רקע
ט. כרמי
שִׁירָהּ שֶׁל לֹא־אִמִּי

קַבְּלָנֵי־מָגוֹר, סַפְסְרֵי־אֵימִים

הִזְחִילוּ אֶת חַיֵּינוּ

מִסִּמְטָה אֱלֵי סִמְטָה,

הֵשַׁחוּ אֶת חַיֵּינוּ

אֶל עָפָר אָפֵל.


מְחוֹז טַרְפָּם —

אָדָם שֶׁלֹּא כָּרַע לָאֲדָמָה,

וּשְׁנַיִם הֵם פְּשָׁעָיו:

הַפֶּשַׁע הַצָּהֹב

וְהַפֶּשַׁע הָאָדֹם —

שְׁנֵי כּוֹכְבֵי־הָאֲבַדּוֹן

בִּשְׁמֵי־הַסִּמְטָאוֹת.


וּמְחוֹז חַיַּי —

חַיָּיו.


חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט

וְסַךְ־יְלֵל:

רַק הֵם הִגִּיעוּ לִמְחוֹזָם

וְכוֹכָבַי כָּבוּ.


יוֹם־לֵיל

עוֹדִי שׁוֹמַעַת לַחַשׁ־שְׁכוֹל

תָּלוּי בְּרוּם־עוֹלָם,

בַּת־קוֹל תַּחְסֹם אֶת כָּל דְּרָכַי,

וּצְעָדִים אִלְּמִים.


* בעלה של מנהלת המוסד נרצח בידי משתפי פעולה.



1 *

אֲנָשִׁים טוֹבִים

אֲנָשִׁים טוֹבִים

פָּרְשׂוּ אֶת אַדַּרְתָּם עֲלֵי בִּתִּי

בִּכְפָר דְּרוֹמִי נִדָּח,

לִקְּטוּ לָהּ עִגּוּלִים שֶׁל שֶׁמֶן וְשֶׁל דְּבַשׁ

בְּמוֹ לֵיל־כְּפָר בָּשׂוּם.


… וְאִמָּא יְקָרָה

הֵם אֲנָשִׁים טוֹבִים

בּוֹצְעִים אִתִּי פִּתָּם

חוֹלְקִים עִמִּי מֵימָם

שׁוֹפְעִים עָלַי חֻמָּם

וְאִמָּא יְקָרָה

אֱלֹהֵיהֶם טוֹבִים

הַבִּיטִי בַּצִּלּוּם

(עַל סַף־הַכְּנֵסִיָּה)

זוֹ מַתְּנָתָם

לִמְלֹאת לִי שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה

שִׂמְלָה לְבָנָה…


וְלֹא יָדְעָה אֶת לֵב אִמָּהּ,

לֹא יָדַעְתִּי אֶת לִבִּי שֶׁלִּי:

רַק אֵשׁ זָרָה רָאִיתִי

לוֹחֶכֶת שִׂמְלָתָהּ.

וְלֹא יָדְעָה כִּי אֲחִישָׁהּ

(הַבִּיטִי בַּצִּלּוּם)

אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הֶעָמוּם,

לְהִטַּלְטֵל עִמִּי

(הַבִּיטִי, עַל הַסַּף)

בֵּינוֹת עָרֵי־הַהֲרֵגָה.

יוֹם־לֵיל

עוֹדִי נֶחְפֶּזֶת אֶל בִּתִּי

לָסֹךְ עֲלֵי גֵּוָהּ

מִפְּנֵי יָדַיִם חֲנוּנוֹת

(אֲנָשִׁים טוֹבִים)

וּלְחַבְּקָהּ אֶל בְּשָׂרִי —


עַד אִם תִּדְעַךְ הָאֵשׁ

לוֹחֶכֶת עַל סְבִיבָהּ.

*


מֻתָּזִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ,

מֻתָּכִים עַל רֹאשׁ בִּתִּי

(בְּכָל שָׁעָה

בְּכָל מָקוֹם

עַל רֹאשׁ בִּתִּי) —

הַמַּפְצִיצִים

הִרְקִיעוּ אֶת חַיֵּינוּ

מִגָּדָה אֱלֵי גָּדָה.


חֶשְׁבּוֹן מְאֹד פָּשׁוּט, גָּלוּי

(מְחוֹז־הַרְסָם —

הַגֶּשֶׁר

וּמְחוֹז־חַיֵּינוּ —

הַגָּדָה)

גַּם לְעֵינֵי בִּתִּי,

צְמוּדָה אֶל הַחַלּוֹן:

גַּם לְעֵינַי,

רוֹאוֹת לִקּוּי־עוֹלָם

בְּהִנָּשְׂאָן שָׁמַיְמָה:

גַּם לְעֵינֵי נֶהָג,

צוֹפֶה גָּדָה נָסָה,

הַמְקַמֶּרֶת אֶת חַיֵּינוּ

עַל עֶבְרֵי־נָהָר.

חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט וְסַךְ־הַלֵּל:

רַגְלֵינוּ שָׂשׂוּ אֶל עָפָר אָפֵל!


אֲבָל יוֹם־לֵיל

עוֹדִי נִרְקַעַת בֵּין גָּדוֹת,

מַטְמֶנֶת עַיִן בֶּעָפָר מִפַּחַד הַשָּׁמַיִם,

נִרְדֶּפֶת מִן הַלַּהַב אֶל הָאֵפֶר.

*


עַתָּה,

שׁוּב יְקִיצָה חוֹלָה.

כָּל אֲבָרַי

כִּבְדֵי חֲלוֹם מָהוּהַּ וְדָבִיק

כִּפְתִיתֵי הַשֶּׁלֶג

הַצּוֹנְחִים אֶל חַלּוֹנִי.


עַתָּה,

שׁוּב לַחַשׁ גֶּחָלִים כָּבוֹת

עַל אָזְנַי הָאֲטוּמוֹת מִקֹּר

וְיוֹם צָחוּן, מַלְאֶה

(יְעַדְתִּיו, כְּכָל יָמַי,

לָמֹץ אֶת לְשַׁדִּי,

לְהַטִּילֵנִי אֵין־אוֹנִים עִם לֵיל

אֶל חֵיק־הַלֶּהָבָה) —

אוֹרֵב שׁוּב עַל סִפִּי.

שֶׁמָּא בִּכְדִי גִּרְדַּמְתִּי אֶמֶשׁ

אֶת כִּסְאִי הָאַחֲרוֹן

לְהָזִין אֶת נִמְנוּמִי הַמְסֻמָּם?


כָּל לֵילוֹתַי לְלַהֲבוֹת־הַשִּׁכְחָה —


עַד הִמָּסֵךְ הַיְקוֹד בְּדַם לִבִּי

וְלֹא יִשְׁמַע אֶת הֹלֶם־פַּעֲמוֹ

עַל גֶּשֶׁר־אֵין־גָּדוֹת;

עַד יַעֲלֶה הַלַּהַט בִּלְחָיַי,

יַצְנִיחַ אֶת עָרְפִּי,

וְלֹא אֶרְאֶה כִּי אֵשׁ זָרָה

אוֹחֶזֶת בְּבִתִּי;

עַד תַּחֲרִישׁ הַלֶּהָבָה

(יָם וְסוּפָה

וְדָם גּוֹאֶה אֶל סַהֲרוֹ)

אֶת כָּל קוֹלוֹת חַיַּי,

כֻּלָּם,

וְאַף אֶת אֵלֶם הַדְּמֻיּוֹת

עָלוּ בַּסִּמְטָאוֹת

לִקְרֹעַ מִגּוּפִי

אֶת בַּעֲלִי

וְנַהֲמַת־חַיַּי;

עַד דִּמְדּוּמֵי גּוּף

נָע, גּוּף

נָד, גּוּף

לֶהָבָה בּוֹקֵעַ וְשׁוֹקֵעַ

וְיָדַי חוֹבְקוֹת אֶת נִמְנוּמָן

וְיָדַי שְׁכוּחוֹת מַגָּע אַחֵר…


שֶׁמָּא מוּטָב הָיָה לִשְׁמֹר

אֶת הַכִּסֵּא הָאַחֲרוֹן

לִישִׁיבָה?


אֶת הַשֻּׁלְחָן

לִכְתִיבָה

אֶת הַמִּסְגֶּרֶת

לַתְּמוּנָה

אֶת הַקּוֹלָב

לִתְלִיָּה?


הֵן סוֹף אִשִּׁי —

לִכְבּוֹת.

סוֹף אִשִּׁי —

אֵפֶר נֶעֱרָם עַל יְצוּעִי

עַד אֶפֶס־נְשִׁימָה,

וְדִמְדּוּמֵי־יְקִיצָתִי

חוֹזְרִים וּמְשַׁנְּנִים

אֶת כָּל אֲשֶׁר מֵאֵן לְהִשָּׁכַח,

אֶת כָּל הַמִּתְנַשֵּׂא עִם שַׁחַר

מִתּוֹךְ הָאֵפֶר הַצּוֹנֵן.

