רקע
אנדה עמיר־פינקרפלד
משפט בני היער
איורים מאת: חוה נתן

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: מִרְפֵּאתוֹ שֶׁל סָב־הַיַעַר    🔗

1.jpg

הֲתֵדַע מַה לְּפָנֶיךָ? מִרְפָּאָתוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר אֲשֶׁר בַּיַּעַר הֶעָבֹת. אַתָּה רוֹאֶה אֶת אֲרוֹן הָרְפוּאוֹת שֶׁבְּתוֹךְ נִקְרַת הָעֵץ הַזָּקֵן וְהֶעָנֵף? עַל הַמַּדָּפִים בַּנִּקְרָה סֻדְּרוּ הָרְפוּאוֹת, רְפוּאָה רְפוּאָה בְּבַלּוּט־הָאַלּוֹן כִּבְתוֹךְ קַעֲרִית נָאָה. וְעַל כָּל קַעֲרִית וְקַעֲרִית מִתְנוֹסֶסֶת כְּתֹבֶת בְּרוּרָה כְּמוֹ: “טִפּוֹת טַל”, “קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ”, “קַרְנֵי יָרֵחַ”, “מִשְׁחַת קוּרֵי עַכְבִישִׁים”, “אַבְקַת פִּרְחֵי שָׂרֶה”, “אַבְקַת פִּרְחֵי שָׂרָךְ” “דְּבַשׁ נְמָלִים”, וְעוֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה כְּתוֹבוֹת כָּאֵלּוּ. וּמַה זֶּה שָׁם בִּקְצֵה מַעֲרֵה־הַיַּעַר? סָפֵק מִטָּה צִבְעוֹנִית, אֲרֻכָּה וּנְמוּכָה, סָפֵק לֹא מִטָּה? הֲרֵי זוֹ אֲלֻנְקָה! כֵּן, בָּרוּר, זוֹ אֲלֻנְקָה, וְהִיא עֲשׂוּיָה עֲנָפִים, מְרֻפָּדָה עָלִים וּפְרָחִים. וַדַּאי רַכָּה וְרֵיחָנִית הִיא. הוֹ, עַל אֲלֻנְקָה כָּזֹאת הָיִיתָ מַבְרִיא מִיָּד, – אִלּוּ שָׁכַבְתָּ עָלֶיהָ. וּמַה יָּפִים הָעֵצִים וְהַפְּרָחִים שֶׁמִּסָּבִיב! הָאוֹר הַמִּסְתַּנֵּן מִבֵּין עַנְפֵיהֶם הוּא נוֹצֵץ־יְרַקְרַק כְּאִלּוּ בָּא מִשֶּׁמֶשׁ אַחֶרֶת וּמִשָּׁמַיִם אֲחֵרִים. אֲבָל בְּלִי סָפֵק אֵין זוֹ שֶׁמֶשׁ אַחֶרֶת, – אֶלָּא שֶׁהִיא נִרְאֵית פֹּה, בַּיַּעַר, יָפָה שִׁבְעָתַיִם.

אַה, וּמַה זֶּה שָׁם בַּפִּנָּה הַשְּׁנִיָּה? רֶשֶׁת נִפְלָאָה, מַכְסִיפָה וְנוֹצֶצֶת,

דּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְרֶשֶׁת עַכְבִישִׁים פְּשׁוּטָה; הַאֻמְנָם רֶשֶׁת עַכָּבִישׁ הִיא? כֵּן, וַדַּאי, אֶלָּא שֶׁקּוּרֶיהָ כֶּסֶף וּפָז נוֹצֵץ. חוּט־זָהָב אָרֹךְ־אָרֹךְ נִמְתָּח מִמֶּנָּה אֶל הַנּוּל הַיָּרֹק. וְעַל הַנּוּל טוֹוָה הַסְּנָאִית, בַּעֲלַת הַזָּנָב הָאָרֹךְ וְהַשָּׂעִיר, הַמְכַסֶּה עַל גַבָּה כְּפַרְוָה הֲדוּרָה. רַק לְפִי זָנָב זֶה תוּכַל לְהַכִּיר כִּי אָמְנָם סְנָאִית הִיא, – כִּי לְמַעֲשֶׂה הִיא הַחוֹבֶשֶׁת, כָּאן, בְּמִרְפָּאָתוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר, וְהִיא לְבוּשָׁה בְּדִיּוּק כָּאָחוֹת שֶׁבְּבֵית סִפְרְךָ אוֹ בְּגַן הַיְלָדִים: סִנָּר לָבָן וְכִפָּה לְבָנָה וְעָלֶיהָ רָקוּם מָגֵן דָּוִד אָדֹם. בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִיא הַחוֹבֶשֶׁת. מִלְּבַדָּהּ אֵין אִישׁ בַּמַּעֲרֶה.


הִיא טוֹוָה וְשָׁרָה:

אֲדוֹנִי עַכְבִישִׁי,

שְׁזֹר, אֱרֹג, אֱרֹג, שְׁזֹר,

שְׁתִי וָעֵרֶב, עֵרֶב וּשְׁתִי,

עֲלֵה וָרֵד וְשׁוּב חֲזֹר!

זְהַב קוּרֶיךָ הַדַּקִּים,

הָרַכִּים, הָאֲרֻכִּים,

רְפוּאָה הֵם, אֲרוּכָה,

לְכָל פֶּצַע, כָּל מַכָּה.

אֲדוֹנִי עַכְבִישִׁי,

שְׁזֹר, אֱרֹג, אֱרֹג, שְׁזֹר,

שְׁתִי וָעֵרֶב, עֵרֶב וּשְׁתִי

עֲלֵה וָרֵד – – –

2.jpg

אַךְ מַה זֶּה? הִנֵּה הִפְסִיקָה הַסְּנָאִית שֶׁלָּנוּ אֶת שִׁירָתָהּ הַשְּׁלֵוָה וּפוֹנָה לְעֵבֶר הַיַּעַר, מִמֶּנּוּ נִשְׁמָעוֹת קְרִיאוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁפָן. הִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ, צוֹלֵעַ וְנֶאֱנָח; וּמֵעַל לוֹ מִתְעוֹפֵף הַתֻּכִּי הַכָּחֹל־יָרֹק שֶׁשְּׁמוֹ פִּטְפּוּטָן.

הַשָּׁפָן קוֹרֵא:

אוֹיָה, אוֹיָה, אוֹיָה לִי,

הָאָדָם פָּצַע רַגְלִי.

אוֹיָה, אוֹי, מָה רַב הַכְּאֵב;

עוֹד מְעַט וְאֶתְעַלֵּף…

3.jpg

הַסְּנָאִית־הַחוֹבֶשֶׁת שֶׁלָּנוּ רָצָה לִקְרָאתוֹ, מוֹלִיכָה אוֹתוֹ לָאֲלֻנְקָה וּמַשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ עָלֶיהָ בִּזְהִירוּת רַבָּה. בֵּינְתַיִם פִּטְפּוּטָן עָף וָחָג עֲלֵיהֶם וּמְסַפֵּר בְּקוֹל צוֹרֵחַ:

עֵד אֲנִי כֵּיצַד הָאִישׁ

“פִּיף־פַּף” מִמַּקְלוֹ הִרְעִישׁ,

“פִּיף־פַּף”הֶעֱלָה עָשָׁן

וּפָצַע אֶת הַשָּׁפָן.

אֲנִי, הַתֻּכִּי פִּטְפּוּטָן,

הוֹלַכְתִּיו מַהֵר לְכָאן.

אֲנִי – – אֲנִי – –

4.jpg

וּבְוַדַּאי הָיָה עוֹד מַרְבֶּה הַתֻּכִּי לְפַטְפֵּט אִלְמָלֵא הִפְסִיקַתּוּ הַסְּנָאִית:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, פִּטְפּוּטָן!

לֵךְ, הַשְׁקֵה אֶת הַשָּׁפָן

רְפוּאָה שֶׁל אֶגְלֵי טַל;

אַךְ יִטְעַם – כְּאֵבוֹ יֵקַל.

לֹא עוֹד לַהַג, לֹא פִּטְפּוּט!

הַב לוֹ טַל מֵהַבַּלּוּט!

5.jpg

הִיא מַרְאָה לְפִטְפּוּטָן בְּיָדָהּ עַל אֲרוֹן הָרְפוּאוֹת, וְהוּא עָף אֵלָיו, לוֹקֵחַ אֶת קַעֲרִית אֶגְלֵי־הַטַּל וְחוֹזֵר אֶל הַשָּׁפָן הַצּוֹלֵעַ. הַסְּנָאִית נִפְרֶדֶת וּמְמַהֶרֶת אֶל בֵּין הָעֵצִים בְּאָמְרָה:

וַאֲנִי אֶקְרָא לַסָּב – – –

פִּטְפּוּטָן מַשְׁקֶה אֶת הַשָּׁפָן וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ:

הַהוּקַל לְךָ עַכְשָׁו?

הַשָּׁפָן עוֹנֶה לוֹ:

אַךְ מְעַט שֶׁבִּמְעָט.

6.jpg

פִּטְפּוּטָן מְנַפְנֵף בִּכְנָפָיו מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשָּׁפָן, זוֹרֵק אֶת קַעֲרִית הָרְפוּאָה הַצִּדָּה וּמִתְפָּאֵר:

אֲנִי אָסִיר כְּאֵבְךָ מִיָּד.

לִי מִין לַחַשׁ, – בְּכָל רָע

יַצִּילֵנִי מִצָּרָה – –

הַשָּׁפָן אֵינוֹ מַקְשִׁיב לַפִּטְפּוּטָן בְּשֶׁל הַכְּאֵב בְּרַגְלוֹ וּמְבַקְשׁוֹ:

הֶאָח, הַנַּח!

אֲבָל פִּטְפּוּטָן בְּשֶׁלּוֹ:

זוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּם,

כְּלוּם – מְאוּם – מְאוּם וּכְלוּם.

תְּאוֹ, קַרְנָף, זְאֵב וּפִיל,

אַל תֵּילִילוּ, גִּילוּ גִּיל.

זוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּם,

כְּלוּם – מְאוּם – מְאוּם וּכְלוֹם.

הַהוּטַב לְךָ, שָׁפָן?

וְהַשָּׁפָן עוֹנֶה מְאֻכְזָב:

לֹא מְאוּמָה, פִּטְפּוּטָן.

אַךְ הַתֻּכִּי אֵינוֹ מַרְפֶּה:

נַחֲזֹר, אִם כֵּן,

עַל הַפִּזְמוֹן, שָׁפָן מִסְכֵּן.

הַשָּׁפָן מִתְחַנֵּן:

חֲדַל מֵהַפִּזְמוֹן, הַנַּח!

וְהוּא נֶאֱנָח מֵרֹב כְּאֵב.

אוּלָם פִּטְפּוּטָן בְּשֶׁלּוֹ:

לָמָּה, לָמָּה תֵאָנַח?

פִּזְמוֹנִי, יֵשׁ בְּכֹחוֹ

לְהַרְגִּיעַ אֲנָחוֹת.

לַחַשׁ קֶסֶם, לַחַשׁ פֶּלֶא

בְּכָל כְּאֵב הוּא לְתוֹעֶלֶת.

זוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּרוּם – בּוּם – –

הַשָּׁפָן הַמִּסְכֵּן מְנַסֶּה לֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו מִלִּשְׁמֹעַ פִּטְפּוּטִים; לְמַזָּלוֹ מוֹפִיעַ סָב־הַיַּעַר שֶׁבָּא עִם הַסְּנָאִית, וְהוּא אָץ אֶל הַשָּׁפָן בִּצְעָדִים מְזֹרָזִים. בִּתְנוּעַת יָד נִמְרֶצֶת מַפְסִיק אֶת לַחֲשׁוֹ שֶׁל פִּטְפּוּטָן:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, פִּטְפּוּטָן;

סוּר הַצִּדָּה, אֵין לִי זְמָן!

הוּא נִגָּשׁ אֶל הַשָּׁפָן, מִתְכּוֹפֵף עָלָיו בִּדְאָגָה וְשׁוֹאֵל:

מֶה הָיָה לְךָ, שָׁפָן?


פִּטְפּוּטָן פּוֹנֶה נֶעֱלָב הַצִּדָּה וְהוּא רוֹטֵן:


בְּלֹא־תוֹדָה אֵלֵךְ מִכָּאן.

לוּלֵא אֲנִי –

הָיָה כְּבָר מֵת,

אַךְ הִצַּלְתִּיו בְּפִזְמוֹנִי, –

וּרְאוּ, סָב־יַעַר בָּא כָּעֵת – – –

וְהוּא עָף וְנֶעְלָם.

7.jpg

עוֹנֶה הַשָּׁפָן לְסָב־הַיַּעַר:

אֲנִי קָפַצְתִּי לְתֻמִּי,

וְגַם אִשְׁתִּי קָפְצָה עִמִּי.

לְפֶתַע – רַעַם. אוֹיָה לִי!

כְּאֵב הִרְגַּשְׁתִּי בְּרַגְלִי;

אִשְׁתִּי כָּרְעָה, כָּרְעָה־נָפְלָה,

לֹא זָזָה עוֹד, הָאֻמְלָלָה.

קָרַב אֵלֵינוּ הָאָדָם –

עַל כֵּן נִמְלַטְתִּי חִישׁ מִשָּׁם,

אַךְ הִיא לֹא זָזָה מִמְקוֹמָהּ – – –

לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַשָּׁפָן הָעֲצוּבִים מִתְמַלֵּא סָב־הַיַּעַר רֹגֶז רַב וְהוּא מְאַיֵּם בְּאֶגְרוֹפוֹ כְּלַפֵּי הַיַּעַר וְאוֹמֵר:

בּוֹא עוֹד תָּבוֹא שְׁעַת הַנְּקָמָה!

אָסוֹן מֵבִיא בֶּן־הָאָדָם

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם.

הַסָּב מִתְכּופֵף עַל הַשָּׁפָן, מִסְתַּכֵּל בְּרַגְלוֹ הַשְּׁבוּרָה וְאוֹמֵר לוֹ: גַּלֵּה הַפֶּצַע!

8.jpg

הַשָּׁפָן מְגַלֶּה אֶת רַגְלוֹ וְסָב־הַיַּעַר בּוֹדֵק אוֹתָהּ: סָבַלְתָּ רַב!

שִׁבְעָה יָמִים שָׁכוֹב תִּשְׁכַּב. וְהוּא פּוֹנֶה אֶל הַסְּנָאִית: וְאַתְּ סְנָאִית, תְּנִי שָׁרָשִׁים

שֶׁל עֵץ אַלּוֹן, מְרֻטָּשִׁים,

בְּמִיץ שֶׁל בַּלּוּטִים כְּתוּשִׁים.

הַסְּנָאִית הַזְּרִיזָה מַגִּישָׁה לַסָּב אֶת כָּל הָרְפוּאוֹת, וְהוּא מוֹרֵחַ בָּהֶן אֶת הַפֶּצַע שֶׁל הַשָּׁפָן וְקוֹרֵא לַסְּנָאִית:

עַתָּה – קוּרֵי עַכְבִישִׁים,

בְּאוֹר חַמָּה מְשׂרָגִים!

הַאִם אָרַגְתְּ הָאֲרִיגִים?

הַסְּנָאִית עוֹנָה:

אָרַגְתִּי אֲרִיגִים, סָבִי.

מִיָּד אֶת כָּל הַסְּלִיל אָבִיא.

9.jpg

וְהִיא רָצָה אֶל סְלִיל הָאֲרִיגִים אֲשֶׁר מִתַּחַת לְרֶשֶׁת הָעַכָּבִישׁ הַנּוֹצֶצֶת וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לַסָּב. הַסְּלִיל הָאָרוּג מִכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, נוֹצֵץ, נֶהְדָּר. הַסָּב וְהַסְּנָאִית פּוֹרְשִׂים אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת רַבָּה מֵעַל לַשָּׁפָן. הַסְּנָאִית חוֹזֶרֶת לַעֲבוֹדָתָהּ, וְהַסָּב לוֹקֵחַ אֶת חֲלִילוֹ מֵעַל לְמַדַּף הָרְפוּאוֹת וּפוֹנֶה אֶל הַשָּׁפָן:

מִיָּד יוּקַל לְךָ, שְׁפַנִּי.

שְׁכַב, הֵרָגַע, וַאֲנִי

לְךָ אַחֲלֵּל בַּחֲלִילִי.

הוּא מְחַלֵּל מַנְגִּינָה מַרְגִּיעָה וּשְׁקֵטָה וְהַשָּׁפָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא כִּמְעַט אָחוּז שֵׁנָה: אֵינֶנִּי חָשׁ עוֹד בְּרַגְלִי.

סָב־הַיַּעַר עוֹנֶה: וַדַּאי, – בְּמַנְגִּינַת קְסָמִים

כָּל מַכְאוֹבִים נֶעֱלָמִים.

10.jpg

הַשָּׁפָן נִרְדָּם. סָב־הַיַּעַר וְהַסְּנָאִית נִגָּשִׁים אֵלָיו, מְרִימִים בִּזְהִירוּת אֶת הָאֲלֻנְקָה וּמוֹצִיאִים אוֹתָהּ אֶל צֵל הָעֵצִים. הַסָּב מְחַלֵּל בֶּחָלִיל, הַסְּנָאִית אוֹרֶגֶת. פִּתְאֹם נִשְׁמַע רַעַשׁ מֵעֵבֶר הַיַּעַר, וּמִבֵּין הָעֵצִים מוֹפִיעַ הַפִּיל הַצָּעִיר כְּשֶׁמַּחֲצִית גּוּפוֹ הָאֲחוֹרִית נִסְחֶבֶת כִּמְשֻׁתֶּקֶת.

הַפִּיל גּוֹנֵחַ: סָב־הַיַּעַר, אוֹיָה לִי!

11.jpg

סָב־הַיַּעַר קָם מְבֹהָל מִכִּסְאוֹ, רָץ לִקְרַאת הַפִּיל. גַּם הַסְּנָאִית נִגֶּשֶׁת מְבֹהֶלֶת אֶל הַפִּיל וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עוֹזְרִים לוֹ לְהִתְקַדֵּם. הַסָּב שׁוֹאֵל:

מֶה הָיָה לְךָ, פִּילִי?

אַךְ בְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַסְּנָאִית לְהַגִּישׁ לוֹ מֵהָרְפוּאוֹת:

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ, מֵי טְלָלִים,

רְפוּאָה הֵם לַפִילִים;

אַךְ הָרְפוּאָה אֶמְרַח

וּמִיָּד לְךָ יִרְוַח.

סָב־הַיַּעַר וְהַסְּנָאִית מוֹרְחִים אֶת הָרְפוּאָה עַל גַּבּוֹ הַמְשֻׁתָּק שֶׁל הַפִּיל וְהוּא קָם וּמִתְיַשֵּׁר וְקוֹרֵא בְּשִׂמְחָה:

כְּבָר רָוַח לִי, כְּבָר רָוַח!

סָב־הַיַּעַר שׁוֹאֵל אֶת הַפִּיל: סַפֵּר, אֵיךְ הַדָּבָר קָרָה?

הַפִּיל עוֹנֶה לוֹ: אָדָם בַּיַּעַר בּוֹר כָּרָה – – –

הַסָּב מַפְסִיק בְּרֻגְזָה עַזָּה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַפִּיל: בַּכֹּל יָדוֹ שֶׁל הָאָדָם!

אַךְ בּוֹא תָבוֹא עוֹד שְׁעַת־נָקָם!

12.jpg

הַפִּיל מַמְשִׁיךְ נִרְגָּשׁ אֶת סִפּוּרוֹ: כִּסָּה הַבּוֹר בַּעֲנָפִים.

רָאִיתִי עֲנָפִים יָפִים,

מַרְאָם, רַעֲנָן, אוֹתִי מָשַׁךְ,

דָּרַכְתִּי, – וְהִנְנִי בַּפַּח!

שָׁקַעְתִּי. כְּמוֹ נִשְׁבַּר גַּבִּי.

נֶחֱלַצְתִּי בְּמַאֲמַצִּים רַבִּים,

חָבוּט, מָרוּט, עִם צַלָּקוֹת. – – –

אַךְ כְּבָר עַתָּה אוּכַל לִרְקֹד!

הַפִּיל מִזְדַּקֵּף עַל שְׁתַּיִם, סָב־הַיַּעַר לוֹקֵחַ בְּיָדָיו חָלִיל, הַסְּנָאִית מוֹחֵאת כַּפַּיִם.

הַסָּב פּוֹנֶה אֶל הַפִּיל: רְקֹד, פִּילִי,

לַחֲלִילִי!

הַפִּיל רוֹקֵד לִצְלִילֵי הֶחָלִיל, הַסְּנָאִית מוֹחֵאת כַּפַּיִם בְּשִׂמְחָה. וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן הָיוּ נֶהֱנִים כֹּה מֵהָרִקּוּד הַמֻּפְלָא, אִלְמָלֵא נִשְׁמַע לְפֶתַע בִּכְיָהּ שֶׁל בַּת־הַיַּעַר הַיָּפָה. הִיא מוֹפִיעָה בִּיעָף, נֶחְפֶּזֶת אֶל הַסָּב וּבוֹכָה לְרַגְלָיו. מֵהַצַּד מְרַחֵף פִּטְפּוּטָן הַסַּקְרָן וּמֵצִיץ לַנַּעֲשֶׂה בְּמַעֲרֵה־הַיַּעַר, בְּלִי שֶׁאִישׁ מֵהַנִּמְצָאִים שָׁם יַרְגִּישׁ בּוֹ. אַךְ אַתֶּם, יְלָדִים, הֲלֹא רוֹאִים אוֹתוֹ? שָׁם מִלְמַעְלָה הוּא מֵצִיץ מִבֵּין הָעֲנָפִים וּמַטֶּה אֹזֶן לְכָל הַשִּׂיחָה.

סָב־הַיַּעַר מַפְסִיק אֶת נִגּוּנוֹ וּפוֹנֶה בִּדְאָגָה אֶל בַּת־הַיַּעַר: מָה הַצַּעַר,

בַּת־הַיַּעַר?

13.jpg

בַּת־הַיַּעַר מְנַגֶּבֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וּמְסַפֶּרֶת לַסָּב אֶת דְּבַר צַעֲרָה:

כָּל יַרְחֵי אָבִיב יָגַעְתִּי,

וְעָלִים, פְּרָחִים צָבַעְתִּי,

בְּגוֹנֵי־גוֹנִים רַבִּים:

סְגֻלִּים וּצְהֻבִּים,

יְרֻקִּים וּכְחֻלִּים,

כְּתֻמִּים וְחַכְלִילִים,

אֲדֻמִּים, כְּמוֹ אֵשׁ, כְּמוֹ דָם.

וְהִנֵּה בָּא הָאָדָם,

בֶּן־אָדָם פִּרְאִי וָרַע,

פֹּה קָטַף וְשָׁם קָרַע

בַּפְּרָחִים הַיָּפִים,

וְקִצֵּץ בָּעֲנָפִים,

וּפָצַע הַרְבֵּה עֵצִים.

אַף הֵכִין קְשָׁתוֹת, חִצִּים,

בָּם בְּצִפֳּרַי יָרָה.

וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה מָרָה?

14.jpg

סָב־הַיַּעַר עוֹנֶה לָהּ נִרְגָּשׁ:

לֹא חִנָּם, לֹא חִנָּם

שֵׁם לָהֶם “פִּרְאֵי אָדָם”.

בּוֹא תָבוֹא עוֹד שְׁעַת נָקָם!

בַּת־הַיַּעַר מִתְרַעֶמֶת וְקוֹרֵאת אֶל הַסָּב:

אַךְ מָתַי? סָבִי, מָתַי?

