בפוזנן צעדו פועלים פולנים בסך וקראו: “הלאה הג’ידים!” שמא תאמר: עכשיו ילמד, סוף־סוף, לקח כל מי שלא למד עדיין? לאו־דווקא!
מעשה שנכנסנו לטראטורייא אחת קטנה בנאפולי ומצאנו חבורת גויים בשעת־הילולא: “מיניו־מו־מו, מיניו־מו־מו…” הצצנו וראינו יהודי אחד מיסב עמם במחיצתם ושר את שיריהם. “הללו מי הם?” שאלנו. “גויים”, השיב בחיוך. “שכורים כחזירים!”
היתה זו חבורת ליטאים, שהתגוררה במחנה־עקורים איטלקי וקבלה סוף־סוף, בזכות אונרר"א, היתר־כניסה לבראזיל. ראינו עורפי־נקניק אדומים ופרצופי בשר־סוסים־מעושן ופרשנו לקרן־זוית.. נגש אלינו אותו יהודי וסיפר: “יודעים אתם איך קבלו שם בליטא את פני הנאצים? יומיים קודם לכניסת ראשוני־הוורמאכט היו מקצצים ידיהם ורגליהם של יושבי־עירות משלנו ומסמרים אותן לפתח בקתותיהם. מעין ‘ברוך־הבא’…”
שוחחנו שעה קלה ונפרדנו. אנחנו –,לבית מלוננו. הוא – למסיבת אחיו הישנים, למולדת החדשה!
“מיניו־מו־מו…”
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.