א. 🔗
שְׁנֵי בַחוּרִים עֲנִיִּים יָשְׁבוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הֵם דִּבְּרוּ עַל דְּבַר עַם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשֵׁב בְּגָלוּת זֶה כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה וְעוֹד לֹא בָא אֵלָיו הַגּוֹאֵל.
הָאֶחָד אָמַר לְרֵעֵהוּ!
“נֵלְכָה נָּא וּנְבַקֵּשׁ אֶת מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וְנִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֵל, כִּי יָעִיר אֶת הַמֶּלֶךְ הַיָּשֵׁן, לְמַעַן יָשׁוּב אֶל עַמּוֹ וִיקַבֵּץ אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וִיבִיאֵהוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”.
– אַךְ אֵיךְ נִמְצָא אֶת הַמְּעָרָה? – שָׁאַל הַשֵּׁנִי.
“נֵלֶךְ נָא וְאֵל יַעֲזֹר אוֹתָנוּ”.
וַיָּקוּמוּ וַיֵּלֵכוּ.
הָלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל הָרִים וּבְקָעוֹת, עַל שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, עָבְרוּ עָרִים רַבּוֹת וּמִדְבָּרִיּוֹת גְּדוֹלִים, וּלְסוֹף בָּאוּ אֶל אָחוּ אֶחָד. עַל הָאָחוּ עָמְדָה אֵלָה זְקֵנָה. עַל הָאֵלָה יָשְׁבָה יוֹנָה יְחִידָה, יָשְׁבָה וְצִפְצְפָה.
הַבַּחוּרִים נִגְּשׁוּ אֶל הַיּוֹנָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ:
“יוֹנָה יְקָרָה, הַגִּידִי נָא לָנוּ, אַיֵּה מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד?”
הַיּוֹנָה הִכְּתָה בִכְנָפֶיהָ וְעָנָתָה:
– הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שָׁנִים יוֹשֶׁבֶת אֲנִי עַל הָאֵלָה הַזֹּאת. פֹּה הָיָה לִי קֵן יָפֶה, בַּקֵּן יָשַׁבְנוּ אֲנִי וְרֵעִי, גַּם יְלָדִים נְעִימִים הָיוּ לָנוּ, וְהִנֵּה בָא הַנֶּשֶׁר וְטָרַף אֶת גּוֹזָלִי, אַחֲרָיו בָּא הַתַּחְמָס וְהָרַג אֶת רֵעִי, וְאַחֲרֵיהֶם בָּא הַנֵּץ וְשָׁדַד אֶת קִנִּי. מִן הַיּוֹם הַהוּא נִשְׁאַרְתִּי יְחִידָה, וְהִנְנִי יוֹשֶׁבֶת פֹּה עַל הָאֵלָה וּבוֹכָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמִנִּי אָז שָׁכַחְתִּי אֵת כָּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים גַּם לֹא אֶזְכֹּר עוֹד אַיֵּה מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד. לְכוּ מִזֶּה הָלְאָה הָלְאָה נֹכַח פְּנֵיכֶם עַד אֲשֶׁר תָּבוֹאוּ אֶל פֶּלֶג. הַפֶּלֶג הַהוּא שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְהוּא יַגִּיד לָכֶם אֶת מְקוֹמָהּ.
ב. 🔗
הַבַּחוּרִים הָלָכו, הָלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל הָרִים וּבְקָעוֹת, עַל שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, עָבְרוּ עָרִים רַבּוֹת וּמִדְבָּרִיּוֹת גְּדוֹלִים, וּלְסוֹף בָּאוּ אֶל פֶּלֶג אֶחָד קָטֹן. הַפֶּלֶג הַזֶּה שָׁטַף בְּהַשְׁקֵט, לֹא הֵעִיר כָּל שָׁאוֹן, וּמֵימָיו הָיוּ אֲדַמְדֻּמִּים.
הַבַּחוּרִים יָשְׁבוּ לָנוּחַ, אָכְלוּ אֲרוּחָתָם וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ אֶל הַפֶּלֶג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו:
“פֶּלֶג קָטֹן, הַגִּידָה נָּא לָנוּ, אַיֵּה מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד?”
מֵי הַנָּהָר רָגָזוּ, נִשְׁמְעָה אִוְשָׁה קַלָּה, וְאָזְנֵי הַבַּחוּרִים שָׁמְעוּ אֶת הַמַּעֲנֶה הַזֶּה:
– הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יוֹבְלוֹת שָׁנִים שָׁטַפְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מֵימַי הָיוּ זַכִּים וּצְלוּלִים, בִּי הָיוּ דָגִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים וּרְמָשִׂים שׁוֹנִים, וְעַל פָּנַי צָחֲקוּקַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַגַּלִּים הַיָּפִים. אָז הָיִיתִי מָלֵא חַיִּים וְאוֹרָה, אַךְ יוֹם אֶחָד בָּא אֵלַי נֶשֶׁר גָּדוֹל וַיִּרְחַץ בְּמֵימַי אֶת צִפָּרְנָיו. הַצִּפָּרְנַיִם הָיוּ מְלֵאוֹת דְּמֵי גוֹזָלִים קְטַנִּים אֲשֶׁר טָרָף, וְאַחֲרָיו בָּא הַתַּחְמָס וְהַנֵּץ מְגֹאָלִים בְּדָם וְגַם הֵם הִתְרַחֲצוּ בְמֵימַי; מִן הַיּוֹם הַהוּא נִרְפְּשׂוּ הַמַּיִם, מַרְאֵיהֶם נֶהְפַּךְ אָדֹם כְּדָם, צְחוֹק הַגַּלִּים וְהַקַּוִּים נֶעְלַם מֵעַל פָּנַי, כָּל דָּגָה וְכָל רֶמֶשׂ מֵתוּ בְקִרְבִּי, וְנִדְמָה לִי כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי הָלוֹך וְחָסוֹר וּבְעוֹד מְעַט אִיבַשׁ וְאֶהְיֶה לְחָרְבָּה, וּמִנִּי אָז שָׁכַחְתִּי אֵת כָּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, גַּם לֹא אֶזְכֹּר עוֹד אַיֵּה מְעָרַת הַמֶּלֶך דָּוִד.לְכוּ מִזֶּה הָלְאָה נֹכַח פְּנֵיכֶם, עַד אֲשֶׁר תָּבֹאוּ אֶל גִּבְעָה אַחַת קְטַנָּה, בַּגִּבְעָה הַהִיא יֵשׁ מְעָרָה, בַּמְּעָרָה הַהִיא יוֹשֵׁב אִישׁ זָקֵן, הַזָּקֵן הַזֶּה יַגִּיד לָכֶם אֶת מְקוֹם הַמְּעָרָה.
ג. 🔗
הַבַּחוּרִים הָלָכו, הָלְכוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל הָרִים וּבְקָעוֹת, עַל שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, עָבְרוּ עָרִים רַבּוֹת וּמִדְבָּרִיּוֹת גְּדוֹלִים עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל גִּבְעָה אַחַת קְטַנָּה, עַל הַגִּבְעָה צָמַח דֶּשֶׁא רַךְ וְיָפֶה, דּוֹמָה הָיְתָה הַגִּבְעָה אֶל שְׁאָר הַגְּבָעוֹת הַפּוֹרִיּוֹת, אַךְבְּפִנָּה אַחַת הָיָה חֹר קָטן. הַבַּחוּרִים הֵבִינוּ כִּי זֹאת הִיא הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם הַפֶּלֶג. בָּאוּ הַבַּחוּרִים אֶל הַמְּעָרָה, וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן יָפֶה, בַּעַל שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא נֶחְמָד וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ זָהָב.
“שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, זָקֵן נִכְבָּד”, אָמְרוּ אֵלָיו הַבַּחוּרִים.
– עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, בַּחוּרִים יְקָרִים, עָנָה אוֹתָם הַזָּקֵן.
“הַגִּידָה נָּא לָנוּ, זָקֵן נִכְבָּד, אַיֵּה מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד?”
הַזָּקֵן קָם מִמְּקוֹמוֹ בִּצְחוֹק נָעִים וַיֹּאמַר:
– פֹּה מְעָרַת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וְהִנֵּה הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדִי. הִנֵּה הוּא שׁוֹכֵב פֹּה אַלְפֵי שָׁנִים, שׁוֹכֵב יָשֵׁן וּמְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יִתְעוֹרְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ לְהָעִיר אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, אָז יָבוֹא וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָם וְיוֹצִיא אוֹתָם מִגָּלוּתָם. וּבְכָל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה, בְּיָדִי הַמַּפְתֵּחַ, וּמְחַכֶּה וּמְחַכֶּה אֶל הַשָּׁעָה הַיְקָרָה, שֶׁיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד מַלְכָּם.
– אַשְׁרֵיכֶם, בַּחוּרִים יְקָרִים, כִּי הֱיִיתֶם הָרִאשׁוֹנִים לְהָחִישׁ אֶת גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל – הִנֵּה הַמְּעָרָה!
וְהַזָּקֵן נִגַּשׁ אֶל אַחַת הַפִּנּוֹת, דָּפַק עַל הַקִּיר בִּחָזְקָה וַיִּקְרָא: פִּתְחוּשְׁעָרִים! אָז נִפְתְּחָה דֶלֶת נִסְתָּרָה וְהַזָּקֵן אָמַר לָהֶם:
לְכוּ הָלְאָה הָלְאָה נֹכַח פְּנֵיכֶם עַד אֲשֶׁר תָּבֹאוּ אֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה, סָבִיב הָאֶבֶן מִתְפַּתֵּל נָחָשׁ גָּדוֹל, זְנָבוֹ בְּפִיו, וְאַתֶּם אַל תִּפְחֲדוּ, אַךְ תִּקְרְאוּ שָׁלֹש פְּעָמִים: דָּוִד מֶלֶך יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יוֹצִיא הַנָּחָשׁ אֶת זְנָבוֹ מִפִּיו, בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית יֵעָלֵם הַנָּחָשׁ וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית תָּסוּר הָאֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ, וְאַתֶּם תִּרְאוּ מְעָרָה קְטַנָּה וְיָפָה. אֶל הַמְּעָרָה הַזֹּאת תָּבֹאוּ, שָׁם שׁוֹכֵן בִּמְנוּחָה הַמֶּלֶךְ, וּמְרַאֲשׁוֹתָיו צַפַּחַת מָיִם. הַמַּיִם הָאֵלֶּה הֵם מֵי גַן עֵדֶן, מֵי חַיֵּי עוֹלָמִים, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּבֹאוּ אֶל הַמְּעָרָה תְּמַהֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל לָאֵל בְּעַד עַם יִשְׂרָאֵל וְגַם תִּשְׁפְּכוּ מִמֵּי הַצַּפַּחַת עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד, אָז יִיקַץ מִשְּׁנָתוֹ, יָשׁוּב אֶל עַמּוֹ וִיקַבֵּץ אֶת נִדָּחָיו לְעִיר הַקֹּדֶשׁ לִירוּשָׁלָיִם.
עוֹד הַזָּקֵן מְדַבֵּר וְהִנֵּה סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ הִפְרִידוּ בֵינֵיהֶם וְהַזָּקֵן עָלָה בַסְּעָרָה הַשָּׁמַיְמָה וְהַבַּחוּרִים נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם. אָז יָדְעוּ כִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא…
ד. 🔗
בַּמְּעָרָה הַהִיא הָלְכוּ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, עַד אֲשֶׁר רָאוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה. סָבִיב הָאֶבֶן הִתְפַּתֵּל נָחָשׁ גָּדוֹל וְעֵינָיו הַנּוֹרָאוֹת הָיוּ לְטוּשׁוֹת אֶל הָאוֹרְחִים הַנּוֹדְדִים.
