רקע
אברהם לוינסון
בר־כוכבא: מחזה בשלוש מערכות

תורגם ועובד עפ"י י. ורכליצקי


הצגת־הבכורה של “בר־כוכבא” בתיאטרון “אהל” בתל־אביב, פברואר 1945


 

הנפשות:    🔗

בַּר־כּוֹכְבָא

בַּר־דְּרוֹרָא – מפקד צבא, יד ימינו של בר־כוכבא

טִינֵיאוּס רוּפוּס, נציב־רומא בארץ־ישראל

מַרְצֶלוּס, שָלִישוֹ


תּנאים:

ר' עֲקִיבָא

ר' טַרְפוֹן

ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי

ר' חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן

ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה

ר' יוֹסִי בֶּן־קִסְמָא

ר' יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא

בֶּן חֲלַפְתָּא

ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי


אִשָּׁה יְהוּדִיָּה

עֻזִּיָּה, בנה הצעיר


מתנדבים:

גִּדְעוֹן, בנה הבכור

יוּסְטָא בֶּן טַבַּאי

יוֹסֵף בֶּן פַּזִּי

נְחוּנְיָה בֶּן שַׁלּוּם


שליח־ירושלים, חיילים, נשים, רשם, שומר הסף ועוד.


 

מערכה ראשונה    🔗

(פתיחה)

שעת בקר. סביבת הרים. בר־כוכבא יושב לבדו ונשקף מעל ראש סלע למרחקים.

בַּר־כּוֹכְבָא: צְלִילֵי חֲלִיל־רוֹעִים עוֹלִים מִלְּמַטָּה;

טוֹבְִעִים בִּירַק־שָׂדוֹת וַעֲצֵי־זַיִת

עוֹד נִרְדָּמִים בָּתֵּי־הָאִכָּרִים.

עַמִּי, עַמִּי! הִנְּךָ יוֹשֵׁב לָבֶטַח

וְלֹא תֵדַע, כִּי חֻצְצוּ יָמֶיךָ,

כִּי חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מַשְׁחֶזֶת רוֹמָא

עַל חֵרוּתְךָ וְעַל אַדְמַת־קָדְשֶׁךָ;

הוֹי מִי יִתֵּן וּתְהִי נַפְשִׁי חָלִיל

וַאֲחַלֵּל בּוֹ מַנְגִּינַת־הַמֶּרֶד,

וּמִשְּׁנָתָם אֶת בְּנֵי־עַמִּי אָעִירָה

בְּמִזְמוֹרֵי תְחִיָּה וְנִצָּחוֹן!

הֲיֵעָנֶה לִקְרִיאָתִי הָעָם?

אוּלַי אֶזְרַע דְּבָרַי עַל צְחִיחַ־סָלַע?

אוּלַי יִבְחַר עַמִּי שַׁלְוַת־עַבְדוּת

מִסַּעֲרַת־הַקְּרָב לִדְרוֹר וָחֹפֶשׁ?

מִי יְגַלֶּה לִי מַצְפּוּנֵי־נַפְשׁוֹ?

שׁוּר, בֶּן־כּוֹכַָב נָפַל פִּתְאֹם הַיָּמָּה…

הֲזֹאת הִיא תְשׁוּבָתְךָ, אֵל־אַדִּירִים?

שָׂא לַמָּרוֹם עֵינֶיךָ, בַּר־דְּרוֹרָא.

שָׁם בֵּין סְלָעִים הַנֶּשֶׁר שָׂם קִנּוֹ,

הוּא בָז לַחֲזִיזִים וְלָרְעָמִים.

וּמַה כֹּחוֹ? בַּמֶּה יָעֹז הַנֶּשֶׁר?

כֹּחֹו בָּזֶה, כִּי בְּכֹחוֹ יִבְטַח…

בְּבִטְחוֹנִי אֶכְבּשׁ רְצוֹן־עַמִּי,

בָּאֱמוּנָה כָּל הָעוֹלָם אַכְרִיעַ!

נכנס בר־דרורא.

בַּר־דְּרוֹרָא: עֲדַיִן לֹא שָׁכַבְתָּ? עוֹד מְעַט

וְיַעֲלֶה הַשַּׁחַר. עַד מָתַי

תִּגְרַע שֵׁנָה, בַּר־כּוֹכְבָא, מֵעֵינֶיךָ?

גַּם אֶמֶשׁ לֹא יָשַׁנְתָּ, גַּם שִׁלְשׁוֹם…

בַּר־כּוֹכְבָא: הַרְבֵּה לֵילוֹת עָמָל נָכוֹנוּ לָנוּ…

כֵּיצַד נִתֵּן תְּנוּמָה לְעַפְעַפֵּינוּ

וְהַגְּזֵרָה תְּלוּיָה עַל רֹאשׁ־הָעָם.

בַּר־דְּרוֹרָא: וְאוּלַי יַצְלִיחַ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ

זְמָמוֹ שֶׁל אַדְרִיָּנוֹס לְבַטֵּל?

בַּר־כּוֹכְבָא: אִם גַּם יַשִּׂיג חֶפְצוֹ מֵאַדְרִיָּנוֹס,

הֲרֵי יִהְיֶה זֶה לֹא בִטּוּל־גְּזֵרָה,

אֶלָּא דְחִיָּה לְחֹדֶשׁ אוֹ חָדְשַׁיִם…

כָּל זְמַן שֶׁהַקֵּיסַר שְׁחִיק־עֲצָמוֹת

הָיָה זָקוּק עוֹד לִידִידוּת עַמֵּנוּ,

הֵאִיר – לְמַרְאִית עַיִן – לוֹ פָּנִים.

עַכְשָׁו חוֹשֶׁבֶת רוֹמָא אֶת עַצְמָהּ

לְשַׁלִּיטָה בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל

וּמַה לָּהּ, בַּר־דְּרוֹרָא, יְדִידּות

שֶׁל עַם קָטָן דַּל־כֹּחַ וּקְשֵׁה־עֹרֶף?

אַךְ הַקֵּיסַר טוֹעֶה: עַם יִשְׂרָאֵל

רוֹצֶה לִחְיוֹת, עַל כֵּן חָיֹה גַם יֶחִי!

יהודי מתפרץ להכנס.

הַשּׁוֹמֵר: עֲמוֹד, עֲמוֹד, אָדָם, לְאָן תָּרוּץ?

הָאִישׁ: הֵיכָן, בַּר־כּוֹכְבָא?

הַשּׁוֹמֵר: מִי אַתָּה, אָדָם?

הָאִישׁ: עָלַי לִרְאוֹת מִיָּד אֶת פְּנֵי בַּר־כּוֹכְבָא…

הַשּׁוֹמֵר: מָה רְצוֹנֶךָ?

הָאִישׁ: בָּאתִי מֵאַבְגִּינוּס,

מִירוּשָׁלַיִם… בִּשְׁלִיחוּת דְּחוּפָה.

בַּר־דְּרוֹרָא: הַנַּח לוֹ וְיָבוֹא…

הַשּׁוֹמֵר: יַגִּיד אֶת הַסִּיסְמָה, בַּר־דְּרוֹרָא!

הָאִישׁ: בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן…

בַּר־דְּרוֹרָא: מַה שְּׁמֶךָ? מָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם?

הָאִישׁ: שְׁלִיחוּת בְּשֵׁם אַבְגִּינוּס לְבַר־כּוֹכְבָא.

בַּר־דְּרוֹרָא: דַּבֵּר, אַל תְּפַחֵד. אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

הָאִישׁ: אַל נָא תִכְעַס עָלַי, אַךְ נִצְטַוֵּיתִי

רַק לְבַר־כּוֹכְבָא לְגַלּוֹת דְּבָרַי…

בַּר־דְּרוֹרָא: אִם כֵּן – הַמְתֵּן. אֵלֵךְ וַאֲבִיאֶנּוּ.

הַשּׁוֹמֵר: שֵׁב בֶּן־אָדָם וְהִנָּפֵשׁ מְעָט.

הֲלֹא מִמֶּרְחַקִּים אֵלֵינוּ בָאתָ.

הָאִישׁ: אָכֵן, אָחִי, רַבָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ!

הַשּׁוֹמֵר: אוּלַי רָעֵב אַתָּה? אוּלַי צָמֵאתָ?

הָאִישׁ: סָעַדְתִּי לִבִּי עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.

(נכנס בר־כוכבא, אחריו – בר דרורא)

הָאִישׁ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַב שָׁלוֹם, בַּר־כּוֹכְבָא!

בִּמְרוֹם־הָרִים יִהְיֶה בָּרוּךְ שִׁבְתֶּךָ.

בַּר־כּוֹכְבָא: שָׁלוֹם לְךָ! מַה שְּׁמֶךָ?

הָאִישׁ: שְׁמִי – עֲקַבְיָה בֶּן חַרְסוֹם,

אֶחָד מִבְּנֵי יְרוּשָׁלֵם אָנֹכִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמַה לְּךָ אֵלַי?

הָאִישׁ: בְּשׂוֹרָה בְּפִי מֵאֲנָשֶׁיךָ…

בַּר־כּוֹכְבָא: אֲנָשַׁי? קְרָאֵם בִּשְׁמָם.

הָאִישׁ: אַבְגִּינוּס, בֶּן־עַזַּאי וְיֹאשִׁיָּהוּ.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמָה הִיא הַבְּשׂוֹרָה, דַּבֵּר!

הָאִישׁ: הַיּוֹם עִם צֵאת הַשַּׁחַר נִתְבַּשַּׂרְנוּ,

כִּי רוּפוּס חַיָּלִים שָׁלַח הָעִירָה,

לְהַר־צִיּוֹן… שָׁלַחְנוּ חִישׁ מַהֵר

שְׁנֵי מְרַגְּלִים לָתוּר מַעֲשֵׂיהֶם.

מַה שֶׁסִּפְּרוּ הֶחֱרִיד אֶת לֵב כֻּלָּנוּ.

הַשֶּׁטַח מִסָּבִיב לְהַר־צִיּוֹן

גָּדוּר כֻּלּוֹ, אֵין בָּא וְאֵין יוֹצֵא.

פְּלֻגַּת רַגְלִים, פְּלֻגָּה מִצְרִית קְטַנָּה,

תָּקְעָה אֶת אָהֳלֶיהָ בַּמּוֹרָד.

אֶל תּוֹךְ סֻכַּת אָסָף, שׁוֹמֵר הַבַּיִת,

צִמְדֵי שְׁוָרִים וּמַחֲרֵשׁוֹת הוּבָאוּ.

בַּר־דְּרוֹרָא: גַּם מַחֲרֵשׁוֹת הֵבִיאוּ?

הָאִישׁ: אֲנָשֵׁינוּ

רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם הַמַּחֲרֵשׁוֹת.

בַּחוּץ הִתְרוֹצְצוּ אַדְרִיכָלִים

וְכָל הַשֶּׁטַח מָדְדוּ בְחֶבֶל.

בַּר־כּוֹכְבָא: בְּלִי פַחַד, בְּגָלוּי, לְעֵין הַשָּׁמֵֶשׁ?

הָאִישׁ: בְּלִי פַּחַד, אֲדוֹנִי, וּבְלִי בּוּשָׁה.

אָמְנָם מִכָּל קַצְוֵי יְרוּשָׁלַיִם

נָהַר הָמוֹן לִרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶם,

אוּלָם הַחַיָּלִים פִּזְּרוּם מִיָּד

בַּחֲנִיתוֹת, וְלֹא נִשְׁאַר אַף אִישׁ

בְּהַר־צִיּוֹן.

בַּר־כּוֹכְבָא: פִּזְּרוּם בַּחֲנִיתוֹת

כְּעֵדֶר צֹאן, וְלֹא נִמְצָא אֲפִלּוּ

אֶחָד בָּהֶם אֲשֶׁר יָעֵז פָּנָיו,

אֲשֶׁר יָקוּם נֶגְדָּם בְּחֵרֶף־נֶפֶשׁ!

בַּר־דְּרוֹרָא, הַעִם אֵלֶּה נִלָּחֵם?

כְּלוּם עֵדֶר־צֹאן יָקוּם וְיִתְמוֹדֵד

עִם הַזְּאֵבָה הָאַדִּירָה, עִם רוֹמָא?

הַיְּהוּדִי: בַּר־כּוֹכְבָא, מִי כָּמוֹךָ הַיּוֹדֵעַ,

כִּי לֹא הָעָם כֻּלּוֹ הוּא עֵדֶר־צֹאן.

בַּר־דְּרוֹרָא: גַּם הַכְּבָשִׂים יִהְיוּ לַאֲרָיוֹת,

אִם הָרוֹעֶה יָקוּם מִמַּחֲבוֹאוֹ

וְיוֹלִיכֵם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה…

הַיְּהוּדִי: בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, אֲדוֹנִי!

בַּר־כּוֹכְבָא: צָדַקְתָּ… כֵּן! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִי

לָצֵאת מִמַּחֲבוֹאִי…

בַּר־דְּרוֹרָא, לֵךְ וְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ.

בְּטֶרֶם יַעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר

לְהַר־צִיּוֹן נַגִּיעַ!

הוֹי, גּוּרִי, גּוּרִי רוֹמָא מִפָּנֵינוּ!

לֹא תַחַרְשִׁי אֶת הַר־צִיּוֹן עִיִּים,

לֹא תַעֲמִידִי בְהֵיכַל־שְׁלֹמֹה

שִׁקּוּץ טָמֵא, אֶת פֶּסֶל זֶבְס…

נֵלֵךָ, עֲקַבְיָה!… נֵלֵךְ!


תמונה א'    🔗

לילה. אספה חשאית של הסנהדרין בחורבת אצטדיון עתיק. ליד שולחן הנשיאות יושבים בן קסמא ור' יהושע בן חנניה. מימין – ר' עקיבא, ר' יוחנן בן נורי ורבי טרפון; משמאל – ר' יוחנן בן תורתא, ר' יוסי בן חלפתא, ר' חנינא בן תרדיון ועוד.


ר' טַרְפוֹן: יַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ!

דֵּעָה יַבִּיעַ רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין!

בֶּן־תּוֹרְתָא: מָה עֵרֶךְ לָהּ הַיּוֹם, לַסַּנְהֶדְרִין?

הַיּוֹם רוֹצֶה דֵעָה פֹה לְהַבִּיעַ

הָעָם כֻּלּוֹ!

בֶּן־נוּרִי: מִי יְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ?

בֶּן־תּוֹרְתָא: רֹאש בֵּית־הַדִּין –

בֶּן־קִסְמָא.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אָכֵן, יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים,

עֵת כָּל הָעָם רוֹצֶה קוֹלוֹ לַשְׁמִיעַ,

אַךְ גַּם הַסֵּדֶר – סְיָג הוּא לְחָכְמָה.

בֶּן־תּוֹרְתָא: נָכוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַמּוֹדָעִי

יֵשֵׁב הַיּוֹם בְּרֹאשׁ אֲסֵפָתֵנוּ.

בֶּן־נוּרִי: הַמּוֹדָעִי – רַךְ לֵב הוּא כַקָּנֶה,

לְדַעְתִּי – עָדִיף רַבִּי עֲקִיבָא.

ר' טַרְפוֹן: וַדַּאי עֲקִיבָא! כָּל חַכְמֵי־עַמֵּנוּ

הֵם כִּקְלִיפַת־הַשּׁוּם כְּלַפֵּי עֲקִיבָא.

בֶּן־קִסְמָא: שְׁמָעוּנִי, מָרָנָן וְרַבָּנָן,

לִבִּי רוֹחֵשׁ כָּבוֹד לוֹ, לַעֲקִיבָא.

וּמִי יוֹדֵעַ הַדָּבָר כָּמוֹהוּ?

אַךְ עֲצָתִי לָכֶם, כִּי זֹאת הַפַּעַם

יִהְיֶה הַמּוֹדָעִי רֹאשׁ־הַמְדַבְּרִים.

תַּקִּיף בְּדַעְתּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא

וְעַל סִיעָה אַחַת יִסְמֹךְ יָדָיו.

הַמּוֹדָעִי אֵין לוֹ דֵעָה מֻקְדֶּמֶת,

וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נוֹחַ לְכֻלָּנוּ.

עֲקִיבָא: צָדַק בֶּן־קִסְמָא, זוֹ גַם דַעְתִּי,

בָּחוֹר נִבְחַר בְּרַבִּי אֶלְעָזָר.

בֶּן־קִסְמָא: הַמְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת דַעְתֵּנוּ?

קוֹלוֹת: כֻּלָּנוּ.

בֶּן־קִסְמָא: הִתְכַּבֵּד הַמּוֹדָעִי,

עֲשֵׂה אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר!

אֶלְעָזָר: לֹא אַב־בֵּית־דִּין אֲנִי פֹּה, רַבּוֹתַי,

אֶלָּא אָדָם פָּשׁוּט מִיִשְׂרָאֵל,

כָּל הַיָּמִים דָּבָר אֶחָד בִּקַּשְׁתִּי:

טוֹבַת הָעָם; הֵן גַּם אַתֶּם כֻּלְּכֶם –

רוֹצִים בִּשְׁלוֹם הָעָם וּגְדֻלָּתוֹ.

וּלְפִיכָךְ, מָרָנָן וְרַבָּנָן,

רֵאשִׁית דָּבָר – כִּבְשׁוּ אֶת יִצְרְכֶם,

דִּבְרֵי־חָכָם בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.

יִשְׁמַע כָּל אִישׁ אֶת דַּעַת חֲבֵרוֹ

בְּלִי תַּרְעֻמּוֹת. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה

יַסְבִּיר בְּנַחַת לָנוּ לְשֵׁם מָה

נוֹעַדְנוּ פֹּה; הֵן הוּא חָזַר מֵרוֹמָא,

יָקוּם נָא וְיִפְתַּח בְּדִיּוּנֵנוּ!

קוֹלוֹת: צָדַקְתָּ אֶלְעָזָר!

נָכוֹן! נָכוֹן!

קוּם וְסַפֵּר, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה

ר' יְהוֹשֻׁעַ: מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, מֵרוֹמָא בָאתִי,

וַאֲסַפֵּר דְּבָרִים לַאֲמִתָּם,

אִם גַּם יִהְיוּ מָרִים כְּלַעֲנָה.

כָּל הָאוֹמֵר, כִּי לָנוּ אַדְרִיָּנוֹס

מַסְבִּיר פָּנִים, טוֹעֶה טָעוּת גְּמוּרָה.

בֶּן־חֲלַפְתָּא: הַאִם אֵינְךָ טוֹעֶה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

בֶּן־תּוֹרְתָא: הַב לָנוּ הוֹכָחוֹת וְנַאֲמִינָה!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עִם הַקֵּיסַר שׂוֹחַחְתִּי פַעֲמַיִם:

בְּרוֹמָא פַעַם וּבַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה.

מֵהַשִּׂיחוֹת הַלָּלוּ נִתְבָּרֵר לִי,

כִּי הַקֵּיסַר שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ.

הֱיוּ זְהִירִים מְאֹד בְּאַדְרִיָּנוֹס.

בַּר־חֲלַפְתָּא: יָצְקוּ לוֹ רַעַל יוֹעֲצִים רָעִים

לְתוֹךְ אָזְנָיו.

בֶּן־תּוֹרְתָא: לִבִּי סָמוּךְ־בָּטוּחַ,

כִּי הוּא שׁוֹמֵר עוֹד לָנוּ אֱמוּנִים.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אַךְ לֹא הַיּוֹם, אֵל בַּמָּרוֹם עֵדִי.

בֶּן־תְּרַדְיוֹן: אָכֵן, חָזוּת קָשָׁה הִיא לְכֻלָּנוּ!

ר' אֶלְעָזָר: אַל נָא תַפְסִיקוּ, רַבּוֹתַי, דְּבָרָיו,

הַמְשִׁיכָה אֶת דְּבָרֶיךָ, יְהוֹשֻׁעַ!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אַדְרִיָּנוֹס –

חָדַל מֵהַאֲמִין לְיִשְׂרָאֵל.

בֶּן־נוּרִי: וּבְצֶדֶק, רַבּוֹתַי!

בֶּן־חֲלַפְתָּא: מַה, מַה, בְּצֶדֶק?

דַּבֵּר דְּבָרִים בְּרוּרִים, בֶּן־נוּרִי.

בֶּן־נוּרִי: מִיּוֹם שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא עוֹלָם

לֹא נִתְחַבְּרוּ עֲדַיִן אֵשׁ וָמַיִם!

ר' אֶלְעָזָר: הַמְתֵּן בֶּן־נוּרִי, שְׁמַע דְּבָרָיו תְּחִלָּה.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנַחְנוּ בְעֵינָיו שֶׁל אַדְרִיָּנוֹס

עֲדַת מוֹרְדִים הִנֵּנוּ, וּלְפִיכָך

אֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָא כְּנִיעָה גְמוּרָה.

ר' טַרְפוֹן: לְהִכָּנֵעַ? לְעוֹלָם וָעֶד

לֹא תִשְׁתַּעְבֵּד יְרוּשָׁלֵם לְרוֹמָא!

בֶּן־נוּרִי: הוֹי, זְאֵבָה רַבַּת־הַחֶסֶד!

ר' אֶלְעָזָר: רַבִּי טַרְפוֹן, בֶּן־נוּרִי, הַסּוּ, הַסּוּ!

הַמְשֵׁךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: תְּחִלָּה, בַּעֲלוֹתוֹ עַל כֵּס מַלְכוּת,

הָיָה נוֹטֶה הַמֶּלֶךְ לָנוּ חֶסֶד;

אָמַר גַּם לְקוֹמֵם הֵיכַל־קָדְשֵׁנוּ,

אוּלָם פִּתְאוֹם שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ.

מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ דִבֵּר קֵיסַר עָרִיץ,

וּמִדְּבָרָיו הֻבְרַר לִי אָז: אָמְנָם,

לִחְיוֹת יַנִּיחַ לָנוּ אַדְרִיָּנוֹס,

אוּלָם לִחְיוֹת כַּעֲבָדִים בִּלְבָד,

עַד נִתְמַזֵּג לְגוּף אֶחָד עִם רוֹמָא

וְנִטָּמַע בָּהּ…

ר' טַרְפוֹן: לֹא יָקוּם לָנֶצַח!

בֶּן־נוּרִי: הָיֹה לֹא יִהְיֶה!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עַל דַּעְתּוֹ עוֹמֵד הוּא בְכָל תֹּקֶף,

לַחְרשׁ אֶת הַר־הַבַּיִת וְלִבְנוֹת

עִיר חֲדָשָׁה – קַפִּיטוֹלִינָה אֶלְיָה.

ר' טַרְפוֹן: לֹא יְבַצַּע מְזִמָּתוֹ לָנֶצַח!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: קִרְיַת דָּוִד – עַתָּה יְאַכְלְסוּהָ

בְּנֵי־נֵכָר, עוֹבְדֵי הַגִּלּוּלִים…

וְעוֹד לָכֶם אַגִּידָה: אַדְרִיָּנוֹס

רוֹאֶה בַתַּנַָּאִים וּבַסּוֹפְרִים

כַּת מַדִּיחִים הַמְּסִיתִים לְמֶרֶד!

בֶּן־חֲלַפְתָּא: בָּזֶה צָדַק! בָּזֶה דְבָרָיו נָכוֹנוּ!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹסֵר הוּא עַל כֻּלָּנוּ

לְהוֹרוֹת אֶת הַתּוֹרָה וּלְהַרְבִּיצָהּ.

ר' טַרְפוֹן: אַב רַחֲמִים! הֵן לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת!

הוּא בָא לְכַלּוֹתֵנוּ!

בֶּן־נוּרִי: הוּא טוֹעֶה

טָעוּת גְמוּרָה, אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָנוּ.

ר' טַרְפוֹן: וּמַהִי דְרִישָׁתוֹ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: הִנּוֹ דוֹרֵשׁ,

כִּי נְוַתֵּר עַל עִקָּרֵי־דָתֵנוּ,

מֵהֶם שָׁאַב הָעָם עֱזוּז וָכֹחַ

וַעֲלֵיהֶם מָסַר תָּמִיד נַפְשׁוֹ;

אַדִּיר חֶפְצוֹ, כִּי נִתְבּוֹלֵל בְּקֶרב

הָרוֹמָאִים, כָּזֶה הוּא גְזַר־דִּינוֹ.

(דכאון כללי)

ר' אֶלְעָזָר: כְּרַעַם מִשָּׁמַיִם, רַבּוֹתַי,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻעַ הֲמָמוּנוּ!

אַחֲרֵי שִׁשִּׁים שְׁנוֹת צִפִּיָּה, מֵאָז

בָּא טִיטוּס וְהֶחֱרִיב יְרוּשָׁלַיִם,

קָם שׁוּב רָשָׁע מֵרוֹמָא לְהַשְׁמִיד

אֶת יִשְׂרָאֵל. הָהּ, רַבּוֹתַי, רָחַק

מִמֶּנּוּ מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ.

קוֹלוֹת: אֵין לָנוּ מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ.

ר' עֲקִיבָא: אַחִים, מָה עוֹד אוּכַל לוֹמַר אַחֲרֵי

דְבָרָיו הַמַּחֲרִידִים שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ?

אֵין לְצַפּוֹת מֵרוֹמָא, רַבּוֹתַי,

לְשׁוּם דָּבָר מִלְּבַד כְּלָיָה וּמָוֶת.

סוֹף סוֹף גִלְּתָה שִׁנֶּיהָ הַזְּאֵבָה.

הַנְקַבֵּל עָלֵינוּ גְזַר־דִּינָהּ

מִתּוֹךְ חִבּוּק יָדַיִם?

אַחַת הִיא הַבְּרֵרָה שֶׁבְּיָדֵנוּ,

אַחַת: אוֹ רוֹמִי אוֹ יְרוּשָׁלַיִם!

