פַּעַם אַחַת הָיָה שְׁוַלְיָא שֶל חַיָּטִים וְלַבַּקַן שְׁמוֹ, בָּחוּר כַּהֲלָכָה שֶלָּמַד אֶת מְלַאכְתּוֹ אֵצֶל אֻמָּן מֻמְחֶה בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד עָלָיו שֶלֹּא יָדַע כְּהוֹגֵן תּוֹרַת הַמַּחַט, לְהֶפֶךְ, מֵבִין הָיָה לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר מְתֻקָּן. אַף הָיוּ עוֹשִׂים לוֹ עָוֶל אִלוּ הוֹצִיאוּ עָלָיו לַעַז שֶרַשְׁלָן הוּא בִמְלַאכְתּוֹ. מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה אֶצְלוֹ הַכָּל כְּתִקּוּנוֹ, מִפְּנֵי שֶהָיָה מְסֻגָּל לִתְפּוֹר כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, עַד שֶהַמַּחַט הָיְתָה לוֹהֶטֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְהַחוּט הָיָה מַעֲלֶה עָשָׁן, וּבְאוֹתָה שָׁעָה הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר נָאֶה וּמְתֻקָּן שֶאֵין דֻּגְמָתוֹ אֵצֶל שְׁאָר חֲבֵרָיו. וְאוּלָם פְּעָמִים, וְהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְצַעֲרֵנוּ שְׁכִיחַ אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מִשְׁתַקֵּעַ בְּהִרְהוּרִים עֲמֻקִּים וְהָיָה מֵצִיץ כְּנֶגְדּוֹ בְעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו מְיֻחָד בְּמִינוֹ, עַד שֶׁהָיָה רַבּוֹ וּשְׁאַר חֲבֵרָיו אוֹמְרִים עָלָיו: “לַבַּקַּן לָבַש שׁוּב פַּרְצוּף פָּנִים שֶׁל חֲשִׁיבוּת”.

אָכֵן בַּיּוֹם הַשִּׁישִׁי בַּשַבָּת, בְּשָׁעָה שֶׁשְׁאָר הַבְּרִיּוֹת חָזְרוּ אַחַר הַתְּפִלָּה לְבָתֵיהֶם וְנִגְּשׁוּ בִּמְנוּחָה לִמְלַאכְתָּם פָּסַע לוֹ לַבַּקַּן, הַלָּבוּש בְּמַלְבּוּש נָאֶה שֶחָשַׂך לוֹ אֶת דָּמָיו בְּעָמָל רַב, וְיָצָא מִבֵּית הַמִּסְגָּד וְהָלַךְ לְאַט לְאַט בִּפְסִיעָה מְלֵאָה גָּאוֹן דֶּרֶךְ מִגְרְשֵׁי הָעִיר וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְאִם נִזְדַּמֵּן לִקְרָאתוֹ אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” אוֹ שָׁאַל “הֲשָׁלוֹם לְךָ, לַבַּקַּן רֵעִי?” הָיָה רוֹמֵז בְּיָדוֹ כְּנֶגְדּוֹ בְרֹב חַסְדּוֹ אוֹ הָיָה מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ בַחֲשִׁיבוּת, אִם זָכָה לְכָךְ. כְּשֶהָיָה רַבּוֹ אוֹמֵר לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דֶּרֶךְ לָצוֹן: “לַבַּקַּן, רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה אֶלָּא שֶהַדּוֹר לֹא הָיָה זַכַּאי לְכַךְ”, מִיָּד הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְהֵשִׁיב: “הֲאִם גַּם אַתָּה הִבְחַנְתָּ בַדָּבָר?” אוֹ: “דָּבָר זֶה עָלָה עַל לִבִּי זֶה כְּבָר!”

כַּךְ הָיָה נוֹהֵג לַבַּקַּן הַשְּׁוַלְיָא שֶׁל חַיָּטִים יָמִים רַבִּים, וְרַבּוֹ הָאֻמָּן הָיָה סוֹבֵל בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת אִוַּלְתּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבִּכְלָל הָיָה אִיש טוֹב וּפוֹעֵל זָרִיז. אָכֵן בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁלַח שֶׂלִים, אָחִיו שֶׁל הַשֻׂלְטָן, שֶׁעָבַר בְּאוֹתוֹ זְמָן דֶּרֶךְ אַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, מְעִיל תִּפְאָרָה אֶל הָאֻמָּן לְשַׁנּוֹת בּוֹ כַּמָּה שִׁנּוּיִים, וְהָאֻמָּן מָסַר אֶת הַמְּעִיל לִידֵי לַבַּקַּן, מִשׁוּם שֶׁהוּא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַמְּלָאכוֹת הַדַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת. כְּשֶׁיָּצָא הָאֻמָּן וּשְׁאָר הַפּוֹעֲלִים לְעֵת עֶרֶב לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, מִיַּד תָּקְפוּ עָלָיו עַל לַבַּקַּן גִּעְגּוּעִין עַזִּים וּכְפָאוּהוּ לַחֲזוֹר אֶל בֵּית הַמְּלָאכָה, מְקוֹם שֶׁהָיָה תָלוּי שָׁם מְעִילוֹ שֶׁל אֲחִי הַמֶּלֶךְ. שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד לְפָנָיו שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים וְהָיָה מִתְפַּלֵא בְּלִבּוֹ עַל הַזֹּהַר שֶׁל מַעֲשֵׂי הָרִקְמָה וְעַל הַגְּוָנִים הַמְנַצְנְצִים שֶׁל הַקְּטִיפָה וְהַמֶּשִׁי. אָנוּס הָיָה לִלְבּוֹש אֶת הַמְּעִיל, כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, וְהִנֵּה הַמְּעִיל מַתְאִים לוֹ כָל כַּךְ כְּאִילוּ נִתְפַּר לְכַתְחִלָּה בִּשְׁבִילוֹ. “כְּלוּם אֵין אֲנִי נָסִיךְ נָאֶה כִּשְׁאָר הַנְּסִיכִים?” שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פּוֹסֵעַ וּמְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה. “הַאִם לֹא אָמַר הָאֻמָּן עַצְמוֹ, שֶׁרָאוּי הָיִיתִי לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה?” אָכֵן יַחַד עִם הַמְּעִיל לָבַש הַשְּׁוַלְיָא, כְנִרְאֶה, דֵּעָה גְּמוּרָה שֶׁל מְלָכִים; אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת עַל לִבּוֹ זוּלַת מַחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא בֶן מֶלֶךְ בִּלְתִּי נוֹדָע, וּמִכֵּיוָן שֶׁכַּךְ הוּא בָּא לִידֵי הַחֲלָטָה לָצֵאת לְמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְלַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִבְעָרִים הֵמָּה כָל כַּךְ, עַד שֶׁלֹא הִבְחִינוּ בוֹ עַד הַיּוֹם, מִתַּחַת לַמַּסְוֶה שֶׁל מַעֲמָדוֹ הַדַּל, וְלֹא הִכִּירוּ בְעֶרְכּוֹ הָרָם מִלֵּדָה. נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁהַמַּלְבּוּש הַנֶּהְדָּר נִשְׁלַח לוֹ מִידֵי פֵיָה טוֹבָה; לְפִיכָך נִזְהָר הָיָה בְיוֹתֵר לִבְעוֹט בְּמַתָּנָה יְקָרָה כָל כַּךְ, נָטַל עִמּוֹ אֶת כַּסְפּוֹ הַמְּעַט שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַמּוּכָן וְיָצָא מִשַׁעֲרֵי הָעִיר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, כְּשֶׁחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה סִתְרָה לוֹ.

הַנָּסִיךְ הֶחָדָש עוֹרֵר בְּדַרְכּוֹ תִּמָהוֹן רַב בְּכָל מָקוֹם, מִשּׁוּם שֶׁמְּעִיל תִּפְאַרְתּוֹ וְהִלּוּכוֹ הַמָּלֵא כֹבֶד רֹאש וְהוֹד מַלְכוּת לֹא הָלְמוּ כְלָל אֶת בֶּן הָאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּרָגֶל. כְּשֶׁשְׁאָלוּהוּ עַל כַּךְ, הָיָה מֵשִׁיב מִתּוֹךְ הַבָּעַת פָּנִים מְלֵאָה רָז, שֶׁיֵש סוֹד בַּדָּבָר. אָכֵן כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁעַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ בָרֶגֶל הוּא נוֹתֵן עַצְמוֹ לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, עָמַד וְקָנָה סוּס זָקֵן בְּדָמִים מוּעָטִּים, שֶׁהָיָה מַתְאִים לוֹ בְיוֹתֵר, הוֹאִיל וְעַל יְדֵי מְתִינוּתוֹ וְרוּחוֹ הַנְּמוּכָה לֹא הֵבִיאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם בִּמְבוּכָה לְהֵרָאוֹת עַל כָּרְחוֹ כְּפָרָש אַמִּיץ הַלֵּב, דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה כְלָל מֵעִנְיָנוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁרָכַב לוֹ לְאִטּוֹ עַל גַּבֵּי מוּרְבָה שֶׁלּוֹ, כַּךְ כִּנָּה אֵת שֵׁם סוּסוֹ, נִטְפַּל לוֹ בְדַרְכּוֹ פָּרָש אֶחָד וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ לִתֵּן לוֹ רְשׁוּת לִרְכּבֹ בְּלִוְיָתוֹ, לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְקַצֵּר הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂיחָה עִם בֶּן לְוָיָה. הַפָּרָש הָיָה בָחוּר צָעִיר וְעַלִּיז לֵב, יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָעִים בְּנִמּוּסָיו. בִּמְהֵרָה נִכְנַס עִם לַבַּקַּן בְּשִׂיחָה וְשָׁאֲלוּ זֶה לָזֶה מֵאַיִן וּלְאַיִן, וּמִיָּד נִתְגַּלָּה, שׁגַּם הוּא יָצָא לְמֶרְחֲבֵי תֵבֵל בְּלִי מַטָּרָה מְסֻיָּמָה, כְּמוֹת הַשֵּׁוַלְיָא שֶׁל הַחַיָּטִים. סָח הָיָה לוֹ שֶׁעוֹמַר שְׁמוֹ, וּבֶן אָחִיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי הִנֵּהוּ, הַפֶּחָה הָאֻמְלָל שֶׁל קָאִירָא, וְעַכְשָׁו נוֹסֵעַ הוּא וּמְחַזֵּר בָּעוֹלָם, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ, שֶׁפָּקַד עָלָיו בְּשָכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ מוֹתוֹ. לַבַּקַּן לֹא סִפֵּר בְּהִתְגַּלּוּת לֵב רַבָּה כָל כַּךְ עַל דְּבַר מוֹצָאוֹ וְעִנְיָנוֹ, אֶלָּא רָמָז לוֹ שֶׁמְיֻחָס הוּא וּבֶן רָמֵי הַמַּעֲלָה וְהוּא נוֹסֵעַ לְשֵׁם תַּעֲנוּג.

שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הַצְּעִירִים מָצְאוּ חֵן אֶחָד בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ וְנָסְעוּ בַדֶּרֶךְ בְּחַבְרוּתָא. בַּיּוֹם הַשֵׁנִי לִנְסִיעָתָם הַמְּשֻׁתֶּפֶת שָׁאַל לַבַּקַּן אֶת חֲבֵרוֹ עוֹמַר, מַה הוּא דְבַר הַשְׁלִיחוּת שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא, וְנוֹדְעוּ לוֹ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “אֶלְפִי בֵּי. הַפֶּחָה שֶׁל קָאִירָא, גִּדֵּל אֶת עוֹמַר בְּבֵיתוֹ מִקַּדְמַת יַלְדוּתוֹ, וְאֶת הוֹרָיו לֹא יָדַע וְלֹא הִכִּיר כְלָל. וּכְשֶׁהִתְנַפְּלוּ עַכְשָו אוֹיְבָיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי עָלָיו, וּלְאַחַר שֶׁנָחַל מַפָּלָה בִּשְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת וְנִפְצַע פֶּצַע מָוֶת אָנוּס הָיָה לִבְרוֹחַ מִשְׂדֵה הַקְּרָב, מִיָּד גִּלָּה אֶת אֹזֶן חֲנִיכוֹ, שֶׁאֵין הוּא בֶן אָחִיו כְּלָל, אֶלָּא הֲרֵיהוּ בְנוֹ שֶׁל מוֹשֵׁל כַּבִּיר, שֶׁמִיִּרְאָה מִפְּנֵי דִבְרֵי נְבוּאָתָם שֶׁל הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁלוֹ, עָמַד וְהִרְחִיק אֶת הַנָּסִיך הַצָּעִיר מֵחֲצֵרוֹ וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא לִרְאוֹתוֹ שׁוּב אֶלָּא בְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל שְׁנַת הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לִימֵי חַיָּיו. אֶלְפִי בֵּי לֹא גִּלָּה לוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו, אֶלָּא פָּקַד עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף לָבֹא בַיּוֹם הַרְבִיעִי לְחֹדֶש רַמַדַן הַבָּא, בּוֹ בַיּוֹם שֶׁיִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְלַעֲמֹד אֵצֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן הַמְּפֻרְסָם אֵל־שֶׂרוּיָה, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה בְצִדָּהּ הַמִּזְרָחִי; לִכְשֶׁיַגִּיעַ שָׁמָּה עָלָיו לִמְסוֹר לָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים שָׁם פִּגְיוֹן שֶׁנָתַן בְּיָדוֹ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה עָלָיו לְהַגִּיד כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה: הִנֵּה הָאִיש שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם; אִם יָשִׁיבוּ: מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא שֶׁהֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם, – מִיָּד עָלָיו לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם יוֹלִיכוּהוּ אֶל אָבִיו”.

לַבַּקַּן, הַשְּׁוַלְיָא שֶׁל הַחַיָּטִים, הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְמִשְׁמַע סִפּוּרוֹ, וּמְעַכְשָׁיו הֵצִיץ עַל עוֹמַר הַנָּסִיךְ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת קִנְאָה, וְהִתְקַצֵּף עַל הַדָּבָר, שֶׁהַגּוֹרָל חָלַק לוֹ לְזֶה, שֶׁכְּבָר הָיָה בְחֶזְקַת בֶּן אָחִיו שֶׁל הַפֶּחָה הַכַּבִּיר, גַּם כְּבוֹד בֶּן מְלָכִים, וְלוֹ, שֶׁיֵּש בּוֹ כָל הַמַּעֲלוֹת שֶׁמָּנוּ בְנָסִיךְ, לֹא חָלַק הַגּוֹרָל לְבָשְׁתּוֹ אֶלָּא לֵדָה מְעֻרְפֶּלֶת וְאֹרַח חַיִִּים מָצוּי וְרָגִיל. עָמַד וְהֶעֱרִיך אֶת עַצְמוֹ לְעֻמַּת חֲבֵרוֹ. אָכֵן מֻכְרָח הָיָה לְהוֹדוֹת לְעַצְמוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ חוֹנַן בְּמַעֲלוֹת שֶׁל יֹפִי; עֵינָיו יָפוֹת וּמְלֵאוֹת חַיִּים, חֹטֶם לוֹ כָּפוּף וּמַבִּיעַ אֹמֶץ לֵב, הִלּוּכוֹ נָאֶה וּמָלֵא נְדִיבוּת, קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בְּגוּף הָאָדָם מְצוּיוֹת בּוֹ. וְאוּלָם כָּל כַמָּה שֶׁמָצָא מַעֲלוֹת טוֹבוֹת בְּבֶן לִוְיָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹדָה לְנַפְשׁוֹ, שֶׁבֶּן אָדָם מִמִּינוֹ שֶׁל לַבַּקַּן יִהְיֶה מְקֻבָּל עָלָיו עַל הָאָב הַמּוֹשֵׁל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

מַחֲשָׁבוֹת אֵלוּ נִקְרוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל לַבַּקַּן כָּל הַיּוֹם, לְרַבּוֹת הַלַּיְלָה עַד שֶׁנִרְדָּם עַל מִשְׁכָּבוֹ בַפֻּנְדָּק הַסָּמוּךְ; וְאוּלָם כְּשֶׁהֵקִיץ לְמָחָר בַּבֹּקֶר וּמַבָּט עֵינוֹ נָח עַל עוֹמַר הַיָּשֵׁן עַל יָדוֹ בְשַׁלְוָה וְחוֹלֵם בְּוַדַּאי עַל אָשְׁרוֹ הֶעָתִיד לָבֹא, מִיָּד נִתְעוֹרְרָה מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ, לִרְכּוֹשׁ לוֹ בְעָרְמָה אוֹ בְחֹזֶק יָד, מַה שֶׁמָנַע מִמֶּנּוּ גּוֹרָלוֹ הָרָע; אוֹתוֹ פִּגְיוֹן, הַמְּשַׁמֵּשׁ סִמָּן בְּיָדוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַחוֹזֵר לְבֵיתוֹ, נָעוּץ הָיָה בַחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הַיָּשֵׁן; מִיָּד עָמַד וְהוֹצִיא אוֹתוֹ בַלָּאט, כְּדֵי לְתְקוֹעַ אוֹתוֹ בְחָזֵהוּ שֶׁל בְּעָלָיו. אָכֵן נַפְשׁוֹ שֶׁל הַשְּׁוַלְיָא הָאוֹהֶבֶת שָׁלוֹם מִטֶּבַע בְּרִיָּתָה הִתְנַגְּדָה לְמַחֲשֶׁבֶת הָרֶצַח, וְהִסְתַּפֵּק בְּמַעֲשֵׂי נְטִילַת הַפִּגְיוֹן לִרְשׁוּתוֹ, וְרָתַם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אֶת סוּסוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ קַל הָרַגְלַיִם, וְעַד שֶׁלֹא הִסְפִּיק עוֹמַר לְהָקִיץ מִשְׁנָתוֹ וְלִרְאוֹת עַצְמוֹ מְשׁוֹלָל כָּל תִּקְווֹתָיו, כְּבָר הָיָה בֶן זוּגוֹ הַבּוֹגֵד בִּבְרִיתוֹ בְמֶרְחָק כַּמָּה פַרְסָאוֹת.

אוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ גָּזַל לַבַּקַּן אֶת כֵּלָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ הָיָה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ רַמַדַן הַקָּדוֹשׁ, וּבְכֵן עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ לוֹ אַרְבָּעָה יָמִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה הַיָּדוּעַ לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָעַמּוּד אֵינוֹ טָעוּן אֶלָּא מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁנֵי יָמִים לְכָל הַיּוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם נֶחְפָּז לְהַגִּיעַ לְשָׁם בִּמְהֵרָה, מִיִּרְאָה בְדָבָר, שֶׁמָּא יַקְדִּימֵהוּ הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי.

בְּסוֹף הַיּוֹם הַשֵּׁנִי רָאָה לַבַּקַּן בְּעֵינָיו אֶת עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה. עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן נָתוּן הָיָה עַל גִּבְעָה קְטַנָּה בְאַדְמַת מִישׁוֹר רַחֲבַת יָדַיִם, וְנִתַּן לְהַבְחָנַת עֵינַיִם בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁתַיִם עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לִבּוֹ שֶׁל לַבַּקַּן פַּעַם בְּחָזְקָה לַמַּרְאֶה הַזֶּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים פָּנוּי הָיָה כָּל צָרְכּוֹ לְהַרְהֵר בִּדְבַר הַתַּפְקִיד שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא, מִכָּל מָקוֹם הָיָה לִבּוֹ מַכֵּהוּ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וּמֵטִיל עָלָיו פַּחַד בְּמִקְצָת, וְאוּלָם הָרַעְיוֹן שֶׁרָאוּי הוּא לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה, עוֹדֵד שׁוּב אֶת רוּחוֹ, וְקָרַב אֶל מַטְּרָתוֹ מִתּוֹךְ תַּנְחוּמָין בְּמִדָּה יְתֵרָה.

הַמָּקוֹם מִסָּבִיב לְעַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל שֶׂרוּיָה הָיָה רֵיק מִיִּשׁוּב וְשָׁמֵם. וְהַנָּסִיךְ הֶחָדָש הָיָה עָלוּל לָבוֹא בִּמְבוּכָה מִתּוֹךְ חֹסֶר מְזוֹנוֹת, אִלּוּ לֹא הִתְחַכֵּם מִתְּחִלָּה לְהִצְטַיֵּד בְּמָזוֹן לְכַמָּה יָמִים. מִיָּד בָּחַר לוֹ מָקוֹם מְנוּחָה עַל יַד סוּסוֹ תַּחַת עֲצֵי תְּמָרִים וְשָׁם הִמְתִּין לְגוֹרָלוֹ הַצָּפוּי לוֹ.

מִמָּחֳרַת הַיּוֹם לְעֵת הַצָּהֳרַיִם רָאָה סִיעָה גְּדוֹלָה שֶׁל סוּסִים וּגְמַלִּים נוֹסְעִים עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וּמִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה. הַסִּיעָה עָמְדָה מִלֶּכֶת לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ נָתוּן עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן, וּמִיָּד נָטוּ אֹהָלִים נֶהְדָּרִים, וּמַרְאֶה הַסִּיעָה כְּמַרְאֶה שַׁיָּרָה שֶׁל פֶּחָה עָשִׁיר אוֹ שֵׁיךְ. לַבַּקַּן שִׁעֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁכָּל הַטִּרְחָה שֶׁטָּרְחוּ הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הֲלָלוּ לָבוֹא לְכָאן לֹא טָרְחוּ אֶלָּא בִשְׁבִילוֹ, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְאוֹת לָהֶם עוֹד הַיּוֹם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם וּמְפַקְּדָם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא שֶׁכָּבַש אֶת יִצְרוֹ לְהֵרָאוֹת בְּתוֹרַת נָסִיך, הוֹאִיל וּמָחָר בַּבֹּקֶר תִּמָלֵא מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ בִשְׁלֵמוּת.

הַחַמָּה שֶׁל שַׁחֲרִית הֵעִירָה אֶת הַחַיָּט הַמְּאֻשָּׁר לִקְרַאת הָרֶגַע הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּכָל חַיָּיו, שֶׁיְרוֹמֵם אוֹתוֹ מִשֵׁפֶל גּוֹרָלוֹ וִינַשֵּׂא אוֹתוֹ לִימִינוֹ שֶׁל הָאָב הַמּוֹשֵׁל; אֱמֶת, בְּשָׁעָה שֶׁרָתַם אֶת סוּסוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁאֵין הוּא נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה בְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, אַף שִׁוָּה בְנַפְשׁוֹ אֶת גֹּדֶל צַעֲרוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁתִּקְווֹתָיו הַיָּפוֹת נִכְזְבוּ, וְאוּלָם הַגּוֹרָל כְּבָר הוּטַל, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַעֲשֵׂהוּ אָחוֹר וּלְבַטֵּל אוֹתוֹ מֵעִקָּרָא, אַף לָחֲשָׁה לוֹ אַהֲבַת עַצְמוֹ, שֶׁחָזוּתוֹ יָפָה לְמַדַּי, עַד כְּדֵי לְהַצִּיג עַצְמוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר בְּתוֹרַת בְּנוֹ. מִתּוֹךְ הִתְּעוֹדְדוּת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת הֲלָלוּ עָמַד וְקָפַץ עַל סוּסוֹ, חָגַר אֶת כָּל כֹּחוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב כַּהֲלָכָה עַל סוּסוֹ הַדּוֹהֵר, וְעוֹד לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וּכְבָר הִגִּיעַ לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה. מִיָּד יָרַד מֵעָל סוּסוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הַשִּׂיחִים הַגְּדֵלִים עַל הַגִּבְעָה; וְתֵכֶף הוֹצִיא אֶת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עוֹמַר וְהִתְחִיל עוֹלֶה עַל הַגִּבְעָה. לְרַגְלֵי עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן עָמְדוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מִסָּבִיב לְאִישׁ שֵׂיבָה, שֶׁמַּרְאֵהוּ מַרְאֶה מֶלֶךְ. מַלְבּוּשׁוֹ הַנֶּהְדָּר הֶעָשׂוּי גְּדִילֵי זָהָב הֶחָגוּר בְּסוּדָר לָבָן שֶׁל קַשְׁמִיר וְהַצָּנִיף הַלָּבָן הַמְּשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת הֵעִידוּ בוֹ שֶׁהוּא אִישׁ בַּעַל עֹשֶׂר וְכָבוֹד.

אֶל הָאִישׁ הַזֶּה נִגַּש לַבַּקַּן, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲוָיָה עֲמֻקָּה וְאָמַר כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַפִּגְיוֹן: “הִנֵּה הַאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם”.

“מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא שֶׁהֱבִיאֲךָ עַד הָלוֹם” הֵשִׁיב הַזָּקֵן בִּדְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה, “קוּמָה וְחַבֵּק לְאָבִיךָ הַזָּקֵן, עוֹמַר בְּנִי הֶחָבִיב!” הַחַיָּט הַטּוֹב הָיָה נִרְגָּש כֻּלּוֹ לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הִתְלַהֲבוּת אֵלֶּה וְנָפַל בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן מִתּוֹךְ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל שִׂמְחָה וּבוּשָׁה כְאֶחָד.

וְאוּלָם רַק רֶגַע אֶחָד בִּלְבָד זָכָה לֵהָנוֹת הֲנָאָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְעַנֵּג עַל מַצָּבוֹ הֶחָדָש; לְאַחַר שֶׁנִסְתַּלֵּק מִזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַמּוֹשֵׁל הַזָּקֵן הַנִּלְהָב וְסוֹעֵר, תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה פָּרָש אֶחָד רוֹכֵב עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וּמְמַהֵר וְנֶחְפָּז אֶל הַגִּבְעָה. מַרְאֶה הַפָּרָש וְסוּסוֹ מְשֻׁנֶּה הָיָה וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ; הַסּוּס לֹא רָצָה, כְנִרְאֶה, לְהִשָׁמֵעַ לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרָש מֵחֲמַת עַקְשָׁנוּת אוֹ עַיְפוּת יְתֵרָה, וּלְפִיכָךְ הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ בְמִין הֲלִיכָה שֶׁאֵין בָּהּ מִשׁוּם פְּסִיעָה אִטִּית וְאֵין בָּהּ מִשׁוּם רִיצַת רַגְלַיִם; וְאוּלָם הַפָּרָש דָּפַק בּוֹ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֶׁיְמַהֵר לָרוּץ. בִּמְהֵרָה הִכִּיר לַבַּקַּן אֶת סוּסוֹ מוּרְבָה וְאֶת עוֹמַר הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁרוּחַ הַשֶׁקֶר כְּבָר נִכְנְסָה בוֹ פַעַם, לְפִיכָךְ גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהָגֵן עַל זְכוּתוֹ שֶׁנָטַל לוֹ בִזְרוֹעַ וּלְהַחֲזִיק בָּהּ בְּמֶצַח נְחוּשָׁה וּבְחֻצְפָּה יְתֵרָה, וְיַעֲבֹר עָלָיו מַה.

כְּבָר מִמֶּרְחָק רָאוּ אֶת הַפָּרָש מְנַפְנֵף וְרוֹמֵז לָהֶם בְּיָדָיו, וְאָף עַל פִּי שֶׁהַסּוּס מוּרְבָה נִתְרַשֵּׁל בְּמַהֲלָכוֹ, מִכָּל מָקוֹם הִנֵּה הִגִּיעַ סוֹף סוֹף הַפָּרָש לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְנִתְפָּרֵץ לַעֲלוֹת עַל הַגִּבְעָה. “עִמְדוּ מִלֶּכֶת”, קָרָא, “עִמְדוּ מִלֶּכֶת וְאַל תִּתְעוּ בְשֶׁקֶר לְהַאֲמִין בְדִבְרֵי רַמָּאי מְנֻוָּל; עוֹמַר שְׁמִי, וְאַל יַרְהִיב שׁוּם בֶּן תְּמוּתָה עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָה בִשְׁמִי!”

עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב נִרְאָה תִּמָהוֹן רַב עַל הַשִׁנּוּי הַזֶּה; בְּיִחוּד נִפְגַּע הַזָּקֵן כְּנִרְאֶה בְיוֹתֵר, וְהִצִּיץ בְּמַבָּט שׁוֹאֵל פַּעַם בְּפָנָיו שׁל הָאֶחָד וּפַעַם בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם לַבַּקַּן פָּתַח וְאָמַר מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלְתָה לוֹ בִיגִיעָה יְתֵרָה: “אֲדוֹנִי אָבִי וּמַלְכִּי רַב הַחֶסֶד, אַל נָא תִּתְעֶה בַּשַׁוְא לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הָאִישׁ הַזֶּה. עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי, הֲרֵיהוּ שְׁוַלְיָא שֶׁל חַיָּטִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְלַבַּקַּן שְׁמוֹ, שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לְחֶמְלָה וְלֹא לְקֶצֶף”.

אָכֵן דְּבָרָיו אֵלֶּה הֵבִיאוּ אֶת הַנָּסִיךְ עַד לִידֵי טֵרוּף, וּמִתּוֹךְ פֶּה מָלֵא קֶצֶף מֵחֲמַת חֵמָה רָצָה לְהִתְנַפֵּל עַל לַבַּקַּן, אֶלָּא שֶׁהָעוֹמְדִים מִסָּבִיב הִתְפָּרְצוּ בֵינֵיהֶם וְתָפְסוּ בוֹ בְיָד חֲזָקָה, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: “אֱמֶת הַדָּבָר, בְּנִי הַיָּקָר, הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַזֶּה מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ; כִּפְתוּ אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַחַד הַקְּרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ; אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדֵנוּ לַעֲזוֹר לָאֻמְלָל הַזֶּה וּלְרַפֵּא אוֹתוֹ”.

חֲמָתוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ שָׁכְכָה וְקָרָא אֶל הַמֶּלֶּךְ בְּקוֹל בֶּכִי: “לִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁאַתָּה הִנְּךָ אָבִי, וְאָנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בְשֵׁם אִמִּי לְהַאֲזִין לִדְבָרָי;”> “הָהּ, יִשְׁמְרֵנוּ הָאֵל”, הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ. הֲרֵי הוּא מַתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַטֵּרוּף; כֵּיצַד יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ לִידֵי מַחֲשָׁבוֹת מְטֹרָפוֹת כָּאֵלֶּה!" וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל לַבַּקַּן וְהִתְחִיל לָרֶדֶת מֵעַל הַגִּבְעָה כְשֶׁהוּא נִשְׁעָן עָלָיו. שְׁנֵיהֶם עָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל סוּסִים מְקֻשָּׁטִים בִּשְׂמִיכוֹת יְקָרוֹת וְרָכְבוּ בְּרֹאש הַסִּיעָה עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִּישׁוֹר. וְאוּלָם לַנָּסִיךְ הָאֻמְלָל כָּפְתוּ אֶת יָדָיו וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי קָרוֹן אֶחָד וּשְׁנֵי פָּרָשִׁים רָכְבוּ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ וְהִשְׁגִיחוּ בְעֵינַיִם פְקוּחוֹת עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו.

הַמּוֹשֵׁל הַזָּקֵן הָיָה סַעוּד, הַשֻׂלְטָן שֶׁל הַוֶחַבִּיטִים¹. יָמִים רַבִּים חַי בְּלִי בָנִים, אֲבָל סוֹף סוֹף נוֹלָד לוֹ בֵן שֶׁיִחֵל לוֹ יָמִים רַבִּים כָּל כַּךְ. אָכֵן הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁשָׁאַל אוֹתָם לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַנַּעַר אָמְרוּ לוֹ שֶׁעַד הַשָׁנָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לִימֵי חַיָּיו כָּרוּךְ הוּא בְסַכָּנָה לִהְיוֹת נִדָּח עַל יְדֵי אוֹיֵב. וּלְפִיכָךְ, כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁלֹא יֶאֱרַע לוֹ כְלוּם, עָמַד הַשֻּׂלְטָן וּמָסַר אֶת בְּנוֹ בִידֵי אֶלְפִי־בֵּי, יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן וּמְנֻסֶּה בְאַהֲבָתוֹ, לְגַדְלוֹ וּלְחַנְּכוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בַחֲרָדָה וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתוֹ.

דְּבָרִים אֵלֶּה סִפֵּר הַשֻׂלְטָן לִבְנוֹ הַמְּדֻמֶּה, וְדַעְתּוֹ הָיְתָה נוֹחָה בְיוֹתֵר מִדְּמוּת תַּבְנִיתוֹ וּמְהִלוּכוֹ הַמָּלֵא חֲשִׁיבוּת.

כְּשֶׁבָּאוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל הַשֻׂלְטָן נִתְקַבְּלוּ בְכָל מָקוֹם מֵאֵת הַתּוֹשָׁבִים בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה; מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ נִתְפַּשְּׁטָה מַהֵר בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. בָּרְחוֹבוֹת שֶׁעָבְרוּ בָהֶם הוּקְמוּ שַׁעֲרֵי כָבוֹד קְלוּעִים מִפְּרָחִים וְעַנְפֵי אִילָנוֹת, וּשְׁטִיחִים מַזְהִירִים בְּכָל מִינֵי גְוָנִים קִשְּׁטוּ אֶת הַבָּתִים, וְהָעָם הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם תְּהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לֵאלֹהִים וְלִנְבִיאוֹ, שֶׁשָׁלַח לָהֶם נָסִיךְ נֶחְמָד שֶׁכְּמוֹתוֹ. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ הַגֵּאֶה שֶׁל הַחַיָּט שִׂמְחָה עֲצוּמָה; אָכֵן בָּהּ בְּמִדָּה חָש עוֹמַר הָאֲמִתִּי בְגֹדֶל אֲסוֹנוֹ, שֶׁהָיָה נִמְשַׁך אַחֲרֵי הַשָּׁיָרָה כְּשֶׁהוּא כָּפוּת וְלִבּוֹ מָלֵא יִאוּשׁ. אִישׁ לֹא שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו בְּתוֹךְ הַצָּהֳלָה הַכְּלָלִית שֶׁנוֹעָדָה אַךְ בִּשְׁבִילוֹ. אַלְפֵי קוֹלוֹת הִשְׁמִיעוּ אֶת הַשֵׁם עוֹמַר, וְלוֹ לְבַעַל הַשֵׁם הָאֲמִתִּי לֹא נָשָׂא אִישׁ עָיִן; לְכָל הַיּוֹתֵר נִפְנָה הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל, מַה טִּיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַמּוּבָל כָּפוּת, וּמַה נוֹרָאָה הָיְתָה תְּשׁוּבַת מְלַוָּיו שֶׁל עוֹמַר שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנָיו וְשָׂרְטָה שָׂרֶטֶת בְּנַפְשׁוֹ: הֲרֵי זֶה חַיָּט מְשֻׁגָּע הַסִּיעָה הִגִּיעָה סוֹף סוֹף לְעִיר הַבִּירָה שֶׁל הַשֻׂלְטָן וְשָׁם עָרְכוּ לָהֶם קַבָּלַת פָּנִים נֶהְדָּרָה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הֶעָרִים. אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן, אִשָׁה כְבוּדָה וּבָאָה בַיָּמִים הָיְתָה מַמְתִּינָה לָהֶם עִם כָּל הַפַּמַלְיָא שֶׁל הֶחָצֵר בְּתוֹךְ הָאוּלָם הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאַרְמוֹן. רִצְפָּתוֹ שֶׁל אוּלָם זֶה הָיְתָה מְכֻסָּה בִשְׁטִיחַ כַּבִּיר, וְהַכְּתָלִים הָיוּ מְקֻשָׁטִים בִּירִיעוֹת תְּכֵלֶת שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת בִּמְלִילוֹת וּפְתִילִים שֶׁל זָהָב עַל גַּבֵּי אוּנְקְלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל כֶּסֶף.

כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּיעָה וּלְפִיכָךְ דָּלְקוּ בָאוּלָם הַרְבֵּה מְנוֹרוֹת עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר וּמְגֻוָּנוֹת. שֶׁהֵאִירוּ אֶת חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה כְּאוֹר הַיּוֹם. אָכֵן בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּשְׁבָה אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת, הֵאִירוּ הַמְּנוֹרוֹת בְּאוֹר בָּהִיר וּמְגֻוָּן בְּיוֹתֵר, כִּסֵּא הַמַּלְכוּת עָמַד בְּרוּם אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעָשׂוּי כֻּלוֹ זָהָב טָהוֹר וּקְבוּעוֹת בּוֹ אַבְנֵי אַחְלָמָה גְּדוֹלוֹת. אַרְבַּעַת הָאֶמִירִים הַמְּכֻבָּדִים בְּיוֹתֵר אוֹחֲזִים הָיוּ בְיָדָם חֻפָּה שֶׁל מֶשִׁי אָדֹם הַפְּרוּשָׂה מִמַּעַל לְרֹאשׁ הַמַּלְכָּה, וְהַשֵׁיךְ מִמְדִינָא הָיָה מְנַפְנֵף בִּמְנִיפָה שֶׁל נוֹצוֹת הַטַּוַס כְּדֵי לְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר.

כַּךְ הָיְתָה אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן מְצַפָּה לְבַעֲלָה וְלִבְנָהּ; גַּם הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת פָּנָיו מִשְׁעַת לֵדָתוֹ, אֲבָל בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הֵרְאוּ לָהּ אֶת דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל בְּנָהּ שֶׁהִיא נִכְסֶפֶת אֵלָיו, וּדְמוּתוֹ נֶחְקְקָה בְזִכְרוֹנָה עַד שֶׁהָיְתָה מַבְחִינָה בוֹ בְּתוֹךְ אַלְפֵי בְנֵי אָדָם. עַכְשָו הִגִּיעַ לָאֹזֶן הַשָּׁאוֹן שֶׁל הַסִּיעָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים נִתְעָרֵב בְּצַהֲלַת הֶהָמוֹן, וּמַשַּׁק פַּרְסוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל הַסּוּסִים הִגִּיעַ עַד לַחֲצַר הָאַרְמוֹן. פְּסִיעוֹת הַבָּאִים הָלְכוּ וְקָרְבוּ, דַּלְתּוֹת הָאוּלָם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, וּבֵין שׁוּרוֹת הַמְּשָׁרְתִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים לָאָרֶץ נֶחְפָּז הַשֻּׂלְטָן וְהוֹלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְיָדוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאֵם.

“כָּאן”, אָמַר, הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ אֵת הַבֵּן שֶׁנִכְסַפְתְּ אֵלָיו יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ".> אָכֵן אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן נִכְנְסָה לְתוֹךְ דְּבָרָיו. “אֵין זֶה בְנִי!” קָרְאָה. “אֵין אֵלֶּה הַפָּנִים שֶׁהֶרְאָה לִי הַנָּבִיא בַחֲלוֹם”.

וּבְשָׁעָה שֶׁרָצָה הַשֻּׂלְטָן לְהוֹצִיא מִלִּבָּהּ אֶת אֱמוּנָתָהּ בְּהַבְלֵי הַשָׁוְא, נִפְתְּחָה פִתְאֹם דֶּלֶת הָאוּלָם בְּרַעַשׁ, וְהַנָּסִיךְ עוֹמַר נִתְפָּרֵץ פְּנִימָה, כְּשֶׁהוּא נִרְדָּף מִשּׁוֹמְרָיו, שֶׁנִתְחַמֵּק מִידֵיהֶם בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו; בְּאֶפֶס כֹּחַ הִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת: “כָּאן רְצוֹנִי לָמוּת, צַוֵּה לְהָרְגֵנִי, אָב אַכְזָר, אֵינִי יָכוֹל עוֹד לָשֵׂאת חֶרְפָּתִי זוֹ!” הַכָּל נִרְעֲשׁוּ לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה וְנִדְחֲקוּ מִסָבִיב לוֹ, וְהַשּׁוֹמְרִים שֶׁנֶחְפְּזוּ אַחֲרָיו רָצוּ שׁוּב לִתְפּוֹס אוֹתוֹ וְלֶאְסוֹר אוֹתוֹ בַחֲבָלִים, וְהִנֵּה בְאוֹתוֹ רֶגַע קָפְצָה הַמַּלְכָּה מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁרָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּחֲזֶה מִתּוֹךְ דּוּמִיָּה שֶׁל הִשְׁתּוֹמְמוּת. “עִמְדוּ!” קָרְאָה. “הוּא וְלֹא אַחֵר הִנֵּהוּ הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי, הוּא הוּא שֶׁעֵינִי לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ מֵעוֹלָם וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִבִּי מַכִּיר בּוֹ!”