הַאִם לֹא סָבַלְנוּ דַי?

15.jpg

סָב־הַיַּעַר מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעָהּ וּלְנַחֲמָהּ:

עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט

נַעֲרֹךְ עָלָיו מִשְׁפָּט;

קֵץ יָבוֹא עַל זְמָמוֹ.

לִי תֻכִּי, פִּטְפּוּטָן שְׁמוֹ;

אֵין הוּא בְּיוֹתֵר חָכָם,

אַךְ יוֹדֵעַ שְׂפַת אָדָם.

הוּא יִקְרָא לוֹ בִּשְׂפָתוֹ,

עַד הֲלֹם יָבִיא אוֹתוֹ,

וְתָבוֹא שְׁעַת מִשְׁפָּטוֹ – – –

הַסָּב פּוֹנֶה לְעֵבֶר הַיַּעַר וְקוֹרֵא לְפִטְפּוּטָן:

פִּטְפּוּטָן! פִּטְפּוּטָן!

וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ מוֹפִיעַ הַתֻּכִּי מִיָּד, מְרַחֵף מֵעַל רֹאשׁוֹ: הִנְנִי כָּאן! אֲנִי כְּבָר כָּאן!

סָב־הַיַּעַר תָּמֵהַּ כִּי הַתֻּכִּי בָּא מִיָּד עִם הַקְּרִיאָה וְהוּא שׁוֹאֵל אוֹתוֹ: פִּטְפּוּטָן, תֵּדַע הֵיכָן

בֶּן־אָדָם מָצָא מִשְׁכָּן?

וּפִטְפּוּטָן עוֹנֶה לוֹ: כְּשָׁעָה מָעוּף מִכָּאן.

סָב־הַיַּעַר מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לַתֻּכִּי אֶת תָּכְנִיתוֹ: יָדוּעַ לָנוּ כִּי תֻּכִּים

קוֹלוֹת שׁוֹנִים הֵם מְחַקִּים;

אוֹתְךָ, אֵפוֹא, אֶשְׁלַח לְשָׁם – – –

16.jpg

וְהַתֻּכִּי הַפַּטְפְּטָן מַפְסִיק אֶת דִּבְרֵי הַסָּב בָּאֶמְצַע וּמְסַיֵּם אוֹתָם בְּעַצְמוֹ: שֶׁאֲחַקֶּה קוֹל הָאָדָם;

אֶקְרָא וַאֲפַתֶּה אוֹתוֹ

לְכָאן, לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ – – –

סָב־הַיַּעַר מִתְפַּלֵּא מְאֹד: מִנַּיִן זֹאת לָךְ, פִּטְפּוּטָן?

17.jpg

פִּטְפּוּטָן קְצָת נָבוֹךְ, כִּי הוּא מֵבִין שֶׁנִּתְפַּס וְנִכְשַׁל בְּסַקְרָנוּתוֹ; – כִּי הֲלֹא כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא יָפֶה לְהַקְשִׁיב בַּסֵּתֶר לְדִבְרֵי מִישֶׁהוּ, נָכוֹן? עַל כֵּן פִּטְפּוּטָן מְנַסֶּה לְהִצְטַדֵּק וְהוּא מַמָּשׁ מְגַמְגֵּם; כִּי לֹא נָעִים לְהִתָּפֵס עַל חֵטְא:

הֵן – – כָּל תֻּכִּי – –

הוּא – – קְצָת – – סַקְרָן – –

וְעַל כֵּן – – גַּם – – אֲנִי – –

מְעַט – – הִטֵּיתִי – – אֶת אָזְנִי – –

לִשְׁמֹעַ – –מַה הוּא – – הָעִנְיָן

אֲשֶׁר – – הֵבִיא אוֹתָהּ לְכָאן – –

וְהוּא מַרְאֶה עַל בַּת־הַיַּעַר הַנֶּחְמָדָה הַיּוֹשֶׁבֶת לְרַגְלֵי הַסָּב. אוּלָם הַסָּב כּוֹעֵס מְאֹד עַל פִּטְפּוּטָן:

בְּהֶסְתֵּר הִקְשַׁבְתָּ לַשִּׂיחָה?

וּפִטְפּוּטָן מְגַמְגֵּם שׁוּב:

רַק קְצָת, – – סְלִיחָה, הַסָּב, – – סְלִיחָה!

אֲנִי – – כָּל כָּךְ – – סַקְרָן הִנֵּנִי,

אַל נָא, הַסָּב, אַל תַּעַנְשֵׁנִי! – –

אֲנִי מַבְטִיחַ – –

אֶהְיֶה שָׁלִיחַ – –

אַךְ סָב־הַיַּעַר נִרְגָּז מְאֹד וְהוּא מַפְסִיק אֶת הִתְנַצְלֻיּוֹתָיו שֶׁל פִּטְפּוּטָן: לַהַבְטָחוֹת שֶׁלְּךָ אֵין עֵרֶךְ!

אוּלָם הוּא נִזְכָּר, כִּי בְּכָל זֹאת עָלָיו לִשְׁלֹחַ אֶת פִּטְפּוּטָן לְדַרְכּוֹ וְעַל כֵּן הוּא מִתְרַצֶּה:

עַתָּה מִיָּד תֵּצֵא לַדֶּרֶךְ

וּתְפַתֶּנּוּ עַד לְסָבְךָ; –

תַּצְלִיחַ – גַּם לְךָ נִסְלַח.

פִּטְפּוּטָן מְאֻשָּׁר עַל שֶׁהַסָּב סָלַח לוֹ: אֲנִי נָכוֹן! תֵּן בְּרָכָה!

הוּא עָף עַד בִּרְכָּיו שֶׁל סָב־הַיַּעַר, זֶה מְחַבֵּק אוֹתוֹ וּמְבָרֵךְ: דַּרְכְּךָ לְהַצְלָחָה!

פִּטְפּוּטָן עָף לְעֵבֶר הַיַּעַר, וְהַסָּב פּוֹנֶה בְּחִבָּה אֶל בַּת־הַיַּעַר: אַתְּ – דִּמְעוֹתַיִךְ תִּמְחֲקִי,

כִּי הוּא יַצְלִיחַ, הַתֻּכִּי,

וַדַּאי אֶת הָאָדָם יָבִיא – –

בַּת־הַיַּעַר פּוֹנָה בְּהִתְפָּעֲלוּת אֶל הַסָּב: טוֹב וְחָכָם אַתָּה, סָבִי!

הִיא מִתְיַשֶּׁבֶת לְרַגְלָיו וְהוּא שׁוּב לוֹקֵחַ אֶת חֲלִילוֹ וּמְחַלֵּל.

18.jpg

סוף הפרק הראשון


 

פֶּרֶק שֵׁנִי: בּוֹ פִיטְפּוּטָן מְפַתֶּה אֶת הָאָדָם    🔗

בְּוַדַּאי תְּמֵהִים אַתֶּם וּמִתְפַּלְּאִים לְמַרְאֵה חָצֵר מְטֻפַּחַת זוֹ. חֲצֵרוֹ שֶׁל אוּרִי הִיא. גַּם הַבַּיִת הַהוּא, מֵעֶבְרָה הַשֵּׁנִי שֶׁל הֶחָצֵר – בֵּיתוֹ שֶׁל אוּרִי הוּא. כִּי אוּרִי הוּא יֶלֶד חָבִיב, מְסֻדָּר, אוֹהֵב חַיּוֹת וּצְמָחִים, וְהוּא מְטַפֵּל בָּהֶם בְּחִבָּה רַבָּה. כָּל הַפְּרָחִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים פִּרְחֵי טִפּוּחָיו הֵם. וְאֵיפֹה הוּא אוּרִי? הִנֵּה רְאוּ, שָׁם לְיַד הַכְּלוּב הַגָּדוֹל. הוּא מַאֲכִיל אֶת הַקּוֹף אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַכְּלוּב וּמְלַטֵּף אוֹתוֹ. לְפִי תְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹף אֶפְשָׁר לְהַכִּיר כִּי הוּא אוֹהֵב אֶת אוּרִי. רוֹאִים אַתֶּם כֵּיצַד הוּא מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לְלִטּוּפָיו? וְאֵיךְ הוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ הָאֲרֻכָּה מִבֵּין סְרִיגֵי הַכְּלוּב, כְּדֵי לְלַטֵּף גַּם אֶת אוּרִי, – הַרְאִיתֶם? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כִּי הַשּנַיִם – חֲבֵרִים טוֹבִים הֵם.

אַךְ מַה זֶּה? מַה לְּפִטְפּוּטָן כָּאן? אֵינֶנּוּ שְׂמֵחִים כְּלָל וּכְלָל לְבִקּוּרוֹ! הִנֵּה הַקְשִׁיבוּ, הוּא קוֹרֵא לְאוּרִי, בְּלִי לְהִתְגַּלּוֹת לְפָנָיו; מִתְחַבֵּא בֵּין הָעֲנָפִים וּבְעָרְמָה קוֹרֵא לוֹ:

אוּרִי! אוּרִי!

20.jpg

אוּרִי מַקְשִׁיב, פּוֹנֶה הֵנָּה, פּוֹנֶה שָׁמָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הַקּוֹרֵא.

21.jpg

פִּטְפּוּטָן קוֹרֵא שׁוּב: אוֹיָה, בְּצָרָה הֵנֵּנִי!

אוּרִי, בּוֹא, וְהַצִּילֵנִי!

19.jpg

אוּרִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מְקוֹר הַקּוֹל וְשׁוֹאֵל: מִי קָרָא לִי? מִי קָרָא?

מִי נָתוּן פֹּה בְּצָרָה?

יְדִידוֹ שֶׁל אוּרִי, הַקּוֹף אֲשֶׁר בַּכְּלוּב מַזְהִיר אֶת אוּרִי: אַל תֵּלֵךְ!

אַךְ אוּרִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי אַזְהָרָתוֹ וְרָץ אַחֲרֵי הַקּוֹל הַמִּתְחַנֵּן. הַקּוֹף סוֹפֵק כַּפָּיו וְקוֹרֵא מְיֹאָשׁ:

הוּא הָלַךְ!

הַתֻּכִּי הַהֲפַכְפַּךְ,

הוּא יַפִּיל אוֹתוֹ בַּפַּח!

יְלָדִים, רְאוּ נָא, רְאוּ, הַקּוֹף הַנֶּחְמָד מְכַסֶּה אֶת פָּנָיו כְּאִלּוּ הוּא בּוֹכֶה.

22.jpg

וְאוּלַי בֶּאֱמֶת הוּא בּוֹכֶה? בֵּינְתַיִם פִּטְפּוּטָן מוֹסִיף לִקְרֹא לְאוּרִי, שֶׁרָץ אַחֲרֵי הַקּוֹל כְּדֵי לְהַגִּישׁ עֶזְרָה לַקּוֹרֵא:

אוּרִי! אוּרִי!

אוּרִי מְחַפֵּשׂ וְשׁוֹאֵל: לְמִי הַקּוֹל? מֵאַיִן בָּא?

וּמַדּוּעַ הוּא נֶחְבָּא?

יֵשׁ לוֹ קוֹל וְאֵין צוּרָה,

וְקוֹרֵא לִי לְעֶזְרָה – –

מִי הוּא זֶה?

פִּטְפּוּטָן הַמְפַתֶּה עָף וּמִתְרַחֵק מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל אוּרִי וְצוֹעֵק בְּקוֹל בְּכִי: בּוֹא מַהֵר,

בּוֹא מַהֵר, פֶּן תְּאַחֵר!

אוּרִי שׁוֹאֵל כְּשֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרֵי הַקּוֹל:

הֵיכָן אַתָּה?

וּפִטְפּוּטָן מִתְאַנֶּה לְאוּרִי וְעוֹנֶה לוֹ:

עַל הֶעָנָף הַמְלַבְלֵב,

בֵּין הַפְּרָחִים אֲנִי יוֹשֵׁב,

קְרַב וְתִרְאֶה אוֹתִי הֵיטֵב.

אַךְ תְּמַהֵר,

פֶּן תְּאַחֵר!

תַּצִּיל מִפְּנֵי אָסוֹן נוֹרָא!

אוּרִי נֶחְפָּז וְרָץ אַחֲרֵי קוֹלוֹ שֶׁל הַתֻּכִּי וְעוֹנֶה לוֹ: אֲנִי כְּבָר רָץ – רָץ לְעֶזְרָה.

וְהוּא רָץ וְרָץ, פִּתְאֹם רוֹאֶה כִּי הִתְרַחֵק מְאֹד מִבֵּיתוֹ וּמִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִמְצָא דַרְכּוֹ חֲזָרָה:

וְאֵיךְ אָשׁוּב בַּחֲזָרָה?

אַךְ הַתֻּכִּי אֵינוֹ מַרְפֶּה מֵאוּרִי וּמְזָרֵז אוֹתוֹ בְּרִיצָתוֹ:

אֵין דָּבָר, אֵין דָּבָר;

מְאֻחָר כְּבָר, מְאֻחָר!

בּאוֹ!

וְאוּרִי אֵינוֹ מִתְעַכֵּב וְתוֹךְ כְּדֵי רִיצָה הוּא מִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַקּוֹרֵא: מִי הוּא הַקּוֹרֵא בְּקוֹל?

לֹא מִימִין וְלֹא מִשְּׂמֹאל,

לֹא אַחֲרַי, לֹא לְפָנַי;

הִתְגַּלֵה נָא לְעֵינַי!

פִּטְפּוּטָן עֲדַיִן מִתְעוֹפֵף בֵּין הָעֵצִים לִפְאַת הַיַּעַר וְקוֹרֵא: בּוֹא וְאַל תַּרְבֶּה לִשְׁאֹל,

עוֹד מְעַט תָּבִין הַכֹּל!

אַךְ תָּרוּץ אַחֲרֵי הַקּוֹל!

כָּךְ הֵם מִתְקַדְּמִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְמַעֲרֵה־הַיַּעַר. הַסָּב יוֹשֵׁב וּמְחַלֵּל, וּבַת־הַיַּעַר נָמָה לְרַגְלָיו. פִּטְפּוּטָן מַגִּיעַ עַד לִפְנֵי מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַסָּב וְרַק אָז אוּרִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמֵבִין, כִּי קוֹלוֹ הוּא אֲשֶׁר פִּתָּה אוֹתוֹ.

23.jpg

הַתֻּכִּי קוֹרֵא לְסַבָּא:

סָב הַיַּעַר, סַבָּא, סָב!

בְּיָדֶיךָ הוּא עַכְשָׁו.

הֲבֵאתִיו חַי וְשָׁלֵם;

שְׁפֹט אוֹתוֹ, אַל תְּרַחֵם!

אוּרִי נִבְהָל וְהוּא שׁוֹאֵל בְּתִמָּהוֹן:

כָּךְ רֻמֵּיתִי? הַאֻמְנָם?

לֹא הָיָה זֶה קוֹל אָדָם?

פִּטְפּוּטָן צוֹחֵק וְלוֹעֵג לְאוּרִי:

הַה־הַה־הַה, לֹא רַק אָדָם

הוּא הֶחָכָם שֶׁבָּעוֹלָם.

סָב־הַיַּעַר קָם לִקְרַאת הַבָּאִים וּמְשַׁבֵּחַ אֶת מַעֲשָׂיו שֶֹל הַתֻּכִּי:

יָפֶה הִצְלַחְתָּ, פִּטְפּוּטָן!

וְהוּא מִתְכּוֹפֵף עַל בַּת־הַיַּעַר הַנִּרְדֶּמֶת וּמֵעִיר אוֹתָהּ בְּמַגַּע יָדוֹ:

עוּרִי, קוּמִי, הוּא כְּבָר כָּאן.

אָנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד

נַעֲרֹךְ עָלָיו מִשְׁפָּט.

בּוֹאִי, פֹּה תֵשְׁבִי אִתִּי!

אַתְּ שִׁפְטִי אוֹתוֹ, בִּתִּי!

אוּרִי תָמֵהַּ לְמַרְאֵה עֵינָיו, מִסְתַּכֵּל בְּהִתְפָּעֲלוּת בְּבַת־הַיַּעַר הַיָּפָה, שׁוֹכֵחַ עַל עִנְיַן רַמָּאוּתוֹ שֶׁל הַתֻּכִּי. וְקוֹרֵא נִלְהָב:

בַּת־הַיַּעַר, הוֹי, מַה תִּיף!

אַךְ סָב־הַיַּעַר מַפְסִיקוֹ: הוּא בָּטוּחַ שֶׁאֵין אֵלֶּה אֶלָּא דִבְרֵי חֲנֻפָּה:

שְׁתֹק, אָדָם, וְאַל תַּחֲנִיף!

רְאֵה, הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ,

שְׁעַת דִּינְךָ וּמִשְׁפָּטְךָ!

אוּרִי אֵינוֹ מֵבִין מַה כַּוָּנַת דְּבָרָיו שֶׁל הַסָּב וְהוּא שׁוֹאֵל תָּמֵהַּ:

מַה מִּשְׁפָּט פֹּה? מָה הַדִּין?

כְּלוּם מְאוּמָה לֹא אָבִין.

עַל מִי מִשְׁפָּט? הַדִּין עַל מָה?

הֲלֹא תֻּכִּי אוֹתִי רִמָּה;

הוּא, הוּא רָאוּי לְהִשָּׁפֵט!

הַסָּב אֵינֹו נֶחְפָּז לְהַסְבִּיר וְרַק גּוֹעֵר בְּאוּרִי:

מוּטָב תִּשְׁתֹּק! תִּשְׁתֹּק כָּעֵת!

עוֹד מְעַט, עוֹד מְעָט

וְתֵדַע מָה הַמִּשְׁפָּט.

כָּאן פָּנִים לֹא תַעֲמִיד!

עֵד וָעֵד עֵדוּת יָעִיד.

24.jpg

וְהוּא פּוֹנֶה אֶל פִּטְפּוּטָן:

עֲמֹד מִנֶּגֶד, פִּטְפּוּטָן,

וְכָל טַעֲנוֹתֶיךָ טְעַן!

בַּמָּה הֵרַע לְךָ הָאִישׁ?

עַל כָּל עַוְלָה אוֹתוֹ נַעֲנִישׁ.

הַתֻּכִּי פִּטְפּוּטָן מִתְיַצֵּב מוּל אוּרִי וּמַאֲשִׁים אוֹתוֹ בְּתֹקֶף רַב: אָדָם כּוֹלֵא אוֹתִי בִּכְלוּב;

עוֹף־עֶבֶד, מְשָׁרֵת עָלוּב

עָשָׂה אוֹתִי, לְמוּד־פִּטְפּוּט

הַמְּחַקֶה כָּל דִּבְרֵי־שְׁטוּת.

שָׁכַח כִּי לִי וּלְכָל תֻּכִּי

הַחֹפֶשׁ הוּא לֶחֶם־חֻקִּי.

סָב־הַיַּעַר פּוֹנֶה אֶל אוּרִי:

בֶּן הָאָדָם, הֲלֹא עַכְשָׁו

יָדַעְתָּ אֶת טַעֲנוֹתָיו?

25.jpg

אוּרִי מְנַעֲנֵעַ רֹאשׁוֹ בְּעֶצֶב רַב לְאוֹת הֵן. סָב־הַיַּעַר מְבַקֵּשׁ מֵהַתֻּכִּי לִקְרֹא לְכָל הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר הָאָדָם פָּגַע בָּהֶן:

פִּטְפּוּטָן,

קְרָא לְכָאן

אֶת הַפִּילוֹן, אֶת הַשָּׁפָן,

אֶת הָעוֹרֵב שְׁבוּר־הַכָּנָף,

תִּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַצָּב,

קְרָא, שְׁלַח אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.

פִּטְפּוּטָן מַחֲוֶה קִדָּה לִפְנֵי הַסָּב וְעָף לַעֲבִי הַיַּעַר לִקְרֹא אֶת הָעֵדִים. הִנֵּה מוֹפִיעַ הַפִּיל: מִשֶּׁאַךְ הִשְׁגִּיחַ בְּאוּרִי הֵרִים אֶת חִדְקוֹ לְמַעְלָה כְּשׁוֹט אַדִּיר, כְּדֵי לַהֲנִיפוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר. לְמַזָּלוֹ הִתְכּוֹפֵף אוּרִי וְכָךְ הִתְחַמֵּק מֵהַמַּכָּה הַמְסֻכֶּנֶת שֶׁנּחֲתָה בָּאֲוִיר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ.

סָב־הַיַּעַר מוֹנֵעַ אֶת הַפִּיל מֵהַכּוֹת אֶת אוּרִי: אַל־נָא תַכֵּהוּ! עוֹד לֹא כָּעֵת!

תְּחִלָּה עָלָיו לְהִשָּׁפֵט!

הַסָּב מַרְאֶה לַפִּיל וְאַחַר כָּךְ גַּם לְאוּרִי אֶת מְקוֹם עֲמִידָתָם בִּשְׁעַת הַמִּשְׁפָּט: פֹּה תַּעֲמֹד! וְאַתָּה – שָׁם!

כֵּיצַד הֵרַע לְךָ, אָדָם?

26.jpg

הַפִּיל עוֹמֵד דָּרוּךְ מוּל אוּרִי וּמַתְרִיעַ כְּנֶגְדּוֹ: בְּתוֹךְ הַסְּבַךְ

טָמַן לִי פַּח;

מִשָּׁם לַשֶּׁבִי הוֹבִיל אוֹתִי

הַרְחֵק הַרְחֵק מִמּוֹלַדְתִּי,

לְגַן־חַיּוֹת. כִּבְלַעַג מַר

לִטֵּף אוֹתִי וְכָךְ אָמַר:

"פֹּה מִיָּדִי תִשְׁתֶּה, תֹּאכַל

וּתְשַׂמַּח אֶת הַקָּהָל.

הֱיֵה אָדִיב, הֱיֵה מָתוּן,

פִּיל־יְדִידִי,

וּמִיָּדִי

כָּל צָרְכְּךָ לְךָ נָתוּן!"

וְכָךְ שָׁנִים נוֹשֵׂא אֲנִי

אֶת גָּלוּתִי, אֶת עֶלְבּוֹנִי.

27.jpg

אַךְ סִיֵּם הַפִּיל אֶת הַאֲשָׁמוֹתָיו וְהִנֵּה הָעוֹרֵב שְׁבוּר־הַכָּנָף מַגִּיעַ בְּמָעוּף מְפַרְפֵּר, כְּשֶׁכַּנְפוֹ הָאַחַת נְתוּנָה בְּתַחְבּשֶׁת. הוּא נִצָּב לְיַד הַפִּיל, מוּל פְּנֵי אוּרִי. סָב־הַיַּעַר שׁוֹאֵל אוֹתוֹ:

וּמַה בְּפִיךָ, עוֹרֵב מִסְכֵּן?

הָעוֹרֵב עוֹנֶה: אָדָם הָרַס לִי אֶת הַקֵּן,

גָּנַב בָּנַי הַקְּטַנְטַנִּים,

וּבִי קָלַע בַּאֲבָנִים;

הָאֶבֶן אֶת כְּנָפִי שָׁבְרָה.

כָּכָה עָשָׂה לִי אָדָם הָרָע!

קְרָא־קְרָא, קְרָא־קְרָא!

28.jpg

זֶה אַךְ סִיֵּם וְהִנֵּה בָּא הַשָּׁפָן לְהָעִיד אַף הוּא אֶת עֵדוּתוֹ הַמָּרָה. גַּם הוּא מִתְיַצֵּב לְיַד שׁוּרַת הַמַּאֲשִׁימִים, מוּל אוּרִי.

הַסָּב שׁוֹאֵל:

מַה הֱבִיאֲךָ לְכָאן, שְׁפַנִּי?

הַשָּׁפָן עוֹנֶה מַהֵר־מַהֵר, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ רוֹדֵף אַחֲרָיו:

פֶּלֶא וָנֵס כִּי חַי אֲנִי!

בֶּן הָאָדָם אֵלַי יָרָה,

פָּגַע בָּרֶגֶל, וְהִיא שְׁבוּרָה.

אִלּוּ פָּגַע בִּלְבָבִי,

הַָיִיתִי מֵת! לֹא כֵן, סָבִי?

סָב־הַיַּעַר הֶחָכָם מְחַיֵּךְ לְדִבְרֵי הַשָּׁפָן וּמְאַשֵּׁר אֶת הַשְׁעָרָתוֹ:

אִלּוּ פָּגַע – הָיִיתָ מֵת.

הַשָּׁפָן טֶרֶם כִּלָּה דְבָרָיו וְהִנֵּה הַצָּב הִגִּיעַ וְאַף הוּא רוֹצֶה לְהָעִיד עֵדוּתוֹ נֶגֶד הָאָדָם; סָב־הַיַּעַר מַפְסִיק אֶת שֶׁטֶף טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁפָן: סַיֵּם, הַצָּב יָעִיד כָּעֵת.

מַה בְּלִבְּךָ? טְעַן, הַצָּב!

29.jpg

הַצָּב, אֲשֶׁר נִצָּב גַּם הוּא מוּל אוּרִי, כְּמוֹ קוֹדְמָיו, פּוֹנֶה אֶל הַסָּב:

אָדָם הֵסֵב לִי סֵבֶל רַב:

בְּתוֹךְ קֻפְסָה אוֹתִי שָׁבָה,

אָמַר: “מֵרֹב הָאַהֲבָה”.

וְלֹא הֵבִין כִּי אֵין עוֹד רַע

מִהְיוֹת בּוֹדֵד, לְלֹא חֶבְרָה.

וְאַף בְּמַטְעַמִּים שׁוֹנִים,

כְּרוּב, חַסָּה, אוֹ מְלָפְפוֹנִים –

הוּא לֹא הֵפִיג אֶת שִׁמְמוֹנִי.

גַּם הֲפָכַנִי עַל הַגַּב,

צָחַק: כָּעֵת אֵינְךָ עוֹד צָב

אֶלָּא סִירָה!

אֶת יִסּוּרַי

לֹא אֲשַׁעֵר,

לֹא אֲתָאֵר;

כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי,

עַד שֶׁעָמַדְתִּי שׁוּב עַל רַגְלַי.

30.jpg

סָב־הַיַּעַר מַפְסִיק אֶת טַעֲנוֹתָיו וְאוֹמֵר אֶל אוּרִי:

הִנֵּה הֵעִידוּ פֹּה הָעֵדִים, –

אַךְ מְעַטִּים, אַךְ אֲחָדִים.

אִלּוּ קָרָאתִי לְכָאן כֻּלָּם,

הֲלֹא בִּכְיָם מִלֵּא עוֹלָם.

וְהוּא פּוֹנֶה אֶל שׁוּרַת הַחַיּוֹת הַמַּאֲשִׁימוֹת:

הַצִּיעוּ, כָּל אֲשֶׁר הֵעִיד,

מַה נַּעֲשֶׂה בּוֹ?

וְכָל הַחַיּוֹת קוֹרְאוֹת בְּיַחַד:

לְהַשְׁמִיד!

וְהָעוֹרֵב צוֹעֵק:

לָתֵת אוֹתוֹ מַאֲכַל־עוֹפוֹת!

הַפִּיל קוֹרֵא:

לִזְרֹק לִפְנֵי חַיּוֹת טוֹרְפוֹת!

31.jpg

אוּרִי מְכַסֶּה אֶת פָּנָיו בְּבֶהָלָה.

בַּת־הַיַּעַר רוֹאָה אֶת מְבוּכָתוֹ וְהִיא פּוֹנָה אֵל הַסָּב:

לֹא, הָאָדָם, אִם הוּא יֻשְׁמַד,

הֵן כָּל־מְאוּמָה לֹא יִלְמַד.

פְּשָׁעִים כְּבֵדִים פָּשַׁע אָמְנָם, –

אַף לִי הֵרַע בֶּן־הָאָדָם:

קָטַף פְּרָחִים,

עָקַר צְמָחִים,

רָמַס, דָּרַךְ

עַל עֵשֶׂב רַךְ,

וְיֵשׁ לְהַעֲנִישׁוֹ עַל כָּךְ.

לוּ אַתָּה שְׁמָעֵנִי, סָב,

פֹּה יִשָּׁאֵר לְכָל חַיָּיו.

יְטַפֵּל בַּצֶּמַח, בַּחַיָּה,

יִמְחֶה הָעָוֶל כְּלֹא־הָיָה.

לַצָּב, לַפִּיל וְלָאַרְנֶבֶת,

לְךָ וְלִי יִהְיֶה לְעֶבֶד.

הַתְקַבֵּל דְּבָרַי, הַסָּב?

33.jpg

סָב־הַיַּעַר פּוֹנֶה בְּחִבָּה אֶל בַּת־הַיַּעַר וְעוֹנֶה לָהּ:

בְּחֵפֶץ רַב, בְּחֵפֶץ רַב!

32.jpg

וְאֶל אוּרִי הוּא אוֹמֵר בַּחֲרִיפוּת:

שָׁמַעְתָּ: כָּל עֵד שֶׁהֵעִיד

אַחַת דָּרַשׁ – אַךְ לְהַשְׁמִיד,

רַק בַּת־הַיַּעַר הַחֲכָמָה

עָלֶיךָ, נַעַר, רִחֲמָה.

כָּעֵת עָלֶיךָ פֹּה לָשֶׁבֶת,

לִהְיוֹת לְכָל חַיָּה לְעֶבֶד.

גַּם לְטַפֵּל בְּעֵשֶׂב בָּר – –

אוּרִי מוֹחֵא כַּפַּיִם בְּשִׂמְחָה וְקוֹרֵא:

תּוֹדָה רַבָּה!

הַסָּב תָּמֵהַּ, אֵינוֹ מֵבִין כַּוָּנַת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל אוּרִי:

עַל לֹא־דָבָר!

הַאִם הֵבַנְתָּ דְבָרַי הֵיטֵב?

אוּרִי עוֹנֶה:

כֵּן, בְּוַדַּאי מֵבִין אֲנִי,

וְאַף שָׂמֵחַ לִגְזָר־דִּינִי.

כֵּן! כִּי חַיּוֹת אֲנִי אוֹהֵב,

וְגַם צְמָחִים! בָּם אֲטַפֵּל

בְּלֵב שָׁלֵם. אֵינִי עָצֵל!

בַּת־הַיַּעַר שׁוֹאֶלֶת בְּתִמָּהוֹן: מָה? הַאֻמְנָם?

כָּךְ יְדַבֵּר בֶּן הָאָדָם?

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ דְבָרָיו, הַסָּב?

צְמָחִים, חַיּוֹת הוּא יֶאֱהַב?

לֹא יִתָּכֵן!

וְהַסָּב גַּם הוּא מִשְׁתּוֹמֵם, אַךְ אֵינֶנּוּ מַאֲמִין לְאוּרִי:

אָכֵן, אָכֵן,

הֲלֹא חַיָּב הוּא לוֹמַר דְּבַר־מָה,

אַךְ אֵלּוּ הֵן דִּבְרֵי עָרְמָה.

אַתָּה מַעֲשֵׂי מִרְמָה תִּשְׁכַּח,

שָׁבוּי אַתָּה, בֵּין כָּךְ וָכָךְ.

דִּבְרֵי כָּל חֹנֶף כָּאן בְּטֵלִים!

לֵךְ לַעֲבֹד! קַח הַכֵּלִים

וּפְנֵה לְשָׁם!

וְהִזָּהֵר, בֶּן־הָאָדָם!

34.jpg

סוף הפרק השני


 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

35.jpg

וּמַה תֹּאמְרוּ, יְלָדִים? הַאִם זֶה צוֹדֵק, שֶׁאוּרִי יְכַפֵּר עַל פִּשְׁעֵי בְּנֵי הָאָדָם הָאֲחֵרִים? וְדַוְקָא הוּא, הָאוֹהֵב צְמָחִים וְחַיּוֹת, וַאֲשֶׁר גַּם בְּבֵיתוֹ שָׁמַר עֲלֵיהֶם, טִפֵּל בָּהֶם וְלֹא עָשָׂה רָעָה לְאֶחָד מֵהֶם. כְּלוּם זֶה צוֹדֵק? אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, שֶׁלֹּא. וּבְכָל זֹאת, הִנֵּה תִּרְאוּ אוֹתוֹ מְרַצֶּה בְּחֵשֶׁק רַב אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁהֻטַּל עָלָיו. הוּא נִשְׁאָר שָׁבוּי בְּיַעַר־עַד, מִתְהַלֵּךְ עִם הַצְּמָחִים וְהַחַיּוֹת בַּעֲדִינוּת וּמֵיטִיב עִמָּהֶם. תְּחִלָּה הָיוּ הַלָּלוּ חוֹשְׁדִים בּוֹ כִּי הוּא עוֹשֶׂה זֹאת אַךְ וְרַק מִפְּנֵי שֶׁנָּפַל בְּיָדָם וְאֵין לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת. אוּלָם לְאַט לְאַט לוֹמְדִים הֵם כִּי יְדִידוּתוֹ יְדִידוּת־אֱמֶת, מְסִירוּתוֹ מְסִירוּת אֱמֶת, וְהֵם נַעֲנִים בְּרָצוֹן לְטִפּוּלוֹ: הַפְּרָחִים מִתְאַמְּצִים לִגְדֹּל וּלְהֵיטִיב רֵיחָם. וְכָל פַּעַם שֶׁאוּרִי עוֹבֵר עַל יָדָם הֵם מַפְנִים אֵלָיו גְּבִיעֵיהֶם, בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה.

רְאוּ, הִנֵּה מְלַטֵּף אוֹתוֹ הַפִּיל הָעֲנָק בְּחִדְקוֹ, וְהַשָּׁפָן הַקָּטָן רָץ אַחֲרָיו כְּמוֹ כְּלַכְלָב נֶאֱמָן, לְלֹא כָּל פַּחַד. כִּי אוּרִי רִפֵּא כְּבָר אֶת רַגְלוֹ; וְהִנֵּה הוּא יָכוֹל לִקְפֹּץ כַּאֲשֶׁר הָיָה קוֹפֵץ לִפְנֵי הָאָסוֹן. אֲפִלּוּ הָעוֹרֵב אֲשֶׁר כְּנָפוֹ נִרְפְּאָה, הַ“קְּרָא־קְרָא” שֶׁלּוֹ נִשְׁמָע כְּשִׁירָה נְעִימָה. כֻּלָּם נוֹטִים לְאוּרִי חֶסֶד וְחִבָּה וּלְמַעֲשֶׂה שׁוֹכְחִים הֵם כִּי הוּא אֲסִירָם. לִפְעָמִים נִדְמֶה לָהֶם, כִּי הוּא אוֹרֵחַ רָצוּי, וְהֵם מְבִיאִים לוֹ מִמֵּיטַב פְּרִי־הַיַּעַר: תּוּת וּפֶתֶל וֶאֱגוֹזִים. אוּרִי עוֹבֵד בִּמְסִירוּת וּבְחָרִיצוּת רַבָּה. לָמָּה אַרְבֶּה דְבָרִים? רְאוּ בְּעַצְמְכֶם: הִנֵּה הוּא מֻקָּף יְדִידִים, בְּנֵי־הַיַּעַר.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ! סָב־הַיַּעַר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּא לִבְחֹן אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אוּרִי וּמַה מְּאֹד תָּמֵהַּ הוּא לְאַהֲבַת הַצְּמָחִים וְהַחַיּוֹת אֶל הָאָסִיר הַצָּעִיר.

הַסָּב מִשְׁתּוֹמֵם וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ:

מַה קָּרָה?

אֵיזוֹ תְמוּרָה?

אוּרִי אָהוּב פֹּה עַל כֻּלָּם!

לֹא שִׁעַרְתִּי מֵעוֹלָם

שֶׁיֵּשׁ אֶחָד בֵּין בְּנֵי־אָדָם

אֲשֶׁר לִבּוֹ

טוֹב בְּקִרְבּוֹ.

סוף פרק שלישי

 

חֶלְקוֹ הַשֵׁנִי שֶל הַסִּפּוּר, בּוֹ מְנַצֵּחַ הַצֶּדֶק    🔗

פֶּרֶק רִאשׁוֹן    🔗

36.jpg

וְשׁוּב אַתֶּם רוֹאִים אֶת חֲצֵרוֹ שֶׁל אוּרִי. הַקּוֹף הַמִּסְכֵּן אֲשֶׁר בַּכְּלוּב בּוֹכֶה מָרָה. גַּם צַעֲצוּעָיו שֶׁל אוּרִי, שֶׁעָלוּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן כְּדֵי לְצַפּוֹת לְשׁוּבוֹ, בּוֹכִים אַף הֵם. כִּי כֻּלָּם, כֻּלָּם מִתְגַּעְגְּעִים עָלָיו. בֵּין הַצַּעֲצוּעִים בּוֹלֵט הַכּוּשִׁי הָקָּטָן בַּעַל הַתֹּף הַגָּדוֹל. הוּא מוֹדֵד אֶת גֹּבַהּ הַחַלּוֹן; מוֹדֵד וּקְצָת פּוֹחֵד. וְהַצֶּדֶק אִתּוֹ: תָּמִיד כְּדַאי לִהְיוֹת זָהִיר כְּשֶׁרוֹצִים לִקְפֹּץ מִגֹּבַהּ; אֶפְשָׁר לִשְׁבֹּר רֶגֶל, אוֹ יָד, וְזֶה כּוֹאֵב מְאֹד. הַקְשִׁיבוּ, הִנֵּה הַקּוֹף מְקוֹנֵן עַל אֲדוֹנָיו, עַל אוּרִי:

אוֹיָה, אוֹי,

הַתֻּכִּי הַהֲפַכְפַּךְ,

הוּא הִפִּיל אוֹתוֹ בַּפַּח.

אֲנִי אָמוּת כָּאן בִּלְעָדָיו,

בְּיָגוֹן וּבְרָעָב.

אוֹיָה, אוֹי!

הַכּוּשִׁי קוֹפֵץ סוֹף־סוֹף לְמַטָּה. צוֹנֵחַ־פּוֹרֵחַ וְקָם. הוּא רָץ לֶחָצֵר פְּנִימָה וּמְנוֹפֵף לַצַּעֲצוּעִים בְּיָדוֹ לְאוֹת פְּרִידָה:

לֹא עוֹד בֶּכִי! לֹא דְמָעוֹת!

אֶמְצָא אוֹתוֹ! לְהִתְרָאוֹת!

הַצַּעֲצוּעִים מְנִיפִים יְדֵיהֶם, מְנַפְנְפִים בְּמִטְפְּחוֹתֵיהֶם וְקוֹרְאִים אַחֲרֵי חֲבֵרָם הַכּוּשִׁי:

בְּלִי אוּרִי אַל תָּשׁוּבָה עוֹד!

לְהִתְרָאוֹת! לְהִתְרָאוֹת!

הַכּוּשִׁי הַנּוֹעָז מְתוֹפֵף בַּתֹּף, פּוֹנֶה לְכָל עֵבֶר וְשׁוֹאֵל:

הֲרָאָה מִכֶּם אֶחָד

יֶלֶד אוּרִי, שֶׁאָבַד?

מִי יֵדַע לְאָן הָלַךְ?

וְהַקּוֹף אֲשֶׁר בַּכְּלוּב צוֹעֵק בְּכָל כֹּחוֹ:

אֲנִי! אֲנִי! הוּא הָלַךְ

אַחֲרֵי הַתֻּכִּי הַהֲפַכְפַּךְ.

תֻּכִּי הִפִּיל אוֹתוֹ בַּפַּח;

קָרָא אֶת אוּרִי לְעֶזְרָה.

אֲנִי קְרָאתִיהוּ חֲזָרָה,

אַךְ הוּא הָלַךְ, וְעוֹד לֹא שָׁב.

אוֹיָה, אָמוּת כָּאן בִּלְעָדָיו,

מַר וְעָלוּב יִהְיֶה סוֹפִי – –

37.jpg

הַקּוֹף מִשְׁתַּתֵּק. הַדְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת קוֹלוֹ. הַכּוּשִׁי רָץ אֶל הַכְּלוּב וּמְנַסֵּה לְנַחֵם אֶת הַקּוֹף הַמִּסְכֵּן:

צַעֲרֵנוּ –צַעַרְךָ, קוֹפִי.

אֲנַחְנוּ כָּל צַעֲצוּעָיו,

אֵין לָנוּ עֵרֶךְ בִּלְעָדָיו.

אַךְ גַּם לִבְכִי זֶה אֵין כָּל עֵרֶךְ,

עַל כֵּן אֲנִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.

מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד קִצָּהּ

אֵלֵךְ! אֶת אוּרִי מָצוֹא אֶמְצָא!

38.jpg

הַקּוֹף קוֹפֵץ בְּתוֹךְ הַכְּלוּב מִשִּמְחָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַכּוּשִׁי:

אָנָּא, רַחֵם עָלַי, כּוּשִׁי,

וְהוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי!

אִתְּךָ אֵלֵכָה גַם אֲנִי

לִמְצֹא, לִגְאֹל אֶת אֲדוֹנִי!

אָנָּא, רַחֵם עָלַי, כּוּשִׁי,

וְהוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי!

הַכּוּשִׁי נֶחְפָּז לְפִשְׁפַּשׁ הַכְּלוּב וּפוֹתֵחַ אוֹתוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת:

בּוֹאָה, קוֹפִי, נֵלֵךְ יַחְדָּו,

וְלֹא נָשׁוּבָה בִּלְעָדָיו!

הִנְכֶם רוֹאִים, – הַקּוֹף קָפַץ מִתּוֹךְ הַכְּלוּב וְהוּא מְחַבֵּק אֶת מוֹשִׁיעוֹ, אֶת הַכּוּשִׁי הַקָּטָן, וְהֵם יוֹצְאִים יַחְדָּו לַדֶּרֶךְ.

הַכּוּשִׁי שׁוֹאֵל אֶת הַקּוֹף:

בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ הוּא הָלַךְ?

וְהַקּוֹף עוֹנֶה:

שָׁם נֶעֱלַם, בְּתוֹךְ הַסְּבָךְ,

לוֹ אַף מִתַּחַת לָאֲדָמָה,

נִמְצָא אוֹתוֹ, וִיהִי מָה!

שְׁנֵי הַיְדִידִים צוֹעֲדִים מְלֵאֵי מֶרֶץ. הַכּוּשִׁי מְתוֹפֵף בַּתֹּף וְהַקּוֹף מְקַפֵּץ אַחֲרָיו. הֵם נֶעְלָמִים בַּיַּעַר הֶעָבֹת.

39.jpg

סוף פרק ראשון


פֶּרֶק שֵנִי: תְּלָאוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי וְנִצְחוֹנָם הַגָּדוֹל.    🔗

לַיְלָה בַּיַּעַר. חשֶׁךְ. בְּקשִׁי אֶפְשֶׁר לְהַבְחִין בִּשְׁנֵי יְדִידָיו שֶׁל אוּרִי הַשּׁוֹכְבִים בֵּין הַשִּׂיחִים. הֵם עֲיֵפִים מְאֹד. זְמַן רַב עָבַר מֵאָז עָזְבוּ אֶת הַבַּיִת וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בְּעִקְבוֹת אֲדוֹנָם, אוּלַי שָׁבוּעַ, וְאוּלַי חֹדֶשׁ, מִי יוֹדֵעַ? אַף אוּלַי שָׁנָה. וְאֵין שִׁנּוּי, עֲדַיִן לֹא מצָאוּהוּ. הֵם עֲצוּבִים מְאֹד, אֵינָם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם מֵרֹב דְּאָגָה, אַךְ גַּם אֵינָם רוֹצִים לִגְרֹם צַעַר אִישׁ לְרֵעֵהוּ; עַל כֵּן עוֹשִׂים עַצְמָם כִּישֵׁנִים, וְרַק פַּעַם בְּפַעַם מֲרִימִים רֹאשָׁם כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הַשֵּׁנִי נִרְדַּם. לִבְסוֹף נִפְּגָּשׁ מַבָּטָם, וְהַכּוּשִׁי שׁוֹאֵל אֶת הַקּוֹף:

הֲגַם אַתָּה עֵר, קוֹפוֹנִי?

וְהַקּוֹף עוֹנֶה בְּצַעַר:

כֵן כּוּשׁוֹנִי, כֵּן, גַּם אֲנִי!

אָסוֹן כָּזֶה! אָסוֹן כָּזֶה!

מַה נַּעֲשֶׂה עוֹד? מַה נַּעֲשֶׂה?

הֲלֹא מֵאוּרִי אֵין כָּל סִמָּן!

אָנָה נִפְנֶה עוֹד? אָנָה? לְאָן?

40.jpg

הַכּוּשִׁי מִצְטָרֵף לִתְלוּנוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹף בַּאֲנָחָה:

סִיַּרְנוּ פֹּה, חִפַּשְׂנוּ שָׁם,

אֶךְ הוּא אֵינֶנּוּ, נֶעֱלָם!

הוּא בְּוַדַּאי אֵינֶנּוּ עוֹד!

הֵם בּוֹכִים וּלְשֵׁמַע בְּכִיָּתָם נֶחְפֶּזֶת הַגַּחְלִילִית הַטּוֹבָה לְעֶזְרָתָם, כְּשֶׁפַּנָּסָהּ הַכְּחַלְחַל בְּיָדֶיהָ. הִיא מְאִירָה אֶת הַסְּבַךְ מִסָּבִיב וּמְחַפֶּשֶׂת אַחֲרֵי קוֹל הַבְּכִי:

מִי כָּאן בּוֹכֶה? מָה הַדְּמָעוֹת?

בָּזֶה הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵו

מִי כָּאן בּוֹכֶה? מִי מִתְעַצֵּב?

הַסְּנָאִיּוֹת אֲשֶׁר יָשְׁנוּ בְּשֶׁקֶט בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים מִתְעוֹרְרוֹת לְאוֹר פַּנָּסָהּ שֶׁל הַגַּחְלִילִית, מִשַׁפְשְׁפוֹת עֵינֵיהֶן בְּתִמָּהוֹן. כְּשֶׁהֵן שׁוֹמְעוֹת אֶת בְּכִי הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף, יוֹרְדוֹת מַהֵר מֵהָעֵץ וְיוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל, כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הַבּוֹכִים. הֵן רוֹקְדוֹת רִקּוּד נִפְלָא, וְהַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף מִסְתַּכְּלִים בָּהֶן בְּהִתְפָּעֲלוּת וְכִמְעַט שׁוֹכְחִים אֶת צַעֲרָם וּבִכְיָם.

הַגַּחְלִילִית נוֹתֶנֶת אוֹת לַסְּנָאִיּוֹת לַחֲזוֹר אֶל מִשְׁכָּבָן בְּאָמְרָהּ:

נָדַם הַבֶּכִי, נֻגְבוּ דְמָעוֹת,

שׁוּבוּ לִישׁוֹן, הַסְּנָאִיּוֹת!

41.jpg

הַסְּנָאִיּוֹת חוֹזְרוֹת לְעַרְסְלֵיהֶן. שֶׁקֶט מִשְׂתָּרֵר בְּכָל הַיַעַר. גַּם הַגַּחְלִילִית מִתְכַּוֶּנֶת לַחֲזֹר אֶל מְקוֹם־מְנוּחָתָהּ. הִיא מַקְטִינָה אֶת אוֹר פַּנָּסָהּ וְלוֹחֶשֶׁת:

פָּג כָּל עֶצֶב, פָּג כָּל כְּאֵב,

בָּזֶה הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵו.

אֵין בַּיַּעַר

קוֹל שֶׁל צַעַר.

42.jpg

אַךְ לְהַפְתָּעָתָהּ קוֹרֵא אַחֲרֶיהָ הַכּוּשִׁי:

לֹא פָּג הָעֶצֶב,

לֹא פָּג הַכְּאֵב

בָּזֶה הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵו!

עוּצִי, גַּחְלִילִית, עֵצָה,

אֵיךְ אֶת אוּרִי פֹּה נִמְצָא?

הַגַּחְלִילִית מְאִירָה בְּפַנָּסָהּ אֶת הַפִּנָּה בָּהּ שׁוֹכְבִים הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף וְקוֹרֵאת לָהֶם:

בּוֹאוּ, צְאוּ, אֶל זֶה הַשְּׁבִיל,

אֶל בַּת־הַיַּעַר אֶתְכֶם אוֹבִיל;

הִיא חֲכָמָה, הִיא נְבוֹנָה,

הִיא לַעֲזֹר לַכֹּל מוּכָנָה.

הֵם קָמִים וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי פַּנָּסָהּ הַמְנַצְנֵץ וְנֶעְלָמִים בֵּין הָעֵצִים. וְהִנֵּה הֵם מַגִּיעִים סוֹף־סוֹף לִמְקוֹם שְׁנָתָהּ שֶׁל בַּת־הַיַּעַר. הֲרֵי הוּא לִפְנֵיכֶם. יָפֶה, לֹא?

הַגַּחְלִילִית מַשְׁאִירָה אֶת שְׁנֵי אוֹרְחֶיהָ בְּצֵל הָעֵצִים, פֶּן תִּבָּהֵל בַּת־הַיַּעַר לְמַרְאֵה הַזָּרִים. הִיא רוֹמֶזֶת לִשְׁנֵי יְדִידֵינוּ:

הַסּוּ, הִיא יְשֵׁנָה כָּעֵת.

לְאַט לְאַט נִגֶּשֶׁת הִיא אֶל בַּת־הַיַּעַר, מְאִירָה אֶת פָּנֶיהָ. זוֹ מִתְעוֹרֶרֶת, מְשַׁפְשֶׁפֶת עֵינֶיהָ וְשׁוֹאֶלֶת:

אֶת מִי זֶה, גַּחְלִילִית, הֵבֵאת?

43.jpg

הַכּוּשִׁי נִזְכָּר בְּצַעַר חֲבֵרָיו הַצַּעֲצוּעִים וְאוֹמֵר: בּוֹכִים עָלָיו צַעֲצוּעָיו.

וְהַקּוֹף מַשְׁלִים אֶת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ:

וּבְגַנּוֹ בּוֹכִים צְמָחָיו.

בַּת־הַיַּעַר מִתְפַּלְּאָה: מָה? גַּם צְמָחָיו?

הַקּוֹף מְמַהֵר בִּתְשׁוּבָתוֹ:

כֵּן, גַּם צְמָחָיו

בּוֹכִים עָלָיו,

נוֹבְלִים, אֶחָד אַחֲרֵי שֵׁנִי,

קוֹרְאִים לוֹ: שׁוּבָה, גַנָּנִי!

סָמְכֵנִי נָא!

הַשְׁקֵנִי נָא!

בַּת־הַיַּעַר מִתְרַגֶּשֶׁת מְאֹד לְמִשְׁמַע סִפּוּרָם וּמְנַגֶּבֶת דִּמְעָה בַּחֲשַׁאי. הַכּוּשִׁי רוֹאֶה זֹאת וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ:

גַּלִּי אַיֵּהוּ, טוֹבַת לֵבָב!

כִּי לֹא נָשׁוּבָה בִּלְעָדָיו!

וְהַקּוֹף שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ:

גַּלִּי, גַּלִּי אֶת הָאֱמֶת:

אִם חַי הִנֵּהוּ? חַי? אוֹ מֵת?

תַּרְנוּ הַיַּעַר לְאָרְכּוֹ־רָחְבּוֹ,

וְלֹא מָצָאנוּ אֶת אוּרִי בּוֹ!

בַּת־הַיַּעַר מְגַלָּה לָהֶם אֶת הַסּוֹד:

שָׁבוּי הוּא אוּרִי אֵצֶל הַסָּב.

עִם בֹּקֶר אוֹבִילְכֶם אֵלָיו.

נֵלֵךְ, – הַלַּיְלָה אַךְ יַעֲבֹר.

עַתָּה יִישְׁנוּ עַד בֹּקֶר אוֹר.

44.jpg

הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי נִרְגָּעִים לְדִבְרֵי הַבְטָחָתָהּ, שׁוֹכְבִים לִישֹׁן לְמַרְגְּלוֹת מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל בַּת־הַיַּעַר. הַגַּחְלִילִית מְכַבָּה פַּנָּסָהּ וְעָפָה לַיַּעַר בְּשִׂמְחָה. גַּם בַּת־הַיַּעַר שׁוֹכֶבֶת לִישֹׁן וְכֻלָּם נִרְדָּמִים. שְׁנָתָם שְׁקֵטָה וּנְעִימָה, עַד אוֹר הַשַּׁחַר. וּפִתְאֹם מוּאָר כָּל הַיַּעַר בְּאוֹר אָדֹם. רְאוּ, הִנֵּה עוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ. כָּל דָּרֵי הַיַּעַר מִתְעוֹרְרִים לִקְרַאת הַיּוֹם הֶחָדָשׁ. בַּת־הַיַּעַר קָמָה גַם הִיא, נוֹגַעַת בַּעֲדִינוּת בִּשְׁנֵי אוֹרְחֶיהָ הַיְשֵׁנִים:

קוּמוּ! הֶעָרְבָה לָכֶם הַמְּנוּחָה?

הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי מִתְעוֹרְרִים וְעוֹנִים לָהּ בְּשִׂמְחָה:

כֵּן, בַּת־הַיַּעַר, הֲיִּי בְּרוּכָה!

הִיא קוֹרֵאת לָהֶם לַדֶּרֶךְ:

בּוֹאוּ אוֹרְחַי,

צְאוּ אַחֲרַי!

*סוף הפרק השני

45.jpg

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

בַּת־הַיַּעַר הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי הוֹלְכִים בַּיַּעַר, חוֹתְרִים בֵּין הַשִּׂיחִים וְהַפְּרָחִים, הַמְבָרְכִים אֶת בַּת־הַיַּעַר וְקַדִּים לִקְרָאתָהּ. הַדֶּרֶךְ אֵינָה אֲרֻכָּה וּבִמְהֵרָה הֵם מַגִיעִים לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אוּרִי. הִנֵּה אַתֶּם רוֹאִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת צְמָחָיו וְעוֹדֵר אֶת הָאֲדָמָה סְבִיבָם. בַּת־הַיַּעַר נֶעְצֶרֶת, מַרְאָה לַקּוֹף וְלַכּוּשִׁי אֶת אֲדוֹנָם הָאָהוּב, אַךְ נוֹתֶנֶת לָהֶם אוֹת לְבַל יִתְפָּרְצוּ בִּצְעָקָה וּלְבַל יַפְרִיעוּהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ. הֵם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וּכְשֶׁבַּת־הַיַּעַר נֶעְלֶמֶת רָצִים אֶל אוּרִי בְּשִׂמְחָה. אוּרִי נִדְהָם כְּרֶגַע, מְחַבְּקָם וְקוֹרֵא לָהֶם:

הוֹי, כּוּשׁוֹנִי! הוֹי קוֹפוֹנִי!

מַה שְּׁלוֹם בֵּיתִי? מַה שְּׁלוֹם גַּנִּי?

הַכּוּשִׁי עוֹנֶה לוֹ:

בּוֹכֶה אָבִיךָ, בּוֹכָה אִמְּךָ,

יוֹמָם וָלַיְלָה קוֹרְאִים שִׁמְךָ.

גַּם אָנוּ, כָּל צַעֲצוּעֶיךָ,

כָּל הַיָּמִים בּוֹכִים עָלֶיךָ.

וְהַקּוֹף מַחֲרֶה מַחֲזִיק אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ:

וּבְגַנְּךָ כָּל הַצְּמָחִים,

נוֹבְלִים מִצַּעַר, נֶאֱנָחִים,

כִּי מַר סִבְלָם

וְרַע אֶבְלָם.

הַכּוּשִׁי מְסַפֵּר לְאוּרִי:

אַחֲרֶיךָ בָּאנוּ לִקְצֵה עוֹלָם.

הַקּוֹף מַמְשִׁיךְ דְּבָרָיו:

הִנֵּה סוֹף סוֹף אוֹתְךָ מָצָאנוּ;

כָּעֵת הַבַּיְתָה תָשׁוּב אִתָּנוּ.

אוּרִי מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה:

לֹא, לֹא אוּכַל, אֵין בִּרְשׁוּתִי!

לָעַד אֶרְחַק מִבְּנֵי בֵּיתִי.

בִּגְזָר הַדִּין הֻטַּל עָלַי

פֹּה לַעֲבֹד, כָּל יְמֵי חַיַּי.

46.jpg

הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי תְמֵהִים:

מָה־גְּזָר הַדִּין?

מָה הָאָשָׁם?

וְאוּרִי מְסַפֵּר לָהֶם אֶת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: מִשְׁפָּט עָרְכוּ פֹּה עַל הָאָדָם:

הִשְׁמִיד, פָּצַע, יָרָה, קִלְקֵל, –

זֹאת אֲתַקֵּן לֹא בְּנָקֵל.

כֹּה הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִּבְנֵי־מִינִי;

עַל כֵּן קִבַּלְתִּי אֶת גְּזָר־דִּינִי.

עָלַי כָּעֵת

חַיָּה וְצֶמַח לְשָׁרֵת.

אוּלָם שְׁנֵי יְדִידָיו שֶׁל אוּרִי אֵינָם מְוַתְּרִים כָּל כָּךְ מַהֵר. הַקּוֹף מַפְצִּיר בּוֹ:

אַל נָא תִשְׁכַּח כִּי בְּבֵיתְךָ,

כֻּלָּם שָׁם מְבַכִּים אוֹתְךָ,

כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, הָאֵם, הָאָב – –

אוּלָם אוּרִי בְּשֶׁלּוֹ:

מַה לַּעֲשׂוֹת? אֲנִי – חַיָּב – –

47.jpg

וְהַכּוּשִׁי מְסַפֵּר בְּצַעַר:

לֵיצָן שֶׁלְּךָ, לֵיצַן הָעֵץ

תָּלוּי בְּלִי נוֹעַ, אֵינוֹ קוֹפֵץ,

וְגַם הַקֶּשֶׁת, וְהַחֵץ – –

אוּרִי בְּשָׁמְעוֹ אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת “הַקֶּשֶׁת” וְ“הַחֵץ” נִבְהָל, מַבִּיט סְבִיבוֹ אִם אִישׁ מִבְּנֵי־הַיַּעַר לֹא שָׁמַע מִלֵּי־אִימִים אֵלּוּ; וְהוּא עוֹנֶה לַכּוּשִׁי בְּבֶהָלָה:

חֵץ? קֶשֶׁת? לָעַד עוֹד לֹא אֶגַּע,

שֶׁמָּא בְּאֵיזוֹ חַיָּה אֶפְגַּע.

הַכּוּשִׁי מִתְפַּלֵּא:

מַה זֶּה הָיָה לְךָ? הַאִם

שָׁכַחְתָּ כָּל הַצַּעֲצוּעִים?

וְאוּרִי עוֹנֶה:

לֹא, אַךְ עָלַי לַעֲבֹד עַכְשָׁו.

