רקע
בנימין גלאי

היכן היכרתיו, בעצם? אם אין זכרוני מטעני – באולפנו של רוברט, סמוך לשטח הקרוי “גדול”. בעתון צרפתי, המופיע בישראל, הוא חותם את רשימותיו בשם אלף־נון. נולד באתונא, בשנתה האחרונה של מלחמת־העולם הקודמת, גדל בפאריס ונלחם בצבא דה־גול. כרבים מבני־דורו שרת במצריים, בלוב, בלבנון, באריטריאה… בביר־חכים נפגע בעיניו, אך לא נפטר לדרכו אלא לאחר ככלות הכל… שנים אחדות לאחר־מכן הוא משוטט לו בעולם על סיפונה של גיגית־ימאים צרפתית, מרבה בהירהורים ומבקש את עלומיו. בסופו של דבר הוא מוצא את דרכו לישראל וביפו, שלתוכה נקלע, הוא מעלה על הנייר את רשמיו: רומן, שיש בו הרבה מן האוטוביוגרפיה. לא עיינתי בו עדיין, אך סבורני שאם יש בו משהו מדמות אביו־מחוללו, טיבו ידוע לי: רומן של הלקאה עצמית, לב עירום – ומה שקורין נפש־שסועה…

את ספרו הוא משגר להוצאת “גלימר” בפאריז וזוכה להוקרה, אף כי נדרש להוציא מתוכו קטעים שאינם יפים לקריאה משפחתית אפילו בצרפת. הוא מסרב ומשגרו לפטרון רוחני, שאותו הוא מחשיב יותר מכל: היואיל להעיף עליו עין ולפתוח בפניו את שערי המו"לות הצרפתית?

שעה קלה לפני פתיחת תערוכתו היפה של רוברט בארמון־העזים, הקרוי אצלנו משום מה ביתן־הציירים, הוא מראה לי, בשמחת לב רבה, את תשובת הפטרון:

“מא סרטמאן! קראתי את ספרך ואף אקדים לו מבוא, אם רצונך בכך. דבר זה לא עשיתי עדיין לאיש… על אפם ועל חמתם של כל הרוצים לראות בי אנטישמי, טרטיופים שכמותם! אתה הרי מכיר את בני־מינם…”

על המעטפה אני קורא את שם השולח: “ד”ר ל.פ. דטוש, פקולטת הרפואה בפאריז. רי גארדה, מידון…" ז’ק מחייך ומספר לי עליו שהוא גיניקולוג, אלא שלא תמיד הוא עוסק במקצועו… יש שהוא מפתיע את העולם אף בספריו. שמא נזדמן לי משהו משלו? “המסע עד קצה הלילה”, דרך־משל?

סלין? לואי פרדיננד סלין? אותה חמת־זוהמה? אותו היסטריקן אנטישמי שהורה להיטלר איך לשחוט יהודים? אמנם כן, הוא־הוא! הוא ולא אחר, דטוש־סלין! סא־וא־סן־פארול: משתף־פעולה – ומן השפלים שבחבורא דווקא… כיוון שנסתחפו שדות הרייך השלישי נטל רגליו ונמלט לדניה, שבה התגורר בבקתת־דייגים נדחת, כשהוא מעמיד פני מטורף… על כך היו אומרים אז בפאריז כי יש משהו רקוב בארץ־דנמרק!

כשך הסער הוא חוזר למקומו בצרפת ומקדיש עתותיו לרפואה ואין צריך לאמר: לספרות… כאלו, הו מחמוד, לא יצאנו, לא חזרנו!

שותפות־לב חד־־פעמית בין יפו למֵידוֹן? או רוח־הזמן?

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37174 יצירות מאת 1901 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!