בֶּן־תּוֹרְתָא: וּבְכֵן אַתָּה קוֹרֵא הָעָם לִמְרֹד

בְּרוֹמָא?

ר' עֲקִיבָא: כֵּן! כִּי לָנוּ לֹא נִשְׁאַר

אֶלַָּא אַחַת: לָמוּת אוֹ לְנַצֵּחַ!

בֶּן־תְּרַדְיוֹן: פֵּרוּשׁ דְּבָרֶיךָ: מָוֶת לְעַמֵּנוּ!

בֶּן־חֲלַפְתָּא: וְעוֹד פֵּרוּשׁ אֶחָד: בְּגִידָה בָּעָם!

ר' עֲקִיבָא: וּכְלוּם חַיֵּי שִׁפְלוּת וְשִׁעְבּוּד,

חַיֵּי כְּלָבִים מֻכִּים טוֹבִים מִמָּוֶת?

וּמֵהָעָם לִדְרשׁ, כִּי עַל־יָדָיו

יָשִׂים כַּבְלֵי־בַרְזֶל – אֵינָהּ בְּגִידָה?

ר' אֶלְעָזָר: הִזָּהֲרוּ, אַחִים, בְּדִבְרֵיכֶם,

אֵינִי רוֹאֶה כָאן שֶׁמֶץ שֶׁל בְּגִידָה,

כֻּלָּנוּ מִתְכַּוְּנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם,

כֻּלַָּנוּ הֵן דּוֹרְשִׁים טוֹבַת הָעָם.

בֶּן־קִסְמָא: אִם בַּנְתִּי לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא,

קוֹרֵא הוּא בְּגָלוּי לִמְרֹד בְּרוֹמִי,

וְאֵיךְ נִקְרָא לְמַעֲשֶׂה כָזֶה?

הֵן חֶרֶב הוּא נוֹעֵץ בְּלֵב עַמֵּנוּ…

ר' טַרְפוֹן: יִשְׁמֹר בֶּן־קִסְמָא לְשׁוֹנוֹ מִפְּגֹעַ

בִּכְבוֹד רַבִּי עֲקִיבָא.

בֶּן־נוּרִי: רַבּוֹתַי!

מִגְּרוֹן עֲקִיבָא מְדַבְּרָה אֵלֵינוּ

חָכְמַת הַנִּסָּיוֹן. יְהִי כְבוֹדוֹ

חָבִיב עָלֶיךָ כִּכְבוֹדְךָ, בֶּן־קִסְמָא!

ר' טַרְפוֹן: נָכוֹן, נָכוֹן.

בֶּן־תְּרַדְיוֹן: אַךְ לָמָּה כָּל הַָרַעַשׁ?

אֶת הָאֱמֶת בְּרַעַשׁ לֹא תַשְׁתִּיקוּ…

בֶּן־נוּרִי: וּבְכֵן דַּבֵּר אַתָּה, רַבִּי חֲנִינָא,

אוּלַי תִּפְקַח עֵינֵינוּ בִּדְבָרֶיךָ…

בֶּן־תְּרַדְיוֹן: אַחִים, שָׁמַעְנוּ אֶת דִּבְרֵי עֲקִיבָא

אֲשֶׁר דָּרַשׁ גְּלוּיוֹת לִמְרֹד בְּרוֹמָא.

אוּלָם הֵיכָן, אַחִים, הַבִּטָּחוֹן

בְּהַצְלָחַת הַמֶּרֶד? הֲשָׁכַחְנוּ

גוֹרַל אַחֵינוּ בְּאִיֵּי־הַיָּם

בְּקִפְּרוֹס, בְּקִירֵנֵי? אֶת הַטֶּבַח

אֲשֶׁר עָרַךְ בָּם קַיְטוּס בְּמִצְרָיִם?

הֲגוֹרָלָם שֶׁל פַּפּוּס וְלוּלְיָנוּס

אֵינֶנּוּ אַזְהָרָה בִּשְׁבִיל כֻּלָּנוּ?

עֲקִיבָא מְבַקֵּשׁ לִמְרֹד בְּרוֹמָא

וּמִי יַטִּיל סָפֵק בְּכֵנוּתוֹ?

עֲקִיבָא – לֵב־הָעָם, לֵב עַז, אַמִּיץ,

אוֹר שֶׁמֶשׁ, הַמֵּאִיר חֶשְׁכַת דַּרְכֵּנוּ,

אוּלָם טָעָה הַפַּעַם בְּחֶשְׁבּוֹן.

מָה אָנוּ, רַבּוֹתַי, וּמַה כֹּחֵנוּ?

הֲרֵי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב אֲנַחְנוּ,

שֶׂה עֲלוּבָה בְּתוֹךְ שִׁבְעִים זְאֵבִים,

וְאֵיךְ תָּרִים קַרְנֶיה הַשְּׁבוּרוֹת

עַל הַזְּאֵבָה הָאַדִּירָה, עַל רוֹמָא?

בֶּן־תּוֹרְתָא: אַחִים, הַזְּאֵב טָרַף בַּיַּעַר טֶרֶף,

וְעֶצֶם נִתְקְעָה לוֹ בִּגְרוֹנוֹ,

אָמַר: כָּל מִי אֲשֶׁר יָבוֹא אֵלָיו

וְיוֹצִיאֶנָּה – יְקַבֵּל שְׂכַָרוֹ.

בָּא הֶעָגוּר שֶׁמַּקּוֹרוֹ אָרֹךְ,

הִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל פִּיו, הוֹצִיא הָעֶצֶם

וְאֶת שְׂכָרוֹ דָרַשׁ. עָנָה הַזְּאֵב:

מוּטַָב שֶׁתִּשְׁתַּבֵּחַ וְתֹאמַר:

נִכְנַסְתִּי בְשָׁלוֹם לְפִי הַזְּאֵב

וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם… אֵין רַבּוֹתַי

שָׂכָר גָּדוֹל מִזֶּה לְיִשְׂרָאֵל…

רֵאשִׁית דָּבָר עָלֵינוּ לְהוֹצִיא

רֹאשֵׁנוּ מִתּוֹךְ לוֹעַ הַזְּאֵבָה.

בֶּן־נוּרִי: הֵן זֹאת תּוֹבֵעַ גַּם רַבִּי עֲקִיבָא!

בֶּן־חֲלַפְתָּא: טוֹעִים אַתֶּם, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי!

רַבִּי עֲקִיבָא לִכָּנֵס רוֹצֶה

בְּמַקּוֹרוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנָהּ שֶׁל רוֹמָא

וּלְהַחֲנִיקָהּ… וַאֲנִי סָבוּר אַחֶרֶת:

עָגוּר – עָגוּר הוּא וְהַזְּאֵב – זְאֵב.

לְפִי שָׁעָה רֹאשֵׁנוּ נְמַלֵּט,

וֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִצִּיל עַמּוֹ,

לְרוֹמָא יְשַׁלֵּם כְּמַעֲשֶׂיהָ.

בֶּן־תְּרַדְיוֹן: צָדַק בֶּן־תּוֹרְתָא, אוֹי לוֹ לֶעָגוּר

הַמִּתְחָרֶה בַּזְּאֵב אַדִּיר־הַכֹּחַ.

ר' אֶלְעָזָר: אַל נָא אֵימִים תַּטִּילוּ רַבּוֹתַי!

לַשָּׁוְא דְמוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תַּמְעִיטוּ…

נִלְמַד לִנְהֹג כָּבוֹד גַּם בְּעַצְמֵנוּ.

עֲקִיבָא פֹּה הִצִּיעַ, כִּי הָעָם

יָרִים אֶת נֵס הַמֶּרֶד נֶגֶד רוֹמָא.

הִנּוֹ סָבוּר, כִּי אֵין עֵצָה אַחֶרֶת

לְהַצִּילֵנוּ…

בֶּן־קִסְמָא: צֹאן טִבְחָה אֲנַחְנוּ,

וּלְפִי עֲצַת־עֲקִיבָא הַמְחֻכֶּמֶת,

אֵין תַּקָּנָה לַצֹּאן אֶלָּא שְׁחִיטָה.

ר' עֲקִיבָא: הַאִם כָּזֹאת בִּקַּשְׁתִּי, רַבּוֹתַי?

דּוֹרְשִׁים אַתֶּם מִמֶּנּוּ הַכְנָעַָה

שֶׁל פַּחְדָּנִים, אוּלָם עֵצָה כָּזֹאת

אֵינָהּ אֶלָּא אִבּוּד עַצְמוֹ לָדַעַת.

בֶּן־קִסְמָא: כָּךְ הַדְּבָרִים נִרְאִים בְּעֵינֵיכֶם,

אַךְ הַמַּצָּב אַחֵר לְמַעֲשֶׂה.

בֶּן־נוּרִי: אִם כֵּן גַּלֵּה נָא לָנוּ הַמַּצָּב

לַאֲמִתּוֹ וְנֵדָעוֹ גַם אָנוּ!

ר' טַרְפוֹן: אַתֶּם בְּכֶסֶף נִמְכַּרְתֶּם לְרוֹמָא,

וּמִשּׁוּם כָּךְ יַפְחִיד אֶתְכֶם הַמֶּרֶד…

בְּפִי בֶּן־קִסְמָא רוֹמָא מְדַבֶּרֶת…

בֶּן־תּוֹרְתָא: זֹו נְבָלָה! שַׁעֲרוּרִיָּה אֵין קֵץ!

בֶּן־קִסְמָא: זֶה שֶׁקֶר וְכָזָב! זוֹ רְכִילוּת!

ר' טַרְפוֹן: בּוֹגְדִים אַתֶּם, בּוֹגְדִים!

בֶּן־נוּרִי: קְלוֹן־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם, חֶרְפַּת עַמֵּנוּ!

(המולה כללית)

ר' אֶלְעָזָר: חִדְלוּ נָא רַבּוֹתַי! אַחִים, הַחֲרִישׁוּ!

הֵן לֹא לְרִיב־שְׂפָתַיִם נִתְכַּנַּסְנוּ,

אֶלָּא כְּדֵי לְהִוָּעֵץ, כֵּיצַד

לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

יָדַעְתִּי, כִּי כֻּלְּכֶם רוֹצִים בִּכְבוֹד

הָעָם וּבִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת,

כֻּלְּכֶם בָּנִים נֶאֱמָנִים לָעָם.

הִזָּהֲרוּ, אֵיפוֹא, בְּדִבְרֵיכֶם,

יִשְׁמַע אִישׁ אִישׁ אֶת דַּעַת חֲבֵרוֹ

בְּסַבְלָנוּת, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁפֹּט…

ר' טַרְפוֹן: דְּבָרִים קְדוֹשִׁים!

בֶּן־נוּרִי: דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק.

בֶּן־קִסְמָא: מָרָנָן וְרַבָּנָן!

מֵאָז נִבְרַָא עוֹלָם רַק שְׁנֵי דְבָרִים

תָּמִיד הִכְרִיעוּ: כֹּחַ עִם יְכֹלֶת.

שְׁנֵיהֶם נִתְּנוּ לְרוֹמָא, רַבּוֹתַי!

מַלְכוּת־אֵימִים רַבַּת־עָצְמָה וָכֹחַ,

מִפְלֶצֶת־בַּלָּהוֹת, שֶׁבְּשִׁנֶּיהָ

תִּטְחַן, תָּדוּשׁ עַמִּים כְּטִיט חוּצוֹת –

מַה לְּעֻמָּתָהּ תּוֹלַעַת־יַעֲקֹב?

גַּרְגֵּר־אָבָק לְמַרְגְּלוֹת־עֲנָק.

הַאִם גַּרְגֵּר עָלוּב, מִדְרַס כָּל רֶגֶל

אֶת הַגְּיָסוֹת שֶׁל רוֹמָא יַעֲצֹר?

לֹא בִרְצוֹנָהּ שֶׁל רוֹמָא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ,

לֹא בִזְדוֹנָהּ בָּאָנוּ הָאָסוֹן,

אֻמָּה זוֹ מִשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ.

כֵּן, מִשָּׁמַיִם… כְּלוּם הָיוּ בָאוֹת

עָלֵינוּ גְזֵרוֹתָיו שֶׁל אַדְרִיָּנוֹס, –

לוּלֵא נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם?

לֹא, מָרָנָן וְרַבָּנָן! נִסְבֹּל

בְּהַכְנָעָה אֶת שִׁלְטוֹנָהּ שֶׁל רוֹמָא,

כִּי רְצוֹנָהּ – רְצוֹן הָאֱלוֹהִים.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: הָאֱלוֹהִים בָּחַר לְפִי דְבָרָיו

בָּרוֹמָאִים, וְלֹא בְיִשְׂרָאֵל.

וְשָׁוְא, רַק שָׁוְא חָזוּ כָּל הַנְּבִיאִים:

מָשִׁיחַ לֹא יָבוֹא, הוּא לֹא יָבוֹא.

ר' טַרְפוֹן: אִם כֵּן הַגֵּד, בֶּן־קִסְמָא, מָה הוֹעִילוּ

כָּל יִסּוּרֵי הָעָם וּמְצוּקוֹתָיו?

וְלָמָּה כָּאן נִשְׁהֶה?

בֶּן־נוּרִי: הַכֹּל תַּרְמִית!

נָשׁוּב הַבַּיְתָה וְנַפְקִיר אַרְצֵנוּ

בִּידֵי הַלִּגְיוֹנוֹת שֶׁל הָאוֹיֵב.

(קולות של התנגדות ומחאות. ר' עקיבא עולה שוב על הבמה)

ר' עֲקִיבָא: שְׁמָעוּנִי נָא אַחִים, בֵּית יִשְׂרָאֵל,

בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְאַחֲרֵי־כֵן תִּשְׁפֹּטוּ.

אֵינִי אוֹמֵר: קַבְּלוּ אֶת דַעְתִּי,

אוּלָם מֵחוֹבַתְכֶם אוֹתָהּ לִשְׁמֹעַ

בְּטֶרֶם תַּחְרְצוּ מִשְׁפַָּט עָלֶיהָ.

בִּקַּרְתִּי בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת, שׂוֹחַחְתִּי

עִם שַׁלִּיטִים בִּפְרִיגִיָּה וּפַרְתָא,

וּמַָה רָאִיתִי? כָּל עַמֵּי־עוֹלָם

הַמְשֻׁעְבָּדִים, יוֹשְׁבִים עַל פִּי הַר־גַּעַשׁ…

אֵשׁ־מֶרֶד בְּלִבָּם וְכָל חֶפְצָם

לִפְרֹק מֵעַל שִׁכְמָם עֻלָּהּ שֶׁל רוֹמָא…

בֶּן־תּוֹרְתָא: וְלָמָּה בְּעַצְמָם לֹא יִפְרְקוּהוּ?

ר' עֲקִיבָא: עַמֵּי־הָאֲרָצוֹת שֶׁמִּסָּבִיב

בְּלִי יִשְׂרָאֵל לֹא יַעַמְדוּ בַפָּרֶץ!

יָדַעְתִּי: לֹא רַבִּים הֵם הַמְּלֵאִים

בִּינָה, חָכְמָה וָדַעַת כְּמוֹ בֶּן־קִסְמָא

אַךְ מַה תּוֹעִיל חָכְמָה, אִם תְּהוֹם רַבָּה

תַּפְרִיד בֵּין הַָאֻמָּה וַחֲכָמֶיהָ?

הַאִם לְכָךְ נָטַלְנוּ אֶת עֲטֶרֶת

מוֹרֵי־הָעָם, סוֹפְרָיו וַחֲכָמָיו,

כִּי מֵרְצוֹנוֹ נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ

וְנִתְעַלֵּם מִכִּסּוּפֵי־נַפְשׁוֹ?

הֲזֶהוּ יֵעוּדֵנוּ לְרַפּוֹת

יְדֵי־הָעָם וְעַל פְּצָעָיו לִזְרוֹת

אֶת מֶלַח־הַיֵּאוּשׁ?

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִם עוֹד, רַבּוֹתַי,

כִּי שִׂנְאָתוֹ גָמְלָה, גָּדְלָה, גָּבְרָה

וּכְבָר הִבְשִׁילָה בִּכּוּרֵי־הַמֶּרֶד?

וְאִם, בֶּן־קִסְמָא, כָּל הַסַּנְהֵֶדְרִין

תִּפְסֹק, כִּי יִסְתַּלֵּק הָעָם מִמֶּרֶד,

הַאִם יֹאבֶה לִשְׁמֹעַ? לֹא וָלֹא!

הָעָם הָגֵן יָגֵן עַל מוֹלַדְתּוֹ,

בְּצִפָּרְנֵי־בַרְזֶל הוּא יֵאָחֵז בָּהּ,

יִלְחַם עַל אַדְמָתָהּ בְּדָם וָאֵשׁ

וְיַעֲזֹב אֶתְכֶם, בּוֹזֵי־מוֹלֶדֶת.

בֶּן־תּוֹרְתָא: הַאִם הָעָם, עֲקִיבָא בֶּן־יוֹסֵף,

מִלֵּא יָדֵֶיךָ לְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ?

ר' עֲקִיבָא: לוֹמְדֵי־תּוֹרָה, כ"ד אֲלָפִים,

שְׁלָחוּנִי הֵנָּה!

בְּעֵינֵיהֶם קָרָאתִי מְגִלַּת

מִלְחֶמֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲמָלֵק!

בֶּן־נוּרִי: וְהַמָּשִׁיחַ?

ר' עֲקִיבָא: הוּא נוֹשֵׂא הַמֶּרֵֶד!

מְרִידָה בְּרוֹמִי פֵּרוּשָׁהּ אֶחָד:

שְׁבִירַת כַּבְלֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

בֶּן־תּוֹרְתָא: הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ? בִּלְחָיֶיךָ

יַעֲלוּ, עֲקִיבָא, עֲשָׂבִים

וַעֲדַיִן בֶּן־דָּוִד לֹא בָּא!

ר' עֲקִיבָא: עֲדַיִן הוּא לֹא בָא. הַדִּין עִמְּךָ.

אוּלָם, בֶּן־תּוֹרְתָא, הֲתֵדַע לָבֶטַח,

כִּי לֹא יָבוֹא מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם?

כִּי לֹא יָצָא מָשִׁיחַ לְדַרְכּוֹ?

עַם יִשְׂרָאֵל צָמֵא לִפְדוּת וָיֶשַׁע,

לִגְאֻלָּתוֹ יִזְעַק – הֲנַעַזְבֵהוּ?

“וָחַי בָּהֶם” – כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ,

יָקוּם הָעָם וְיִלָּחֵם וָחַי!

בְּחַר, עַמִּי, בְּעַצְמְךָ דַרְכֶּךָ,

כִּי דַעַת חֲכָמֶיךָ נִפְתְּלָה.

אִם רְצוֹנְךָ אַדִּיר לְהִלָּחֵם –

קָחֵנִי נָא וּבִשְׁאֵרִית כֹּחִי

הָלֹךְ אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ עַד אֶפֹּלָה,

אַךְ אִם תִּבְחַר נַשֵּׁק בְּהַכְנַָעַָה

אֶת שֵׁבֶט הֵעָרִיץ הָרוֹמָאִי –

אָלִיט פָּנַי בְּעֶצֶב, בִּדְמָמָה

וְאֶעֱזֹב אַרְצִי לִפְנֵי הַשָּׁבֶר.

אוּלָם יֵדַע הָעָם עַד דּוֹר אַחֲרוֹן:

לֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחָקָנוּ

מִסֵּפֶר הַחַיִּים, כִּי אִם אֲנַחְנוּ

יָרַדְנוּ בְעַצְמֵנוּ אֶל הַקֶּבֶר

וּבְמוֹ יָדֵינוּ עַל גַּבּוֹ הִצַּבְנוּ

מַצֶּבֶת־דֵּרָאוֹן לְעוֹלְמֵי־עַד!

ר' אֶלְעָזָר: עֲקִיבָא, מָרָנָן וְרַבָּנָן!

סְפִינָה טְרוּפָה בְּיָם נִגְרָשׁ אֲנַחְנוּ,

קְרוּעִים הֵם מִפְרָשֶׂיהָ וְתָרְנָהּ

כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ בִּפְנֵי סוּפָה גוֹעֶשֶׁת.

עֲשֵׂה נָא, אֱלֹהִים, עִמָּנוּ נֵס,

כִּי נַעֲמֹד בַּנִסָּיוֹן הַזֶּה.

אִם רְצוֹנְךָ אֱמֶת, אֵל־אֱלוֹהִים,

כִּי לֹא יִדְרֹךְ עַל סַף בֵּית־מִקְדָּשְׁךָ

אוֹיֵב וָצָר בְּרֶגֶל גַּאֲוָה –

תֵּן לָנוּ רֹאשׁ אֲשֶׁר יַרְאֵנוּ דֶרֶךְ!

שְׁלַח לְעַם־בְּחִירְךָ אֶת הַגְּאֻלָּה,

לָהּ נְצַפֶּה מֵאוֹת שָׁנִים, הָבֵא

אֶת הַגּוֹאֵל, הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

וַדַּאי, וַדַּאי, צָדַק רַבִּי עֲקִיבָא,

עַם יִשְׂרָאֵל – בְּנֵי מְלָכִים כֻּלָּם,

וְאֵיךְ זֶה יִתְפַּלְּשׁוּ בְּנֵי־מְלָכִים

בַּעֲפָרָהּ שֶׁל רוֹמָא הַמִּרְשַׁעַת?

צָדַק רַבִּי עֲקִיבָא, וּבְכָל זֹאת

יֵשׁ לְדַבֵּר בְּפַּעַם אַחֲרוֹנָה

דִבְרֵי פִיּוּס וְתַחֲנוּנִים אֶל רוֹמָא…

נִשְׁלַח מִשְׁלַחַת שֶׁל שָׁלוֹם לְרוּפוּס.

אִם גַּם הַפַּעַם אֶת לִבּוֹ יַקְשִׁיחַ,

וְהָיִינוּ נְקִיִּים לִפְנֵי הָעָם.

רָאֹה יִרְאֶה הָעָם, כִּי לֹא חָשַׂכְנוּ

עָמָל כְּדֵי לְשַׁדֵּל אֶת הָאוֹיֵב,

אָז יַעֲנֶה עַל שְׁרִירוּתָה שֶׁל רוֹמָא

בְּיֶתֶר זַעַם, בְּעִקְּשׁוּת־מִשְׁנֶה,

אֲזַי יִרְאֶה, כִּי כָל עֵצָה אָבָדָה,

כִּי נִכְרְתָה מִמֶּנוּ כָל תִּקְוָה

וְלֹא נִשְׁאַר דָּבָר אֶלָּא יֵאוּשׁ,

אֲזַי יִמְרֹד, יִלְחַם אַף יְנַצֵּחַ!

הֵן גַּם אַתָּה לְדַעְתִּי תַסְכִּים.

בֶּן־קִסְמָא?

בֶּן־קִסְמָא: אָנֹכִי מַסְכִּים.

ר' אֶלְעָזָר: וְאַתָּה, רַבִּי עֲקִיבָא?

ר' עֲקִיבָא: כִּדְבָרְךָ – כֵּן יֶהִי!


תמונה ב'    🔗

בארמונו של הנציב הרומאי טורנוס רופוס. רופוס מסב לשלחן הערוך פירות ויין ומעין במפת־הארץ. נכנס שלישו מרצלוס.


מַרְצֶלוּס: כְּבוֹד הַנְּצִיב, שְׁלִיחֵי עַם־יִשְׂרָאֵל.

רוּפוּס: עַם יִשְׂרָאֵל? מַה רְצוֹנָם, מַרְצֶלוּס?

מַרְצֶלוּס: הֵם בָּאוּ לְבַקֵּשׁ, כִּי תְקַבְּלֵם

בְּטֶרֶם תְּקַיֵּם צַו־הַקֵּיסָר.

רוּפוּס: לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַבּוֹגְדִים. צַוֵּם,

כִּי לְבֵיתָם יָשׁוּבוּ.

מַרְצֶלוּס: הוֹד הַנְּצִיב,

זְקֵנִים הֵם, הַשְּׁלִיחִים וְנִכְּבָּדִים,

בְּעֵינֵיהֶם אֵשׁ־נְבִיאִים יוֹקֶדֶת

לֹא עַל בְּגִידָה יָעִיד מַרְאֵה־פְנֵיהֶם.

רוּפוּס: אַךְ לֹא אוּכַל מַלֵּא בַקָּשָׁתָם.

צַו־הַקֵּיסָר בָּרוּר הוּא וּמְפֹרָשׁ,

וְאִם לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ, יְבֻלַּע לִי.

מִי רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים?

מַרְצֶלוּס: רַבִּי עֲקִיבָא!

רוּפוּס: עֲקִיבָא? כֵּן, אַכִּיר הֵיטֵב פָּנָיו.

וּמִיהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁבָּא עִמּוֹ?

מַרְצֶלוּס: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה…

רוּפוּס: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ…

זֶה הַשּׁוּעָל הַשָּׂב וְהֶעָרוּם,

אֲשֶׁר נָסַע בַּחֲשַׁאי לְאַדְרִיָּנוֹס,

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת תְּלוּנָתוֹ עָלַי.

הַגֵּד לָהֶם בִּשְׁמִי, כִּי רַק לַשָּׁוְא

כָּל טִרְחָתָם.

מַרְצֶלוּס: קַבֵּל פְּנֵיהֵם, נְצִיב.

רוּפוּס: מַלֵא מִיַּד

אֶת פְּקֻדָּתִי, מַרְצֶלוּס. וְאוּלַי…

הַפַּעַם אֲמַלֵּא בַקָּשָׁתֶךָ…

אֶשְׁמַע אֶת מְזִמָּתָהּ שֶׁל הַמִּשְׁלַחַת.

צַוֵּה, אֵיפוֹא כִּי יִכָּנְסוּ, אִישׁ אִישׁ

לְפִי הַתּוֹר.

מַרְצֶלוּס: כִּפְקֻדָּתְךָ, הַנְּצִיב.

רוּפוּס: אֵין הַדָּבָר מַפְרִיעַ כְּלָל, מַרְצֶלוּס,

כִּי בֵינָתַיִם נְקַיֵּם מִצְוַת

הוֹד־הַקֵּיסָר. עֵת אֶתְוַכַּח עִמָּם,

תִּשְׁלַח צָבָא לַחֲרשׁ אֶת הַר־הַבַּיִת

וְאֶבֶן־הַפִּנָּה לִירוֹת לָעִיר

הַחֲדָשָׁה, קַפִּיטוֹלינָה אֶלְיָה.

הֵבַנְתָּ?

מַרְצֶלוּס: הֲבִינוֹתִי, אֲדוֹנִי (יוצא)

רוּפוּס: עַם סַרְבָּנִי, עִקֵּשׁ, מַמְרֶה, קְשֵׁה־עֹרֶף.

נָכוֹן, כִּי קְצָת זִלְזַלְנוּ בַיְהוּדִים,

אוּלָם הֵם בְּעַצְמָם בְּכָךְ אָשָׁמוּ.

עֲקִיבָא יִכָּנֵס!

ר' עֲקִיבָא: בִּרְכַּת שָׁמַיִם

וְרַב שָׁלוֹם עָלֵֶיךָ, כְּבוֹד הַנְּצִיב!

רוּפוּס: שָׁלוֹם? חֲבָל מְאֹד, שֶׁלֹּא אוּכַל,

עֲקִיבָא לְהַחְזִיר לְךָ שָׁלוֹם

כְּגֹדֶל תְּהִלָּתְךָ וְחָכְמָתֶךָ.

אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ־חַתְחַתִּים.

אַךְ דַּע, כָּל מִי שֶׁאָץ וּמַעְפִּיל

אֶל רֹאשׁ הָהָר, יִפֹּל וְלֹא יָקוּם.

סָבוּרְנִי, כִּי יַָדוּעַ הַדָּבָר

לְאִישׁ חָכָם וּשְׂבַע־יָמִים כָּמוֹךָ.

ר' עֲקִיבָא: אָכֵן, נְצִיב, אָדָם יָשִׁישׁ אָנֹכִי,

אִם גַּם חָכָם, הָאֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

אֲנִי דוֹרֵשׁ טוֹבַת עַמִּי בִּלְבָד.

רוּפוּס: בְּמֶרֶד?

ר' עֲקִיבָא: לֹא בְּמֶרֶד, כְּבוֹד הַנְּצִיב.

יָדַעְנוּ גַם יָדַעְנוּ מַהִי רוֹמָא

וּמַָה אֲנַחְנוּ…

רוּפוּס: חוֹלְמִים הַעֲבָדִים חֲלוֹם־הַמֶּרֶד…

ר' עֲקִיבָא: כָּל הַמֵּשִׂים אֶת חֲבֵרוֹ לְעֶבֶד,

עַצְמוֹ הוּא עֶבֶד לִשְׁרִירוּת־לִבּוֹ.

רוּפוּס: אֵין פְּנַאי לִי לְמִשְׂחַק מִלִּים־תְּפֵלוֹת.

בְּאַדְנוּתָהּ שֶׁל רוֹמָא – צִדְקָתָהּ.

ר' עֲקִיבָא: אָכֵן צָדַקְתָּ, רַב כֹּחָהּ שֶׁל רוֹמָא,

כָּבֵד הוּא בְּמֹאזְנֵי גוֹרַל־עוֹלָם,

אַךְ בְּמֹאזְנֵי־הָאֱלֹהִים כָּבֵד

מִמֶּנּוּ מִשְׁקָלֵנוּ שִׁבְעָתַיִם.

“אֶחָד הוּא אֱלֹהִים, אֵין מִלְּבַדּוֹ” –

הִכְרַזְנוּ בְאָזְנֵי כָּל הָעוֹלָם,

וְזֹאת, נָכְרִי, לָנֶצַח לֹא תָבִינָה.

רוּפוּס: אֶחַָד הוּא אֱלֹהִים, וְהָעוֹלָם

בָּטַח בְּכָל לִבּוֹ בֶּאֱלִילֵינוּ.

הֵיכָן הָיָה אֵל־יִשְׂרָאֵל – עֵת טִיטוּס

שָׁלַח אֵשׁ־לַפִּידָיו בְּהֵיכַלְכֶם?

נִצְּחוּ לָעַד הָאֱלִילִים שֶׁלָּנוּ

אֶת ה’־צְבָאוֹת, אֲשֶׁר שָׂמְכֶם

עֲפַר חוּצוֹת, מִרְמָס לְכָל עוֹבֵר.

תּוֹלַעַת רְמוּסָה – מָה עוֹד תִּדְרשׁ?

ר' עֲקִיבָא: לִשְׁאֹף אֲוִיר, לִחְיוֹת רוֹצִים אֲנַחְנוּ,

וְזוֹ הִיא זְכוּת כָּל חַי עַל אֲדָמוֹת!

רוּפוּס: וּמִי מָנַע אוֹתָהּ מִכֶּם? חֲיוּ.

אַחַת הִיא חוֹבַתְכֶם – לְהִכָּנֵעַ.

ר' עֲקִיבָא: אוּלָם לְהַכְנָעָה פֵּרוּשׁ אֶחָד:

וַתֵּר עַל אֱלֹהִים וְעַל מוֹלֶדֶת.

רוּפוּס: מוֹלֶדֶת, אֱלֹהִים – מִלִּים רֵיקוֹת,

כֹּחֵנוּ – אֱלֹהֵי־כָּל־הָעוֹלָם

וְהַמּוֹלֶדֶת – רוֹמָא הַמְנַצַּחַת.

רַק סִיעַתְכֶם, סִיעַת־מוֹרְדִים קְטַנָּה

לְרֶכֶב־נִצְחוֹנָהּ כְּאֶבֶן־נֶגֶף.

אַךְ דְּעוּ, כִּי רֶכֶב־רוֹמָא יִרְמָסְכֶם,

כְּמוֹ שֶׁרָמַס עַד הֵנָּה כָּל אוֹיְבֶיהָ!

ר' עֲקִיבָא: רְצוֹנְכֶם הָרוֹמָאִים, לְהַשְׁמִידֵנוּ,

אַף לְכַבּוֹת אֶת אוֹר צִמְאוֹן־הַחֹפֶשׁ

אֲשֶׁר הִדְלַקְנוּ בְחֶשְׁכַת־תֵּבֵל,

אַך לֹא יִכְבֶּה הָאוֹר הַזֶּה לָנֶצַח.

עַמִּים יֹאבְדוּ וַאֲרָצוֹת יֻשְׁמָדוּ –

אַךְ יִשְׂרָאֵל חָיֹה יִחְיֶה לָעַד.

רוּפוּס: דֹּם! סוּר מֵעַל פָּנַי, אִישׁ־הֲזָיוֹת!

רַק הַשֵּׂיבָה הִצִּילַתְךָ מִמָּוֶת…

ר' עֲקִיבָא: לֹא שֵׂיבָתִי – אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. (יוצא)

רוּפוּס: אִישׁ הֲזָיוֹת נִקְלֶה! זָקֵן אַשְׁמַאי!

עוֹד יוֹם יָבוֹא – וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

כַּפּוֹת רַגְלַי עוֹד תְּנַשֵּׁק, נָבָל!

(המסך מתבדר ונכנס ר' יהושע בן חנניה. ר' יהושע משתחוה ונצב לפני רופוס)

רוּפוּס: אַתָּה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־חֲנַנְיָה?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אָנֹכִי, הַנְּצִיב.

רוּפוּס: מָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: נִתְבַּשַּׂרְנוּ,

כִּי יֵשׁ בְּדַעְתְּךָ, הַנְּצִיב…

רוּפוּס: לַחֲרשׁ אֶת הַר־צִיּוֹן עִיִּים וְעִיר

לִבְנוֹת עַל מַשּׁוּאוֹת הֵיכַל־שְׁלֹמֹה –

שְׁמָהּ יִקָּרֵא: קַפִּיטוֹלִינָה אֶלְיָה.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: בִּמְקוֹם צִיּוֹן – קַפִּיטוֹלִינָה אֶלְיָה?

רוּפוּס: כָּךְ רְצוֹנִי.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: לֹא בְחָכְמָה רָצִיתָ.

רוּפוּס: וּמַהוּ בְעֵינֶיךָ דְבַר־חָכְמָה?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: דָּבָר שֶׁבִּצּוּעוֹ הוּא אֶפְשָׁרִי.

רוּפוּס: אֲנִי לֹא אֲבַצַּע?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: מְסֻפָּקַנִי.

רוּפוּס: מַדּוּעַ? הֲיֶחְסַר לִי עֹז וָכֹחַ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: הִנָּם גַּם בִּרְשׁוּתֵנוּ, הוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: לָכֶם הָרְשׁוּת רַק לְהָטִיחַ רֹאשׁ

אֶל הַחוֹמוֹת בְּצוֹם וּבִתְפִלָּה.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: נְצִיב!

רוּפוּס: הַחֲרֵשׁ! הֵיטֵב יָדַעְתִּי, כִּי אַתֶּם,

הָרַבָּנִים, מְקוֹר שִׁסּוּי וָמֶרֶד,

אַתֶּם – צָרַעַת בְּגוּפָהּ שֶׁל רוֹמָא,

אֵין תַּקָּנָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידְכֶם.

עוֹד לֹא תַכִּירוּ, כַּנִּרְאֶה, אֶת רוֹמָא!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אַךְ גַּם אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתָנוּ,

אִם לֹא יָדַעְתָּ, מַהוּ הַר־צִיּוֹן

וּמַה הֵיכַל־הַקֹּדֶשׁ לְעַמֵּנוּ.

רוּפוּס: נִדְרֹס אֶתְכֶם כִּדְרֹס אֶת הַתּוֹלַעַת.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוֹתָנוּ – כֵּן, כִּי מֻעָטִים אֲנַחְנוּ,

אַךְ לֹא אֶת יִשְׂרָאֵל: הוּא בֶּן־אַלְמָוֶת.

רוּפוּס: דַּבֵּר מַהֵר, כִּי שְׁעָתִי דוֹחֶקֶת.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: בַּטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה: הִיא בְּנַפְשֵׁנוּ.

רוּפוּס: הֲרֵי אֶל הַקֵּיסָר נָסַעְתָּ, רַבִּי, –

וְלָמָּה זֶה תִפְנֶה עַכְשָׁו אֵלַי?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: רָחוֹק הוּא הַקֵּיסָר מִירוּשָׁלַיִם

וְזַעַם בְּנֵי־עַמֵּנוּ לֹא יֵדַע.

אַתָּה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ, בְּתוֹכֵנוּ

וְחוֹבָתִי – לְהַזְהִירְךָ, נְצִיב!

רוּפוּס: לְהַזְהִירֵנִי? מִפְּנֵי מָה?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: מִפְּנֵי

עַזּוּת־לִבְּךָ אֲשֶׁר תִּקְרָא לָהּ: כֹּחַ.

רוּפוּס: הַאִם תַּטִּיל סָפֵק עוֹד בְּכֹחִי?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: חָלִילָה, אַךְ אַמְשִׁיל לְךָ מָשָׁל

וְאָז תָּבִין הַכֹּל. אַרְיֵה זִנֵּק

אֵי־פַּעַם מִסֻּבְּכוֹ – שִׁחֵר לְטֶרֶף.

קְפִיצוֹת־מִסְפָּר – וַיִּתְקָרֵב לְנַחַל,

שָׁם עֳפָרִים רִוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם.

נִשָּׁא קָדִימָה מֶלֶךְ־הַחַיּוֹת,

קָפַץ עַל עֹפֶר רַךְ וַיִּשָּׂאֶנּוּ.

אַךְ בְּחָפְזוֹ לַטֶּרֶף לֹא הִשְׁגִּיחַ,

כִּי נֶאֱחַז עַקְרָב בִּשְׂעַר־רַגְלוֹ.

וְעֵת לִפְנֵי גוּרָיו טַרְפּוֹ הִנִּיחַ,

כָּרַע־נָפַל גַּם הוּא עִמּוֹ לָאָרֶץ.

רוּפוּס: צָדַקְתָּ! רוֹמָא הִיא אַרְיֵה, אוּלָם

עַמְּךָ אֵינוֹ עַקְרָב – אֶלָּא יַתּוּשׁ.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוּלַי יַתּוּשׁ… אֵי־פַעַם בִּימֵי קֶדֶם

נִכְנַס יַתּוּשׁ בָּאֹזֶן שֶׁל נִמְרוֹד,

נִקֵּר, נִקֵּר בְּתוֹךְ מֹחוֹ בְּלִי־הֶרֶף,

עַד שֶׁנִּמְרוֹד יָצָא מִדַּעְתּוֹ.

רוּפוּס: דַּי בִּבְדָיוֹת וּבִמְשָׁלִים תְּפֵלִים.

בַּסַּנְהֶדְרִין תִּשָּׂא אֵת מְשָׁלֵֶיךָ.

מִי הַשְּׁלִישִׁי? גַּם הוּא חָכָם כָּמוֹךָ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: חָכָם, נְצִיב, וְאוּלַי עוֹד רַב מִזֶּה. (יוצא)

(נשמע קול רעש)

רוּפוּס: מַה קּוֹל הַהֲמֻלָּה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע?

(החדרה מתפרץ מרצלוס, כשהוא פצוע)

מַרְצֶלוּס טוּלִיוּס קִיֵּם לָבֶטַח

אֶת פְּקֻדָּתִי. הָהּ, מַרְס אַדִּיר, מַרְצֶלוּס!

סַפֶּר־נָא: מַה קָּרָה, כֵּיצַד נִפְצַעְתָּ?

מַרְצֶלוּס: מִלֵּאתִי, הוֹד הַנְּצִיב, אֶת פְּקֻדָּתֶךָ!

רָתַמְנוּ אַרְבָּעָה צִמְדֵי־פָרִים,

צִוִּיתִי לַחֲרשׁ אֶת הַר־הַבַּיִת.

נָתַתִּי אוֹת, וְהַכָּרוֹז הִשְׁמִיעַ

צַו־הַקֵּיסָר. סָבִיב בַּמַּעְגָל

עָמְדוּ שָׁם הַיְּהוּדִים, חִוְּרִים כַּצֵּל.

רוּפוּס: זֶה לֹא חָשׁוּב. אֶל הָעִנְיָן, מַרְצֶלוּס!

מַרְצֶלוּס: עֵת הַכָּרוֹז גָּמַר לִקְרֹא, לְפֶתַע

קָפַץ אֶחָד עֲנָק מִתּוֹךְ הָעָם

וּבָאֶגְרוֹף מָחַץ רֹאשׁ פַּר רַב־כֹּחַ,

עַד כִּי הַפָּר כָּרַע תַּחְתָּיו בִּן־רֶגַע,

וְהָעֲנָק – קוֹלוֹ הִרְעִים כָּרָעַם:

"כָּךְ יֵעָשֶׂה לְכָל אֲשֶׁר יָעֵז

בְּיַד זֵדִים נַבֵּל אַדְמַת־הַקֹּדֶשׁ!

תְּרוּעוֹת־שִׂמְחָה הֵרִיעוּ…

רוּפוּס: וְאַתָּה?

מַרְצֶלוּס: נָתַתִּי צָו מִיָּד לְחַיָּלֵינוּ,

שֶׁיִּרְתְּמוּ עַצְמָם לִמְשֹׁךְ בָּעֹל.

אַךְ הָעֲנָק אָחַז בַּמַּחֲרֵשָׁה,

גָּזַר סְבִיבוֹ עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין

וְכִזְבוּבִים פִּזֵּר אֶת חַיָּלֵינוּ.

כָּל הַפְּלֻגָּה הֵנִיס.

רוּפוּס: חֶרְפָּה כָזֹאת!

מַרְצֶלוּס: הָעָם כֻּלּוֹ פָרַץ, נִדְחַק קָדִימָה,

הִמְטִיר בְּרַד־אֲבָנִים עַל הַצָּבָא.

וְאֵיךְ יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בַּפָּרֶץ?

רוּפוּס: קוּם וְהַזְעֵק אֶת חֵיל־הַמִּלּוּאִים,

וְיִרְמְסוּ אוֹתָם כְּטִיט־חוּצוֹת.

לֹא יִשָּׁאֵר לַמִּתְנַפְּלִים אַף זֵכֶר.

מַרְצֶלוּס: נְצִיב, שָׁלְחֵנִי אֶל אֲשֶׁר תִּשְׁלַח,

שָׁלְחֵנִי לְהַכּוֹת אֶת חַנִּיבַעַל,

לִרְעֹץ שִׁבְטֵי־מִדְבָּר, פִּרְאֵי־הָרִים,

גַּם לֹא אַָנִיד עַפְעָף, אַךְ אֵין עֵצָה

כְּנֶגֶד הֲמוֹנִים מְטֹרָפִים.

אַחַת בְּרוּרָה לִי: לֹא נַחֲרשׁ בָּהָר.

רוּפוּס: נַחֲרשׁ, וְלוּ נָפוֹל יִפֹּל אֲפִלּוּ

לִגְיוֹן שָׁלֵם בַּקְּרָב, חָרוֹשׁ נַחֲרושׁ!

(מתגבר קול צלצול הנשק. מופיע בר־כוכבא בלבוש פשוט, והוא בלתי־מזוין. זקנו הצהבהב והמתולתל מכסה את חזו. שערות ארוכות מלפפות את ראש הארי שלו. נגש בנחת אל רופוס, המסתכל בו. בלי ניד וניע. מאחוריו בריחוק־מה נכנס ר' עקיבא).

בַּר־כּוֹכְבָא: פָּנֶיך לְחַלּוֹת אֵלֶיךָ בָּאוּ

עֲקִיבָא וְיהוֹשֻׁעַ; לֹא הָדַרְתָּ

פְּנֵי הַזְּקֵנִים. בְּטֶרֶם עוֹד הִסְפִּיקוּ

לִגְמֹר דְּבָרָם, וּכְבָר אַנְשֵׁי־צָבָא

הִתְחִילוּ לְבַצֵּעַ פְּקֻדָּתֶךָ.

רוּפוּס: וּמַה זֶּה עִנְיָנְךָ?

בַּר־כּוֹכְבָא: זֶה מַעֲשֶׂה

בִּלְתִּי־הוֹגֵן, זוֹ רַמָּאוּת שְׁפָלָה.

אַךְ אֶת דְּבָרַי הֲרֵי תִשְׁמַע, נְצִיב.

חֲזֹר הַבַּיְתָה וֶאֱמֹר לְרוֹמָא:

אִם גַּם תָּבוֹא בְּכָל שִׁפְעַת כֹּחָהּ,

בְּכֹבֶד כְּלֵי־זֵינָהּ וְקַלְגַּסֶּיהָ –

בְּהַר־הַבַּיִת לֹא תִגַּע וְלֹא

תַּחֲרשׁ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר עָלֶיהָ

הֵיכַל־קָדְשֵׁנוּ הִתְנוֹסֵס, נְצִיב!

רוּפוּס: בְּמוֹ יָדַי אָנֹכִי אֶחְרְשֶׁנָּה!

בַּר־כּוֹכְבָא: חֲזֹר בְּךָ, נְצִיב!

רוּפוּס: וּמִי אַתָּה, בַּרְבַּר?

ר' עֲקִיבָא: בְּחִיר אֱלוֹהַּ – זֶה הָאִישׁ! בַּר־כּוֹכְבָא,

כּוֹכָב אֲשֶׁר דָּרַךְ מִיַּעֲקֹב.

(אל בר־כוכבא)

שָׂא בִּרְכָתִי, בַּר־כּוֹכְבָא, גּוּר־אַרְיֵה!

רָאוּי אַתָּה לִשְׂרֹף בְּהֶבֶל־פִּיךָ

אֶת הַשָּׂטָן, עָרִיץ כָּל הָעוֹלָם.

(אל הנציב)

וְאַתָּה, כְּבוֹד הַנְּצִיב, לֵךְ וּבַשֵּׂר

לְמַלְכְּךָ: מָרְדָה בּוֹ יְהוּדָה!

בַּר־כּוֹכְבָא: לֹא נְנַפֵּץ רֹאשֵׁנוּ אֶל חוֹמוֹת

הֵיכַל קָדְשֵׁנוּ, לֹא!

בְּיָד רָמָה נִפְסַע עַל רֹאשׁ צָרֵינוּ,

נִפְרֹק עֹל שִׁעְבּוּדָם לְעֲדֵי־עַד!

רוּפוּס: (אל מרצלוס) לֵךְ וְהוֹדִיעַ חִישׁ־מַהֵר לְרוֹמָא:

אֵשׁ־הַשְּׂרֵפָה עוֹמְדָה לְהִתְפַּשֵּׁט…

עַתָּה יָדַעְתִּי:

עֲקִיבָא הוּא הַלֵּב, הַָרֹאשׁ – יְהוֹשֻׁעַ,

בַּר־כּוֹכְבָא מִשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל – הַזְּרוֹעַ!


 

מערכה ב'    🔗

תמונה א'    🔗

בהרים יושבים על גבי סלע בר־כוכבא, ר' עקיבא ור' יהושע. בריחוק־מה מתנופף דגל־המרד. מן הצד על יד שולחן קטן יושב רשָם. בר־דרורא פונה אל העם הנסער הסמוי מן העין.


בַּר־דְּרוֹרָא: בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים, בּוֹרֵא עוֹלָם,

שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר בַּר־כּוֹכְבָא, רֹאשׁ צְבָאֵנוּ!

קוֹלוֹת: יְחִי בַּר־כּוֹכְבָא!

עוֹד קוֹלוֹת: שֶׁקֶט, אַל תַּפְרִיעוּ!

בַּר־דְּרוֹרָא: הִכְבִּידָה אֶת יָדָהּ עָלֵינוּ רוֹמָא.

אָפֵס כֹּחֵנוּ מִלָּשֵׂאת עֻלָּהּ.

בִּקַּשְׁנוּ לְשַׁדְּלָהּ וּלְפַיְסָהּ

גַּם בְּדוֹרוֹן, גַּם בְּדִבְרֵי־שָׁלוֹם.

שִׁדַּרְנוּ אֶל הָרוֹמָאִים מִשְׁלחַת,

אוּלָם הִיא שָׁבָה כָּל־עֻמַּת שֶׁבָּאָה.

קוֹלוֹת: אֶל בֵּית הַנְּצִיב!

נֵלֵךְ נָא אֶל הַנְּצִיב!

בַּר־דְּרוֹרָא: שִׁדַּרְנוּ שְׁלִיחִים גַּם אֶל הַנְּצִיב,

אַךְ הֶעָרִיץ הַגֵּא וְעַז־הַנֶּפֶשׁ

קִבֵּל פְּנֵיהֶם בְּבוּז וַחֲרָפוֹת.

שְׁעַת הַהַכְרָעָה, אַחִים, הִגִּיעָה,

שְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה! הַיּוֹם יוּטַל

גּוֹרַל הָעָם, לְשֵׁבֶט אוֹ לְחָסֶד!

אִם בְּשִׁפְלוּת נוֹסִיף לָכֹף רֹאשֵׁנוּ

אוֹ נְקַדֵּם פְּנֵי צַר בְּרֹאשׁ זָקוּף!

קוֹלוֹת: בְּחֶרֶב נְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אוֹיְבֵנוּ,

כְּאִישׁ אֶחָד נֵצֵא לִקְרַאת אוֹיֵב!

נָקוּמָה וּנְגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ!

בַּר־דְּרוֹרָא: לֹא בִצְעָקוֹת, לֹא בִקְרִיאוֹת־נָקָם –

נַרְאֶה בְּמַעֲשִׂים אֶת רְצוֹנֵנוּ.

כָּל אִישׁ מִכֶּם, שֶׁעַד לִבּוֹ נָגַע

אֲסוֹן־הָעָם וְאֵשׁ־נָקָם תֹּאכְלֶנּוּ –

יָקוּם וְיִתְנַדֵּב לִצְבָא־הָעָם!

קוֹלוֹת: כֻּלָּנוּ מוּכָנִים לִלְחֹם, כֻּלָּנוּ!

נִלְחַם וּנְגָרֵשׁ אֶת הָאוֹיֵב.

נִלְחַם גַּם נְנַצֵּחַ!

בַּר־דְּרוֹרָא: אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יִגַּשׁ אֶל הַבָּמָה,

יָרִים יָדוֹ, יִשַּׁק שׁוּלֵי־הַדֶּגֶל

וְיֵרָשֵׁם בְּסֵפֶר־הַפְּקוּדִים

שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים אוֹ הָרַגְלִים.

קוֹלוֹת: יְחִי בַּר־כּוֹכְבָא!

עוֹד קוֹלוֹת: נֵרָשֵׁם כֻּלָּנוּ!

לְאַט, לְאַט! אַל נָא בְּחִפָּזוֹן.

קוֹל: שִׁמְעוּ דִבְרֵי בַּר־דְּרוֹרָא עַד תֻּמָּם.

בַּר־דְּרוֹרָא: מִלְּבַד שְׁנֵי אֵלֶּה – גְּדוּד שְׁלִישִׁי קָבַעְנוּ,

גְּדוּד קְצוּצֵי־אֶצְבַּע…

מִי שֶׁמּוּכָן לְפִי הַצָּו כָּל רֶגַע

לְהַעֲרוֹת לַמָּוֶת אֶת נַפְשׁוֹ,

חַיָּב גַּם לְקַצֵּץ אֶצְבַּע אַחַת.

(רטון בקהל)

קוֹל: אֲנִי מַסְכִּים!

עוֹד קוֹל: גַּם אָנֹכִי מַסְכִּים!

יוּסְטָא: קָרָאתָ אֶת הָעָם לְהִתְפַּקֵּד!

אֲנִי מוּכָן. תֵּן חֶרֶב וְאֵלֵכָה.

בַּר־דְּרוֹרָא: חַכֵּה, אַל תְּמַהֵר! לֵךְ לַמְפַקֵּד!

יוּסְטָא: (נגש לבר־כוכבא) קָחֵנִי לַצָּבָא!

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה שְּׁמֶךָ?

יוּסְטָא: יוּסְטָא בֶּן טַבַּאי.

בַּר־כּוֹכְבָא: שְׁנוֹתֶיךָ?

יוּסְטָא: בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה מְּלַאכְתְּךָ?

יוּסְטָא: שְׁוִילְיָא שֶׁל נַגָּר.

בַּר־כּוֹכְבָא: וְלָמָה בָּאתָ?

יוּסְטָא: לִלְחֹם עִם הָאוֹיֵב הָאַכְזָרִי.

ר' עֲקִיבָא: מַרְאֵה־פָנֶיךָ, יוּסְטָא, לֹא יָעִיד,

כִּי תַעֲמֹד בַּקְּרָב בִּפְנֵי אוֹיְבֵנוּ.

יוּסְטָא: חָזָק אֲנִי, הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה.

כֹּחִי עָצוּם. תִּשְׁאַל אֶת רֹאשׁ־הַכְּפָר.

הִנֵּה שִׁלְשׁוֹם זִנֵּק מִן הַגְּדֵרָה

פַּר בֶּן־בָּקָר גָּדוֹל וְהִשְׁתּוֹלֵל

בְּתוֹךְ הַכְּפָר. טָבְיוֹמִי הַנַּפָּח

רָצָה לַעֲצֹר אוֹתוֹ, אוּלָם הַפָּר

כִּמְעַט רִסֵּק אוֹתוֹ בְּמוֹ קַרְנָיו.

וְאָז… וְאָז קַל כַּבָּזָק קָפַצְתִּי

עַל רֹאשׁ הַפָּר וַאֲחַזְתִּיו בֶּחָח…

וְכָכָה הֶחְזַרְתִּיו אֶל הַגְּדֵרָה…

תִּשְׁאַל אֶת רֹאשׁ־הַכְּפָר…

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוּלָם, בָּחוּר,

הַפָּר הָרוֹמָאִי נוֹרָא כִפְלַיִם…

יוּסְטָא: גַּם אָנֹכִי אַכְפִּיל אֶת כֹּחוֹתַי…

אָמְנָם צָעִיר עוֹדֶנִּי בְּשָׁנִים,

אַךְ בְּשִׂנְאָה לְרוֹמָאִים בָּגַרְתִּי.

כָּל חֲמָתִי, כָּל זַעֲמִי אֶשְׁפֹּךְ

עַל רֹאשׁ הָרוֹמָאִים וְגַם אוּכָל!

בַּר־כּוֹכְבָא: אָכֵן תּוּכַל, בְּנִי יוּסְטָא!

ר' עֲקִיבָא: כֵּן יִרְבּוּ!

בַּר־דְּרוֹרָא: וּבְאֵיזֶה גְדוּד תִּבְחַר?

יוּסְטָא: בִּגְדוּד קְצוּצֵי־אֶצְבַּע!

בַּר־כּוֹכְבָא: רָשְׁמֵהוּ: יוּסְטָא בֶּן טַבַּאי,

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, גְּדוּד קְצוּצֵי־אֶצְבַּע.

הַסּוֹפֵר: רָשַׁמְתִּי כִּדְבָרְךָ!

בַּר־דְּרוֹרָא: מִי הַשֵּׁנִי?

בֶּן־פַּזִּי: אֲנִי, כְּבוֹד הַמְפַקֵּד.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה שְּׁמֶךָ?

בֶּן־פַּזִּי: אָנֹכִי – יוֹסֵף בֶּן פַּזִּי.

בַּר־כּוֹכְבָא: גִּילְךָ?

בֶּן־פַּזִּי: בֶּן אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ אָנֹכִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: מֵאַיִן?

בֶּן־פַּזִּי: מִזִּכְרוּן.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה מְּלַאכְתְּךָ?

בֶּן־פַּזִּי: חוֹרֵשׁ אֲנִי, עוֹבֵד אֶת אַדְמָתִי.

שְׁלֹשָׁה בָּנִים חָנַנִי אֱלוֹהִים,

פִּרְדָּה, שִׁשָּׁה כְבָשִׂים לִי וּשְׂדֵה־כָרֶם.

שָׂבַעְתִּי גִּיל וָאשֶׁר כָּל יָמַי.

עַכְשָׁו יְמֵי צָרָה לְיִשְׂרָאֵל,

אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: יוֹסֵף בֶּן פַּזִּי!

הִנֵּה פָשְׁטוּ לִסְטִים עַל אַרְצְךָ,

וּמִסָּבִיב נִשְׁפַּךְ דַּם שֹׁד וָרֶצַח –

אֵיךְ בִּמְנוּחָה אֶת לַחְמְךָ תֹאכַל

וְאֵיךְ תַּחֲרשׁ בְּשֶׁקֶט אַדְמָתֶךָ?

עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וּבָאתִי הֵנָּה.

קָחֵנִי־נָא, בַּר־כּוֹכְבָא!

בַּר־כּוֹכְבָא: וְאַדְמָתְךָ, יוֹסֵף, מַה יְּהֵא עָלֶיהָ?

בֶּן־פַּזִּי: וּמָה אוֹעִיל – אִם לְעָבְדָהּ אוֹסִיף?

אֲנִי, אִשְׁתִּי וְכָל בָּנַי עוֹבְדִים

יוֹמָם וָלַיְלָה בְּזֵעַת אַפַּיִם;

אוּלָם לַשָּׁוְא כֹּחֵנוּ נְכַלֶּה.

עֲמַל־כַּפֵּינוּ רוֹמָאִים יַחְמֹסוּ,

מֵיטַב יְבוּל־הָאֲדָמָה יִגְזֹלוּ,

בָּנַי אַחֲרַי יַמְשִׁיכוּ לְעָבְדָהּ –

אֲנִי מֵעֹל זָרִים אֲשַׁחְרְרֶנָּה.

בַּר־כּוֹכְבָא: יָפֶה, בֶּן פַּזִּי. לֵךְ אֶל צִבְאוֹתַי!

ר' עֲקִיבָא: בָּרוךְ תִּהְיֶה, בֶּן־פַּזִּי הָאַמִּיץ!

בַּר־דְּרוֹרָא: וּמָה הַגְּדוּד אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בּוֹ?

בֶּן־פַּזִּי: אִישׁ־אֲדָמָה אָנֹכִי, רַבּוֹתַי,

כָּל הַיָּמִים רַגְלַי לִדְרֹךְ הִסְכִּינוּ

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה… כָּל הַיָּמִים…

לִגְדוּד רַגְלִים סָפְחוּנִי…

בַּר־כּוֹכְבָא: תִּרְשֹׁם: יוֹסֵף בֶּן־פַּזִּי מִזִכְרוּן,

בֶּן אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ, לִגְדוּד רַגְלִים.

מִי הַשְּׁלִישִׁי?

נְחוּנְיָה: אָנֹכִי – הַשְּׁלִישִׁי.

בַּר־דְּרוֹרָא: טָעִיתָ, בְּוַדַּאי. כָּאן יֵרָשֵׁם

חֵיל־מִתְנַדְּבִים.

נְחוּנְיָה: אָנֹכִי – מִתְנַדֵּב.

בַּר־דְּרוֹרָא: הֲרֵי אַתָּה… צוֹלֵעַ?

נְחוּנְיָה: אֵין דָּבָר.

חָזָק אֲנִי פִּי־אֶלֶף מֵהַנֹּעַר.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּבֶן־כַּמָּה אַתָּה?

נְחוּנְיָה: אֵינִי זוֹכֵר,

אוּלָם רָחוֹק מִגְּבוּל־הַחֲמִשִּׁים.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמַה שִּׁמְךָ?

נְחוּנְיָה: נְחוּנְיָה בֶּן־שַׁלּוּם.

תִּשְׁאַל אֶת בְּנֵי שִׁילֹה וְיַגִּידוּךָ,

מִי הוּא נְחוּנְיָה. יְהוּדִי פָּשׁוּט,

אַךְ רֶשַׁע לֹא אֶסְבֹּל. הִנְּךָ רָשָׁע –

אֶמְלֹק רֹאשְׁךָ וְגַם אוֹצִיא קְרָבֶיךָ.

כָּזֶה אֲנִי – נְחוּנְיָה בֶּן־שַׁלּוּם.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה מְּלַאכְתְּךָ?

נְחוּנְיָה: קַצָּב אֲנִי, קַצָּב.

גַּם בּוּרְסָקִי, אֲנִי וּשְׁנֵי אַחַי.

הַמְּחִיר – לְפִי סוּגָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה.

אִם זוֹ פָּרָה…

ר' יְהוֹשֻׁעַ: וְלָמָּה בָּאתָ הֵנָּה?

עֶשְׂרִים עוֹרוֹת כְּבָשִׂים מִן הַמֻּבְחָר

גָּזְלוּ מִמֶּנִי סַרְדְיוֹטִים אֵלֶּה,

עֶשְׂרִים עוֹרוֹת. טְרַפֵּעִיק לֹא שִׁלְּמוּ.

וּכְשֶׁנִסִּיתִי לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ,

הִכּוּנִי הַנִּבְזִים וְצָעֲקוּ לִי:

גֶּשׁ הָלְאָה יְהוּדִי פַּחְדָּן!

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמָה רְצוֹנְךָ, נְחוּנְיָה?

נְחוּנְיָה: מַה פֵּרוּשׁ?

לִפְשֹׁט עוֹרָם רוֹצֶה אֲנִי, בַּר־כּוֹכְבָא!

לִפְשֹׁט עוֹרָם, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ!

אַרְאֶה לְכָל הַבִּרְיוֹנִים הָאֵלֶּה

מַה פֵּרוּשוֹ שֶׁל יְהוּדִי פַחְדָּן.

אֶמְחַץ רָאשִׁים, מֵעַיִם אֲרַטֵּשׁ,

אֶפְשֹׁט הָעוֹר עִם הַבָּשָׂר גַּם יַחַד,

וְלַכְּלָבִים אַשְׁלִיךְ הָעֲצָמוֹת…

סָפְחֵנִי נָא, בַּר־כּוֹכְבָא, לַצָּבָא.

לֹא תִתְחָרֵט!

בַּר־כּוֹכְבָא: אָכֵן, רָאוּי אַתָּה

לְהִמָּנוֹת עִם חַיָּלַי, נְחוּנְיָה.

וּבְאֵיזֶה גְדוּד תִּבְחַר?

נְחוּנְיָה: בְּאֵיזֶה גְדוּד?

בִּגְדוּד מוֹחֲצֵי־רָאשֵׁי הָרוֹמָאִים.

בַּר־דּרוֹרָא: הַגְּדוּד לֹא רַע לְגַמְרִי, חֵי נַפְשִׁי.

לְדַעְתִּי, הַטּוֹב בִּשְׁבִיל נְחוּנְיָה –

הוּא גְדוּד הַפָּרָשִׁים…

נְחוּנְיָה: כִּדְבָרְךָ – כֵּן יֶהִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: תִּרְשֹׁם: נְחוּנְיָה בֶּן שַׁלּוּם,

גִּילוֹ… גִילוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים בְּעֵרֶךְ,

נִרְשַׁם בִּגְדוּד־הַפָּרָשִׁים.

סוֹפֵר: רָשַׁמְתִּי.

הַשּׁוֹמֵר: כְּבוֹד הַמְפַקֵּד, שְׁנֵי תַּנָּאִים בַּחוּץ

רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

בַּר־כּוֹכְבָא: יָבוֹאוּ…

(נכנסים בן־קסמא ובן־תורתא)

בֶּן־קִסְמָא: חִפַּשְׂנוּךָ, בֶּן יוֹסֵף,

דָּבָר דָּחוּף אֵלֶיךָ הֱבִיאָנוּ.

ר' עֲקִיבָא: מָה הַדָּבָר?

בֶּן־קִסְמָא: הַחֲכָמִים חוֹלְקִים בַּהֲלָכָה,

מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב יִתְוכָּחוּ.

ר' עֲקִיבָא: עַל מָה יַחֲלֹקוּ?

בֶּן־קִסְמָא: מַה גָּדוֹל יוֹתֵר:

תַּלְמוּד אוֹ מַעֲשֶׂה?

ר' עֲקִיבָא: גָּדוֹל תַּלְמוּד,

אִם הוּא מֵבִיא לְמַעֲשֶׂה, בֶּן־קִסְמָא…

(מתפרץ בחור צעיר – גדעון)

גִּדְעוֹן סָפְחוּנִי גַם אֲנִי אֶל הַצָּבָא.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה שְּׁמֶךָ?

גִּדְעוֹן: שְׁמִי – גִּדְעוֹן בֶּן הַקָּנֶה.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמַה גִּילְךָ?

גִּדְעוֹן: בֶּן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הִנֵּנִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: מָה הִמְרִיצְךָ גִדְעוֹן לָהִתְנַדֵב?

גִּדְעוֹן: אַדִּיר חֶפְצִי לִנְקֹם נִקְמַת אָבִי…

הֵם רְצָחוּהוּ נֶפֶשׁ, הַזֵּדִים.

אֶל בֵּית אָבִי בַּלַּיְלָה הִתְפָּרְצוּ,

הִכּוּהוּ בְּלִי רַחֵם, הִתְעַלְּלוּ בּוֹ,

וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר…

חִפַּשְׂנוּ כָּל הַלַּיְלָה אֶת אָבִינוּ,

וְרַק בַּבֹּקֶר, כְּהָנֵץ הַשַּׁחַר

מָצָאנוּ אֶת גּוּפוֹ, דָּקוּר כֻּלּוֹ,

בִּקְצֵה הַכְּפָר…

נִקְמַת אָבִי רוֹצֶה לִנְקֹם אָנֹכִי…

(נכנסת אשה)

ר' עֲקִיבָא: הֲזֹאת אִמְּךָ?

גִּדְעוֹן: אִמִּי יוֹלַדְתִּי.

ר' עֲקִיבָא: הֲיֵשׁ לְךָ אַחִים בַּמִּשְׁפָּחָה?

הָאִשָּׁה: נִשְׁאַר לִי עוֹד בַּבַּיִת בֶּן צָעִיר,

עֻזִּיָּה שְׁמוֹ…

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוּלַי תַּמְתִּין, גִּדְעוֹן

עַד נִקְרָאֶךָ?

גִּדְעוֹן: לֹא אוּכַל חַכּוֹת…

כֵּיצַד אֵשֵׁב בַּבַּיִת וְאֶשְׁקֹט,

עֵת דַּם אַחַי נִשְׁפַּךְ בִּשְׂדֵה־הַקָּטֶל?

קָחוּנִי וּשְׁלָחוּנִי אֶל אַחַי,

לִגְדוּד־קְצוּצֵי־אֶצְבַּע…

הָאִשָּׁה: הָיֹה לֹא יֶהִי!

לֹא תֵרָשֵׁם בִּגְדוּד הַמְטֹרָפִים!

חִבַּלְתִּי בְיִסּוּרֵי־אֵין־קֵץ אֶת בְּנִי

וּבְיִסּוּרִים וָצַעַר גִדַּלְתִּיו,

וְלָמָּה זֶה יַשְׁחִית יְפִי־גוּפוֹ,

כְּדֵי לְמַלֵּא פְּקֻדָּה שֶׁאֵין לָהּ שַׁחַר?

אִם יִפָּצַע חָלִילָה בִּקְרָבוֹת

אוֹ גַם יִפֹּל חָלָל בִּשְׂדֵה־הַקָּטֶל –

עַד זוֹב דָּמִי אֶשֹּׁךְ אֶת שִׂפְתוֹתַי,

אוּלָם אַחֲרִישׁ: גְּזֵרָה הִיא מִשָּׁמַיִם.

אַךְ לְהַשְׁחִית אֶת צֶלֶם־אֱלֹהִים –

לִכְרֹת אֶצְבַּע – אֵין זוֹ אֶלָּא שְׁרִירוּת!

בֶּן־קִסְמָא: צוֹדֶקֶת הָאִשָּׁה בִּמְרִי דְבָרֶיהָ,

צוֹדֶקֶת בְּהֶחְלֵט!

עֲקִיבָא בֶן יוֹסֵף, הַגִּידָה לָנוּ,

עַד אֵימָתַי נִשָּׂא עוֹד וְנִסְבֹּל

מַעֲשֵׂי־תַעְתּוּעָיו שֶׁל בַּר־כּוֹזִיבָא?

עַד אֵימָתַי – הַגֵּד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ –

עוֹשֶׂה הוּא יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין?

הֲבֶאֱמֶת אֵין דֶּרֶךְ לוֹ אַחֶרֶת

לִבְדֹּק גְּבוּרַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלְּבַד

מִנְהַג־עַכּוּם פִּרְאִי וְאַכְזָרִי?

בַּר־דְּרוֹרָא: נִתְּנָה לַחֲכָמִים הַסַּנְהֶדְרִין

וּדְבַר־הַמִּלְחָמָה הַנִּיחוּ לָנוּ…

בֶּן־קִסְמָא: הַנִּיחוּ לָנוּ… לֹא, נִתְּנָה תּוֹרָה

לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…

ר' עֲקִיבָא: וּלְדַעְתְּךָ – אֵיךְ יִבְדְּקוּ, בֶּן קִסְמָא?

בֶּן־תּוֹרְתָא: מַסְפֶּקֶת הַשְּׁבוּעָה לִפְנֵי הַדֶּגֶל,

וְלָמָּה הַקָּרְבָּן חֲסַר־הַטַּעַם?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: שְׁבוּעַת־אָדָם אֵינָהּ קָרְבָּן, בֶּן־תּוֹרְתָא.

בִּשְׁעַת צָרָה כָּל אִישׁ יְחַלְּלֶנָּה.

בֶּן־קִסְמָא: מֻתָּר לִבְדֹּק צָבָא גַם בִּגְבוּרָה,

אַךְ אַל נֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁל עַכּוּם.

עֲקִיבָא: וְאֵיךְ תִּבְחַן אוֹתָהּ, בֶּן־קִסְמָא?

בֶּן־קִסְמָא: אֵיךְ?

יַרְאֶה כָּל אִישׁ כֹּחוֹ תּוֹךְ רְכִיבָה,

יַטִּיל עַל עֵץ עָבֶה קָצֶה שֶׁל חֶבֶל,

יִמְשֹׁךְ וְיַעַקְרֶנּוּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ.

כָּל הָרוֹכִב עַל סוּס וְאֵינוֹ עוֹקֵר

תּוֹךְ רְכִיבָה אֶת אֶרֶז־הַלְּבָנוֹן,

אַל יִכָּתֵב בְּאִסְטְרַטְיַת־בַּר־כּוֹכְבָא.

בַּר־כּוֹכְבָא: אַף זֶה אֵינוֹ סִמָּן מֻבְהָק, בֶּן־קִסְמָא.

אֵין מַעֲשֵׂה גְבוּרָה בְּלִי בְּרִית־דָּמִים.

הָאִשָּׁה: זֶה שִׁגָּעוֹן, בַּר־כּוֹכְבָא… אִם תִּדְרֹשׁ

אַסְכִּים לָתֵת יָדִי, כִּי יְגַדְּעוּהָ,

יַתִּיזוּ אֶת רֹאשִׁי עַל הַגַּרְדּוֹם,

אוּלָם כָּל עוֹד אֶחְיֶה, אֶשְׁמֹר עַל בְּנִי!

גִּדְעוֹן: שִׁתְקִי, אִמִּי, שִׁתְקִי, אַל תְּבַיְּשִׁינִי,

אֲנִי הָאַחֲרַאי לְמַעֲשַׂי.

צָדַק, צָדַק בַּר־כּוֹכְבָא בִּדְבָרָיו:

גְּבוּרָה נֶחְתֶּמֶת רַק בִּבְרִית־דָּמִים.

וְכָךְ אֶכְרֹת בְּרִיתִי עִם צְבָא־עַמֵּנוּ.

ר' עֲקִיבָא: רָאוּי אַתָּה, גִּדְעוֹן, לְהֵחָלֵץ

לִצְבָא עַמֵּנוּ. לֹא לַשָּׁוְא נִקְרֵאתָ

בְּשֵׁם גִבּוֹר הַחַיִל, יְרֻבַּעַל –

אֲשֶׁר הִכָּה אוֹיְבוֹ בְּעֵין־חֲרוֹד.

(פונה אל בר־כוכבא)

בַּר־כּוֹכְבָא יֵלֵךְ גִּדְעוֹן לִגְדוּד קְצוּצֵי אֶצְבַּע,

אוּלָם לְמַעַן כְּבוֹד־אִמּוֹ יִהְיֶה

פָּטוּר מֵהַקָּרְבָּן הַזֶּה. שָׁמַעְתִּי

אֶת תְּלוּנָתֵךְ וְנִתְמַלֵּא לִבִּי

רִגְשֵׁי־כָּבוֹד אֵלַיִךְ, אֵם אוֹהֶבֶת!

כָּךְ גַּם אִמִּי פָּרְשָׂה עָלַי כְּנָפֶיהָ

בְּשַׁחַר יַלְדוּתִי, עֵת נְשָׂאַנִי

לִבִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַצְּבִי בָּהָר.

אִם גַּם מִלִּים קָשׁוֹת מִפִּיךְ נִתָּקוּ,

תְּכַס אֲהֲבָתֵךְ עַל מַר־דְּבָרַיִךְ.

וְגַם אַתָּה, בָּחוּר אַמִּיץ־לֵבָב,

בְּרוּחֲךָ הָעַז אֲשֶׁר גִּלִּיתָ

הוֹכַחְתָּ, כִּי רָאוּי אַתָּה לִהְיוֹת

לוֹחֵם עַל חֵרוּתָהּ שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת.

תָּבוֹא בִרְכַּת הָאֱלֹהִים עָלֶיךָ!

אוּלָם, עֲקִיבָא, חֹק לֹא יַעֲבֹר הוּא:

מִסְפַּר־הַחַיָּלִים בַּגְּדוּד הַזֶּה –

הוּא כְּמִסְפַּר קְצוּצֵי־הָאֶצְבָּעוֹת,

וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֶחְסַר זֶה הַמִּסְפָּר,

אֶגְדַּע אֶת אֶצְבָּעִי לְמַעֲנוֹ,

וּלְמַעֲנֵךְ… אִשָּׁה.

ר' עֲקִיבָא: רַק בְּחִיר־הָעָם אֲשֶׁר מוּכָן לָתֵת

אֶת כָּל נַפְשׁוֹ לְמַעַן שִׁחְרוּרֵנוּ, –

הַזְּכוּת לוֹ גַּם לִדְרשׁ מֵאֲחֵרִים קָרְבַּן־דָּמָם לָאֵל וְלַמּוֹלֶדֶת.

(האם כורעת לפני בר־כוכבא על ברכיה).

הָאֵם: גָּדוֹל אַתָּה מַלְכֵּנוּ וּמְשִׁיחֵנוּ!

בְּנִי מָחְמַדִּי! צֵא, לְעֶזְרַת הָעָם!

בַּר־דְּרוֹרָא: מִי הָרְבִיעִי בַּמִּתְנַדְּבִים?

קוֹלוֹת: אֲנִי, אֲנִי, אֲנִי…


תמונה ב'    🔗

לילה, מסביב למפת הארץ יושבים בר־כוכבא, ר' יהושע ור' עקיבא. בר־דרורא מביט אל המרחק.


ר' יְהוֹשֻׁעַ: וְאֵיךְ, שִׁמְעוֹן, תָּגֵן עַל גְּבוּלוֹתֵינוּ

בִּצְפוֹן הָאָרֶץ?

בַּר־כּוֹכְבָא: שְׁתַּיִם הַדְּרָכִים

לִפְנֵי סֶבֶרוּס: אוֹ יָבוֹא מִסּוּרְיָה

וְהַגָּלִיל אוֹ מֵעָרֵי־הַיָּם.

(מראה על אבנים הפזורות על הבמה).

כָּאן – הַיַּרְדֵּן, כָּאן – טְבֶרְיָה וּבְנוֹתֶיהָ

וְכָאן – צִפּוֹרִי. בֵּין סַלְעֵי־מָגוֹר,

נִקְרוֹת־צוּרִים וּבְסֵתֶר־מְעָרוֹת

יַחֲנוּ מֵיטַב גְּדוּדַי; אִם יִנָּגְפוּ

חָלִילָה בַּקְּרָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים –

יֵצֵא חֵיל־פָּרָשִׁים מִמַּאֲרָב,

יַכֶּה מֵאֲחוֹרָיו אֶת חֵיל־סֶבֶרוּס,

אַף יְזַנֵּב בּוֹ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים.

ר' עֲקִיבָא: וְאִם יַגִּיעוּ לִגְיוֹנוֹת סֶבֶרוּס

מִצַּד הַיָּם? אַל נָא תִשְׁכַּח, בַּר־כּוֹכְבָא,

כִּי צִי אַדִּיר לְרוֹמָא, וַאֲנַחְנוּ –

כֹּחֵנוּ רַק בַּיַּבָּשָׁה בִּלְבָד.

בַּר־כּוֹכְבָא: רַק בָּה יֻכְרַע גּוֹרַל־הַמִּלְחָמָה.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: וְאִם יִכְבּשׁ אֶת הַחוֹפִים, סֶבֶרוּס,

וְיִתְפָּרֵץ אֶל תּוֹךְ הָאָרֶץ פְּנִימָה?

בַּר־כּוֹכְבָא: תֵּקַל הַמִּלְחָמָה בּוֹ שִׁבְעָתַיִם.

חָמֵשׁ פְּלֻגּוֹת רַגְלִים וּפָרָשִׁים

יֵצְאוּ נֶגְדּוֹ בְּעַכּוֹ הַמְבֻצֶּרֶת;

בִּצַּרְנוּ גַּם אֶת הַמְּבוֹאוֹת שֶׁל חֵיפָה;

מַחֲנֶה כָּבֵד שֶׁל מְקֻטְּעֵי־אֶצְבַּע

עוֹמֵד הָכֵן לִכְבּשׁ אֶת קֵסָרִיָּה.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: וְאִם חָלִילָה לֹא נַחֲזִיק מַעֲמָד?

בַּר־כּוֹכְבָא: לֹא אֶתְיָאֵשׁ אַף רֶגַע, רַבּוֹתַי…

כָּאן, כָּאן יִמְצָא אֶת קְבוּרָתוֹ סֶבֶרוּס.

ר' עֲקִיבָא: הֵיכָן?

בַּר־כּוֹכְבָא: בְּטוּר־שִׁמְעוֹן, מִבְצַר־הָעֵמֶק,

אוֹצַר נִשְׁקֵנוּ, שַׁעַר־הַדָּרוֹם.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אִם כֵּן, הֲרֵי הַשֵׂכֶל מְחַיֵּב,

כִּי יִמָּסֵר בְּיָדַיִם נֶאֱמָנוֹת,

כִּי אִם יִפֹּל, חָלִילָה, טוּר־שִׁמְעוֹן,

הָאָרֶץ תִּפָּתַח לִפְנֵי אוֹיְבֵנוּ.

לִבִּי סָמוּךְ – בָּטוּחַ, רַבּוֹתַי,

כִּי יְמַלֵּא אַבְגִּינוּס מִשְׁלַחְתּוֹ

בֶּאֱמוּנָה…

ר' עֲקִיבָא: אַךְ אֵין חָכָם כְּבַעַל־נִסָּיוֹן.

בְּטוּר־ שִׁמְעוֹן נָחוּץ אָדָם רַב־מַעַשׂ,

לִמּוּד־קְרָבוֹת.

ר' טַרְפוֹן: וְשֶׁמָּא, רַבּוֹתַי,

נִמְסֹר אֶת הַמִּבְצָר בִּידֵי בַּר־דְּרוֹרָא?

ר' עֲקִיבָא: בַּר־דְּרוֹרָא? מִתְקַבֵּל זֶה עַל הַדַּעַת.

בַּר־דְּרוֹרָא: מוּכָן אֲנִי, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי,

לָשֵׂאת בְּעֹל שֶׁל כָּל שְׁלִיחוּת קָשָׁה,

אֲשֶׁר עָלַי תַּטִּילוּ. אַךְ דּוֹמַנִי,

כִּי יֵשׁ מִבְצָר בָּאָרֶץ הֶחָשׁוּב

יוֹתֵר מִטּוּר־שִׁמְעוֹן.

כֻּלָּם: מַה שְׁמוֹ?

בַּר־דְּרוֹרָא: בֵּיתָר.

בַּר־כּוֹכְבָא: אָכֵן, צָדַק בַּר־דְּרוֹרָא.

צוּק־סֶלַע זֶה הוּא לָנוּ צוּר־מָעוֹז.

וְעַתָּה אַל־נָא נַחֲמִיץ אֶת הַשָּׁעָה…

בְּרָב־דְּבָרִים הָעָם לֹא יִוָּשֵׁעַ.

עָלֵינוּ לְהַכּוֹת מַכָּה נִצַּחַת

אֶת רוֹמָא לֹא מָחָר, אֶלָּא הַיּוֹם…

ר' עֲקִיבָא: בָּהוּל אַתָּה מִדַּי בְּמַעֲשֶׂיךָ.

אַךְ עֲצָתִי הִיא, כִּי תִשְׁקֹל תְּחִלָּה

כָּל צַעַד בְּמֹאזְנֵי הַהִגָּיוֹן.

מָתוּן מָתוּן – שָׁוֶה מֵאוֹת זוּזִים.

נַנִּיחַ, כִּי נַצְלִיחַ לַהֲדֹף

בְּבַת אַחַת אֶת לִגְיוֹנוֹת אוֹיְבֵנוּ.

אוּלָם הֲבֶאֱמֶת סָבוּר אַתָּה,

כִּי נִוָּשַׁע בַּנִּצְחוֹנוֹת הָאֵלֶּה?

כִּי קֵץ יָבוֹא לְשִׁלְטוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי?

כִּי רוֹמִי עַל אַרְצֵנוּ תְּוַתֵּר?

בַּר־כּוֹכְבָא: אִם לֹא תְּוַתֵּר, אֲנַחְנוּ נַכְרִיחֶנָּה.

ר' עֲקִיבָא: אַל־נָא נַשְׁלֶה, בַּר־כּוֹכְבָא, אֶת נַפְשֵׁנוּ.

עַם דַּל קָטֹן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם,

וְרוֹמִי אַדִּירָה מֵאֵין כָּמוֹהָ,

כָּל הַמְּדִינוֹת סָרוֹת לְמִשְׁמַעְתָּהּ,

כָּל הָעַמִּים מִגַּעֲרָתָהּ יֶחְרָדוּ, –

אֵיךְ לְבַדֵּנוּ נַעֲמֹד נֶגְדָּהּ?

לֹא יֶאֶרְכוּ יָמִים – אֲנִי בָטוּחַ –

וְרוֹמִי אֶת בְּרִיטַנְיָה תְּנַצֵּחַ,

וְאָז יַטִּיל סֶבֶרוּס כָּל צְבָאוֹ

עָלֵינוּ… הֲנַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה?

בַּר־כּוֹכְבָא: הַרְבֵּה שָׁנִים נוּכַל לְהִתְגּוֹנֵן…

נַטְרִיד, נַחֲריד אֶת הַזְּאֵבָה עַד מָוֶת,

עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף אַרְצֵנוּ תַּעֲזֹב…

ר' עֲקִיבָא: לֹא תַעֲזֹב! כִּי רוֹמִי לֹא תָנוּחַ,

עַד שֶׁתִּשְׁבֹּר גְּאוֹן יְרוּשָׁלַיִם,

לֹא תַעֲזֹב, כִּי רוּחַ־שִׁגָּעוֹן

תָּקַף אוֹתָהּ לִשְׁפֹּךְ אֶת שִׁלְטוֹנָהּ

עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ…

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה עֲצָתְךָ?

ר' עֲקִיבָא: לְדַעְתִּי אֵין לָנוּ מַעֲמָד

כְּעַם וְכִמְדִינָה אֶלָּא אִם כֵּן

יִתְּנוּ לָנוּ יָדָם כָּל הָעַמִּים

הַנִּדְרָסִים בְּמגָּפָהּ שֶׁל רוֹמִי.

רַק אִם נִכְרֹת בְּרִית־מִלְחָמָה עִמָּם,

נִפְרֹק שְׁכֶם־אֶחָד עֻלָּהּ שֶׁל רוֹמִי

וְקֵץ נָשִׂים לְשִׁלְטוֹנָהּ בָּאָרֶץ.

בַּר־כּוֹכְבָא: אַךְ הָעַמִּים לֹא יֵעָנוּ, עֲקִיבָא.

מִפַּחַד מִפְּנֵי רוֹמִי יִדְרְשׁוּ,

כִּי נְנַצַּח תְּחִלָּה, אָז יִצְטָרְפוּ

אֵלֵינוּ…

ר' עֲקִיבָא: זוֹ דַרְכּוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב:

הִפְרִיד בֵּין הָעַמִּים, בָּלַל שְׂפָתָם,

אֵין עַם אֶחָד מֵבִין אֶת שְׂפַת רֵעֵהוּ.

נַשְׁמִיט מִכַּף אוֹיְבֵנוּ אֶת נִשְׁקוֹ.

נִשְׁלַח מִיָּד שָׁלִיחַ אֶל שְׁכֵנֵינוּ,

אֲשֶׁר יַסְבִּיר לָהֶם בְּרָב־חָכְמָה,

כִּי רַק אֶת טוֹבָתָם דּוֹרְשִׁים אֲנַחְנוּ

וְרַק בִּבְרִית־שָׁלוֹם נַצִּיל עַצְמֵנוּ

מֵעֹל שִעְבּוּד.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמִיהוּ – הַשָּׁלִיחַ?

ר' עֲקִיבָא: אֵין בֵּינוֹתֵינוּ אִישׁ רָאוּי יוֹתֵר

מִמְּךָ, רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן חֲנַנְיָה.

נָדַדְתָּ בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת,

בִּקַּרְתָּ רוֹמִי וְאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה,

אַף גַּם תַּכִּיר אֶת רוּחַ הָעַמִּים,

שִׂיחָם – שִׂיגָם וְאֹרַח חַיֵּיהֶם.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי זָקֵן מִדַּי, רַבִּי עֲקִיבָא

כְּדֵי לְמַלֵּא שְׁלִיחוּת כָּזוֹ. זָקַנְתִּי…

ר' עֲקִיבָא: חָכְמַת־חַיִּים תָּלִין בְּשֵׂיבָתְךָ.

מִי עוֹד כָּמוֹךָ לְשַׁדֵּל יוֹדֵעַ

בְּנֹעַם־אַגָּדוֹת וּבִמְשָׁלִים.

סַע, סַע, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה…

ר' טַרפוֹן: סַע, סַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ…

בַּר־כּוֹכְבָא: יִרְאוּ כָּל הָעַמִּים וְיִוָּכְחוּ,

כִּי לֹא תוֹלַעַת־יַעֲקֹב אֲנַחְנוּ,

כִּי בֶּן־בְּרִיתָם הוּא חֶרֶב־פִּיפִיּוֹת,

שֶׁתִּנָּעֵץ בַּלֵּב הַגֵּא שֶׁל רוֹמָא…

סַע, סַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ…

ר' עֲקִיבָא: אַל תַּמְרֶה

אֶת פִּי בַּר־כּוֹכְבָא…

ר' יְהוֹשֻׁעַ: יְהִי כְּדִבְרֵיכֶם, אַחַי…

מְעַטּוֹת הֵן הַשָּׁנִים שֶׁלִּי מֻנּוּ,

אַךְ רַב יִהְיֶה אָשְׁרִי, אִם לַמּוֹלֶדֶת

בִּמְעַט־יָמַי אֶהְיֶה עוֹד לְהוֹעִיל.

הַאִם יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכִּי?

הַאִם אֵדַע שְׁלִיחוּת זוֹ לְמַלֵּא?

הָיֹה הָיִיתִי בִּנְעוּרַי נַפָּח,

לִמַּדְתִּי יָדַי בִּמְחִי־קוּרְנָס

חַשֵּׁל בַּרְזֶל נִקְשֶׁה עַל גַּב־הַסְּדָן.

הַאִם אֵדַע רַכֵּךְ לִבּוֹת־בַּרְזֶל

וּלְעוֹרְרָם לְאַהֲבָה וָעֵזֶר?

מִי בָעַמִּים יוֹשִׁיט לְיִשְׂרָאֵל

יַד־אָח וִידִיד? לִבִּי בִי מְהַסֵּס…

אוּלָם אֵלֵךְ… אֵלֵךְ כְּחֶפְצְכֶם…

אֵלֵךְ, כִּי זֶה רְצוֹן־הָעָם… אֵלֵךְ…

יְהִי רָצוֹן, כִּי אֱלֹהִים דַּרְכִּי

יַצְלִיחַ וּבְחַסְדּוֹ הָרַב אֶזְכֶּה

לִרְאוֹת מוֹלַדְתֵּנוּ.

גִּדְעוֹן: (מתפרץ) בַּר־כּוֹכְבָא! הָהּ, בַּר־כּוֹכְבָא!

בַּר־דְּרוֹרָא: מַה קָּרָה?

גִּדְעוֹן: אָסוֹן גָּדוֹל עָלֵינוּ בָּא לְפֶתַע!

בַּר־כּוֹכְבָא: דַּבֵּר בְּרוּרוֹת, גִּדְעוֹן!

גִּדְעוֹן: גִּלּוּ לָרוֹמָאִים,

שֶׁהֶעֱבַרְנוּ נֶשֶׁק בַּחֲשַׁאי

לְגַת־רִמּוֹן בִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה.

וְהִנֵּה בַּלַּיְלָה הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ,

רַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָר לָקְחוּ בַּשֶּׁבִי

וּבֵינֵיהֶם גַּם אֶת אִמִּי, אָחִי עֻזִּיָּה

וְאֶת רַבֵּנוּ אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה? גַּם רַבֵּנוּ אֶלְעָזָר נָפַל בַּשֶּׁבִי?

גִּדְעוֹן: גַּם הוּא וְעוֹד רַבִּים מִבְּנֵי הַכְּפָר.

בַּר־כּוֹכְבָא, קוּם מַהֵר לְעֶזְרָתָם,

פֶּן נְאַחֵר חָלִילָה הַמּוֹעֵד

וְאֶת כֻּלָּם יוֹקִיעוּ עַל צְלָבִים.

בַּר־כּוֹכְבָא: אַל תְּפַחֵד, גִּדְעוֹן! הָיֹה לֹא יֶהִי!

כָּל זְמַן שֶׁעוֹד הַחֶרֶב בִּנְדָנֵנוּ

וְאֵשׁ־הַמֶּרֶד בַּלְּבָבוֹת תִּבְעָר –

הַצְּלָב שֶׁל רוֹמָא לָנוּ לֹא יוּכָל!

וְאַתָּה, יְהוֹשֻׁעַ, צֵא לְדַרְכְּךָ,

בִּרְכַּת־הָעָם תָּאִיר אֶת נְתִיבֶךָ…


תמונה ג'    🔗

שדה קרב. מעל לאהלו של רופוס מתנוסס הדגל הרומאי.


רוּפוּס: הַאִם כְּבָר חֲפַרְתֶּם אֶת הַבּוֹרוֹת?

חַיָּלִים: חָפַרְנוּ, הוֹד הַנְּצִיב!

רוּפוּס: הַעֲרַכְתֶּם גַּם מְדוּרוֹת מִתַּחַת לַצְּלָבִים?

חַיָּלִים: עָרַכְנוּ, כְּבוֹד הַנְּצִיב!

רוּפוּס: הַכְנִיסוּ – וּמִיָּד – אֶת הַיְּהוּדִים

שְׁבוּיֵי־הַחֶרֶב הֵנָּה; בֵּינָתַיִם

תָּכִינוּ מַכְשִׁירֵי הָעִנּוּייִם.

כֵּיצַד הֵם יִקְרְאוּ לִי? טוּרְנוּס רוּפוּס?

מִשֵּׁם טִירָנוּס? כֵּן, אַרְאֶה לָהֶם,

כִּי לֹא טָעוּ בְּשֵׁם בּוֹ יִקְרָאוּנִי.

יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ הַסַּרְבָּנִים

אֶת עֹז יָדָהּ, תַּקִּיפוּתָהּ שֶׁל רוֹמָא.

(קול חצוצרה. חיילים רומאים מכניסים יהודים שבויים, גברים ונשים בני גילים שונים. ידיהם כפותות על גבם).

רוּפוּס: שִׁמְעוּ־נָא, יְהוּדִים, אֶת גְּזַר־דִּינִי,

אֶל הַצְּלָבִים הָאֵלֶּה הִסְתַּכֵּלוּ.

יִהְיוּ לָכֶם לְאוֹת וּלְאַזְהָרָה,

כִּי רוֹמָא לוֹעֲגָה לְמִרְדְּכֶם

וְזוֹ דָתוֹ שֶׁל כָּל בּוֹגֵד נִבְזֶה.

וּדְעוּ: אִם תַּעֲלִימוּ הָאֱמֶת,

אוֹקִיעַ אֶת כֻּלְּכֶם עַל הַצְּלָבִים,

יִהְיֶה בְּשַׂרְכֶם לְשׁוּעָלִים לְטֶרֶף

וּמַאֲכָל לְצִפֳּרֵי־שָׁמַיִם.

וְרַק בָּזֶה יִסּוּרֵיכֶם תַּחְשׂכוּ,

אִם תְּגַלּוּ מִיָּד כָּל הָאֱמֶת

וְתִתְוַדּו עַל כֹּל חַטֹּאתֵיכֶם.

הֵי! מִי אַתָּה? מַה שְּׁמֶךָ?

ר' אֶלְעָזָר: אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, מִמּוֹדִיעִין אָנֹכִי.

רוּפוּס: גִּילְךָ?

ר' אֶלְעָזָר: שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם, כְּבוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: מַה מְּלַאכְתְּךָ?

ר' אֶלְעָזָר: מַרְבִּיץ תּוֹרָה אָנֹכִי

בְּיִשְׂרָאֵל.

רוּפוּס: תּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּתָה

עַל מַרְבִּיצֶיהָ נֶשֶׁק לְהָפִיץ

בֵּין הַמּוֹרְדִים.

ר' אֶלְעָזָר: חָלִילָה, כְּבוֹד הַנְּצִיב.

תּוֹרַת שָׁלוֹם וָחֶסֶד – תּוֹרָתֵנוּ.

רוּפוּס: הֲנֶעְלַם מִמְּךָ צַו־הַקֵּיסַר,

כִּי כָל מֵפִיץ תּוֹרָה – חַיָּב מִיתָה?

ר' אֶלְעָזָר: בְּאֵין תּוֹרַת־אֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל,

מָה אָנוּ, כְּבוֹד הַנְּצִיב, וּמֶה חַיֵּינוּ?

רוּפוּס: הִנֵּה הָיִיתָ תְּמוֹל בַּחֲתֻנָּה.

נָכוֹן?

ר' אֶלְעָזָר: אָמְנָם הָיִיתִי, הוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: וְנֶשֶׁק זֶה בַּחֲתֻנָּה מִנַּיִן?

ר' אלעזר: אֵינִי יוֹדֵעַ.

רוּפוּס: לָמָּה בָּאתָ שָׁמָּה?

ר' אֶלְעָזָר: הֻזְמַנְתִּי אֶל רֵעִי וּבֶן־כְּפָרִי

עִמּוֹ יַחְדָּו לִשְׂמֹחַ וּלְבָרֵךְ

אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה…

רוּפוּס: בִּרְכַּת הַמֶּרֶד?

אֵיךְ הֵעַזְתֶּם עַל חֵיל הָרוֹמָאִים

לְהִתְנַפֵּל?

ר' אֶלְעָזָר: אֵל בַּמָּרוֹם עֵדִי,

כִּי לֹא אַחֵינוּ בַדָּבָר אָשָׁמוּ.

עֵת הָאוֹרְחִים לִוּוּ אֶל הַהֵיכָל

בְּשִׁיר וָזֶמֶר אֶת הָאֲרוּסִים, –

לְפֶתַע נִתְקְלוּ בַּחַיָּלִים.

הַשּׁוֹשְׁבינִים לְפִי מִנְהַגּ עַמֵּנוּ

נָשְׂאוּ שְׁנֵי בְּנֵי־יוֹנִים; הַחַיָּלִים

חָטְפוּ אֶת הַיּוֹנִים וַיִּדְרְסוּן

בִּצְחוֹק פָּרוּעַ וְגַסּוּת; הָעָם

בִּקֵּשׁ לְהִתְגּוֹנֵן וּבְמַקְלוֹת

וַאֲבָנִים הַחַיָּלִים הִבְרִיחַ.

עִם בּוֹא הַלֵּיל חָזְרוּ הַחַיָּלִים,

שִׁלְּחוּ בָּאֵשׁ אֶת כָּל בָּתֵּי כְּפָרֵנוּ,

הִכּוּ מֵיטַב־בָּנֵינוּ לְפִי חָרֶב

וְאוֹתָנוּ בַּשִּׁבְיָה לָקָחוּ…

רוּפוּס: וּבְכֵן גַּם אִישׁ כָּמוֹךָ יַחֲשֹׁב

לְמַעֲשֵׂה חֻצְפָּה מִשְׂחָק צָנוּעַ

שֶׁל חַיָּלִים? וּלְמַעַן שְׁתֵּי יוֹנִים

הִתַּרְתָּ לְעַמְּךָ לְהִתְקוֹמֵם

לְחֵיל הָרוֹמָאִים? עַכְשָׁו בְּרוּרָה

כַּוָּנַתְכֶם: הַמֶּרֶד הִתִפָּרֵץ

בִּגְלַל יוֹנִים. כֵּן, אֲמַתְלָה פִּקַּחַת.

כָּל אֵלֶּה הֵם תַּעֲלוּלֵי בַּר־כּוֹכְבָא.

אוּלַי תֹּאבֶה, רַבִּי, גַּם זֹאת לוֹמַר לִי,

הֵיכָן תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בַּר־כּוֹכְבָא?

ר' אֶלְעָזָר: אֵינִי יוֹדֵעַ, הוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: אוּלַי תַּגִּיד לִי,

כַּמָּה צָבָא גִּיֵּס רֹאשׁ־הַמּוֹרְדִים?

ר' אֶלְעָזָר: זָרִים לִי תַּכְסִיסֵי הַמִּלְחָמָה,

אַךְ אִלּוּ גַם יָדַעְתִּי, הוֹד נְצִיב,

הַאִם יַפְקִיר אָדָם בַּר־לֵב אֶחָיו

וְיַסְגִּירֵם לַהֶרֶג? הַאִם כָּךְ

הָיִיתָ, כְּבוֹד הַנְּצִיב, נוֹהֵג גַם אָתָּה?

אֵיךְ תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי, כִּי אַסְגִּיר

אֶת בְּנֵי־צִיּוֹן הַחֲמוּדִים לַחֶרֶב,

בָּנִים רַכִּים שֶׁטֶּרֶם נֶהֱנוּ

מִזִּיו־עוֹלָם וְרֹב רֻבָּם אָבְדוּ

בִּשְׁבִי־עַבְדוּת, בְּלַהַב־מְדוּרוֹת,

וּבְזִירוֹת מִזַּעַם־עָרִיצִים…

רוּפוּס: (בזעם) הַחֲרֵשׁ, נָבָל! הֵי, חַיָּלִים, הוֹקִיעוּ

אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה עַל צְלָב רִאשׁוֹן

וְגֶחָלִים חֲתוּ לְמַרְגְּלוֹתָיו –

רֵיחָן יִפְתַּח אֶת פִּי הַסָּב לָבֶטַח.

(החיילים מובילים את ר' אלעזר אל הצלב. הזקן לוחש דברי תפלה).

ר' אֶלְעָזָר: רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי, לְחַם אֶת לוֹחֲמָי,

הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי,

וְהָרֵק חֲנִית וּסְגוֹר לִקְרַאת רוֹדְפָי,

אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי,

יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְּשֵׁי רָעָתִי,

יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ

וּמַלְאַךְ ה' דוֹחֶה".

רוּפוּס: הַקְרֵב אֶת הַשֵּׁנִי…

(החיילים מתירים את החבל שבו כפות נחוניה. נחוניה נגש בצעדים אמיצים אל רופוס).

מִי אַתָּה?

נְחוּנְיָה: אִישׁ יְהוּדִי עַבְדֶּךָ…

רוּפוּס: מֵאַיִן?

נְחוּנְיָה: מִיהוּדָה, מִכְּפָר שִׂיחִין.

רוּפוּס: הַכְּפָר בּוֹ מְחַשְּׁלִים כְּלֵי־הַמַּתֶּכֶת?

נְחוּנְיָה: כֵּן, מַחֲרֵשׁוֹת, אִתִּים וּמַזְמֵרוֹת.

רוּפוּס: גַּם חֲרָבוֹת בִּשְׁבִיל מַחֲנוֹת בַּר־כּוֹכְבָא…

נְחוּנְיָה: הֲיִתָּכֵן? אֲנִי זֹאת לֹא שָׁמַעְתִּי.

רוּפוּס: מוּטָב, זָקֵן, שֶׁתִּסְתַּכֵּל מִקֹּדֶם

בַּצְּלָב, אָז תְּדַיֵּק בִּתְשׁוּבוֹתֶיךָ.

נְחוּנְיָה: צְלָבִים אֵינָם סְגֻלָּה לְדַיְּקָנוּת,

הוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: הַגִּידָה, מַה מִּסְפַּר אַנְשֵׁי הַמֶּרֶד?

אוֹמְרִים, כִּי כְבָר הִגִּיעַ לִרְבָבוֹת?

נְחוּנְיָה: אִם מִי שֶׁהוּא רָאוּי עוֹד לִצְלִיבָה,

הֲרֵי רַק מְפִיצֵי שְׁמוּעוֹת כָּאֵלֶּה…

אֵינֶנִּי מַאֲמִין בְּהַבְלֵיהֶם…

רוּפוּס: מַדּוּעַ?

נְחוּנְיָה: עַם נָבוֹן הֵם הַיְּהוּדְים

וְלֹא יַעֲשׂוּ מְאוּם אֶלָּא אִם כֵּן

יִהְיוּ בְּטוּחִים, כִּי הַדָּבָר יַצְלִיחַ…

רוּפוּס: וְלָמָּה לֹא יַצְלִיחַ זְמָמָם?

נְחוּנְיָה: מַה? עַם חַלָּשׁ כָּמוֹנוּ יְמַגֵּר

שִׁלְטוֹן־בַּרְזֶל שֶׁל עַם כּוֹבֵשׁ־עוֹלָם?

טָעֹה טָעִיתָ, בִּמְחִילַת־כְּבוֹדֶךָ…

רוּפוּס: צָדַקְתָּ. וְאִם כָּךְ, אֵיךְ הֵעַזְתֶּם

לְהִתְנַפֵּל בִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה

עַל חַיָּלֵינוּ?

נְחוּנְיָה: כְּבָר הִסְבִּיר הָרַבִּי,

דְּבָרָיו – אֱמֶת וָצֶדֶק, הוֹד הַנְּצִיב.

רוּפוּס: בַּחֲתֻנָּה הָיִיתָ?

נְתוּנְיָה: כֵּן, הָיִיתִי.

רוּפוּס: הַסְבֵּר, כֵּיצַד פִּתְאֹם גִלּוּ בָהּ נֶשֶׁק?

נְחוּנְיָה: הַרְשֵׁנִי לְהַגִּיד מִפֶּה לְאֹזֶן…

(נגש אליו להגיד לו בלחישה).

רוּפוּס: חֻצְפָּה כָזֹאת! שָׁכַחְתָּ, יְהוּדִי,

כִּי נְצִיבָהּ שֶׁל רוֹמָא לְפָנֶיךָ…

נְחוּנָיה: לִי לֹא אִכְפַּת. אַגִּיד לְךָ גְלוּיוֹת.

הַחַיָּלִים קִבְּלוּ וַדַּאי פְּקֻדָּה

לְהַחֲרִים בַּחֲתֻנָּה שֶׁלָּנוּ נֶשֶׁק,

וּכְדֵי מַלֵּא הַצָּו בֶּאֱמוּנָה,

הִטְמִינוּ בְּעַצְמָם אוֹתוֹ בַּסֵּתֶר.

רוּפוּס: עַכְשָׁו, זָקֵן, גְּלוּיָה לִי עָרְמָתֶךָ.

הַקֵּץ לַהֲבָלִים, שׁוּעָל עָרוּם!

הַגֵּד, הֵיכָן תָּקַע מַחֲנוֹ בַּר־כּוֹכְבָא?

נְחוּנְיָה: מַחֲנֶה אֶחָד? שָׁמַעְתִּי, כִּי הַרְבֵּה.

אוּלָם אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ, הַנְּצִיב,

מִפְּנֵי שְׁמוּעוֹת…

רוּפוּס: לִתְלוֹת אוֹתוֹ מִיָּד!

בִּמְרוֹם הַצְּלָב תֶּחְדַּל לִצְחֹק, זָקֵן!

כָּל הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ יַחְדְּלוּ

לִצְחֹק!

(החיילים מובילים את נחוניה אל הצלב).

נְחוּנְיָה: כָּל זְמַן, שֶׁקְּצַר־יָדָיִם

יַחְפֹּץ לַחְבֹּק זְרוֹעוֹת עוֹלָם, הַנְּצְיב,

צְחוֹקֵנוּ לֹא יֶחְדַּל גַּם עַל הַצְּלָב! –

שָׁלוֹם לָכֶם אַחַי, שָׁלוֹם.

הָאִשָּׁה: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, נְחוּנְיָה, הִתְחַזֵּק.

רוּפוּס: גְּשִׁי הֵנָּה, אֵשֶׁת־חַיִל! תִּקְוָתִי,

כִּי תְבוּנָתֵךְ תִּמְנַע אוֹתָךְ מִלֶּכֶת

בְּדֶרֶךְ הַזְּקֵנִים הַמְטֻמְטָמִים.

(האשה נגשת אל רופוס)

הָאִשָּׁה: עֲצַת זְקֵנֵינוּ חֹק לִי וּמִשְׁפָּט

וּבְדַרְכֵיהֶם אֵלֵךְ כַּאֲשֶׁר הָלָכְתִּי.

רוּפוּס: אִשָּׁה, הֲלֹא תַרְשִׁינִי לְהַזְכִּיר לָךְ,

כִּי הִזְמַנְתִּיךְ לֹא לְהַטִּיף מוּסָר,

רַק לְקַיֵּם אֶת הַמּוּטָל עָלַיִךְ…

הָאִשָּׁה: וּמַה מוּטָל עָלַי?

רוּפוּס: אֶת הָאֱמֶת

עָלַיִךְ לְגַלּוֹת, אֶת הָאֱמֶת.

הִנֵּה הָיִית גַּם אַתְּ בַּחֲתֻנָּה,

שֶׁבָּהּ אֶתְמוֹל גִּלִּינוּ אֶת הַנֶּשֶק.

הַאִם נָכוֹן?

הָאִשָּׁה: נָכוֹן, הָיִיתִי שָׁם.

רוּפוּס: הִשְׂכַּלְתְּ עֲשׂה, כִּי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת

בָּחַרְתְּ, אִשָּׁה.

הַגִּידִי נָא, מַדּוּעַ זֶה אַחַיִךְ

שִׁלְּמוּ בְּעַד חֶסֶד רוֹמָא הַנְּדִיבָה

בִּמְחִיר אֵיבָה וָמֶרֶד?

הָאִשָּׁה: בַּחֲתֻנָּה שׁוּם מֶרֶד לֹא זָמַמְנוּ.

רוּפוּס: וְהַנֶּשֶׁק?

הָאִשָּׁה: לֹא לְהִתְנַפְּלוּת נוֹעַד,

אֶלָּא לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי גְיָסוֹת

הַמִּתְנַפְּלִים עַל טַף וְעַל זְקֵנִים

חַפִּים מִפֶּשַׁע.

רוּפוּס: גַּם אַתְּ, אֵיפוֹא, רוֹחֶשֶׁת

רִגְשֵׁי אֵיבָה לְרוֹמָא?

הָאִשָּׁה: יִתָּכֵן,

אַךְ מָה אַשְׁמַת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה?

אִם לֹא לַשָּׁוְא הִרְבֵּיתָ לְשַׁבֵּחַ

אֶת צִדְקָתָהּ וְאֶת יָשְׁרָהּ שֶׁל רוֹמָא,

שַׁלַּח אוֹתָם הַבַּיְתָה, כְּבוֹד הַנְּצִיב.

רופוס: הַגִּידִי, אַתְּ מוֹדָה בְּאַשְׁמָתֵךְ?

הָאִשָּׁה: אֵינִי מוֹדָה, הוֹאִיל וְלֹא אָשַׁמְתִּי.

רוּפוּס: גְּבִרְתִּי, הַאִם תַּכִּירִי אֶת גִּדְעוֹן?

הָאִשָּׁה: זֶה בְּנִי!

רוּפוּס: אִם כֵּן, יָדוּעַ לָךְ שֶׁהוּא

יַד־יְמִינוֹ שֶׁל הַמּוֹרֵד בַּר־כּוֹכְבָא?

הָאִשָּׁה: יָדַעְתִּי.

רוּפוּס: הֲתַצְדִיקִי מַעֲשָׂיו?

הָאִשָּׁה: גִּדְעוֹן הוּא רַק שָׁלִיחַ שֶׁל בַּר־כּוֹכְבָא,

בַּר־כּוֹכְבָא הוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל,

וּרְצוֹנוֹ – רְצוֹן הָעָם כֻּלּוֹ.

רוּפוּס: מָה רְצוֹנְכֶם?

הָאִשָּׁה: לִהְיוֹת בְּנֵי־חוֹרִין!

רוּפוּס: זֶה לֹא יָקוּם! לָנֶצַח לֹא יָקוּם

עַם־עֶבֶד, שְׁפַל־אֻמּוֹת – לְחַיֵּי־חֹפֶשׁ!

הָאִשָּׁה: אָכֵן הַכֹּל מִמֶּנּוּ גְּזַלְתֶּם,

שְׁדַדְתֶּם אוֹצְרוֹת הֵיכַל־קָדְשֵׁנוּ,

מֵיטַב בָּנֵינוּ לְקַחְתֶּם בַּשֶּׁבִי,

אוּלָם אַחַת נִבְצַר מִכֶּם לִגְזֹל:

בְּדַם־עוֹרְקֵינוּ אֵשׁ־יְקוֹד לוֹהֶטֶת,

אֵשׁ מֶרֶד וְנָקָם, אֵשׁ חֵרוּתֵנוּ –

אֵיךְ תְּכַבֶּנָּה רוֹמָא וּבַמֶּה?

הֲבִצְלָבִים תֹּאמְרוּ לְהַפְחִידֵנוּ?

כָּל יַעֲרוֹת אַרְצֵנוּ לֹא יַסְפִּיקוּ

לִצְלַב־הַדֵּרָאוֹן, אֲשֶׁר עָלָיו

יוֹקִיעוּ הַדּוֹרוֹת חֶטְאָהּ שֶׁל רוֹמָא…

רוּפוּס: רַק חֵטְא אֶחָד חָטָאנוּ, חֵטְא גָדוֹל:

כִּי הֵיכַלְכֶם שָׂרַפְנוּ, וְאֶתְכֶם

מֵרֹב חֶמְלָה עַל אֲדָמוֹת הִשְׁאַרְנוּ.

אַךְ רוֹמָא לֹא תַחֲזֹר עַל שְגִיאוֹתֶיהָ.

הַפַּעַם תְּתַקְּנֵן בְּאֵשׁ וָדָם!

הָאִשָּׁה: אֵחַרְתָּ הֶעָרִיץ אֶת הַמּוֹעֵד!

אֶשׁ־זַעַם־יִשְׂרָאֵל כְּבָר אָחֲזָה

בִּקְצוֹת הָאָרֶץ, וּמְלַחֶכֶת כְּבָר

אֶת עַמּוּדֵי הֵיכַל תִּפְאַרְתְּכֶם.

אֵשׁ זוֹ תַחְרִיד מְנוּחַת כָּל הָעַמִּים

אֲשֶׁר שִׁעְבַּדְתֶּם בִּזְרוֹעַ־רֶשַׁע,

וּבְיוֹם פְּקֻדָּה יַבְקִיעוּ מִבְצַרְכֶם,

יַפִּילוּ אַרְצָה אֶת נִזְרָהּ שֶׁל רוֹמָא,

אַף יְחַלְּקוּ אֶת גֶּזֶל אַרְצְכֶם;

תִקְדַּר אָז שִׁמְשְׁכֶם מִשֹּׁד וָשֶׁבֶר

וְאַדְמַתְכֶם תַּשְׁחִיר מִדַּם־פְּגָרִים.

(עזיה מתקרב ומתרפק אל אמו).

עֻזִיָּה: הוֹי אִמָּא! אִמָּא!

רוּפוּס: תּוֹדָה לָךְ עַל כֵּנוּת לִבֵּךְ, אִשָּׁה.

אִם יֵשׁ אֲשֶׁר פִּקְפַּקְתִּי לִפְעָמִים

בְּצִדְקָתָהּ שֶׁל רוֹמָא וּלְעִתִּים

כִּרְסֵם לִבִּי יַתּוּשׁ שֶׁל רַחֲמִים, –

הֲרֵי עַכְשָׁו נוֹכַחְתִּי בַעֲלִיל,

כַּמָּה צָדְקָה דַרְכּוֹ שֶׁל אַדְרְיָנוֹס!

אֵין תַּקָּנָה אֶלָּא לְהַשְׁמִידְכֶם,

הַשְׁמֵד וְטַאֲטֵא מִכָּל הָאָרֶץ!

הֵי אֲנָשִׁים! הוֹקִיעוּ עַל הַצְּלָב

גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת. תִּרְאֶה הָאָרֶץ,

כִּי רוֹמָא הַנְּאוֹרָה וְהַמַּשְׂכֶּלֶת

אֵינָהּ מַפְלָה בֵּין גֶּבֶר לְאִשָּׁה…

עֻזִיָּה: (מתפרץ על הבמה) הוֹי אִמָּא, אִמָּא…

הָאִשָּׁה: הֱיֵה שָׁלוֹם, עֻזִּיָּה!

שָׁלוֹם, מַחֲמַל נַפְשִׁי! אִם תִּשָּׁאֵר

עֻזִּיָּה בַּחַיִּים, תִּדְרשׁ בִּשְׁלוֹם

אָחִיךָ…

עֻזִּיָּה: הוֹי אִמָּא, אִמָּא

מַה יַּעֲשׂוּ לָךְ…

הָאִשָּׁה: אַל פַּחַד, עֻזִּי, אַל יִפֹּל לִבֶּךָ.

חֲזַק וְהִתְחַזֵּק… הֱיֵה לְאִישׁ!

"הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים, כִּי בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.

טָבַעְתִּי בִיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד,

בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי".

(החיילים מפרידים האם מבנה. האשה הולכת ושפתיה לוחשות דברי־תפלה).

רוּפוּס: בֹּא הֵנָּה, מַחְמַדִּי. מַה שְּׁמֶךָ?

עֻזִיָּה: שְׁמִי עֻזִּיָּה.

רוּפוּס: עֻזִּיָּה? שֵׁם יָפֶה! בֶּן כַּמָּה?

עֻּזִּיָּה: בֶּן עֶשֶׂר, טוּרְנוּס־רוּפוּס. שְׁלַח הַבַּיְתָה

אֶת אִמָּא וּזְקֵנֵינוּ…

רוּפוּס: מֵאַיִן שְׁמִי תֵדַע?

עֻזִּיָּה: כָּל הַיְלָדִים

יַכִּירוּ אֶת שִׁמְךָ. הֵם יִקְרָאוּךָ

טוּרְנוּס־רוּפוּס יִמַּח שְׁמוֹ, שְׁחִיק עֲצָמוֹת.

רופוס: הָהּ, פֹּה גַם הַיְלָדִים הִנָּם מוֹרְדִים.

אִם יֶלֶד מְיֻשָּׁב תִּהְיֶה, עֻזִּיָּה,

אֶתֵּן לְךָ סוּס חַי בְּמַתָּנָה

אוֹ חֲצוֹצְרָה – כָּל מַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ.

עֻזִּיָּה: אֵין צֹרֶךְ לִי בְּמַתְּנוֹתֶיךָ, רוּפוּס.

יֵשׁ סוּס מָהִיר כַּנֶּשֶׁר לְבַר־כּוֹכְבָא,

גַּם חֶרֶב מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי־חֵן.

רוּפוּס: וְלָמָּה לוֹ הַחֶרֶב?

עֻזִּיָּה: בָּהּ יַכֶּה

צִבְאוֹת הָרוֹמָאִים מַכָּה נִצַּחַת.

רוּפוּס: אֵיפֹה בַּר־כּוֹכְבָא?

עֻזִיָּה: זֹאת לֹא אַגִּידֶךָ.

רוּפוּס: אִם לֹא תַגִּיד, אֲצַו לִצְלֹב אוֹתְךָ.

עֻזִיָּה: אֵינִי יָרֵא מִמֶּךָ, טוּרְנוּס־רוּפוּס.

יָבוֹא בַּר־כּוֹכְבָא וְיִתְלֶה אֶתְכֶם

וּמִכֻּלְּכֶם לֹא יִשָׁאֵר אַף זֵכֶר.

רוּפוּס: הוֹקִיעוּ עַל הַצְּלָב אֶת הַמַּמְזֵר,

תִּרְאֶה הָאֵם וְתִתְעַנֵּג עָלָיו…

הָאִשָּׁה: (מן הבור) חֲזַק וְהִתְחַזֵּק,

עֻזִיָּה מַחְמַדִּי…

(החיילים מרחיקים את עוזיה. מאחורי האוהל נשמע קול חצוצרה, מרצלוס נכנס בחפזה).

מַרְצֶלוּס: הוֹד הַנְּצִיב!

רוּפוּס: דַּבֵּר מַרְצֶלוּס, מָה הַחֲדָשׁוֹת

אֲשֶׁר הֵבֵאתָ?

מַרְצֶלוּס: הוֹד הַנְּצִיב!

בְּשׂוֹרָה רָעָה אַשְמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ:

נוֹדַע לִי, כִּי לְבַר־כּוֹכְבָא הִתְנַדְּבוּ

מָאתַיִם אֶלֶף מְקֻטְּעֵי־אֶצְבַּע.

רוּפוּס: הֲיִתָּכֵן, מָאתַיִם אֶלֶף חַיִל?

מַרְצֶלוּס: מִלְּבַד מָאתַיִם אֶלֶף פָּרָשִׁים

וְקַלָּעִים נוֹשְׂאֵי מָגֵן וָחֶרֶב.

כָּל הַמַּחֲנֶה הָרַב הַזֶּה פּוֹשֵׁט

עָלֵינוּ כָּאַרְבֶּה! כָּבוּל נָפְלָה,

גַּם כְּפַר־שִׂיחִין נְפְלָה בִּידֵי מוֹרְדִים…

הַמֶּרֶד מִתְפַּשֵּׁט כְּאֵשׁ־שַׁלְהֶבֶת,

עוֹד רֶגַע וְיַקִּיף אֶת כָּל הָאָרֶץ…

רוּפוּס: וְעַכְשָׁו אַתָּה מוֹדִיעַ לִי כָזֹאת?

אֵי הֱיִיתֶם, רָאשֵׁי כְּלָבִים, אֶתְמוֹל?

מַרְצֶלוּס: מֵאַנְתִּי לְהָעִיר אוֹתְךָ. שְׁנָתְךָ

עָרְבָה לְךָ אַחֲרֵי מִשְׁתֵּה־הַלַּיִל.

רוּפוּס: וּמַה תִּיעַץ לִי לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו?

מַרְצֶלוּס: לְדַעְתִּי אֵין כָּל עֵצָה, נְצִיב.

אֶלָּא לָסֶגֶת אֶל נָפוֹת־הַיָּם

עַד שֶׁיַּגִּיעַ חֵיל־עֶזְרָה מֵרוֹמָא…

רוּפוּס: הִסּוֹג אָחוֹר? אֵין רוֹמָא נְסוֹגָה!

בְּיָם שֶׁל דָּם הַמֶּרֶד אֲכַבֶּה,

כָּל הַכְּרָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַשְׁקֶה

נַחְלֵי דַם חֲלָלִים;

הֵם יִתְנַפְּחוּ, מַרְצֶלוּס, מֵרָעָב,

גְּלָלִים יֹאכְלוּ, אִישׁ בְּשַׂר אָחִיו יֹאכֵלוּ.

(קול חצוצרה).

מַרְצֶלוּס: בָּא רָץ בַּדֶּרֶךְ. כֵּן, הִנּוֹ מֵנִיף

בְּדֶגֶל. מִי יוֹדֵעַ מַה בְּפִיו…

פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר לֹא עַל טוֹבוֹת יָעִידוּ…

הָרָץ: הוֹד הַנְּצִיב!

נִגַּף צְבָאֵנוּ בִּמְבוֹאוֹת טוּר־מַלְכָּא!

נִלְחַמְנוּ בִּגְבוּרָה מוּל הַחוֹמָה,

שָׁלַחְנוּ בְּרַד אַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת

אֶל הַיְּהוּדִים, אַךְ גִּבּוֹרָם בַּר־כּוֹכְבָא,

עֲנָק מֻפְלָא – עָמַד עַל סוֹלְלָה

וּבְמוֹ יָדָיו תָּפַס אֶת אֲבָנֵינוּ,

זָרַק אוֹתָם בְּכֹחַ אֶל מַחֲנֵנוּ

וַיַּעֲשֶׂה שַׁמּוֹת בּוֹ… הוֹד הַנְּצִיב!

כְּגַל סוֹעֵר עוֹלֶה וּמִתְקָרֵב

מַחֲנֵה בַּר־כּוֹכְבָא הֵנָּה…

מַרְצֶלוּס: הוֹד הַנְּצִיב!

כָּל רֶגַע שֶׁל שְׁהִיָּה הוּא בְנַפְשֵׁנוּ.

נִרְאִים כְּבָר כִּידוֹנֵי חֵיל הַיְּהוּדִים,

אִם לֹא נָנוּס כְּרֶגַע – וְאָבַדְנוּ.

רוּפוּס: יַכֵּם הָרַעַם, מַרְס אַדִּיר!

(כולם יוצאים)

חַיָּל רִאשׁוֹן: (מזנק)

הִנֵּה מוֹשַׁב הַנְּצִיב הָרוֹמָאִי!

חַיָּל שֵׁנִי: בָּרְחוּ כְשׁוּעָלִים וּבְחָפְזָם

דִּגְלָם שָׁכָחוּ.

בַּר־דְּרוֹרָא: (מופיע)

שְׁלַח חֵיל־פָּרָשִׁים

לִדְלֹק אַחֲרֵי אוֹיְבֵנוּ הַבּוֹרֵחַ

תִּסְתֹּם, יוֹסֵף, אֶת תְּעָלַת־הַמַּיִם

הַמּוֹבִילָה בַּדֶּרֶךְ לִצְבוֹעִים.

חַיָּל שְׁלִישִׁי: אַךְ מִי הֵם אֵלֶּה…? רְאוּ, הִנֵּה צְלוּבִים…

חַיָּל שֵׁנִי: אֵחַרְנוּ הַמּוֹעֵד…

בַּר־דְּרוֹרָא: הַבִּיטוּ נָא… הֵן זוֹהִי הָאִשָּׁה,

אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֶת בְּנָהּ גִּדְעוֹן לִגְדוּד

קְצוּצֵי הָאֶצְבָּעוֹת.

חַיָּל: מִי ­– הַקָּטָן?

בַּר־דְּרוֹרָא: הֵן זֶה אֲחִי־גִּדְעוֹן, עֻזִיָּה…

הוֹרִידוּ אֶת כֻּלָּם…

מַהֵר… מַהֵר…

בַּר־כּוֹכְבָא: (נכנס)

בָּרוּךְ אֵל יִשְׂרָאֵל, אֵל נְקָמוֹת,

אֲשֶׁר אִזְּרַנִי כֹּחַ וּגְבוּרָה

לִנְקֹם נִקְמַת־הָעָם!

בַּר־דְּרוֹרָא! אֵי בַּר־דְּרוֹרָא?

לַחְסֹם מִיָּד אֶת דֶּרֶךְ־הַנְּסִיגָה…

בַּר־דְּרוֹרָא, מַה זֶּה, מִי זֶה?

(חוזרים ר' אלעזר, האשה, נחוניה).

בַּר־דְּרוֹרָא: מָצָאנוּ יְהוּדִים עַל הַצְּלָבִים…

אֶת הָאִשָּׁה מֵעַל הַצְּלָב הוֹרַדְנוּ,

הֵן זוּהִי אִמָּא שֶׁל גִּדְעוֹן…

הָאִשָּׁה: הַתַּלְיָנִים… בְּנִי סָחֲבוּ… עֻזִּיָּה…

אַיֵּה יַלְדִי? הַאִם עוֶדנּוּ חַי?

החיילים מביאים את גופו של עוזיה)

הוּא חַי?

הָאִשָּׁה: עֻזִּיָּה, בְּנִי עֻזִיָּה.

חַיּוֹת טוֹרְפוֹת, פִּרְאֵי־אָדָם נִבְזִים,

עַל יֶלֶד רַךְ לֹא רִחֲמוּ, זֵדִים!

אֶלְעָזָר: צָדַק, צָדַק עֲקִיבא. לֹא נִשְׁאַר

לָעָם, אֶלָּא לָמוּת אוֹ לְנַצֵּחַ…

בַּר־כּוֹכְבָא: עֻזִּיָּה, יֶלֶד־חֶמֶד, בֵּן פּוֹרָת

מֵת עַל הַצְּלָב… סָגַר עֵינָיו לָנֶצַח…

שִׁמְעוּ אַחַי, נִשְׁבַּעְתִּי בֵּאלֹהִים!

נָקוֹם אֶקֹּם בְּרוֹמָא הַמְתֹעֶבֶת

נִקְמַת דַּם יְלָדֵינוּ הַטְּהוֹרִים,

נִקְמַת כָּל הַטְּבוּחִים וְהַצְּלוּבִים,

נִקְמַת כָּל חַלְלֵי־שִׁלְטוֹן־הָרֶשַׁע,

כָּל קָרְבְּנוֹת מַמְלֶכֶת־הַזָּדוֹן.

דָּמֵנוּ לֹא הֶפְקֶר! לֹא, לֹא אָנוּחַ,

עַד שֶׁאוֹרִיד נִצְחֵךְ לָאָרֶץ, רוֹמָא,

עַד אֲטַהֵר אַרְצֵנוּ הַמְנֹאֶצֶת

מִזָּהֳמַת־רוּחֵךְ וְטֻמְאָתֵךְ

וַאֲחַדֵּשׁ אֶת כְּבוֹד עַמִּי כְּקֶדֶם.

בַּר־דְּרוֹרָא! קוּם, הַזְעֵק אֶת צִבְאוֹתֵינוּ!

הוֹלֵךְ וּבָא יוֹם הגְּאֻלָּה… אַחֲרַי,

אַחֲרַי, אַחִים, קָדִימָה!

(קול חצוצרות ושאון צעדי חיילים).


תמונה ד'    🔗

בהרי יהודה מעמד חגיגי של הכתרת בר־כוכבא לקול שירי שבח והודיה. באמצע – ר' עקיבא ובר־כוכבא.


מַקְהֵלַת גְּבָרִים: עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶׂרֶת צִיּוֹן,

הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶׂרֶת יְרוּשָׁלַיִם,

הָרִימִי אַל תִּירָאִי, אִמְרִי לְהָרֵי יְהוּדָה:

הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם!

(נשמע קול שופרות. ר' עקיבא עולה על הבמה).

ר' עֲקִיבָא: שִׁמְעוּ אַחִים! מֵאָז הֵפִיר בַּר־כּוֹכְבָא

אֶת מְזִמָּתָהּ שֶׁל רוֹמָא הָרְשָׁעָה

לַחֲרֹש עִיִּים אֶת הַר־צִיּוֹן –

הָלֹךְ יֵלֵךְ לָבֶטַח בְּדַרְכּוֹ

עֲטוּר תְּהִלַּת גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן.

בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת גָּבְרָה יָדוֹ,

אוֹיְבָיו רָעַץ בְּכָל קְרָבוֹת הַמֶּרֶד.

חַרְבּוֹ שֶׁל טוּרְנוּס רוּפוּס נִשְׁבְּרָה,

שָׂרֵי צְבָאוֹ נִגְּפוּ לִפְנֵי בַר־כּוֹכְבָא

וְנִמְלְטוּ כַּמּוֹץ לִפְנֵי הָרוּחַ.

מִטּוּר־שִׁמְעוֹן, חֲרֻבָּה וְכָפָר

עוֹלֶה הֵד־נִצְחוֹנֵנוּ בָּרָמָה

וְצִמְאוֹנֵנוּ לִגְאֻלָּה וָחֹפֶשׁ.

בַּר־דְּרוֹרָא: יְחִי בַר־כּוֹכְבָא!

הָעָם: יְחִי בַר־כּוֹכְבָא גִּבּוֹרֵנוּ!

ר' עֲקִיבָא: בַּר־כּוֹכְבָא הַגִּבּוֹר וְהַמְנַצֵּחַ!

אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ,

כִּי זֶה הַיּוֹם לִשְׁנֵי כְתָרִים זָכִיתָ,

לְכֶתֶר שֶׁל גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן

וּלְכֶתֶר הַמְּלוּכָה בְּיִשְׂרָאֵל.

הַיּוֹם הַזֶּה לְמֶלֶךְ מְשַׁחֲנוּךָ,

לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

בַּר־דְּרוֹרָא: יְחִי הַמֶּלֶךְ!

הָעָם: יְחִי, יְחִי הַמֶּלֶךְ!

בַּר־כּוֹכְבָא: אַחִים, רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא שְׂרָרָה –

עַבְדוּת לִי נְתַתֶּם, אַךְ אֲקַבְּלֶנָּה.

עֶבֶד נֶאֱמָן אֶהְיֶה לָעָם.

(נשמע קול חצוצרות ותרועות־נצחון).

ר' עֲקִיבָא: הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ! קוּם וּנְהַג

אֶת חֵיל־הָעָם הַנֶּאְפָּד גְּבוּרָה,

עַד שֶׁיְגֹרַשׁ אַחֲרוֹן הָרוֹמָאִים

מֵעַל אַדְמַת אַרְצֵנוּ הַיְקָרָה!

הָשֵׁב לִירוּשָׁלַיִם עִיר־הַצְּבִי

אֶת נֵזֶר־תִּפְאַרְתָּהּ אֲשֶׁר חֻלַּל,

וּבְנֵה עַל הַר צִיּוֹן אֶת דְּבִיר קָדְשֵׁנוּ,

הָקֵם עָלָיו בֵיתֵנוּ הַשְּׁלִישִׁי.

יְמִין ה' רוֹמֵמָה,

יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל!


 

מערכה ג'    🔗

תמוּנה א'    🔗

ככר בביתר הנצורה. חיילים מבצרים את החומה. על החומר מופיעים שני רבנים.

רַב רִאשׁוֹן: הוֹי מִסְכֵּנִים, מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב

הִנָּם חוֹפְרִים מִתַּחַת לִסְלָעִים…

רַב שֵׁנִי: מָה הֵם חוֹפְרִים, הַחַיָּלִים הָאֵלֶּה?

רַב רִאשׁוֹן: קְבָרִים, קְבָרִים לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם.

הַלְוַאי וְאֶתְבַּדֶּה, אוּלָם לִבִּי

אוֹמֵר לִי, כִּי יָמִיט שׁוֹאָה עָלֵינוּ.

רַב שֵׁנִי: בַּמֶּה זָכָה לָקַחַת לֵב הָעָם?

רַב רִאשׁוֹן: בַּמֶּה תִשְׁאַל? בְּכֹחַ… חֻלְשָׁתֵנוּ.

הֵן בִּלְבָבוֹ לוֹעֵג הוּא לְכֻלָּנוּ.

לֹא עַם אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו, רַק זֶבֶל,

כְּדֹמֶן זֶה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שָׂדוֹת…

רַב שֵׁנִי: אוּלָם בַּר כּוֹכְבָא…

רַב רִאשׁוֹן: שְׁמוֹ הוּא בַר־כּוֹזִיבָא,

כִּי כָל דְּרָכָיו הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב.

לוּ בֶאֱמֶת בָּחַר בּוֹ אֱלֹהֵינוּ –

הָיָה עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

בְּרוּחַ־אֱלֹהִים וְלֹא בִזְרוֹעַ…

רַב שֵׁנִי: וְלָמָּה בּוֹ דָבַק רַבִּי עֲקִיבָא?

רַב רִאשׁוֹן: נִפְלָא מְאֹד מִמֶּנִי הַדָּבר…

(שניהם יוצאים).

חַיָּל רִאשׁוֹן: שָׁמַעְתָּ? זוֹ גַם דַּעַת חֲכָמֵינוּ…

חַיָּל שֵׁנִי: אוּלָם הֵיכָן כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ,

כִּי רַק לָהֶם נִתְּנָה כָּל הַחָכְמָה?

חַיָּל שְׁלִישִׁי: לֹא נַעֲבֹד!

חַיָּל רְבִיעִי: לֹא לְשֵׁם כָּךְ הַמֶּלֶךְ הִזְעִיקָנוּ.

חַיָּל חֲמִישִׁי: בְּחֶרֶב נִלָּחֵם, לֹא בַּמַּעְדֵּר.

חַיָּל רְבִיעִי: נִשְׁלַחְנוּ לִשְׂדֵה־קְרָב, לִקְרַאת אוֹיֵב.

קוֹלוֹת: בְּחֶרֶב נִלָּחֵם!

לִקְרַאת אוֹיֵב!

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: פְּקֻדָּה הִיא, לֹא אוּכַל לְשַׁנּוֹתָהּ.

חַיָּל שְׁלִישִׁי: לֹא עֲבָדִים, בְּנֵי־חוֹרִין אֲנַחְנוּ,

וּבָאנוּ מִיהוּדָה וְהַגָּלִיל

לְהִלָּחֵם עַל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת

וְלֹא לַחֲפֹּר בּוֹרוֹת כַּחֲפַרְפֶּרֶת…

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: מַחֲסוֹם לְפֶה וּמַעְדֵּר בַּיָּד!

וָלֹא – בָּעַקְרַבִּים וּבַשּׁוֹטִים

אַמְרִיץ אֶתְכֶם מִיָּד לַעֲבוֹדָה!

חַיָּל רְבִיעִי: לֹא נַעֲבֹד, אִם גַּם תָּדוּשׁ בְּשָׂרֵנוּ

עַד מָוֶת! שְׁלַח אוֹתָנוּ אֶל הַקְּרָב!

חַיָּל שְׁלִישִׁי: לִקְרַאת הָרוֹמָאִים!

(מרימים אגרופים ומאיימים עליו).

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: אַחַי, רַק זֶה הַיּוֹם

עֲשׂוּ אֶת הַמְּלָאכָה, וְעוֹד הָעֶרֶב

אֶקַּח דְּבָרִים עִם מְפַקֵּד־הַגְּדוּד,

כִּי תִּשָּׁלְחוּ לִקְרָב… רַק זֶה הַיּוֹם…

(החפרים הולכים לאט למלאכתם).

(על ראש החומה מופיעים בן־קסמא ובן־תורתא. בן־קסמא מוציא מטבע מכיסו).


בֶּן־קִסְמָא: רָאִיתָ זֹאת, בֶּן־תּוֹרְתָא?

בֶּן־תּוֹרְתָא: לֹא רָאִיתִי.

בֶּן־קִסְמָא: שׁוּב הוֹנָאָה! בַּר־כּוֹכְבָא הַפִּקֵּחַ

מָצָא לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה

אֶל לֵב הָעָם…

בֶּן־תּוֹרְתָא: מַטְבֵּעַ!

בֶּן־קִסְמָא: כֵּן, מַטְבֵּעַ!

בְּרוּם־לֵבָב שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל צִוָּה

לִטְבֹּעַ מַטְבֵּעוֹת. בְּטֶרֶם עוֹד

נִבְחַר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יָצַק

הַמַּטְבֵּעוֹת הָאֵלּוּ לְאַחֵז

עֵינֵי הַהֲמוֹנִים בִּבְרַק־הַכֶּסֶף…

בֶּן־תּוֹרְתָא: אַי־אַי, הֵן זוֹהִי הוֹנָאָה, בֶּן־קִסְמָא!

בֶּן־קִסְמָא: טוֹעֶה אַתָּה, לֹא הוֹנָאָה בִלְבָד,

אַךְ גַּם זִיּוּף…

בֶּן־תּוֹרְתָא: כֵּיצַד:

בֶּן־קִסְמָא: פָּשׁוּט מְאֹד.

הוּא הִתְחַכֵּם לִטְבֹּעַ מֵחָדָשׁ

אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל טְרָיָנוֹס־קֵיסָר.

אָכֵן זוֹ הַמְצָאָה יָפָה: לְמַעְלָה

טְרָיָנוֹס וּמִלְּמַטָּה – הַזַּיְּפָן.

בֶּן־תּוֹרְתָא: וְאֵלֶּה מַנְהִיגֶיךָ, יִשְׂרָאֵל…

רַמַּאי, זַיְּפָן… אַשְׁרֶיךָ, ר' עֲקִיבָא!

(שניהם יוצאים. שלושה חפרים יוצאים החוצה כדי להכניס כלי־חפירה אל תוך התעלה).

חַפָּר רִאשׁוֹן: לֹא מֶלֶךְ הוּא, אֶלָּא חָבֵר וָאָח.

הִנֵּה שִׁלְשֹׁם בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה

נִגַּשׁ אֵלַי וְעַל שִׁכְמִי חָבַט.

הַגִידָהּ, מַה שִּׁמְךָ? כָּךְ בְּפֵרוּשׁ

שָׁאַל אוֹתִי הַמֶּלֶךְ, חֵי נַפְשִׁי.

חַפָּר שֵׁנִי: אָדָם פָּשוּט. חַיָּל הוּא כְּמוֹ כֻלָּנוּ.

חַפָּר שְׁלִישִׁי: אִישׁ־הַשָּׂדֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ מָסַר

אֶת הַשִּׁלְטוֹן בִּידֵי אַנְשֵׁי־הַחַיִל

וְאֶת הַחֲכָמִים סִלֵּק הַצִּדָּה.

חַפָּר רִאשׁוֹן: שְׁעַת חֵרוּם עַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל,

לֹא פִּלְפּוּלִים, לֹא חִטּוּטִים שֶׁל מֹחַ –

עַכְשָׁו תַּכְרִיעַ חֶרֶב גּוֹרָלֵנוּ,

עַכְשָׁו עָדִיף אִישֹ־חַיִּל מֵחָכָם.

חַפָּר שֵׁנִי: בַּר־כּוֹכְבָא הוּא לוֹחֵם וְאִישׁ־הַמַּעַשׂ.

חַפָּר שְׁלִישִׁי: דָּבָר גָּדוֹל אָמַרְתָּ: הוּא אִישׁ מַעַשׂ

וְהַזְּקֵנִים כֻּלָּם פּוֹשְׂקֵי־שְׂפָתַיִם…

(פתאום עולה קול צעקות של גברים ונשים שבאו מן החוץ, ביניהם גם אמו של גדעון ועוזיה).

נָשִׁים: אוֹי וַאֲבוֹי! אָסוֹן!

שַׁעֲרוּרִיָּה!

הַחַיָּלִים: מַה, מַה קָּרָה?

אֵם גִּדְעוֹן: הָהּ, לֹא נִשְמַע כָּזֹאת.

הַנָּשִׁים: אוֹי וַאֲבוֹי, הַצִּילוּ!

(מעל החומה יורד ראש הפלוגה).

אִשָּׁה זְקֵנָה: (פונה אל ראש הפלוגה).

חָטָאנוּ לֵאלֹהִים, שְׁאוֹל חָטָאנוּ,

יַסּוֹר יִסְּרָנוּ יָהּ, כִּי הֶעֱוִינוּ.

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: סַפְּרוּ נָא, מַה קָּרָה?

אֵם גִּדְעוֹן: כָּל הַבְּאֵרוֹת הִרְעִילוּ בְּבֵיתָר.

אִשָּׁה אַחַת: בִּתִּי אַךְ טָעֲמָה אֶת מֵי הַבְּאֵר,

צָבְתָה בִטְנָהּ, נָפְלָה כְּמִתְעַלֶּפֶת…

אִשָּׁה שְׁנִיָּה: הוֹי, בְּנִי עִם מַר־הַמָּוֶת נֶאֱבָק…

אִשָּׁה שְׁלִישִׁית: בַּמֶּה אֶת יְלָדֵינוּ נְכַלְכֵּל?

כָּל הַנָּשִׁים: בַּמֶּה, בַּמֶּה?

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: כָּל הַבְּאֵרוֹת הֻרְעָלוּ? מִי עָשָׂה זֹאת?

אִשָּׁה זְקֵנָה: חָטָאנוּ לֵאלֹהִים, שְׁאוֹל חָטָאנוּ,

אֵם גִּדְעוֹן: חִדְלִי, זְקֵנָה טִפְּשָׁה, מֵהִתְיַפֵּחַ…

(אל ראש הפלוגה)

בַּר־דְּרוֹרָא, תֵּן עֶזְרָה לַמֻּרְעָלִים…

הֵיכָן הַמֶּלֶךְ?

(מופיע בר־כוכבא).

בַּר־כּוֹכְבָא: מָה הַצְּעָקָה הַזֹּאת?

הַנָּשִׁים: אוֹי וַאֲבוֹי! הַצִּילָה!

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה קָּרָה?

הַנָּשִׁים: אָסוֹן נוֹרָא קָרָנוּ…

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ,

יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ מַרְעִילֵי־בְּאֵרוֹת.

בַּר־כּוֹכְבָא: דַּבֵּר בְּרוּרוֹת.

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: כָּל בְּאֵרוֹת־בֵּיתָר

הֻרְעָלוּ…

בַּר־כּוֹכְבָא: הֻרְעֲלוּ כָל הַבְּאֵרוֹת?

אִשָּׁה א': יַלְדִּי שָׁתָה קְצָת מַיִם וְחָלָה…

אִשָּה ב': בִּתּי גוֹסֶסֶת – אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ…

אִשָּה זְקֵנָה: חָטָאנוּ לֵאלֹהִים, שְׁאוֹל חָטָאנוּ…

בַּר־כּוֹכְבָא: (לעצמו) אַךְ מִי הוּא הַפּוֹשֵׁעַ?

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: לֹא אֵדַע

אֶת שֵׁם הַמַּרְעִילִים; אַחַת יָדַעְתִּי:

זֶה חֳדָשִׁים־מִסְפָּר בְּעִיר בֵּיתָר

עוֹלִים וּמִתְפַּשְּׁטִים אֵדֵי־הָרַעַל:

שִׁמְךָ, מַלְכִּי, נִתַּן לְבוּז וְקֶלֶס,

כְּדֵי לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחֲךָ בְּעֵינֵי

הָעָם כֻּלּוֹ… מִכָּאן – אֵדֵי־הָרַעַל…

בַּר־כּוֹכְבָא: (מהרהר) אַתָּה סָבוּר… וְאוּלַי הַדִּין עִמְּךָ:

מִימֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ עַד הַיּוֹם

נִמְשַׁךְ בְּיִשְׂרָאֵל זֶה רִיב־הַנֶּצַח

בֵּין הַמַּלְכוּת וּבֵין שׁוֹמְרֵי־הַדָּת…

לֹא, לֹא, לֹא יִתָּכֵן כִּי יִנְעֲצוּ

הַחֲכָמִים חַרְבָּם בְּלֵב הָעָם…

לֹא יִתָּכֵן… הָרַעַל בָּא מֵרוֹמָא…

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: מֵרוֹמָא?

בַּר־כּוֹכְבָא: כֵּן, מֵרוֹמָא בָּא הָרַעַל…

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: מַלְכִּי, עֵת פְּלֻגָּתִי הֵבֵאתִי הֵנָּה,

רָאִיתִי שְׁנֵי פְרוּשִׁים עַל הַחוֹמָה.

וְאִם כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי שִׂיחָתָם,

קָרָאתִי בִפְנֵיהֶם אֶת סוֹד הָרַעַל…

בַּר־כּוֹכְבָא: מִי הֵם? הַגֵּד?

רֹאשׁ הַפְּלֻגָּה: בֶּן־קִסְמָא וּבֶן־תּוֹרְתָא…

בַּר־כּוֹכְבָא: בֶּן־קִסְמָא.. וּבֶן־תּוֹרְתָא…

(נשמע קול חצוצרה).

קוֹל מֵעַל הַחוֹמָה: שְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּאִים…

הֵם מִתְקָרְבִים…

רֹאשׁ הַמִּבְצָר וְאִישׁ נָכְרִי… שָׁבוּי…

קוֹל שֵׁנִי: הִנֵּה הֵם נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר…

רֹאשׁ הַמִּשְׁמָר: הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

בֵּין הַסְּלָעִים אֶת הַכּוּתִי תָּפַסְנוּ.

הוּא מִשְׁתַּמֵּט לָתֵת תְּשׁוּבָה בְרוּרָה

עַל שְׁאֵלוֹתַי…

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?

הַכּוּתִי: שָׁלוֹם לַאֲדוֹנִי…

בַּר־כּוֹכְבָא: עֲנֵה בְּרוּרוֹת:

מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן?

הַכּוּתִי: מֵרוֹמָא בָּאתִי

בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אַדְרִיָּנוֹס קֵיסָר.

בַּר־כּוֹכְבָא: הֵיכָן הָיִיתָ?

הַכּוּתִי: בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה לְּךָ וָלוֹ, כּוּתִי?

הַכּוּתִי: (שותק)

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה שָּׁם בִּקַּשְׁתָּ?

הַכּוּתִי: (שותק)

בַּר־כּוֹכְבָא: גַּלֵּה אֶת הָאֱמֶת, כּוּתִי, בְּטֶרֶם

יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם פִּגְרֶךָ.

הַכּוּתִי: מוּטָב שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתִי, הַמֶּלֶךְ,

וְאַל יִתְפַּרְסֵם מִסְתּוֹרִין שֶׁל מַלְכוּת.

בַּר־כּוֹכְבָא: לִתְלוֹת אֶת הַנָּבָל!

(מוציאים את הכותי).

קִרְאוּ מִיָּד

אֶת אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי…

(אל עצמו) נִדְמֶה לִי, כִּי צָדַק שַׂר־הַפְּלֻגָּה…

אוּלָם… הֲיִתָּכֵן כִּי אֶלְעָזָר…

דּוֹדִי… צַדִּיק תָּמִים…

אַחַד הַחַיָּלִים: הִנֵּה הוּא בָא!

(נכנס ר' אלעזר המודעי)

ר' אֶלְעָזָר: שָׁלוםֹ עָלֶיךָ, בְּנִי…

בַּר־כּוֹכְבָא: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

הַגֵּד, דּוֹדִי, הַאִם בִּקֵּר בֵּיתְךָ

אֶחָד כּוּתִי, שְׁלִיחַ־אַדְרִיָּנוֹס?

ר' אֶלְעָזָר: הָיָה אֶחָד בִּזְמַן שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי

בְּשַׁעַר הַמִּבְצָר…

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמָה אָמַר?

ר' אֶלְעָזָר: אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה בָּא אֵלַי…

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמַה בִּקֵּשׁ מִמְּךָ?

ר' אֶלְעָזָר: אֵינִי יוֹדֵעַ..

לָחוֹשׁ לָחַשׁ דְּבַר־מָה לְתוֹךְ אָזְנַי…

אַךְ לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם, כִּי הִתְפַּלַּלְתִּי.

בַּר־כּוֹכְבָא: וּמֶה עָנִיתָ לוֹ?

ר' אֶלְעָזָר: לֹא כְלוּם, לֹא כְלוּם…

בַּר־כּוֹכְבָא: לֹא כְלוּם!

אוֹיֵב עָרוּם אֵלֶיךָ בָּא בַּחֲשַׁאי

לְהִתְחַקּוֹת עַל מִסְתְּרֵי הַמֶּרֶד,

וּבְפִיךָ רַק תְּשׁוּבָה אַחַת: לֹא כְלוּם!

לֹא כְלוּם! כִּי הִתְפַּלַּלְתָּ לֵאלֹהִים…

וְלָמָּה זֶה מִיָּד לֹא הוֹדַעְתַּנִי,

טִפֵּשׁ זָקֵן…

(בר־כוכבא מנענע את גופו בחזקה, ר' אלעזר מתחלחל, רוצה לענות, אך המלים נחבאו בגרונו. קרסוליו נמעדו).

בַּר־כּוֹכְבָא: הַשְׁכִּיבוּ בְּחַדְרִי אֶת הַזָּקֵן…

יָנוּחַ וְיִרְוַח לוֹ לַמִּסְכֵּן…

(אמו של גדעון מלפפת את ר' אלעזר ומוליכה אותו עם ראש הפלוגה אל חדרו של בר־כוכבא).

בַּר־כּוֹכְבָא: הַיּוֹם קָצָר. שְׁעַת דִּמְדּוּמִים הִגִּיעָה,

וְהַמְּלָאכָה רַבָּה עוֹד לְפָנַי.

הָרוֹמָאִים הִרְעִילוּ בְאֵרוֹתַי,

אוּלָם הֵם לֹא יַרְעִילוּ אֶת דָּמֵנוּ,

אֶת מַעְיַן־גְּבוּרַת־עַם יִשְׂרָאֵל.

בְּטוּר־שִׁמְעוֹן עַמֵּנוּ יְגַלֶּה

אֶת נִפְלְאוֹת עֻזֵּנוּ וְחָסְנֵנוּ…

בְּטוּר־שִׁמְעוֹן…

חַיָּל עַל הַחוֹמָה: מַלְכִּי, מֵהַצָּפוֹן בָּא מְבַשֵּׂר!

(בינתים נכנסים אם־גדעון ושר־הפלוגה, פניהם חורים).

בַּר־כּוֹכְבָא: מַה שְּׁלוֹם דּוֹדִי?

(הם שותקים)

בַּר־כּוֹכְבָא: הוּא חַי?

(הם מורידים את ראשם)

אֵם־גִּדְעוֹן: הוּא נִסְתַּלֵּק… בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

בֵּרַךְ אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ!

בַּר־כּוֹכְבָא: הוּא בֵרְכַנִי!

אֵם־גִּדְעוֹן: בְּבִרְכַּת הַנִּצָּחוֹן סָגַר עֵינָיו לָנֶצַח…

בַּר־כּוֹכְבָא: אֵינֶנּוּ; אֱלוֹהִים הוּא שָׂהֲדִי

בִּשְׁמֵי מָרוֹם: לֹא בִי הוּא הָאָשָׁם.

חַיָּל: הֵם בָּאוּ, בָּאוּ.

(נכנסים שני חילים המביאים את גדעון).

גִּדְעוֹן: הוֹי אֲדוֹנִי, בְּשׂוֹרָה רָעָה בְּפִינוּ…

בַּר־כּוֹכְבָא: סַפֵּר מַהֵר, הַגִּידָה, מַה קָּרָה?

אֵם־גִּדְעוֹן: הוֹי, בְּנִי גִּדְעוֹן!

(גדעון הפצוע מדבר לאט ובקושי)

גִּדְעוֹן: נָפְלָה בְּיַד אוֹיְבֵנוּ טוּר־שִׁמְעוֹן!

אֵם־גִּדְעוֹן: אַתָּה פָצוּעַ, בְּנִי!

(נגשת וחובקת את בנה).

בַּר־כּוֹכְבָא: טוּר שִׁמְעוֹן נָפְלָה?!

וּבִלְבָבְךָ דֵי־אֹמֶץ לְגַלּוֹת

אֶת חֶרְפָּתְךָ לְעֵינֵי כָּל־הָעָם?

גִּדְעוֹן: שְׁמַע עַד הַסּוֹף, הַמֶּלֶךְ, אַחַר־כָּךְ

תָּדוּן אוֹתִי לְשֵׁבֶט אוֹ לְחָסֶד!

כָּאֲרָיוֹת עִם הָאוֹיֵב נִלְחַמְנוּ,

מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁלוֹשִים נִשְׁאַרְנוּ.

הָדַפְנוּ שֶׁבַע הַתְקָפוֹת אָחוֹר,

אוּלָם גָּבַר עָלֵינוּ הָאוֹיֵב.

בְּרַד אֲבָנִים הִמְטִירוּ עַל רָאשֵׁינוּ

הַבְּלִסְטְרָאוֹת מֵעַל הַסּוֹלְלוֹת.

חֲפִירָתֵנוּ דַם מָלְאָה כֻלָּה

וְהַסּוּסִים שָׁקְעוּ בּוֹ עַד בִּרְכַּיִם.

אָמַרְתִּי, אֲזַנֵק אֶל תּוֹךְ הַקְּרָב,

אָמוּת וְלֹא אֶפֹּל בִּידֵי אוֹיֵב.

אוּלָם בְּרֶגַע אַחֲרוֹן, הַמֶּלֶךְ,

נֵעוֹר בִּי הָרָצוֹן לְהִסְתַּכֵּל

עוֹד פַּעַם בְּעֵינֶיךָ, לְבַקֵּשׁ

בָּהֶן אֶת חַסְדְּךָ וּסְלִיחָתֶךָ…

אַף גַּם לִרְאוֹת בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה

אֶת פְּנֵי אִמִּי וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה…

(אם גדעון פורצת בדמעות).

כָּל הָרוֹאֶה הוֹד־מָוֶת בְּעֵינָיו –

בְּעֹז־מִשְׁנֶה יַתְקִיף אוֹיְבוֹ בְּנֶפֶשׁ…

בְּזַעַם הִשְׂתָּעַרְנוּ אָז, פָּרַצְנוּ

בְּכֹחַ לֹא־אֱנוֹשׁ מַעַרְכוֹתָיו.

בְּתוֹךְ תִּלֵּי־גְּוִיּוֹת, פִּגְרֵי־סוּסִים

סָלַלְנוּ לָנוּ דָרֶךְ; כִּכְבָרָה

נֻקַּב גּוּפֵנוּ מֵחִצֵּי־אוֹיְבֵינוּ…

וְדַם פְּצָעֵינוּ הַשּׁוֹתֵת נִמְשַׁךְ

כְּחוּט שָׁנִי לְאֹרֶךְ כָּל דַּרְכֵּנוּ.

(קורע את כתנתו, מגלה את פצעיו).

הָעִידוּ נָא פְצָעַי עָלַי, הָעִידוּ,

כִּי בִשְׁאֵרִית כֹּחֵנוּ נֶאֱבַקְנוּ

לָעָם וְלַמּוֹלֶדֶת וְלַמֶּלֶךְ…

(צונח, מדבר בלחש).

שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶּלֶךְ… טוּר־שִׁמְעוֹן

נָפְלָה וְאֵיךְ אַבְלִיג עַל מַּפַּלְתָּהּ…

יְחִי מַלְכִּי, הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ…

אִמִּי!…

(גדעון מת. אם גדעון מתיפחת מרה).

בַּר־כּוֹכְבָא: הֱוֵה שָׁלוֹם לָעַד, גִּבּוֹר אָצִיל…

וְאַתְּ אֵם גִּבּוֹרָה,

מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, הִנָּחֵמִי…

אֵם גִּדְעוֹן: אֶת שְׁנֵי בָנַי בְּמֶרֶד זֶה שָׁכַלְתִּי,

אֶת שְׁנֵי בָנַי… וּמַה נִּשְׁאַר לִי עוֹד?

בַּר־כּוֹכְבָא: הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת לָךְ נִשְׁאָרוּ…

אֵם שַׁכּוּלָה! זִכְרִי־נָא אֶת חַנָּה,

אֲשֶׁר קִדְּשָׁה בְּדַם שִׁבְעַת בָּנֶיהָ

אֶת מֶרֶד הָאַחִים – הַמַּכַּבִּים!

אֵם גִּדְעוֹן: סְלַח לִי מַלְכִּי, כִּי מַר עָלַי לִבִּי…

אֵל־אֱלוֹהִים, אִם לֹא לַשָּׁוְא נִשְׁפַּךְ

דַּם שְׁנֵי בָּנַי – קַבֵּל אֶת קָרְבָּנִי!

בַּר־כּוֹכְבָא: הֲיִי בְּרוּכָה לָעַד, אֵם עִבְרִיָּה!


תמונה ב'    🔗

בר־כוכבא יושב לבדו בחדרו, כשהוא שקוע במחשבות. מופיע ר' עקיבא.


ר' עֲקִיבָא: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בְּנִי…

בַּר־כּוֹכְבָא: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי קְדוֹשִׁי.

ר' עֲקִיבָא: קָשֶׁה הָיָה לִי לְבַקֵּר בֵּיתֶךָ,

אַךְ הַהֶכְרַח אֵלֶיךָ הֱבִיאַנִי.

בַּר־כּוֹכְבָא: אֶשְׂמַח מְאֹד לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךָ,

לוּ גַם יִהְיוּ קָשִׁים כְּדָרְבוֹנוֹת.

ר' עֲקִיבָא: הַאִם מוּכָן הִנְּךָ גַּם לְקַבֵּל

אֶת דַּעְתִּי?

בַּר־כּוֹכְבָא: אוֹר חָכְמָתְךָ

תָּמִיד הָיָה נֵר לְרַגְלִי, עֲקִיבָא.

ר' עֲקִיבָא: אֶתְמוֹל בְּסַעֲרַת־חֵמָה כִּבִּיתָ

נֵר אֱלֹהִים…

בַּר־כּוֹכְבָא: אֵינִי אָשֵׁם.

ר' עֲקִיבָא: עַל זְקַן־הַחֲכָמִים יָד הֲרִימוֹתָ.

בַּר־כּוֹכְבָא: הוּא מֵת מִיתָה חֲטוּפָה, מִשְּׁבַץ־הַלֵּב.

ר' עֲקִיבָא: לִבּוֹ נִשְׁבַּר, כִּי בִּכְבוֹדוֹ פָּגַעְתָּ,

בִּכְבוֹד כָּל חֲכָמֵינוּ…

בַּר־כּוֹכְבָא: רַבִּים מֵהֶם הֵם בְּעוֹכְרֵי־הַמֶּרֶד.

ר' עֲקִיבָא: מִי כְמוֹתְךָ יוֹדֵעַ שֶׁנִּלְחַמְתִּי

תָּמִיד בּחֲבֵרַי אֲשֶׁר הִטִּיפוּ

לְהַכְנָעָה, לִבְרִית־שָׁלוֹם עִם רוֹמָא.

אוּלָם לֹא בְּגִידָה, חַס וְשָׁלוֹם,

רַק אַהֲבָה עִוֶּרֶת לַמּוֹלֶדֶת –

הִיא שֶהֵקִימָה חַיִץ וְהִפְרִידָה

בֵּינֵינוּ וּבֵינָם, הַקַּנָּאִים.

וְאֶיךְ יָכֹלְתָּ לַחֲשֹׁד אַף רֶגַע,

כִּי אִישׁ מֵהֶם הִרְעִיל אֶת בְּאֵרוֹתֵינוּ?

בַּר־כּוֹכְבָא: רַבִּים בָּהֶם הַמַּרְעִילִים, עֲקִיבָא.

הֵם שֶׁהִרְעִילוּ כָּל רְחוֹב, כָּל בַּיִת,

כָּל נֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

בְּלֵב הָעָם נָטְעוּ שִׂנְאָה לַמֶּלֶךְ

וְרוּחַ סַרְבָּנוּת סָבִיב הֵפִיצוּ.

בֶּן־קִסְמָא שָׂם לְלַעַג פְּקֻדּוֹתַי,

גַּם לֹא נִמְנַע מִלְּהַאֲשִׁים אוֹתִי

בְּאָזְנֵי־כֹל, כִּי מַטְבְּעוֹת זִיַּפְתִּי…

ר' עֲקִיבָא: אָכֵן, קַנַּאי בֶּן־קִסְמָא וְעִקֵּשׁ,

אַךְ אִם כִּי מְסֻלֶּפֶת הִיא דַרְכּוֹ,

יֹאהַב עַמּוֹ כָמוֹנִי, כְּמוֹתֶךָ.

הֲיָאֲתָה לְמֶלֶךְ – הַמָּשִׁיחַ

לִנְטֹר אֵיבָה? מֻתָּר לַחֲכָמִים

לַשְׁמִיעַ מוּסָרָם, אִם גַּם יִטְעוּ…

בַּר־כּוֹכְבָא: אֲנִי הַמֶּלֶךְ כָּאן, רַבִּי עֲקִיבָא.

ר' עֲקִיבָא: יָדַעְתִּי זֹאת, מַלְכִּי, אַךְ בָּאתִי הֵנָּה

בִּשְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

לְהַזְהִירְךָ מִפְּנֵי שִׁגְגוֹתֶיךָ.

בַּר־כּוֹכְבָא: רַבִּי קְדוֹשִׁי! תָּמִיד כָּבוֹד נָהַגְתִּי

בְּכֶתֶר הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה.

אַךְ אַל נָא יִמָּנַע גַּם הַכָּבוֹד

מִכֶּתֶר הַמַּלְכוּת, אֲשֶׁר יָדְךָ

עָטְרָה בּוֹ אֶת רֹאשִׁי, רַבִּי עֲקִיבָא.

תְּנוּ לְכִתְרִי כָּבוֹד, כְּבוֹד־מְלָכִים

וָלֹא – נַפֵּץ נַפְּצוּהוּ לִרְסִיסִים!

אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים שְׁנֵי מְלָכִים בְּכֶתֶר

אֶחָד!

ר' עֲקִיבָא: אוּלַי הַדִּין עִמְּךָ, בַּר־כּוֹכְבָא!

אַךְ בְּלִי מַלְכוּת־שָׁמַיִם לֹא יִכּוֹן

כֵּס־מַלְכוּתְךָ! זְכֹר, כִּי בְנֵי עַמֵּנוּ

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ!

בַּר־כּוֹכְבָא: הָעָם הוֹלֵךְ אַחֲרַי, רַבִּי עֲקִיבָא,

הָעָם צָמֵא לְחֹפֶשׁ וְלִדְרוֹר,

מִכָּל קַצְוֵי תֵבֵל יָבוֹא אֵלַי,

יָרִים אֶת נֵס מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר.

ר' עֲקִיבָא: יְהִי קָדוֹשׁ מַחֲנֵנוּ הַלּוֹחֵם,

וִיהִי טָהוֹר מִסְּחִי וְרִקָּבוֹן…

שׁוֹמֵר הַסַּף: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה בָּא…

בַּר־כּוֹכְבָא: מִי?

שׁוֹמֵר הַסַּף: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה.

ר' עֲקִיבָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ?

בַּר־כּוֹכְבָא: מִדַּעְתְּךָ יָצָאתָ?

הוּא בַנֵּכָר…

שׁוֹמֵר הַסַּף: הוּא כָאן, עִם בַּר־דְּרוֹרָא… (יוצא).

בַּר־כּוֹכְבָא: זֶה הוּא… זֶה הוּא… חָזַר וְלֹא הוֹדִיעַ,

כִּי שְׁלִיחוּתוֹ עוֹמְדָה לְהִסְתַּיֵּם.

ר' עֲקִיבָא: חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ

חוֹזֵר מִשְּׁלִיחוּתוֹ קְצָת בְּמֻקְדָּם.

(נכנסים ר' יהושע בן חנניה ובר־דרורא).

בַּר־כּוֹכְבָא: שָׁלוֹם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!

ר' עֲקִיבָא: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֶּן־יוֹסֵף!

בַּר־כּוֹכְבָא: שֵׁב וְתָנוּחַ, רַבִּי, מֵהַדֶּרֶךְ.

(בר־דרורא מושיב אותו על כסא).

מָתַי הִגַּעְתָּ הֵנָּה?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עִם הַבֹּקֶר

רָכוּב נִכְנַסְתִּי אֶל תְּחוּמֵי־בֵיתָר.

בַּר־כּוֹכְבָא: חָשַׁבְנוּ, כִּי תוֹדִיעַ עַל בּוֹאֶךָ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: קָצַר עָלַי הַזְּמַן וְלֹא הִסְפַּקְתִּי.

בַּר־כּוֹכְבָא: סִבְלוֹת הַדֶּרֶךְ לֹא קָשׁוּ עָלֶיךָ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: יָצָאתִי וְחָזַרְתִּי בְשָׁלוֹם.

רַק פַּעַם בְּעָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן

עִכְּבַנִי חֵיל־מִשְׁמָר, בָּדַק כֵּלַי,

אַךְ לֹא מָצָא בָם נֶשֶׁק וַיְשַׁלְּחֵנִי.

ר' עֲקִיבָא: וַדַּאי. שְׁלוּחֵי־מִצְוָה לֹא נִזּוֹקִין.

וְאֵיךְ הִגַּעְתָּ הֵנָּה?

בַּר־דְּרוֹרָא: עֵת יָצָאתִי

לִבְדֹּק אֶת הַבְּאֵרוֹת פִּתְאֹם רָאִיתִי

בַּכְּבִישׁ עוֹמֵד אָדָם חֲסַר־אוֹנִים,

כִּי אֲנָשֵׁינוּ אֶת דַּרְכּוֹ חָסָמוּ.

לֹא הִכַּרְתִּיו… פָּנָיו שֻׁנּו…

בַּר־כּוֹכְבָא: אָמְנָם, שֻׁנֵּיתָ קְצָת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ!

בַּר־דְּרוֹרָא: נִגַּשְׁתִּי… הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וּלְפֶתַע

בִּצְחוֹק גָּדוֹל פָּרַצְתִּי וָאֶקְרָא:

הֵן זֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בַּחוּרִים!

הוֹלַכְתִּי לְבֵיתוֹ אֶת הָרַבִּי,

שָׁם נָח מְעַט מִדֶּרֶךְ־נְדוּדָיו

וּבָאנוּ הֵנָּה…

בַּר־כּוֹכְבָא: תִּסְעַד תְּחִלָּה לִבְּךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

הַאִם אָכַלְתָּ כְּבָר?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עוֹד לֹא אָכַלְתִּי,

קָשָׁה עָלַי הָאֲכִילָה, עֲקִיבָא.

ר' עֲקִיבָא: אוּלַי חוֹלֶה אַתָּה?

ר' יְהוֹשֻׁעֶ: שָׁלוֹם לִי, רַבִּי,

אוּלָם רוּחִי כָבְדָה עָלַי מְאֹד.

בַּר־כּוֹכְבָא: הַאִם מֻתָּר לָדַעַת גַּם דְּבַר־פֵּשֶׁר?

(ר' יהושע רוצה לדבר ופורץ בבכי, רבי עקיבא מכסה פניו בידיו; בר־כוכבא מתהלך בחדר).

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עֲמוּס־תִּקְווֹת יָצָאתִי לְדַרְכִּי,

אוּלָם רֵיקָם חָזַרְתִּי אֲלֵיכֶם.

בַּר־דְּרוֹרָא: רֵיקָם?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוּלַי אָנֹכִי הָאָשֵׁם,

כִּי לֹא הִצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכִּי.

ר' עֲקִיבָא: כֻּלָּנוּ אֲשֵׁמִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: לֹא, לֹא. אֲנִי אָשֵׁם. לִבִּי אָמַר לִי,

כִּי הַשְּׁלִיחוּת אֵינָהּ לְפִי כֹּחִי.

הִסְכַּמְתִּי בְּעַל־כָּרְחִי. אֲנִי אָשֵׁם.

בַּר־כּוֹכְבָא: מִי הָאָשֵׁם – יַבִּיעַ דּוֹר אַחֲרוֹן.

סַפֵּר בְּרוּרוֹת אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ.

ר' יְהוֹשֻׁעַ: בִּקַּרְתִּי אֶת אַחֵינוּ בְּבָבֶל,

אֶת הָעֵדוֹת בְּסוּרְיָה, בְּפָרַס,

אֶת קִבּוּצֵי מִצְרַיִם וַעֲרָב.

מָסַרְתִּי לְאַחֵינוּ בַּגּוֹלָה

אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְהַסַּנְהֶדְרִין,

סִפַּרְתִּי עַל זִוְעוֹת הָרוֹמָאִים,

עַל יִסּוּרֵי אַחֵינוּ בַּמּוֹלֶדֶת

וְעַל חִלּוּל הַדָּת וְקָדָשֵׁינוּ,

אוּלָם הָעָם אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ,

זָרַעְתִּי אֶת דְּבָרַי עַל צְחִיחַ־סָלַע.

ר' עֲקִיבָא: הֲיִתָּכֵן? הַגֵּד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

כְּלוּם לֹא נָגְעוּ דְבָרֶיךָ עַד לִבָּם?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אוּלַי דְּבָרַי הִגִּיעוּ לְאָזְנָם,

אוּלָם קָפְאוּ עַל סַף לִבָּם, עֲקִיבָא…

סִפַּרְתִּי לְכֻלָּם עַל מִלְחַמְתֵּנוּ.

עַל נַפְתּוּלֵי אַחֵינוּ הַמּוֹרְדִים

וְעַל שַׁוְעַת אַדְמַת מוֹלַדְתֵּנוּ,

הַזּוֹעֲקָה לְחֹפֶשׁ, לִגְאֻלָּה –

קָרָאתִי לְעֶזְרָה אֶת בְּנֵי־הָעָם,

לָקוּם, לְהִתְנַדֵּב לְחֵיל בַּר־כּוֹכְבָא,

לָתֵת יָדָם לְמֶרֶד יִשְׂרָאֵל –

אוּלָם הָעָם אָטַם אָזְנָיו מִשְּמֹעַ,

הָעָם לֹא זָע!

ר' עֲקִיבָא: לֹא זָע!

בַּר־דְּרוֹרָא: לֹא זָע!

ר' יְהוֹשֻׁעַ: עַם יִשְׂרָאֵל רוֹצִים בְּגָלוּתָם,

בְּחִיּוּכָם שֶׁל טַפְסְרֵי־בָּבֶל,

בִּדְגֵי־מִצְרַיִם וּבִבְצַל־פָּרַס.

אַךְ לְמִרְדֵּנוּ לֹא נָתְנוּ יָדָם.

ר' עֲקִיבָא: הֵם לֹא נָתְנוּ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אָמְנָם הֵם גַּם נָתָנוּ!

תְּחִלִָּה רַכּוֹת דִּבַּרְתִּי עִם אַחֵינוּ,

אוּלָם כְּשֶׁלֹא הוֹעִילוּ תַּחְנוּנַי

וְהִתְחַלְתִּי לְגַדְּפָם עַל אֶפֶס־מַעַשׂ

וּלְהִנָּבֵא, כִּי לֹא רָחוֹק הַיּוֹם,

וְגַם אוֹתָם תַּשְׁמִיד חַרְבָּהּ שֶׁל רוֹמָא –

הִצִּיעוּ לִי מַתְּנַת־זָהָב וָכֶסֶף,

זָהָב נִמְאָס כְּכֹפֶר לְנַפְשָׁם…

עַם־יִשְׂרָאֵל רוֹצִים בְּגָלוּתָם!

רַק מֻעָטִים בָּהֶם, מִבְּנֵי הַנֹּעַר

הִקְשִׁיבוּ וְהֵאִירוּ לִי פָּנִים…

בַּר־כּוֹכְבָא: הַאִם נִסִּיתָ גַם דְּבָרִים לָקַחַת

עִם הָעַמִּים?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: נִסִּיתִי, אַךְ לַשָּׁוְא.

אִם יִשְרָאֵל הִקְשִׁיחוּ אֶת לִבָּם,

הֲיֵעָנוּ זָרִים לִקְרִיאָתֵנוּ?

תְּחִלָּה – אָמְרוּ – עִזְרוּ לְעַצְמְכֶם,

וְאִם תַּצְלִיחוּ – יָד לָכֶם נִתֵּנָה.

כַּךְ בְּנִימוּס מָהוּל צְבִיעוּת וָשֶׁקֶר

פָּטְרוּ אוֹתִי כֻּלָּם, כָּל עַם וָעָם.

בַּר־דְּרוֹרָא: אִם כֵּן אָפְסָה כָּל שְׁאֵרִית־תִּקְוָה

שֶׁהָעַמִּים יָבוֹאוּ לְעֶזְרָתֵנוּ?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: לַשְָּׁוְא הַצִפִּיָּה לְעֶזְרַת עַמִּים,

אִם לֹא תֹוֹשִׁיעַ יַד־הָאֱלוֹהִים…

בַּר־כּוֹכְבָא: זוֹ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

לֹא כָךְ דִּבַּרְתָּ אֵצֶל טוּרְנוּס רוּפוּס…

ר' יְהוֹשֻׁעַ: כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִנְּדוּדַי הַבַּיְתָה,

תִּינוֹק עַל פָּרָשַׁת־דְּרָכִים רָאִיתִי.

שָׁאַלְתִּי: בְּנִי, הַרְאֵנִי אֶת הַדֶּרֶךְ!

הֶרְאָה לִי וְאָמַר: הִנֵּה הַדֶּרֶךְ.

הִיא אֲרֻכָּה מְאֹד וְהִיא קְצָרָה,

שֶׁאִם תָּחִישׁ צְעָדֶיךָ – תְּקַצְּרֶנָּה.

ר' עֲקִיבָא: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ! לֹא, בָּהּ לֹא נֵלֵךְ.

נַמְשִׁיךְ, נַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ עַד תֻּמָּהּ

וְלֹא עָלֵינוּ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר.

הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי גָבְרוּ בְּרוֹמָא

מַחֲלֹקֶת וּפֵרוּד בֵּין נְצִיבֶיהָ.

וּמִי חָכָם יַגִּיד הָאוֹתִיּוֹת?

אַל יִתְיָאֵשׁ אָדָם מֵרַחֲמִים,

אִם גַּם עַל צַוָּארוֹ מֻנַּחַת חֶרֶב…

בַּר־דְּרוֹרָא: מָה הַיֵּאוּשׁ? שְׁלוֹשָׁה גְיָסוֹת שְׁלֵמִים

עוֹמְדִים עוֹד מוּכָנִים לְמַעֲרָכָה…

חֵיל־פָּרָשִׁים וּגְדוּד קְצוּצֵי־אֶצְבַּע

חוֹלְשִׁים עַל הַמְּבוֹאוֹת אֶל הַמִּבְצָר.

טִהַרְנוּ הַבְּאֵרוֹת, וְאוֹצַר־הַמַּיִם

יַסְפִּיק שָׁנָה שְׁלֵמָה לְכָל הָעִיר.

אַף זֹאת אַל תִּשְׁכְּחוּ: הִפְקַדְתֶּם

בְּיָדַיִם אֱמוּנוֹת גּוֹרַל־הַמֶּרֶד.

מִנַּיִן הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה לָכֶם?

ר' יְהוֹשֻׁעַ: אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת –

שָׁוְא עָמְלוּ בּוֹנָיו בּוֹ…

אִם ה' לֹא יִשְׁמֹר עִיר –

שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.

ר' עֲקִיבָא: צָדַק בַּר־כּוֹכְבָא, כִּי מְאֹד שֻׁנֵּיתָ:

לֹא חֲדָשִׁים דְבָרֶיךָ בְּאָזְנֵינוּ,

קָדְמוּ לְךָ בֶּן־קִסְמָא וּבֶן־תּוֹרְתָא…

אַךְ דַּע גַּם זֹאת: אָמְנָם הַכֹּל צָפוּי,

אוּלָם הָרְשׁוּת, הָרְשׁוּת נִתְּנָה רַק לָנוּ.

מַה דַּעְתְּךָ, בַּר־כּוֹכְבָא?

בַּר־כּוֹכְבָא: לֹא רְשׁוּת,

אֶלָא חוֹבַת־קְדֻשָּׁה תַכְבִּיד עָלֵינוּ…

שׁוּם פַּחַד־רֶגַע לֹא יָפִיר אוֹתָהּ

וְשׁוּם בֶּן־קִסְמָא לֹא יְחַלְּלֶנָּה.

לֹא לְעַמִּי וְלֹא לְסַנְהֶדְרִין –

נִשְׁבַּעְתִּי לְשַׁחְרֵר אֶת הַמּוֹלֶדֶת

לְדוֹר אַחֲרוֹן אֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרֵינוּ.

אֶלְחַם וְאֵאָבֵק עִם הָאוֹיֵב,

אַשְכִּיר חַרְבִּי בְּדַם אַחֲרוֹן־אוֹיְבַי,

וְאִם תִּקְצַר יָדֵנוּ, גַּם נֵדַע

לָמוּת מוֹת גִבּוֹרִים בִּשְׂדֵה הַקָּטֶל!

רַבִּי, אִם אֱלֹהִים לֹא יִבְנֶה בַיִת,

יִבְנֶה אוֹתוֹ עַמֵּנוּ הַמְדֻכָּא

בְּלַהַט יִסּוּרִים וְאַהֲבָה…

אֵל אֱלוֹהִים! אִם בֶּאֱמֶת זְנַחְתָּנוּ,

אַל תַּעֲזֹר וְאַל תַּפְרִיעַ לָנוּ!


תמונה שלישית    🔗

(תנאים יושבים בפנת חומת־ביתר הפרוצה. ר' עקיבא יורד מעל החומה).

תַּנָּא רִאשׁוֹן: נָפְלָה בֵיתָר, הָבְקַע מִבְצַר־עֻזֵּנוּ…

תַּנָּא שֵׁנִי: אוֹי לָנוּ וַאֲבוֹי… הָאֱלוֹהִים

הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמַת אַרְצֵנוּ…

תַּנָּא שְׁלִישִׁי: עֲקִיבָא, הֶאָפְסָה כָּל יְשׁוּעָה?

ר' עֲקִיבָא: בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ.

תַּנָּא רִאשׁוֹן: וְאֵי בַּר־כּוֹכְבָא?

ר' עֲקִיבָא: הוּא חַי…

תַּנָּא שֵׁנִי: הוּא חַי?

ר' עֲקִיבָא: הוּא חַי… וִיחִי לָעַד…

(דממה)

הַרְבֵּה דָמִים רָוְתָה אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ,

אַךְ מִדָּמֵנוּ הַשָּׁפוּךְ תִּצְמַח

כְּמִיהָה נִצְחִית לְמֶרֶד וְלַחֹפֶשׁ.

אִם גַּם הַיּוֹם הַמֶּרֶד יִכָּשֵׁל,

יִפְעַם לָעַד בְּנֶפֶשׁ־יִשְׂרָאֵל,

יוֹסִיף לַסְעִיר אֶת מְנוּחַת־תֵּבֵל.

לֹא, לֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יֶחְדַּל מִרְדֵּנוּ,

עַד שׁוּב הָעָם לְנַחְלָתוֹ כְּקֶדֶם.

כִּי יוֹם נָקָם יָבוֹא,

שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן,

נָקָם יָבוֹא, גְּמוּל אֱלֹהִים,

הוּא יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם,

וּבָנַי מֵרָחוֹק יְשׁוּבוּן,

וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה,

וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם…


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות