רקע
בנימין גלאי
על מגרש הרוסים

כל השופך דמעות תנין על תבוסתנו באצטדיון “דינמו” דומה עלי כאשה… לא, כגבר, שהרבה לזלול ראשי־עוף מהורמנים. תבוסה? אני אומר לכם: נצחון!

ראשית כל – על הרוסים! מובטחני – כן תשתברנה אצבעות־רגלי ולא אוכל עוד לגעת בכדור! – שלא נתכוונו לגנוני חן־חן. אדרבא: נמנו וגמרו לתקוע לנו שם תקיעת־טלף כזו במכנסינו, שעוד ימים רבים יהיו רועי־גמלים לבני־זקן דנים בה מתוך הסבה על מחצלאות־פרעושים, לאור כוכב־הכלב, בדרך מדבר־צין. חמש־אפס בלבד הם סטירת־לחי פשוטה בפני כל סַפַּר־צמות ערבי בדמשק.

שנית – משכנו לנו, להנאתנו, בחטמם של ייבסקים, שנאלצו לעמוד סוף־סוף דום על כרעיהם, לשמע המנונה האמתי של מדינת־היהודים האמתית. על כך בלבד, בחורים, ראויים אתם לשבח! מלאדצי, מלאדצי ריבייטא!

שלישית… לא, את השדים הבלונדיניים עצמם – סימפטיים, יש להודות בכך! לא נצחנו לפי־שעה… אלא שלכך יש לנו כמדומני הסברים הגיוניים למדי: ימי־דלף, ככר־אמונים חלקלקת, נמוסי־סדום של מארחינו… הוא אשר אמרתי: סדום! שוו נא בנפשכם: חד־מני־חברייא מטיל מים־קטנים על גדרו־של־אצטדיון… נגש אליו מאן־דהוא, גוי גמור, ורומז לו באצבעו:

“בית השטפין – להלן…”

נוסף לכל – עניין הדתיים! איני צר־עין, חלילה, אך פשפשתי ומצאתי כי הקימונו למענם, במדינה זו, מאה מקוואות טהורים ולמעלה מאלף גם ברמת־יוחנן – על הגדר, מתחת לזית, או בצל עצי־חרוב… טול מעמנו גינונים אלה ואתה נוטל את נשמת־החג!

נוסף לכל – עניין הדתיים! סוגייא נאה, חי־ראשי! פשפשתי ומצאתי שהקימונו כאן למענם שמונים ושבעה מקוואות טהורים ולמעלה מאלף בתי־כנסיות. הנחנו להם להפיץ, חנם־אין־כסף, שמונה עשר אלף לוחות־חישוב לזמני הדלקת־נרות. הפקדנו בידיהם ספרי־תהלים, מחזורים, קיצורי־שלחן־ערוך, תפילין, גמרות, שופרות, משניות, אתרוגים, מזוזות וספרים תורניים… ומהו, מהו שכרנו? דווקא בשעה שאנו זקוקים להם יותר מכל, שעה שכל תחינה קלה, כל צקון־לחש, כל מלמול־תפלה עשוי לקדם את ענייננו בישיבה־של־מעלה – אינם זורקים למעננו אף מלה חמה אחת! מרנן ורבנן: נס קטן על מגרש־הרוסים לא ישיר השבוע, הריני מבטיחכם, אף נוצה אחת מכתרי־צדיקים שלכם. אשר לתודעה היהודית – ראה נראה…

אך יהי נא כך! משחקם של ספורטאים, כיוצא בפרי־מכחולם של מייסטרים גדולים, דומה ליין: אינו מובחר באמת אלא על אדמת־מטעו. רמברנדטים בהולנד, ואן־דיקים בפלנדרייה, יין־אלבנו לבן על־מלאת שבקאסטלגונדולפו, יין־פראסקטי על מימי־טיבולי… כדורגל עברי – בצד גדר עברית! בדומה לבדים, בדומה ליינות – רק חמה שזרחה עלינו ביום כניסתנו לעולם, רק האדים שנסתפגו בנו מאז, עשויים לשוות לנו עצמת־בראשית…

צפו איפוא לתחרות־הגומלין, כאן על מגרש־הרוסים. כשם שנתפלמנו שם אנחנו במי־צפרדעים, יתמגמגו עתה הם בהבלי־יולי שלנו! ואלו אתם, פספסנים, עלו והצליחו! רוצה אני לראות אתכם פורשים את המגרש, לאחר שאתם מגוללים אותו! זכרו נא שכולנו עמכם! יעלות־חן תהיינה שם, לעודד אתכם. אני אהיה שם – לעודד אותן! קפה־הפוך, למי שיבקיע שער ראשון!

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות