת. גַּם הָרִמָּה שֶׁבְּתוֹךְ הַבֵּיצָה אֵינָהּ

יְכֹלָה לִפְתֹּחַ אֶת הַמִּכְסֶה. מִן הַהֶכְרֵחַ הוּא לִנְגֹּעַ

בַּמִּכְסֶה מִבַּחוּץ וְאָז יִפָּתַח. עַל פִּי רֹב עוֹשֶׂה זֹאת הַסּוּס

עַצְמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת עוֹרוֹ וְאֶת

זְנָבוֹ.

מִשֶּׁנָּגְעָה לְשׁוֹן הַסּוּס בַּבֵּיצָה, נִפְתַּח

הַמִּכְסֶה, הָרִמָּה נֶאֱחֶזֶת בַּלָּשׁוֹן וְחוֹדֶרֶת לְפִי הַבְּהֵמָה.

יִקְרֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ נָגַע בַּבֵּיצִים מִחוּץ לַלָּשׁוֹן. הָרִמּוֹת

יוֹצְאוֹת אָז וְזוֹחֲלוֹת עַל פְּנֵי הַשְּׂעָרוֹת וּמַגִּיעוֹת לְעוֹר

הַסּוּס וְחוֹדְרוֹת לְתוֹכוֹ.

הַסּוּס מַרְגִּישׁ בַּכְּאֵב, מִתְגָּרֵד וּמְלַקֵּק אֶת

עוֹרוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ וְשׁוּב מִזְדַּמֶּנֶת לָרִמּוֹת הָאֶפְשָׁרוּת

לְהֵאָחֵז בַּלָּשׁוֹן וְלַחֲדֹר לַפֶּה. מִן הַפֶּה עוֹבְרוֹת הָרִמּוֹת

דֶּרֶךְ הַוֵּשֶׁט לַקֵּיבָה. שָׁם הֵן נִדְבָּקוֹת לַדְּפָנוֹת. לְגוּף

הָרִמָּה וָוִים וּבָהֶם תֵּאָחֵז. כַּעֲשָׂרָה חֳדָשִׁים תְּלוּיָה

הָרִמָּה עַל דַּפְנוֹת־הַקֵּיבָה. הִיא מְגָרָה אוֹתָהּ בְּוָוֶיהָ וְהִיא

מַפְרִישָׁה רִיר וְדָם הַמְשַׁמְשִׁים מָזוֹן לַטַפִּיל. הָרִמָּה גְדֵלָה

וְהוֹלֶכֶת. לִבְסוֹף הִיא מַרְפָּה מִן הַדְּפָנוֹת, חוֹדֶרֶת לַמֵּעַיִם

הַדַּקִּים וּמִשָּׁם – לַגַּסִּים. יַחַד עִם הַגְּלָלִים הִיא מוּצֵאת

מִגּוּף הַסּוּס.

הָרִמָּה מוֹצֵאת לָהּ אָז מְקוֹם מַחֲבוֹא בָּאֲדָמָה

וּמִתְגַּלֶּמֶת שָׁם. כַּעֲבוֹר זְמָן קָצָר יוֹצֵא מִן הַגֹּלֶם זְבוּב

מְעִי־הַסּוּס.

קָרָה שֶׁסּוּס נֶחְלַשׁ מְאֹד מְאֹד וְלֹא יָכֹל

לִמְשֹׁךְ בָּעֹל. בְּעָלָיו הַמֻּדְאָג פָּנָה לְרוֹפֵא בְּהֵמוֹת, אֲבָל

לַשָּׁוְא. הַסּוּס נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ. הָרוֹפֵא חָקַר אֶת סִבַּת

מַחֲלָתוֹ שֶׁל הַסּוּס וְנִתַּח אֶת פִּגְרוֹ. בְּקֵיבָתוֹ מָצָא כַּמָּה

מֵאוֹת רִמּוֹת שֶׁל הַזְּבוּב־מְעִי־הַסּוּס, אֲשֶׁר מָצְצוּ אֶת דָּמוֹ

וּלְשַׁדּוֹ וְהִתִּישׁוּ אֶת כֹּחוֹ – עַד שֶׁנָּפַל מֵת.

הַנְּקֵבָה מַדְבִּיקָה אֶת בֵּיצֶיהָ לִזְנַב הַסּוּס,

רַק בְּיוֹם בָּהִיר. בִּטְנָהּ מְכִילָה כִּשְׁבַע מֵאוֹת בֵּיצִים

קְטַנּוֹת לְבָנוֹת. לְאַט לְאַט מְקַּבֶּלֶת הַבֵּיצָה הַלְּבָנָה

שֶׁהָדְבְּקָה גַּוָן צָהֹב. לֹא תָּמִיד מַצְלִיחָה הָרִמָּה לַחֲדֹר

לְקֵיבַת הַבְּהֵמָה. לָכֵן רַב כָּל כַּךְ מִסְפַּר הַבֵּיצִים שֶׁל

הַזְּבוּב הַטַּפִּיל הַזֶּה. כְּאִלּוּ יָדַע הַטַּפִּיל שֶׁרַק חֵלֶק

מִצֶּאֱצָאָיו יִמְצָא אֶת הַתְּנָאִים הַדְּרוּשִׁים

לְהִתְפַּתְּחוּתוֹ.

לֹא רַק הַסּוּס “זָכָה” לְגַדֵּל בְּגוּפוֹ רִמּוֹת שֶׁל זְבוּבִים. לְכָל בְּהֵמָה כִּמְעַט יֵשׁ זְבוּבִים טַפִּילִים.

הַבָּקָר סוֹבֵל מְאֹד מִזְּבוּב־עוֹר־הַבָּקָר.

הַנְּקֵבָה שֶׁל הַזְּבוּב הַזֶּה מְטִילָה אֶת בֵּיצֶיהָ עַל הַשְּׂעָרוֹת

אוֹ הָעוֹר שֶׁל הַבָּקָר. מִן הַבֵּיצִים מִתְפַּתְּחוֹת רִמּוֹת

הַמְצֻיָּדוֹת בְּמַכְשִׁירֵי קְדִיחָה. הָרִמָּה קוֹדַחַת בָּעוֹר

וְחוֹדֶרֶת לָרִקְמָה שֶׁמִּתַּחַת לָעוֹר. בְּבוֹא שְׁעַת

הַהִתְגַּלְּמוּת הִיא עוֹזֶבֶת אֶת קָרְבָּנָהּ, חוֹדֶרֶת לָאֲדָמָה

וּמִתְגַּלֶּמֶת בְּצוּרַת חֲבִיּוֹנָה. כַּעֲבוֹר זְמָן מְסֻיָּם

מִתְפַּתֵּחַ וְיוֹצֵא הַזְּבוּב הַמְבֻגָּר.

הַנְּקֵבָה שֶׁל הַזְּבוּב־טַפִּיל־הַצֹּאן מְטִילָה אֶת

הַבֵּיצִים לְתוֹךְ נְחִירֵי הַכִּבְשָׂה. הָרִמּוֹת הַמִּתְפַּתְּחוֹת מִן

הַבֵּיצִים עוֹלוֹת וְחוֹדְרוֹת לַחֲלָלִים שֶׁבַּמֵּצַח וְנִזּוֹנוֹת

בָּרִיר הַנִּפְרָשׁ בִּגְלָלָן בְּכַמּוּת מֻגְבֶּרֶת. מִסְפַּר הָרִמּוֹת

הָאֵלֶּה הוּא עַל פִּי רֹב לֹא יוֹתֵר מ־8־7 וְגָדְלָן שׁוֹנֶה.

כְּתִשְׁעָה יְרָחִים שׁוֹהָה הָרִמָּה בְּרֹאשׁ

הַכִּבְשָׂה עֵד שֶׁהִיא מִתְפַּתַּחַת וְעוֹמֶדֶת לְהִתְגַּלֵּם. אָז הִיא

נִזְרֶקֶת מֵאַף הַכִּבְשָׂה עִם עֲטִישׁוֹתֶיהָ הַחֲזָקוֹת. הָרִמָּה

חוֹדֶרֶת לָאֲדָמָה וּמִתְגַּלֶּמֶת וְכַעֲבֹר זְמָן מְסֻיָּם מִתְפַּתֵּחַ

וְיוֹצֵא הַזְּבוּב הַמְבֻגָּר.

גַּם הַגָּמָל מְשַׁמֵּשׁ קָרְבָּן לַזְּבוּבִים הָאֵלֶּה. גַּם לִנְחִירָיו מְטִילָה הַנְּקֵבָה אֶת בֵּיצֶיהָ.