בעזהי"ת

 

פתיחה    🔗

יליד ירושלים אני, למשפחה ותיקה, מצד משפחת אמי דור רביעי בארץ, עברו עלי תקופות שונות ממשטר עבדיל חמיד, למשטר הקונסטיטוציה של התורכים הצעירים, גם סבלות המלחמה הקודמת מכיר אני את מדותיהם ותכונות נפשם של הערבים ויודע אני את היחס של שכיננו הערבים אל היהודים מכל התקופות שעברו עלי. בילדותי גרנו בעיר העתיקה בשכנות עם ערבים, מנעורי עובד אני בכל יום יחד עם ערבים.

חניך תלמוד תורה אני, ויוצא מתוך כותלי הישיבה, היחס הרוחני לארצנו הקדושה אינו מטעם ההרגשה וההכרה הלאומית החילונית, אלא של יהודי מאמין ומרגיש את הקשר הרוחני שבין עם ישראל ובין ארצנו הקדושה.

אין אני מלומד לדעת חוקי משפטי העמים בכלל, ומשפטים בין לאומיים בפרט, איני בקי בעניני כלכלה; ובמשטר המדיני, כדי להוכיח על ידי עובדות עד כמה לא מילאה ממשלת המנדט את התחייבותה ע"י הצהרת בלפור, ואפשר שגם הפריעה בידי היהודים להתפתחות הארץ.

אבל הרגשתי באופן אוביקטיבי את היחס של האנגלים אל היהודים, בכל משך הזמן שארצנו נמצאת תחת ממשלת המנדט ובכל התקופות של הנציבים שמשלו בארץ, ואם היו ביניהם אלה שנעשה על ידם פעולות חשובות לטובת היהודים, אבל בשטח הכללי הרגשנו כל הזמן יחס אדישי או אולי גם אויבת ליהודים, ובכל אופן לא לפי רוח המנדט והתחייבותה לעזור ליהודים להקים להם בארצנו את ביתם הלאומי.

אינני פוליטיקאי לדבר בשפת פוליטיקה אני מוסר לפניכם מה שלבי רוחש ומרגיש רק דברים שבלב.

ולא יהיה יהורא מצדי אם ארשה לעצמי להעיר את כבוד חברי ועדת החקירה על איזה עיקרים יסודיים שצריכים להעמיד עליהם את חקירתם בענין נכבד וגורלי זה שנמסר לידיכם ולדעתכם.

אל תשפטו רק עפ“י חשבונות וסטטיסטיקאות יבשים, אלא עליכם לחדור לתוך הרוח הפנימי של שאלה זו בכללה. ועל כל שאלה בפרטות, לפעמים גם במשפט פלילי מתחשבים עם הרוח של הדיון ולא רק עפ”י החוק היבש.

עליכם לשקול כל הטענות ודין ודברים שתקבלו, מאיזו הרגשות הנפשיות של הטוענים הם באים, אם באים הם רק מתוך הרצון הרגיל של אלה החפצים להרוויח ולעמוד על המקח כדי להוציא ולקבל כל מה שאפשר לפי דעתם להרוויח יותר, או שהם באים מעומק הנשמה הרועדת מאלה שכל תקות קיומם תלוי בדיון זה.

גם זאת, אם תקבלו עדות או חוות דעת מאלה שאינם שייכים לאחד משני העמים הנידונים. צריכים לחקור מאיזו נטיה היא באה אם מתוך אהדה ואהבה לצד שהוא עומד מצדו, או מתוך שנאה לצד שכנגד ואם אהבה כזו – בלתי משוחדת – לעם אחר, אינה שולטת עדיין בעולם, אבל שנאה כזו ידוע ששולטת ונמצאת בעולם ומאד צריכים אלה המהוים דעה בשאלה זו לתת חשבון לעצמם אם הם נקיים במצפונם מנטיה זו.

 

דבר אל הקוראים    🔗

יודע אני כי רבים יתמהו, ישאלו, הגם רבי מנדל בסופרים? ומה לו לרבי מנדל שו“ב בעיה”ק ירושלם וממונה וגבאי במוסדות של הישוב הישן, אצל הציונות ולפוליטיקה? אי סייפא לא ספרא, אבל, רבותי בטוח אני שאלה המכירים אותי ויודעים שבמבחר שנותי כליתי הרבה מכוחותי לפעול בעד הרמת כבוד התורה ולומדיה לא יחשדוני שנתפסתי לספרות, זכיתי ב“ה ללמוד ולחדש חדו״ת שנתפרסמו במאספים ובקבצים שונים, ואני מקוה בעזהי”ת לקבצם ולהדפיסם בחוברת מיוחדת, עם מאמרים שנתפרסמו ממני בעתונים, בענינים שעמדו על הפרק.

גם לא במחשבה תחילה ובכונה מוקדמת נגשתי לכתוב דברי אלה כדי לפרסמם, אלא בלילות האפלים אחרי הכרזת בווין הבוגדת והכחשת שלב כל יהודי היה קודר בזעם מלא צער ויגון על חורבן אחינו באירופה, עוד נסער ונרגש הלב בכל מלא דפיקותיו, כי קשה יותר מנשוא התעללות והתכחשות ביחוד כשהם באים מאלה שהם, רוצים שעלינו לא רק לפחד מהם, אלא רוצים מאתנו שגם נכבד אותם וניסיתי – כמו שרגילים לכתוב – לשפוך מרי שיחת לבי על הגליון. ראיתי שכדאי למוסרם ברבים. ביחוד כאשר נמסר עניננו לועדת החקירה המשותפת שתבוא לכאן לחקור ולקבל עדויות שונות בזה וכשהתחלתי להקדים איזה סקירה רוחנית נמשכו הדברים עד שראוים לקבוע להם פרשה בפני עצמה, בשם “על תחית רוח ישראל”.

ואנכי תולעת לגבי ענק שבענקים רבנו הגרא״י קוק זצ"ל שמתי דבריו נר לרגלי, שפעם כשהתחילו לפרסם מכתביו רעיונות ומחשבות לתחיית ישראל וארצו, ואלה אשר מפני השגתם הקצרה, גילו פנים בתורתו שלא כהלכה והרהיבו לזלזל בכבודו, שאלתי את הרב, כלום לא היה חשוב יותר לפרסם מקודם מאוצרות כתביו הקדושים ושו״ת וחדושים בכל מקצועות התורה, השיב לי הרב זה נכון, אבל שהוא מוצא קורת רוח בזה, שיראו בעולם הספרות והמחשבה שעוד לא נתיבש מעין הקודש שאפשר לשאוב ממנו רעיונות ומחשבות להרוות ולהחיות את תנועת התחיה הלאומית ממקור הקודש, כן אנכי הדל כדאי לי לפרסם דברי אלה להראות שגם איש ירושלמי מישוב הישן לבו ער לכל מה שהתרחש ומתרחש בעולמנו ולבו הכואב ומיצר בצרת עמנו מוצא נוחם ומלא תקוה שתחיית ארצו תביא לנו את התחיה והגאולה השלמה.

 

על תחית רוח ישראל בשובו לארצו    🔗

מזמן שנחרב בית מקדשנו וגלינו מארצנו לא נפסק הקשר הרוחני בין עם ישראל ובין ארצנו הקדושה, ובכל דור ודור ששתל בהם הקב״ה צדיקים קדושי עליון, והופיעו עליהם אורות ממרום, לחדש ולהאיר, את רוח ישראל ותורתו בגולה, חדשו והאירו גם את הקשר הרוחני שבין ישראל לארצו. היו תקופות שניסו גם בפעולות מדיניות לשם עליה וישוב, ומפני המצב התרבותי השפל אצל העמים והמצב הפראי ששרר בארץ, גם מפני קושי דרכי התחבורה, לא עלה בידם לחולל גדולות.

בהתקדמות עמי מערב אירופה לחירות ושויון והשכלת ההמון, ובמשטר הדימוקרטי שהביא שינוי גם ביחסם ליהודים שישבו בתוכם, הסירו והתירו את הכבלים שהיו היהודים אסורים בהם ופתחו לפניהם את שערי הגיטו שהיו סגורים בעדם ורבים מאתנו בארצות האלה, נתעה רוחם להאמין שהחירות וההשכלה תביאנה בכנפיהן שיחרורו וחופש גם ליהודים.

נמצאו אז גדולי עמנו שעיניהם בראשם שראו והכירו את הסכנה של טמיעה והתבוללות, והתחילו להטיף לתחיה הלאומית, ומתוך חיבתם הטבעית לעם ישראל, באו גם לרעיון של שיבת ציון. הופיעו רבנים מפורסמים גדולי הרוח שדרשו לציון מתוך מצוות ישוב הארץ, והאחדות והשלימות שבין קיום תורתנו ובין ישוב ובנין ארצנו.

החופש וההשכלה והשוויון האזרחי של אחינו במערב אירופה השפיעו גם על חלק מעמנו שבמזרח אירופה, מקום רוב מנין ובנין של עמנו, ששם שררו עוד הגבלות וגזירות על היהודים, שחשבו ששמש ההשכלה תביא להם מרפא ותרופה לאורח חייהם תתן להם זכויות אזרחיות והתחילו להפיץ את ההשכלה בין היהודים כדי לחקות את אחיהם שבמערב אירופה.

אולם הממשלה הצרית הראקציונרית שפחדה מהשכלת העם בכלל ומהתקדמות היהודים בפרט, התחילה – כדי להסיח את דעת העם – להסית את ההמון לפרעות ושוד בהיהודים, והכבידה עוד יותר את עול הגזירות על היהודים, אז באה תקופת חובבי ציון וחובבי השפה העברית שנוצרה ע“י משכילי וסופרי עמנו שבאו לידי הכרה הלאומית ויצרו והפיצו ספרות עברית ולאומית ותעמולה לעלות לארץ ולבנותה, והשתדלו לקנות אדמה בארצנו וליסד מושבות חקלאיות לחלוצים הראשונים הנקראים בשם “בילו” שעלו לארצנו לישבה ולבנותה, תקופה זו נקראת “עליה שניה” והתחלת “הישוב החדש” אחרי העליה הראשונה של תלמידי הגר”א והבעש“ט זצ”ל מיסדי הישוב הישן.

אז קם הנדיב הגדול מפריז לגואל אדמת ארצנו ומושיע לעולים ומיסד כמה מושבות ותמך גם במושבות של חובבי ציון וגם במושבה פתח־תקוה שנוסדה ע"י יהודי ירושלים שהיו הראשונים שקנו אדמה לשם עבודה חקלאית.

מתוך הגלות הרוחנית של אחינו במערב אירופה, יצא ד“ר הרצל ז”ל אשר צרת אחינו היהודים במזרח נגעה אל לבו הפועם, וגם הרגיש את אכזבת עמנו מההשכלה המערבית ואשר נפקחו עיניו הגדולות להביט ולראות מרחוק את ישועת עמנו בארצנו, ורוח של תחיית ישראל התחילה להתנוסס בקרבו באישיותו הגדולה והכללית, התיצב בעוז ואומץ רוח בפני כל העמים והכריז על “מדינת היהודים”, ותחת דגל ציון שהרים ביד רמה אסף וארגן את כל אלה אשר לבם לציון מכל מחנות ישראל ויסד את ההסתדרות הציונית הכללית, לתבוע מהעמים עפ“י משפט גלוי את שיחרור עמנו ופדות נפשנו וזכותנו לארצנו לגאול אותה שתהי' ל”מדינה יהודית".

אבל לקול התנועה של הציונות המדינית, נענו מקודם רק חלק קטן מכל המון של עם ישראל, וגם רוב החרדים שומרי תורה והמסורה שמסרו נפשם תמיד עליה, נרתעו מפני הציונית החילונית ונשארו לעמוד מרחוק ורבים מגדולי הרבנים המדריכים הרוחניים נסו גם לצאת וללחום נגדה.

אז נמצאו רבנים גדולים אנשי שם ואנשי הרוח שהכרתם לתקומת עמנו ותחיית ארצנו באה אצלם מתוך השקפת התורה והיהדות, ומסרו את עצמם למרות מה שהמתיחו על עצמם התנגדות וגם סבלו לא מעט מרדיפות וקנאות, ויתחילו בתעמולה רחבה בעל פה ובכתב בין חרדי עמנו, שיצטרפו להסתדרות הציונית, ובכח השפעתם רכשו לציון נפשות רבות מגדולי וחשובי החרדים במזרח וגם ממערב אירופה, ויקחו חלק חשוב בכל הפעולות המדיניות וישתתפו בקונגרסים.

עם זה הגיעו לידי ההכרה בנחיצות יסוד ארגון מיוחד מהחרדים לשם הגברת כחם והשפעתם בתוך הציונות, ורבנים חכמים וסופרים אנשי שם בראשות הגאון הרב רבי יצחק יעקב ריינס ז“ל יצאו בקריאת תעמולה ויצרו ויסדו את ההסתדרות הדתית הלאומית בשם “המזרחי” על יסוד סיסמא ידועה: ארץ ישראל לעם ישראל עפ”י תורת ישראל, ויתארגנו בתור פדרציה מיוחדת בתוך הציונות הכללית, והצליחו לחדור בתוך הענינים והצילו כמה פעולות ישוביות וחנוכיות שיתנהלו עפ"י התורה.

ואף כי בארצות אירופה לא עלתה בידי התנועה של המזרחי לרכוש את רוב החרדים וגדולי התורה, אבל שיא ההצלחה של המזרחי היה בארצות הברית באמריקה שהשפיעה הרבה להעריף טל תחיה, להכניס רוח חיים בקרב אחינו החרדים שבאו שמה בזמן ההגירה הגדולה אחרי ימי הפרעות, וביחוד בתחילת המלחמה הקודמת שאלפי אחינו ממזרח אירופה מצאו מפלט באמריקה. וכשבאו שמה כבר מצאו אמנם קהלות של יהודים אזרחיים ובמצב כלכלי מבוסס, אבל הם היו עפ"י רוב יוצאי מערב אירופה שהגרו ובאו שמה לפניהם שהביאו אתם את התורה המזויפת של הריפורמים. ורוח הטמיעה וההתבוללות רחפה כבר על אלה היאהודים בני דת משה, וכן גם נמצאו הרבה יהודים חפשיים ביחוד מחוגי הפועלים שבעברם את האוקינוס לארץ החופש השאירו אחריהם את תורתם ודתם מעבר לים.

גם הציונות לא עצרה כח השפעתה להכות שרשים ולתפוס מקום חשוב לא בין היהודים הריפורמים ולא אצל החפשים לגמרי, ורק הליברליים הנקראים חרדים למחצה נמנו אמנם לדגל הציונות המדינית הכללית וכבר נוסדה שם הסתדרות ציוני אמריקה, אבל גם רוחם ומנהגיהם שקבלו כבר את השפה האנגלית לשפת החנוך והתרבות, היתה זרה לרוח אחינו המהגרים החדשים שהיו עסוקים לבקש משלח יד ומסחר לפרנסתם וטרודים להעלות את משפחתם וקרוביהם מאירופה, והיו בודדים ופזורים בכל ערי אמריקה, ולא עצרו כח לשוב לרוחם ולבסס את עמדתם הצבורית לפי רוחם ולפי טעמם.

בשבילם היה המזרחי למשיב נפשם ולעידוד וחזוק רוחם. הרב רבי מאיר ברלין שנמסר עוד בצעירותו לתנועה הציונית והיה ממחוללי וממיסדי המזרחי שישב מקודם בברלין וערך את השבועון המזרחי “העברי” התישב באמריקה ועם עוד רבנים ועסקנים רבים ממנהיגי המזרחי באירופה שבאו שמה מצאו כר נרחב לפעולה לארגן ולאחד את החרדים הפזורים תחת דגל המזרחי. גם הרב רבי יהודא ליב הכהן פישמן ממיסדיה הראשונים של המזרחי הופיע כמה פעמים באמריקה לעורר ולחזק את המזרחי. הפעולה היתה בין בביסוס עניניהם המקומיים ביסוד קהלות חרדים ובתי תלמוד תורה. גם הישיבה שנוסדה על שם רבי יצחק אלחנן התקדמה והתחזקה ע“י מנהלים וראשי ישיבות חדשים מחברי המזרחי שפתחו גם סימינר עברי על ידה. גם הרבנים בעצמם התארגנו לאגודת הרבנים החרדים לחזק את ידם להרמת כבוד הרבנים וכח השפעתם להגן על שמירת התורה והכשרות. ולקרב את החרדים לרוח התחיה הלאומית הדתית ולעזור ולתמוך בכל הפעולות של המזרחי בארצנו. היהדות החרדית באמריקה נתהוותה לכח חשוב בכל הענינים הכלליים, הסוציאליים והמדיניים. הרפורמים שהרגישו בגבור כח החרדים כי עמדתם מתרופפת ומתמוטטת תחת רגלם ולא יוכלו להחזיק את מקומם וכבודם, התחילו גם הם להתענין יותר במצבם של כל היהודים אשר במזרח אירופה. בזמן סבלות היהודים מרעב וכדומה בשנות המלחמה הקודמת יסדו קרן הצלה ג’וינט שהצילה רבבות מעמנו ובכל פעולותיהם הנמשכות עד היום משתתפים עמהם גם רבנים ועסקנים מהיהדות החרדית, שהשפיעו גם לקבוע קרן מיוחדת לשם עזרה מרכזית להחזקת הישיבות באירופה וגם בא”י. התקרבותם לכל עניני היהודים, הביאה חלק גדול מהם גם לידי הכרה לאומית ונכנסו ותפסו מקום בתוך ההסתדרות הציונות¹ הכללית והעמידו מתוכם אנשים גדולים אנשי שם בעלי השפעה מדינית כמו ראביי סטיפן וויז ודר' אבא הלל סילבר שכוכבו הולך וזורח על כל הבעיות הציונות שאנו עומדים לפניהם עכשיו.

הצלחת המזרחי באמריקה וגם התקדמות תנועת הציונות שנתחזקה ונתפשטה עוד יותר אחרי מות יוצרה דר' הרצל והרמת כבודה ע“י הקונגרסים שנערכו בתכונה רבה ובצורה רשמית בהשתתפות כמה צירים מכל חלקי העולם, ונתקבל הרושם שהציונות הוכרה בתור ביאת כח של כל היהודים, כל זה העירה קנאה בלב היהודים החרדים שנשארו עומדים רחוק מהציונות, והתחילו להרגיש בחסרון כח חרדי עולמי מאוחד ונוצר אצלם הרעיון ליסד ולארגן ג”כ הסתדרות עולמית בשם אגודת־ישראל למען החזקת התורה והיהדות. מחולליה והרוח החיה של תנועה זו היו בעיקר מהיהודים החרדים אשר בגרמניה ואונגריה, הידועים בשיטתם בשיטת ההתבדלות, והם שמצאו את עצמם יותר מלומדים ויותר מוכשרים לנהל את עניני הארגון.

לשם מטרה זו נקראה כנסיה גדולה, והוזמנו רבנים ועסקנים מכל המדינות. גם רבנו מוהרא“י הכהן קוק זצ”ל שהי' אז רב ואב"ד יפו והמושבות הוזמן לכנסיה זו, ואף שאצלו היה זה קשה לעזוב את ארצנו, כאלו לפרוש מן החיים, קבל את ההזמנה בחשבו שיוכל להשפיע על רוח הכנסיה ולהטותה לרכז עיקר מטרתה לבנין ישוב ארצנו.

הועידה לא הספיקה להתקיים, ופרצה המלחמה העולמית הקודמת, שפגעה הרבה בהיהודים במזרח אירופה. כמה קהלות נתדלדלו והתנודדו ממקום למקום בלי מנוח, פרצו גם פרעות מפריצי הגוים שגרמו הרבה אבידות בנפש וברכוש אחינו. גם על הישוב בארצנו עברו תלאות רבות, רעב ופגעים רעים, מצור ומצוק מתגרת יד שלטון הטורקים שחזקה עליהם, בהביטה על היהודים בעין רעה שחשבום נוטים לצדן של ממשלות הברית אויביה. רבים מהחשודים בעיניה גורשו מהארץ.

כשנתקרב קץ המלחמה בשעה שחיילי בריטניה עמדו לפני שערי ארצנו נתפרסמה הצהרת בלפור שהאירה עינם ולבם של בני עמנו בארץ ובגולה, ונתחזקה אמונתם שחבלי המלחמה הם קץ לצרת עמנו, ויביאו צמיחת קרן הגאולה להשיב לעם ישראל את מולדתו וארץ נחלתו. גם תלו תקוות גדולות בוועידת השלום שתשליט סדר ומשטר חדש של צדק והבטחת שלום בין כל העמים ויתקיים חזון נביאינו.

ההסתדרות הציונות ומנהיגיה, שהמלחמה ושבוש דרכי התחבורה בין פזורי עמנו הפריעו לה לפעולות כלליות, התעודדה והתעוררה לתחיה ע"י הצהרת בלפור, התכוננה להתיצב לפני ועידת השלום להגיש לפניה את עצמת תביעתנו שתקבל ותכיר את כל זכיויותינו² בארץ ובגולה, ונגשה גם להכין תכניות רחבות לעליה ולבנין ארצנו. לשם כך באו לארץ חברי ועד הצירים בראשות נשיא הציונים דר' חיים ווייצמן להכניס בה סדרי חיים צבוריים לאומיים תרבותיים חדשים.

אז בא לארצנו גם זאב ז’בוטינסקי שארגן את הלגיון העברי מאלפי חיילים יהודים שהקריבו נפשם בחזיתות היותר קשות למען שיחרור עמנו וגאולת ארצנו, לגייס גם את צעירי הישוב. לקול קריאתו נענו רבים שנשארו מגיוס הטורקי, והתנדבו להצטרף לגדוד העברי ונלחמו בחרף נפש ובגבורה ולקחו חלק חשוב בנצחון של עמי הברית שהביא אתו את קץ המלחמה.

בז’בוטינסקי נתגלתה רוח הגבורה שהתחילה פועמת בלב עמנו. רוח של גבורת ישראל התנוססה בלבו. לא רק כגבור מלחמה אלא גם ההכרה הלאומית הציונית ואהבתו לישראל וארצו נתפרצה אצלו מתוך צנור הגבורה, גבורת הנפש, שהפיח והכניס בהם עצמם רוח של גבורה. הוא לא ידע ותורים, לא סבל התרפסות ותחנונים, לא היה פוליטיקאי בלבד לא הסתפק בצעדים קטנים להשיג קימעא קימעא. כל פעולותיו במאמריו ובנאומיו הנלהבים היו בבחירות באומץ, וקלע תמיד אל המטרה הסופית והבלתי אמצעית.

אבל בכל התנועה וההתעוררות שהביאו עמהן הצהרת בלפור לא מצאו רבים משלומי אמוני ישראל ספוק לרוחם, והרגישו בעומק נשמתם חסרון של תכן קודש פנימי בכל התנועה שנתגלתה רק בצורה מדינית וחילונית.

אז הופיע רבנו גאון ישראל וקדושו מוהרא“י הכהן קוק זצ”ל, שעוד באמצע המלחמה יצא במכתביו לגדולי עמנו (נתפרסמו באגרות ראיה) בקריאה להיות מוכנים ליום השלום שיביא בודאי שנויים במערכת העמים ובהשקפות על סדרי עולם, שישמע שם גם קול ישראל עם הנגזל והנשדד, לתבוע מהם הגזילה שנגזלה מאתנו ולהשיב לנו את כבודנו. כי בלא תקומת ישראל בארצו אין תקומה ושלום מלא לכל העמים. הוא גם עזר לא מעט בהיותו בלונדון ע"י השפעתו נגד משטינינו להשגת הצהרת בלפור.

רבנו אשר אהבת ישראל החסידותית הבלתי גבולית וחיבתו העזה והבוערת לארצנו הקדושה, והשאיפה לתחיית עמנו ובנין ארצנו, נבעו אצלו ממקור פנימיות קדושת התורה, יצא אז לבאר ולגלות את אור צמיחת הגאולה, וקדושת הנשמה הפנימית, החבויה גם בתוך התנועה של הציונית המדינית החילונית, המכוונת בפנימיותה גם לגאולת הקודש ופדות נשמתנו והכריז על תנועת תחיית הקודש בארץ הקודש אשר רק היא מסוגלת לגלות כל האוצרות הרוחניים הקדושים אשר עודם גנוזים בפנימיות התורה, ובפנימיות נשמת עם ישראל, אשר באורם יראו אור ישראל וכל העמים. וכשם שמוטל על כל אחד מישראל לעזור בישוב ובבנין הארץ כן מוטל חוב על עם ישראל לכל אחד ואחד לפי חלקו ומדתו בקודש לעזור גם בתחיית כל הערכים והקנינים הקדושים שלנו בתוך עצוב הצביון הלאומי שיווצר בארצנו.³

אולם כשם שחשכת הגלות העיבה והחשיכה את עיני רוב אחינו בגולה מלראות את זריחת ניצוצי תחילת הגאולה ולא הקשיבו לשמוע לקול קריאת ההשגחה העליונה אשר לב מלכים ושרים בידה לשוב בהמון עם רכושם לארצנו לבנות ולהבנות, כן לא נפקחו עוד עיני רוב חרדי עמנו, וגם גדולי התורה, מלראות את אור המאיר מאורות הקודש ולהקשיב לקול קריאתו לתחיית הקודש בארץ הקודש.

ולמרות מה שחלק גדול מעמנו במקום שנמצאו שמה כחות רוחניים גדולים נגזרו ונחשבו אז לאבודים ח“ו ולאבר נפרד, בכ”ז אלה ששבו מנדידותם למקומותיהם בערי פולניה הגדולה שהשיגה אז את חירותה ועצמותה, חשבו שהגיעו כבר למנוחתם ושלוותם, והתעודדו שוב יחד עם אחינו אשר בגרמניה החפשית לחדש ולארגן את אגודת ישראל כדי לחזקו ולקומם את עמנו בגולה מבלי להעמיד במרכז שאיפותיה ובראש פעולותיה את תחייתה ובנינה של ארצנו הקדושה.

לא התרוממו לידי גובה זה, לחדש וליצור איזה נקודה מרכזית, איזו שאיפה כללית שיהי' בכחה להשפיע על כל חלק וחלק של העם ועל כל יחיד ויחיד בישראל, להפיח ולהכניס בהם רוח של תחיה כללית, תחיית עם ישראל כולה, כדי לרומם לרכז ולאחד את כל חלק ופרט ולהגביה אותם להכלל. “האגודה” כאלו נוצרה רק ליצור כח כללי כדי לחזק את כל חלק ואת כל פרט וההבדל שבין שני המושגים האלה הם הסוד הפנימי של ההבדל בין חשכת הגלות ובין אור הגאולה. יאמרו לנו: התורה היא כללית והאגודה קבלה עליה לחזק את התורה לימודה וקיום מצוותיה. אמנם כן, אבל האם היה חסר מעולם בגולה גם קודם יסוד האגודה, בכל עיר מחוז ומדינה בתי תלמוד תורה וישיבות גדולות ומפורסמות שמשם יצאה תורה ואורה לכל תפוצות ישראל? האם גם אלה גאוני התורה וראשי הישיבות שעמדו בראש האגודה לא יצאו מהן? מעולם לא חסרו עסקנים ונדיבים שמסרו עצמם לקיים ולחזק את מוסדות התורה ואשר להחזקת התורה גם אחרי יסוד אגוד״י הכללית נשארו הפעולות שבכל עיר ומדינה כל אחת בפני עצמה לפי מצבי מקומותיהם ולפי תכונתם הספציפית.

תיאוריה חדשה נוצרה מאת ראשי האגודה המלומדים מגרמניה, והוא: שלטוֹן התורה, אבל גם המושג הזה לפי שיטתם הוא בעיקר שליטת התורה על היחיד הפרטי, כלומר שחוב מוטל על כל כח צבורי וכש“כ על כח לאומי להטיל חוב על כל יחיד שיתנהג עפ”י הלכות התורה מה שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. אבל האם בגלל זה שמפני איזו סבה שהיא החוב הזה איננו מתקיים, כלום מפני זה יש להסתלק מהכלל? דעה זו נתקבלה במדיניות העולם הדימוקרטית ששלטון המדינה הוא רק לתיקון היחיד אבל לא בענינים הרוחניים. ביחוד בענינים הרוחניים הקדושים שלנו, שבהם תכנים וערכים כאלה שאינם נפגעים מהפגמים הפרטיים ואינם פוטרים אותנו מלהכלל בהם. כדי להגביר כחם ולהרימם, כדי שיוכלו לתקן את הפגמים הפרטיים הרי לפי דעתנו ע“י עצם ההתגלות של הכח הכללי יתוקנו הפרטים מעצמם, וגם בקיום כל מצוה יש לכוין לשם יחודו ית”ש ולשם כל ישראל.

ועל עצם התורה הכללית ברור הדבר שאין המלומדים האלה אובטריטטים שיכולים להורות לנו את דרך ההנהגה הכללית. בכלל עדיין לא נגלה לפנינו חלק התורה הזה בכל פרטיו, ורק ע“י התגלות הכח הכללי של עם ישראל שאינו יכול להתגלות אלא בארצו יתגלה לנו החלק הזה בכל גלויו. רבנו ז”ל היה רגיל לאמר שמפני זה יש מצוה מיוחדת למלך ישראל שיהיה אצלו ספר משנה תורה שרק המלך שבו מתגלה הכח הכללי שבישראל היה יכול להשיג מהתורה גם הלכות הנהגת המדינה. ושמעתי שאומרים שזה מרומז בתורה שכתוב “וקרא בו כל ימי חייו” היינו שהמלך יכול לקרוא ולמצוא בתורה את כל ימי חייו.

המושג שלטון הוא בכלל מוזר לנו, כי אין לעם ישראל שום נטיה לשלטון של כפיה ומה נעימים הם דברי מרן הגרי“מ חרלפ בספרו “מי מרום” מסביב לשמונה פרקים להרמב”ם, וזיל.

הבדל רב בין חלק הטוב להרע שהטוב הוא עד לעצמו ואינו זקוק להתאמצות של מושגי שלטון. המושג שלטון בא רק במקום שאין כח עצמי וחפץ לשלוט בלא רשות, וכל דבר שהפנימיות יותר ריקה בו, מתאוה לשלטון…וטובה הכנעה אחת מצד ההכרה ממאה הכנעות מצד העריצות והשלטונות.

האמת העליונה זו תורת ה‘, לא באה אל האדם בשבט של שלטון, הופיע מהר פארן… שחזר הקב“ה על כל אומה ולשון ולא קבלוהו… ומטעם זה אין אנו מוצאים תואר שליט להקב”ה כ"א בברכת אבלים “שליט בעולמו”, כי מצד הטוב לפני החטא לא היה מושג כלפי מעלה בשם שלטון… וזהו "כי לה’ המלוכה ומושל בגוים" נתבטא בזה ההבדל בין ישראל לעמים.

אולם גם ההסתדרות המזרחי לא פנתה די לבה לקריאת הרב לרכז פעולות מיוחדות לשם תחיית הקודש עצמו, עסוקה היתה אז למעלה ראש בענינים פוליטיים כלליים אשר בתוך הציונות, ובחזוק ובצור והרחבת פעולותיה לעליה ישוב ובנין שיהיו על פי התורה ולהצלת החינוך ביסוד בתי חינוך בהערים ובהמושבות עפ"י טהרת הקודש, וגם בארגון הענינים הצבוריים ומוסדות הלאומיים בהארץ, אבל עדיין לא עסקה אז ולא חדרה בתוך הענינים הקדושים הפנימיים, אף שבזה היתה יכולה לרכוש כחות רבים ונפשות רבות מחוגי הישוב הישן, שרבים עוד עמדו מרחוק, אם לא גם כנגד. ואף שבכל הזדמנות עזרו ראשי ומנהיגי המזרחי למוסדות של הישוב הישן, אבל עדיין לא הגיע הדבר לידי איזו שתוף פעולה. בזמן האחרון עמדה על שגיאותיה והתחילה לפעול באופן ישר למען החזקת מפעלי התורה והישיבות הוותיקות בשיתוף עם רבנים ועסקנים מהישוב הישן כמו שיובא להלן.

בתקופה זו אחרי המלחמה. התחוללה תנועה בין הצעירים אשר בתוך הסתדרות המזרחי בשם “תורה ועבודה” לשם הכשרת נוער החרדי בגולה בעבודה חקלאית יחד עם קביעות בלמודים בתלמוד במדה חשובה, ולהעלותם על אדמת ארצנו לעבדה ולבנותה, וגם להמשיך בלמודם בתורה. בראש תנועה זו עמדו מחוללי הרעיון, הני תרי צנתרי דרחבא גדולי הרוח עמוסים בתורה ובספרות היהדות יחד עם התלהבות החסידותית לתחית עמנו וארצנו, הרב רבי שמואל חיים לנדו ז“ל, והרה”ח סופר וחוקר דר' אברהם עובדיה הכהן ז"ל. אחרי תעמולה רחבה בנאומים ובמאמרים נלהבים, נצטרפו לתנועה זו רבים מהצעירים החרדים אשר במדינות מזרח אירופה, עלו בעצמם לארצנו, וזכו עוד לראות בהתגשמות רעיונם: שניהם נאספו בדמי ימיהם וזכרם קודש ישאר לברכה עד עולם. הצעירים שעלו עמהם ואחריהם, וגם אלה שנמצאו בארץ עלו על אדמת קרן קימת במקומות שוממים, ולקחו בידם את ומחרשה, לשדד אדמתם בזיעת אפם יחד עם קביעת עתים לתורה, ובעזרת המרכז העולמי של המזרחי הסתדרו ויסדו קיבוצים וישובים במקומות פזורים ובודדים המנחילים כבוד ליהדות החרדית. בין הצעירים העולים נמצאו גם אלה שמצאו עבודה במקצועות שונים בערים, וכדי להגן עליהם שלא יקופחו מהסתדרות עבודה הכללית וכדי שיהנו גם מכל זכויות הפועלים התארגנו יחד העובדים בעיר ובשדה בשם “הפועל המזרחי” ומיוצגים מהם במרכז הסתדרות המזרחי העולמית.

בין מחוללי התנועה בפעולותיה תופסים מקומות חשובים; הליטאים, מר אליהו משה גיניחובסקי שהצטיין בפעולותיו למען קרן ארץ ישראל של המזרחי, ובספרות תולדות הרבנים הראשונים שדרשו לחיבת ציון וישוב ארץ ישראל, ומר משה שפירא, נציג הפועל המזרחי בסוכנות. נציגי המזרחי והפו"ה בהנהלת ועד הלאומי הם הרב משה אוסטרובסקי. ומר ש. ז. שרגאי.

עוד קודם גמר המלחמה כשנכבשה ירושלם ע“י האנגלים כשהופיעו ובאו לארצנו חברי ועד הצירים מנהיגי הציונים בראשות דר' וויצמן כנזכר מקודם התעוררו מנהיגי הישוב הישן שדאגו לקיום והחזקת אופיים של המפעלים הגדולים, מוסדות התורה צדקה וחסד שנוסדו ע”י ראשוני מוסדי הישוב מזמן תלמידי הגר“א והבעש”ט ז“ל ושנתגדלו ונתרחבו יחד עם הרחבת הישוב, מהעולים והחלוצים הראשונים שסללו והכינו את הדרך להישוב החדש, ובאסיפה גדולה של כל גדולי התורה ראשי בתי דינים מורי הוראות וראשי המוסדות הוחלט להזמין את רבנו גאון ישראל מוהרי”א קוק שנמצא אז בלונדון, ואשר עוד מקודם בהיותו רב ואב“ד יפו והמושבות נשאו עיניהם אליו שימלא מקום הרבנות הירושלמית שנשאר ריק אחרי הסתלקות רבה הראשון של ירושלם רבנו רבי שמואל סלאנט זצ”ל, ואשר זמן קצר ישב עליה גם חותנו רבנו הגאון האדר“ת זצ”ל. על כתר הרבנות שנשלח אליו חתמו כל ראשי הכוללים פרושים וחסידים, רבנים חברי בתי הדינים, מוח"צ וראשי מוסדות.

בהזדמנות הראשונה אחרי שביתת הנשק שב רבנו לארצנו, והופיע בשערי ירושלם ונתקבל בכבוד גדול, ובלבו ובידו היו תכניות גדולות להחיאת קנינינו הקדושים, לסדר ולהרים את כבוד הרבנות וכבוד התורה, גם תכנית רחבה לישיבה מרכזית עולמית שתוכל להתחרות גם באוניברסיטה.

אולם הוא נתקל בעיר הקדש בהתנגדות של קנאים קצוניים ביחוד מיוצאי המדינות ששם אחזו בשיטת ההתבדלות שחששו מפני יחסו הרוחני לציונות ויחסו לחפשיים אף שעיקר תפקידו וכונתו במה שקבל עליו את הרבנות הירושלמית היה כדי לפעול ולעמוד בראש המוסדות של הישוב הישן לחזקם ולהרחיבם ולהרים כבודם וביחוד להטבת מצב הישיבות ולומדיה כמו שבאר בתכנית של הישיבה העולמית שאין כונתו להגביל את ערך הישיבות הותיקות אלה. עיקר האידיאל שלו בישיבה העולמית היה שתהיה המרכזית בעולם ולהעלות את מיטב הכוחות הצעירים העילואיים מהישיבות שבגולה לארצנו לגאול גם את התורה מהגלות ולאחד ולקשר את תחית התורה עם תחית העם והארץ.

המתנגדים לא הביטו על כל זה ובהשענם על כח האגודה שבגולה שקראו את עצמם על שמה, חתרו להחליש את כחו והשפעתו של הרב, ויכריזו על רבנות ועדה חרדית כביכול נבדלת על ידי הפרוד הזה נתחרפה המחלוקת וטכסיסיה, שגרמה גם לחלישת כח החרדים בכלל, כחות רבים כילו לריק בזמן שהיו יכולים להשתמש בהם ובכח השפעתו הגדולה של רבנו, להגדיל ולהגביר כח החרדים בשעה שהיתה יותר מוכשרת לכך, עת שהבלתי דתיים לא היו עוד מאורגנים וחזקים כל כך, וע“י אחוד כח החרדים היו יכולים להגדיל ולהרחיב את המוסדות של הישוב הישן וגם לתפוס מקום יותר חשוב בהמוסדות הלאומיים שהתחילו אז להסתדר, וע”י זה גם להגביר כח התורה בכל הישוב כולו.

הרב לא רפה ידו, ולא פנה לבו גם לזלזולים, ואף שהפריעו הרבה בעד כל איזה פעולה גדולה ורחבה, פעל בכל זאת ועזר הרבה עד כמה שידו הגיעה לטובת מוסדות התורה צדקה וחסד של הישוב הישן שהיו תחת נשיאותו, גם מצא נוחם רב לרוחו הגדולה ביסוד מפעל חייו “הישיבה המרכזית” שהלכה ונתרחבה על ידי שהעלה כמה בחורים עלויים מהישיבות שבגולה, שלמדו בשקידה רבה וקבלו השפעה רוחנית וסדר למוד מרבנו שהרצה בפרקים ידועים לפניהם וגם לפני כמה לומדים מהישיבות הוותיקות שבאו להקשיב להרצאותיו בהלכה וברעיונות רוחניים ומוסריים, וע“י תלמידו הגדול הגאון מרן רבי יעקב משה חרל״פ שליטא שקשר נשמות היה ביניהם ושפע רב של מחשבות וזרמי חיים עליונים של הרב הושפעו והוזרמו עליו שנתמנה לראש הישיבה, והשפיע מכחו הגדול בתלמוד ופוסקים ומרוחו במחשבות עליונות על תלמידי הישיבה ע”י שיעוריו הקבועים בהלכה ובענינים רוחניים.

גם עוד ראשי ישיבות שבגולה הלכו אחרי דרך רבנו בזה שבאו לארץ והביאו אתם את הישיבות שלהם ותלמידיהן והכניסו חיים חדשים בין כל לומדי הישיבות.

הרב פעל הרבה על ידי השפעתו הפוליטית להשיג רשיונות עליה בשביל רבנים גדולים וחשובים שנמצאו ברוסיה שהיתה אז מסוגרת וכשבאו לכאן, הרב תמך וחיזק בהם שיסתדרו בארץ ועזר הרבה להם ביסוד ארגון מיוחד בשם “עזרה לרבנים פליטי רוסיה”. המוסד הזה הצליח הרבה להתגדל ולהתרחב בפעולות גדולות למען הרבנים הפליטים, והוא עזר עכשיו גם לרבנים פליטים משאר מדינות.

עתה גם קנו מגרש גדול ברומה של עיר על יד רוממה ובימים אלו הונח אבן הפינה לבנין בתי דירה לרבנים הפליטים.

בשביל החזקת הישיבות וכל המוסדות בירושלם לא נמנע הרב מלנסוע לאמריקה שנתקבל שמה בכבוד מלכים והצליח לאסוף סכומים גדולים וגם תקציבים קבועים בעד מוסדות התורה והחסד שנהנו מזה רבים ממתנגדיו שלא השיבו לו כגמולו בשובו לארץ אחרי הצלחתו הגדולה וגם נחל מהם אי־כבוד כידוע.

כשהיה רבנו בניו יורק ונפגש עם הנדיב מר הערי פישיל שמסר לפניו שיש בדעתו ליסד בירושלם איזה מוסד תורני הציע לו רבנו לכונן מכון לדרישת התלמוד מחבר ת“ח שיעזרו להרב בעבור חלק ביאור ההלכה על יד הלכה ברורה שחבר רבנו על כל הש”ס תמצית הלכה פסוקה של הרמב“ם והראב”ד וכו' ולהדפיסו על כל דף ודף על פי סדר העין משפט. כשבא מר פישיל לירושלם נבחרו צעירים מהמצוינים שבחשיבות שנתרכזו בבנין נהדר שקנה לשם “מכון הערי פישיל לדרישת התלמוד” בנשיאותו של רבנו ובפיקוחו של אחיו הגר“ד קוק שליט”א. חבר לומדי המכון הצליחו בשקידה ובכשרון ללמוד ולעבד את ביאור הלכה עם תוספות ביאור על מסכת ביצה שנדפסה בהדור רב עם הלכה ברורה של הרב וזכתה לאהבה ותהלה בקרב הלומדים.

בהסתלקותו של רבנו עסקו חברי המכון בהוצאת חמשה ספרים מפירושי הראשונים שהיו טמונים בגנזי כתב יד בספריות שונות על מסכת מועד קטן לזכר אבלות על רבנו ז"ל, עבודה זו נעשתה בפקוחו של הגאון החוקר התלמודי ר' שאול ליברמן חתן הרב רבי מאיר ברלין שנדפסו כלם יחד בכרך מהודר אחד.

עם נסיעתו של הגר“ש ליברמן לכהן בתור פרופיסור בנוי יורק נתקבל במקומו למפקח על העבודה הספרותית במחקרי כי”ק אחד מחברי המכון הגאון רימ“ל זק”ש חתן הרב חרל"פ, שהצטיין בחבוריו ובחידושיו הרבים בספרות התלמוד.

החברים מהמחזור הראשון שיצאו מכותלי המכון, קלטו אל תוכם מדרכי הלמוד של שיטת רבנו בבירור ההלכה, ובעבודה מחקרית תורנית לעבור כתבי יד קדושים, ויהיו לגדולי ישראל ורבים נהנים מאורם ולפי ששמענו מתכונן הנדיב מר ישראל אהרן המכונה הערי פישיל לבוא לירושלם להרחיב את המכון, להעמידו על תלו לתפארת ולשם תחית התורה ורוח ישראל בשובו לארצנו.

מכל מה שחפשו מתנגדיו להשפיל את כבודו של הרב לא נפגעה נפשו ולא דיכאו את רוחו הגדולה כ“כ כמו פירוד השחיטה, שמעולם היתה יסוד קודש לכל הקהלות בישראל, וגם בירושלים התקיים אחוד השחיטה השגחתה וכשרותה כמה עשרות בשנים ביסודות קבועים ע”י גאוני ורבני ירושלם קדושי עליון ושעמדה תחת הנהלת רבנים וחשובי העיר מכל הכוללים פרושים וחסידים. איחוד השחיטה נמשכה מאז עד שנפרדה ע“י האגודה והעדה הנבדלת בזמן שלא היה עוד שום חשש שהנהלת השחיטה תעבור לידי חלוניים, והפרוד גרם לידי אפשרות של מכשולים רבים שכח רב והתאמצות רבה דרוש כדי למנוע אותם, וכדי להבטיח גם לעתיד שלא יבואו שינויים בהנהלת השחיטה ע”י יסוד הקהילות הכלליות חידש הרב בסוף ימיו הצעה של חוקה חדשה שנתקבלה באסיפה גדולה מכל רבני הארץ שנחתמה בחתימה האחרונה של רבנו זצ“ל והיא שהשחיטה וכל הענינים הדתיים יעמדו תמיד תחת רשות “מועצה דתית” הנבחרת ע”י הרבנות הראשית בכל עיר ומושבה בארץ. חוקה זו נתאשרה אח’כ ע"י הממשלה ונכנסה בחוקת הקהלות הרשמית.⁴

ומפני הרעה שהתחילה להראות אותותיה משעלה שלטון הרשעה הזדונית, וראשית מלחמתו הכריז על היהודים וגם שכנתה ממשלת פולניה כרתה עמו ברית והתחילה ללחוץ על היהודים בגזירות רעות, נאסף הצדיק, נסתמו האורות, והחושך התחיל לפרוש כנפיו על כל העולם שחרד מפני שטן המשחית, שנשא עיניו לכבוש ולהכניע לשעבד את כל העמים תחתיו. בתחילה כבש את המדינות הקטנות השוכנות על גבולו. ממשלת בריטניה נקטה בשיטת ההתפיסות וויתורים על חשבון חופשת העמים החלשים, וצרת היהודים. מצאו גם שכנינו הערבים את השעה הראויה להם לעורר את תביעתם של נגד זכויותינו בארץ. בראותם שאין מי שמגין על היהודים, והתחילו בפרעות ורציחות בארץ, ודמי נקיים וטהורים נשפכו על אדמת קודש. הממשלה העמידה פנים כאלו קצרה ידה לעמוד נגד התקוממות הערבים, והתחילה שוב בוכוחים ודיונים, למצוא עוד פשרות וויתורים להערבים על חשבון זכותנו, והוציאה את הספר הלבן המחפּיר. היהודים דחו אותו במחאות והפגנות שנערכו בארץ ובחו"ל, גם ועדת המנדטים של חבר הלאומים גינתה את הספר הלבן, והביעה דעתה שזוהי הפרת התחיבותה של בריטניה לעם היהודי.

בין כך פרצה המלחמה העולמית בכל אימתה ונוראותיה. לא הועילו כל הויתורים ולא עצרו בעד האויב השטני של האנושיות. הוא הפר בריתות והסכמים ופלש לפולניה. בריטניה שהתחיבה בעד שלימות פולניה, וצרפת בעלת בריתה, הכריזו מלחמה על גרמניה, ועוד טרם התכוננו למלחמה, נפלה פולניה תחתיה, ובכל מדרך כף רגלו הרס והחריב בלי חמלה, את כל זעמו שפך על היהודים עם חרמו ששעבדם לעבודת כפיה ואת רכושם החרים והתחיל להפיק זממו הרע להשמיד חלילה את היהודים מגוי. אחרי התקפת בזק על צרפת שנפלה ונכנעה לפניו, ומוסוליני חברו לרעה הכריז מלחמה נגד ממשלות הברית, עברו דרך אפריקה הצפונית ודחפו את צבא הברית עד שהגיעו קרוב לשערי ארצנו.

גם כשהיתה הסכנה קרובה לא נפלה רוח הישוב. אמנם גדול היה היגון העמוק על חורבן עמנו שהלך וכלה ח“ו ע”י הצורר באין מושיע ומציל מידו, ובאין אף שום מפנה והתאמצות מכל בעלי הכחות בעולם לבקש עצות להצילם, ומבלי ראות גם השתתפות בצערנו לנחם אותנו באבלנו, אך מצאנו נוחם בעבודתנו ובפועל כפנו להגדיל כחנו בארצנו ארץ נחמתנו. מהלך זרם החיים הלך במסלולו בעיר ובישוב בכל מלא כחו. כמה ענפי תעשיה ותוצרת נתחדשו בארץ למלאות את חסרון היבוא ע“י־יהודים בעלי מקצועות שונות מדע ובטכניקה שהגרו לארצנו מארץ הדמים בזמן שהיה עוד בידם להציל גם רכושם הביאו אתם. גם תעשיה כבדה נוצרה בארץ שעבדה הרבה למאמץ המלחמה, לחובת ההתגיסות שהכריזו מוסדותינו נענו אלפי צעירים בחורים ובחורות שהתנדבו לצאת לקרב ולחזית במערכת המלחמה והראו גבורה וחרף נפש בלי חת אף קודם שזכינו להסכמת הממשלה לארגן פלוגה עברית תחת דגל לאומי, מלבד המגביות השונות להצלה שהוכרזה בארצנו ושהישוב נענה להן ברוח נדיבה ויד רחבה ונאספו סכומים עצומים נתגדלה פי כמה השתתפות הישוב בקרנות הלאומיות. כמה ישובים וקיבוצים רבים נתוספו במקומות בודדים ושוממים בישוב ע”י צעירים חלוצים שחרפו נפשם לעלות עליהן ולבנותן.

קרן הקימת לישראל היחידה לגאולת אדמה, ושרבנו ז“ל כתב שהכל מודים בה והכל חייבים בה, הצליחה דוקא בעצם שנות המלחמה לרכוש שטחים גדולים מאלה שלא עלה בידם להשיג מקודם למרות הפרעות רבות, ודבר חשוב ונשגב מאד יצאה מאת הנהלת קרן הקימת במה שקבעה מחלקה חרדית מיוחדת בהנהלת הרב משה דוד גרוס שכל ההכנסות מאת החרדים יוקדשו למען ישובים דתיים, ושנמסרו אמנם לידי חברי הפועל המזרחי שעלו עליהם לעבדם ולבנותם ע”י עזרת המזרחי העולמי של הסתדרות המזרחי, ויש לשמוח הרבה על הופעה חדשה שגם פועלי אגודת ישראל קבלו שטחי אדמה מקרן הקימת ליסד ישובים בשבילם.

גם על שדה התרבות ובמדע נוצרו גדולות, באוניברסיטה העברית נתוספו מחלקות חדשות למדע הטבע והטכניקה ומדע הרוח ונתעשרה במורים בעלי מדע בתוארים גבוהים שהגרו לארץ. יצירות חימיות ומדיציניות נוצרו בארץ שנהנו מהן צבא הברית וכל ארצות המזרח.

ארגונים תרבותיים וספרותיים נתארגנו שהוציאו ספרים בכל ענפי הספרות, כמה חברות להוצאת ספרים נוסדו שהפיצו אלפי ספרים של מדע בקורת, וספרות עממית, גם לשם הגברת והפצת התרבות הדתית נעשו מאמצים רבים וחשובים ע"י מוסדות וארגונים שונים. הסטודנטים הדתיים נתארגנו בשם “יבנה”, והם מסדרים הרצאות רוחניות במדע היהדות הדתית, ואסיפות של התיעצות כדי להגן על מצבם ועמדתם, נתארגנו גם הסופרים הדתיים בשם “אגוד סופרים דתיים” העוסקים להעשיר את הספרות הדתית בספרים ועתונים ומסדרים גם הרצאות פומביות עממיות.

וכאן מקום להעיר, שהמושג דתיים, הוא רק תיאור יחסי, אבל לכח מאורגן לשם השפעה ויצירה רוחנית אין התואר הטפל של דתיים מביע את עיקר המגמה שצריכים להפיק ע"י השפעתם כדי להשיגה ולהגיע אליה. כל פעולה לשם השפעה אם היא באה רק לשם הגנה ושמירה על הדת אינה יכולה להביא את התכלית הנרצה אם אין בכחה גם להחיות ולגלות את התכן הפנימי של הדת עצמה.

הדת והאמונה נעשות יותר מדי לשיגרא בעלמא שכל מה שמדברים מתכווחים⁵ ונואמים הם רק לשם תיאור היופי והתועלת שבהן כדי להסביר שסדר חיינו הפרטיים והלאומיים יהיו יותר נוחים ויותר יפים ונעימים אם נתנהג עפ"י הדת אבל אין בהם משום הבעה וגילוי עצם קדושת המושגים האלה מצד עצמם.

ישנם גם סופרים דתיים מלומדים אנשי מדע המחוננים בכשרונות גלויים בעלי סגנון יפה ומדעי וגם נואמים מצוינים הכותבים ומרצים על הפילוסופיה הדתית גם מדברים וכותבים הרבה על החסידות ותיאורי דמויות של צדיקים וגדולי הרוח אבל עוד לא ראינו ולא שמענו שיתעסקו בפתרון שאלה ובעיה זו. אילו הם אופני ודרכי ההשפעה והדרכה שעל ידן נזכה שגם בדור הזה יתגדלו ויתחנכו אלה שהם בעצמם יהיו לצדיקים וחסידים, בעלי השגה עובדיה, בהתפעלות ובהתלהבות? לזה דרושה לנו השפעה חיה שכל קוי החיים יזרמו מתוך אמונה וקרבת אלקים חיים. כל הקנינים והערכים הקדשים צריכים לקבל צורה וצביון כללי ולאומי. יפה מאד עשו איפוא הארגונים הדתיים במה שסדרו בצורה חגיגית גלויה ופומבית במוצאי שנת השביעית את הזכר למצות הקהל.

גם אצל הסופרים הכלליים אנו מוצאים הרהורי תשובה שנשוב לעצמנו לרוחנו אנו. בהירחון שלהם מוסר איש מדעי חשוב, תמצית משנתו הדתית – הפילוסופית של רבנו ז“ל, הוא מצטט אמרים ופתגמים של הרב ומנסה למצוא את החוטים המקשרים אותם להשיג מהם את התפיסה הכללית של הרב, את האחדות והשויה ר”ל את בחינת ההרמוניה שבעולם, “הכל אינו כ”א התגלות האחדות המתראה בנצוצים שונים" “אין ההתגלות הרוחנית צריכה לטשטש את העולם החמרי בציוריו הגלוים”, והוא מפרש בהירות זו של היחס משמע גילוי הזיקה של החומר לרוח, וגדולה מזו: התעלותו של החומר למדרגה של הרוח. “את הרוחניות אין מתקנים בדורנו כי אם במלוי הגשמיות” אחת מהתעודות של התגלות רזי תורה בעולם היא להשקיף גם על החול מתוך אספקלריה של קודש לדעת שאין באמת חול מוחלט… ומצא שעי“ז מתקרבים הערכים יחד, ואחדות העולמים מתבלטת” “הקודש צריך שיבנה על יסוד החול, החול הוא החומר של הקודש והקודש הוא לו צורה” והוא מבאר: מתוך האספקלריה של הבעיה הדתית המוגדרת נודעת חשיבות מכרעת לקביעת היחס בין קודש לחול, הן שתי מערכות ערכים בנות חשיבות דתית… ובהעלותם לרמה של כוללות, הוא חל גם על תחום הערכים… הקודש והחול מועלים לרמה אחת, היא רמת הקודש “והתעלות על הכל לקודש ולאחוה, להשויה ולעדינות הוא הרעיון הנצחי… הרעיון הכללי של ההויה”.

ועד כמה שיש לקבל ברצון הופעה זו שאנשי מדע כלליים מתעמקים לתפוס את הדעה והמחשבה הקדושות יש להצטער מאידך גיסא מה שאנו רואים שהם מתעלמים מהכונה האמתית של הדעות הקדושות וכונת הרב ז"ל, וכאלו הם מתבישים להודות שעיקר כונתם היא שרק על ידי יחודים בקיום המצוות בפועל ובכונה לשמם אז מתעלים החומר והחול אל הרוח והקודש לשם קדושה העליונה.

ואנו בטוחים שאם ישיבו לנו את ארץ נחלתנו ונשיב אל מנוחת נפשנו לחיות את חיינו בארצנו המסוגלת לרוחנו המקורי יתגלה רוח נשמתנו ויתגלו עוד הכחות הרוחניים הנסתרים ונעלמים אצלנו, ויקומו עוד לנו חוזים שיופיע עליהם רוח ממרום וישפיעו עלינו שפע קודש וברכה לכל העולם.

לשם ידיעה נכונה והשגה בספרי רבנו ז“ל, נתארגנו הצמאים לדברי הרב בחוג מיוחד בשם חוג־הראיה וקובעים שיעורים מיוחדים ללמוד בספרי הרב, בהסברת בנו יחידו הממשיך רוחו הכביר של אביו ז”ל בישיבה המרכזית הרה“ג הצ' רבי צבי יהודא קוק שליט״א שספג מעמקי פנימיות המחשבה של רבינו ז”ל וע“י הרה”ג גדול הרוח והמדע הנזיר רבי דוד הכהן ממנהלי הישיבה שקבל השפעה רבה מאת הרב ז“ל. אגודה מיוחדת שבראשה עומד הרב רבי מאיר ברלין נוסדה להדפיס ולהוציא לאור את כל כתבי הרב ז”ל, וכבר הו“ל ספרי הלכה שו”ת בשם משפט כהן, דעת כהן וסדור עולת ראיה ערוכים ע“י בנו הרה”ג צבי יהודה הנ“ז וכמה חלקים מהאוצר הרוחני “אורות הקודש” מסודרים ע”י הר“ד הכהן הנ”ז ועוד ידם נטויה להדפיס את אוצרות כ“ק של הרב ז”ל.

הופעה חדשה ומשמחת היא שגם מוסדותנו הלאומיים התחילו לעזור בהפצת התרבות הדתית, מחלקת התרבות שעל יד ועד הלאומי קבעה מחלקה מיוחדת לשם התרבות הדתית ע"י הרצאות ושיעורים קבועים בידיעת התורה ומדע היהדות, בראשה עומד הרב הגדול בחכמה ודעת סופר ונואם בחסד עליון רבי אברהם חן שליט״א.

דבר גדול ונשגב להרחבת ספרות התורה, יצא מאת הסוכנות היהודית ומאת המזרחי ע“י השפעת נציג המזרחי בהסוכנות הרב ר' י”ל הכהן פישמן, שקבעו תקציב מיוחד בשם מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי לסיוע למחברים ספרי הלכה ומחקר היהדות ולספרות דתית, מלבד הירחון התורני “סיני” המוקדש לתורה מדע וספרות בעריכת הרב י“ל הכהן פישמן, יש להזכיר חבוריו של מרן הגאון הרב הראשי ראשל”צ רבי בן ציון עוזיאל שליט“א שו”ת בהלכה למעשה בדיוני משפט ירושה ואישות ובדיונים התלויים בארץ וגם ספרי דרוש לתחית ישראל בארצנו. בסיוע מוסד הרב קוק יצאו לאור החלקים האחרונים מחבוריו של הגאון רבי משה אביגדור עמיאל ז“ל, בשם “בית־מידות” המבאר עפ”י שטתו שגם בסברות ובשכל ההגיון שבתורה שבעל פה יש מדות קבועות ושוות בכל ההלכות והסוגיות השונות שבש“ס, ועפ”י יסוד זה מבאר מפרק ומתרץ כמה סוגיות חמורות שמתחבטים בהם גדולי האחרונים.

ספר חשוב שהאיר עיני חכמי התורה והכניס רוח חיים כין כתלי הישיבות שיצא בסיוע של המוסד הנ“ז, הוא ספר “בית־זבול” של מרן הגאון מוהרי”מ חרל“פ שליט”א, ששם נתגלה שכשם שכוחו גדול ברוח ובמחשבה כן כוחו גדול בחריפות עצומה וחקירות עמוקות עם הגיון של סברות ישרות, כל סוגיה וענין שעוסק בה מבאר הוא בהיקף רחב ובבקיאות רבה עפ"י תבנית אדריכלית ואומנית באופן שכל נדבך ונדבך, כל בית ובית ונבנה בשילוב וצרוף בהתאם לבנין הגדול בית זבול.⁶

מוסד הרב קוק עזר הרבה להגאון ר' אלי מרדכי הלוי ולקובסקי להדפיס כמה מסכתות מהתלמוד בשם “מערכת התלמוד והפוסקים” מסכתות אחדות נדפסו עוד בהיותו בחו“ל עפ”י הסכמת גדולי הדור שהעריכו את החשיבות והנחיצות בחידושו של המחבר להדפיס על כל דף ודף את השולחן ערוך יחד עם מסקנות הראשונים והאחרונים הלכה למעשה שבזה קשר את התלמוד עם הפוסקים במקום אחד.

עוד ספר נפלא יצא בסיוע המוסד הנ“ז אשר הפתיע את העולם התלמודי והרים את כבוד ארץ ישראל, הוא ספר “מעדני־ארץ” מאת הגאון הירושלמי הצעיר רבי שלמה זלמן אוירבאך. עיקר נושא הספר הוא ביסודות דיני שביעית שכבר דשו בה הרבה מגאוני עולם. המחבר העלה חקירות חדשות ועמוקות בשכל בהיר ובסברה ישרה על יסוד בקיאות נפלאה בכמה סוגיות שונות שבש”ס וגם בסגנון יפה והסברה נעימה קלה ושוטפת.

עוד גאון צעיר בכשרונות עלואיים ונפלאים הגאון רבי שלמה גורונציק נתגלה ע“י חבוריו נזר הקודש על הלכות פסוה”מ להרמב“ם ותלמוד על מקוואות עם פירוש וביאור רחב שנדפסו בסיוע מוסד הרב קוק. שני הגאונים הצעירים זכו בפרס של עירית תל־אביב, ע”ש הרב קוק, ודבר זה כשהוא לעצמו שעירית ת“א קבעה פרסים לספרות התורה יש להציג לזכותו של רבנו ז”ל שאור נשמתו בגן־עדן הולך וזורח להאיר את דרכנו לתחיה ולגאולה.

גם על שדה החנוך התורני בהישוב החדש אנו רואים צמיחת אור תחית התורה, מלבד בתי החנוך הרבים בערים ובמושבות העובדים תחת ועד החנוך המזרחי, יש להזכיר ביחוד את “רשת החנוך התלמודי” מיסודו של הרב המנוח רמ“א עמיאל ז”ל שהשקיע הרבה מכוחו ומרצו לארגן ולאחד כמה בתי חינוך בתל־אביב ובמושבות הנתמכים ע“י ועד החנוך המזרחי וקבלתם תחת השפעתו והדרכתו. לומדים בהם תורה ותלמוד וידיעת היהדות הטהורה מתכוננים להכנס לישיבת תל־אביב מיסודו של הרב ארנזון ז”ל, ואח“כ לעלות לישיבת “ישוב החדש” שיסד הרב עמיאל בעצמו, עפ”י שיטת למודו, ע“י מגידי שעורים מרמי”ם גדולי תורה, והתלמידים הראו פרי ברכה בידיעת התלמוד ובהבנה עמוקה ונו“נ בכמה סוגיות שבש”ס אף שלצערנו נתיתמו ממורם ומדריכם הגדול אשר נשא גם במשא הכבד להחזקת הישיבה, אך מקוים אנו שזכותו תעמוד להם שימשיכו בקיומם שמלבד התמיכה מאת “מפעל התורה” עוד צריכה לעזרה להפרחתה, ויש לקוות שיצא מהם גדולים בתורה ויראת שמים חדורים ברוח התחיה של תחית התורה העם והארץ.

יש לשמוח הרבה בתופעה חדשה, פתיחת “ישיבת בני־עקיבא” שבה הונחה אבן הפינה פינה יקרת הרעיון הנשגב של תנועת “תורה ועבודה” לחנך את הנוער על יסוד זה שיקבלו ידיעה במדה גדולה בתלמוד והלכה, יחד עם ידיעה והכשרה בחקלאות, ישיבה זו נוסדה ע“י המזרחי והפועל המזרחי בכפר הרואה אחד מהישובים של הפועל המזרחי בהשרון הנקרא על שם רבנו ז”ל. רוב התלמידים הן מארגון הנוער “בני־עקיבא” ונקלטו שם גם הרבה ילדים יתומים משרידי ופליטי חורבן שהעלו אותם לארצנו, הישיבה מתנהלת ע“י הרב המקומי הגאון שאול ישראלי וע”י ראש הישיבה והמדריך הרה“ב הנלהב ורב הכשרון רבי משה צבי נריה, שניהם מתלמידי הישיבה המרכזית שמלבד גדולתם בתורה ספגו הרבה מרוחם של רבנו ז”ל ותלמידו הגדול מרן הגרי"מ חרלפ שליטא.

מביטים אנו בעין טובה על פעולות חשובות שנוצרו גם בחוגים השייכים בעיקרם וביסודם לאגודה, ביחוד מאלה שנעשו לא ע“י נגודים וקטרוגים לאחרים ולא מתוך כונה מפלגתית צרה, מהם מוסד תורני חשוב ונכבד שעלה והצליח: ישיבת “קול תורה” מיסודם של החרדים מעולי גרמניה מחוג “חורב” ישיבה כמשמעה שלומדים בה הרבה תלמידים עניים וגם בני הורים אמידים בעלי תואר. הרמי”ם ומגידי שיעור הם מופלגי תורה ורבנים מגרמניה מהם גם שלמדו בישיבות שבמזרח אירופה. ראש הישיבה ומנהלה הראשי הוא הרה“ג יחיאל מיכל שלזינגר שליט”א גם הוא קבל תורה בישיבות טלז ומיר. אף שיטת הלמודים בש“ס ופוסקים היא עפ”י השיטה ודרך הלמוד הנהוג בשאר הישיבות, אלא שהלמודים הם בעברית ובסדרים מדויקים ובנמוסים יפים לפי התכונות שלהם.

ראוים לשבח גם בתי הספר לבנות “בית יעקב” המתקיימים בערים ובמושבות הגדולות. שיטת הלמודים היא בעברית עפ“י התכנית של בתי ספר עממים. מכירים אנו את המנהל בירושלם הרב הלל ליברמן חסיד של אדמו”ר מגור שליט“א ומהתלמידים הראשונים של ישיבת מרכז הרב. בעל כשרון פדגוגי מצוין, השוקד ומסור בעקביות מתחילת יסוד ביה”ס זה כעשר שנים, והודות להנהלתו רכש לב הורים רבים והתלמידות הצליחו בלימודן. ואחרי שגמרו את כל הכתות, נוסד עפ“י יזמתו גם סמינר⁷ לפי תכנית של ביה”ס תיכוני, גם בתל אביב מתקיים סמינר כזה עם הוראה מיוחדת למדריכות.

גם “הנוער האגודתי” שנתארגן בארץ משביע רצון מההשפעה הטובה שמקבל הנוער ממדריכים ומדריכות ישרים וישרות המשפיעים ידיעות ויראת ה' מוסר וד"א. בזמנים קבועים מתאספים, מזמרים שירי קודש מסדרים חגיגות מיוחדות שמתענגים בהם הנוער.

אף הספרות שמו"ל מלאה תכן עשיר מתולדות גדולי עמנו ברוח של אהבה לארץ מולדת.

עם חורבן מרכזי היהודים וקהלות ישראל בגולה נחרבו עמהם גם מקדשי התורה בתי הישיבות הגדולות ותלמידיהם הי“ד ברם יש להתנחם, ביסוד ישיבות ובתי אולפנה חדשים בארצנו, מלבד הישיבות הגדולות הותיקות שבירושלים, ע”י ראשי ומנהלי הישיבות שנמלטו ובאו לארץ. יש גם מהם המתאמצים להעלות את שרידי תלמידיהם שנשארו לפליטה ונמצאים בבתי הסגר ואלה שגלו ונמצאים במזרח הרחוק.

אין מי שיש לו זיק אהבת התורה שלא ישמח ולא יקבל בברכה ורצון הופעה זו של מרבה ישיבה מרבה חכמה, לו ירבו כהנה וכהנה ויתוספו עוד ספסלים בבתי מדרשי התורה, לא יעלה מספרם על אלה המתחנכים ומשתלמים במדעים חלוניים, כל תלמיד חכם היוצא מכותלי הישיבה הוא עמוד אש ועמוד אור המפיץ אור התורה סביבו; וכתרים מפני סכנת העמי־ארצות והבורות, ועל אחת כמה וכמה אם יוצאים מהם רבנים לקהלות ומושבות, וחוב קדוש מוטל על כל הישוב לתמוך ולהחזיק בהם.

אבל אין להעלים מלהעיר על חסרון ההרכיות בין הישיבות ותלמידיהן. הישיבות בעצמן הן נפרדות ומחולקות, כל אחת נקראת על שם עירה ומדינתה בגולה מקום שבאה משם, וכל אחת נשארה באופיה ובתכונה המיוחדת בסדר הלמוד הקבוע שלהם, גם בין לומדי הישיבות אין קשר רוחני חברותי ביניהם, להביאם לידי השפעת גומלין ומזוג הכוחות הרוחניים מכל הגוונים והכשרונות השונים.

נתארגנו אמנם זה זמן קצר אלה שיצאו מהישיבות בשם “ארגון חניכי הישיבות” אבל במקום שעיקר המטרה שהיו צריכים לשים לפניהם היא עבודה רוחנית להתעסק יחד בפתרון כמה שאלות רוחניות כלליות ובברור הלכות העומדות על הפרק וגם לשם הכשרה רוחנית עצמית שיהיו יכולים להופיע על במת החיים הכללית ולהשפיע השפעה כללית רחבה ומאירה להגדיל כבוד התורה בעיני העם, דחקו להכניס את עצמם בעסקנות, וגם בענין פקוח על החנוך וליסד בתי חנוך חדשים, ענין המסור כבר בידי מוסדות שונים, בעלי השקפות שונות עפ"י תכניות שונות, ואין דרך זו יכולה להוביל אותם אל המטרה הנכונה להגדיל תורה ולהרמת כבוד לומדיה.

ועד כמה יש בידי אחוד כוחות תורניים להביא תועלת וברכה לעצמם ולגופא של תורה והרמת כבודה משמש למופת “מדרש בני ציון”, שנוסד לפני עשר שנים ביזמת צעירים ירושלמים עפ“י השפעת רבנו ז”ל בסוף ימי חייו, לשם ברור הלכות התלויות בארץ, מקצוע זה בהלכה שלא היה נוהג עד עכשיו למעשה, לא עובד ולא נתברר כל כך כמו שאר הלכות בתורה, חברי המדרש קבעו להם זמן ללמוד בחבורה המנעימים זה בזה בהלכה תחת חסותו של הגאון האדיר גאון ההוראה מרן צבי פסח פרנק שליט“א רב ואב”ד של ירושלים, והצליחו באופן נפלא לברר כמה הלכות התלויות בארץ, כמו דיני תרו"מ כלאים, ערלה, שביעית כו' שפרסמו בחוברות בשם “כרם־ציון” ועכשיו ביובלו העשור הופיע הספר העשירי בצורה יפה ובחומר ותוכן רב ומלא. סגל חבורה זו מהצעירים ברוכי הכשרון, העוסקים בחבורה ומתחדדים בפלפולא ובעומק הלכה בעיון ובהסברה הדדית ומנסים גם את כוחם לשאת נאומים והרצאות ביניהם במחשבה, דעה, ומוסר, נתפתחו ברוחם לבעלי הכרה ומדרגה התופסים מקום חשוב, ומפרי עמלם שצמחו ונתבשלו בכרם ציון נהנים רבים מהעוסקים בענינים אלה, וגם מורי הוראה הנזקקים להלכה למעשה.

עזרו גם בהדפסת ספר מעדני ארץ הגז“ל שמחברו הוא אחד מחברי המדרש ובקרוב יו”ל עוד ספרים שנתחברו ע"י חברי מדרש ציון.

אנו יכולים ללמוד מבית מדרש זה עד כמה נחוץ שיתכונן מכון תלמודי גבוה “למרכז רוחני” כדוגמת “בית ועד לחכמים” שהתקיים לפני המלחמה הקודמת שגרם הרבה לקירוב לבבות בין לומדי הישיבות ולהתפתחות כשרונם הרב, עד שהיו לגדולי התורה התופסים מקום נכבד היום ברבנות בארץ ובחו“ל.⁸ עיקרי מחוללי הרעיון של מרכז רוחני והפעילים ביותר בכל הפעולות שיצאו מאת בית ועד לחכמים היו: הגאון איש האשכולות רבי ישראל פורת בעל המחבר ספר מבוא התלמוד שכבר יצאו שלשה כרכים על מסכתות אחדות כעת רב בקלוונד באמריקה, וכותב הטורים האלה כמו שתארתי בחוברת שיצאה ממני בשם “לשאלת התחדשות בית ועד לחכמים” בשנת תרצ”א שנה שנתמלאה חצי יובל מיום הוסדו.

ועל אחת מה וכמה עכשיו בזמן שארצנו היא המרכז הרוחני והכללי בעולם לכל קנינינו הרוחניים, התרבותים והספרותיים בכל מקצועות המדע הכללי ומדע היהדות, עד כמה נהיה לנו להתפתחות רוח חכמת התורה לכל מקצועיה הרבים, לו היתה בארצנו אינסטנציה מיוחדת ומרכזית למען התפתחות והתגלות כוחות חכמי התורה והרחבת ספרות התורה ושיכולה להיות במשך הזמן למוסד עליון אוטריטטי לפתרון כל השאלות הרוחניות והדתיות המנסרות בעולמנו ולעצב צורה וצביון רוחני כללי והייתי אומר גם צביון קודש לאומי בקשר לתחית עם והארץ, אבל למטרות גבוהות כאלו דרוש מקודם אחוד ושתוף פעולה של כל הישיבות כדי לרכוש גם את ההכרה והאמון מאת כל הישוב שיתמכו בהם, אך חסרה לנו בכלל התרוממות רוח ושאיפות ליצירות גדולות מתוך השקפות רחבות שיכולות לבוא רק מתוך הכרה ואמונה בתחית עמנו, תורתנו וארצנו ושהיו מסירים ממילא את הסבות המניעים לאחוד ושתוף הכוחות.

* * *

נוצר אמנם איזה איחוד רק בין חלק מהישיבות בשם “ועד הישיבות” שנוסד עפ“י יזמת רבנים עסקנים שנמלטו מהגולה בתחילת המלחמה שגם שם היו מהעסקנים הפעילים של ועד הישיבות הנוסד בווילנא ע”י ראשי הגולה שבפולניה לשם החזקת הישיבות. ועד הישיבות שנוצר בגולה הוא המוסד האירגוני והמעשי הכי חשוב שיצא⁹ מאת האגודה בגולה שהתגדרה והתפארה בו, גם הרבנים עצמם התחרו להראות כחם וחריצותם בפעולות ובעסקנות ע"י תעמולה ושתדלנות להשיג נדבות חשובות וגם לנסוע לאמריקה לשם זה, אבל מצד אחר,זה גרם לידי מטרה הפוכה, לירידת כבוד הרבנות המסורתית בהיהדות, נתטשטשה אותה הצורת של הרבנים מדור הקודם, שחפפה עליהם רוח של קדושת התורה, שקידתם העצומה והדרת יראת ה' שרחפה על פניהם הספיקו להשפיע על כל סביבם, ונתקיימה בהם “והיו עיניך רואות את מוריך”, על ידם נמצאו עסקנים חשובים שמילאו אחרי דבריהם, בכל עניני העיר לחזק כל בדק, ולהחזיק את מוסדות התורה והדת, גם על הענינים המדיניים היתה השפעתם גדולה ומועילה ובהופעתם בלבד עשו רושם חשוב, ועכשיו הרבנים עצמם נעשו לעסקנים, הרבנים נערכים ונמדדים לפי ערך ומדת העסקנות שבהם.

הכרה זו באה לנו ע“י אלו רבנים העסקנים שתיכף בבואם לכאן עוד טרם שהספיקו לספוג ברוחם להשיג ולהכיר את התכונה המיוחדת שבחיי ארצנו המתעוררת לתחיה לאומית ומדינית, נגשו להמשיך את קיום ועד הישיבות, גם עפ”י התכנית ואופני הפעולות שהיו נהוגים שמה, אף לא התחשבו עם הישיבות החדשות שבישוב החדש. גם הישיבות של אחינו הספרדים לא באו אצלם בחשבון.

_______

וכדאי להרחיב את הדבור בקשר למצב התורה אצל אחינו הספרדים שבנוגע לקיום והחזקת ישיבות בשביל צעירים רעננים שוקדים בעומקה של ידיעת התלמוד והפוסקים ברוח חיים של תורה. פגרו הספרדים בתקופה האחרונה, למרות מה שבתקופות הראשונות המזהירות של חכמי ספרד שהנחילו לנו את חלק היותר גדול בתורה ובחכמת ישראל, וגם בתקופה הקודמה מזמן מרן הבית יוסף והאר“י הקדוש מבי”ט ומהרי“ט ורלב”ח וכו' שהאירו עיני כל ישראל בנגלה ובנסתר; עד שהגיעו למצב רוחני כזה שכמעט שסכנת שכחת התורה ח"ו רחפה עליהם.

והסבות שגרמו לזה הן מה שהיו חסרות להם התמיכות מחוץ לארץ באותה מדה שהיתה להאשכנזים, כי מאז תחילת יסוד הישוב האשכנזי ע“י תלמידי הגר”א והבעש“ט ז”ל הטילו חוב על כל הגולה לקבוע תמיכה קבועה לאחיהם החלוצים שעלו לארץ הקדושה, ע“י קופות רמבעה”ן, הידועה בשם חלוקה, השם שהיה לגנאי בתחילת הישוב החדש ולכינוי של שנוררות, אבל החלוקה הזעומה והקבועה זו, שקבל כל כולל וכולל ממדינתם, וכן התמיכה הכללית של צרכי צבור בכל שעת צרה וצוקה, ושל כל יחיד ויחיד בשעת דחקו שקבלו מאת הועד הכללי כנסת ישראל לקופת רמבעה“ן שנוסד לפני כמאה שנים ע”י רבה הראשון של ירושלם רבנו ר' שמואל סלאנט ז“ל יחד עם הגאון רבי מאיר אוערבוך בעל אמרי בינה ז”ל שאיחדו את כוללות הפרושים והחסידים לשם צדקת רמבעה“ן מאמריקה¹⁰ ומשאר המדינות שלא היו להם כולל מיוחד בפני עצמם, החזיקה את ידי האשכנזים אף בתנאי החיים הקשים של אז, כדי שיכלו להחזיק את בניהם בלימוד התורה בתלמוד תורה ואח”כ למדו בישיבה, שהצבור האשכנזי הירושלמי לקח חלק גדול בהקמתם ובמדה חשובה היתה מוטלת עליהם גם החזקתם, כמו מוסד התורה והחנוכי הצבורי הראשון ת“ת וישיבת עץ חיים בחורבת רבי יהודה החסיד, ואח”כ גם מחוץ לעיר במחנה יהודא, ואף הנערים שלא הצטיינו ביותר המשיכו בלמודם עד התבגרותם וספגו וקבלו עכ“פ במדה חשובה תורה וי”ש מלבד אלה שיצאו מאת ישיבת עץ חיים רבנים חכמים וסופרים מפורסמים לשם, וגם עסקנים נכבדים שתפסו מקום בהרחבת הישוב שבני ירושלם חשכו בפרוסת לחמם, ועלתה בידם החרוצות לבנות במצבים קשים ובאמצעים מוגבלים וגם במסירות נפש את השכונות אשר מחוץ לעיר העתיקה משכונת נחלת שבעה שנבנתה בזמן ששערי העיר נסגרו בלילות מפני פחד שודדים,¹¹ ושכונת משכנות, בית יעקב, ושכונת אחוה שנבנתה על ידי אגודת אחוה המתקיימת זה יובל שנה, מטובי ונכבדי העיר ויש לה לשכות בכל ערי הארץ ובאנגליה ובאמריקה, ועד שכונת כנסת ישראל מיסוד ועד הכללי כנ“י שקנו מגרש גדול שבנו כמאתיים בתי דירה עבור עניים המתחלפים כל שלש שנים. וכן כל כולל וכולל בפני עצמו בנו בתי דירה לשם מטרה זו בעד בני כוללים¹², כמו בתי כולל אונגרין ובתי כולל וורשא ע”י מאה שערים בתי כולל וולנא ובתי כולל חורדנא ע“י מחנה יהודא בדרך יפו, ובתי כולל מינסק שממוני הכולל מו”ח ודודי העסקן הצבורי הנאמן רבי שלמה זלמן גליקמן פרוש ז“ל¹³ והרה”ג רבי אפשיר בנימן הוכשטיין ז“ל מגו”מ ת“ת וישיבת עץ חיים אבי ידידי וחבר נעורי הרב הגאון רבי מנחם מנדל הוכשטיין המשגיח הראשי במאפית מצות של האחים מאנישעביץ באמריקה, בעל מחבר ספר מאור עינים מפתח התנ”ך על כל ש“ס ירושלמי והרב רבי ליב כהן ז”ל קנו לפני כחמישים שנה מגרש גדול על יד כנסת של ועה"כ, ומלבד שכבר נבנו שם על ידי נדיבים כעשרים בתי דירה וגרים שם עניי הכולל, נשאר עוד מגרש גדול ששויו עלה פי כמה עשרות וכשיעבור זמן החירום הנוכחי ימצאו נדיבים לבנות עוד בתי דירה לטובת עניי כולל מינסק.

גם החלוצים הראשונים ליסוד מושבה חקלאית היו מבני הישוב הישן מיוצאי כותלי ישיבת עץ חיים שנתחברו יחד וקנו אדמת כפר אמלבש ועלו עליה לעבדה ולבנותה בשם פתח תקוה הנקראת אם המושבות.

* * *

אבל אחינו הספרדים שלא היו להם התמיכה מחו“ל ומפני תנאי ומצב החיים הקשים וחוסר פרנסה ששררו אז, גרמו שמסרו את בניהם לעבודה ומלאכה בגילם הרך, או שנזרמו לזרם החנוך של בתי ספר מיסוד מערב אירופה לשם הפצת התרבות האירופית וידיעת שפות זרות, מה שרבותינו האשכנזים החרימו אותם בראותם מראש את הסכנה של התבוללות רוחנית והמשכילים כנו אותם בשם חשכים ומורדי אור אבל אח”כ כשהתנועה הלאומית התחילה לפעם בארצנו, התלקחה מלחמת השפה הידועה ועוד קודם שנפרצה המלחמה הקודמת נחלה השפה העברית את הנצחון שנתקבלה והונהגה לשפת למודים בכל בתי הספר. כל זה גרם שהמצב הרוחני אצל הנוער של הספרדים הגיע לידי כך שכמעט לא נמצאו צעירים כאלה שימשיכו למודם בישיבות. ורק החכמים באי בימים למדו בהישיבות הבלתי קבועות שנתקימו מעזבונות ידועים, מלבד ישיבה אחת בשם פורת יוסף מיסודו של עשיר גדול מהודו שנבנתה על יד הר הבית בשביל צעירים מבני עדת הבבלים, והעדה הנבדלת של האגודה מתימרת שהם שייכים לחוגם, ומתפארת בזה שנמצא בתוכם גם ספרדים, אולם יש לציין שאחד מראשי ישיבת פורת יוסף הגאון רבי עובדיה האדאיה שליט“א קבל את הרבנות הספרדית בפתח תקוה וחבר הרבנות שמה, גם הרה”ג רבי יעקב עדס שליט"א מרבני עדת אחינו הבבליים נבחר בבחירה האחרונה לחבר הרבנות הראשית מחלק הספרדים.

* * *

זכרם זכור לטוב מרן הגאון ראשל“צ רבי בן ציון עוזיאל שליט”א על השינוי הגדול שכבר ניכר הרבה לטובה. מאז הופיע כעשר שנים בירושלם העיר את לבבם של גדולי וטובי העסקנים מבני עדתו הספרדים שהעמידו את עצמם לעזור לימין רבם שמסר את עצמו בכל נפשו ורוחו הגדול להחזיר עטרה ליושנה אסף וקבץ נערים להכין אותם עפ“י מורים ת”ח שיהיו ראוים לשמוע ולקבל תורה מפיו, פתח שערים לתורה ויסד ישיבת שערי ציון שהלכה והתקדמה, נתרבו תלמידים בעלי כשרון הצמאים לדבר ה' ושוקדים בהתמדה על למודם, ומלבד השיעורים הקבועים שמקשיבים התלמידים מפי רבם הגדול, קבל על ידו לראש ישיבה ומנהל רוחני את הרב הגאון רבי אליעזר וולדינברג עלוי אשכנזי צעיר שנתפרסם שמו בחבורו שו“ת ציץ אליעזר נדפס גם כן בסיוע מוסד הרב קוק היושב בשערי ציון כל היום משפיע ומפקח על התלמידים הרבים בהישיבה שהראו כבר ברכה בידיעתם ובהבנתם בכמה סוגיות בש”ס ופרי ידיעתם נתפרסם בחוברת בכורי ציון שי“ל ע”י הישיבה ויש לקוות שיהיו לגדולי תורה ומדריכים ומשפיעים וישיבו את כבוד התורה של הספרדים כבראשונה.

* * *

גם הישיבה הנכבדה הזו לא זכתה להתקבל לועד הישיבות. אף חלק מהישיבות הוותיקות הגדולות של האשכנזים ובהם גם הישיבה המרכזית לא נחה דעתם מהאחוד הזה ונשארו עומדים מרחוק מפני שהיוזמים והעסקנים העיקרים עברו בבואם לארצנו להעדה הנבדלת של האגודה הירושלמית ועלו גם על במתם ומהם גם מי שקבל על עצמו רבנות נבדלת חדשה, כל זה גרם לא רק שלא הביאו לידי אחוד גמור בין כל הישיבות הוותיקות והחדשות, אלא גם בין הישיבות הוותיקות נעשה קרע ופירוד עוד יותר עמוק.

ויש להצטער הרבה שע“י הפירוד הזה הוזנח ונחלש מפעל גדול וחשוב מאד שיסודו כבר הונח ע”י רבנו ז“ל בסוף ימי חייו, כאשר בקר בערי הארץ לעורר את הישוב בעד החזקת ותמיכת הישיבות נפגש בחיפה עם המנוח מר פנחס רוטינברג ז”ל שתרם ע“י הרב סכום חשוב לקרן מיוחדת לסטיפנדיות בעד מצטיינים בהישיבות, ואחר הסתלקותו של הרב נקבע ועד מיוחד מראשי הישיבות ובהם גם ראש ישיבת שפת אמת של אדמו”ר מגור שליט“א והרב רבי מאיר ברלין נבחר ליו”ר והתחילו לפעול ולמצוא עוד מקורות הכנסה להגדיל את מפעל זה שנקרא בשם “קהלת” קרן הרמת לומדי תורה.

התועלת הרבה שיש בפרסים מיוחדים למצטיינים שהונהג כבר בכל בתי למוד גבוהים נחוץ וניכר ביותר בארצנו, שאין מקום די רחב למצטיינים שיקבלו משרות להנות מפרי עמלם הרב בתורה ומורגש היה החסרון לתת להם האפשרות להתגדר שיכירו אותם לטובה בשימת עין טובה מיוחדת והפרסים שנתחלקו ע"י קהלת להמצטיינים הצעירים בכל הישיבות עשו רושם גדול וניכר, גם היה קהלת הגרעין והיסוד לאחוד הישיבות.

וגם הצעד הראשון לשתוף פעולה בין ראשי ומנהיגי המזרחי ובין ראשי ומנהלי הישיבות, לשם כבוד התורה ולומדיה, והפירוד של ועד הישיבות גרם להרפות ידי העסקנים במפעל חשוב זה, ורק הודות להתאמצותו של הרב ברלין שאנו מאחלים לו הבראה והחלמה שלמה, שישוב לכחו הגדול, עוד המפעל קהלת מתקיים אבל לא כמו בתחילה ולא לפי מה שמפעל כזה חייב וצריך להיות.

הפירוד הזה נעשה כ“כ יותר ניכר ומורגש מה שלא היה כן מקודם מפני שאם היה גם מקודם, יחסים ונטיות שונות בין מנהלי וראשי הישיבות אבל המוסדות בעצמם – מלבד אחדות שאין להם כ”כ ערך – היו תמיד נמצאים במעמד של ביניים, –אבל בזה שועד הישיבות קבל תחת חסותו את החזקת הישיבות ומוסדות התורה, נתקבל הרושם כאלו רק הם ראוים להיות אפיטרופסי הישיבות והחזקת התורה, שגם לדבריהם שהם רוצים בשלטון התורה אך בזה כולי עלמא מודים שאין לחלק מישראל הרשות לשלוט על התורה, האם אפשר לנו להרכין ראשינו ולהכנע לרוחם רק מפני הפחד וההגנה שלא יזלזלו בכבודנו?

מצב חדש זה גרם שראשי ומנהיגי מזרחי באו לידי הכרה שכבר הגיעה השעה שעל המזרחי לחרוג ממסגרת המפלגה, ולגשת לפעולה כללית למען החזקת התורה והרמת כבוד לומדיה, ולפנות אל הישוב כולו לכל מפלגותיו חוגיו וסוגיו השונים שיכיר בחובת החזקת תורה כחובה לאומית, ולשם פעולה כללית זו הוכרז מאת מנהיגי המזרחי הרב יהודא ליב פישמן והרב מאיר ברלין יחד עם גדולי הרבנים וראשי ישיבות על “מפעל התורה למען הישיבות” לשתף כל חלקי העם למען התורה ולחבב את התורה ולומדיה על כל שדרות העם והישוב, כדברי הרב ברלין בנאומיו: שכשם שהקרנות הלאומיים לשם גאולת הארץ ובנינה הם קנין העם כולו, כן בא מפעל התורה להעמיד את החזקת ותחיית התורה כחובה לאומית

ישובית ומדינית, שתתבטא בכל מיני צורות שהיא, לא רק ע“י נדבות חד פעמיות ולא לפנות רק אל עשירי העם, כי אם אל כל בית ישראל בארץ ישראל”.

בראש מפעל התורה והנהלתו העמידו את עצמם מגדולי הרבנים וראשי ומנהלי הישיבות בהם גם ממנהלי הישיבה המרכזית הרב הגאון רבי נתן רענן שליט“א חתן רבנו ז”ל עם עסקנים נכבדים, הסוחר הנכבד מר יצחק דוד מן קבל את הגזכרות, הרב רבי מאיר ברלין הקדיש כוחו ממרצו הרב, נערכו אסיפות פומביות בערים ובמושבות בנוכחותם של ראשי עיריות וראשי מועצות שהשתתפו בנאומים לתאר את ערך המפעל.

ראש עירית ת"א מר י. רוקח אמר, ידענו ויודעים אנו לבנות הרבה מקומות ישוב, לבנות ערים, אך האם נסתפק בזה. העיקר הוא שיהיו לנו חיים גבוהים להיות עם קרוב לאלקי ישראל, לכן אני מברך את התנועה התורנית הזאת של מפעל התורה, לעורר אמונה פנימית בכל שדרות הצבור להתקרבות אמתית ללמוד התורה, יתלכדו רבבות ומאות אלפים של הישוב כולו לרעיון הגדול הזה.

ראש עירית פ“ת מר י. ספיר אמר קיימת סכנה של יצירת “גולם בלי שם המפורש” של השתלטות החומר על הרוח, אנשי פ”ת הראשונים הבינו זאת ובאו עם תורה ותפלה לאומלבס" עתה זה תפקידה" של התנועה הגדולה של “מפעל התורה”.

* * *

המפעל מצא הד בכל הישוב, תורמים קבועים הלכו והתרבו, בכל הערים והמושבות הגדולות נבחרו ועדות של עסקנים ונפתחו משרדים מיוחדים, מזכיר כללי ומנהל המשרד הראשי בירושלם, הוא הרה“ש סופר פיוטי רבי שלום יעקבסון ממשפחה ותיקה ומיוחסת בירושלם, כל דבריו בכתב ובנאומיו הם מלאי רגש עוז ורוח עילאה גם נתפרסמו ממנו חוברות של מאמרי תעמולה ודברי גדולי הישוב, ודו”ח של התקציבים הקבועים ומספר הישיבות הגדולות והקטנות שבכל הערים והמושבות ומכל העדות ומספר תלמידיהן המקבלים ע“י מפעל התורה, עפ”י השפעת הרב רי“ל פישמן קבעה הסוכנות תקציב חדשי חשוב יחד עם התקציב החדשי של המרכז המזרחי העולמי בעד הישיבות ע”י מפעל התורה. דבר זה מציין את השגת מטרת המפעל שהחזקת התורה הוכרה כבר כחוב לאומי גם ע"י המוסדות הרשמיים שלנו.

דבר גדול וחשוב נעשה ע“י הנהלת מפעל התורה, לשם פקוח והשפעה רוחנית מרוכזת שמינו את הרב הגאון רבי שמואל ברוך וורנר חתן הגרי”מ חרל“פ, גאון צעיר ומלא מרץ שנתפרסם בחבוריו ביחוד בחבורו “יקר תפארת”, כתב יד של הרדב”ז על הרמב“ם עם הערות והארות מאירים שלו, המבקר תכופות בישיבות בערים ובמושבות ובוחן ונו”נ עם התלמידים, ובחוברת “מוריה” שיוצאת לאור ע“י מפעל התורה נוסף מלבד המדור הספרותי בעריכת הרהחה”ש שלום יעקבסון גם מדור תורני בעריכת הרה“ג שמואל ברוך וורנר, ושם נתפרסם גם הדו”ת מאת תלמידי ישיבות מצוינים.

"מפעל התורה הוא הפתרון והתשובה לשאלה הגדולה העומדת לפנינו, והיורדת ונוקבת עד תהום נפשינו.

ושאלה זו צריכים אנו כולנו לשאול את עצמנו, כל הישוב וכל היהדות כולה, והשאלה הנוקבת צריכה לא לתת לנו מנוחה וסיפוק מכל מה שרכשנו לנו מכל מה שנוצר בארצנו כבר בכל השטחים.

וזו היא השאלה: –

האם יש לנו והאם כבר נוצר איזה מפעל קודש לאומי כללי, אמיתי, מפעל קודש עליון גבוה ומרכזי, מפעל קדוש וטהור של כל הארץ וכל עם ישראל?

כל מה שנעשה באה"ק אינם חולין אבל בזמן שיופיע עליהם מפעל קודש עליון וכללי, וכל זמן שלא נבנה בית מקדשינו, רק “מפעל־התורה” הוא יכול להיות המפעל הקדוש של העם כולו שימלא את החסרון העיקרי הזה.

והעיקר הוא הכלליות שבמטרת המפעל, והכלל הוא תמיד יותר חשוב מכמה מספרים של יחידות, לא מספר הישיבות קובע את הערך הכללי, ולא אישים העוסקים בזה, אין ועד זה יכול למלאות את הכלליות, גם לא בכספים אפשר להשיב כבוד התורה על תילה לא ע"י שתדלנים חרוצים שיכולים לקבל נדבות לו גם סכומים גדולים מנדיב זה או אחר, יכולים אנו להגיע למטרתנו הגבוהה¹⁴. ורק “מפעל־התורה” מפעל עממי, מפעל מרכזי של כל הישוב וכל עם ישראל, רק “מפעל־התורה” כללי יכול להרים כבוד התורה בארץ ובהעם.

אבל עוד גדולים הם המפריעים ורבה עוד הדרך עד כדי שיגיע אל מטרתו הגדולה והכללית, ואחריות מוטל על גדולי עמנו להסיר את המכשולים ולמצוא את הדרך של שלום ואחדות וביחוד עכשיו שאנו עומדים בסיום המלחמה הנוראה שנסתימה בחורבן חלק היותר גדול וחזק של עמנו, ואנו עומדים כעת בהאבקות נוראה בעד קיומינו וזכותינו בארצנו נגד אויבינו מבחוץ ונגד אלה שבגדו והתכחשו בנו בצורה כ“כ עלובה, עלינו עכ”פ להיות מאוחדים וחזקים מבפנים, וביחוד מה שנוגע לחזוק ותחיית תורתנו נשמת חיינו, שיש לנו מפריעים גם מבפנים, על אחת כמה וכמה מוטל עכ“פ על אלה שמודים ורוצים בקיום וחזוק תורתנו להתרומם מעל כל נטיות פרטיות ומפלגתיות אף שמחולקים הם בענינים הפנימיים שלהם האם לא אפשר למצוא את הדרך של אחוד ורכוז לכהפ”ח בענין כללי כזה של החזקת התורה למצוא מקורות חדשים לתמיכת הישיבות ולומדיה שכן בין שני הצדדים נמצאות ישיבות גדולות וותיקות מפורסמות לשם, המתאבקות בעד קיומן ומצבן שירד בימים קשים כאלה, והמחזיקות בהתאמצות יתירה בידי מאות לומדים גדולים שיהיו ראוים להיות למורי ומדריכי העם להאיר לפניהם את הדרך לתחיה וגאולה.

הבה נקוה שכן יהיה בעזהי"ת.

קודם שאסיים חלק זה לא אוכל לעבור מבלי להזכיר את הארגון החדש שנוצר בין חלק של החרדים בהישוב, שלקחו להם את השם “דתיים בלתי מפלגתיים” ובשם זה הופיעו כבר לחוות דעה ולתפוס מקום בכל הענינים הכלליים הלאומיים הדתיים והחלונים עד כדי כך שבבחירות האחרונות לאסיפת הנבחרים יצאו ברשימה שלהם ובתעמולה רחבה וגם השיגו נציגים בהספה"נ ובעוד מוסדות שונים.

ולכאורה היא הופעה משמחת שגם אצל החרדים בישוב כאלו נראתה התעוררות ותנועת חיים לשם דרישות לפעולות יותר גדולות ולרוח קדושה יותר תקיפה ואמיצה לשם הגברת כח התורה בתוך המוסדות הלאומיים הכלליים השולטים על הישוב, מפני אי ספוק ובקורת על אלה החרדים הנמצאים כבר בתוך הענינים האלו ושעד עכשיו לא היו במוסדות אלו אלא החרדים הנקראים בשם המזרחי או הפוה"מ.

ולו היה ארגון כזה יוצא מתוך אלה שגם עד עכשיו השתייכו לכל הענינים הכלליים, ולו גם היתה אופיזיציה כזו¹⁵ יוצאת מתוך המזרחי עצמו כדוגמת הציונים הכללים והסתדרות הפועלים שגם בהם נמצאו בעלי שיטות שונות, ואף בתוך המזרחי עצמו נתחלקו כבר לשני סוגים, לו היה הדבר ככה היה זה סימן לטובה ולברכה.

אבל בנוגע להם הדבר אינו כן, וגם לא מטעם אי מפלגתיות אינם רוצים להחשב ולהמנות במזרחי גם בתור אופוזיציה, כי המזרחי של היום מלבד הפועה“מ חרג כבר ממסגרת מפלגה וגם אינו יכול להיות עוד מפלגה במובן הרגיל לא מפלגת מעמדות, ולא מפלגה של סוג או חוג ידוע בזמן שבמזרחי נמצאים חוגים וסוגים שונים רבנים ולומדי הישיבות סוחרים בעלי תעשיה בעלי בתים וגם בעלי מלאכות שאינם בהפוה”מ והשתייכותם למזרחי אינו¹⁶ מטעם אינטרסים פרטיים ומפלגתיים כי אין להם מה להנות ולקבל מאת המזרחי, אלא רק מתוך שיש להם יחס חיובי לציונות המדינית הכללית, ומתוך הכרתם בשיטת המזרחי שאין לעמוד מרחוק, אלא להכניס כוחות דתיים לתוך הציונות עצמה, משום זה הם נמצאים במזרחי, כמו שלדבריהם ביחס להקהלה של כנס“י הם נגד האגודה הנבדלת ובשביל זה השתתפו בבחירת אסיה”נ כדי להכניס בה את נציגיהם, כמו כן כל יהודי דתי הרוצה להצטרף להציונות אין לו מקום אלא ע"י המזרחי, ההסתדרות הדתית היחידה הנמצאת בציונות ושכבר תפסה מקום חשוב בה, כדי להגביר את כח המזרחי בתוך הציונות, ששם היא אמנם מפלגה או פדרציה מיוחדת. אבל לא ביחס לישוב החרדי בארץ שכל הפעולות של המזרחי שם כלליות להחזקת כח הדת בכל המוסדות הכלליים שבישוב.

ואי משום שאינם שבעי רצון מהפעולות הישוביות או מהמוסדות החנוכיים של המזרחי הנה מלבד זה שאם היו בתוך המזרחי היו יכולים יותר לתקן מה שחסר, אלא גם זה מי מפריע בעדם לגשת לפעולות הדרושות לפי דעתם, או ליסד בתי חנוך ובתי תלמוד תורה וישיבות כפי רצונם, ואם רק ילמדו בעברית ועל פי רוח הלאומי הטהור, אז היה המזרחי עוזר ותומך בהם. מי לנו גדול כהמנות הרב הראשי לת“א הגרמ”א עמיאל ז“ל, שהיה מותיקי המזרחי ומהעומדים בראש התנועה של המזרחי כשלא מצא סיפוק בבתי החנוך של המזרחי יצא במאמרים רבים בדברי בקורת, אבל הבקורת שלו ז”ל היה מתוח רק על בתי החנוך של המזרחי על תכניות הלמודים שבהם, אבל לא על המזרחי עצמו, כי בתי החנוך העומדים תחת רשת המזרחי הם רק בתי חנוך של המזרחי אבל לא החנוך המזרחי, כי בגשתו של המזרחי בתחילה לקבל תחת רשותו את החנוך הדתי לאומי היה אז עיקר תפקידו להציל עד כמה שאפשר מיד החנוך החפשי או הכללי, וגם ביסוד הסימינר של המזרחי היתה המטרה לגדל מורים דתיים, ולא היה אז ביכולת של המזרחי לדאוג גם בעד החנוך התורה התלמודי, ולעזור באופן מעשי וממשי להישיבות; וכשלא מצא סיפוק בבתי החנוך הקימים, מסר נפשו לארגן את רשת החנוך וליסד ישיבת ישוב החדש, כלום התרחק ונפרד מטעם זה מאת המזרחי המציל אלפי ילדים מאבדון? וכי לא תמך ועזר המזרחי את הרב ז“ל בתקציבים חשובים ואנו רואים כבר עכשיו שהמזרחי בא לידי שיתוף פעולה עם ישיבות וותיקות גדולות גם בירושלם, ע”י “מפעל־התורה” וע“י השפעת מנהיגי המזרחי קבעה גם הסוכנות תקציב חדשי בעד הישיבות ואין שום סכנה ח”ו שע"י זה תחוה הסוכנות דעה על דרכו וסדר הלמודים, ומי שיגיד זאת אין זה אלא לקנטר, כי גם האגודה יש לה קשרים עם הסוכנות ועם ועד הלאומי שמקבלת מהם כספים ידועים.

אבל ארגון חדש זה המתימר בשם דתיים בלתי מפלגתיים נוצר מאלה שאינם שייכים ברוחם להמזרחי וחסר להם התפיסה הנפשית והנשמתית של תנועת התחיה הכללית הלאומית והמדינית, ולפי רוחם הם שייכים יותר לאגודה, ורק מפני שיסוד הארגון יצא בתל אביב וסביבתה במקום שאינם יכולים מפני עמדתם החברותית והצבורית להיות בגלוי נגד הרוח הלאומי הכללי ונגד הקהלה ולהשתייך להעדה הנבדלת וגם מפני שרוצים לחדור לתוך המוסדות הצבוריים ולקבל כסאות או משרות וכדי להכניס רבנים משלהם בקהלה או במושבות. ואלמלי היו נמצאים בירושלם היו בודאי שייכים לעדה הנבדלת, ואנו יודעים כאלה מראשי הארגון והפעילים שבהם שעברו לתל אביב מירושלם ששם היו מהיוצאים והשייכים לאגודה, גם בירושלם אלה שהצטרפו להם היו מקודם “יוצאים” לרגל מסחרם ועמדתם החברותית היו מוכרחים להכנס לכנס"י, ובארגון זה מצאו את מינם המתאים לרוחם.

והיינו שואלים אותם: כמה מהם מקבלים את השקל הציוני ואם תורמים להקרנות הלאומיים כפי השגת ידם? אלא ששוב הם רוצים ליצור מין מפלגה חדשה כזו, מאלה שאינם ציונים וגם אפשר להיות אנטי ציונים ובכל זאת להיות גם בתוך הקהלה של כנס“י. מתוך אינטרסים פרטיים או אולי מפני שזה הוא דבר כשר מטעם שקהלות כאלו מציונים ואנטי ציונים היו גם בקהלות שבגולה עליהם להגיד בגלוי, שרק מטעם זה אינם יכולים להמנות במזרחי מפני שמי שהוא מזרחי הוא ממילא גם ציוני ועליו לקבל את השקל ולהשתתף בבחירות של הציונים וגם לתרום לקרנות, ומדוע לקחו להם את השם בלתי מפלגתיים, כלום אין זה אלא הסוואה כדי שיוכלו לפנות אל הקהל שיתמכו בהם ובמפעלים שרוצים לקבלם תחת ידם, והם גם התומכים בועד הישיבות ובארגון חניכי הישיבות שנגשו בתכונה רבה ובאסיפה רבתי זמן קצר אחרי הסתלקותם של הרב עמיאל ז”ל לשם פרסום גישתם ליסד בתי חנוך תלמודיים ולא נזכר שם שמו של הרב עמיאל ולא שם רשת החנוך התלמודי.

גם בשאלת בחירת רב ראשי לתל אביב נתפרסמו מטעם הדתיים הבלתי מפלגתיים דרישות מיוחדות וטענות נגד המזרחי התומך רק במועמדים השייכים להמזרחי, ונשאלת השאלה האם אפשר למצוא גדולי הרבנים בעולם המתאימים לשרת בתור רב ראשי בעיר העברית הגדולה, שלא יהיו שייכים למודחי ההסתדרות החרדים היחידה והראשונה מתחילת התנועה הציונית שהתחילה בפעולות לשם התחיה הלאומית, לשם בנין וישוב ארץ ישראל עפ“י תורת ישראל, ועד כמה יש בזה משום עלבון כבוד התורה מזה עצמו שדתיים קצונים מטילים חשד ברבנים גדולי הדור שיהיו נוגעים בדבר ויטו ח”ו מדרכי התורה היושר והצדק מפני נטיות מפלגתיות ואם האגודה התבדלה גם ברבנות מיוחדת יש לזה מקום לפי שיטתם, שיש הבדל גם בין השפעה רוחנית אבל המה הבלתי מפלגתיים שלפי דבריהם הם תמימי דעה עם הרוח הכללי הלאומי והם נגד ההתבדלות מכנסת ישראל, מדוע א“כ חוששים כ”כ מפני ההשפעה רוחנית של רב גדול אף אם שייך למזרחי? כלום אין זו הוכחה, שהם מתנגדים לרוח המזרחי לא רק נגד המפלגתיות.

* * *

כמו שהזכרתי בתחילת דברי שלא בכונה מוקדמת התחלתי לכתוב כדי לפרסם דברי, כן גם בזה מה שנגעתי בכל מה שהזכרנו בקצרה עם כל הנקודות האורה ההולכות ומאירות בשמי ארצנו גם את צדדי הצללים שבהם, לא באה מתוך כונה של פגיעה או עקיצה, גם לא לשם קטרוג להראות את הנגעים והפגמים, אלא להראות את האור הכללי והמקיף להוסיף אור וינוסו הצללים.

כי כל מושג ומושג שבמחשבה הישראלית וכן כל דרך ודרך מדרכי המוסר והמדות בעבודת ד' הם רחבים מרחב אין קץ, וזה עצמו גורם שאלה שמחמת תכונת וסגולת נשמתם הם שייכים יותר לדרך זה או לתפיסת מחשבה זו, יש כאלה שהם נשארים עומדים רק בהם מבלי לזוז יותר וגם מוצאים רק בהם כל סיפוק נפשם.

אבל יש בזה לפעמים גם דרך נפילה ח“ו אם מוצאים חזוק להם ע”י שלילת שאר הדרכים והמושגים המובילים ג"כ לעבודת ד' ונעתקים ממילא מהכלליות, כי בכלליות אין שום הגדרה של שלילה, כי הרע והשקר אינם במציאות כלל כדי לשלול אותם שהם אפסיים גמורים, ושלילה מונחת רק אם שוללים את החיוב; ורק אלה השוללים את האמת נקראים שלילים.

ורק ע“י גלוי האור הכללי אור המקיף הנמצא בכל נקודת אור של כל מושג ומושג מהמושגים הקדושים, שמצטרפים ומתאחדים עם האור הכללי כמו שאנו מכוונים גם בכל מצוה ומצוה בכל תרי”ג מצות התלוים בה, ובזה עצמו מה שמגלים את האור הכללי נחלצים מן המיצר ויוצאים למרחב.

ורבנו ז"ל סח לי פעם: הלואי שיהיו לנו יהודים חפשיים, לא חפשיים מיהדות, אלא יהדות חפשית משעבוד הצמצום והקטנות כדי להגיע אל החירות העליונה חירות התורה (לא רק שלטון התורה) אל תקרא חרות אלא חירות,

ורק אור הגאולה המופיע על כל דרכינו ישחרר אותנו מכל כבלי הגלות ומהגדרים השליליים, לקבץ ולגאול את כל נצוצי הקדושה הפזורים בכל חלקי עמנו עם ישראל גוי אחד בארץ (בארץ־א"י־אתון אינהון גוי אחד).

ועלינו לאסוף גם כל האורות, אורות התורה המאירים בכל גדולי התורה וגדולי הרוח רוח ד' אשר בקרבם, שלא יהיו בודדים במועדם ורחוקים זה מזה, שיתאספו יחד לא רק לשם אסיפות פומביות ורשמיות אלא גם מתוך רצון להבנה הדדית להבין איש את רעהו ע"י השפעה מאירה חוזרת ומתקבלת, וכל האורות יחד יהיו לאבוקת אור גדול אשר יופיע להאיר על תחיית רוח ישראל בשובו לארצו שיביא לנו את התחיה והגאולה השלמה.

מושגים מתחלפים    🔗

הבאים לארצנו

לא לשם עליה

מוצאים בה ירידה

כשם שאנו צריכים להכניס

את הקדושה בתוך התורה

כך אנו צריכים להכניס

את התחיה בתוך הקדושה

המחייבים את הגלות

הגלות מחייב אותם

כשם שארץ ישראל צריכה

להיות על פי התורה

כן התורה צריכה

להיות על פי ארץ ישראל

ועד הישיבות דואג להחזקת התורה למען הישיבות

מפעל התורה דואג להחזקת הישיבות

למען התורה

לא מפני שארצנו היתה לישראל היא קדושה לנו

אלא מפני שהיא קדושה

הנחיל הקב"ה את הארץ לישראל

האגודה רוצה בשלטון התורה

אבל כלום התורה רוצה בשלטון האגודה?

אישים ומפעלים    🔗

אדמו"ר מגור

אפריקה סנטרל קומיטע

ועד מאוחד של מוסדות

אהרון שצקס מזכיר הועד

בית יעקב, בתי ספר לבנות

ביה"ח בקור חולים

ביה"ח שערי צדק

הלל ליברמן הרב

יחיאל מיכל פוקצינסקי

ישראל רוקח ראש עירית תל אביב

יצחק ספיר ראש עירית פ"ת

ישיבת שפת אמת

ישיבת שער השמים

ישיבת קול תורה

יחיאל מיכל שלזינגר הרב

משה שצקס הרב

משה דר' וולך

נתן רענן הרב

נוער האגודתי

עובדיה האדיא הרב

מושגים מתחלפים    🔗

הנאצים הביאו את היהודים קרבן למלחמה,

האנגלים רוצים להביא את היהודים קרבן להשלום

כשם שהנאצים לא נצחו בהמלחמה בקרבנות היהודים,

כן האנגלים לא ינצחו בהשלום ע"י קרבנם היהודים,

היהודים רוצים במדינה כדי שיהיה להם ארץ ישראל

הערבים רוצים בארץ ישראל כדי שתהיה להם מדינה

הערבים טוענים שהם החזיקו את הארץ יותר מהיהודים

אבל, הארץ מחזקת את היהודים מלפני הערבים, ועד עולם