(למורים, לגננות ולכל אוהבי-הילדים).
כל צמח חדש, עולה בשדה ספרותנו החנוכית, לרצון הוא לנו, – וגן-ילדים בשביל גני-ילדינו ובשביל ילדים סתם על אחת כמה וכמה. החסרון הזה, שהיה מורגש אצלנו זה כמה, לא נמלא גם עד-עתה, – והרי ילדינו “שרים”, על-פי-רב, גם היום “זמירות זרות”, שאינן לפי רוחם. ואולם עתה, אחרי שאירע לנו כמעט נֵס ונפתחו פה ושם גני-ילדים (בתּ"ס פרבּליים), מן המוכרח היה שֶׁיֵּעָשֶׂה דבר-מה גם במקצוע זה, במקצוע שיר-המשחק של הילד העברי. אמנם דבר-מה נַעֲשָׂה – ואולם כמה קלוש, דל ועלוב הוא המעט אשר הגישו לנו אנשים טובים אחדים, אך: לא בעלי-מלאכה טובים לגבי דבר זה. אף כי אנו מכירים תודה לאלה שהתחילו את הַ“טְרַ־לַ־לַ־לַ!” ואולם טעות היא כשמאמינים שאֶל הילד הקטן יכולים לקרב, לדבר ולשיר בלי תורת לשון, בלי חקי סגנון, בלי חִנה וְיָפְיָהּ של המלה הנאמרת. אם בדַבּרנוּ אל הגדולים אנו מקפידים על שלמוּת הלשון וְחֻקֶּיהָ היפים, –בנוגע לקטנינו עלינו להקפיד כִּפְלַיִם. לשון עלגים ושפה מסורסת בעד הילדים עון פלילי הוא; לא נגיד: כל התחלה – קשה, כי אם: כל התחלה – יפה!
לקֹבץ זה, שאקרא לו קֹבץ שָׁלֵם, אָסַפְתִּי כמעט את כל שירי המשחק והשעשועים הטובים משל אחרים, אחרי שנפּיתים בשבע נפות ותקנתים תכלית תקון; ואולם רב השירים בספר כתבתי אני במשך השנים האחרונות ומוּשרים בפי הרבה קטנים וכן גדולים עוד בטרם הופיעו בדפוס.
בכדי שתקל המלאכה למורות, לגננוֹת ולכל אָב, אֵם, אָחוֹת ו“דוֹד” ללמד לקטניהם שיר ומשחק, הבאתי בראש כל שיר את המילים החדשות הצריכות באור, ובסוף כל שיר –את אפן המשחק הברור למדי.
יש בו ב“גן-ילדים” זה שחוק, גם דמעה זכה יש בו, ואולם העיקר היא הקלוּת שבו; קלוּת זו, שנקנתה בקשי, הריני מוסר לכם, הגדולים, שתמסרוה לקטנים, בתנאי זה, שברכת פיהם ולבם אשר יברכוכם הפעוטים בשחקם תהי חֶציה גם לי, – כלנו נחלק את הברכה.
י. קצנלסון.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.