*


כָּל לֵילוֹתַי לַלֶּהָבוֹת הַהוֹמְמוֹת

וְכָל בְּקָרַי לָאֵפֶר הַצּוֹנֵן.


יוֹם־יוֹם

הָאֹכֶל מִתְעַפֵּשׁ מִתַּחַת לַמִּזְרָן;

סְחִי מִצְטַבֵּר עַל סַף קִיטוֹנִיּוֹת;

הַצַּחֲנָה עוֹלָה בַּמִּסְדְּרוֹנִים.

וְלַיְלָה־לֵיל,

מַרְסֶל, בְּחֵטְא־אַהֲבָתוֹ,

יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו בִּמְעוּף־הָעֲטַלֵּף

לִרְצֹחַ אֶת אָבִיו;

אֵם אַנְדְּרֵי תֶּחְמַק וְתַעֲבֹר בָּעִיר

וּנְסִיכוּתָהּ —

מִשְׁיִית, שְׁחֹרָה וּמְגֹהֶצֶת —

מְקֻפֶּלֶת בְּתִיקָהּ;

זַ’קּוֹ, בְּהִנָּשֵׂא אֵלָיו עֵינֵי־בִּעוּת,

יָטִיל עַצְמוֹ מֵרֹאשׁ אִילָן;

זַ’נִּין תִּשְׁאַל בִּרְכַּת־אוֹרָה־וָנוֹף

מִכָּל עֵינֵינוּ,

תַּשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן אָטוּם.

מַה לֵּילוֹ שֶׁל רְנֵי?

עוֹד לֹא גִּלָּה,

כָּמוֹנִי,

אֶת סוֹד־הַלֶּהָבָה בַּלֵּיל,

סוֹד־הָאָבְדָן

עַד עֲלוֹת הָאֵפֶר.

אַךְ שַׁחֲרוֹ כְּשַׁחֲרִי:

יְקִיצָה חוֹלָה, תְּפֵלָה,

כִּבְדַת חֲלוֹם מָהוּהַּ וְדָבִיק.


רֵאָתוֹ מַתֶּזֶת אֶת דָּמָהּ

וּבְשִׁנָּיו כּוֹסֵס הַמַּק.


אֵשׁ־הַתָּמִיד

אֵשׁ־הַתָּמִיד —

תָּמִיד תִּכְבֶּה.

*


עַתָּה,

בְּתֹקֶף צַו אָדִיב, מֻרְכָּב וּמְנֻמָּק

(אוּלַי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל הַפּוֹקֵד,

מִתַּחַת לְמַדֵּי־הַשְּׂרָד וְנֻסְחֲאוֹת־הַנְּדוֹד,

שְׁמוּרוֹת סֻלְיוֹת אִלְּמוֹת):

בְּתֹקֶף רוּחַ הָעִוְעִים וְהָאֵיבָה

אֲשֶׁר גָּדְעָה אֶת אֲמִירִי —

נְשֹׁרַשׁ.


נִבְעָרִים מִזְּמַן וּמִתִּקְוָה,

נְטֻלְטַל אֱלֵי בִּקְעָה אַחֶרֶת

וּבְיָדֵינוּ —

שְׁתִיל־בַּמְבּוּק, לִפּוּף סְחָבָה לַחָה,

וְזֵכֶר כְּרוּב, אָפוּף עָבִים צְמִירִים.


חַיַּי אֵינָם יוֹדְעִים

טַעַם שֹׁרֶשׁ

מַכֶּה עַל לֵב־הָאֲדָמָה,

וְנַעֲנֶה!

חַיַּי אֵינָם יוֹדְעִים

טַעַם נֶבֶט

יוֹנֵק לְשַׁד־אוֹנִים

לְעֵין־הַשֶּׁמֶשׁ!


חַיַּי עוֹד לֹא יָדְעוּ אֶלָּא

רוּחוֹת־טַלְטֵל־וּשְׁכוֹל

וְאֵשׁ זָרָה חוֹרֶכֶת לֵב בִּתִּי

וְצַחֲנַת רָעָב וָשֶׁתֶן וּבְדִידוּת

וְלֶהָבוֹת שֶׁל שִׁכְחָה

הַצּוֹנְנוֹת עִם שַׁחַר בְּיָדַי.


כִּכְלוֹת־הַכֹּל

לִפְנֵי

כִּכְלוֹת־הַכֹּל —

שֶׁמָּא לֹא כְּדַאי?!



  1. ‘והקדוש ברוך הוא שולח מלאך משמי מרום… ומלקט להם שני עיגולים, אחד של דבש ואחד של שמן.’— מאגדות שעבוד מצרים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47256 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!