רקע
רחל אליאור
לזכרו של פרופ' יוסף דן

לזכרו של פרופ' יוסף דן (15 ביולי 1935–23 ביולי 2022), האחרון מהדור השלישי של חוקרי הקבלה ותורת הסוד, שלימדו במכון למדעי היהדות, באוניברסיטה העברית בירושלים.

לפני מאה שנה בדיוק בשנת 1922 הגיש גרשם שלום (1897–1982) את הדוקטורט הראשון בקבלה באוניברסיטת מינכן בגרמניה, דוקטורט שנכתב בגרמנית על ספר הבהיר. בשנת 1923 עלה מברלין לירושלים ולימד באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות, משנת 1925 ועד שנת 1967.

אבל חלפו עשרים שנה עד שנכתב והושלם הדוקטורט הראשון בהנחייתו של פרופ' גרשם שלום באוניברסיטה העברית. היה זה הדוקטורט שכתב תלמידו הראשון, ישעיהו תשבי (1908–1992), אשר עלה לארץ ישראל מבודפשט שבהונגריה בשנת 1933 וכתב את עבודת המחקר שלו על כתב יד ירושלים של פירוש האגדות של ר' עזריאל מגירונה בהנחייתו של פרופ' שלום. הדוקטורט הוגש ואושר בשנת 1943.

עברו עוד עשרים שנה עד שהוגש הדוקטורט הראשון בהנחייתו של פרופ' ישעיהו תשבי בשנת 1964. היה זה הדוקטורט שכתב יוסף דן (1935–2022), ראשון תלמידיו, שעלה עם הוריו כילד בן ארבע מבודפשט שבהונגריה לארץ ישראל המנדטורית. המשפחה עלתה בסתר, כעולים בלתי לגאליים, בשנת 1939 דרך לבנון למטולה, ובחרה להסתיר את שמה ואת ארץ מוצאה פן יגרשו אותה שלטונות המנדט הבריטי בחזרה להונגריה. הדוקטורט אשר דן כתב בהנחייתו של פרופ' תשבי, הוגש בשנת 1964. נושא המחקר היה “הבסיס העיוני לתורת המוסר של חסידות אשכנז”.

בני דורי, שנולדו בשלהי שנות הארבעים של המאה העשרים, זכו ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים במכון למדעי היהדות ובחוג למחשבת ישראל במחיצתם של פרופ' תשבי (1908–1992) ופרופ' דן (1908–1992), בשעה שנכנסו לאוניברסיטה העברית בשנת 1969, בתום שירותם הצבאי. כלומר, אלה מאתנו שהתעניינו בקבלה, חסידות ושבתאות, בספרות המוסר הקבלית או במסורת ההיכלות והמרכבה ובספרות המשיחית והאפוקליפטית ובתולדות היצירה המיסטית לדורותיה, זכו ללמוד עם תלמידיו של פרופ' גרשם שלום, הראשון ביניהם פרופ' ישעיהו תשבי, השנייה, פרופ' רבקה ש"ץ־אופנהיימר (1927–1992), שכתבה דוקטורט אצל פרופ' שלום שכותרתו “יסודות קוויאטיסטיים במחשבה החסידית במאה השמונה־עשרה”, בשנת 1966, והשלישי, פרופ' אפרים גוטליב (1921–1973), שכתב אף הוא דוקטורט בהנחייתו של שלום, שכותרתו, “הקבלה בכתבי ר' בחיי בן אשר”, בשנת 1963, ואף זכו ללמוד עם תלמידיו של פרופ' תשבי, שבראשם עמד פרופ' יוסף דן, עליו השלום. אף אחד בשלושת הדורות הראשונים של חוקרי הקבלה לא המשיך את תחום המחקר הישיר של מורו, אלא כל אחד סלל נתיב מחקרי מקורי בהנחיית מורו, לתחום ידע חדש שטרם נחקר, בספרייה היהודית של תורת הסוד מראשית האלף השני ועד סופו.

עם פטירתו של פרופ' דן ב־23 ביולי 2022 תם דור חוקרי המחשבה הקבלית שנולדו באירופה, באו אל ארץ ישראל המנדטורית כעולים שבחרו לחיות חיים חילוניים בארץ ישראל ולעסוק כאנשים חופשיים, סקרנים, למדנים ותאבי דת, בהיסטוריה של המחשבה היהודית לדורותיה באוניברסיטה העברית. הם הפכו להיות מורי מחשבת ישראל בענפיה המיסטיים, הקבליים, השבתאיים והחסידיים, וחוקרי תורת הסוד לדורותיה, במכון למדעי היהדות, ובחוג למחשבת ישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים, בשלושת הדורות הראשונים.

המושג מיסטיקה טרם נשמע בכותרות של שלוש עבודות הדוקטור הראשונות שנכתבו במאה העשרים בתחומים אלה, שכותביהם הפכו לחוקרי הקבלה ותורת הסוד ולמורי המכון למדעי היהדות. עשרים שנה חלפו בין האחת, לשנייה ולשלישית, אבל הן גרשם שלום, הן ישעיהו תשבי והן יוסף דן, עסקו בחיבורים שונים המבטאים חלק היסטורי מסוים מהיצירה הרוחנית העברית של ראשית האלף השני, בראשית הקבלה בכתבי המקובלים הראשונים, ובתורת המוסר של חסידי אשכנז. הם לא עסקו בתופעה או בהכללה, הם עסקו בספרים ובסופרים, בעלי קיום היסטורי מתועד, בחיבורים בעלי לשון ייחודית והקשר חברתי־היסטורי מוגדר, ב“ספר הבהיר” האנונימי, בפירוש האגדות של ר' עזריאל מגירונה ובכתבי היד של חסידי אשכנז. הם השקיעו מאמץ רב בפענוח הטקסט העברי הימי־ביניימי הלא־מוכר ובהבנת משמעותו ומטרותיו, והתאמצו להבין כמיטב יכולתם, כל פרט ופרט מהחיבורים שאותם חקרו, מבחינה לשונית ומבחינה רעיונית, מבחינת הנוסח המדויק ומבחינת המסירה, מבחינה תרבותית ומבחינת ההקשר ההיסטורי חברתי, ככל שזה היה ניתן לפענוח, והם ביקשו לעמוד על החידוש האינטלקטואלי או על המפנה הרוחני העולה מהם, בכל הקשר הניתן לבחינה טקסטואלית, פילולוגית והיסטורית העולה מהטקסט וממקורותיו.

פרופסור יוסף דן הגדיר את עצמו כהיסטוריון של תורת הסוד היהודית ששאף לתאר באופן שיטתי את מכלול התופעות הייחודיות המרכיבות את תורת הנסתר היהודית באלף הראשון לספירה, זו הקשורה ב“ספרות ההיכלות והמרכבה”, מכאן, וב“מדרשי גאולה”, מכאן. עוד ביקש לתאר ולחקור בדקדקנות מפורטת את ספרות הקבלה בהשתלשלותה לאורך האלף השני, מראשית הקבלה כתורת סוד במאה השתים־עשרה ובהתגוונותה הבלתי צפויה בחוגיה הרבים במאה השלוש־עשרה, שחלקם בחרו באנונימיות ובפסאודו־אפיגרפיה לשם גילוי סודות וחלקם הצפינו סודות ברמזים וכתבו בשם מלא, מקבלת הזוהר ופיתוחיה השונים במאה הארבע־עשרה שכולם היו אנונימיים או פסוידו־אפיגרפיים ועד קבלת דור הגירוש שאז נוצר קשר ברור בין המחבר לחיבור, מקבלת צפת במאה השש־עשרה שמחבריה כתבו בשמם המלא ועד לגילוייה המשיחיים השונים האוטופיים והאנארכיסטיים במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה, מחסידות אשכנז של ימי הביניים ועד לחסידות הבעש"ט במאה השמונה־עשרה. מלבד חקר החיבור הקבלי הבודד והקשריו ההיסטוריים בצורה שיטתית, הקדיש דן מאמץ חלוצי לחקר הסיפור העברי בימי הביניים, לחקר ספרות המוסר ולהבנת יחסה של סוגה זו לספרות המוסר הקבלית ששימשה כנתיב מרכזי להנחלת המחשבה הקבלית מחוגים של מקובלים מתבודדים יחידי סגולה לציבור הרחב. הוא ביקש להעמיק בחקירת מאפייניה של הלשון המיסטית בשפה העברית או הארמית בספרות הקבלית, לבאר את מושג הקדושה בספרות העברית ובלשון הקודש ולהציג את מכלול גילוייה השונים והנבדלים של המיסטיקה היהודית, בכל מקום שיש בידינו תיעוד טקסטואלי ונתונים היסטוריים וחברתיים אודותיה.

פרופ' דן הסתייג מהעיסוק בחוויה המיסטית המופשטת או בצדדיה הרגשיים והחווייתיים שאינם מעוגנים בהקשר היסטורי טקסטואלי, וביקש להגביל את השוואתה של המיסטיקה היהודית לניסיונות מיסטיים בתרבויות אחרות. הוא העיד על עצמו: ‘אני היסטוריון. לעיני רק הטקסט אותו אני קורא. כל תופעה היא יחידה לעצמה שיש לברר את ייחודה, כל השוואה מסתכנת בהכללת מין באשר אינו מינו. כל פנייה לשחזור החוויה המיסטית מתרחקת מהמקור הקבוע בכתב יד או בדפוס, בו אני דבק.’ הוא התנגד בתוקף להשוואות פשטניות בין תופעות דתיות שונות, המתועדות בלשונות שונות ובדתות שונות בארצות רחוקות, והתנגד להקבלות בין תרבויות זרות זו לזו בכל הנוגע לדגמים חוזרים ונשנים, או לחיפוש חוקיות היסטורית קבועה בחברות שונות ובדתות שונות, והסתייג מהצבת מודלים מופשטים האמורים לחול בכל התרבויות, והתנגד להעניק תוקף להכללות פנומנולוגיות גורפות. את חיפוש המכנה־המשותף בין תופעות רוחניות בתקופות שונות ובארצות שונות ראה כמאמץ חסר תוחלת ונטול תוקף, הוא תבע לבודד כל יצירה וכל יוצר בפני עצמם, לפי לשונם, נוסחם המדויק, זמנם ומקומם, המלמדים על החוג התרבותי המסוים ממנו צמחו, או על המורים והתלמידים שבקרבם התגבשה היצירה הנידונה, ככל שאלה ידועים לנו, ולהקדיש לחקירת ייחודיותם את מלוא תשומת הלב ולשפוט את עניינם ומאפייניהם של היוצרים ושל היצירות, רק לפי נוסח כתבי היד, לשונם של הכותבים, מושגיהם הקבליים, ותפישת עולמם, חידושם ביחס לקודמיהם או לבני זמנם, ולהעריך את תרומתם הרעיונית או החברתית בהקשר היסטורי מובהק של זמן, מקום, נוסח, מסורת וחידוש, תיעוד ותיקוף.

עוד התנגד לחיפוש דגמים כלליים פרה־דטרמיניסטיים, קבועים, חוזרים ונשנים בהיסטוריה, או לטענת סיבתיות היסטורית קבועה, שכן לדעתו המציאות, הנגלית או הסודית, הייתה ועודנה תמיד כאוטית, שרירותית ובלתי צפויה, ואין לבקש בה חוקים המאפשרים ניבוי או סיבתיות במישור המופשט או במרחב המוחש.

במקום כל האופנות שהתנגד להם, החל מארכיטיפים יונגיאניים, עבור במושגים פרוידיאניים, המשך בתבניות מיתיות נצחיות בנוסח מירצ’ה איליאדה ומודלים מופשטים שאינם מעוגנים במציאות היסטורית, וכלה בשמאניזם ובהכללות של הקבלה של החוף המערבי נוסח מאדונה, “ביריד ההבלים של העידן החדש או של ה’ניו אייג'”, כדבריו, הוא ביקש להתייחס לכל חיבור בתורת הסוד העברית בפני עצמו, ולכל מחבר בפני עצמו, בכובד ראש ובתשומת לב דייקנית, תוך כדי בחינה היסטורית פילולוגית ביקורתית מדוקדקת. ריבוי הפנים של תורת הסוד והדחף היצירתי האינדיבידואלי הגלום בה, המתגלה בפנים רבות כל כך לאורך ההיסטוריה, הוא שריתק אותו, ולא האחדות הכפויה, התבנית הידועה מראש, או ההכללה הגורפת. האפיון הייחודי של העולם הנעלם, המפנה האינטלקטואלי שבניסוח החדש, או הגדרת מהות החידוש היוצר ומטרתו בהקשר היסטורי־חברתי מסוים, המשובץ בתקדים מכאן ובהשפעה על הדור הבא, אם הייתה כזו, מכאן, הם שעניינו אותו, וכולם נגזרו מראייתו ההיסטורית רחבת האופקים, מן העיון המעמיק בעדות הטקסטואלית ומקשב דרוך לחיבור האחד ולעתים לזה הסמוך לו, ולמחבר היחיד בקרב בני חוגו. הוא שב והדגיש את התנגדותו לפנומנולוגיות גורפות שהסתמכו על השוואה בין דתית, על תבניות קבועות או על ארכיטיפים משותפים בין תרבויות, שלא היה ביניהן כל קשר היסטורי־פילולוגי ולמסקנות העולות מהשוואה בין תופעות שלא היה ביניהן שום קשר לשוני ושום זיקה מוכחת של שיתוף בזמן ומקום.

בבירוריו ההיסטוריים, הטקסטואליים, הרעיוניים, הספרותיים והקבליים רחבי האופקים, ובמחקריו המגוונים בהיסטוריה של תורת הסוד ושל הסיפור העברי בימי הביניים, שנערכו במשך שישים שנה, הקשורים לצדדים הנסתרים של המציאות ולביטוייה הכתובים בפרקים היסטוריים שונים, הנודעים לנו מספרות המיסטיקה והמאגיה, האגדה והסיפור העממי, הקבלה והמשיחיות, משירת הקודש והמדרש, מספרות הדרוש הקבלית ומספרות המוסר הקבלית, עסק פרופ' דן במחקר ספרות הסוד, המתארת את העולם הנעלם הנברא בתודעתם של הכותבים ואת המתרחש בעולמות עליונים, בין אם אלה קשורים למושג הכבוד הנגלה או הנעלם או לשכינה – כנסת ישראל, לעולם המלאכים, ל’חוג הכרוב המיוחד' או לעולם הספירות ו’עולם הצחצחות' ולמרחבים אינסופיים הנבראים בלשון שעלו על הכתב במאות הראשונות של האלף השני בחוגי המקובלים הראשונים. הוא היה ראשון החוקרים העבריים של ספרות המוסר הסגפנית של חסידי אשכנז, המנחה את האדם איך עליו לחיות כחסיד המתחסד עם קונו ומתקדש בכל אורחות חייו במאות ה־12 וה־13. לאחר מכן הגדיר לראשונה את ספרות הדרוש הקבלית ואת ספרות המוסר הקבלית, שהתפתחה לצד ראשיתה של תורת הסוד בחוגי המקובלים הראשונים בקסטיליה, פרובנס, וקטלוניה, כתחום מחקרי חדש. כאוהב ספרות וכאוהב היסטוריה, בכלל, והיסטוריה של הרעיונות בפרט, העמיק לחקור בראשית הסיפור העברי בימי הביניים, תחום שהיה הראשון לחקור וללמד, ובספרות ההיכלות והמרכבה, אותה ראה בעקבות גרשם שלום, כראשית המיסטיקה היהודית. הסיבה לראשוניות זו המיוחסת לספרות ההיכלות, קשורה לטענת מחבריה בדבר הגילוי השמימי הישיר בעולם המלאכים שלו זכו ‘יורדי המרכבה’, טענה שעמדה בניגוד ישיר לעמדת חכמים שקבעו עם חתימת הקאנון המקראי שהנבואה נפסקה ודיבור שמימי אינו נשמע עוד לבני האדם.


במסגרת עניינו בראשית היצירה המיסטית היהודית ובמאפייניה ההיסטוריים והתרבותיים, עסק דן בהרחבה בהבהרת ייחודו של ‘ספר יצירה’ האנונימי מהאלף הראשון ותרומתו המכרעת למחשבה הקבלית ששאבה מעולם מושגיו בראשית האלף השני, הוא ביקש למפות את הרבגוניות היצירתית העצומה שנודעה בתורת הסוד החל מספרות ההיכלות והמרכבה, עבור ב’מדרשי גאולה' שנוצרו בתקופת הגאונים, וכלה בחטיבות ספרותיות שנודעו כמאגיה ומיסטיקה, כתורת הרע והדמונולוגיה, ובמקום המשיחיות והספרות האפוקליפטית. הוא חקר את מוצאו של הסיפור העממי העברי בימי הביניים ועסק בקשרים בין קבלה לחסידות, ובתחומים רבים נוספים הקשורים בספרות הסוד העברית לדורותיה, בגילוייה השונים, כסיפור ומדרש, כקבלה ותורת סוד, כקוסמולוגיה וקוסמוגניה, כספרות מוסר ודרוש וספרות עממית, כמאגיה ודמונולוגיה, ולעתים אף עסק כאוהב ספרות, בספרות העברית החדשה ובספרות העולם (ספרו בתחום זה ‘הנוכרי והמנדרין’ היה יקר ללבו).

מחקריו המפורטים שהדהימו את קוראיהם ברוחב היריעה ההיסטורית ובדיוק בפרטים, בעומק הניתוח ההיסטורי־פילולוגי ובמקוריות הטיעון, בשיטתיות, בבהירות הסגנון וברהיטות הביטוי, התפרסמו בעשרות ספרים ומאות מאמרים, ושיאם בסדרה בת שלושה־עשר הכרכים “תולדות תורת הסוד העברית”, מרכז שזר, 2008–2018, שהיא הישג חסר תקדים בכתיבה היסטורית מקיפה ושיטתית על היצירה היהודית המוגדרת כקבלה, מיסטיקה, משיחיות ותורת הסוד.

בתשובה לשאלה ששאלתי אותו בשנה האחרונה, ‘מה הספר הקרוב ביותר ללבך מכל הספרים שכתבת?’ ענה: “על הקדושה: דת, מוסר ומיסטיקה ביהדות ובדתות אחרות”, ירושלים: מאגנס תשנ"ז. היה זה הספר שבו ליבן לעצמו את השאלות שהעסיקו אותו בדבר מהותה הייחודית של הקדושה הקשורה בתורת הסוד העברית המושתתת על לשון הקודש, נצחיותה וקדושתה, הקשורות במקורה האלוהי ובכוחה הבורא על אינסופיות משמעויותיה וריבוי רבדיה, שאלות שעליהן השיב בסדרה המונומנטלית “תולדות תורת הסוד העברית”.

כתיבתו היפה, הבהירה, השיטתית והרהוטה, המציגה מיפוי היסטורי מקורי וחסר תקדים של ספרייה שלמה, ומציגה בבהירות מכלול פרטים המצטרפים להכללה עקרונית ולמסקנות חותכות, הצטיינה תמיד ביכולת למצוא את הניסוח הקולע המבאר בתמציתיות מאירה את לב העניין, המורכב מרבדים טקסטואליים מעורפלים והקשרים היסטוריים מורכבים. ספריו ומאמריו מצטיינים בחכמה ובבהירות ניסוח, ברוחב אופקים ובבקיאות מרשימה, בראייה מרחיקת ראות, בחריפות השאלות המוצגות לדיון, בתשובות מעמיקות ומפתיעות ובטענות ברורות ומנומקות, שריתקו את הקוראות והקוראים. בספריו הציג תמיד בהרחבה את דעות קודמיו, בין מוריו, בין עמיתיו, בין תלמידיו, בין אם הסכים איתם, בין אם חלק עליהם, ללא מורא וללא משוא פנים, לפני שהביא את פרטי החידוש, אשר אותו ביקש להציג לפני הקוראים, ואת הפענוח ההיסטורי וההקשר האינטלקטואלי, אשר בגללו כתב את המאמר או חיבר את הספר. לבד מחיבוריו שלו, העולים לעשרות ספרים ומאות מאמרים, יזם מפעלים ספרותיים מקוריים במכון למדעי היהדות והשתתף בעריכת ספרים רבים עם עמיתיו ותלמידיו, וטרח במסירות בעריכת ספרי יובל וספרי זיכרון לכבוד מוריו ועמיתיו.

פרופ' דן לימד ארבעים שנה בחוג למחשבת ישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים כמורה מלהיב שתלמידיו ותלמידותיו נשבו בקסם הרצאותיו, אחרי שלימד במדור ספרות המוסר והדרוש, בחוג לספרות עברית, בראשותו של פרופ' תשבי מראשית שנות השישים. שם פיתח לראשונה קורסים פורצי דרך על הסיפור העברי בימי הביניים, על ספרות הדרוש הקבלית, על סיפוריהם של חסידי אשכנז במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה ועל הסיפור החסידי שספרו חסידי הבעש"ט במאה התשע־עשרה. הוא היה ראש החוג למחשבת ישראל מספר פעמים, והיה במשך שנים רבות מורה נערץ על תלמידיו, שראו בו איש אשכולות חכם ומעמיק, תלמיד חכם רחב־אופקים, חוקר דגול המעורר את מאזיניו לראיית עולם חדשה, מרצה בחסד עליון ומורה מהמעלה הראשונה, המאתגר את תלמידיו ומעודד אותם, תובע מהם קריאה רחבה בכתבי יד ובדפוסים נדירים ומתעניין בהם וברעיונותיהם, בקריאתם ובכתיבתם. רבים מעמיתיו ותלמידיו לאורך השנים התברכו בשותפות עמו וראו בו מלומד מעורר השראה, חוקר פורה מרחיב אופקים, יזם וחדשן אינטלקטואלי בעל חזון ושותף נאמן מעורר כבוד, ויזכרו אותו כאדם מאיר פנים ואיש שיחה קשוב ונעים הליכות, חוקר דגול שהצטיין באצילות נפש והדרת פנים, בנדיבות וברצון לעזור לעמיתיו ולתלמידיו, העובד בשותפות ובסבר פנים יפות עם עמיתיו, ומעודד ומנחה במסירות את תלמידיו.

מעבר להיותו אדם אהוב, חבר נאמן, חוקר פורה, מרצה דגול ומורה מסור, ראש חוג בעל יוזמה, וראש מכון חרוץ, שזכה להוקרה ולפרסים (בשנת 1997 זכה לקבל את פרס ישראל במחשבת ישראל. בשנת 1999 קיבל תואר דוקטור של כבוד מטעם ה“היברו יוניון קולג'”, ובשנת 2003 קיבל תואר דוקטור של כבוד מטעם “בית המדרש לרבנים באמריקה”), פרופ' יוסף דן היה אזרח אקדמי מופתי, אשר יזם ותרם לקהילה האקדמית מכיוונים שונים:

בכהונתו כראש המכון למדעי היהדות בשנים 1979–1083 הצטיין כבעל חזון הרוצה להטביע חותם על דפוסי הוראה חדשים, על כיווני מחקר חדשים ועל אפיקי פרסום חדשים מסוגים שונים. הוא עודד פתיחת תכניות לימודים חדשות וחוגים חדשים, יזם ותקצב מפעלי מחקר וסדרת פרסומים של כתבי יד, ויזם ומימן שורה של כתבי עת חדשים כמו ‘מחקרי ירושלים במחשבת ישראל’ ו’מחקרי ירושלים בפולקלור' ו’מחקרי ירושלים בספרות עברית' ויזם וכינס שורה של כנסים מדעיים בינלאומיים לחקר המיסטיקה היהודית, בירושלים ובברלין, משנת תשמ"ז ואילך, שפירותיהם המחקריים הנדפסים ראו אור בפרסומי המכון למדעי היהדות, ובראשם בכתב העת ‘מחקרי ירושלים למחשבת ישראל’.

בכהונתו כראש הספרייה הלאומית בירושלים, יזם את ‘קטלוג אוסף שלום’ – אוסף שמנה אז 13,000 ספרים שכותרתו המלאה היא: “ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית, קטלוג”, הקדמה: יוסף דן. עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם, 2 כרכים, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט.

יחד עם פרופ' פטר שפר ייסד את Jewish Studies Quarterly אשר רואה אור באוניברסיטה החופשית בברלין, שם לימד כמרצה אורח שנים רבות.

לכבוד יום הולדתו השבעים פרופ' שפר ואני ערכנו לכבודו ספר יובל ששמו “על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית”, שראה אור בכרך דו־לשוני בעברית ובאנגלית בהוצאת מור בטיבינגן,2005, וכולל מבוא על מחקריו ורשימת כל פרסומיו עד לשנת 2005. מאז התווספו פרסומים רבים נוספים, הנסקרים בכרך שראה אור בשנת 2012 ושמו: “יוסף דן, רשימת פרסומים תשי”ח–תשע“ב”, מוגש למחבר על ידי ידידים לקראת יום הולדתו ה־77. עורכת רשימת הפרסומים: נעמה בן שחר, ירושלים תשע"ב.

מאז שפרופ' דן פרש לגמלאות גמר אומר לממש את חזונו בדבר כתיבה רצופה של ההיסטוריה של היצירה המיסטית היהודית לדורותיה, נושא אותו חקר מכיוונים שונים משנות החמישים של המאה העשרים ועד לעשור השני של המאה העשרים ואחת וביחס אליו גיבש במהלך השנים עמדות ברורות ונחרצות בדבר סדרי עדיפויות וסדרי חשיבויות.

הוא הקדיש את כל מרצו וזמנו לכתיבת ספרי הסדרה: “תולדות תורת הסוד העברית” שראתה אור ב־13 כרכים במרכז שזר, משנת תשס“ט ואילך, בסיועה של ד”ר נעמה בן שחר, סדרה שלהשלמתה הקדיש את העשורים האחרונים לחייו במסירות ובחריצות שמעטות דומות להן. סדרה זו פורשת תמונה היסטורית מקיפה, שיטתית, רחבת אופקים, רצופה, מלהיבה, מעמיקה וחסרת תקדים, הכתובה בלשון בהירה, רהוטה, נגישה ומפורטת, לגבי כל מאה ומאה ביצירה היהודית לדורותיה, העוסקת ב’מעשה מרכבה' ו’מעשה בראשית‘, ב’ירידה למרכבה’ ובעלייה להיכלות עליונים, באגדה ובקבלה, במיסטיקה ובמשיחיות, במאגיה ובדמונולוגיה, בספר יצירה ובמדרשי גאולה, בקבלת ספרד ובקבלת דור הגירוש. הכרך הראשון בסדרה פותח בראשיתה של תורת הסוד בימי בית שני ובתקופת המשנה והכרך השלושה עשר, האחרון שראה אור, עוסק בהיסטוריה הקבלית בעקבות הזוהר, בסוף המאה השלוש־עשרה ולאורך המאה הארבע־עשרה.

פרופ' יוסף דן, החכם חריף השכל וחד המחשבה, החוקר הפורה רחב האופקים, שהעמיד מדף ספרים ומחקרים שמעטים דומים לו בהיקפם ובתרומתם, והמרצה המהולל, ששיעוריו עלו על גדותיהם ממאזינים סקרנים ותלמידים נלהבים במשך עשרות שנים בארץ ובעולם, המחבר עתיר הכישרונות שהפליא לגלות את הנסתר ולהבהיר את הסמוי מן העין בתורת הסוד העברית, בניסוחים קולעים, מאירים ותמציתיים, יהיה תמיד זכור לטוב בלב תלמידיו ועמיתיו, שותפיו להוראה ולמחקר, בארץ ובעולם, כמו בלב חבריו וידידיו, קרוביו ואוהביו, בני משפחתו, ילדיו ונכדיו, כאיש רוח מעורר השראה, כבעל חזון מעמיק ראות וכאיש מעשה נדיר בעולם האקדמי שהעמיד שורה של מפעלים תרבותיים וליווה תלמידי מחקר רבים. עוד יישמר זכרו כבן שיח נדיב, קשוב, אכפתי ומעודד, סבלני ובעל הומור, כאדם אציל נפש, וכאינטלקטואל מבריק, כחבר נאמן ומסור וכמורה מיוחד במינו, כיזם תרבותי, כמנחה וכעורך, וספריו ומאמריו הרבים, המצויים בכל ספרייה של מדעי היהדות בארץ ובעולם, יהיו עדות לפועלו יוצא הדופן ולתרומתו רבת השנים, ויהיו תמיד כדברי חכמים, בבחינת ‘שפתיו דובבות קבר’.

ינוח בשלום על משכבו וימתקו לו רגבי עפרו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!