שֶׁלֹא בְּמִתְכַּוֵּן הִרְפּוּ הַשּׁוֹמְרִים יְדֵיהֶם מֵעוֹמַר, אֲבָל הַשֻּׂלְטָן, שֶׁנִתְלַהֵט כֻּלּוֹ מֵרֹב חֵמָה, קָרָא אֲלֵיהֶם לֶאְסוֹר אֶת הַמְּשֻׁגָּע. “אֲנִי הוּא הַמַּכְרִיעַ כָּאן”, קָרָא בְקוֹל מְצַוֶּה; “כָּאן אֵין מַכְרִיעִים עַל פִּי חֲלוֹמוֹתֵיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים, אֶלָא עַל פִּי אוֹתוֹת נֶאֱמָנִים וּמוֹפְתִים חוֹתְכִים; זֶה הוּא (וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה בְּאֶצְבַּע עַל לַבַּקַּן) בְּנִי, כִּי הוּא הוּא שֶׁהֵבִיא לִי אֶת הַסִּמָּן הַנָּכוֹן, אֵת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל יְדִידִי אֶלְפִי”.

“גָּנֹב גְּנָבוֹ מִיָּדִי”, קָרָא עוֹמַר, “בְּבִטְחוֹנִי שֶׁבָּטַחְתִּי בוֹ לְפִי תֻּמִּי הִשְׁתַּמֵּש לְרָעָתִי וּבָגַד בִּי!” אֲבָל הַשֻּׂלְטָן לֹא הִקְשִׁיב לְקוֹל בְּנוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה רָגִיל לִגְזוֹר כָּל דָּבָר עַל פִּי רְצוֹנוֹ בִּלְבָד בְּעַקְשָׁנוּת יְתֵרָה; וּמִשּׁוּם כַּךְ צִוָּה לְהוֹצִיא בִזְרוֹעַ אֶת עוֹמַר הַמִּסְכֵּן מִתּוֹךְ הָאוּלָם. וְאוּלָם הוּא בְעַצְמוֹ נִכְנַס עִם לַבַּקַּן אֶל חֶדְרוֹ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא חֵמָה עַל הַמַּלְכָּה אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיָה חַי עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם עֶשְׂרִים וְחָמֵש שָׁנָה.

אָכֵן אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן שְׁרוּיָה הָיְתָה בְעַצְבוּת בְּשֶׁל הַמְּאֹרָע הַזֶּה; בָּרִי הָיָה בְיָדָה, שֶׁרַמָּאי אֶחָד גַּנָּב אֶת לֵב הַשֻּׂלְטָן בְּעָרְמָה, שֶׁכֵּן הֶרְאוּ לָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת בַחֲלוֹם אֶת דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֻמְלָל בְּתוֹרַת בְּנָהּ.

כְּשֶׁשָׁכַךְ קְצַת מַכְאוֹב לִבָּהּ, הִרְהֲרָה בַדָּבָר וּבִקְּשָׁה תַּחְבּוּלָה כֵּיצַד תּוּכַל לְהוֹכִיחַ לַשֻּׂלְטָן אֶת עִווּת דִּינוֹ. אָמְנָם דָּבָר זֶה קָשֶׁה הָיָה בְיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן אָדָם זֶה שֶׁהִכְרִיז עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְנָהּ, הֵבִיא בְיָדוֹ אֶת הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק, אֶת הַפִּגְיוֹן, וְגַם עָלָה בְיָדוֹ, כְּפִי שֶׁנוֹדַע לָהּ, לְהוֹצִיא מִפִּיו שֶׁל עוֹמַר פְּרָטִים רַבִּים כָּל כַּךְ מִתּוֹלְדוֹת חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, עַד שֶׁיֵש בְּיָדוֹ לְשַׂחֵק בְּתַפְקִידוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשֶׁלֹּא לְהִתְבַּדּוֹת.

מִיָּד שָלְחָה וְקָרְאָה לָאֲנָשִׁים שֶׁלִוּוּ אֶת הַשֻּׂלְטָן אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִפִּיהֶם אֶת מַעֲשֵׂי הַפְּגִישָׁה בִּפְרוֹטְרוֹט, וְאַחַר כַּךְ נִמְלְכָה בַדָּבָר עִם עֲבָדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים לָה בְּיוֹתֵר. בּוֹחֲרִים הָיוּ וְדוֹחִים תַּחְבּוּלָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת; לִבְסוֹף עָמְדָה מֶלֶכְסַלָה, טְשֶׁרְקֶסִית זְקֵנָה וַחֲכָמָה, וְאָמָרָה: “אִם שָׁמְעָה אָזְנִי נְכוֹנָה, גְּבִרְתִּי וּמַלְכָּתִי הַכְּבוּדָה, הֲרֵי כִנָּה הַמְּבִיא אֶת הַפִּגְיוֹן אֶת הָאִיש שֶׁהוּא בְעֵינַיִךְ בְּחֶזְקַת בְּנֵךְ בְּשֵׁם: לַבַּקַּן הַחַיָּט הַמְּטֹרָף?” – “כֵּן, כַּךְ הוּא הַדָּבָר”, הֵשִׁיבָה אֵשֶת הַשֻּׂלְטָן, “וְאוּלָם מַה כַּוַּנָתֵךְ בִּדְבָרַיִךְ אֵלֶּה?”

“מַה דַעְתֵּךְ” הוֹסִיפָה הַזְּקֵנָה, שֶׁמָּא עָמַד הַרַמָּאי וְטָפַל אֶת שֵׁם עַצְמוֹ עַל רֹאשׁ בְּנֵךְ? – וְאִם כַּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי יֵשׁ תַּחְבּוּלָה נִפְלָאָה לִלְכּוֹד אֶת הָרַמָּאי, וְתַחְבּוּלָה זוֹ אֲגַלֶּה לָךְ בַחֲשָׁאי". אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן הִטְּתָה אֶת אָזְנָהּ אֶל שִׁפְחָתָהּ הַזְּקֵנָה, שֶׁעָמְדָה וְלָחֲשָׁה לָהּ אֶת עֲצָתָהּ, וְנִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁהָעֵצָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁעָמְדָה מִיָּד וְהֵכִינָה עַצְמָה לָלֶכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַשֻּׂלְטָן.

אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן הָיְתָה אִשָּׁה פִּקְחִית, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת אֶת חֻלְשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן וְהֵבִינָה לְהִשְׁתַמֵּש בָּהֶן לְטוֹבָתָהּ. לְפִיכָךְ הֶעֱמִידָה פָּנִים כְּאִלוּ הִיא נֶעְתֶּרֶת לוֹ לַשֻּׂלְטָן וּמַכִּירָה בִזְכוּת הַבֵּן, וְאַךְ תְּנָאי אֶחָד הִיא מַתְנָה עִמּוֹ; הַשֻּׂלְטָן, שֶׁהָיָה מֵצֵר בְּלִבּוֹ עַל שֶׁיָצָא בְדִבְרֵי רֹגֶז כְּלַפֵּי אִשְׁתּוֹ, קִבֵּל אֶת הַתְּנָאי, וּמִיָּד אָמְרָה: “רצוֹנִי לְנַסּוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם וְלִרְאוֹת מִי מֵהֶם הוּא זָרִיז יוֹתֵר בְמַעֲשֵׂהוּ; אִשָּׁה אַחֶרֶת אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מְנַסָּה אוֹתָם בִּרְכִיבָה, בְּמַעֲשֵׂי הִתְאַבְּקוּת וּבְהֲטָלַת כִּידוֹנִים, וְאוּלָם כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁיֵש בְּיַד כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹתָם; לֹא, אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לָהֶם דָּבָר הַטָּעוּן חֲרִיפוּת הַשֵׂכֶל. וְזֶה הַדָּבָר, כָּל אֶחָד מֵהֶם יִתְפּוֹר מְעִיל וְזוּג מִכְנָסַיִם, וְכָאן נִרְאֶה מִי מֵהֶם יַעֲשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ נָאָה וּמְתֻקֶּנֶת בְּיוֹתֵר”.

הַשֻּׂלְטָן צָחַק וְאָמַר: “הוֹי, מָצֹא מָצָאת דָּבָר שֶׁל טַעַם. בְּנִי יֵלֵךְ וְיִתְחָרֶה עִם הַחַיָּט הַמְּשֻׁגָּע בִתְּפִירַת מְעִיל? לֹא, אֵין מַמָּש בְּדָבָר זֶה”.> אֲבָל אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן טָעֲנָה וְאָמְרָה שֶׁכְּבָר קִבֵּל אֶת הַתְּנָאי מֵרֹאשׁ, וְהַשֻּׂלְטָן שֶׁהָיָה אָדָם הָעוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ תָּמִיד הִסְכִּים לִבְסוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד וְנִשְׁבַּע שֶׁגַּם אִם הַחַיָּט הַמְּשֻׁגָּע יִתְפּוֹר אֶת הַמְּעִיל כַּהֲלָכָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא יוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹרַת בְּנוֹ.

הַשֻּׂלְטָן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ אֶל בְּנוֹ וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ, שֶׁיְּמַלֵּא אֶת רְצוֹנָהּ הַמּוּזָר שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת דַּוְקָא לִרְאוֹת מְעִיל הַתָּפוּר בִּידֵי עַצְמֶךָ. לִבּוֹ שֶׁל לַבַּקַּן הַטּוֹב נִתְמַלֵּא גִילָה; אִם אַךְ דָּבָר זֶה חֲסֵרָה הִיא, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, אִם כֵּן תִּשְׁבַּע אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן רֹב נַחַת מִמֶּנִּי.

מִיָּד עָמְדוּ וְהִתְקִינוּ שְׁנֵי חֲדָרִים, חֶדֶר אֶחָד בִּשְׁבִיל הַנָּסִיךְ וְחֶדֶר אֶחָד בִּשְׁבִיל הַחַיָּט; שָׁם עֲלֵיהֶם לְהַרְאוֹת אֶת חָכְמָתָם בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וְלֹא נָתְנוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא אֶרֶג מֶשִׁי בְמִידָה מַסְפִּיקָה, מִסְפָּרַיִם, מַחַט וְחוּטִים.> הַשֻּׂלְטָן הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִרְאוֹת מַה טִּיבוֹ שֶׂל הַמְּעִיל שֶׁיָצָא מִתַּחַת יְדֵי בְנוֹ; וְאוּלָם גַּם לִבָּהּ שֶׁל אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן פָּעַם בַּחֲרָדָה, אִם עָרְמָתָהּ תַּעֲמוֹד לָהּ אוֹ לָאו. קָבְעוּ לָהֶם לִשְׁנֵיהֶם זְמָן שֶׁל שְׁנֵי יָמִים לִמְלַאכְתָּם; בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי צִוָּה הַשֻּׂלְטָן לִקְרֹא לְאִשְׁתּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁנִכְנְסָה אֶצְלוֹ שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל אוֹתָם שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְהָבִיא אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים וְאֶת תּוֹפְרֵיהֶם. לַבַּקַּן נִכְנַס מִתּוֹךְ גִּיל שֶׁל נִצָּחוֹן וּפָרַשׂ אֶת מְעִילוֹ לְעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן הַמְּלֵאוֹת תִּמָּהוֹן וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. “הַבִּיטָה וּרְאֵה, אַבָּא”, אָמָר; “הַבִּיטִי וּרְאִי, אִמִּי הַנִּכְבָּדָה, כְּלוּם אֵין זֶה מְעִיל מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן? הֲרֵינִי נָכוֹן לְהַמְרוֹת עִם חַיַּט הֶחָצֵר הַזָּרִיז בְּיוֹתֵר, אִם יוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר מְתֻקָּן כָּזֶה”.

חִיְכָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן וּפָנְתָה אֶל עוֹמַר: “וּמַה תִּקַּנְתָּ אַתָּה, בְנִי?” בְּלִי חֶמְדָּה הִטִּיל עוֹמַר אֶת אֶרֶג הַמֶּשִׁי וְהַמִּסְפָּרַיִם לָאָרֶץ. "לַמֵֵּד לִמְּדוּנִי לִשְׁלוֹט בְּסוּס וּלְהִשְׁתַמֵּש בְּסַיִף, וַאֲנִי מֵטִיל אֶת כִּידוֹנִי אֶל הַמַּטָּרָה בְמֶרְחָק שֶׁל שִׁשִּׁים פְּסִיעָה – אֲבָל חָכְמַת הַמַּחַט זָרָה לִי, אַף אֵין זוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ שֶׁל חֲנִיכוֹ שֶׁל אֶלְפִי בֵּי, מוֹשְׁלָהּ שֶׁל קַהִירָא.

“הוֹי, בְנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי וְאִישִׁי”, קָרְאָה אֵשֶׁת הַשֻּׂלְטָן. “הֶאָח! תְּנֵנִי נָא וַאֲחַבֵּק אוֹתְךָ. וְאֶקְרָאֲךָ בְשֵׁם בְּנִי! סְלַח נָא לִי אִישִׁי וַאֲדוֹנִי”, אָמְרָה בִּפְנוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָן, שֶׁנָהַגְתִּי בְּעָרְמָה כְנֶגְדְּךָ. כְּלוּם אֵינְךָ רוֹאֶה עֲדַיִן מִי הוּא נָסִיךְ וּמִי חַיָּט? אָמְנָם כֵּן, נִפְלָא הוּא הַמְּעִיל שֶׁתָּפַר בְּנֶךָ, וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ, מִי הוּא הָאֻמָּן הַמֻּמְחֶה שֶׁלָמַד אֶצְלוֹ תּוֹרָה זוֹ?"

הַשֻּׂלְטָן יָשַׁב וְנִשְׁתַּקֵּעַ בְּהִרְהוּרִים וְהִצִּיץ בַחֲשָׁד פַּעַם בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וּפַעַם בִּפְנֵי לַבַּקַּן, שֶׁלְחִנָּם יָגַע לְהַסְתִּיר אֶת פָּנָיו הַסְּמוּקִים וְלִכְבּוֹשׁ אֶת מְבוּכָתוֹ, שֶׁנִכְשַׁל בִּשְׁטוּת זוֹ. “גַּם מוֹפֵת זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק לִי”, אָמַר. “אָכֵן מְהֻלָּל שֵׁם אַלַּה, יוֹדֵעַ אֲנִי תַּחְבּוּלָה לִמְצֹא אִם מְרֻמֶּה אֲנִי אוֹ לָאו”.

מִיָּד צִוָּה לְהָבִיא לוֹ אֶת סוּסוֹ הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר, קָפַץ וְעָלָה עָלָיו וְרָכַב אֶל הַיַּעַר הַמָּצוּי לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר. שָׁם יוֹשֶׁבֶת, לְפִי דִּבְרֵי אַגָּדָה עַתִּיקָה, פֵיָה טוֹבָה וְאַלְדוֹלְצָאִידָה שְׁמָהּ, שֶׁכְּבָר עָמְדָה לָהֶם לִמְלָכִים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים בְּעֵצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת דָּחְקָם; שָׁמָה נֶחְפָּז הַשֻּׁלְטָן.> בְּלֵב הַיַּעַר הָיָה מִגְרָש רֵק הַמֻּקָּף אֲרָזִים גְּבוֹהִים. שָׁם דָּרָה, לְפִי דִּבְרֵי הָאַגָּדָה, פֵיָה זוֹ, וְאַך לִפְרָקִים רְחוֹקִים דָּרַךְ בֶּן תְּמוּתָה עַל אַדְמַת הַמִּגְרָש הַזֶּה; מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁרַשׁ בַּלְּבָבוֹת מִין פַּחַד מִפְּנֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהָיָה עוֹבֵר בִּירֻשָּׁה מֵאָב לִבְנוֹ.> כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם הַשֻּׂלְטָן, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אֶת הַסּוּס לְאַחַד הָעֵצִים, עָמַד בְּאֶמְצָע הַמִּגְרָש וְקָרָא בְקוֹל רָם: “אִם אֱמֶת הוּא הַדָּבָר, שֶׁעָמַדְתְּ לָהֶם לַאֲבוֹתַי בְּעֵצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת דָּחְקָם, אִם כֵּן אַל נָא תִּהְיִי בָזָה לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל נִכְדָּם וְעוּצִי לִי עֵצָה בַּמָּקום שֶׁתִקְצַר בִּינַת אָדָם מֵהָבִין”.

אַךְ הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים מִיָּד נִפְתַּח אֶחָד הָאֲרָזִים, וְאִשָּׁה אַחַת מְכֻסָּה צְעִיף וּלְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים לְבָנִים וַאֲרֻכִּים נִגְלְתָּה וּבָאָה. “יוֹדַעַת אֲנִי לְשֵׁם מַה בָּאתָ לְכָאן, הַשֻּׁלְטָן סַעוּד, רְצוֹנְךָ יָשָׁר הוּא וְנָכוֹן, וּלְפִיכַך תַּעֲמֹד לְךָ רֶוַח וְהַצָּלָה עַל יָדִי. קְחָה מִיָדִי אֶת שְׁתֵי הַתֵּבוֹת הַקְטָנוֹת הֲלָלוּ, צַוֵּה עַל אוֹתָם הַבַּחוּרִים הַשְׁנַיִם הַמַּכְרִיזִים עַל עַצְמָם שֶׁהֵם בָּנַיִךְ שֶׁיִבְחַר כָּל אֶחָד מֵהֶם תֵּבָה אַחַת. יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהַבֵּן הָאֲמִתִּי לֹא יִטְעֶה בִּבְחִירָתוֹ”. כַּך דִבֵּר בַעֲלַת הַצָּעִיף וְהוֹשִׁיטָה לוֹ שְׁתֵי תֵּבוֹת קְטָנוֹת עֲשׂוּיוֹת שֵׁן וּמְקֻשָׁטוֹת בְּזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת; עַל גַּבֵּי הַמִּכְסֶה, שֶׁנִּסָּה הַשֻּׂלְטָן לְפָתְחוֹ וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ בְשׁוּם פָּנִים, הָיְתָה כְּתֹבֶת חֲקוּקָה הַמְּשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת.

הַשֻּׂלְטָן הָיָה מְהַרְהֵר בְּדֶרֶךְ שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ וּמְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַה הוּא הַדָּבָר הַנָּתוּן בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְפָתְחָן בְּשׁוּם פָּנִים. גַּם הַכְּתֹבֶת לֹא הִגִּיהָה אוֹר עַל פְּנֵי הַחִידָה, שֶׁכֵּן הָיָה כָּתוּב עַל הָאֶחָת: כָּבוֹד וּתְהִלָּה, וְעַל הַשֵּׁנִית כָּתוּב אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר. הַשֻּׂלְטָן הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁגַּם לוֹ הָיְתָה הַבְּחִירָה קָשָׁה לִבְחֹר מִבֵּין שְׁתֵיהֶן, לְפִי שֶׁשְׁתֵיהֶן כְּאַחַת מוֹשְׁכוֹת אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בְּמִדָּה שָׁוָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ שׁוּב אֶל אַרְמוֹנוֹ צִוָּה לִקְרֹא לַמַּלְכָּה וְהִגִּיד לָהּ אֶת מִשְׁפָּטָהּ שֶׁל הַפֵיָה, וּמִיָּד נִתְמַלֵּא לִבָּהּ תִּקְוַת פְּלָאִים, שֶׁאוֹתוֹ בָּחוּר שֶׁלִבָּהּ נִמְשָׁךְ אֵלָיו יִבְחַר תֵּבָה זוֹ, שֶׁתּוֹכִיחַ עַל מוֹצָאוֹ מִגֶזַע בֵּית הַמְּלוּכָה.

לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת שׁל הַשֻּׂלְטָן נֶעֶרְכוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת עֲלֵיהֶם הִנִּיחַ הַשֻּׂלְטָן בְּעֶצֶם יָדוֹ אֶת שְׁתֵי הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְאַחַר כַּךְ עָלָה וְיָשַׁב עַל כִּסַּא מַלְכוּתוֹ וְרָמַז לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו לִפְתוֹחַ אֶת דַּלְתוֹת הָאוּלָם. מִיָּד מִהֲרוּ וּבָאוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ כָּל הַפַּחוֹת וְהָאֶמִירִים שׁל הַמְּדִינָה, שֶׁהִזְמִינָם הַשֻּׂלְטָן. כֻּלָם יָשְׁבוּ לָהֶם עַל רְפִידוֹת נֶהְדָּרוֹת שֶּׁנֶּעֶרְכוּ לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים.

לְאַחַר שֶׁיָשְׁבוּ הַכָּל, רָמַז הַשֻּׁלְטָן בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, וּמִיָּד הִכְנִיסוּ אֶת לַבַּקַּן אֶל הָאוּלָם. בִּפְסִיעוֹת מְאֻשָׁשׁוֹת וּמְלֵאוֹת גָּאוֹן פָּסַע בְּתוֹךְ הָאוּלָם, הִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמַר: “מַה מְצַוֶּה עָלַי אָבִי וּמַלְכִּי?”

הַשֻּׁלְטָן נִתְרוֹמֵם מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאָמַר: “בְּנִי! הִנֵּה נִתְעוֹרְרוּ סְפֵקוֹת בַּאֲמִתּוּת זְכוּתְךָ זוֹ לְהִקָּרֵא בְשֵׁם זֶה; אַחַת מִן הַתֵּבוֹת הַקְטַנּוֹת הֲלָלוּ מְכִילָה בְּתוֹכָה אִשּׁוּרוֹ שֶׁל אֲמִתּוּת מוֹצָאֶךָ; קוּמָה וּבְחַר לָךְ! אֵין אֲנִי מְפַקְפֵּק כְּלָל, שֶׁתִבְחַר אֶת הַתֵּבָה הַנְּכוֹנָה!”

לַבַּקַּן נִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וּפָסַע וְעָמַד לִפְנֵי הַתֵּבוֹת. שָׁעָה אֲרֻכָּה נִמְלַךְ בְּלִבּוֹ בַּמֶּה לִבְחֹר, לִבְסוֹף אָמַר: “אָבִי נִכְבַּדִּי! כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר נַעֲלֶה יוֹתֵר מִן הָאֹשֶׁר לִהְיוֹת בְּנֶךָ, וּמַה דָּבָר נֶאֱצָל יוֹתֵר מִן הָעֹשֶׁר לֵהָנוֹת מֵחַסְדְּךָ הַמְּרֻבֶּה? הֲרֵינִי בוֹחֵר בְּאוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ: אֹשֶׁר עֹשֶׁר”. “רָאֹה נִרְאֶה אַחַר כַּךְ אִם בָּחַרְתָּ יָפֶה, וּלְפִי שָׁעָה שֵׁב לְךָ עַל הָרְפִידָה אֵצֶל הַפֶּחָה מִמְּדִינָא” אָמַר הַשֻּׂלְטָן וְרָמַז לְעַבְדּוֹ.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֶת עוֹמַר; מַבַּט עֵינָיו קוֹדֵר, פָּנָיו עֲגוּמִים וְכָל מַרְאֵהוּ עוֹרֵר בְּלִבּוֹת הַנֶּאֱסָפִים הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. כְּרֶגַע הִתְנַפֵּל לָאָרֶץ לִפְנֵי כִסֵּא הַמְּלוּכָה וְשָׁאַל מַה הוּא רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן.> הַשֻּׂלְטָן הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁעָלָיו לִבְחֹר בְּאַחַת מִן הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת; מִיָּד עָמַד וְנִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן.

בְּשִׂים לֵב קָרָא אֶת שְׁתֵי הַכְּתוֹבוֹת וְאָמַר: “הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הוֹרוּנִי דַעַת, כַּמָּה רוֹפֵף הוּא הָאֹשֶׁר וְכַמָּה חוֹלֵף ועוֹבֵר הָעֹשֶׁר; אֲבָל גַּם דָּבָר זֶה הוֹרוּנִי, שֶׁסְגֻלַּת עַד שְׁרוּיָה בְלִבּוֹ שֶׁל אַמִּיץ הָרוּחַ, הוּא הַכָּבוֹד, וְכוֹכָבָהּ הַמַּזְהִיר שֶׁל הַתְּהִלָּה לֹא יַחֲלוֹף עִם אָבְדָּן הָאֹשֶׁר. וְאִם יֹאבַד לִי כֶּתֶר הַמַּלְכוּת, הִנֵּה גּוֹרָלִי כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אֲנִי בוֹחֵר בָּכֶם!”

מִיָּד הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל הַתֵּבָה, שֶׁבָּחַר בָּהּ; אֲבָל הַשֻּׂלְטָן צִוָּה עָלָיו לְהַמְתִּין, וְרִמֵּז לְלַבַּקַּן שֶׁיִקְרַב גַּם הוּא אֶל שֻׁלְחָנוֹ, וְאַף הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל תֵּבָתוֹ.

הַשֻּׂלְטָן צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אַגַּן מַיִם מִן הַבְּאֵר הַקְּדוֹשָׁה צֶמְצֶם שֶׁבְּמֶכָּה, וּמִיָּד נָטַל יָדָיו לַתְּפִלָּה, הִפְנָה אֶת פָּנָיו כְּלַפֵּי מִזְרָח, נָפַל לָאָרֶץ, וְהִתְפַּלֵּל: “אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי! מֵאוֹת בְּשָׁנִים שָׁמַרְתָּ אֶת גֶּזַּע מִשְׁפַּחְתֵּנוּ בְטָהֳרָה שֶׁלֹא יִתְעָרֵב בּוֹ זָר, יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, שֶׁלֹא יִפְגֹם בָּזוּי אֵת שְֹמָם שֶׁל הָאַבַּסִידִים. הֱיֶה מָעוֹז וּמַחֲסֶה לִבְנִי הָאֲמִתִּי בְשָׁעָה זוֹ שֶׁל נִסָּיוֹן”.

הַשֻּׂלְטָן נִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וְשׁוּב עָלָה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ; כָּל הַנֶּאֱסָפִים חִכּוּ מִתּוֹךְ צִפִּיָּה וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז בְּנַפְשָׁם לִשְׁאֹף רוּחַ כִּמְעַט; דְּמָמָה רַבָּה שְׁרוּיָה הָיְתָה בָאוּלָם, עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹל פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל עַכְבָּר קָטָן; הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁרְבְּבוּ אֶת צַוְארֵיהֶם, כְּדֵי לִרְאוֹת מֵעַל רֹאשֵׁיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִֹים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת. מִיָּד פָּתַח הַשֻּׂלְטָן וְאָמַר: “פִּתְחוּ אֶת הַתֵּבוֹת”, וְהַתֵּבוֹת הֲלָלוּ שֶׁמִתְּחִלָּה לֹא הָיָה בְכֹחַ שׁוּם אָדָם לְפָתְחָן, הִנֵּה נִפְתְּחוּ עַכְשָׁו מֵאֲלֵיהֶן.

בְּתוֹךְ הַתֵּבָה שֶׁבָּחַר בָּהּ עוֹמַר מֻנָּחִים הָיוּ כֶּתֶר קָטָן וְשַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב עַל גַּבֵּי כַּר שֶׁל קְטִיפָה; בְּתֵבָתוֹ שֶׁל לַבַּקַּן מוּטֶלֶת מַחַט וְחוּט קָטָן נָתוּן בְּתוֹכָהּ. הַשֻּׂלְטָן צִוָּה עַל שְׁנֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת תֵּבוֹתֵיהֶם. נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַכֶּתֶר הַקָּטָן וְהֵרִים אוֹתוֹ מֵעַל הַכַּר, וְאוּלָם נִפְלָא הַדָּבָר לְמַרְאֶה, מִכֵּיוָן שֶׁנָטַל אוֹתוֹ בְיָדָיו מִיָּד הָלַך הָלוֹךְ וְגָדּוֹל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְדֵי מִדָּתוֹ שֶׁל כֶּתֶר מַלְכוּת מַמָּשׁ. עָמַד וְנָתַן אוֹתוֹ בְרֹאשׁוֹ שֶׁל עוֹמַר בְּנוֹ, שֶׁכָּרַע לְפָנָיו, נָשַׁק לוֹ בְמִצְחוֹ וְאָמַר לוֹ לָשֶׁבֶת לִימִינוֹ. אָכֵן אֶל לַבַּקַּן פָּנָה וְאָמַר: “פִּתְגָּם יָשָׁן שָׁגוּר בְּפִי הַבְרִיּוֹת: רַצְעָן, תְּפוֹס מַרְצְעֶךְ! נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׂמוּטָל עָלֶיךָ לֶאֱחוֹז בְּמַחְטֶךָ. אָמְנָם זָכֹה לֹא זָכִיתָ לְחַסְדִּי, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בִקֵּשׁ עָלֶיךָ רַחֲמִים, שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהָשִׁיב הַיּוֹם פָּנָיו רֵיקָם; וּלְפִיכָך אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת חַיֶּיךָ בְּמַתָּנָה, וְאוּלָם אֲנִי מַשִּׂיא לְךָ עֵצָה טוֹבָה, לְמַהֵר וְלָצֵאת מֵאַרְצִי”.

נִכְלָם וְנִדְכָּא לֹא יָכוֹל הַחַיָּט הַמִּסְכֵּן לְהָשִׁיב דָּבָר; מִיָּד הִתְנַפֵּל לִפְנֵי הַנָּסִיךְ וּדְמָעוֹת נָשְׁרוּ מֵעֵינָיו. “הַאִם יָכוֹל אַתָּה לִסְלוֹחַ לִי, נָסִיךְ?” אָמַר.

“אֵמוּן לֵב לְאוֹהֵב וְרוּחַ נְדִיבָה לְאוֹיֵב הוּא מְשׂוֹשׂ גְּאוֹנָם שֶׁל הָאַבַּסִידִים”, הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ כְּשֶׁהֵרִים אוֹתוֹ מֵעַל הָאָרֶץ; “לֵךְ לְךָ בְשָׁלוֹם”. – “הוֹי בְנִי הָאֲמִתִּי!” קָרָא הַשֻּׂלְטָן הַזָּקֵן בְּלֵב נִרְגָּש וְהוֹרִיד רֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַבֵּן; הָאֶמִירִים וְהַפַּחוֹת וְכָל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְקָרְאוּ: “יְחִי הַנָּסִיךְ הֶחָדָש!” וּבְתוֹךְ הַצָּהֳלָה הַכְּלָלִית נָטַל לַבַּקַּן אֶת תֵּבָתוֹ תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ וְיָצָא בַחֲשָׁאי מִן הָאוּלָם.

הָלַךְ וְיָרַד אֶל אֻרְווֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, רָתַם אֶת סוּסוֹ מוּרְבָה וְרָכַב אֶל שַׁעַר הָעִיר בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. כָּל חַיֵּי נְסִיכוּתוֹ נִרְאִים הָיוּ לוֹ כְעֵין חֲלוֹם, וְרַק הַתֵּבָה הַנֶּהְדָּרָה הַמְּקֻשָּׁטָה בְמַרְגָלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת הִזְכִּירָה לוֹ כִּי לֹא חֲלוֹם חָלָם.> כְּשֶׁבָּא סוֹף סוֹף שׁוּב לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, רָכַב וְעָבַר לִפְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הָאֻמָּן שֶׁלוֹ מִלְפָנִים, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וּקְשָׁרוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְנִכְנָס אֶל בֵּית הַמְּלָאכָה. הָאֻמָּן שֶׁלֹא הִכִּיר אוֹתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי רְאִיָּה חָרַד אֵלָיו וְשָׁאַל בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד בַּמֶּה יוּכַל לְשָׁרְתוֹ; אֲבָל כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹרְחוֹ מִקָּרוֹב וְהִכִּיר בְּפָנָיו אֶת לַבַּקַּן מְיֻדָּעוֹ, קָרָא לְפוֹעָלָיו וְתַלְמִידָיו, וְכֻלָם הִתְנַפְּלוּ בְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל לַבַּקַּן הַמִּסְכֵּן, שֶׁלֹא צִפָּה כְלָל לְקַבָּלַת פָּנִים שֶׁכְּמוֹתָהּ, דְּחָפוּהוּ וְהִכּוּהוּ בִּכְלֵי מַגְהֵץ וּבְאַמַת הַמִּדָּה, דָּקְרוּ אוֹתוֹ בִמְחָטִים וְקִרְצְפוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְמִסְפָּרַיִם חַדִּים, עַד שֶׁנָפַל אֵין אוֹנִים עַל גַּל שֶׁל בְּגָדִים יְשָׁנִים.

וּבְשָׁעָה שֶׁשָּכַב כַּךְ עָמַד הָאֻמָּן וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה עַל מַעֲשֶׂה הַגְּנֵבָה שֶׁל הַמְֹעִיל; לַשָּׁוְא הִבְטִיחַ לַבַּקַּן, שֶׁלְּשֵׁם זֶה שָׁב לְכָאן, כְּדֵי לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת דָּמָיו, לְחִנָּם הִצִּיעַ לְפָנָיו שֶׁיָשִׁיב לוֹ פִּי שְׁלוֹשָׁה; הָאֻמָּן וּפוֹעָלָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוּב וְהִכּוּ אוֹתוֹ מַכּוֹת רֶצַח וְהִשְׁלִיכוּהוּ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת וָחוּצָה; מֻכֶּה וּקְרוּעַ בְּגָדִים עָלָה עַל מוּרָבָה סוּסוֹ וְרָכַב לְפֻּנְדָק אֶחָד. שָׁם נִשְׁתַטַּח עָיֵף וּמֻכֶּה עַל הַמִּטָּה, וְהָיָה מְהַרְהֵר בִּיסוּרָיו שֶׁל בֶּן אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּקִפּוּחַ זְכוּתוֹ שֶׁל אָדָם לִפְרָקִים קְרוֹבִים וּבְאַפְסוּתָם שֶׁל נִכְסֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים וְאֵין לָהֶם קִיּוּם. מִיָּד נִרְדָּם מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לְוַתֵּר עַל הַגְּדֻלָּה וְעַל חַיֵּי בְנֵי עֲלִיָּה וְלִחְיוֹת חַיִּים יְשָׁרִים שֶׁל אֶזְרָח פָּשׁוּט.

וּמִמָחֳרַת הַיּוֹם לֹא נִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ עַל הַחְלָטָתוֹ; מִשׁוּם שֶׁיְדֵיהֶם הַכְּבֵדוֹת שֶׁל הָאֻמָּן וּפוֹעָלָיו גֵּרְשׁוּ כְּנִרְאֶה מִגֵּווֹ אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל בֶּן עֲלִיָּה.> עָמַד וּמָכַר בְּדָמִים יְקָרִים אֶת הַתֵּבָה שֶׁלוֹ לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, קָנָה לוֹ בַיִת וְעָרַךְ בֵּית מְלָאכָה לְמַעֲשֵׂי אֻמְנוּתוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַכָּל עָרוּךְ וּמְתֻקָּן כַּהֲלָכָה וְגַם שֶׁלֶט הָיָה תָּלוּי לִפְנֵי חֲלוֹנוֹ וְעָלָיו כָּתוּב: לַבַּקַּן, תּוֹפֵר בְּגָדִים, יָשַׁב וְהִתְחִיל לְתַקֵּן בְּאוֹתָהּ מַחַט וּבְחוּט שֶׁבְּתוֹכָהּ, שֶׁמָצָא בְתוֹךְ הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה, אֶת מְעִילוֹ, שֶׁהָאֻמָּן שֶׁלוֹ קָרַע אוֹתוֹ לִקְרָעִים בְּאַכְזָרִיּוּת יְתֵרָה. מִיָּד הִפְסִיקוּהוּ מִמְלַאכְתוֹ וְקָרְאוּ לוֹ הַחוּצָה, וּכְשֶׁרָצָה שׁוּב לַחֲזוֹר אֶל מְלַאכְתּוּ, רָאָה מַחֲזֶה נִפְלָא לְנֶגֶד עֵינָיו: הַמַּחַט הָלְכָה וְתָפְרָה מֵאֵלֶיהָ בִשְׁקִידָה יְתֵרָה, בְּלִי עֶזְרַת יַד אָדָם, וְהָיְתָה תּוֹפֶרֶת תְּפִירוֹת דַּקּוֹת וְנָאוֹת, שֶׁכְּמוֹתָן לֹא עָלָה בִידֵי לַבַּקַּן אֲפִלוּ בִרְגָעָיו הַמֻּצְלָחִים בְּיוֹתֵר!

אָמְנָם כֵּן, גַּם הַמַּתָּנָה הַקַּלָּה בְיוֹתֵר הַבָּאָה מִידֵי פֵיָה טוֹבָה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה בְתוֹכָה וְעֶרְכָּה רַב הוּא! וְאוּלָם עוֹד סְגֻלָּה אַחַת צְפוּנָה בְמַתָּנָה זוֹ: הַחוּט לֹא תַם לְעוֹלָם אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּחַט תָּפְרָה וְתָפְרָה בִשְׁקִידָה יְתֵרָה.

הַרְבֵּה אֲנָשִׁים הָיוּ מוֹסְרִים לְלַבַּקַּן אֶת מְלַאכְתָּם וּבִמְהֵרָה הָיָה הַחַיַּט הַמְּפֻרְסָם בְּיוֹתֵר מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק; גּוֹזֵר הָיָה אֶת הָאֶרֶג וְתָפַר בְּמַחַט אֶת הַתְּפִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וּמִכָּאן וְאֵילַך הָיְתָה הַמַּחַט תּוֹפֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁנִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּלְבּוּשׁ. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וּפָנוּ אֱלֵי לַבַּקַּן כָּל בְּנֵי הָעִיר, מִשׁוּם שֶׁמְלַאכְתּוֹ הָיְתָה נָאָה וְדָמֶיהָ מוּעָטִים בְּמִדָּה בִלְתִּי מְצוּיָה, וְרַק עַל אַחַת הָיוּ בְנֵי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה מְנִיעִים רֹאש: שֶׁעוֹבֵד הוּא מְלַאכְתּוֹ בְלִי פוֹעֲלִים וְדַלְתוֹת בֵּית מְלַאכְתוֹ נְעוּלוֹת בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ.

וּבְכֵן נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר, בִּמְלוֹאָם. שֶׁכֵּן הָיוּ אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר מְלַוִּים אֶת צַעֲדֵי הַחַיָּט הַטּוֹב, אִם כִּי בְּמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת רוּם תְּהִלָּתוֹ שֶׁל עוֹמַר, הַשֻּׂלְטָן הַצָּעִיר, בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת, וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁאַמִּיץ לֵב זֶה הוּא חֲבִיב עַמּוֹ וּמְשׂוֹשׂ גְּאוֹנוֹ וְהוּא מֵטִיל פַּחַד עַל כָּל אוֹיְבָיו, מִיָּד הָיָה הַנָּסִיךְ מִלְפָנִים מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי זֶה טוֹב וְיָפֶה

שֶׁנִשְׁאַרְתִּי חַיָּט מִשׁוּם שֶׁסַּכָּנָה כְרוּכָה בָהֶם בְּכָבוֹד וּבִתְהִלָּה". כָּכָה חַי לַבַּקַּן וְרוּחוֹ הָיְתָה נוֹחָה מֵעַצְמוֹ וּמְכֻבָּד בְּפִי בְנֵי עִירוֹ, וְאִם עֲדַיִן לֹא תַּש כֹּחָהּ שֶׁל הַמַּחַט בֵּינָתַיִם, הֲרֵי הִיא הוֹלֶכֶת וְתוֹפֶרֶת גַּם עַכְשָׁו בַּחוּט הַנִּצְחִי שֶׁל אַדוֹלְצָאִידֶה הַפֵיָה הַטּוֹבָה.