אַךְ הַבַּחוּרִים לֹא פָחָדוּ. הֵם קָרְאוּ בִמְנוּחָה אֶת הַדְּבָרִים:
“דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם”
שָׁלֹש פְּעָמִים. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוֹצִיא הַנָּחָשׁ אֶת זְנָבוֹ מִפִּיו, בַפַּעַם הַשֵּׁנִית נֶעְלַם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית סָרָה הָאֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ.
לְעֵינֵי הַבַּחוּרִים נִגְלָה חֶדֶר יָפֶה מָלֵא הוֹד, וְהֵם בָּאוּ אֶל תּוֹכוֹ.
בַּחֶדֶר הָיָה אוֹר גָּדוֹל, קִירוֹתָיו מְכֻסִּים זָהָב וּמְרֻצָּפִים מַרְגָּלִיּוֹת נוֹצְצוֹת. בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר עוֹמֶדֶת מִטַּת זָהָב וּבָהּ שׁוֹכֵב עַל מַרְבַד יָקָר הַמֶּלֶךְ דָּוִד. פָּנָיו מְאִירִים וּמְפִיצִים קַוֵּי נֹגַהּ כַּשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם צַח. לִמְרַאֲשׁוֹתֵי הַמֶּלֶךְ חֲנִית וְצַפַּחַת מַיִם לְמַרְגְּלוֹתָיו דוֹלֵק נֵר דּוֹנַג, עַל הַקִּיר תָּלוּי כִּנּוֹר, וְעַל הַשֻּׁלְחָן מֻּנָּח סֵפֶר תְהִלִּים.
לְמַרְאֵה הַהוֹד וְהַבָּרָק אֲשֶׁר בַּחֶדֶר נִבְהֲלוּהַבַּחוּרִים, וּמֵרֹב פַּחְדָּם שָׁכְחוּ לְהִתְפַּלֵל לָאֵל וְגַם לֹא שָׁפְכוּ מִמֵּי הַצַּפַּחַת עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד.
אָז נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל רַעַם גָּדוֹל, וּמִתּוֹךְ הָרַעַם נִשְׁמַע לָהֶם קוֹל קוֹרֵא:
“אוֹי לָכֶם בַּחוּרִים כִּי אֵחַרְתֶּם אֶת הַשָּׁעָה!”.
וּפִתְאֹם קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה בֶּחָדֶר. הַנֵּר כָּבָה, מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר הֵחֵלּוּ לִרְעֹד וּלְהוֹצִיא קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים. קַוֵּי הַזֹּהַר נֶעֶלְמוּ מֵעַל פְּנֵי דָּוִד. הַבַּחוּרִים נִדְחֲפוּבְכֹחַ נִסְתָּר הַחוּצָה, וְהִנֵּה לְעֵינֵיהֶם מִדְבָּר שָׁמֵם, אֵין מְעָרָה וְאֵין אֶבֶן, רַק שָׁמַיִם קוֹדְרִים וּמִדְבָּר.
הַבַּחוּרִים רָצוּ, רָצוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, רָצוּ דֶרֶךְהָרִים וּבְקָעוֹת,דֶּרֶךְ שָׂדוֹת וִיעָרוֹת, עָבְרוּ עָרִים רַבּוֹת וּמִדְבָּרִיּוֹת גְּדוֹלִים עַד אֲשֶׁר שָׁבוּ לִבְסוֹף אֶל עִירָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם.
אָז בָּאוּ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם יָשְׁבוּ וּבָכוּ אֶת שְׁאֵרִית יְמֵיהֶם, בָּכוּ עַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיְתָה בְיָדָם לְהָבִיא וְלֹא הֵבִיאוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.