הוּא מֵרִים אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וּלְתִמְהוֹנָם שֶׁל שְׁנֵי אוֹרְחָיו הוּא חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ. אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת צַעֲרָם הוּא בָּא אֲלֵיהֶם בְּהַצָּעָה:

בּוֹאוּ, נִשְׁאַל אֶת פִּי הַסָּב!

48.jpg

שְׁלָשְׁתָּם פּוֹנִים אֶל עֵבֶר הַיַּעַר וְהוֹלְכִים אֶל מְקוֹם שִׁבְתּוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר. מִשֶּׁמַּגִּיעִים שָׁמָּה, מַשְׁאִיר אוּרִי אֶת הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף בֵּין הַשִּׂיחִים וּבְעַצְמוֹ נִגָּשׁ אֶל כִּסְאוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר, מִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו וּמְצַפֶּה בְּדוּמִיָּה. הַסָּב מְחַיֵּךְ אֵלָיו בְּחִבָּה וְשׁוֹאֵל: מַה זֶּה אוֹתְךָ אֵלַי מֵבִיא?

אוּרִי פּוֹנֶה לַסָּב בְּהַכְנָעָה:

בָּאתִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה,סָבִי.

מָה אֶעֱשֶׂה וּבְנֵי בֵּיתִי,

כֻּלָּם שָׁם מְבַכִּים אוֹתִי?

סָב־הַיַּעַר תָּמֵהַּ:

אוּרִי, כָּזאֹת לְךָ מִנַּיִן?

אוּרִי מַרְאֶה עַל שְׁנֵי אוֹרְחָיו הַחֲבוּיִים בֵּין הַשִּׂיחִים:

לַיַּעַר בָּאוּ אֵלֶּה שְׁנַיִם – –

הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף יוֹצְאִים מִמַּחֲבוֹאָם, מִשְׁתַּחֲוִים בְּכָבוֹד רַב לִפְנֵי סָב־הַיַּעַר. הַכּוּשִׁי אוֹמֵר:

הֵנָּה הִגַּעְנוּ בְּעָמָל רַב,

כִּי מַר הָאֵבֶל אַחֲרָיו.

וְהַקּוֹף מְסַפֵּר לְסָב־הַיַּעַר:

בּוֹכָה הָאֵם, בּוֹכֶה הָאָב,

וּבְגַנּוֹ נוֹבְלִים צְמָחָיו.

הַכּוּשִׁי טוֹעֵן כְּלַפֵּי הַסָּב בְּתַרְעֹמֶת:

פֹּה עֲרַכְתֶּם עָלָיו מִשְׁפָּט

עַל לֹא אָוֶן, עַל לֹא חֲטָאת.

סָב־הַיַּעַר מִצְטַדֵּק:

אָנוּ שָׁפַטְנוּ לֹא רַק אוֹתוֹ, –

כָּל בְּנֵי אָדָם, שֶׁכְּמוֹתוֹ,

הֵם נִכְלְלוּ בְּמִשְׁפָּטוֹ;

חָטְאוּ לַצֶּמַח, חַיָּה וְעוֹף,

עַד כִּי אָמַרְנוּ לִנְקוֹם סוֹף סוֹף.

וְהוּא לַיַּעַר אֵלַי הוּבָא.

הַכֹּל דָּבְקוּ בּוֹ לְאַהֲבָה.

לְפִי הַדִּין הֻטַּל עָלָיו

פֹּה לַעֲבֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו.

הָקּוֹף וְהַכּוּשִׁי רָבִים אֶת רִיבוֹ שֶׁל אוּרִי:

הֵיכָן הַצֶּדֶק? הֵיכָן הַדִּין?

אוּרִי שֶׁלָּנוּ אָצִיל, עָדִין,

הַאִם עַל אוּרִי כָּאן לְכַפֵּר

חֵטְא שֶׁחָטָא אָדָם אַחֵר?

הֲזֶהוּ צֶדֶק? אֵלּוּ חֻקִּים?

פָּשׁוּט, –רִמָּה אוֹתוֹ הַתֻּכִּי!

סָב־הַיַּעַר נָבוֹךְ קְצָת:

אִתְכֶם הַצֶּדֶק, נִכְבָּדַי,

אוּלָם סָבַלְנוּ יוֹתֵר מִדַּי.

טַעֲנַתְכֶם אֲנִי מֵבִין,

אֲבָל פְּסַק־דִּין נִשְׁאָר פְּסַק־דִּין. –

הָבָה נִרְאֶה, –כָּל עֵד וָעֵד

אֲשֶׁר הֵעִיד בִּשְׁעַת דִּינוֹ,

נִשְׁאַל לְדַעְתּוֹ כָּעֵת, –

אוּלַי יוֹאִילוּ לְחַנְנוֹ.

הַסָּב פּוֹנֶה אֶל אוּרִי: אִם הֵם יְשַׁחְרְרוּ אוֹתְךָ

תּוּכַל לַחֲזֹר אֶל בְּנֵי בֵּיתְךָ.

סָב־הַיַּעַר לוֹקֵחַ בְּיָדָיו אֶת הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל וְתוֹקֵעַ בּוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם לְהַזְמִין אֶת בְּנֵי הַיַּעַר. אַחָר כָּךְ הוּא קוֹרֵא:

שׁוֹפְטִים, עֵדִים, בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם,

הַנְשַׁחְרֵר אֶת הָאָדָם?

הֲנוֹצִיאֶנּוּ לַחָפְשִׁי?

וּמִסָּבִיב נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת הַצְּמָחִים וְהַחַיּוֹת, כְּשֶׁהֵם תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים?

מַדּוּעַ? לָמָּה?

49.jpg

הַסָּב עוֹנֶה לָהֶם:

בָּאוּ אֵלֵינוּ קוֹף וְכוּשִׁי,

שְׁלִיחֵי בֵּיתוֹ הַמִּסְכֵּנִים;

לְמִשְׁפַּט־צֶדֶק טוֹעֲנִים,

לְהָשִׁיב אֶת אוּרִי מִתְחַנְנִים.

כִּי בְּבֵיתוֹ גָבַר הָאֵבֶל

וְרַב הַסֵּבֶל,

בּוֹכָה הָאֵם, בּוֹכֶה הָאָב,

וּבְגַנּוֹ נוֹבְלִים צְמָחָיו.

וּבְנֵי־הַיַּעַר עוֹנִים בַּסָּךְ:

שַׁחְרֵר גַּם נְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, –

יָשׁוּב שָׂמֵחַ אֶל בֵּיתוֹ!

אוּלָם אוּרִי עַצְמוֹ אֵינוֹ שָׂמֵחַ כְּלָל וּכְלָל, כִּי הוּא דוֹאֵג לִבְנֵי־הַיַּעַר אֲשֶׁר טִפֵּל בָּהֶם בְּאַהֲבָה:

אֵיךְ אֶטָּשְׁכֶם? כְּלָל לֹא אֵדַע;

קָשָׁה עָלַי זוֹ הַפְּרִידָה.

50.jpg

אַךְ בְּנֵי הַיַּעַר קוֹרְאִים אֶל אוּרִי.

לֵךְ, לֵךְ הַבַּיְתָה לְשָׁלוֹם;

נָבוֹא אֵלֶיךָ בַּחֲלוֹם.

וְסָב־הַיַּעַר פּוֹנֶה אֶל אוּרִי לְנַחֲמוֹ:

אַל עֶצֶב, אוּרִי, אַל לְךָ צַעַר;

אַתָּה תָגֵן עַל בְּנֵי־הַיַּעַר.

כָּעֵת אֶל עוֹלָמְךָ תָּשׁוּב.

נַטִּיל עָלֶיךָ תַפְקִיד חָשׁוּב:

לִבְנֵי מִינְךָ הַגֵּד תַּגִּיד,

כִּי אֵין לִפְצֹעַ, לְהַשְׁמִיד

חַיָּה אוֹ צֶמַח. לֵךְ, הַיֶּלֶד,

יְדִידוּתְךָ תָבִיא תוֹעֶלֶת

לִבְנֵי הַיַּעַר, לֵךְ לְשָׁלוֹם!

אוּרִי מִשְׁתַּחֲוֶה וְעוֹמֵד נָבוֹךְ, כְּרוֹצֶה לוֹמַר מָה. הוּא מִסְתַּכֵּל???1 וּבִידִידָיו חֲלִיפוֹת וְשׁוֹתֵק. סָב־הַיַּעַר מוֹחֵא כַּף וְקוֹרֵא לְבַת הַיַּעַר:

הוֹ, בַּת־הַיַּעַר, גְּשִׁי הֲלֹם!

גְּשִׁי, בַּת־הַיַּעַר הַחֲמוּדָה,

שַׂמְחִי אֶת אוּרִי לְעֵת פְּרִידָה!

בַּת־הַיַּעַר בָּאָה בִּיעָף וְיוֹצֵאת בְּמָחוֹל לִפְנֵי אוּרִי וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו, כְּשֶׁסָּב־הַיַּעַר מְחַלֵּל בַּחֲלִילוֹ. צְלִיל הֶחָלִיל נַעֲשֶׂה חֲרִישִׁי כְּהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק, בֵּין בְּנֵי־הַיַּעַר וְאוֹרְחֵיהֶם נִמְתָּח עֲרָפֶל קַל, הַמִּתְעַבֶּה וּמַפְרִיד בֵּינֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אוּרִי, הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף עוֹמְדִים פִּתְאֹם לְבַדָם בְּתוֹךְ הַיַּעַר, וְרַק מֵרָחוֹק עוֹד נִשְׁמָע קוֹלוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר: שְׁמֹר עַל צְמָחִים וְעַל חַיּוֹת!

לְהִתְרָאוֹת! לְהִתְרָאוֹת!

51.jpg

אוּרִי עוֹמֵד כְּתוֹהֶה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת עִם שְׁנֵי חֲבֵרָיו אוֹ אוּלַי לַחֲזֹר אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר.

הַכּוּשִׁי וְהַקּוֹף מְאִיצִים בּוֹ:

בּוֹא, אוּרִי, מָה הַהַשְׁהָיוֹת?

אוּרִי קוֹרֵא בְּעֶצֶב אֶל בְּנֵי הַיַּעַר: לְהִתְרָאוֹת! לְהִתְרָאוֹת!

וְשׁוּב קוֹלוֹ שֶׁל סָב־הַיַּעַר נִשְׁמָע מֵרָחוֹק:

בַּחֲלוֹמְךָ אוֹתְךָ אֶפְקֹד.

לְהִתְרָאוֹת! לְהִתְרָאוֹת!

52.jpg

וְכָל הַחַיּוֹת מִצְטָרְפוֹת אֶל קוֹלוֹ שֶׁל הַסָּב:

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם,

נָבוֹא אֵלֶיךָ בַּחֲלוֹם!

הַקּוֹף מוֹשֵׁךְ אֶת אוּרִי בְּשַׁרְווּלוֹ:

הֵי, אוּרִי, מָה הַפִּקְפּוּקִים?

הֲלֹא בַּבַּיִת מְחַכִּים:

סוף הפרק השלישי


 

סיום    🔗

אוּרִי הַקּוֹף וְהַכּוּשִׁי פּוֹנִים לְדַרְכָם, מִתְרַחֲקִים וְהוֹלְכִים עַד אֲשֶׁר מַגִיעִים שׁוּב אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל אוּרִי. אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ יָפֶה, לֹא כֵן? הִנֵּה הִיא לִפְנֵיכֶם. כָּל הַצַּעֲצוּעִים הָעֲרוּכִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן בִּרְאוֹתָם אֶת הַבָּאִים קוֹפְצִים מִשִּׂמְחָה וּפוֹצְחִים בְּשִׁיר:

אוּרִי שָׁב! אוּרִי בָּא!

בָּרוּךְ הַבָּא! בָּרוּךְ הַבָּא!

53.jpg

סוף



  1. מילה חסרה במקור – הערת פרויקט בן יהודה  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות