מוּסְטָפָא אָחִי וּפַטְמָה אֲחוֹתִי הָיוּ בְנֵי גִיל אֶחָד כִּמְעָט. אָחִי הָיָה קָשִׁישׁ מִמֶּנָּה בִּשְׁתֵּי שָׁנִים לְכָל הַיּוֹתֵר. אוֹהֲבִים הָיוּ זֶה אֶת זֶה בְּכָל לִבָּם, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד יָגְעוּ וְטָרְחוּ עַד כַּמָּה שֶׁיָּדָם מַגַּעַת לְהָקֵל לְאָבִינוּ הַחוֹלָנִי אֶת סֵבֶל זִקְנוּתוֹ. כְּשֶׁמָלְאוּ לָהּ לְפַטְמָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשָׂה אָחִי מִשְׁתֶּה גָדוֹל לִכְבוֹדָהּ. עָמַד וְהִזְמִין אֶת כָּל חַבְרוֹתֶיהָ וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶן בְּגַנּוֹ שֶׁל אָבִינוּ שֻׁלְחָן מָלֵא כָל טוּב, וּכְשֶׁנָטָה הַיּוֹם לַעֲרֹב הִזְמִין אוֹתָן אָחִי לְהַפְלִיג קְצָת עַל פְּנֵי הַיָּם בִּסְפִינָה שֶׁשָׂכַר לוֹ וְקִשֵׁט אוֹתָהּ בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים. פַטְמָה וְחַבְרוֹתֶיהָ הִסְכִּימוּ לַדָּבָר בְּשִׁמְחַת לֵבָב; שֶׁכֵּן הָיָה הָעֶרֶב נָאֶה בְיוֹתֵר, וּמַרְאֵה הָעִיר נֶהְדָּר בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁצוֹפִים בָּהּ מֵעַל פְּנֵי הַיָּם. הַנְּסִיעָה בַּסְּפִינָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַנְּעָרוֹת וְשִׁדְּלוּ אֶת אָחִי לְהַפְלִיג יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל לֵב הַיָּם. מוּסְטָפָא מִלֵּא אֵת בַּקָּשָׁתָן בְּלִי רָצוֹן, מִשּׁוּם שֶׁלִּפְנֵי יָמִים מוּעָטִים נִרְאֲתָה אֳנִיָּה שֶׁל חַמְסָנֵי הַיָּם. לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר מָצוּי כֵּף נָאֶה הַנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַיָּם. אֶל כֵּף זֶה רָצוּ הַנְּעָרוֹת לִנְסוֹעַ, כְּדֵי לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְמֵי הַיָּם. כְּשֶׁחָתְרוּ מִסָבִיב לַכֵּף רָאוּ בְּמֶרְחָק לֹא רַב סִירָה מְלֵאָה אֲנָשִׁים מְזֻיָּנִים. אָחִי, שֶׁלִּבּוֹ הִגִּיד לוֹ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם, צִוָּה עַל הַשַּׁיָּטִים לְהַחֲזִיר אֶת הַסְּפִינָה וְלַחְתּוֹר אֶל הַיַּבָּשָׁה. וּבֶאֱמֶת נִרְאֶה הָיָה מִיָּד שֶׁפַּחְדּוֹ לֹא הָיָה פַחַד שָׁוְא, לְפִי שֶׁאוֹתָה סִירָה שָׁטָה בְּחִפָּזוֹן אַחַר סְפִינָתוֹ שֶׁל אָחִי וּבִמְהֵרָה הֶעֱבִירָה אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁמִּסְפַּר מְשׁוֹטֶיהָ הָיָה מְרֻבֶּה יוֹתֵר, וְכָל אוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין הַיַּבָּשָׁה וּבֵין סְפִינָתוֹ שֶׁל אָחִי. אָכֵן כְּשֶׁהִכִּירוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, מִיָּד קָפְצוּ מִמְּקוֹמָן וּפָרְצוּ בְקוֹל צְוָחָה וִילָלָה. לַשָּׁוְא עָמַל אָחִי לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחָן, לְחִנָּם הִסְבִּיר לָהֶן שֶׁעֲלֵיהֶן לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָן בִּמְנוּחָה, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי מְרוּצָתָן לְכָאן וּלְכָאן הֲרֵי הֵן מְבִיאוֹת אֶת הַסְּפִינָה לִידֵי סַכָּנָה, שֶׁעֲלוּלָה הִיא לְהֵהָפֵךְ עַל פִּיהָ, אֲבָל כָּל טִרְחָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה. וְהוֹאִיל וְכֻלָּן הִתְפָּרְצוּ אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסְּפִינָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקָרְבָה אֲלֵיהֶן הַסִּירָה הַזָּרָה, לְפִיכָךְ נֶהֶפְּכָה הַסְּפִינָה עַל פִּיהָ. בֵּין כָּךְ הִשְׁגִּיחוּ מִן הַיַּבָּשָׁה בְמַעֲשֶׂיהָ שֶׁל הַסִּירָה הַזָּרָה, וּמִשּׁוּם שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים זֶה כַּמָּה בִדְאָגָה עַל דְּבַר אֳנִיַּת הַחַמְסָנִים, עוֹרְרָה סִירָה זוֹ חֲשָׁד בְּלִבָּם, וּמִּיָּד פָּרְצוּ כַּמָּה סְפִינוֹת מִן הַחוֹף אֶל תּוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לְהָחִיש עֶזְרָה לִסְפִינָתוֹ שֶׁל אָחִי. אָכֵן הִסְפִּיקוּ לָבֹא בָרֶגַע הַנָּכוֹן לְהַצִּיל אֶת הַטּוֹבְעִים. בִּשְׁעַת בֶּהָלַת הַמְּבוּכָה נִמְלְטָה סִירַת הָאוֹיְבִים, וְעַל גַּבֵּי שְׁתֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁהֶעֱלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַטּוֹבְעִים לֹא יָדְעוּ בָרוּר אִם נִצְּלוּ כֻלָּם. וְּבְשָׁעָה שָׁקָרְבוּ שְׁתֵּי הַסְּפִינוֹת זוֹ אֶל זוֹ, נָתְנוּ הַנּוֹסְעִים עֵינֵיהֶם אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, וְהִנֵּה, אֲהָהּ, נִתְגַּלָּה הַדָּבָר שֶׁאֲחוֹתִי וְאַחַת מֵחַבְרוֹתֶיהָ חֲסֵרוֹת; וְאוּלָם בְּתוֹךְ כַּךְ מָצְאוּ בְתוֹךְ אַחַת הַסְּפִינוֹת אִישׁ זָר שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מַכִּיר בּוֹ. מִפְּנֵי אִיּוּמָיו שֶׁל מוּסְטָפָא הוֹדָה הָאִיש שֶׁהוּא אֶחָד מִבְּנֵי אֳנִיַּת הַחַמְסָנִים שֶׁהֵטִילָה עָגְנָהּ בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁתֵּי פַרְסָאוֹת לְצַד מִזְרָח, וַחֲבֵרָיו עֲזָבוּהוּ בִשְׁעַת מְנוּסַת הַחִפָּזוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁנִתְכַּוֵּן לְסַיֵּעַ בְּיָדָם לְהַעֲלוֹת בְּחֶרְמָם אֶת הַנְּעָרוֹת; אַף עָמַד וְגִלָּה לָהֶם שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו כִּי הֶעֱלוּ שְׁתַּיִם מִן הַנְּעָרוֹת לְתוֹךְ סִירָתָם.

מַכְאוֹב לִבּוֹ שֶׁל אָבִי הַזָּקֵן לֹא יָדַע גְּבוּל, וְאוּלָם גַּם מוּסְטָפָא נִתְעַצֵּב עַד מָוֶת; מִשּׁוּם שֶׁלֹּא אֲחוֹתוֹ בִּלְבָד אָבְדָה לוֹ, וְהוּא הֲרֵי הֶאֱשִׁים אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁחַיָּב הוּא בַּדָּבָר – כִּי חֲבֶרְתָּהּ זוֹ שֶׁל פַטְמָה שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ בְּצָרָתָהּ נוֹעֲדָה לוֹ לְאִשָׁה עַל פִּי הַבְטָחַת הוֹרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַדָּבָר לְאָבִינוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוֹרֶיהָ הָיוּ עֲנִיִּים וּמִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא הָיְתָה מְיֻחֶסֶת. אָכֵן אָבִי הָיָה אָדָם קָשֶׁה בְטִיבוֹ. וּכְשֶׁשָׁכַךְ קְצָת מַכְאוֹב לִבּוֹ שָׁלַח וְקָרָא לְאָחִי לָבוֹא לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “סִכְלוּתְךָ נָטְלָה מִמֶנִּי אֶת נֶחָמַת שֵׂיבָתִי וּשְׂשׂוֹן עֵינָי לֵךְ לְךָ, אֲנִי מְגָרֵש אוֹתְךָ מֵעַל פָּנַי לְעוֹלָם, וְקִלְלַת פִּי תָחוּל עַל רֹאשְׁךָ וְעַל רֹאשׁ זַרְעֶךָ, וְאַךְ אִם תָּבִיא לִי שׁוּב אֶת פַטְמָה נָקִי יִהְיֶה רֹאשְׁךָ מִקִּלְלַת אָבִיךָ.”

אָחִי הַמִּסְכֵּן לֹא צָפָה לַדָּבָר הַזֶּה; אָכֵן אַף קֹדֶם לָכֵן הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת וּלְבַקֵּשׁ אֶת אֲחוֹתוֹ וְאֶת חֲבֶרְתָּה, וּרְצוֹנוֹ הָיָה לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת אָבִינוּ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ וְעַכְשָׁיו שָׁלַח אוֹתוֹ אָבִינוּ מֵעַל פָּנָיו וְקִלְלָתוֹ מְרַחֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ. וְאוּלָם אִם צָרָתוֹ דִּכְּאָה תְחִלָּה אֶת נַפְשׁוֹ, הִנֵּה אֲסוֹנוֹ שֶׁבָּא עָלָיו עַכְשָׁיו בְּעוֹד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְעֹנֶשׁ זֶה חִזֵּק וְאִמֵּץ אֶת רוּחוֹ.

מִיָּד עָמַד וְהָלַךְ אֶל חַמְסַן הַיָּם הַשָּׁבוּי וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְאָן הִפְלִיגָה אֳנִיָּתוֹ, וּמִפִּיו נוֹדַע לוֹ שֶׁהֵם עוֹסְקִים בִּסְחַר עֲבָדִים וְדַרְכָּם לִנְסוֹעַ אֶל עִיר בַּלְזוֹרָה, כְּדֵי לִמְכּוֹר שָׁם אֶת הַשְּׁבוּיִים בַּיְרִיד הַגָּדוֹל.

כְּשֶׁחָזַר וּבָא לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְהָכִין עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ שָׁכְכָה קְצָת חֲמָתוֹ שֶׁל אַבָּא כְּנִרְאֶה, שֶׁכֵּן שָׁלַח לוֹ אַרְנְקִי מָלֵא זָהָב שֶׁיְּהִי לוֹ לְעֵזֶר בַּדָּרֶךְ. מוּסְטַפָא עָמַד וְנִפְרַד מִתּוֹךְ בְּכִיָּה מֵאֵת הוֹרֶיהָ שֶׁל צֹרָאִידָה, בְּשֵׁם זֶה נִקְרְאָה כַלָּתוֹ הַלְּקוּחָה בַשֶּׁבִי, וְשָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו לָלֶכֶת לְבַלְזוֹרָה.

מוּסְטַפָא נָסַע לְדַרְכּוֹ בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה, מִשׁוּם שְׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְעִירֵנוּ הַקְּטַנָּה אֳנִיָּה מַפְלֶגֶת לְבַלְזוֹרָה וּלְפִיכָךְ הָיָה עָלָיו לִנְסוֹעַ בְּחִפָּזוֹן כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאַחֵר יוֹתֵר מִדַּאי לָבוֹא לְבַלְזוֹרָה אַחַר כְֹנִיסָתָם שֶׁל חַמְסָנֵי הַיָּם. וְהוֹאִיל וְהָיָה לוֹ סוּס אַבִּיר וּמִטַּלְטְלִין לֹא הָיוּ לוֹ כְלָל, לְפִיכָך יָכוֹל הָיָה לְקַוּוֹת שֶׁיַּגִּיעַ הָעִירָה בְסוֹף יוֹם הַשִּׁשִּׁי לְמַסָּעָיו. וְאוּלָם בָּעֶרֶב שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי כְּשֶׁרָכַב לוֹ יְחִידִי בַדָּרֶךְ, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו פִּתְאוֹם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. וּמִשּוּם שֶׁהִבְחִין בָהֶם שֶׁהֵם מְזֻיָּנִים כַּהֲלָכָה וְכֻלָּם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, וּלְפִי שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶׁכִּוְּנוּ לִטּוֹל אֶת נַפְשׁוֹ נִתְכַּוְּנוּ לִגְזוֹל מִמֶּנּוּ אֶת סוּסוֹ וְכַסְפּוֹ, וּלְפִיכָךְ עָמַד וְקָרָא אֲלֵיהֶם שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִכָּנַע לִפְנֵיהֶם. מִיָּד יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְאָסְרוּ אֶת רַגְלָיו מִתַּחַת לְבֶטֶן בְּהֶמְתּוֹ וְהִכְנִיסוּהוּ בֵינֵיהֶם בַּתָּוֶךְ, וְנָסְעוּ בְחִפָּזוֹן כְּשֶׁאֶחָד מֵהֶם מַחֲזִיק בְּרֶסֶן סוּסוֹ, מִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר.

רֶגֶשׁ שֶׁל יֵאוּשׁ תָּקַף אֶת מוּסְטָפָא; קִלְלַת אָבִיו הִתְחִילָה, כְנִרְאֶה, לְהִתְקַיֵּם מִיָּד בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאֻמְלָל הַזֶּה, וְאֵיךְ יָכוֹל הוּא לְקַוּוֹת עַכְשָׁו עַל דְּבַר הַצָּלָתָן שֶׁל פַטְמָה וְצֹרָאִידָה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ כָּל כַּסְפּוֹ וְאֵין לוֹ אֶלָּא לְהַפְקִיר אֶת גּוּפוֹ הַדַּל בִּלְבָד לְשֵׁם הַצָּלָתָן. מוּסְטָפָא וּמְלַוָּיו הָאִלְמִים רָכְבוּ בְדַרְכָּם כְּשָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ וּפִתְאוֹם נָטוּ הַצִּדָּה וְיָרְדוּ לְתוֹךְ בִּקְעָה אֶחָת. הַבִּקְעָה הָיְתָה מֻקֶּפֶת עֵצִים גְּבוֹהִים וְכַר דֶּשֶׁא יָרֹק כֵּהֶה וּבְרֵכַת מַיִם הַשּׁוֹטֶפֶת בְֹחִפָּזוֹן בַּתָּוֶךְ רָמְזוּ לָעוֹבְרִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ וְלָנוּחַ מֵעֲמַל הַדָּרֶךְ. וּבֶאֱמֶת רָאָה שָׁם מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד עֶשְׂרִים אֹהָלִים נְטוּיִים. אֶל הַכְּלוֹנְסָאוֹת שֶׁל הָאֹהָלִים קְשׁוּרִים גְּמַלִּים וְסוּסִים נָאִים, מֵאַחַד הָאֹהָלִים נִשְׁמַע קוֹל עַלִּיז שֶׁל מַנְגִינַת קִתְרוֹס בְֹלִוְיַת קוֹלוֹת זִמְרָה נָאִים שֶׁל שְׁנֵי גְבָרִים. אָחִי סָבוּר הָיָה, שְׁבְּנֵי אָדָם הַבּוֹחֲרִים לָהֶם מָקוֹם נָאֶה וְעַלִּיז כָּזֶה אֵין בְּלִבָּם מַחֲשָׁבָה רָעָה כְנֶגְדּוֹ, וּלְפִיכָךְ הָלַךְ בְּלִי פַחַד אַחֲרֵי מוֹלִיכָיו שָׁרָמְזוּ לוֹ, לְאַחַר שֶׁהִתִּירוּ אֶת אֲסוּרָיו, לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ. עָמְדוּ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֹהֶל הַגָּדוֹל מִכָּל שְׁאָר הָאֹהָלִים וְהוּא מְקֻשָׁט מִבִּפְנִים בְּקִשּׁוּטִים נָאִים וּבְכֵלִים מְהֻדָּרִים. רְפִידוֹת מְפֹאָרוֹת מְרֻקָּמוֹת זָהָב, שְׁטִיחִים מַעֲשֵׂי רוֹקֵם, מַחְתּוֹת קְטֹרֶת מֻזְהָבוֹת, כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְעִידִים בְּמָקוֹם אַחֵר עַל עֹשֶׁר וְחַיֵּי תַעֲנוּגוֹת לֹא הֵעִידוּ כָאן אֶלָּא עַל גֵּזֶל וְחָמָס. עַל אַחַת הָרְפִידוֹת יָשַֹב אִישׁ זָקֵן וָגוּץ; פָּנָיו כְּעוּרִים, עוֹר בְּשָׂרוֹ שָׁחוֹר חוּם וּמַבְרִיק, וְקַו מְתֹעָב שֶׁל עַרְמוּמִית רֶשַׁע, הַמִּתְפַּשֵּׁט מִסָּבִיב לָעֵינַיִם וּלְפִיו, עוֹרֵר רֶגֶשׁ תָּעוּב בְּלֵב רוֹאֵהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל הָאִישׁ הַזֶּה לִלְבּוֹשׁ צוּרָה שֶׁל חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, מִכָּל מָקוֹם הִבְחִין בּוֹ מוּסְטָפָא מִיָד שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ נִתְקַשֵּׁט אֹהֶל זֶה בְּקִשּׁוּטִים יְקָרִים, וְשִׂיחָתָם שֶׁל מוֹלִיכָיו אִשְּׁרָה כְנִרְאֶה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. “הֵיכָן הוּא הַשַּׂגִּיב?” שָׁאֲלוּ אֶת הַגּוּץ. “הוּא יָצָא לָצוּד צָיִד”, הֵשִׁיב הָאִישׁ; “אֲבָל הוּא פָקַד עָלַי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ”. – “לֹא מֵחָכְמָה עָשָׂה אֶת הַדָּבָר”, הִשְׁמִיעַ אֶחָד מִן הַשּׁוֹדְדִים, “מִשּׁוּם שֶׁצָרִיךְ לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט מִיָד, אִם הַכֶּלֶב הַזֶּה יוּמַת אוֹ יְשַׁלֵּם, וְדָבָר זֶה מֵבִין הַשַּׂגִּיב יָפֶה מִמֶּךָ”.

הָאִישׁ הַגּוּץ הִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ בְרֶגֶשׁ שֶׁל חֲשִׁיבוּת, הִתְמַתַּח בְּכָל גּוּפוֹ כְּדֵי לְהַשִׂיג בִּקְצֵה יָדוֹ אֶת אָזְנוֹ שֶׁל מִתְנַגְּדוֹ, לְפִי שֶׁרָצָה, כְנִרְאֶה, לִנְקוֹם נִקְמָתוֹ בִּסְטִירַת יָד, וְאוּלָם כְּשֶׁרָאָה שֶׁטִּרְחָתוֹ הִיא טִרְחָה לְבַטָּלָה, הִתְחִיל לְחָרֵף וּלְגַדֵּף (וְאָמְנָם חֲבֵרָיו לֹא עָבְרוּ בִשְׁתִיקָה עַל נְזִיפוֹתָיו), עַד שֶׁנִזְדַּעֲזַע הָאֹהֶל לְקוֹל מְרִיבָתָם. פִּתְאוֹם נִפְתְּחָה דֶּלֶת הָאֹהֶל וְנִכְנַס אִישׁ גְּבַהּ הַקּוֹמָה וּבַעַל צוּרָה, צָעִיר וְיָפֶה כְּנָסִיך פֵּרְסִי; מַלְבּוּשָׁיו וּכְלֵי זֵינוֹ הָיוּ, חוּץ מִכִּידוֹן מְשֻׁבָּץ בַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֶרֶב מַבְרִיקָה, פְּשׁוּטִים וְדַלִּים, וְאוּלָם עֵינָיו הַמַּבִּיעוֹת כֹּבֶד רֹאשׁ וְכָל הִלּוּכוֹ עוֹרְרוּ רֶגֶשׁ כָּבוֹד בְּלֵב רוֹאֵהוּ מִבְּלִי לְהָטִיל אֵימָה בְלִבּוֹ.

“מִי הוּא זֶה שֶׁמֵעִיז לְהִכָּנֵס בְּרִיב בְּתוֹךְ אָהֳלִי?” קָרָא אֶל הָאֲנָשִׁים הַנִּבְהָלִים. שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׂרְרָה דוּמִיָּה, וְלִבְסוֹף סִפֵּר אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אֶת מוּסְטָפָא לְשָׁם אֵיךְ הִגִּיעוּ לִידֵי מְרִיבָה. מִיָּד הִתְחִילוּ פָנָיו שֶׁל “הַשַּׂגִּיב”, כְּפִי שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ, מַאֲדִימוֹת מִקָּצֶף “אֵימָתַי הִפְקַדְתִּיךָ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמִי, חֲסַן?” קָרָא קוֹל נוֹרָא כְלַפֵּי הַגּוּץ. הַגּוּץ נִתְכַּוֵּץ מִפַּחַד עַד שֶׁנִּרְאֶה הָיָה קָטָן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה וּפָסַע בַּחֲשַׁאי כְּלַפֵּי הַדֶּלֶת שֶׁל הָאֹהֶל. בְּעִיטָה אַחַת שֶׁל הַשַּׂגִּיב גָּרְמָה לוֹ לַגּוּץ לִקְפּוֹץ קְפִיצָה אַחַת גְּדוֹלָה וּמְשֻׁנָּה דֶרֶך פֶּתַח הָאֹהֶל הַחוּצָה.

כְּשֶׁנֶעֱלַם הַגּוּץ הֵבִיאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים אֶת מוּסְטָפָא לִפְנֵי בַּעַל הָאֹהֶל שֶׁשָׁכַב לוֹ בֵינָתַיִם עַל הָרְפִידָה. “הִנֵּה אָנוּ מְבִיאִים לְךָ כָּאן אֶת הָאִישׁ שֶּפִּקַדְתָּ עָלֵינוּ לָקַחַת שֶׁבִי”. הָאִיש נִסְתַּכֵּל שָׁעָה אֲרֻכָּה בִּפְנֵי הַשָּׁבוּי וְאַחַר אָמַר: “הַפֶּחָה מִסּוּלִיאַיְקָה! לִבְּךָ יַגִּיד לְךָ עַל שׁוּם מָה אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי אָרְבָּשָׁן”. כְּשֶׁשָׁמַע אָחִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְנַפֵּל לִפְנֵי הָאִישׁ לָאָרֶץ וְהֵשִׁיב: "הוֹי, אֲדוֹנִי! שָׁרוּי אַתָּה, כְנִרְאֶה, בְּטָעוּת, אֲנִי הִנְנִי אִישׁ אֻמְלָל, אֲבָל לֹא הַפֶּחָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ! כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בָאֹהֶל הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד עַל דְּבָרָיו אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּעַל הָאֹהֶל אָמַר: “הִתְחַפְּשׂוּתְךָ לֹא תוֹעִיל לְךָ כְלוּם, שֶׁכֵּן אַעֲבִיר לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים הַמַּכִּירִים בְּךָ וְיוֹדְעִים אוֹתְךָ. עָמַד וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת סֻלֵימָה. מִיָּד הֵבִיאוּ אֶל הָאֹהֶל אִשָּׁה זְקֵנָה, וְעַל שְׁאֵלָתוֹ, אִם מַכִּירָה הִיא בוֹ, בְאָחִי, אֶת פְּנֵי הַפֶּחָה מִסוּלִיאַיְקָה, עָנְתָה: “כֵּן הַדָּבָר! נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְקִבְרוֹ שֶׁל הַנָּבִיא שֶׁזֶּהוּ הַפֶּחָה, הוּא וְלֹא אַחֵר”. – “הִנְּךָ רוֹאֶה, חֵלֵכָה, שֶׁכָּל עָרְמָתְךָ לֹא עָמְדָה לָךְ?” הִתְחִיל הַָשַּׂגִּיב לְדַבֵּר מִתּוֹךְ קָצֶף. “הֲרֵי אַתָּה נִקְלֶה בְעֵינַי מִלְּלַכְלֵךְ בְּדָמְךָ אֶת כִּידוֹנִי הַטּוֹב, וְאוּלָם רוֹצֶה אֲנִי לִקְשׁוֹר אוֹתְךָ בִּזְנָבוֹ שֶׁל סוּסִי מָחָר עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וַאֲרִיצֵהוּ כַךְ בְּתוֹךְ הַיְּעָרוֹת עַד שֶׁתְּשְׁקַע הַחַמָּה מֵעֵבֶר לְגִבְעוֹתֶיהָ שֶׁל סוּלִיאַיְקָה!” מִיָּד נָפְלָה רוּחוֹ שֶׁל אָחִי הַמִּסְכֵּן. “אֵין זוֹ אֶלָּא קִלְלָתוֹ שֶׁל אָבִי קְשֵׁה הַלֵּב הְמְּבִיאָה אוֹתִי לִידֵי מָוֶת מַחְפִּיר כָּזֶה”, קָרָא מִתּוֹךְ בֶּכִי, וְגַם אַתְּ אָבַדְתְּ, אֲחוֹתִי הַנְּעִימָה, וְגַם אַתְּ, צֹרָאִידָה!” – “הִתְחַפְּשׂוּתְךָ לֹא תוֹעִיל לְךָ כְלוּם”, אָמַר אֶחָד מִן הַשּׁוֹדְדִים כְּשֶׁקָשַׁר לוֹ אֶת יָדָיו עַל גַבּוֹ, “מַהֵר וָצֵא מִן הָאֹהֶל, כִּי הַשַּׁגִּיב נוֹשֵׁךְ בִּשְׂפָתָיו וְנוֹתֵן עֵינָיו בְּכִידוֹנוֹ. אִם רוֹצֶה אַתָּה לִחְיוֹת עוֹד לַיְלָה אֶחָד, בֹּאָה עִמִּי”.

אָכֵן בָּרֶגַע שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ הַשּׁוֹדְדִים לְהוֹצִיא אֶת אָחִי מִן הָאֹהֶל, נִזְדַּמְנוּ לִקְרָאתָם שְׁלוֹשָׁה שׁוֹדְדִים אֲחֵרִים הַמּוֹלִיכִים שָׁבוּי אֶחָד. מִיָּד נִכְנְסוּ עִמּוֹ פְנִימָה. “הֲרֵינוּ מְבִיאִים כָּאן אֶת הַפֶּחָה כִּפְקֻדָּתֶךָ”, אָמְרוּ וְהִקְרִיבוּ אֶת הַשָּבוּי סָמוּךְ לִרְפִידָתוֹ שֶׁל הַשַּׂגִּיב. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלִיכוּ אֶת הַשָּבוּי לְשָׁם מָצָא אָחִי רֶגַע כָּשֵׁר לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמִיָּד מָשַׁךְ גַּם אֶת לִבּוֹ הַדִּמְיוֹן הָרַב שֶׁבֵּין מַרְאֵה הָאִישׁ הַזֶּה וּבֵין מַרְאֵהוּ, אֶלָּא שֶׁפָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא הָיוּ כֵהִים יוֹתֵר וּזְקָנוֹ שָׁחוֹר מִשֶּׁלוֹ. בְּפָנָיו שָׁל הַשַּׂגִּיב נִכָּר הָיָה כִּי מִשְׁתּוֹמֵם הוּא בְיוֹתֵר לְהוֹפָעָתוֹ שֶׁל הַשָׁבוּי הַשֵׁנִי: “מִי מִכֶּם הוּא הַנָּכוֹן?” שָׁאַל, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל פַּעַם בְּאָחִי וּפַּעַם בָּאִישׁ הַשֵׁנִי. “אִם כַּוָּנָתְךָ אֶל הַפֶּחָה מִסוּלִיאַיְקָה”, הֵשִׁיב הַשָּׁבוּי בְּקוֹל מָלֵא גָאוֹן, “אֲנִי, אֲנִי הוּא!” הַשַּׂגִּיב הֵצִיץ עָלָיו שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּמַבַּט עֵינָיו הָעַז וְהַנּוֹרָא, וּמִיָּד רִמֵּז מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה לְהוֹצִיא אֶת הַפֶּחָה מֵעַל פָּנָיו. לְאַחַר שֶׁנִּמְלְאָה פְקֻדָּתוֹ, נִגַּשׁ אֶל אָחִי, כָּרַת בְּכִידוֹנוֹ אֶת אֲסוּרָיו וְרִמֵּז לוֹ לָשֶׁבֶת עַל הָרְפִידָה. “צַר לִי, גֵר”, אָמַר, “שֶׁהָיִיתָ מֻחְזָק בְּעֵינַי לִמְנֻוָּל זֶה; אֲבָל עָלֶיךָ לִרְאוֹת בָּזֶה מַעֲשֵׂי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתְךָ בִּידֵי אַחַי בְּשָׁעָה זוֹ דַוְקָא הַמּוּכָנָה לְהָבִיא כְלָיָה עַל אוֹתוֹ אָדָם אָרוּר”. אָחִי בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֶת הַחֶסֶד הָאֶחָד, לָתֵת לוֹ מִיָד לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל שֶׁהִיָּה עֲלוּלָה לִהְיוֹת לוֹ לְמַשְׁחִית. הַשַּׂגִּיב שָׁאַל לְטִיב עֲסָקָיו הַמְּאִיצִים בּוֹ, וּכְשֶׁסִפֵּר לוֹ מוּסְטָפָא אֶת הַכֹּל, שִׁדֵּל אוֹתוֹ הָאִישׁ לָלוּן הַלַּיְלָה בְאָהֳלוֹ, הֵן זָקוּק הוּא וְסוּסוֹ לִמְנוּחָה; וְאוּלָם בְּיוֹם הַבָּא רְצוֹנוֹ לְהַרְאוֹת לוֹ דֶרֶךְ שֶׁיַּגִּיעַ לְבַלְזוֹרָה בּיוֹם אֶחָד וּמֶחֱצָה. אָחִי הִסְכִּים לַדָּבָר, וּמִיָּד כִּבְּדוּהוּ בְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה מִן הַמֻּבְחָר וְיָשֵׁן שָנָה מְתוּקָה בְאָהֳלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ רָאָה שֶׁיְּחִידִי הוּא בְתוֹךְ הָאֹהֶל, וְאוּלָם מֵעֵבֶר לְמָסַךְ הָאֹהֶל שָׁמַע כַּמָּה קוֹלוֹת מְדַבְּרִים בְּבַת אַחַת, וּכְנִרְאֶה הָיוּ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעַל הָאֹהֶל וְשֶׁל הָאִישׁ הַגּוּץ הַשָׁחוֹר חוּם. מִיָּד הִטָּה אֹזֶן וְהִקְשִׁיב קְצָת וְשָׁמַע לְחֶרְדַת לִבּוֹ, כִּי הַגּוּץ דּוֹרֵשׁ מֵחֲבֵרוֹ בְּכָל תֹּקֶף לְהָמִית אֶת הַזָּר, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי יֵשׁ לַחֲשׁוֹשׁ שֶׁמָא יֵלֵךְ לִכְשֶׁיִשְׁתַּחְרֵר מִיָּדָם וְיִמְסוֹר אֶת כֻּלָּם לְמַלְכוּת.

מוּסְטָפָא הֵבִין מִיָּד שֶׁהַגּוּץ נַעֲשָׂה לוֹ לְאוֹיֵב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם לִנְזִיפָה קָשָׁה זוֹ שֶׁקִבֵּל אֶתְמוֹל; הַשַּׂגִּיב הָיָה עוֹמֵד, כְּנִרְאֶה, וְנִמְלָךְ עִם לִבּוֹ כַּמָּה רְגָעִים. “לָאו”, אָמַר, “הֲרֵי הוּא אוֹרְחִי, וּמִשְׁפַּט הָאוֹרֵחַ קָדוֹשׁ לִי, אַף אֵין חָזוּת פָּנָיו מְעִידָה עָלָיו שֶׁרְצוֹנוֹ לִמְסוֹר אוֹתָנוּ לְמַלְכוּת”.

וּבְשָׁעָה שֶׂדִּבֵּר אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה סִלֵּק אֶת הַמָּסָךְ לִצְדָדִין וְנִכְנַס פְֹנִימָה. “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, מוּסְטָפָא”, אָמַר, “הָבָה וְנִשְׁתֶּה אֶת הַמַּשְׁקֶה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְאַחַר כָּךְ תָּכִין עַצְמְךָ לַדָּרֶךְ”. מִיָּד הוֹשִׁיט לְאָחִי גָבִיעַ מָלֵא שַׁרְבַּת, וּלְאַחַר שֶׁשָּתוּ חָבְשׁוּ אֶת הַסּוּסִים, וּמוּסְטָפָא קָפַץ עַל סוּסוֹ וְלִבּוֹ קַל עָלָיו בְּצֵאתוֹ מְבְּבוֹאוֹ. וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהִנֵּה הָאֹהָלִים מֵאַחֲרֵיהֶם וְהֵמָּה פָנוּ אֶל הַשְּבִיל הָרָחָב הַמּוֹלִיךְ אֶל הַיַעַר. הַשַֹׂגִּיב סִפֵּר לְאָחִי שֶׁאוֹתוֹ פֶּחָה, שֶׁנִּשְׁבָּה בִּשְׁעַת הַצָּיִד, הִבְטִיחַ לָהֶם לְהַנִּיחַ אוֹתָם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ מִבְּלִי לִפְגּוֹעַ בָּהֶם לְרָעָה; וְאוּלָם לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים לָקַח בַּשֶּׁבִי אֶת אַחַד מֵאֲנָשָׁיו הָאַמִּיצִים בְֹּיוֹתֵר, וּלְאַחַר עִנּוּיִים נוֹרָאִים צִוָּה לִתְלוֹת אוֹתוֹ. יָמִים רַבִּים אָרְבוּ לְנַפְשׁוֹ, וְעוֹד הַיּוֹם עָלָיו לָמוּת. מוּסְטָפָא לֹא הֵעִיז בְּנַפְשׁוֹ לְהַשְׁמִיעַ דָּבָר כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂהוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת, שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּלִבּוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל.

בְּמוֹצָאוֹ שֶׁל הַיַּעַר עָצַר הַשַּׂגִּיב בְּסוּסוֹ, תֵּאַר לִפְנֵי אָחִי אֶת הַדֶּרֶךְ, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ לִפְרִידָה וְאָמַר: “מוּסְטָפָא, הַמִּקְרֶה הֵבִיאֲךָ לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ שֶׁל אָרְבָּשָׁן הַשּׁוֹדֵד, אֵין אֲנִי רוֹצֶה לִדְרֹוש מִמְּךָ שֶׁלֹּא תְגַלֶּה כָל מַה שֶׁרָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ. נָתוּן הָיִיתָ שֶׁלֹּא בְצֶדֶק בְּפַחַד מָוֶת, וַאֲנִי חַיָּב לְפַצּוֹת אוֹתְךָ. קַח נָא אֶת הַכִּידוֹן הַזֶּה לְזִכָּרוֹן, וּבְשָׁעָה שֶׁתִּהְיֶה זָקוּק לְעֶזְרָה תִּשְׁלָחֵהוּ אֵלָי, וּמִיָּד אֲמַהֵר לָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ. וְהִנֵּה אַרְנְקִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא לְךָ צֹרֶךְ בּוֹ בְדַרְכֶּךָ”. אָחִי הוֹדָה לוֹ עַל נְדִיבוּת לִבּוֹ, נָטַל מִיָּדוֹ אֶת הַכִּידוֹן, אֲבָל מְסָרֵב הָיָה לְקַבֵּל מִיָּדוֹ אֶת הָאַרְנְקִי. אָכֵן אַרְבָּשָׁן לָחַץ עוֹד הַפַּעַם אֶת יָדוֹ, שָׁמַט אֶת הָאַרְנְקִי לָאָרֶץ וְטָס בִּמְהִירוּת הַבָּזָק אֶל הַיָּעַר. כְּשֶׁרָאָה מוּסְטָפָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַָשִּׁיגוֹ עוֹד, יָרַד לָאָרֶץ כְּדֵי לְהָרִים אֶת הָאַרְנְקִי וְנִבְהַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל נְדִיבוּת רוּחוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה הָאַרְנְקִי מָלֵא דִינְרֵי זָהָב מִיָּד הוֹדָה לְאַלַּהּ עַל הַצָּלָתוֹ וְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל הַשׁוֹדֵד נְדִיב הָרוּחַ, וְנָסַע לוֹ בְּרוּחַ עַלִֹיז בַדֶרֶךְ הָעוֹלֶה לְבַלְזוֹרָה.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְמַסָּעָיו נִכְנַס מוּסְטָפָא בִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בְֹשַׁעַר הָעִיר בַּלְזוֹרָה. לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְפֻנְדָּק אֶחָד שָׁאַל מָתַי יַתְחִיל הַיְרִיד שֶׁל הָעֲבָדִים הֶחָל בְּכָל שָׁנָה. מִיָּד קִבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמַּבְהִילָה, שֶׁאֵחַר לָבוֹא בִשְׁנֵי יָמִים. הַבְּרִיּוֹת הִבִּיעוּ אֶת צַעֲרָם עַל שֶׁאֵחַר לָבוֹא וְסִפְּרוּ לוֹ שֶׁהִפְסִיד הַרְבֵּה עַל יְדֵי כַךְ, מִשׁוּם שֶׁעוֹד בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַיָּרִיד הוּבְאוּ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת יְפֵהפִיּוֹת כָּל כַּךְ, עַד שֶׁמָּשְׁכוּ אֲלֵיהֶן אֶת עֵינֵי כָּל הַקּוֹנִים. הַקּוֹפְצִים רַבּוּ וְהִתְקוֹטְטוּ זֶה עִם זֶה בִּגְלָלָן וְכָל אֶחָד רָצָה לִזְכּוֹת בָּהֶן, וְכַמּוּבָן נִמְכְּרוּ בִמְחִיר יָקָר כָּל כַּךְ, עַד שֶׁרַק אֲדוֹנֵיהֶן, שֶׁהֵן נִמְצָאוֹת עַכְשָׁו בִּרְשׁוּתוֹ, לֹא נִבְהַל מִלְֹשַׁלְמוֹ. אָחִי חָקַר וְדָרַש עַל דְּבַר טִיבָן שֶׁל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת בִּפְרוֹטרוֹט, וְלֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בְּיָדוֹ שָׁהֵן הֵן הַנְּעָרוֹת שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ. אַף נוֹדַע לוֹ שֶׁהָאִישׁ שֶׁקָּנָה אֶת שְׁתֵּיהֶן דָּר בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁעוֹת מִבַּלְזוֹרָה וְתִיאוּלִי קוֹס שְׁמוֹ, אָדָם חָשׁוּב וְעָשִׁיר, אֶלָּא שֶׁכְּבָר בָּא בַיָּמִים, מִי שֶׁהָיָה שַׂר הַצִּי שֶׁל הַשֻּׁלְטָן, וְעַכְשָׁו הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ חַיֵּי מְנוּחָה וְלֵהָנוֹת מֵעָשְׁרוֹ הָרַב שֶׁצָבַר.

מִתְּחִלָּה רָצָה מוּסְטָפָה לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד עַל סוּסוֹ, כְּדֵי לְמַהֵר וְלִרְדּוֹף אַחֲרֵי תִיאוּלִי קוֹס שֶׁהִקְדִּימוֹ בַדֶּרֶך בְּיוֹם אֶחָד. וְאוּלָם כְּשֶׁנָתַן אֶל לִבּוֹ, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם כְּנֶגֶד הַנּוֹסֵעַ הַכַּבִּיר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֶת שְׁלָלוֹ מִיָּדוֹ, בִּקֵּשׁ בְּלִבּוֹ תַחְבּוּלָה אַחֶרֶת וּמִיָּד מָצָא מַה שֶׁבִּקֵּשׁ. חִלּוּף זֶה שֶׁנִּתְחַלֵּף בַּפֶּחָה שֶׁל סוּלִיאַיְקָה, שֶׁגּוֹלֵל כִּמְעַט סַכָּנָה עַל רֹאשׁוֹ, הֵבִיא אֶת הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל תִיאוּלִי קוֹס כְּשֶׁשֵׁם הַפֶּחָה מִסּוּלִיאַיְקָה נִקְרָא עָלָיו, וּלְהַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְנַסּוֹת בְּדֶרֶךְ זוֹ לְהַצִּיל אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת הָאֻמְלָלוֹת מִצָּרָתָן. מִיָּד עָמַד וְשָׂכַר לוֹ שַׁמָּשִׁים אֲחָדִים וְסוּסִים, וּבָזֶה הָיָה לוֹ כַסְפּוֹ שֶׁל אָרְבָּשָׁן לְדָבָר בְּעִתּוֹ, קָנָה לוֹ וּלְשַׁמָּשָׁיו מַלְבּוּשֵׁי תִפְאֶרֶת וְשָׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל תִּיאוּלִי. לְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים הִגִּיעַ סָמוּךְ לְאַרְמוֹן זֶה. הָאַרְמוֹן בָּנוּי הָיָה בְּנוֹף יָפֶה עַל אַדְמַת מִישׁוֹר, וְחוֹמָה גְבוֹהָה מַקִּיפָה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא גָבְהָה עַל בִּנְיְנֵי הָאַרְמוֹן אֶלָּא בְּמִקְצָת. כְּשֶׁהִגִּיעַ מוּסְטָפָא לְשָׁם עָמַד וְצָבַע אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ בְצֶבַע שָׁחוֹר, וּמָשַׁח אֶת פָּנָיו בְּמִיץ שֶׁל מִין צֶמַח שֶׁהָפַךְ אוֹתָם לְמַרְאֵה חוּם, כְּמַרְאֵה פָנָיו שֶׁל אוֹתוֹ פֶּחָה מַמָּשׁ. מִיָּד שָׁלַח אֶת אֶחָד מִשַּׁמָּשָׁיו אֶל הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ בְּשֵׁם הַפֶּחָה מִסּוּלִיאַיְקָה מָקוֹם לָלוּן. תֵֹכֶף חָזַר הַשַּמָּשׁ וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה עֲבָדִים לְבוּשִׁים הָדָר, וְאֵלֶּה אָחֲזוּ בְרֶסֶן סוּסוֹ שֶׁל מוּסְטָפָא וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן, שָׁם עָזְרוּ לוֹ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ, וְאַרְבָּעָה עֲבָדִים אֲחֵרִים לִוּוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ עַל פְּנֵי מַעֲלוֹת רְחָבוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ אֶל תִּיאוּלִי.

תִּיאוּלִי, רַוָּק זָקֵן וְעַלִּיז, קִבֵּל אֶת פְּנֵי אָחִי בְהַדְרַת כָּבוֹד וְכִבֵּד אוֹתוֹ בְמַאֲכָלִים מִן הַמֻּבְחָר, כְּיַד חָכְמַת הַטַּבָּח הַטּוֹבָה עָלָיו. לְאַחַר הַסְּעוּדָה נִכְנַס מוּסְטָפָא עִמּוֹ בְשִׂיחָה וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן גִּלְגֵּל אֶת הַשִׂיחָה בִּדְבַר הַשְּׁפָחוֹת הַחֲדָשׁוֹת. תִּיאוּלִי הִלֵּל אֶת יָפְיָן אֶלָּא שֶׁהִבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ כִּי הֵן עֲצוּבוֹת רוּחַ תָּמִיד, וְאוּלָם סָבוּר הוּא שֶׁבְּקָרוֹב יָפוּג עֶצֶב לִבָּן. אָחִי שָׂמַח מְאֹד עַל קַבָּלַת פָּנִים זוֹ, וּמָלֵא תִקְווֹת נְעִימוֹת עָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ לָנוּחַ.

שָׁעָה אַחַת יָשֵׁן הָיָה בִמְנוּחָה, וְהִנֵּה הֱעִירוֹ אוֹר מַבְהִיק שֶׁל מְנוֹרָה שֶׁנָּח עַל עֵינָיו. כְּשֶׁנִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ סָבוּר הָיָה שֶׁעֲדַיִן חוֹלֵם הִנֵּהוּ, שֶׁכֵּן עָמַד לְפָנָיו אוֹתוֹ בֶּן אָדָם גּוּץ וְשָׁחוֹר חוּם שֶׁהָיָה בְאָהֳלוֹ שֶׁל אָרְבָּשָן, בְּיָדוֹ נְתוּנָה מְנוֹרָה וּפִיו הָרָחָב נִשְׁתַּרְבֵּב לְשֵׁם צְחוֹק מְעוֹרֵר גֹּעַל נָפֶשׁ. מוּסְטָפָא צָבַט בִּזְרוֹעוֹ וְצָרַם בְּאָזְנוֹ כְּדֵי לְהִוָּכַח אִם עֵר הוּא, אֲבָל הַמַּחֲזֶה לֹא חָלַף מִנֶּגֶד עֵינָיו וְעָמַד בְּעֵינוֹ. “מַה לְךָ עַל יַד מִטָּתִי?” קָרָא מוּסְטָפָא לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. “אַל נָא תַטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ כָּל כַּךְ, אֲדוֹנִי!” אָמַר הַגּוּץ; " הִנֵּה מָצָאתִי מָה הִיא סִבַּת הַדָּבָר שֶׁבָּאתָ לְכָאן, וּמַרְאֵה פָנֶיךָ הַכְּבוּדִים עֲדַיִן שָׁמוּר בְּזִכְרוֹנִי, וְאוּלָם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אִלְמָלֵא עָזַרְתִּי בְעֶצֶם יָדִי לִתְלוֹת אֶת הַפֶּחָה, אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ מַטְעֶה אוֹתִי לְהַאֲמִין בִּדְבָרֶיךָ. וְעַכְשָׁיו בָּאתִי לַעֲרוֹךְ לְפָנֶיךָ שְׁאֵלָה אֶחָת".

“רֵאשִׁית כֹּל הַגִּידָה כֵּיצַד בָּאתָ לְכָאן”, הֵשִׁיב לוֹ מוּסְטָפָא מָלֵא חֵמָה שֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר מִי הוּא. “הַגֵּד אַגִּיד לְךָ אֶת הַדָּבָר”, הֵשִׁיב הַגּוּץ; “לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֶׁבֶת בִּכְפִיפָה אַחַת עִם הַשַּׂגִּיב, וּלְפִיכָךְ בָּרַחְתִּי מִשָּׁם. אָכֵן אַתָּה מוּסְטָפָא, הֲרֵי הָיִיתָ בְעֶצֶם הַגּוֹרֵם לַמַּחְלֹקֶת שֶׁפָּרְצָה בֵינֵינוּ, וּלְפִיכָךְ עָלֶיךָ לָתֵת לִי אֶת אֲחוֹתְךָ לְאִשָּׁה, וַאֲנִי אֶעֱזוֹר בְּיֶדְכֶם לִבְרוֹחַ מִכָּאן; וְאוּלָם אִם לֹא תִתְנֶנָּה לִי, אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אֲדוֹנִי הֶחָדָשׁ וַאֲסַפֵּר לוֹ מִקְצַת שִׁבְחוֹ שֶׁל הַפֶּחָה הֶחָדָשׁ”.

מוּסְטָפָא נִתְרַגֵּשׁ כֻּלּוֹ מִתּוֹךְ חֲרָדָה וְחֵמָה: עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁהֶאֱמִין כִּי הִגִּיעַ אֶל מַטָּרָתוֹ, יָבֹא מְנֻוָּל זֶה לְקַלְקֵל אֶת הַכֹּל; אַךְ דֶּרֶךְ אַחַת הָיְתָה לְפָנָיו כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל לָקוּם וְלַהֲרוֹג אֶת הַמְּנֻוָּל הַגּוּץ הַזֶּה. בִּקְפִיצָה אַחַת נִתְפָּרֵץ מִמִּטָּתוֹ בְכַוָּנָה לְהִתְנַפֵּל עַל הַגּוּץ, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ גוּץ שֶׁרָאָה, כְנִרְאֶה, אֶת הַדָּבָר מֵרֹאשׁ, הִשְׁמִיט מִיָּדוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁנָפְלָה לָאָרֶץ וְכָבְתָה, וְקָפַץ בַּחֲשֵׁכָה כְּשֶׁהוּא צוֹעֵק צַעֲקַת פְּחָדִים וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה.

עַכְשָׁו זָקוּק הָיָה לְעֵצָה טוֹבָה וּמְהִירָה; לְפִי שָׁעָה מֻכְרָח הָיָה לְהַנִּיחַ אֶת הַנְּעָרוֹת וְלִדְאֹג לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ; לְפִיכָךְ נִגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן כְּדֵי לִרְאוֹת אִם אֶפְשָׁר לִקְפּוֹץ לְמַטָּה. הַחַלּוֹן הָיָה גָבוֹהַּ מְאֹד מִן הָאָרֶץ וּמֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי עָמְדָה חוֹמָה גְבוֹהָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹר עָלֶיהָ. שָׁעָה קַלָּה עָמַד עַל יַד הַחַלּוֹן שָׁקוּעַ בְהִרְהוּרִים; וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹלוֹת רַבִּים שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַהוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל חֶדְרוֹ, עוֹד מְעַט וְהִגִּיעוּ עַד הַדֶּלֶת. מִיָּד תָּפַס מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ אֶת פִּגְיוֹנוֹ וּמַלְבּוּשָׁיו וְקָפַץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַחוּצָה. חֲבָטָתוֹ הָיְתָה קָשָׁה, אֲבָל חָשׁ הָיָה שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר אֶצְלוֹ שׁוּם אֵבֶר, לְפִיכָךְ עָמַד וְקָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְרָץ אֶל הַחוֹמָה הַמַּקִּיפָה אֶת הֶחָצֵר; טִפֵּס וְעָלָה לְמַעְלָה, לְתִמְהוֹן לֵב רוֹדְפָיו, וּמִיָּד הָיָה בֶן חוֹרִין. רָץ הָיָה בַשָּׂדֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַר אֶחָד, וְשָׁם נָפַל לָאָרֶץ בְּאֶפֶס כֹּחַ. כָּאן נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. אָנוּס הָיָה לְהַפְקִיר אֶת סוּסָיו וְשַֹמָּשָׁיו בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן, אֲבָל כַּסְפּוֹ שֶׁהָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ הִנֵּה הִצִּיל.

שִׂכְלוֹ הַמַּמְצִיא הַמְצָאוֹת הֶרְאָה לוֹ מִיָּד דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַצִּיל אֶת אֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ. עָמַד וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ בְתוֹךְ הַיַּעַר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְפָר אֶחָד, וְשָׁם קָנָה בְדָמִים מוּעָטִים סוּס אֶחָד, שֶׁהֵבִיאוֹ בִזְמָן קָצָר הָעִירָה. בָּעִיר חָקַר וְדָרַשׁ אַחַר רוֹפֵא מֻמְחֶה, וְהַבְּרִיּוֹת יָעֲצוּ לוֹ לִפְנוֹת אֶל רוֹפֵא אֶחָד זָקֵן וּבַעַל נִסָּיוֹן. מִיָּד שִׁדֵּל אֶת הָרוֹפֵא, עַל יְדֵי מַתַּן כַּמָּה מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב, לָתֵת לוֹ מִין סַם הַמַּפִּיל עַל הָאָדָם מֵעֵין שְׁנַת מָוֶת לְמַרְאִית עַיִן, אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ כְנֶגְדּוֹ גַם תְּרוּפָה אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָהּ לְבַטֵּל אֶת פְּעֻלָּתוֹ כְהֶרֶף עָיִן. לְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג סַמִּים אֵלּוּ, קָנָה לוֹ זָקָן אָרֹךְ מַעֲשֵׁי יְדֵי אָדָם וְאִצְטָלָא שְׁחוֹרָה, וְכָל מִינֵי קֻפְסָאוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת, עַד שֶׁהָיָה דוֹמֶה בַכֹּל לְרוֹפֵא הַנּוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְטָעַן אֶת כָּל חֲפָצָיו עַל גַּבֵּי חֲמוֹר וְנָסַע שׁוּב לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל תִיאוּלִי קוֹס. עַכְשָׁו יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאִישׁ לֹא יַכִּיר אוֹתוֹ הַפַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁהַזָּקָן שִׁנָּה אֶת מַרְאֵהוּ כָּל כַּךְ, עַד שֶׁאַף הוּא לֹא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ כִמְעָט. כְּשֶׁבָּא אֶל תִיאוּלִי שָׁלַח לְהַגִּיד שֶׁבָּא לְכַאן חַכַּמַנְקַבּוּדִבַּבָּא הָרוֹפֵא, וּכְפִי שֶׁחָשַׁב כַּךְ הָיָה; הַשֵּׁם הַנֶּהְדָּר הֶאֱצִיל עָלָיו מֵהוֹדוֹ וְנָתַן אוֹתוֹ לְחֵן בְּעֵינֵי הַזָּקֵן הַטִּפֵּשׁ בְּמִדָּה מְרֻבָּה כָּל כַּךְ, עַד שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ מִיָּד לַסְּעוּדָה. חַכַּמַנְקַבּוּדִבַּבָּא עָמַד וּבָא לִפְנֵי תִיאוּלִי, וּלְאַחַר שֶׁסָּחוּ זֶה עִם זֶה שָׁעָה אֶחָת, הֶחְלִיט הַזָּקֵן לְהַעֲמִיד אֶת כָּל שִׁפְחוֹתָיו לִפְנֵי הָרוֹפֵא הֶחָכָם לְשֵׁם בְּדִיקָה וּרְפוּאָה. מוּסְטָפָא הִתְאַמֵּץ לְהַסְתִּיר אֶת שִׂמְחָתוֹ, שֶׁיִּרְאֶה מִיָּד אֶת אֲחוֹתוֹ הָאֲהוּבָה, וְהָלַךְ בְּלֵב פּוֹעֵם אַחֲרֵי תִיאוּלִי, שֶׁהוֹלִיכוֹ אֶל הַרְמוֹן הַנָּשִׁים. מִיָּד נִכְנְסוּ אֶל חֶדֶר אֶחָד הַמְּקֻשָּׁט יָפֶה, אֲבָל אִישׁ לֹא הָיָה בוֹ. “חַמְבַּבָּא אוֹ כְפִי שֶׁאַתָּה מְכֻנֶּה בְּשִׁמְךָ הַמְּפֹרָשׁ, רוֹפְאִי הַיָּקָר”, אָמַר תִיאוּלִי קוֹס, "הִתְבּוֹנֵן נָא אֶל הַחוֹר הָהוּא שָׁם בְּתוֹךְ הַכֹּתֶל, דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַחוֹר תּוֹצִיא אֵלֶיךָ כָּל אַחַת מִשִּׁפְחוֹתַי אֶת זְרוֹעָהּ, וְאַתָּה יָכוֹל לִבְדּוֹק אִם הַדּוֹפֵק חוֹלֶה הוּא אוֹ בָרִיא. כָּל טַעֲנוֹתָיו שֶׁל מוּסְטָפָא לֹא הוֹעִילוּ לוֹ, וְלֹא נִתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶן; אֶלָּא שֶׁתִּיאוּלִי הִסְכִּים לְהַגִּיד לוֹ כְפַעַם בְּפַעַם אֶת מַצַּב בְּרִיאוּתָן שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת עַד הַיּוֹם. מִיָּד הוֹצִיא תִיאוּלִי מִתּוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ רְשִׁיָמה אֲרֻכָּה וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְקוֹל רָם אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל שִׁפְחוֹתָיו אַחַת אֶחָת, וּבְכָל פַּעַם נִשְׁתַּלְּחָה יָד אַחַת מִבַּעַד הַחוֹר וְהָרוֹפֵא בָדַק אֶת הַדֹּפֶק. שֵׁש שְׁפָחוֹת כְּבָר עָבְרוּ וְכֻלָּן נִמְצְאוּ בְרִיאוֹת, וְהִנֵּה קָרָא תִיאוּלִי אֶת הַשְּׁבִיעִית בְּשֵׁם “פַטְמָה”, וְיָד קְטַנָּה וּלְבָנָה יָצְאָה מִבַּעַד הַחוֹר שֶׁבְּתוֹךְ הַכֹּתֶל. בִּרְעָדָה מֵחֲמַת גִּילָה תָּפַס מוּסְטָפָא יָד זוֹ וּמִתּוֹךְ הַבָּעַת פָּנִים שֶׁל כֹּבֶד רֹאשׁ הִשְׁמִיעַ שֶּהִיא חוֹלָה בְיוֹתֵר. דְּאָגָה לָבְשָׁה אֶת תִיאוּלִי וְצִוָּה עַל חַכַּמַנְקַבּוּדִבַּבָּא, לְהָכִין לָה מַהֵר רְפוּאָה. הָרוֹפֵא יָצָא הַחוּצָה וְכָתַב עַל פֶּתֶק קָטָן: “פַטְמָה! אֲנִי רוֹצֶה לְהַצִּיל אוֹתָךְ, אִם תּוּכְלִי לְהַחְלִיט בְּנַפְשֵׁךְ, לִשְׁתּוֹת סַם אֶחָד שֶׁיַּהֲפוֹךְ אוֹתָךְ לְמֵתָה לִשְׁנֵי יָמִים! וְאוּלָם יֵשׁ בְּיָדִי סַם שֶׁכְּנֶגֶד שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָךְ לַחַיִּים. אִם רוֹצָה אַתְּ בַּדָּבָר, הַגִּידִי נָא שֶׁהַשִּקּוּי הַזֶּה לֹא הוֹעִיל, וְהַדָּבָר הַזֶּה יִהְיֶה לִי לְאוֹת שֶׁאַתְּ מַסְכִּימָה לְכַךְ.”

מִיָּד חָזַר וּבָא אֶל הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הָיָה תִיאוּלִי מַמְתִּין לוֹ. הֵבִיא לוֹ שִׁקּוּי בִּלְתִּי מַזִּיק, מִשֵּׁשׁ עוֹד פַּעַם בְּדָפְקָהּ שֶׁל פַטְמָה וְהִכְנִיס אֶת הַפֶּתֶק מִתַּחַת לַצָּמִיד שֶׁעַל זְרוֹעָהּ, וְאוּלָם אֶת הַשִּקּוּי הוֹשִׁיט לָהּ דֶּרֶךְ הַחוֹר הַפָּתוּחַ שֶׁבַּכֹּתֶל. תִיאוּלִי הָיָה שָׁרוּי, כְּנִרְאֶה, בִדְאָגָה יְתֵרָה עַל דְּבַר מַחֲלָתָהּ שֶׁל פַטְמָה, וּלְפִיכָךְ דָּחָה אֶת מַעֲשֵׂי הַבְּדִיקָה שֶׁל שְׁאָר הַשְּׁפָחוֹת לִזְמָן אַחֵר. כְּשֶׁיָּצָא מִן הַחֶדֶר יַחַד עִם מוּסְטָפָא, אָמַר בְּקוֹל נוּגֶה: “חֲדִיבַּבָּא, הַגִּידָה בֶאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים, מַה דַעְתְּךָ עַל דְּבַר מַחֲלָתָהּ שֶׁל פַטְמָה?” פָּתַח חַכַּמַנְקַבּוּדִבַּבָּא וְאָמַר מִתּוֹךְ אֲנָחָה עֲמֻקָּה: “הוֹי, אֲדוֹנִי: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּנַחֵם אוֹתְךָ הַנָּבִיא, הִנֵּה הִיא חוֹלָה בְּמַחֲלַת הַקַּדַחַת הַמַּתֶּשֶׁת, הָעֲלוּלָה לְקָרֵב אֶת קִצָּהּ”. מִיָּד בָּעֲרָה חֲמָתוֹ שֶׁל תִיאוּלִי: “מֶה אָמַרְתָּ, כֶּלֶב אָרוּר בְּצוּרַת רוֹפֵא? פַטְמָה זוֹ, שֶׁשִּׁלַּמְתִּי בִמְחִירָה אַלְפַּיִם דִינְרֵי זָהָב תָּמוּת כְּאַחַת הַפָּרוֹת? דַּע לְךָ, אִם לֹא תַּצִּיל אוֹתָהּ אַתִּיז אֶת רֹאשֶׁךָ!” מִיָּד הִרְגִּיש אָחִי שֶׁעָשָׂה דָבָר שֶׁל שְׁטוּת, וְשׁוּב הִכְנִיס תִּקְוָה בְלִבּוֹ שֶׁל תִּיאוּלִי. עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְסָחִים בָּא עֶבֶד שָׁחוֹר מִן הַהַרְמוֹן לְהַגִּיד לָרוֹפֵא, שֶׁהַשִּקּוּי לֹא הוֹעִיל. “עֲשֵׂה כָּל מַה שֶׁבְּיָדְךָ חַכַּמְדַּבַּבֶֹלְדָּא, אוֹ כְפִי שֶׁאַתָּה חוֹתֵם אֶת שִׁמְךָ הַמְּפֹרָשׁ, אֲשַׁלֵּם לְךָ כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”, קָרָא תִיאוּלִי קוֹס בְּקוֹל יְלָלָה כִֹמְעַט מֵחֲמַת חֲשָׁשׁ שֶׁעָלוּל הוּא לְהַפְסִיד זָהָב רַב כָּל כַּךְ. “רוֹצֶה אֲנִי לָתֵת לָהּ תְּרִיאַקָּה, שֶׁתָּסִיר מֵעָלֶיהָ כָּל נָגַע”, הֵשִׁיב הָרוֹפֵא. “כֵּן, כֵּן! תֶּן לָה תְּרִיאַקָּה”, יִבֵּב תִיאוּלִי הַזָּקֵן. בְּלֵב שָׂמֵחַ הָלַךְ מוּסְטָפָא לְהָבִיא אֶת סַם הַשֵּׁנָה, וּלְאַחַר שֶׁנָתַן אֶת הַסַּם לָעֶבֶד הַשָּחוֹר וְהֶרְאָה לוֹ כַּמָּה צָרִיך לָתֵת בְּפַעַם אַחַת, הָלַךְ אֶל תִּיאוֹלִי וְאָמַר לוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ לֶאֱסוֹף עוֹד כַּמָּה עִשְׂבֵי מַרְפֵּא עַל שְׂפַת הַיָּם, וּמִהֵר לָצֵאת מִשַּׁעַר אַרְמוֹנוֹ. עַל שְׂפַת הַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵעַ בְּמֶרְחָק לֹא רָב מִן הָאַרְמוֹן פָּשַׁט אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִתְחַפֵּשׂ בָּהֶם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַמָּיִם וּמִיָּד צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵנָּה וָהֵנָּה, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְחַבֵּא בֵּין הַשִׂיחִים, וְהִמְתִּין שָׁם עַד בּוֹא הַלַּיְלָה, וְאַחַר כַּך נִכְנַס בַּחֲשַׁאי לְתוֹךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁל אַרְמוֹן תִּיאוּלִי.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת לְאַחַר שֶׁיָּצָא מוּסְטָפָא מִן הָאַרְמוֹן וּלְתִּיאוּלִי הֵבִיאוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, שֶׂפַטְמָה שִׁפְחָתוֹ גוֹסֶסֶת. מִיָּד שָׁלַח לִקְרוֹא מַהֵר לָרוֹפֵא הַמָּצוּי עַל שְׂפַת הַיָּם, אֲבָל בִּמְהֵרָה חָזְרוּ שְׁלוּחָיו לְבַדָּם וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁהָרוֹפֵא הָאֻמְלָל נָפַל הַמַּיְמָה וְטָבַע, וַעֲדַיִן צָפָה אִצְטְלָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְאַף זְקָנוֹ הָאָרֹךְ מֵצִיץ זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם מִבֵּין הַגַּלִּים. כְּשֶׁלֹּא מָצָא תִיאוּלִי תְרוּפָה לְהַצִּיל אוֹתָהּ, קִלֵּל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, מָרַט אֶת זְקָנוֹ וְהֵטִיח רֹאשׁוֹ בַּכֹּתֶל. וְאוּלָם כָּל אֵלֶּה לֹא יָכְלוּ לְהוֹעִיל כְּלוּם, שֶׁכֵּן פָּרְחָה בִמְהֵרָה נִשְׁמָתָהּ שֶׁל פַטְמָה בְּמַעֲמַד שְׁאָר הַנָּשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנֵי תִיאוּלִי הַבְּשׂוֹרָה עַל דְּבַר מוֹתָהּ, צִוָּה לְמַהֵר וּלְהָכִין לָהּ אָרוֹן, מִשּׁוּם שֶׁנַּפְשׁוֹ לֹא יָכְלָה לִסְבּוֹל מֵת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּלְהָבִיא אֶת גּוּפַת הַמֵֹתָה אֶל הַבַּיִת שֶׁבִּשְׂדֵה הַקְּבָרוֹת. נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה הֵבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן פְּנִימָה, הִנִּיחוּ אוֹתוֹ בְחִפָּזוֹן עַל הָאָרֶץ וּבָרְחוּ, לְפִי שֶׁשָׁמְעוּ קוֹל אֲנָחָה וּנְאָקָה עוֹלֶה מִבֵּין שְׁאָר הָאֲרוֹנוֹת.

מוּסְטָפָא שֶׁהָיָה חָבוּי אֲחוֹרֵי הָאֲרוֹנוֹת וְהִבְרִיחַ אֶת נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּבֶהָלָה, קָם מִמְּקוֹם מַחְבוֹאוֹ וְהִדְלִיק מְנוֹרָה שֶׁהֵבִיא לְשֵׁם זֶה. אַחַר כַּךְ הוֹצִיא צִנְצֶנֶת אַחַת הַמְכִילָה אֶת הַסַּם הַמְעוֹרֵר וְהֵרִים אֶת מִכְסֵה אֲרוֹנָהּ שֶׁל פַטְמָה, וְאוּלָם מַה גָּדַל פַּחְדּוֹ כְּשֶׁרָאָה לְאוֹר הַמְּנוֹרָה פַּרְצוּף זָר לוֹ לְגַמְרֵי! לֹא אֲחוֹתִי אַף לֹא צֹרָאִידָה, אֶלָּא אִשָּׁה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מוּטֶלֶת הָיְתָה בָאָרוֹן. שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיָה עָלָיו לְהַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְיַשֵּב עָלָיו דַּעְתּוֹ מִפְּנֵי הַמַּכָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁפָּגַע בּוֹ גוֹרָלוֹ; לִבְסוֹף נִצְחָה מִדַּת הָרַחֲמִים וְכָבְשָׁה אֶת כַּעֲסוֹ. עָמַד וּפָתַח אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְהִטִּיף אֶת הַסַּם לְתוֹך פִּיהָ. מִיָּד הִתְחִילָה נוֹשֶׁמֶת וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, וְנִרְאֶה הָיְתָה שֶׂהִיא מְהַרְהֶרֶת שָׁעָה אֲרֻכָּה הֵיכָן הִיא עַכְשָׁו. לִבְסוֹף נִזְכְּרָה כָל מַה שֶׁאֵרַע לָהּ. קָמָה וְיָצְאָה מִן הָאָרוֹן וְהִתְנַפְּלָה לְרַגְלָיו שֶׁל מוּסְטָפָא. “בַּמֶּה אוּכַל לְהוֹדוֹת לְךָ, יְצוּר נַעֲלֶה”, קָרְאָה, “שֶׁשִׁחְרַרְתַּנִּי מִשִׁבְיִי הַנּוֹרָא!” מוּסְטָפָא הִפְסִיק אֶת דִּבְרֵי תוֹדָתָהּ בִשְׁאֵלָתוֹ, אֵיךְ זֶה הִגִּיעַ הַדָּבָר שֶׁהִיא נִצְלָה וְלֹא פַטְמָה אֲחוֹתוֹ? הָאִשָּה הֵצִיצָה עָלָיו בְּתִמָּהוֹן. “עַכְשָׁו מִתְבָּרֵר לִי עִנְיַן הַצָּלָתִי, שֶׁהָיָה מֻקְשֶׁה בְעֵינַי קֹדֶם לָכֵן,” הֵשִׁיבָה, “דַּע לָךְ שֶׁכִּנּוּ אוֹתִי בְתוֹךְ הָאַרְמוֹן בְּשֵׁם פַטְמָה, וּלְיָדִי מָסַרְתָּ אֶת הַפֶּתֶק וְאֶת הַתְּרִיאַקָּה”. אָחִי בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר אֲחוֹתוֹ וְצֹרָאִידָה, וּמִיָּד נוֹדַע לוֹ מִפִּיהָ, שֶׁשְׁתֵּיהֶן נִמְצָאוֹת בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן, אֶלָּא שֶׁלְּפִי מִנְהָגו שֶׁל תִּיאוּלִי נִקְרְאוּ בְשֵׁמוֹת אֲחֵרִים; מְכֻנּוֹת הֵן עַכְשָׁו בְּשֵׁמוֹת מִרְצָה וְנוּרְמַהַל.

כְּשֶׁרָאֲתָה פַטְמָה, הַשִּׁפְחָה הַנִּצֶּלֶת, שֶׁאָחִי מְדֻכָּא כָּל כַּךְ, שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂהוּ, חִזְּקָה אֶת לִבּוֹ בִדְבַר תִּקְוָה וְהִבְטִיחָה לוֹ לְהַגִּיד לוֹ עֵצָה אֵיךְ לְהַצִּיל אֵת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת. מוּסְטָפָא נִתְעוֹדֵד מִדְּבָרֶיהָ וְתִקְוָה חֲדָשָׁה בָאָה בְלִבּוֹ; עָמַד וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהַגִּיד לוֹ עֲצָתָהּ זוֹ וּמִיָּד אָמְרָה: “אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲנִי שִׁפְחָתוֹ שֶׁל תִיאוּלִי אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבָד, מִכָּל מָקוֹם הִתְחַלְתִּי לַחֲשׁוֹב מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן עַל דְּבַר הַצָּלָתִי, אֲבָל לִי לְבַדִּי קָשֶׁה הָיָה הַדָּבָר. בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן פְּנִימָה הִבְחַנְתָּ בְּוַדַאי בְּאֵר אַחַת הַזּוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה צִנּוֹרוֹת; בְּאֵר זוֹ מָשְׁכָה אֶת עֵינָי. מַעֲלָה הָיִיתִי בְזִכְרוֹנִי שֶׁבְּבֵית אַבָּא רָאִיתִי בְּאֵר מֵעֵין זוֹ שֶׁמֵּימֶיהָ מְקַלְּחִים וּבָאִים דֶּרֶךְ נִקְרַת מַיִם רְחָבָה; וּכְדֵי לְהִוָּדַע אִם גַּם בְּאֵר זוֹ בְּנוּיָה כַךְ, עָמַדְתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים וְהִלַּלְתִּי בְאָזְנֵי תִיאוּלִי אֶת הֲדַר תִּפְאֶרֶת בְּאֵרוֹ וְשָׁאַלְתִּי לְשֵׁם הָאַרְדִּיכָל שֶׁבָּנָה אוֹתָהּ. אֲנִי עַצְמִי בְּנִיתִיהָ, הֵשִׁיב לִי, וְכָל מַה שֶׁאַתְּ רוֹאָה כָּאן אֵין זֶה אֶלָא הַדָּבָר הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים; וְאוּלָם הַמַּיִם מְקַלְּחִים וּבָאִים מִתּוֹךְ נַחַל אֶחָד בְּמֶרְחָק שֶׁל אֶלֶף פְּסִיעָה מִכָּאן וְהֵם עוֹבְרִים דֶּרֶךְ נִקְרַת מַיִם קְמוּרָה וּגְבוֹהָה הִיא כְקוֹמַת אִישׁ לְפָחוֹת; וְכָל זֶה עָרַכְתִּי בְעַצְמִי. כְּשֶׁשָׁמַעְתִּי אֶת הַדָּבָר, הִתְפַּלַּלְתִּי לִפְרָקִים שֶׁיִּתֵּן לִי אֲלֹהִים אַךְ לְרֶגַע אֶחָד כֹּחוֹ שֶׁל גֶּבֶר, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַתִּיק הַצִּדָּה אֶבֶן אַחַת שֶׁל הַבְּאֵר, וְאָז יָכוֹלְתִּי לָרוּץ לְמָקוֹם שֶׁלִּבִּי רוֹצֶה. אָכֵן אֶת נִקְרַת הַמַּיִם רוֹצָה אֲנִי לְהַרְאוֹת לְךָ עַכְשָׁו; דֶּרֶךְ נִקְרָה זוֹ יָכוֹל אַתָּה לָבוֹא בַלַּיְלָה לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן וּלְשַׁחְרֵר אוֹתָן. אֶלָּא שֶׁזָּקוּק אַתָּה לְהָבִיא עִמְּךָ עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְפָחוֹת, כְּדֵי לְהִתְגַבֵּר עַל הָעֲבָדִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת הַרְמוֹן הַנָּשִׁים בַּלֵּילוֹת”.

כַּךְ אָמְרָה לוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִכְזְבוּ תִקְווֹתָיו שֶׁל מוּסְטָפָא אָחִי פַעֲמַיִם, מִכָּל מָקוֹם אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ עוֹד הַפַּעַם וְקִוָּה בְעֵזֶר אַלַּהּ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת עֲצָתָהּ שֶׁל הַשִּׁפְחָה. עָמַד וְהִבְטִיחַ לָהּ לִדְאֹג לָהּ שֶׁתַּגִּיעַ בְשָׁלוֹם לְבֵיתָהּ, אִם תַּעֲזוֹר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן. וְאוּלָם מַחֲשָׁבָה אַחַת הִטְרִידָה אוֹתוֹ וְהֵבִיאָה דְאָגָה בְלִבּוֹ, מֵהֵיכָן יִקַּח לוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה עוֹזְרִים נֶאֱמָנִים. מִיָּד עָלָה עַל לִבּוֹ פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל אָרְבָּשָׁן וְהַבְטָחַת פִּיו שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹ יָחִישׁ לְעֶזְרָתוֹ, וּלְפִיכָךְ עָמַד וְיָצָא יַחַד עִם פַטְמָה מִתּוֹךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי לָלֶכֶת וּלְבַקֵּר אֶת הַשּׁוֹדֵד.

בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוּפָא שֶׁהִתְחַפֵּשׂ שָׁם לְרוֹפֵא, קָנָה בְמָעוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת סוּס אֶחָד, וְשָׂכַר אַכְסַנְיָה בִּשְׁבִיל פַטְמָה אֵצֶל אִשָּׁה עֲנִיָּה בְּפַרְוָר הָעִיר. וְהוּא עַצְמוֹ יָצָא בְחִפָּזוֹן אֶל הֶהָרִים, בּמָקוֹם שֶׁמָצָא אֶת אָרְבָּשָׁן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְהִגִּיעַ לְשָׁם לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בִּמְהֵרָה מָצָא שׁוּב אוֹתוֹ אֹהֶל וְקָרַב אֶל אָרְבָּשָׁן מִבְּלִי שֶׁצִפָּה לְכַךְ, וּמִיָּד קִבְּלוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. אָחִי סִפֵּר לוֹ עַל דְּבַר נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא יָכוֹל אָרְבָּשָׁן, הַשָּׁרוּי תָּמִיד בְּכֹבֶד רֹאשׁ, לְהִתְאַפֵּק וְצָחַק קְצָת זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, וּבְיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת זֵכֶר חַכַּמַנְקַבּוּדְבַּבָּא הָרוֹפֵא. וְאוּלָם עַל מַעֲשֵׂי הַבְּגִידָה שֶׁל הַגּוּץ בָּעֲרָה חֲמָתוֹ, וְנִשְׁבַּע לִתְלוֹת אוֹתוֹ בְעֶצֶם יָדָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִמְצָאֶנּוּ. וּמִיָּד עָמַד וְהִבְטִיחַ לוֹ לְאָחִי לָבֹא לְעֶזְרָתוֹ לְאַחַר שֶׁיָּנוּחַ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. וְשׁוּב נִשְׁאַר מוּסְטָפָא לָלוּן בְּאָהֳלוֹ שֶׁל אָרְבָּשָׁן, וְאַך עָלָה עַמּוּד הַשַׁחַר שָׂמוּ פַעֲמֵיהֶם לַדֶּרֶךְ, וְאָרְבָּשָׁן נָטַל עִמּוֹ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים מִן הָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר, פָּרָשִׁים מְזֻיָּנִים כַּהֲלָכָה. כֻּלָּם רָכְבוּ בִפְסִיעָה מְהִירָה וּבָאוּ לְאַחַר שְׁנֵי יָמִים אֶל הָעִיר הַקְּטַנָּה, שֶׁמּוּסְטָפָא הִנִּיחַ שָׁם אֶת פַטְמָה הַמֻּצֶּלֶת. מִשָּׁם נָסְעוּ עִמָּהּ עַד הַיַּעַר הַקָּטָן, מְקוֹם שָׁם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמֶרְחָק לֹא רַב אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל תִּיאוּלִי. שָׁם יָשְׁבוּ לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. אַךְ הֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, הָלְכוּ בַחֲשַׁאי אַחַר פַטְמָה הַמְּנַהֶלֶת אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנַּחַל, בַּמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִילָה נִקְרַת הַמָּיִם, וּבִמְהֵרָה מָצְאוּ אוֹתָהּ. שָׁם הִנִּיחוּ אֶת פַטְמָה וְאַחַד הַמְּשָׁרְתִים עִם הַסּוּסִים, וְהֵכִינוּ עַצְמָם לָרֶדֶת לְתוֹךְ הַנִּקְרָה; וְאוּלָם קֹדֶם שֶׁיָּרְדוּ, עָמְדָה פַטְמָה וְחָזְרָה עוֹד הַפַּעַם עַל הַכֹּל בְּדִיּוּק: שֶׁהֵם בָּאִים דֶּרֶךְ הַבְּאֵר אֶל חֲצַר הָאַרְמוֹן מִבִּפְנִים, וְשָׁם מְצוּיִים מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל שְׁנֵי מִגְדָּלִים בְּקֶרֶן זָוִית ־ בַּדֶּלֶת הַשִּשִּׁית מִן הַמִּגְדָּל שֶׁבְּיָמִין נִמְצָאוֹת פַטְמָה וְצֹרָאִידָה וְשְׁנֵי עֲבָדִים שְׁחוֹרִים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶן. מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן וּבְכַשִּׁילִים יָרְדוּ מוּסְטָפָא וְאָרְבָּשָׁן וְעוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְמַטָּה אֶל תּוֹךְ נִקְרַת הַמָּיִם; אָמְנָם טוֹבְעִים הָיוּ עַד טַבּוּרָם בְּמָיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלְכוּ לְדַרְכָּם בְּרוּחַ עַלִּיז קָדִימָה. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה הִגִּיעוּ עַד עֶצֶם הַבְּאֵר, וּמִיָּד הִתְחִילוּ בִּמְלָאכָה בְּכַשִׁילֵיהֶם. הַכֹּתֶל הָיָה עָבֶה וְחָזָק, אֲבָל לֹא יָכוֹל לַעֲמוֹד זְמָן רַב בִּפְנֵי כּוֹחוֹתֵיהֶם הַמְּאֻחָדִים שֶׁל אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים, וּבִמְהֵרָה פָּרְצוּ בוֹ פֶתַח שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבוֹר בּוֹ בִּרְוָחָה. אָרְבָּשָׁן עָבַר רִאשׁוֹנָה וְעָזַר בִּידֵי הַבָּאִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁנִמְצְאוּ כֻלָּם בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, הִתְבּוֹנְנוּ אֶל עֵבֶר הָאַרְמוֹן שֶׁלִפְנֵיהֶם כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הַדֶּלֶת הַמְּבֻקָּשֶׁת. וְאוּלָם לֹא בָאוּ לִכְלַל דֵּעָה אַחַת, אֵיזוֹ הִיא הַדֶּלֶת הַנְּכוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּבוֹאָם לִמְנוֹת מִן הַמִּגְדָּל הַיְּמָנִי עַד הַמִּגְדָּל הַשְׂמָאלִי, מָצְאוּ דֶלֶת אַחַת גְּדוּרָה בַאֲבָנִים וְטוּחָה בְטִיט, וְלֹא יָדְעוּ אִם פָּסְחָה פַטְמָה עַל דֶּלֶת זוֹ אוֹ שֶׁהֵבִיאָה אַף אוֹתָהּ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲבָל אָרְבָּשָׁן לֹא הִרְהֵר הַרְבֵּה: “חַרְבִּי הַטּוֹבָה תִּפְתַּח לְפָנַי כָּל דָּלֶת”, קָרָא, וְקָרַב אֶל הַדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית וּבְנֵי לִוְיָתוֹ הָלְכוּ אַחֲרָיו. מִיָּד פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת וּמָצְאוּ שִׁשָּׁה עֲבָדִים שְׁחוֹרִים שׁוֹכְבִים עַל הָאָרֶץ וִישֵׁנִים; הֵם כְּבָר נָתְנוּ דַעְתָּם לַחֲזוֹר בַּחֲשַׁאי, מִשּׁוּם שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא כִוְּנוּ אֶל הַדֶּלֶת הַנְּכוֹנָה, וְהִנֵּה נִתְרוֹמְמָה בַּפִּנָּה דְמוּת אָדָם וְהִתְחִילָה קוֹרֵאת לְעֶזְרָה בְקוֹל יָדוּעַ לָהֶם מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם; הֲרֵי הוּא הַגּוץ מִמַּחֲנֵהוּ שֶׁל אָרְבָּשָׁן. אָכֵן עוֹד קֹדֶם שֶׁיָֹדְעוּ הַשְּׁחוֹרִים אֶל נָכוֹן מַה אֵרַע, הִתְנַפֵּל אָרְבָּשָׁן עַל הַגּוּץ וְקָרַע אֶת חֲגוֹרָתוֹ לִשְׁנַיִם וְסָתַם אֶת פִּיו וְכָפַת אֶת יָדָיו עַל גַּבּוֹ; אַחַר כַּךְ נִפְנָה אֶל הָעֲבָדִים, שֶׁהָיוּ כְבָר כְּפוּתִים לְמֶחֱצָה עַל יְדֵי מוּסְטָפָה וּשְׁנֵי בְנֵי לִוְיָתוֹ, וְעָזַר לָהֶם לִגְמוֹר אֶת הַמְּלָאכָה בִשְׁלֵמוּת. עָמְדוּ וְכִוְּנוּ אֶת פִּגְיוֹנֵיהֶם כְּלַפֵּי חֲזֵיהֶם שֶׁל הָעֲבָדִים, וְשָׁאֲלוּ אֶת פִּיהֶם הֵיכָן הֵן נוֹרְמַהַל וּמִרְצָה, וּמִיָּד הוֹדוּ שֶׁהֵן מְצוּיוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ. מוּסְטָפָא פָּרַץ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר וּמָצָא אֶת פַטְמָה וְצֹרָאִידָה, שֶׁכְּבָר הֵעִיר אוֹתָן הַשָּׁאוֹן מִשְׁנָתָן. בְּחִפָּזוֹן אָסְפוּ אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶן וְשִׂמְלוֹתֵיהֶן וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מוּסְטָפָא; שְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים הִצִּיעוּ בֵינָתַיִם לִפְנֵי אָרְבָּשָׁן לַחֲמוֹס מִכָּל הַבָּא לְיָדָם. וְאוּלָם אָרְבָּשָׁן אָסַר עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר וְאָמַר: “אַל יַלְעִיזוּ הַבְּרִיוֹת עַל אָרְבָּשָׁן שֶׁהוּא יוֹרֵד בַּלֵּילוֹת אֶל הַבָּתִים כְּדֵי לִגְנוֹב זָהָב”. מוּסְטָפָא וְהַנְּעָרוֹת הַמֻּצָּלוֹת יָרְדוּ מַהֵר אֶל תּוֹךְ נִקְרַת הַמָּיִם, וְאָרְבָּשָׁן הִבְטִיחַ לָהֶם לָבוֹא מִיָּד אַחֲרֵיהֶם. כְּשֶׁיָּרְדוּ הַלָלוּ אֶל תּוֹךְ נִקְרַת הַמַּיִם נָטַל אָרְבָּשָׁן וְאֶחָד מִן הַשּׁוֹדְדִים אֶת הַגּוּץ וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל הֶחָצֵר; שָׁם קָשְׁרוּ לוֹ מִסָּבִיב לְצַוָּארֹו חֶבֶל דַּק שֶׁל מֶשִׁי, שֶׁנָּטְלוּ עִמָּהֶם לְשֵׁם זֶה, וְתָלוּ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הַבְּאֵר. לְאַחַר שֶׁהֶעֱנִישׁוּ אֶת הַמְּנֻוָּל בַּעֲווֹן בְּגִידָתוֹ, יָרְדוּ אַף הֵם אֶל תּוֹךְ נִקְרַת הַמַּיִם וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מוּסְטָפָא. בְּדִמְעוֹת עֵינַיִם הוֹדוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת אֶת מַצִּילָן אָרְבָּשָׁן נְדִיב הַלֵּב; וְאוּלָם אָרְבָּשָׁן הֵאִיץ בָּהֶן לְמַהֵר וְלָנוּס, מִשּׁוּם שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר לְוַדַּאי שֶׁתִּיאוּלִי קוֹס יִשְׁלַח לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶן לְכָל צַד. מִתּוֹךְ רִגְשׁוֹת לֵב עֲמֻקִּים נִפְרְדוּ לְמָחָר מוּסְטָפָא וְהַנְּעָרוֹת הַמֻּצָּלוֹת עַל יָדוֹ מֵאֵת אָרְבָּשָׁן; אָמְנָם כֵּן! לְעוֹלָם לֹא יִשְׁכְּחוּהוּ. אָכֵן פַטְמָה, הַשִּׁפְחָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת הָלְכָה לְבַלְזוֹרָה, כְּשֶׁהִיא לְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים זָרִים, כְּדֵי לְהַפְלִיג מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה לְבֵיתָה.

לְאַחַר נְסִיעָה קְצָרָה וּנְעִימָה בָּא אָחִי וּבְנוֹת לִוְיָתוֹ לְבֵיתָם. אָבִי הַזָּקֵן מֵת כִּמְעַט מֵרֹב שִׂמְחָה לִרְאוֹת אֶת בָּנָיו. לְמָחֳרַת יוֹם בּוֹאָם עָרַך אָבִי מִשְׁתֶּה גָדוֹל, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בוֹ כָּל בְּנֵי הָעִיר. לִפְנֵי קָהָל רַב שֶׁל קְרוֹבִים וּמְיֻדָּעִים סִפֵּר אָחִי אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְהַכֹּל הִלְלוּ פֶה אֶחָד אוֹתוֹ וְאֶת הַשּׁוֹדֵד נְדִיב הַלֵּב.

וְאוּלָם כְּשֶׁגָּמַר אָחִי לְסַפֵּר עָמַד אָבִי מִמְּקוֹמוֹ וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת צֹרָאִידָה. “הִנֵּה אֲנִי מֵסִיר”, אָמַר בְּקוֹל חוֹגֵג, “אֶת הַקְּלָלָה מֵעַל רֹאשֶׁךָ; קַח אוֹתָהּ בִּשְׂכַר שְׁקִידָתְךָ וִיגִיעָתְךָ הָרַבָּה; שָׂא אֶת בִּרְכָתִי, בִּרְכַת אָב, וִיהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֶחְסַר עִירֵנוּ לְעוֹלָם אֲנָשִׁים הַדּוֹמִים אֵלֶיךָ בְּאַהֲבַת אַחִים, בְּבִינָה יְתֵרָה וּשְׁקִידָה רַבָּה”.