וְאַחֲרֵי הָעֲקֵדָה?

אָז הִתְחִיל הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם.

אַבְרָהָם לָקַח אֶת בְּנוֹ לִמְרוֹצֵי גְּמַלִּים,

טִיֵּל אִתּוֹ מִנְּהַר פְּרָת עַד נְהַר מִצְרַיִם,

שָׂחָה לְצִדּוֹ, מַשְׁגִּיחַ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם,

בְּמֵימֵי אֵילַת. וּבְשׁוּבָם הַבַּיְתָה,

שָׁחַט צֹאן וּבָקָר לָרֹב,

הַכֹּל רַךְ וָטוֹב,

נִיחוֹחַ שִׁירִים וּבְשָׂרִים וּשְׁרָרִים

וּקְרוּאִים טוֹבֵי־עַיִן מִמֶּרְחָק.

יִצְחָק אָכַל וְאָכַל, אָכַל

וְשָׁתַק.

אַבְרָהָם קָנָה לְאִשְׁתּוֹ מְעִיל פַּרְוָה,

עֲדָיִים מִזְּהַב־פַּרְוַיִם,

הִתְקִין לָהּ תְּאוּרַת־חֵרוּם בָּאֹהֶל,

הֵבִיא לָהּ מַגָּפַיִם מֵאֲרַם־נַהֲרַיִם,

חֲשִׁישׁ מִתַּרְשִׁישׁ,

קִנָּמוֹן מִלְּבָנוֹן.

שָׂרָה, שֶׁבָּלְתָה בִּן־לַיְלָה,

לֹא פָּשְׁטָה אֶת בִּגְדֵי הָאֲבֵלוּת.

אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהָיו שַׁחֲרִית וְעַרְבִית,

תָּלָה קֻפּוֹת־צְדָקָה עַל כָּל הָאֲשָׁלִים,

עָשָׂה תּוֹרָתוֹ לַיְלָה וְיוֹמָם,

צָם,

וְהֵלִין מַלְאָכִים בַּחֲצִי חִנָּם.

הַקּוֹל מִמָּרוֹם נֶעֱלַם.

וְהַקּוֹל שֶׁבְּתוֹכוֹ

(הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר לוֹ)

אָמַר: כֵּן, הָלַכְתָּ,

מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ,

וְעַכְשָׁו, סוֹף־סוֹף, מֵעַצְמְךָ.