רקע
שמואל שבח קנטורוביץ
משלי חכמינו: מכתמיהם, מאוספים מש"ס ומדרשים וערוכים בחרוזים

ספר זה הוא חלק מעבודתי שׁאני עוסק בה: לקבוץ מוסרי חכמי אומתנו, הראויים להנטע בלב צעירינו מימי ילדותם, מכתמיהם השׁנונים, אשׁר מדור דור היו לקנין לכל עמנו ואך להדור החדשׁ, המתרחק מספרת חז“ל היו מוזרים, ובקובץ זה הוספתי גם מההגיונות הנעלים, אשׁר הגו חכמינו בדבר היוצר והיצירה ומבחר היצורים, הוא האדם, ואשר חזו בדבר תעודת העם הנבחר מימי קדם. כל אלה ערוכים בחרוזים, בלי כחל ושׁרק נפרז, בלי נטות מכונת חז”ל, ובהזהרי מהרחיב כונתם במקום שׁאין הדבר דרושׁ — וכל אלה בשפה צחה פשׁוטה וקלה, לתועלת נערי בני עמי; להטעימם מצוף אמרות חכמינו הקדמונים. גם אלה אשׁר יד להם בתלמוד יחכמו לדעת או יתענגו לשׁוות נגד עיניהם מה נאדר ומה נשׁגב ונעים המאור הרב הגנוז באוצר בית חיינו, באוצר תורתנו המסורה, ושׁמו את לבם ומעיניהם לחבב את למודינו היקרים ולהשׁיב מעט את לב הבנים אל נחלת אבותיהם מעולם.

בשׁנת תרמ“ח הוצאתי לאור ספרי: משׁלי מוסר ומכתמים לחז”ל. בלי הקדמה שׁלחתיו אז על פני חוץ, כי אמרתי הכרת פניו תענה בו והעיד הוא על עצמו מה טיבו ולמה הוא בא, ואף אמנם לא שׁגיתי אז, כי חכמים רבים ראו פעלי גם רצוהו, עדים הם מכתביהם הרבים השׁמורים אצלי והבקרת שהיתה אז עליו בעתונים. והנה זה לי עתה ימים רבים אשׁר התרחקתי מכל עבודה ספרותית, מפני יד הזמן ומקריו ומאז ועד היום קבלה ספרותנו פנים חדשׁות. אךְ לו גם ישׁתנה טעם הקוראים בגלל החליפות והעתות המשׁנות את פני הספרות; עכ"ז, אדמה, כי כשׁם שׁתורתנו הישׁנה אין לה זקנה כי תמיד היא מלאה טל חיים לתת לשׁד נעורים וכח עלומים להעם הזקן; כן אין חליפות לטעם בני ישׂראל להרגישׁ תמיד את נעימותה. והתמונה החיצונה והסדר המתוקן יוסיפו לוית חן למשׁוך אחריה את לב חובבי שׁפתנו ואת לב המורים והמחנכים להדריך במוסרי חכמינו את תלמידיהם ואת חניכיהם.

ועתה על זאת אתפלל כי יפיק ספרי רצון מאת עדת נבוני תורתנו, האוהבים שׁפתנו ועמנו ומוקירים מורשׁת קדומינו, והוספתי כח בע"ה לשׁכלל את המלאכה ולהוציא אור עוד קובץ אחד או שׁנים במקצוע זה.


* * *


ציון לנשמת כבוד אבי מורי הצדיק והמופלג בתורה

מורנו הר“ר זאב ב”ר יואל נ"ע. חי על אדמות ארבע

וששים שנה ונפטר בשם טוב יום שביעי של פסח

שנת ה' אלפים תרנ"ה.

בעיר מגוריו במאריאמפאל.

ת נ צ ב ה


        זכרונך אבי בשער פה שמתי

        אך פנימה אתי תשיח רוחך

        באמרות קדש, מצופם טעמתי

        בם ראש מאוייך בשנות חייך.

        ימים על לילות בתורה הגית

        ובתם ענותך למופת היית.

        אור עיני, הוד לבי, הורי ומורי,

        לנצח מוסרך הוא ישעי ואורי!


        בנך המתאבל עליךָ


 

הַשְּׁקִידָה    🔗

א. מַתַּן הַתּוֹרָה    🔗

בִּבְרָקִים אֵשׁ וּבְקֹלוֹת מָיִם

נִתְּנָה הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם.

וְנִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ עֲרָבָה;

כִּי אֵשׁ גַּם מַיִם וְאֶרֶץ לֹא נוֹשָׁבָה

חִנָּם אֵין כֶּסֶף יִמְצָאוּם דֹּרְשֵׁימוֹ —

וּמְבַקֵּשׁ אֵשׁ דָּת וְצָמֵא לִדְבַר יוֹצְרֵהוּ

וּלְאַרְצוֹת הַחַיִּים תִּכְסֹף רוּחֵהוּ,

חִנָּם יִנָּתְנוּ לוֹ, חִנָּם יִירָשֵׁמוֹ.

(במ"ר פ' א.)


ב. כִּכַּר הַלָּחֶם    🔗

כִּסְלוֹן הַטִּפֵּשׁ עֹמֵד בְּבֶטֶן רֵיקָה

מַבִּיט אֶל שְׁמֵי קוֹרָה וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה;

כִּכַּר תַּאֲוָה שָׁם תָּלוּי מִתְנוֹעֵעַ

וְעֵינָיו לוֹ כָלוֹת, אֶת רֻקּוֹ הוּא בֹלֵעַ

אֲבָל כָּל עֵצָה מִמֶּנוּ נִבְצָרָה,

אֵיךְ יַשִּׂיג הַכִּכָּר וְיָדוֹ קָצָרָה?


"נוֹאָשׁ, אָמַר הַכְּסִיל, לֹא אִיגַע הָבֶל,

רָם הוּא מִנֶּגְדִּי וְקָשׁוּר בֶּחָבֶל."

אַךְ לָעַג לוֹ פִּקֵּחַ, אֶת דְּבָרָיו שָׁמֵעַ

וַיִקַּח בְּיָדוֹ קָנֶה, וַיְנַעֲנֵעַ

וַיְטַלְטֵל אֶת הַכִּכָּר עַד הִפִּילָהוּ —

וּמִן הַקַּרְקָע אָז הֱרִימָהוּ.

רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, גְּדֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת

“אֵיךְ אֶקְנֶה אוֹתָן וּמִיָּם הֵן רְחָבוֹת?”

כֵּן יֹאמַר, כִּי לִבּוֹ צָפוּן מִתְּבוּנָה;

אוּלָם אִישׁ לֵבָב יְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת

וְיוֹם יוֹם יִמְצָא מַטְמוֹן וְיַשֵּׂג סְגֻלּוֹת —

כִּי לֶעָמֵל בָּהּ הַחָכְמָה נְתוּנָה.

(ב"ר פ' ח)


ג. שִׁנּוּן הַתּוֹרָה    🔗

כַּזֹּרֵעַ דְּגָנוֹ אַךְ לֹא יִקְצְרֵהוּ

כֵּן לֹמֵד חֹק וָדִין וְלֹא יְשַׁנְנֵהוּ.

כְּאִשָּׁה יֹלֶדֶת וְקֹבֶרֶת בָּנֶיהָ

כֵּן לֹמֵד תּוֹרָה וְלֹא יָשׁוּב עָלֶיהָ;

עַל כֵּן הִזָּהֵר פִּיךָ מִבְּלוֹם

שַׁנֵּן בְּכָל יוֹם שַׁנֵּן בְּכָל יוֹם.

(סנהדרין צט:)


ד. הֶעָמָל    🔗

לֶעָמָל אָדָם יֻלָּד וְעָמֵל בְּחַיֵּי הֶבְלוֹ,

תְּעוּדָתוֹ טֹרַח, יְגִיעָה מְנָת חֶבְלוֹ

אַךְ אַשְׁרֵי הַזֹֹּכֶה וּבַתּוֹרָה עֲמָלוֹ,

כִּי יְגִיעוֹ — מְנוּחוֹת וְשַׁלְוָה בְּאָהֳלוֹ.

(שם שם)


ה. הַסַּיִף וְהַסֵּפֶר    🔗

הַסַּיִף וְהַסֵּפֶר — אֵלֶּה הַשְּׁנָיִם

מְבֹרָכִים יַחַד נִתְּנוּ מִשָּׁמָיִם.

אָחַזְתָּ הַסַּיִף אָז סוֹף לִשְׁלוֹמֶךָ,

כִּי חַי עַל חַרְבּוֹ לֹא יָנוּחַ;

בְּחַר בַּסֵּפֶר וְטוֹב לְךָ כָּל יָמֶיךָ

וְשָׁלֵו תִּחְיֶה שַׁאֲנָן וּבָטוּחַ.

(ויקרא פ' לה)


 

יִצְרֵי לֵב הָאָדָם    🔗

ו. שׁוֹדֵד מוּג־לֵב    🔗

בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים יָשַׁב לָבֹז בָּז

שׁוֹדֵד מוּג לֵב וְאֵין עָז.

וְהָיָה אִם עָבַר אִישׁ הֹלֵךְ נְכֹחוֹ

וְקָם וְנָתַן עָלָיו בְּגַעֲרָתוֹ

וְהַתָּם הַנִּבְהָל עֲזָבוֹ כֹחוֹ

וְנָתַן לוֹ כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת שִׂמְלָתוֹ.

אֲבָל יוֹם אֶחָד עָבַר פִּקֵּחַ

וַיְנַס כֹּחוֹ לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁהוּ;

וַיְהִי אַךְ עָמַד — וְהַשּׁוֹדֵד בֹּרֵחַ

וּכְמִפְּנֵי אֲרִי נָס מִפָּנֵיהוּ.

הִתְבּוֹנְנָה בְּנִי וְדָע

אָרְחוֹת יֵצֶר הָרָע:

לֹא יִכְבְּשׁוּ הַפְּתָאִים תַּאֲוָתָם —

עַל כֵּן תִּלְכְּדֵם הִיא וּתְמִיתֵם;

וַחֲכָמִים, אִם יֵצֶר לְבָבָם יְסִיתֵם,

וְקָמָה וְעָצְרָה בּוֹ רוּחַ בִּינָתָם.

(ב"ר פ' כב)


ז. אִישׁ נָבוּב    🔗

בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ

יֵצֶר הָרָע יִצְעַד לוֹ גַּם יֵלֶךְ;

וּבִרְאוֹתוֹ אִישׁ נָבוּב מְסַלְסֵל שְׂעָרוֹ,

מִתְהַדֵּר בִּלְבֻשׁוֹ וּמִתְגָּאֶה

יַצְהִיל לוֹ פָּנָיו וְיַנְעִים לוֹ דְּבָרוֹ:

“לִי אַתָּה לִי אַתָּה, בֵּן נֶחְמָד וְנָאֶה!”

(שם שם)


ח. חֲכַם־הַבִּנְיָה    🔗

חֲכַם בִּנְיָה, מְלֵא דַעַת וּבִינָה

בָּנָה אֶת עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת בַּמְּדִינָה

חֲדָרִים מִסְתָּרִים וּמִנְהָרוֹת

צִנֹּרוֹת וְתָאִים וּמְעָרוֹת.

וַיְהִי כִי הֵפִיק רָצוֹן בִּמְלַאכְתּוֹ

וַיְשִׂימוֹ הַמּשֵׁל לְשַׂר בְּמַמְלַכְתּוֹ

עַל הַמַּס וְעַל הָאוֹצָרוֹת.

וַיִּתְבּוֹנֵן הַשַּׂר

וַיַּבֵּט וַיַּרְא

וְהִנֵּה רַבִּים מִבְּנֵי הֶעָרִים

מַטְמִינִים רְכֻשָׁם בַּמִּנְהָרוֹת

וּבְמַחֲבֹאֵי הַמִּסְתָּרִים.

וַיִּשְׂחַק וַיִּקְרָא: הוֹי פְּתָאִים.

הֲמִפָּנַי תִּסָּתְרוּ בַּתָּאִים,

בַּחֲדָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי בָּנִיתִי

וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי כָּרִיתִי!?

הוֹי כְּסִילִים עוֹשֵׂי בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם

וּבְקִרְבָּם יִצְפֹּנוּ אוֹנָם וְנִכְלֵיהֶם,

אִם עֵצָה תַּסְתִּירוּ מֵאֲדוֹן כָּל הַיְצוּר?

וְהוּא בֹּרַאֲכֶם, יוֹצֵר כְּלָיוֹת וָלֵב,

עֹשֶׂה סִתְרֵי הַנֶּפֶשׁ וְחַדְרֵי הַגֵּו —

וּבְמַעֲשֵׂי יָדָיו הֲלֹא יַבִּיט הַצּוּר!

(שם כ"ד)


ט. יֵצֶר הָרָע    🔗

הַיֵּצֶר הָרָע דֹּמֶה לִזְבוּב

יַבְאִישׁ שֶׁמֶן וָרֶקַח, יְגָאֵל נֹפֶת צוּף

וְהוּא ישֵׁב לוֹ בְּמִפְתְּחֵי הַלֵּב.

יָמֹץ מִשְּׁאֵר לֵחַ, לְשַׁד מִגּוּף,

יְגָרֵשׁ רֶגֶשׁ, יַשְׁחִית כָּל טוּב

וְנִשְׁאַר שָׁם רָקָב, שִׁמָּמוֹן וּכְאֵב.

(ברכות סא.)


י. הַלֵּב    🔗

הָרְשָׁעִים הֵם בְּיַד לִבָּם אֵין אוֹנִים

וְיִתְעוּ וְיִדַּחוּ אַחֲרֵי זְנוּנֵי לְבָבָם;

אַךְ צַדִּיקִים הֵמָּה לְלִבָּם. אֲדוֹנִים

וּלְצֶדֶק וָקשֶׁט יַטּוּהוּ כְּאָהֳבָם.

(בר"ר פ' לד)


 

דַּרְכֵי מוּסָר    🔗

יא. הַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים    🔗

בְּיוֹם הוּחַל לְהֵחָצֵב בַּרְזֶל בֶּהָרִים

חָרְדוּ כָּל הָעֵצִים בַּיְּעָרִים.

“מַה תִּרְגְּזוּ אַלּוֹנִים, מַה תֹּאחֲזוּ רְתֵת!”

נִשְׁמַע מִבֵּין הַמַּחֲצָב קוֹל דְּבָרִים:

"מִבֹּגֵד בֵּין אַחֵיכֶם הֱיוּ נִזְהָרִים,

כִּי בֵית־יָד לַמַּשְׁחִית יִמָּנַע מִתֵּת

וּבְטוּחִים מִקֶּרֶץ תִּהְיוּ בְּכָל עֵת!"

(בר"ר פ' ה)


יב. בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ    🔗

הוֹי אַנְשֵׁי בֶצַע, קֹבְעֵי רֵעֵיהֶם

וְעוֹשֵׁי צְדָקוֹת וּמִצְוֹת בְּעשֶׁק יְדֵיהֶם!

הִנֵּה גָּזַל אִישׁ סְאַת חִטִּים וּטְחָנָהּ

וְלָשׁ עִסָּה מִמֶּנָּה וְהֵרִים חַלָּה כַּחֹק,

וְאָפָה לֶחֶם וְרָחַץ יָדָיו בְּכַוָּנָה

וּבֵרַךְ עַל פִּתּוֹ — הֲלֹא זֶה שְּׂחוֹק:

אֵין זֶה מְבָרֵךְ רַק מְנָאֵץ שֵׁם אֵל חָי

כִּי בִרְכַּת בֹּצֵעַ נְאָצָה לַאדֹנָי.

(סנהדרין ו:)


יג. נֶגַע הַבָּיִת    🔗

— הַשְׁאִילִינִי רְעוּתִי נָפָה אוֹ כְבָרָה. —

“אֵין לִי אֵין לִי, רְעוּתִי הַיְקָרָה.”

— קַרְדֻמְּךָ מַעְדֶּרְךָ רֵעִי הַשְׁאִילֵנִי. —

"לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ חָפֵץ הִנֵּנִי

אַךְ בְּבֵיתִי גַּם קַרְדֹּם גַּם מַעְדֵּר אָיִן."

כֵּן יַעֲנֶה לִשְׁכֵנָיו תָּמִיד צַר הָעָיִן.

עַל כֵּן לְמַעַן יִגָּלֶה רִשְׁעוֹ וּקְלוֹנוֹ

יְשַׁלַּח אֵל נֶגַע בְּקִירוֹת מְעוֹנוֹ;

וּבָא אֶל הַבַּיִת הַכֹּהֵן לִרְאוֹתוֹ

וְצִוָּה לְהוֹצִיא כֵלָיו וּלְפַנּוֹתוֹ,

וְעָבְרוּ וְרָאוּ יוֹדְעָיו וּמַכָּרָיו

כֵּלָיו אֲשֶׁר הִטְמִין מִפְּנֵיהֶם בַּחֲדָרָיו,

וְאָמְרוּ: אַךְ טֹבוּ וְנָאווּ נְגָעִים

לְבֵית צָרֵי עַיִן הָרָעִים,

אֲשֶׁר קָשֶׁה לִבָּם וְרָעָה עֵינָם

מֵהַשְׁאִיל דְּבַר חֵפֶץ לִשְׁכֵנָם.

(ויק"ר פ' יז)


יד. חַטַּאת סְדוֹם    🔗

“מַה חֵפֶץ בַּגֵּרִים הַבָּאִים הֲלוֹם!”

אָמְרוּ בְּרוּם לִבָּם ישְׁבֵי אֶרֶץ סְדוֹם:

"אַדְמָתֵנוּ תּוֹצִיא פְּרִי תַאֲוָה וָבָר,

אֲבָנֶיהָ סַפִּיר וּבְחֵיקָהּ כָּל יְקָר,

אֲנַחְנוּ עֲשִׁירִים, אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים

וּמַה חֵפֶץ לָנוּ בְּאֵלֶּה הַזָּרִים?

נְגָרֵשׁ כָּל עֹבֵר כָּל גֵּר מִתּוֹכֵנוּ,

הָאָרֶץ הִיא לָנוּ, לָנוּ לְבַדֵּנוּ!"

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הוֹי רָעִים וְחַטָּאִים!

כִּדְבַרְכֶם אַשְׁבִּית מִכֶּם עֹבְרִים וּבָאִים.

הִנְנִי מַמְטִיר אֵשׁ וְגָפְרִית מִשָּׁמָיִם

וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׂרֵפָה מְלֵחָה וְיַם מָיִם.

חָרְבָּה וּשְׁמָמָה אָשִׂים כָּל גְּבֻלְכֶם —

וְהִתְפַּלְּצוּ צָרֵי עַיִן בְּזָכְרָם אֶת גְּמוּלְכֶם!

(במ"ר פ' ט)


טו. הַיָּיִן    🔗

עוֹדוֹ עַל הַגֶּפֶן בָּעֲנָבִים הֶחָמֶר

וּכְבָר הוּא לְיֹלַדְתּוֹ בֵּן רָע בֵּן מֶמֶר.

כַּלְכְּלֵהוּ לֹא תוּכַל כִּי יַכְבִּיד מַשָּׂאָהּ

בְּרָב כֹּחַ תִּתָּמֵךְ וְהִיא שַׁחָה נִדְכָּאָה —

וְאַתָּה שִׁכּוֹר הֲתֶחֱזַקְנָה רַגְלֶיךָ

אַחֲרֵי בֹּא הַיַּיִן, הַיַּיִן אֶל קִרְבֶּךָ?

(ויק"ר יב)


טז. אַל תִּפְרשׁ מִן הַצִּבּוּר    🔗

הָלַכְתָּ אֶל עִיר — הָלוֹךְ בְּמִנְהָגֶיהָ

וְאַל תִּבָּדֵל מִדַּרְכֵי ישְׁבֶיהָ:

משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וּכְמַלְאֲכֵי שָׁמָיִם

לֹא אָכַל שָׁם לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מָּיִם;

וְאֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ מַלְאָכִים יָרָדוּ

וְכִבְנֵי הָאָדָם בְּבֵיתוֹ סָעָדוּ.

(בר"ר מח)


יז. מַכּוֹת הַיְאוֹר    🔗

בְּיַד משֶׁה שָׁלַח אֶל כָּל מַכּוֹתָיו בִּבְנֵי חָם,

מִלְּבַד שְׁתֵּי הַמַּכּוֹת צְפַרְדֵּעַ וָדָם,

כִּי אָמַר יָהּ לְמשֶׁה: אֶל אַהֲרֹן לֵךְ אֱמוֹר —

וְאַתָּה אַל תָּנֵף יָדְךָ עַל הַיְאוֹר:

עַל הַמַּיִם וְהַסּוּף אֲשֶׁר נְצָרוּךָ,

בְּתֵבַת הַגֹּמֶא עֵת הִסְתִּירוּךָ.

(שמ"ר [?])


יח. נִקָּיוֹן מִדֹּפִי    🔗

נַעֲרָה כְּלִילַת יֹפִי לְבוּשָׁה עֲדָנִים

עַלִיזָה בִמְחֹלוֹת לְקוֹל שִׁיר וּרְנָנִים

בְּיוֹם שִׂמְחַת דֹּדִים לְאַחַת מֵרֵעוֹתֶיהָ,

נִבְהֲלָה לִרְאוֹת, כִּי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

נְגֹאֲלוּ בִּשְׁחוֹר וָפִיחַ.

“בַּמֶּה אֲנַקֵּן?” עִם לִבָּהּ תָּשִׂיחַ:

“וְלֹא אֲטַנֵּף מַחֲלָצוֹתַי הַצְּחֹרוֹת”.

אָז זָכְרָה בַּת הַחֵן

קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחֹרוֹת,

וַתֶּמַח יָדֶיהָ הָעֲנֻגּוֹת בָּהֵן.

בַּת עַמִּי! אִם לְמוֹרַיִךְ אָזְנֵךְ נָטִית

וּבָא אָוֶן בְּיָדֵךְ אָז לֹא אָשַׁמְתְּ אָתְּ,

כִּי בְרָאשַׁיִךְ הַחַטָּאת מָחִית:

הֵם לֹא לִמְּדוּךְ עַל כֵּן נִקִּית. —

לֹא כֵן אִם בָּזִית מוּסַר מוֹרָיִךְ

וּבִשְׁרִירוּת לִבֵּךְ דְּרָכַיִךְ שִׁחָתְּ,

אָז נַפְשֵׁךְ עָכַרְתְּ — טֻמְאָתֵךְ בְּשׁוּלָיִךְ!

(ב"ר א)


 

הַשְׁגָּחָה וּגְמול    🔗

יט. הַמַּבּוּל    🔗

בְּאַרְמוֹן נֶהְדָּר הוֹשִׁיב מֶלֶךְ הֹדּוּ

אִלְּמִים עֲזוּבִים וַיְכַלְכֵּל אוֹתָם.

וְהָיָה מִדֵּי עָבְרוֹ, הֵם תָּמִיד יַעֲמדוּ

וְהֵשַׁחוּ רֹאשָׁם וְהֵנִיעוּ שִׂפְתוֹתָם.

הַמֶּלֶךְ הִבִּיט בָּם בְּחֶמְלָה וְאַהֲבָה

כִּי הֵבִין הֶגְיוֹנָם וְרַחֲשֵׁי תוֹדָתָם,

אַךְ נַפְשׁוֹ הַטּוֹבָה גָּרְסָה לְתַאֲבָה

לִשְׁמֹעַ נִיב חֲנוּנָיוּ וּתְהִלָּתָם,

וַיֹּאמֶר: אוֹשִׁיב נָא מְדַבְּרִים בֵּינָמוֹ

וְהֵם יְזַמְּרוּ חַסְדִּי וְהָיוּ לְפֶה לָמוֹ!

אוּלָם הַמְרֻחָמִים בַּעֲלֵי הַדִּבֵּר

שָׁכְחוּ אֶת הַטּוֹב וְהַחֶסֶד בִּזְדוֹנָם.

אִישׁ הִתְקוֹטֵט בְּאָחִיו וַחֲיָלִים גִּבֵּר

לָרֶשֶׁת אַרְמוֹן מֵטִיבָם וַאֲדוֹנָם.

וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד עַל הַגֵּרִים

וַיֹּאמֶר: יִגָּרְשׁוּ מִזֶּה הַסּוֹרֵרִים

וְהָאַרְמוֹן יִהְיֶה כִּלְפָנִים

נַחֲלָה לָאִלְמִים הַנֶּאֱמָנִים.

עַד לֹא קָרָא יָהּ אֶרֶץ וְשָׁמָיִם

רִחֲפָה רוּחַ קָדְשׁוֹ עַל הַמָּיִם

וּמִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים מִשְׁבְּרֵי יָם

נֶאְדַּר אָז בַּמָּרוֹם אֵל נוֹרָא וָרָם.

אוּלָם לֵב טָהוֹר, נֶפֶשׁ זַכָּה וִישָׁרָה

יָקְרוּ לָאֵל מִכֹּל אֲשֶׁר בָּרָא;

עַל כֵּן לִבְרֹא אָדָם הָיָה רְצוֹנוֹ

אֲשֶׁר יֵדַע וְיַשְׂכִּיל מִי הוּא אֲדוֹנוֹ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר יְהִי יוֹם,

הַמַּיִם יִקָּווּ אֶל יַמִּים וּתְהוֹם!

כָּל עֵשֶׂב וָעֵץ תּוֹצִיא הָאֲדָמָה

גַּם כָּל יָצוּר אֲשֶׁר בְּאַפָּיו נְשָׁמָה —

וּכְלוּלָה בַּהֲדָרָהּ תִּהְיֶה הַמְּעוֹנָה

לְמַעַן בְּחִירִי הַנּוֹצָר בָּאַחֲרוֹנָה!

אֲבָל בְּנֵי הָאָדָם הֵחֵלּוּ לָרֹב

וְלֹא זָכְרוּ אֶת־עוֹשָׂם הָאֵל הַטּוֹב,

בֹּרֵא הַתֵּבֵל מֵאֶפֶס וּבְלִימָה

וְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה,

לֹא שָׁעוּ לִפְעֻלּוֹת הַצּוּר הַמְרוֹמָם,

הַנֹּהֵג כֹּל בְּחַסְדּוֹ לַיְלָה וְיוֹמָם;

אֲשֶׁר בְּיָדוֹ יַפְקִיד כָּל חַי נִשְׁמָתוֹ

וְעַל כֻּלָּם גָּבְרוּ רַחֲמָיו וְחֶמְלָתוֹ;

וְתַחַת לְהַשְׁכִּיל בְּדֵעָה וּתְבוּנָה,

שֶׁנָּטַע בָּם יֹצְרָם אֵל אֱמוּנָה —

הִתְחַכְּמוּ לְהָרַע וּמְזִמּוֹת חִבֵּלוּ

וּבְמִרְמוֹת וּבְתֹךְ אִישׁ אָחִיו נִכֵּלוּ

וְכָל אִישׁ זְרוֹעַ לָקַח לוֹ קַרְנָיִם

לִמְשֹׁל לְבַדּוֹ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

אָז מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס וּצְעָקָה

וַיַּרְא וַיִּנְאָץ אֱלֹהֵי הַצְּדָקָה.

וַיֹּאמֶר: שׁוּבוּ הַמַּיִם לָאָרֶץ

וְכַסּוּ עַל זָדוֹן עַל עָמָל וָפָרֶץ

וְגַלִּים וּתְהוֹם כִּלְפָנִים יְרוֹמְמוּנִי,

בַּאֲבוֹד הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר שְׁכֵחוּנִי.

(בר"ר ה)


כ. חַסְדֵּי אֲדֹנָי    🔗

יוֹם קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל משֶׁה נוֹעָדוּ,

אָז שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ זְבֻלָם עָמָדוּ

וַיִּתְּנוּ קוֹלָם מֵחֶשְׁכַּת עֲנָנִים:

"לֹא נוֹסִיף לָאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים,

עַד אִם יִדַּמּוּ בַּעֲלֵי הַמְּדָנִים.

הַמַּלִּינִים עַל בְּחִירֵי יָהּ הַיְשָׁרִים!"

אֲבָל אַף שַׁדַּי חָרָה וְאֶל סֵתֶר עָב

שָׁלַח חִצָּיו אֵשׁ וּבְרָקִים בָּהֶם רָב:

"הֲלֹא תִכָּלְמוּ, לִכְבוֹד אִישׁ קִנֵּאתֶם —

וּכְבוֹדִי מְחֻלָּל בְּפִי פּשְׁעִים וְזֵדִים

יוֹם יוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ וְאַתֶּם עֵדִים

וּמִזְּרֹחַ לָהֶם לֹא נַחְבֵּאתֶם;

הֲלֹא דַּי לַעֲבָדַי לִהְיוֹת כַּאדוֹנָם

לִשְׁמוֹעַ רִיב חֹרְפֵיהֶם וְלָשֵׂאת זְדוֹנָם!"

חָפְרָה הַלְּבָנָה גַּם בּשָׁה הַחַמָּה

וּמִן הָעֵת הַהִיא שָׁנִים זֶה כַּמָּה,

לוּלֵא חִצֵּי שַׁדַּי וְיוֹם יוֹם קוֹל גַּעֲרָתוֹ;

אָז חָדְלוּ מִצֵּאת לְהָאִיר עֲלֵי אָרֶץ

מִפְּנֵי כָל אָוֶן וּמֻטֶּה וָפָרֶץ

וְשׁוֹכְחֵי אֱלֹהִים וְעֹזְבֵי תּוֹרָתוֹ.

(במ"ר יח)


כא. מַשְׁפִּיל וּמְרוֹמֵם    🔗

“בְּכַמָּה יָמִים כָּלְתָה כָּל הַיְצִירָה?”

אָמְרָה לְבֶן־חֲלַפְתָּא הַנְּסִיכָה הַגְּבִירָה.

— בְּשִׁשָּׁה יָמִים! — הֶחָכָם עָנֶהָ.

“וּמִנִּי אָז מַה יַעֲשֶׂה בֹּרֵא הָעוֹלָמוֹת?”

— מִנִּי אָז הוּא עֹשֶׂה לָאָרֶץ סֻלָּמוֹת

וּבָהֶם עֹלִים גַּם יֹרְדִים בָּנֶיהָ:

שְׁפָלִים יַגִּיעוּ אֶל רוּם הַמַּעֲלָה

וְלִשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה יֵרֵד הַנַּעֲלֶה. —

(במ"ר כב)


כב. שְׁנֵי הַנֵּרוֹת    🔗

נֵר בְּיַד אֲדֹנָי נִשְׁמַת הָאָדָם

וְנֵר לִבְנֵי אִישׁ הַמִּצְוָה בְּיָדָם,

שְׁמוֹר נֵרוֹ בֶּן חֲלוֹף וְאֵל יִשְׁמְרֶךָ

אַל תְּכַבֶּנּוּ וְלֹא יִכְבֶּה נֵרֶךָ!

(ד"ר ד')


כג. אֹרֶךְ אַפַּיִם    🔗

אֱנוֹשׁ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה

יְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בְּשׂנְאוֹ נְקָמָה

וְשׂכֵר תַּקִיף וְשׂכֵר אִישׁ זְרוֹעַ;

וֵאלֹהִים יַחֲזִיר בְּכָל יוֹם נְשָׁמָה

לְסוֹרְרָיו וּמְנַאֲצָיו בְּיָד רָמָה

וּכְרֹב רַחֲמָיו לֹא יִתְּנֵם לִגְוֹעַ.

(שם ה)


כד. מוּסַר הַצַּדִּיקִים    🔗

הֲיִּבְדֹּק הַיּוֹצֵר קַנְקַנָּיו הָרָעִים?

הֲלֹא כִי יַקֵּשׁ בָּם וְהֵם נִבְקָעִים —

אַךְ אֵי זוּ הֵם נִבְדָּקִים?

הַכַּדִּים הַחֲזָקִים!

הַיְנַפֵּץ פִּשְׁתָּנִי אֶת פִּשְׁתּוֹ הַגְּרוּעָה?

הֲלֹא כְּגַעַת בָּהּ יָד וְהִנֵּה הִיא פְּרוּעָה —

אֲבָל הַטּוֹבָה הִיא מְנֻפָּצָה,

לְמַעַן תְּהִי נָאוָה וּמְגֹהָצָה!

הֲיֻתַּן עֹל עַל פָּרָה קְטַנָּה וְחוֹלָה?

וְהִיא אֵין כֹּחַ וְלֹא תוּכַל סְבֹל—

וְעַל מִי יִנָּתֵן הָעֹל?

עַל הַבְּרִיאָה וְהַגְּדוֹלָה!

כֵּן לֹא יְנַסֶּה אֱלֹהִים אֶת הָרְשָׁעִים

כִּי מִגּוּף וְעַד נֶפֶשׁ הֵם מְבֻלָּעִים

וְרַק אֶת צַדִּיקָיו עֹבְדָיו הַנֶּאֱמָנִים

אוֹתָם יְנַסֶּה, יוֹם יוֹם הֵם נִבְחָנִים,

וִיצֹרְפוּ בְּכוּר בַּרְזֶל וּבְכָל רָעָה;

אַךְ הֵם יִשְּׂאוּ כָּל עָמָל וּתְלָאָה

וּטְהוֹרִים כַּזָּהָב זַכִּים מְזֻקָּקִים

יַעַמְדוּ לִפְנֵי שֹׁכֵן שְׁחָקִים!

(ב“ר ל”ד)


 

כְּבוֹד אֱלֹהִים וַהֲדַר הַבְּרִיאָה    🔗

כה. רַבִּי מֵאִיר וְהָרוֹמִי    🔗

"הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה, בְּעֵינַי הִיא פְלִיאָה;

הָאֱלֹהִים הַמָּלֵא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה

וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ —

אֵיכָה בַּדֵּי הָאָרוֹן יַגְבִּילוּהוּ,

וְלֹא מִסֵּתֶר רַעַם יְדַבֵּר אֶל נְבִיאוֹ

לֹא מֵרַחֲבֵי יָהּ, שָׁם עֻזּוֹ וְרוּם שִׂיאוֹ"

וְאַךְ מִמָּקוֹם צָר, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים!

כֵּן אָמַר אִישׁ רוֹמִי לְרַבִּי מֵאִיר,

הַמְמַשֵּׁל, אֲשֶׁר עֵינֵי עַמּוֹ הֵאִיר

וְהַנִכְבָּד בַּתַּנָּאִים הַחֲשׁוּבִים,

וַיִּשָּׂא הֶחָכָם אֶת מְשָׁלוֹ

וַיַּעַן לָרוֹמִי אֲשֶׁר שְׁאָלוֹ:

קַח מַרְאוֹת מַגְדִּילוֹת, זוּ פְּנֵיהֶן יִגְבָּהוּ

וְקַח מַרְאוֹת מַקְטִינוֹת זוּ אֲשֶׁר יִשְׁקָעוּ

בַּבֹּלְטוֹת תְּמוּנָתְךָ גְּדוֹלָה תֶחֱזֶנָּה

וְהַשְּׁקוּעוּת לְךָ תְּמוּנָה קְטַנָּה תַּרְאֶינָה —,

הֲיַעֲלֶה עַל לִבְּךָ כִּי שְׁתֵּי הַתְּמוּנוֹת

לֹא דְמוּתְךָ הֵנָּה יַעַן הֵן מְשֻׁנּוֹת?

הֵן לוּ גַּם קְטַנָּה כִנְמָלָה דְּמוּתְךָ תְּהִי,

הֲלֹא תַכִּיר וְתֹאמַר: תְּמוּנָתִי הִיא הִיא!

עַתָּה שְׁמַע דְּבָרַי, שִׁית לֵב וַחֲכָם:

אֵין גְּבוּל וְאֵין תַּכְלִית לְיוֹצְרֵנוּ הָרָם;

הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדוֹמוֹ,

הוּא מְקוֹם הָעוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ.

הוּא נֶעֱלָם מִיְצוּרָיו מִבְּרֻאָיו יִפָּלֵא

וְנִמְצָא בַּכֹּל וְאֶת הַכֹּל הוּא מָלֵא,

כִּי עַל כָּל הַבְּרִיאָה שָׁפוּךְ הוֹדוֹ

וּבָהּ חִין הֲדָרוֹ וְיִפְעַת כְּבוֹדוֹ:

בְּכָל כֹּחַ וּגְבוּרָה נִרְאֶה גְּבֻרוֹתָיו

בְּכָל חָכְמָה וּמְזִמָּה עֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו,

בְּכָל חֵן וָיֹפִי נֶחֱזֶה הוֹד הֲדָרוֹ

בְּכָל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק ישֶׁר מִשְׁטָרוֹ.

כָּל הַבְּרִיאָה מַרְאוֹת לַחֲזוֹת מַרְאֵה דְמוּתוֹ,

וְכֻלָּה טִפָּה מִיָּם מוּל הוֹד רוֹמְמֻתוֹ —

אֲבָל בָּהּ יִוָּדַע מְקוֹר הַנִּשְׂגָּבוֹת,

יְסוֹד כָּל הַיְסֹדוֹת נַעֲלֶה מִמַּחֲשָׁבוֹת.

וְאִם יִתְבּוֹנְנוּ כְּבוֹד אֵל חֹקְרֵי עַם וָעָם

בְּכָל נֶאְדָּר וְנִשְׂגָּב בְּכָל נוֹרָא וָרָם;

הֲלֹא צְדָקָה וָחֶסֶד, מִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים

מִגְּבוּרָה גַם יֹפִי גַּם חָכְמָה יְקָרִים:

הֵן לְבַעֲבוּר לַמֵּד לְעַמּוֹ חֻקֵּי חַיִּים

נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ צוּר יַעֲקֹב מִשָּׁמַיִם,

וּמַה תַּכְלִית הָעוֹלָם מַה תַּכְלִית הֲמוֹנוֹ,

אִם לֹא דַּעַת אֵל וְהִתְגַּלּוֹת רְצוֹנוֹ? —

עַתָּה הֲיֵשׁ מַרְאוֹת, מַרְאוֹת נִבְחָרוֹת

לְהִגָּלוֹת כְּבוֹד שַׁדַּי, רוֹמְמוֹת אֵל נוֹרָא,

מִשְּׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית, הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת,

עֲלֵיהֶן חָקַק יָהּ הַמִּצְוָה וְהַתּוֹרָה,

וְשָׂמָם בָּאָרוֹן

לָעֵד וּלְזִכָּרוֹן,

לִהְיוֹת לְאוֹר עוֹלָם לָאָרֶץ וְלַדָּרִים,

לְאוֹר חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹגַהּ מֵישָׁרִים.

(בר"ר ד)


כו. רוֹמְמוֹת אֱלֹהִים    🔗

1

מִי יְסַפֵּר כְּבוֹד אֵל וְרוּם גָּדְלֵהוּ:

הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא יְכִילֵהוּ!

אַךְ הָאָדָם יֶחֱזֶה אֱלֹהָיו מִבְּשָׂרוֹ

וּמִכָּל אֵבָרָיו יִשְׁמַע קוֹל דְּבָרוֹ. —

(שם ב [?])


כז. פִּלְאֵי הַיְצִירָה    🔗

נַס נָא וַעֲשֵׂה נֶקֶב בְּנֹאד נָפוּחַ

וְלוּ גַם כְּחוּד מַחַט דַּק מְאֹד,

הֲלֹא כְרֶגַע יֵצֵא הָרוּחַ

וְהִתְכַּוֵּץ וָחֳמַרְמַר הַנֹּאד —

וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים מְחִלִּים

וְכֻלּוֹ מָלֵא נְקָבִים נְקָבִים;

וְרוּחוֹ שֹׁכֶנֶת בַּמְּחִלִּים — בַּקְּרָבִים:

וּקְרָבָיו אֶת רוּחוֹ מְכִילִים!

כִּי יוֹצְרוֹ בְּכָל רֶגַע יַפְלִיא בוֹ פְּלָאִים

בְּכָל שָׁעָה יְמַלְּטֵהוּ מִמָּוֶת וָחֳלָיִים.

(בר"ר א)


כח. שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה    🔗

לוּ יְצַו מֶלֶךְ גָּדוֹל וְרַב אוֹצָרוֹת

לִבְנוֹת הֵיכַל כָּבוֹד וּלְפָאֲרֵהוּ

בְּכָל הוֹד וְהָדָר וּכְגֻלּוֹת וִיקָרוֹת

עַד כִּי יִשְׁתּוֹמֵם עָלָיו כָּל רֹאֵהוּ—

גַּם אָז הַמְּלָאכָה עוֹד לֹא שָׁלֵמָה:

כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא נָכְרִי וְגַם גֵּר

וְאָמַר: אָמְנָם הַבִּנְיָה כְּלוּלָה בְּכָל פְּאֵר,

אֲבָל יוֹתֵר נָאֲוָה וְעוֹד יוֹתֵר רוֹמֵמָה

לוּ שֻׁנָּה שָׁם הָעַמּוּד אוֹ שָׁם הַזֵר! —

אַךְ לֹא כֵן מַעֲשֵׂי הַצוּר הַנִּשְׂגָּבִים:

אִישׁ לֵבָב יַשְׂכִּיל כִּי בְּכָל הַיְקוּם

אֵין לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרוֹעַ מְאוּם;

כִּי מִן הָרְגָבִים עַד רֹאשֹ כּוֹכָבִים

פָּעֳלֵי עֹז שַׁדַּי, צִבְאוֹת הַיְצוּרִים

כֻּלָּם שְׁלֵמִים כֻּלָּם בְּרוּרִים.


* * *


פְּעֻלּוֹתֶיךָ אֵלִי נָאווֹת וּתְמִימוֹת

מְלֵאוֹת כָּל יֹפִי וּנְעִימוֹת

וְאֵין מִי יִדְמֶה לָךְ יוֹצְרֵנוּ הָרָם:

לוּ יְנַסֶּה וְיָשִׂים אִישׁ בָּשָׁר וָדָם

בִּיב לְמַיִם דְּלוּחִים עַל פְּנֵי הַקִּיר,

הֲלֹא יִמָּאֵס בֵּיתוֹ וִיגֹאָל מְאֹד;

וְאַתָּה יָצַרְתָּ חֹטֶם לְמוֹצָא הָרִיר —

וְהוּא יָשִׂים לַפָּנִים חֵן יֹפִי וָהוֹד!


* * *


אַתָּה נָתַתָּ מִיְקָרְךָ עַל כָּל יְצוּרֶיךָ

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יִשְׁמְעוּ הוֹד קוֹלֶךָ:

רְאוּ בְּרִיאָה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁיָּצַרְתִּי,

רְאוּ כָּל חֵן וְחֶמְדָּה בָּם מַעֲשַׂי פֵּאַרְתִּי!

בּוֹרְאָם מְשַׁבְּחָם וּמִי יְקִלֵּם;

יוֹצְרָם מְהַלְלָם, מִי יִתֵּן בָּם דֹפִי?

נָאוִים הֵם, מְשֻׁבָּחִים הֵם,

אֵין עֲרוֹךְ לַחֵן אֵין עֲרוֹךְ לַיֹּפִי!

(שם ו"ב)


כט. סִדְרֵי הַבְּרִיאָה    🔗

2

לְבַב אִישׁ יִרְגָּז וּקְרָבָיו יָחִילוּ,

בְּהַרְעֵם אֵל עֶלְיוֹן בִּמְרוֹם שָׁמָיִם;

וּמֵהֶבֶל וָשָׁוְא אֶת רוּחוֹ יַהְבִּילוּ

יָקִיץ הַנִּרְדָּם יִפְקַח הָעֵינָיִם.

לֹא חֶרְדַּת בֶּהָלָה תְּפַעֲמֵהוּ פַּעַם,

אַךְ יִרְאָה קְדשָׁה, חֶרְדַּת נֶפֶשׁ זַכָּה

מִפְּנֵי הָאֵל הַנַּעֲרָץ בִּשְׁאוֹן רָעַם

וְנֶאְדָּר וְנִשְׂגָּב בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

"הוֹי אֵשׁ מִתְלַקַּחַת — בְּתוֹךְ חַשְׁרַת מָיִם…

וּמָה הֵם הַחֲזִיזִים, מָה אַבְנֵי הָאֵשׁ,

בְּרַעֲשָׁם יִתְגַּלְגָּלוּ עַל חוּג שָׁמָיִם?

הַחֲכָמִים חֹקְרִים וְאִתָּם פֵּשֶׁר יֵשׁ…"

וּבְעוֹד הוּא מַחֲרִישׁ מִשְׁתּוֹמֵם מִשְׁתָּאֶה,

יַחְדְּלוּ הַקּוֹלוֹת וְהֶעָבִים נִפְזָרוּ

וּבְזֹהַר אוֹר שֶׁמֶשׁ תֵּבֵל תֵּרָאֶה

וְכָרִים וְעָרִים צְבִי עֶדְיָם עָטָרוּ.

אֵין חֵקֶר לַצְּמָחִים, אֵין חֵקֶר לַיְצוּרִים —

מָה רַב הֲמוֹנָם מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁימוֹ!

וְכֻלָּם כְּאֶחָד אֲהוּבִים וּבְרוּרִים

וּלְתַכְלִית אַחַת יוֹצְרָם יִקְרָאֵמוֹ.

אֲבָל אֵיכָה חַד אֶל אֶחָד יְדֻבָּקוּ

בְּעוֹלָם מָלֵא רִיב וּקְרָב וַהֲפָכִים;

בִּמְקוֹם שֹׁד וָרֶשַׁע גָּבְרוּ עָתָקוּ

וְצֶדֶק וָישֶׁר אַחֲרֵי גֵו מֻשְׁלָכִים!?…

הוֹי, מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם

אֶשְׁתּוֹמֵם מִקּוֹל רַעַם —

וּלְחָקְרֵהוּ אֵלַהּ, אֲנִי בֶן חֲלוֹף,

וְאֵיךְ אֵדַע כָּל הַיְצוּר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף?

אִם חָסְרָה בִּי בִינָה

לַחְקוֹר סֵדֶר הַמְדִינָה,

אֵיךְ אָבִין מִשְׁטַר אֲדוֹן הָעוֹלָמִים

מִשֵּׁפֶל עַד רֹאשֹ כּוֹכָבִים רָמִים?! —

(בר“ר י”ב)



ל. חֵקֶר הַבְּרִיאָה    🔗

(א)

הַבְּרִיאָה כֻּלָּה חֹרֶשׁ שִׂיחִים סְבוּכִים,

הַבָּא בוֹ יִתְעֶה וְלֹא יֵדַע צֵאת;

אַךְ הִנֵּה בָא פִּקֵּחַ

וְקָנֶה קָנֶה כֹּסֵחַ,

יְפַלֵּס לוֹ מִשְׁעוֹל בֵּין קָנִים כְּסוּחִים —

וְאַחֲרָיו יִרְבּוּ עֹבְרִים וְשָׁבִים בְּכָל עֵת.

אַךְ טוֹב לַיוֹצֵא בְּדֶרֶךְ הַפִּקֵּחַ,

אֶל בִּינָתוֹ לֹא יִשָּׁעֵן, אֶל שָׁוְא לֹא יֵט;

אִם נְתִיבוֹת סְלוּלוֹת אֵינֶנּוּ זֹנֵחַ

לֹא יִתְעֶה בַּעֲקַלְקַלּוֹת וּבְעָוֹן וָחֵטְא.


(ב)

הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הֵיכָל רַב הַחֲדָרִים,

הַבָּא בוֹ יִתְעֶה וְלֹא יֵדַע צֵאת;

אַךְ הִנֵּה בָא פִּקֵּחַ

וְקָשַׁר חוּט בַּמַּפְתֵּחַ,

בְּיָדוֹ הַפַּקַּעַת וְהוּא עֹבֵר בַּסְּתָרִים —

וְאַחֲרָיו יִרְבּוּ בָאִים וְתָרִים בְּכָל עֵת.

אַךְ טוֹב לְמַחֲזִיק בְּיָדוֹ הַפַּקָּעַת

וּבִתְעוֹתוֹ כְּעִוֵּר יָשׁוּב עַל עֲקֵבוֹ;

אִם אֵין הוּא נָבוֹךְ וְאֹבֵד בְּלִי דָעַת

רוּחוֹ לָעַד חֻבָּלָה וְנֶעְכָּר כְּאֵבוֹ!

(שם שם)


לא. תַּכְלִית הַבְּרִיאָה    🔗

אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ וַהֲמוֹנוֹ

בָּרָא אֵל לִכְבוֹדוֹ וּלְמַעַן רְצוֹנוֹ:

עַל כֵּן אֶת כְּבוֹדוֹ יְסַפְּרוּ הַשָּׁמָיִם

אֵשׁ מָטָר גַּם רוּחַ עִם קוֹלוֹת מָיִם,

וְהַטּוֹב וְהַחֶסֶד, זֶה רְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה,

עַל כָּל יְצוּרָיו יֵרָא וְיִתְגַּלֶּה.

בְּרַחֲמָיו וּבְחֶמְלָתוֹ עָשָׂה אֵל אֵלִים

הֶהָרִים הַגְּבֹהִים לַיְעֵלִים;

עֵת תַּעֲרֹג הַיַּעֲלָה לִשְׁבֹּר צְמָאָהּ

תִּשְׁאַף לַאֲפִיק נֹזְלִים הַמְפַכִּים בַּגָּיְא;

יִשְׁלַח בָּהּ שִׁגָּעוֹן וְרוּחַ רָעָה

וְתִרְעַשׁ בְּרֹאשׁ צוּרִים וְאָז יִרְעַד כָּל חָי,

וְחַיַּת טֶרֶף הַצְּמֵאָה לְדָמָהּ

תָּנוּס בְּבֶהָלָה כָּל עוֹד בָּהּ נְשָׁמָה.

לַשְּׁפַנִּים אֵין עֹז עָשָׂה מִשְׂגַּב סְלָעִים

שָׁם יֶחְסוּ מִפְּנֵי טֹרְפֵיהֶם הָרָעִים…

וְאִם אֵלֶּה הַפְּרָאִים, לֹא יָבִינוּ מְאוּם,

חוֹלְלוּ מְצוּקֵי הָאָרֶץ בַּעֲבוּרָם,

לְמַעַן הָבִין לַבְּרִיוֹת אֶת חַסְדֵי צוּרָם —

הֲלֹא יַשְׂכִּיל אִישׁ לֵב, כִּי כָל הַיְקוּם,

הַמִּתְנַהֵג בִּצְדָקָה וּבְמֵישָׁרִים

הָיָה לְמַעַן בְּחִירֵי יָהּ הַיְקָרִים,

הַמִּתְבּוֹנְנִים אֶל גְּדֻלּוֹת מַעֲשֵׂי יָדָיו

וְעשִׂים כְּצִדְקוֹ וַאֲמִתּוֹ וַחֲסָדָיו.

בַּעֲבוּר אַבְרָהָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים

עָשָׂה הַיּוֹצֵר אֶת מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים,

לְמַעַן יוֹרֶה מִשְׁפָּט וָישֶׁר לַפְּרָאִים

וְדַעַת אֵל יְלַמֵּד לְתוֹעִים וּפְתָאִים,

כִּי דַּעַת אֱלֹהִים וְהִתְגַּלּוֹת רְצוֹנוֹ

הֵם תַּכְלִית הָעוֹלָם וְתַכְלִית הֲמוֹנוֹ.

(שם שם)


 

הָאָדָם    🔗

לב. הָאֱמֶת    🔗

בְּיוֹם אָמַר אֵל לִבְרֹא אָדָם מֵאֲדָמָה

הִתְאַסְּפוּ מַחֲנוֹת אֱלֹהִים בָּרָמָה

לְהִתְוַכֵּחַ עָלָיו וְלִשְׁפֹּט אוֹתוֹ,

אִם הֲטוֹב כִּי יִבָּרֵא, אִם לֹא טוֹב הֱיוֹתוֹ,

יִבָּרֵא הָאָדָם! אָמַר הֶחָסֶד:

הוּא גֹּמֵל חֲסָדִים, בָּם עוֹלָם יִוָּסֶד,

אַל יִבָּרֵא! הָאֱמֶת אֹמֶרֶת:

הוּא מָלֵא שְׁקָרִים וְנַפְשׁוֹ בָם נִגְזָרֶת.

יִבָּרֵא הָאָדָם! הַצְּדָקָה תַּבִּיעַ:

הוּא עֹשֶׂה צְדָקוֹת וַעֲנִיִּם יוֹשִׁיעַ.

אַל יִבָּרֵא! הַשָּׁלוֹם יְשִׁיבָהּ:

הוּא אֹהֵב מָדוֹן וּמְחַרְחֵר מְרִיבָה.

אַךְ הָאֱלֹהִים תִּתְעַלֶּה רוֹמְמֻתוֹ,

חָפֵץ לִבְרֹא אָדָם בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ —

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת הָאֱמֶת אַרְצָה לְמַטָּה.

צְבָא הַמָּרוֹם נִבְהָלוּ: "הוֹי נֹטֶה שָׁמָיִם!

אֵיךְ תִּרְאֶה בְּהֵרָמֵס הָאֱמֶת בְּרַגְלָיִם,

הַסְּגֻלָּה אֲשֶׁר לַחוֹתָם לְךָ שַׁתָּה?!"

אָז הִרְעִים קוֹל שַׁדַּי קוֹל בַכֹּחַ:

הָאֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח צָמוֹחַ,

וְאִתָּהּ יֵרָאֶה הָאָדָם אֶת פָּנָי…

שָׁלוֹם אֵין בָּאָרֶץ רַק רִיב וּמְדָנִים;

אַךְ עַל מָה? הֲלֹא עַל כִּי בָנַי נֶאֱמָנַי

לָאֱמֶת יָרִיבוּ עִם הַנִּרְגָּנִים — —

הַחֲרֵשׁ שָׁלוֹם, הַחֲרֵשׁ וָדוֹם

עַד תָּעֹז הָאֱמֶת וְתִגָּל לְאוֹר יוֹם.

(שם ח)


לג. גוּף הָאָדָם וְנִשְׁמָתוֹ    🔗

הַגּוּף נוֹצַר בַּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לָאַחֲרוֹנָה.

אַךְ נִשְׁמַת הָאָדָם הִיא נִבְרְאָה רִאשׁוֹנָה, —

וּכְבָר עַד לֹא הָיוּ אֶרֶץ וְשָׁמָיִם

רִחֲפָה עִם רוּחַ יָהּ עַל הַמָּיִם;

עַל כֵּן בֶּן אָדָם, שִׂים נָא לִבֶּךָ:

הִנְּךָ רִאשׁוֹן לַכֹּל וּמִכֹּל גָּדַלְתָּ

וְהִנְּךָ גַּם אַחֲרוֹן וּמִכֹּל שָׁפָלְתָּ.

וְעַתָּה אִם תִּצְדַּק, אִם תִּטְהַר רוּחֶךָ

תִּדְבַּק בֵּאלֹהֶיךָ וְתֶהְגֶּה בְּתוֹרָתוֹ

וְתִתְקַדָּשׁ וְתִתַּמָּם — אָז טוֹב לְךָ אַשְׁרֶיךָ!

כִּי נַפְשְׁךָ הַטְּהוֹרָה רֵאשִׁית בְּרִיאָתוֹ

וְאַתָּה לַכֹּל קָדַמְתָּ, מִכֹּל נֶאֱהָבְתָּ

וְגַם מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִשְׂגָּבְתָּ.

לֹא כֵן אִם תִּתְגָּאֵל בְּתַעֲנֻגּוֹת בְּשָׂרִים

וְתִרְדֹּף הֶבֶל וָרִיק, עָוֶל וּשְׁקָרִים,

אָז נִבְזֶה הִנְּךָ, נִמְאָס מִכָּל הַבְּרוּאִים,

קָדַם לְךָ הָרֶמֶשׂ קָדַם לְךָ הַשָּׁרֶץ;

גּוּפְךָ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, נָכוֹן לְתַחֲלֻאִים

וְלִדְוָי אֲשֶׁר לֹא יָדַע כָּל חַי בָּאָרֶץ!

(שם שם)


לז. אוֹר אֲדֹנָי    🔗

3

יְהִי אוֹר! נָתַן אֱלֹהִים קוֹל דְּבָרוֹ,

וְהָעוֹלָם אָז נִבְרָא בְּהוֹד יְקָרוֹ.

מִקְּצֵה הַתֵּבֵל וְעַד קָצֶהָ

זָרַח כְּבוֹד שַׁדַּי בְּכֹל מַחֲבֹאֶיהָ,

וְהָאָדָם רָאָה וְהִבִּיט וְלֹא נֶעֱלַם אָז

מִנַּפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה כָּל רָז;

אַךְ כִּי צָפָה אֵל עֶלְיוֹן דּוֹר אַחַר דּוֹר

מַשְׁחִית דַרְכּוֹ וְהֹלֵךְ חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר;

רָאָה דּוֹר הַמַּבּוֹל דּוֹר חָמָס וְזִמָּה,

וְדוֹר בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל, עֵת אֱנוֹשׁ רִמָּה

נָתַן אֶת לִבּוֹ בְּלֵב אֱלֹהִים —

וַיֶּאֱסֹף אוֹרוֹ מֵאֶרֶץ וּמְתִים.

וַיֹּאמֶר: בַּחֲשֵׁכָה הָרְשָׁעִים יִדָּמּוּ.

יָמוּתוּ בְּאֵין מוּסָר וְכַבְּהֵמָה יִתָּמּוּ;

אֲנִי אֶת הָאוֹר צָפַנְתִּי בְּבֵית גְנָזַי;

בָּאֵי בְסוֹדִי לָהֶם אֲגַלֶּה רָזַי

וְנֹגַהּ וְאוֹר כִּנְכוֹן הַיוֹם

יַזְרַח לַיְשָׁרִים וּלְהֹלְכֵי תֹם!

(שם י"ב)


לה. מְאוֹרֵי הָאֵשׁ    🔗

4

וּבְיוֹם חָטָא אָדָם צוּרוֹ אֵרֲרָהוּ

לַעֲבוֹד לְלַחְמוֹ בְּזֵעַת אַפָּיִם;

וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ אֵל כִּי הִשָּׁהוּ,

לֹא הִתְעַנֵּג עוֹד עַל אוֹר הַשָּׁמָיִם.

אַךְ לֹא הֵסִיר עוֹד אֵל חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ

וְלֹא אָסַף לָנֶצַח אֶת אוֹרוֹ מֵאִתּוֹ,

כִּי בָא הַשַּׁבָּת יוֹם מְנוּחָה יוֹם אוֹרָה

וְהָאָדָם הִתְקַדֵּשׁ וְטָהֵר;

וַיַּרְא כְּבוֹד יָהּ, רוֹמְמוֹת אֵל נוֹרָא

עַל כָּל הָעוֹלָם כִּי יָאֵר –

וַיִּשְׂמַח בְּחִיר הַיְצוּרִים וַיָּגֶל מְאֹד,

כִּי רָאָה עוֹלָם בָּרוּר לָבוּשׁ חֵן וָהוֹד

וּמְלֹאוֹ וַהֲמוֹנוֹ, בְּלִי שָׂפָה וּמִלָּה

יְזַמְּרוּ לְיוֹצְרָם שִׁיר כָּבוֹד וּתְהִלָּה…

אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וְהַשַּׁבָּת כָּלָה,

חָלְפָה מְנוּחָה וְהָאוֹר אִתָּהּ גָּלָה

וַיָּשָׁב הָאָדָם לַעֲבוֹדַת אַדְמָתוֹ

וַתִּשְׁפַּל רוּחוֹ וַתִּקְצַר נִשְׁמָתוֹ

וּבְעָצְבּוֹ לָאֵל נַפְשׁוֹ הִשְׁתּוֹחָחָה:

"הָהּ, צוּרִי, הַתְּשׁוּעָה מֶנִּי נִדָּחָה?

גַּלֵּה לִי אוֹרְךָ פֶּן חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי

פֶּן יָבֹא הַנָּחָשׁ אֵלַי וִיצוּדֵנִי!"

וַיוֹרֵהוּ אֲדֹנָי שְׁנֵי רְעָפִים

וַיַּךְ חַד אֶל אֶחָד וַיַּרְא – זִקּוֹת עָפִים

וַיִּשְׂמַח וַיִּקְרָא: הֶאָח, לֹא פִלָּלְתִּי –

בָּרוּךְ אַתָּה בֹּרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ!

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֻמְלַלְתִּי אֻמְלָלְתִּי,

אַךְ תִּקְוָה וָאוֹר עוֹד יֵשׁ וָיֵשׁ;

יְגִיעָה וְעָמָל אֶת רוּחִי הִשְׁפִּילוּ

וִיגִיעָה וְעָמָל אֶת רוּחִי יַשְׂכִּילוּ.

אִיגַע נָא וְאֶעֱמֹל לְהָבִין פְּעֻלּוֹתֶיךָ

וְאֶרְאֶה בָּם עֻזְּךָ אוֹרְךָ וַאֲמִתֶּךָ,

כִּי מֵאֶבֶן גַּם עֵץ תּוֹצִיא אוֹר בִּינָתִי

וּבְחִקְרֵי מַעֲשֶׂיךָ אָאִיר חֶשְׁכָּתִי!

(שם שם)


לו. חִקְרֵי הָאָדָם    🔗

– "מַה מִּשְׁפַּט הָאָדָם וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ, –

שָׁאֲלוּ הַמַּלְאָכִים בְּיוֹם הִבָּרְאוֹ.

– חָכְמָתִי הָרַבָּה הִיא תְבִינֵהוּ –

הֵשִׁיב אֱלֹהִים לָהֶם דְּבָרוֹ:

אִם קָטָן וְשָׁפֵל הוּא מוּל גְּדֻלַּתְכֶם

דְּעוּ כִּי עָצְמָה בִּינָתוֹ מִבִּינַתְכֶם! —

וַיַּעֲבֵר אֲדֹנָי כָּל טוּבוֹ עַל פְּנֵיהֶם,

לְמַעַן יִקְרְאוּ שֵׁמוֹת לְכָל צִבְאוֹתָיו;

אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ מְאוּם וְעָצְרוּ בְּמִלֵּיהֶם.

אָז הֶעֱבִיר לִפְנֵי הָאָדָם אֶת בְּרִיּוֹתָיו,

וַיֹּאמֶר קְרָאֵם נָא אַתָּה בִּשְׁמוֹתָם! –

וּבֶן הָאָדָם לֹא חָשַׂךְ נַפְשׁוֹ מִיְּגִיעָה

וְחָקַר וְהֵבִין בְּכָל הַבְּרִיאָה,

וַיְדַבֵּר עַל הַיְצוּרִים וְעַל תּוֹלְדֹתָם,

וּמִכַּנְפֵי נוֹבַי עַד גַּב הָרְאֵם

הוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם וּקְרָאָם בְּשֵׁם.

“וּמַה שִּׁמְךָ אַתָּה?” שְׁאָלוֹ בֹרְאֵהוּ.

– אָדָם שְׁמִי, כִּי עָפָר אֲנִי מֵאֲדָמָה.

“וַאֲנִי מַה שְּׁמִי?”

– שִׁמְךָ אֲדֹנָי! הָאָדָם יַעֲנֵהוּ:

כִּי אָדוֹן אַתָּה לְכֹל הַנְּשָׁמָה,

אָדוֹן לְכֹל הַנִּבְרָא לִכְבוֹדֶךָ

וּלְכֹל אֲשֶׁר יָצְרוּ יָדֶיךָ! –

מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵמָּה מַאֲמָרָיו

הֵם כֹּחוֹת אֵין מִסְפָּר אֵין חֵקֶר לַהֲמוֹנָם:

מִפִּי עֶלְיוֹן יֵצְאוּ לְהָקִים דְּבָרָיו

וְרַק דַרְכָּם יֵדְעוּן – לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם;

לֹא כֵן הָאָדָם, לוֹ רָצוֹן וּבְחִירָה

וְדַעַת וָשֵׂכֶל לַחֲקוֹר כָּל הַיְצִירָה.

(שם י"ז)


לז. יְגִיעַת הָאָדָם    🔗

הֲרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ צְבִי עֹבֵד בַכְּרָמִים,

אֲרִי סַבָּל אוֹ שׁוּעָל רֹכֵל?

וְרַק אֲנִי הָאָדָם עָמֵל כָּל הַיָּמִים

וּבְזֵעַת אַפַּי לַחְמִי אֲנִי אֹכֵל!

הוֹי, אִם כָּל הַחַיָּה נִבְרְאָה לְשָׁרְתֵנִי

וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לַעֲבֹד צוּרִי עוֹשֵׂנִי.

מַדּוּעַ יִשְׁבְּעוּ הֵמָּה שֶׁלֹּא בְצָעַר

וְטַרְפָּם לָהֶם נָכוֹן בְּשָׂדֶה וָיָעַר –

וַאֲנִי עָמֵל וְיָגֵעַ וְאֵין כָּמֹנִי

סֹבֵל כָּפָן, נֹשֵׂא מַחֲסוֹר וָעֹנִי?

אֲבָל כָּל אֵלֶּה הִטּוּ עֲוֹנוֹתָי

וּמִנַּפְשִׁי אֶת הַטּוֹב מָנְעוּ תַּאֲוֹתָי:

(קידושין פ"ב)


לח. חֵטְא הָאָדָם (עֵץ הַדַּעַת וְעֵץ הַחַיִּים)    🔗

5

(א)

בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם שָׁם נָטַע גָּן

הָאֵל הַטּוֹב הַמְכַלְכֵּל וְהַזָּן;

וְזֶה הַגָּן הַנֶּהְדָּר בִּפְרִי מְגָדָיו

הִנְחִילוֹ הַיּוֹצֵר בְּרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו

לְכָל יְצוּרָיו וּבְרוּאָיו בָּאָרֶץ

מֵאָדָם וּרְאֵם עַד רֶמֶשׂ וָשָׁרֶץ.

וְהִנֵּה אֶת הָאָדָם הִבְדִּיל בְּחֶמְלָתוֹ,

כִּי חֵלֶק שַׁדַּי הוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

וַיְשַׁנֵּהוּ לְטוֹב מִכֹּל הַנּוֹצָרִים –

לֹא לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנֻגּוֹת בְּשָׂרִים

לִלְבּשׁ רִקְמָה וְגָאוֹן בֵּין כָּל הַבְּרֻאִים,

כִּי הֶבֶל כָּל אֵלֶּה רִיק וְתַעְתּוּעִים

וְאֶת רֹדְפֵיהֶם יַנְחִילוּ רַק דְּוָי וְתַחֲלֻאִים —

אַךְ לְמַעַן יִיטַב לִבְחִירוֹ כָל הַיָּמִים,

נָטַע לוֹ אֵל עֶלְיוֹן עֵץ חַיֵּי עוֹלָמִים:

תּוֹרַת חַיִּים וָחֶסֶד וְיִרְאָה טְהוֹרָה

וְחָכְמָה לְהַשְׂכִּיל כְּבוֹד אֵל רָם וְנוֹרָא,

מַעֲיַן הַחָכְמָה וְחַיֵּי הַחַיִּים

לִבְרוּאֵי אֶרֶץ וּלְצִבְאוֹת שָׁמָיִם.


בְּעֵץ הַחַיִּים הַזֶּה אֻשַּׁר בֶּן־אֲדָמָה

עַד כִּי קִנְּאוּ בוֹ מַלְאָכִים בְּרָמָה;

אֲבָל הָהּ הוּא נוֹאַל וְלֹא חֲשָׁבוֹ,

כִּי הָלַךְ אַחֲרֵי עֵינָיו וְאַחֲרֵי לְבָבוֹ

וְטָפַשׁ כַּחֵלֶב וְנִבְעַר מִדָּעַת –

וַיַּרְא בְּתוֹךְ הַגָּן אֶת עֵץ הַדָּעַת,

עֵץ טוֹב לְמַאֲכָל וְתַאֲוָה לָעֵינָיִם,

וַיֹּאמַר: זֶה חֶלְקִי תַּחַת הַשָּׁמָיִם!

לְאָדוֹן עַל כָּל הַחַי שָׂמַנִי בֹּרְאִי

וְאֵיךְ נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד אֲנִי וַחֲמוֹרִי?

אֲנִי הִתְעַלֵּיתִי עַל כָּל הַנִּבְרָאִים,

אֶבְחַר נָא מַה טּוֹב, מַה יָּפֶה וּמַה נָּעִים –

מֵאָז חָדַל כַּבְּהֵמָה יֶרֶק לִשְׁבּוֹעַ

וַיָּחֶל לַעֲבֹד לְשַׂדֵּד וְלִזְרוֹעַ

לָבוּר טוֹב מֵרָע, אֹכֶל מִפְּסֹלֶת

וְלֶאֱפוֹת לוֹ לֶחֶם מִקֶּמַח וָסֹלֶת.


הַחִטָּה הַחִטָּה הִיא הִיא עֵץ הַדָּעַת:

תִּגְזֹל שַׁלְוַת אִישׁ וְחַיָּיו הִיא גֹרָעַת;

בְּנַפְשׁוֹ יָבֹא לַחְמוֹ בְּזֵעַת אַפַּיִם –

כִּי פְרִי הַגָּן מָאַס, מַאֲכַל כָּל הַחַיִּים.


(ב)

מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם שָׁלוֹם וָטוֹב הוּסָר,

אַךְ הוּא הוֹסִיף מֶרִי וְלֹא לָקַח מוּסָר.

הוֹי, מִי הִגִּיד לוֹ כִּי עֵירֹם הִנֵּהוּ,

מִמִּי הִתְבּוֹשֵׁשׁ וְאֵין אִישׁ רֹאֵהוּ?

הַאִם עוֹף שָׁמַיִם וְזִיז שָׂדַי שְׁכֵנָיו,

עֲלֵיהֶם הִבִּיט – וְנִפְקְחוּ עֵינָיו?

כִּי מֵאָז תָּפַר לוֹ עֲלֵי הַתְּאֵנָה

יִגְזֹל מִפִּיו לֶחֶם מֵעַפְעַפָּיו שֵׁנָה,

יָדָיו גֹּזְזוֹת צֶמֶר וּמְלַבְּנוֹת וְטָווֹת

וְלִצְבּוֹעַ וְלִתְפּוֹר הוּא חשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת.

לְמַעַן לָבוֹשׁ שָׁנִים יַעֲמֹל כָּל יָמָיו

וְיִיגַע עַד יְשֻׁלַּח רָזוֹן בַּעֲצָמָיו.


הַתְּאֵנָה הִיא הִיא הָיְתָה עֵץ הַדָּעַת,

כִּי מֵעֲלֵי תְאֵנָה, הִשְׂכִּיל אָדָם לָדַעַת,

אֵיךְ לִתְפֹּר וְלִרְקֹם וְלִלְבּשׁ בְּגָדִים,

לְמַעַן הִתְהַדֵּר – עַל הַשּׁוֹר וְעַל הַחֲמוֹר;

וַיְהִי עָנֹג וָרַךְ, מְפַחֵד מִקֹּר

וְיָרֵא מִמָּטָר וּמֵרוּחַ קָדִים!


(ג)

הָאָדָם רָדַף הֶבֶל בִּיגִיעָה בְּזֵעָה

וְאָמַר: אֻשַּׁרְתִּי, הֲלֹא קָנִיתִי דֵּעָה!

לֹא יָדַע כִּי עֵץ הַדָּעַת

זֶה הוּא עֵץ הַמָּוֶת;6

רֵאשִׁיתוֹ עָמָל וָכַעַס

וְאַחֲרִיתוֹ תַּאֲוָה נִתְעָבֶת.

יָדַע טוֹב וָרָע, מַה נִּבְזֶה וּמַה יָּפֶה,

יָדַע טוּב מַעֲדַנִּים וְחִין בְּגָדִים יְקָרִים,

וַיֹּאכַל עֲדָנִים

וַיִּלְבַּשׁ שָׁנים

וַיּוֹסֶף לַחֲלוֹשׁ אֶת גּוּפוֹ הָרָפֶה

וַיּוֹסֶף לְהִתְעַדֵּן בְּתַעֲנֻגּוֹת בְּשָׂרִים

וַיָחֶל אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִטַּע כָּרֶם –

וְאָז נִטְמָה כִבְהֵמָה, טָפַשׁ כַּחֲמוֹר גָּרֶם,

כִּי שָׁתָה מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכַּר בְּרֹב סָבְאוֹ

וַיִּתְמַכֵּר לְזִמָּה לְכֹל תַּאֲוֹת לְבָבוֹ.


הַגֶּפֶן הַגֶּפֶן הִיא עֵץ הַדָּעַת,

הִיא לְבֶן־הָאֲדָמָה מָוֶת וָרָעַל,

מֵאָז הֵחֵל הָאָדָם כֶּרֶם לָטָעַת

נִשְׁקַע בְּכָל זִמָּה וּבְכָל דְּבַר בְּלִיָּעַל.

צֶלֶם אֱלֹהָיו עַל פָּנָיו עוֹד אָיִן

מֵאָז הֵחֵל לִסְבֹּא וְשָׁכוֹר מִן הַיָּיִן.

נִמְשַׁל כַּבְּהֵמָה אַךְ רַע הוּא מִמֶּנָּה,

כִּי חָכָם הוּא לְהָרַע וּמָלֵא נְכָלִים;

אֵין תּוֹעֵבָה אֲשֶׁר לֹא יִפְעָלֶנָּה

רֹדֵף הַתַּאֲוָה, רַע הַמַּעֲלָלִים;

אֲבָל גַּם מַכְאֹבָיו רַבִּים וְרָעִים

וְאֵין נָגוּעַ כָּמֹהוּ בְּכָל הַנִּבְרָאִים.

אֵין מָוֶת נוֹרָא אֵין מִיתָה קָשָׁה

כְּמוֹת אָדָם מָשְׁחָת אִישׁ עַוָּל וְרָשָׁע.

(סנהדרין ע: )


 

גּוֹרַל יִשְׂרָאֵל וּתְעוּדָתוֹ    🔗

לט. גֶּפֶן יִשְׂרָאֵל    🔗

גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם הִסִּיעַ

קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ;

גֵּרַשׁ גּוֹיִם וַיִּטָּעֶהָ

וַיְפַנֶּה וַיְסַקֵּל מִתַּחְתֶּיהָ:

כַּגֶּפֶן תַּעֲשֶׂה פְּרִי נֶחְמָד הִלּוּלִים

אִם נִקְּתָה אַדְמָתָהּ מִקֹּצִים וַחֲרֻלִּים;

כֵּן הִשְׁרִישׁ וּפָרַח עַם סְגֻלָּתוֹ

בְּהִנָּתֵשׁ פְּרָאִים מֵעַל אַדְמָתוֹ.

כַּגֶּפֶן הַנְּטוּעָה לָהּ טוּרִים טוּרִים

הָיוּ שִׁבְטֵי יָהּ דְּגָלִים דְּגָלִים סְדוּרִים,

כַּגֶּפֶן זוּ שְׁפָלָה אַרְצָה סֹרַחַת,

וְנַעֲלָה נִבְחָרָה הִיא בָאִלָּנוֹת;

בַּת עַמִּי בְעַמִּים שְׁפָלָה נִדַּחַת

וּבְחִירָה וּדְגוּלָה הִיא בֵּין הַבָּנוֹת.

כַּסְּעִיף הַיֹּצֵא מִשְּׁלֻחוֹתֶיהָ

וּלְמֵרָחוֹק יְסֻבָּךְ בְּשִׂיחִים סְבִיבוֹתֶיהָ;

כֵּן מִגֶּזַע עַמִּי יֵצֵא חֹטֶר רָם

וּשְׁמוֹ וְשָׁמְעוֹ מִיָּם עֲדֵי יָם.

עַל אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים יְכַסּוּ הֶעָלִים,

וְעַל עֲדַת חֲכָמָיו יְגוֹנֵן הֲמוֹן הָעָם.

יֵשׁ אַשְׁכֹּלוֹת קַלִּים וְיֵשׁ מְסֻבָּלִים,

הַקְּטַנִּים יֵרוֹמּוּ וְהַגְּדוֹלִים – שְׁפָלִים:

כֵּן שִׁפְלֵי רוּחַ הֵם הַגְּדוֹלִים הַנְּבוֹנִים,

וְרֵיקִים וְקַלִּים – הַגֵּאִים הַגְּאֵיוֹנִים.

לַגֶּפֶן עֲנָבִים וְלָהּ גַּם צִמּוּקִים

וְאֵלֶּה גַּם אֵלֶּה נְעִימִים וּמְתוּקִים

וּבָנוּ שֹׁחֲרֵי תוֹרָה וְרֹדְפֵי חֲסָדִים

וְאֵלֶּה וָאֵלֶּה מַעֲשֵׂיהֶם נֶחְמָדִים.

כַּגֶּפֶן גַּם יַיִן גַּם חֹמֶץ מִמֶּנָּה

וְעַל זֶה גַּם עַל זֶה יְבָרְכוּ שׁוֹתֵימוֹ;

כֵּן עַמִּי שִׂפְתוֹתָם לָאֵל תְּבָרְכֶינָה

אִם טוֹבָה אִם רָעָה תָּבֹא עָלֵימוֹ.

כָּעֲנָבִים נִרְמָסִים בְּרֶגֶל נִדְרָכִים

וְיֵינָם עֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים;

כֵּן עַם יִשְׂרָאֵל נִרְמָס בְּרַגְלָיִם –

וְעִם רוֹזְנִים יִתְהַלָּךְ וְיִפְתַּח שְׂפָתָיִם.

כַּגֶּפֶן בְּעֵצִים יְבֵשִׁים נִשְׁעָנָה

וְהִיא לַחָה פֹּרִיָה וְרַעֲנָנָה;

כֵּן בִּישֵׁנֵי עָפָר עַמִּי נִשְׁעָנִים

וּבְצִדְקוֹת אֲבוֹתָם יִתָּמְכוּ הַבָּנִים.

(ויק"ר לו)


מ. קְדוֹשֵׁי מַעֲלָה וּקְדוֹשֵׁי מַטָּה    🔗

מִנְּהַר אֵשׁ נִבְרָאוּ שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים

וּתְהִלּוֹת אֵל קָדוֹשׁ יוֹם יוֹם הֵם מְתַנִּים,

שָׁבִים וְנִשְׂרָפִים בִּמְקוֹם מִשָּׁם יָצָאוּ

וְיוֹצְרָם לַבְּקָרִים יְחַדְּשֵׁם וְנִבְרָאוּ:

וּמִגֵּיא הַחֲטָאִים עַמִּי יִתְנֶעָרוּ

וּבְכָל יוֹם כִּפֻּרִים יִתְקַדְּשׁוּ יִטְהָרוּ

וְשָׁבִים וְחֹטְאִים וְאֵל סַלָח בְּחֶמְלָתוֹ

יְחַדֵּשׁ בְּכָל שָׁנָה אֶת לִבָּם לְיִרְאָתוֹ

(שמ"ר מו)


מא. רֶשֶׁת צָרִים    🔗

כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שִׁטְּחָה כַּפֶּיהָ7

וּבְמַר הִתְיַפְּחָה לִפְנֵי אֱלֹהֶיהָ:

רְאֵה צָרַת לִבִּי, אֲדוֹן הָעוֹלָמִים,

רֶשֶׁת פָּרְשׂוּ לִי זֵדִים אַנְשֵׁי דָמִים!

לַעֲזֹב תּוֹרָתֶךָ, לַעֲבוֹד לְאֵל זָר

יַכְרִיעוּנִי הָהּ וּמַר לִי מָר:

אֶשְׁמַע לָהֶם – אָז חֲרוֹנְךָ יְבַהֲלֵנִי.

וְלֹא אֶשְׁמָעָה – חֲמַת רֶצַח תְּכַלֵּנִי!

הִנְנִי כַזְּאֵב זֶה צָמֵא לַמָּיִם

וּפָרְשׂוּ לוֹ מְצוּדָה עַל פִּי הֶעָיִן:

אִם יֵרֵד לִשְׁתּוֹת – לֹא יַעַל מִשָּׁמָּה,

וְאִם לֹא יֵרֵד וְגָוַע בַּצָּמָא.

(אסת"ר פ' ז')


מב. שַׁעַר הַשָּׁמָיִם    🔗

לַיְלָה וַאֲפֵלָה וּדְמָמָה שֹרָרֶת

וּלְבָדָד הַמֶּלֶךְ בִּרְחֹבוֹת קָרֶת

הָלוֹךְ הִתְהַלֵּךְ וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ.

וּבְלֶכְתּוֹ בָּא בְּמִשְׁעוֹל נִרְפָּשׂ וְאָפֵל,

פִּתְאֹם זָרַח לוֹ אוֹר מִתּוֹךְ בַּיִת שָׁפֵל:

אִישׁ הֵאִיר לוֹ בַּחַלּוֹן, כִּי הִכִּירָהוּ.

– מַה תָּאִיר לִי בַּחַלּוֹן? קָרָא לוֹ הַמֶּלֶךְ:

קַח, אֲהוּבִי, הָאֲבֻקָּה וְאִתִּי תֵלֶךְ,

וְעַד בֹּאִי הָאַרְמוֹנָה תָּאִיר לְפָנָי

וְשָׁם יַכִּירְךָ מְקוֹמְךָ בֵּין רֹאֵי פָנָי! –

* * *

הַחשֶׁךְ כִּסָּה אָרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים,

נִרְדְּמוּ בְּנֵי הָאָדָם וְשָׁכְבוּ לְמַעֲצֵבָה;

חָנְפָה הָאֲדָמָה מִפְּשָׁעִים עֲצוּמִים

מֵחָמָס וְזִמָּה וּקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה;


וְנֶאֱלָחָה וּבְזוּיָה וּשְׁפֵלָה

הָיְתָה אוּר כַּשְׁדִּים מוֹלֶדֶת אָבִינוּ;

אַךְ הוּא הֵצִיץ וְרָאָה הָאוֹר בָּאֲפֵלָה

אוֹר אֵל מִסְתַּתֵּר, אֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ.


הוּא הִכִּיר אֶת יוֹצְרוֹ וּבִשְׁמוֹ קָרָא,

לִמֵּד תּוֹעִים אֲמִתּוֹ וְדַרְכֵי טוּבוֹ

וְעַל ישְׁבֵי צַלְמָוֶת הֵפִיץ נְהָרָה –

אַךְ כְּבוֹד אֱלֹהִים נִגְלָה אֶל אֲהוּבוֹ:

"אַבְרָהָם אַבְרָהָם! הַאִם פֹּה תִּזְרַע אוֹר

בְּאֶרֶץ מַאְפֵלְיָה, בַּאֲרַם נַהֲרָיִם?

אֶל הָאָרֶץ בָּחַרְתִּי עַד דּוֹר וָדוֹר,

אַרְצָה הַצְּבִי לֵךְ, שָׁם שַׁעַר שָּׁמָיִם!

"שָׁם תַּעֲמֹד לְפָנַי וְתָאִיר עֵינֵי כָל חָי,

כִּי שָׁם מִשְׁכַּן כְּבוֹדִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

מִצִּיוֹן תֵּצֵא אוֹרָה וּדְבַר אֲדֹנָי

אֶל גּוֹיִם רַבִּים בְּאַחֲרִית הַיָּמִים!"

(ב"ר ל)


מג. זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל    🔗

8

לִלְאֹם וָאֹם עֹז, לְעַם וָעַם חָיִל,

לָזֶה שִׁנֵּי לָבִיא, לָזֶה קַרְנֵי אָיִל,

לָזֶּה חַרְטֹם חַד, לָזֶה צִפָּרְנָיִם –

וּלְעַם יְשֻׁרוּן מְעוּף הַכְּנָפָיִם:

כְּנָפַיִם לָעוּף – זֶה עֱזוּז הָרוּחַ,

רוּחַ יָהּ, מֶנּוּ אֵשׁ קֹדֶשׁ יָפוּחַ;

רוּחַ יָהּ בָּנוּ, זֶה שְׁחָקִים יַרְקִיעַ,

וְדַבְּרוֹת אֵל עֶלְיוֹן לִבְנֵי אִישׁ יוֹדִיעַ.

דַבְּרוֹת אֱלֹהִים, תּוֹרָה הִנְחִילָנוּ

הֵן הֵן חַיֵּינוּ, עָצְמֵנוּ, קִימָנוּ.

וְרוּחַ אֵל עֶלְיוֹן, אֵשׁ דַּת הָאֵל,

הוּא רוּחַ זְקֵנָי, זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל –

עַל כֵּן כָּעוֹף, כְּעוֹף הַשָּׁמָיִם

לֹא יָעוּף לֹא יָקוּם בְּלִי הַכְּנָפָיִם;

כֵּן עַם יִשְׂרָאֵל בִּלְעֲדֵי זְקֵנָיו,

לֹא יָרוּם לֹא יָקוּם בְּקֶרֶב שְׁכֵנָיו.

(שמ"ר ה)


 

גָלוּת יְהוּדָה    🔗

מד. מֵתֵי בִּקְעַת דּוּרָא    🔗

9


א.

לֹהֵט לֹהֵט הַשֶּׁמֶשׁ בֹּעֵר הַיּוֹם,

עֻלְפֶּה עֵץ־הַשָּׂדֶה וִירַקְרַק כָּרִים,

סָפְתָה בְּהֵמוֹת־וָעוֹף וְאֵין רוּחַ־חַיִּים.

הֲנִפְתַּח הַתֹּפֶת וַעֲרוּכָה מְדוּרָה,

וַתִּשָּׂא תֵבֵל מִפְּנֵי חַרְבוֹנֵי־זָעַם?

בֶּעָשָׁן נוֹרָא יִתְאַבֵּךְ חוּג־שָׁמָיִם

וּבְרַק לֶהָבוֹת בַּמּוֹרָד שָׁם־יֹאחֲזֶנּוּ.

הוֹי שַׁעֲטַת פָּרָשִׁים וּבְרַק־חֲנִית וְשִׂרְיוֹן

מַחֲנֶה־כָּבֵד נֹסֵעַ וַעֲרָפֶל יְכַסֶּנּוּ!

בְּזַעַם יִצְעַד אָרֶץ הֹלֵךְ הֹלֵךְ וְקָרֵב.

עַד לֵב הַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה שִׁפְעַת אֲבָקָם,

אַךְ־שְׁלָטִים יָפֹזּוּ וְלַהַט חֶרֶב־שְׁלוּפָה.

שְׁחֹרִים כְּפִיחַ־כִּבְשָׁן עַלִּיזֵי הַנְּקָמָה

וְסוּסֵיהֶם אֵין־אוֹנִים תַּחְתֵּיהֶם עָיָפוּ.

אַךְ מִי הוּא הַגִּבּוֹר, שָׁם־יַךְ בְּמַגָּפָיו

וְאַבִּירוֹ בְּהוֹד נַחֲרוֹ יִרְעַשׁ יְגַמֶּא אָרֶץ

יָנִיף יָד לִצְבָא גִבֹּרָיו הַקֹּדְרִים מִנִּי חֹרֶב?

זֶה רַב טַבָּחִים שַׂר צְבָא מֶלֶךְ־בָּבֶל

מְנַהֵג חֵילוֹ בִּגְבוּרָה וּשְׁלַל עַמִּים אִתּוֹ

סְגֻלּוֹת אֶרֶץ נִלְכֶּדֶת קָדָשֶׁיהָ מַחֲמַדֶּיהָ…

חֻלַּל גְּאוֹן יְהוּדָה, נָפַל שְׁבִי בִּידֵי צָרִים

וַירוֹצְצוּהוּ וַיְרַטְּשׁוּהוּ וַיְדַכְּאֻהוּ עַד עָפָר

וַיִּפְשְׁטוּ כָּל־הֲדָרוֹ וַיְנַצְּלוּ עֶדְיֵי חֶמְדָּתוֹ.

אֲסִירֵי כְבָלִים זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה

נְפוּחֵי־כָפָן צִחֵי־צָמָא, שְׂרוּפֵי לַהַט־שָׁמֶשׁ.

בְּנֵי צִיּוֹן בְּנֵי־גַאֲוָה רְתוּמֵי מֶרְכֶּבֶת עֹז

תַּחַת סֵבֶל יִכְרָעוּן, הָהּ אֲסִירֵי קָלוֹן!

עֲלֵיהֶם יָנִיף שׁוֹט הָרַכָּב בְּקוֹל חֲרָפוֹת…

יַקְרוֹת בֵּית אֲדֹנָי, הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה

כְּרוּבֵי־הַקֹּדֶשׁ כְּלֵי־הַזָּהָב, חֶמְדַּת הָאוּלָם וְהַדְּבִיר,

עָלֵימוֹ אֲסִירָי נַפְשָׁם הֶעֱרוּ לַמָּוֶת,

בִּידֵי שֹׁבֵיהֶם מוּבָלִים מוּבָלִים בָּבֶלָה

לְפָאֵר בֵּית־אֵל־נֵכָר עַם־מִתְהֹלְלֵי בַפָּסֶל.

הָהּ לִבִּי לִבִּי! כַּחֲנִיתוֹת אֶל קְרָבַי

מִתּוֹךְ עֲנַן הָאָבָק יָפִיץ בְּרַק הַפָּז…

שָׁלוֹם יְהִי לָכֶן, סְגֻלּוֹת הַקֹּדֶשׁ,

חֲמֻדּוֹת הַיְקָר, מִמְּעוֹן־עֶלְיוֹן שֻׁדָּדוּ,

בָּכֶן יִתְעַלְלוּ טְמֵאִים יִשְׁכְּרוּ יִתְהֹלָלוּ!…

שָׁלוֹם לָכֶם בְּנֵי תְמוּתָה, הַנְּכוֹנִים לַהֲרֵגָה

עֲתִידֵי לַכִּידוֹר לִפְרִיצֵי חַיּוֹת טָרֶף!…


ב.

סָבִיב לְבִקְעַת דוּרָא פָּרְשׂוּ נֵס דְגָלִים,

בִּשְׁלַל רִקְמָתַיִם אֹהָלִים שָׁם־נִטָּיוּ

וַעֲלֵי מַרְבַד דֶּשֶׁא, רְפִידַת שׁוֹשַׁנִּים

פֹּרְשׂוּ יְצוּעֵי שֵׁשׁ וִירִיעוֹת אַרְגָּמָן.

חֲטֻבוֹת אֵטוּן מֶשִׁי הַמְסִלָּה בַּתָּוֶךְ

שָׁם עַד אֶל יַד הַשַּׁעַר הַמְּכוֹנָן לְתִפְאָרֶת.

יִרְעֲשׁוּ הָמוֹן רַבָּה, כְּמַשַּׁק גֵּבִים כֻּלֹּה,

אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּן צַד בְּכָתֵף יִתְנַגָּשׁוּ.

רַבֵּי הַמֶּלֶךְ לְבֻשֵׁי־מִכְלוֹל כֻּלָּם,

טַפְסְרֵי בָבֶל, סְגָנֶיהָ מִנְָזֶרֶיהָ,

שֵׁרוֹת זָהָב וַעֲנָקִים לְצַוְארֵי אַבִּירֵימוֹ

וְסַפִּירִים מְעֻלָּפִים מְתָגִים גַּם אֻכָּפִים.

לְבֻשׁוֹת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב גְּבִירוֹת עַל־יַד בַּעֲלֵיהֶן

בְּנוֹת־כַּשְׂדִּים הַגְּאֵיוֹנוֹת בְּגֵאוּת תִּצְעַדְנָה;

אֶל־גְּאוֹן הַשַּׁעַר הַנֶאְדָּר עֵינֵי כֹל מוּעָדוֹת

בְּמִקְלְעוֹת עַנְפֵי זַיִת וְאַשְׁכְּלוֹת כֶּתֶם־פָּז

בִּירִיעוֹת רַצֵּי כֶסֶף וּבְרַק מַשְׂכִּיֹוֹת הוֹד

נַאֲווּ עֲמּוּדֵי גֹבַהּ וְחֻפַּת יְקָר עָלֵימוֹ…

דֹּמִּי רִגְשַׁת בְּנֵי שָׁאוֹן, הַסּוּ עַמִּים וָדֹמּוּ, –

הַמֶּלֶךְ הִנֵּה בָא, בְּשַׁעַר עֻזֹה מֶלֶךְ שִׁנְעָר!

פִּתְאֹם הָעָם הֵרִיעַ וַתִּרְעַשׁ הָאֲדָמָה

וּדְמָמָה הָיָתָה אַף נֶאְדְּרָה נִשְׁגָּבָה…

עַל כִּסֵא שֵׁן וּפָז נִשָּׂא עַל מֶרְכֶּבֶת כְּבוֹדוֹ

נִרְאָה הַמּשֵׁל בִּגְאוֹנוֹ וְהֶהָמוֹן נָפַל אַפָּיִם.

– הִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ מְלָכִים! –

יִקְרָא כָּרוֹז בֶּחָיִל לָעַמִּים לַלְּשׁוֹנוֹת:

דִּכָּא אוֹיְבֵינוּ עַד עָפָר וַיְרַד אַדִּירֵי עַמִּים

הֶחֱרִיב יְהוּדָה וְעָרֶיהָ שָׂרַף מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ

מִקְדָּשׁ עַתִּיק וְנֶאְדָּר, נוֹרָא־הוֹד לְגוֹיֵי אָרֶץ!

רְאוּ כִסֵּא מַלְכֵי קֶדֶם, מֶלֶךְ שָׁלֵם כּוֹנְנָהוּ

בְּכָל סְגֻלּוֹת אַשָּׁפִים, בְּכָל יִקְרוֹת אֲדָמָה!

רְאוּ מַחְמַדֵּי פָז, שְׁלַל אוֹצְרוֹת גַּנְזַכִּים

וּשְׂכִיּוֹת חֶמְדַּת כֶּתֶם, תֵּכֵה עַיִן מִבְּרַק הוֹד,

יָרַשׁ מַלְכֵּנוּ נִין לְבֵל, לָכַד בְּעֻזּוֹ בִּן־נְבוֹ.

הִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ, מֶלֶךְ מְלָכִים

שְׂאוּ זִמְרָה מְנַגְּנִים לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ!! –

תְּרוּעוֹת זִמְרָה פְּסַנְתֵּרִין, חֲלִילֵי מַשְׁרוֹקִית וְסוּמְפֹּנְיָה

צִלְצְלֵי שַׂבְּכָא וְקַתְרוֹס עֹז תְּשֻׁאוֹת כָּל זְנֵי זְמָרָא

בִּנְעִימוֹת יִשְׁתַּפְּכוּ יַחַד בִּשְׁאוֹן תֻּפִּים וּמְצִלְתָּיִם,

מֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ מִמְּרוֹם שִׁבְתּוֹ

הֲמוֹנֵי גוֹיָיו עַפְעַפָּיו יִבְחָנוּ:

רְבָבוֹת יוֹפִיעוּ יָפֹזוּ, רְבָבוֹת יֶהֱמוּ יֶחְמָרוּ

כְּגַלֵּי הַיָּם בְּצַחֶק־בָּם חֶרֶס עִם־רוּחַ סְעָרָה.

שְׁלַל צְבָעִים אֵין חֵקֶר וִיקַר בְּרַק עֲדָיִים,

בָּהֶם נַאֲווּ בְנוֹת כַּשְׂדִּים, מְצוֹדְדוֹת נְפָשׁוֹת.

הִנֵּה שֵׁגַל הַמֶּלֶךְ פִּלַּגְשֵׁי הַרְמוֹנוֹ

וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר שׁוֹשַׁנִּים תְּפַזֵּרְנָה.

נָאוָה גִזְרָתָן חִין יְפִי תָאֳרָן

פְּנִינִים וּבָרֶקֶת לְעֶדְנַת כְּתֵפֵיהֶן.

יָפֹזוּ זְרֹעֵי יְדֵיהֶן בִּצְמִידֵי כֶתֶם פָּז,

סַלֵּי זָהָב וּפְרָחִים אֶל רוֹם אֶל רוֹם תִּשָּׂאנָה –

הַמֶּלֶךְ יַבִּיט בִּגְאוֹנוֹ וְעֵינָיו קֶצֶף תְּפִיצֶינָה…

מַה נִזְעֲמוּ פָנֶיךָ, מֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ,

וְכִידוֹדֵי חֵמָה מָה אִזְּרוּ עֵינֶיךָ?

מִתְעַדֵּן בְּכֹל תַּעֲנֻגּוֹת, רֹחֵץ בְּנַחֲלֵי עֲדָנִים;

מְלָכִים לְפָנֶיךָ יִכְרָעוּן, כְּבוֹד אֱלִילִים לְךָ יִתֵּנוּ,

חָבוּשׁ לְרֹאשְׁךָ זֵר הַנֵּצַח, פְּאֵר הָדָר וָעֹז,

חֵיל עַמִּים לְךָ יֵאתֶה, סְגֻלּוֹת קֶדֶם וָיָם –

מִי זֶה יַמְרֶה רוּחֶךָ, יַעֲלֶה עָשָׁן בְּאַפֶּךָ?

הַבְּשַׂר־טַבָּחִים תֶּאֱנָף כִּי־נַעֲרָץ בְּעֹז מְנַצְּחִים?

אִם נַפְשְׁךָ לֹא תֹאמַר הוֹן בִּשְׁלַל יְקַר מַכְמַנִּים,

אוֹ עֲלָמוֹת בְּנוֹת חֵן אָיִן לֶאֱסֹף הַהַרְמוֹנָה?

הוֹי בִּבְנוֹת שִׁנְעָר הַיְפֵה־פִיּוֹת, בִּנְשֵׁי סְגָנָיו הָעֲדִינוֹת;

בָּהֵן יֶחְרֶה הַמֶּלֶךְ, רַבָּיו בָּאַף יַשְׁקִיפוּ:

לֹא מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ עֵינֵיהֶן תְּלַבֵּבְנָה

מְצוֹדְדוֹת הַנְפָשׁוֹת, רַבּוֹת הַחֵן וּכְשָׁפִים,

לֹא אַדִּירֵי גִּבֹּרָיו, שׁוּבֵי מִלְחָמָה,

רַק שְׁבִי צִיּוֹן הַנּוּגָה, אֲסִירֵי בְּנֵי תַעֲנוּגֶיהָ.

בְּנֵי חֶמְדָּה בְּנֵי יֹפִי, מִשְּׁחוֹר חָשַׁךְ תָּאֳרָמוֹ…


ג.

מֶרְכֶּבֶת הַנֵּצַח עֹבֶרֶת עֹבָרֶת…

הֻצַּק הוֹד שֶׁמֶשׁ עַל יִקְרוֹת תִּפְאָרֶת –

וְהֻצַּק עֹז לַהַט וְזִקֵּי רְשָׁפִים

עַל קָדְקֹד עֲנֻגָּי אֲסִירַי הַיָּפִים.

עֲטוּפֵי רָעָב וּלְשׁוֹנָם נָשָׁתָּה

חָשְׁכוּ עֵינֵימוֹ, קוֹמָתָם מַה מָּטָה;

הַאֵלֶּה גִבֹּרָי, אֵלֶּה בְּנֵי גַאֲוָה

מִשְׂחָק לִבְזֹה עָם, נֶאֱסָף בָּם לְרַאֲוָה?!

הַס! בְּאָזְנָם צָלָלוּ גִּדֻּפֵי חֲרָפוֹת –

רָגְזוּ מִסְגְּרוֹתָם אֲחֻזֵי זִלְעָפוֹת

וַיִּרְגַּז הָרֶכֶב מֵרַעַשׁ כְּבָלִים

וְאָחוֹר נָסוֹגָה עֲדַת בְּנֵי נְבָלִים,

עֹז יָהּ וּגְבוּרָה מַה לָבְשׁוּ פָנֵימוֹ

וְקֶצֶף מַה יִבְעַר בְּלַפִּידֵי עֵינֵימוֹ…

יַעַלְצוּ יַעֲלֹזוּ כַּשְׂדִּים כֻּלָּהַם:

הַכְּפִירִים מִסּוּגַר יִתְּנוּ קוֹל נָהַם!

אֲבָל בְּרַחֲמִים לַאֲסִירֵי הַכָּבֶל

נְטוּיוֹת נְטוּיוֹת עֵינֵי שָׂרוֹת בָּבֶל;

אֶל נִיד יְצוּרֵיהֶם חִין עֶדְנַת גִּזְרָתָם,

אֶל טֹהַר תָּאֳרָמוֹ וִיפִי קוֹמָתָם.

וְעֵינֵיהֶן דֹּלְפוֹת דֹּלְפוֹת עֵינֵי יוֹנִים

לְיִפְעַת בְּנֵי חֵן בַּחוּרֵי תִפְאָרֶת…

שָׂרִים יַבִּיטוּ וְעֵינֵיהֶם צִפְעוֹנִים

וּבִלְבָבָם רֶצַח קִנְאָה בֹעָרֶת —

וְאֶל מוּל מְרוֹם שֶׁבֶת נֶגְדָּה לַמֶּלֶךְ

יִגְּשׁוּ גִבֹּרָיו יִשְׁתַּחֲווּ אַפָּיִם:

"מֵחַיִל אֶל חַיִל מַלְכֵּנוּ יֵלֶךְ

וִירַד כָּל אַדִּירִים תַּחַת שָׁמָיִם!

"צַוֵּה מַלְכֵּנוּ וִיהִי נָא מַטְבֵּחַ

לִשְׁבִי עַם נֵכָר, בְּנֵי קֶשֶׁר וּמְרִידָה

פֶּן יֻחַן עֹז יָדָם כָּל פֶּה יְשַׁבֵּחַ,

פֶּן יֻחַן חִין יָפְיָם כָּל עַיִן מְעִידָה!!"

וְדָבָר מִפִּי שִׁלְטוֹן וְטֻרִים הָעֳמָדוּ

בִּידֵי רַב טַבָּחִים רַבֵּי חֵן וְקוֹמָה;

תִּבְרַקְנָה חֲרָבוֹת מֹרְטוּ הוּחָדּוּ – –

אַךְ עַז לֵב אַמִּיצָי עֹמְדֵי רוֹמָה!

הִנֵּה יִתְגַּלְגָּלוּ מֵעַל כְּתֵפֵיהֶם

רָאשֵׁי גִבֹּרַי עִם שְׁחוֹר תַּלְתַּלֵּיהֶם.

לֹא שֻׁנָּא עֹז פְּנֵיהֶם וְלַעַג שְׂפָתֵימוֹ

לֹא שֻׁנָּא חִין תָּאֳרָם עוֹד פְּקוּחוֹת עֵינֵימוֹ.

מַבָּטֵי חֶמְלָה רַכִּים אַף נוּגִים

עֲדִינוֹת תִּשְׁלַחְנָה לְמוּל הַהֲרוּגִים;

מַה נָּמֵס לֵב גְּבִירוֹת לִיפִי פְּנֵי עֲלָמִים

מְנֻתָּחִים שָׁם שׂוֹחִים בְּנַחַל הַדָּמִים…

אַךְ אֵשׁ חֲמַת מֶלֶךְ: "רִמְסוּ נִבְלֹתָם!

“מָאוֹס וּסְחִי שִׂימוּ עוֹרֵי גֻּלְגְּלֹתָם!!”

וּמְחַבְּלִים עַל סוּסִים כִּנְשָׁרִים טָסוּ

דָּהָרוּ דָּהָרוּ, רָמְסוּ רָמָסוּ.

אָז צָבְרוּ עַצְמוֹתָם אַף טִלְטְלוּ הַגָּיְא,

גֵּיא גְדוֹלָה וּשְׁמָמָה פַּחַד לְכָל חָי.

אַךְ נָשְׂאוּ הַזְּרֹעוֹת גַּם רָאשֵׁי הַחֲלָלִים:

בָּהֶם יִתְהַלָּלוּ בְּאַרְצָם הַנְּבָלִים…

* * *


ד.

עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים שָׁבֻעִים חָלְפוּ נָקָפוּ;

בַּת כַּשְׂדִּים הַמַּדְהֵבָה רוֹדָה גוֹיִם בְּעֶבְרָתָהּ,

הִתְמַכְּרָה לְרֶשַׁע כֶּסֶל זִמַּת תַּעֲנֻגוֹת בְּשָׂרִים.

טָבְעוּ בְּנַחֲלֵי עֲדָנִים אוֹנָהּ וֶאֱיָלוּתָהּ

הָיוּ נָשִׁים בְּקִרְבָּהּ אַדִּירֵי שְׁבָטֶיהָ

חֹלְשֵׁי עַל גּוֹיִם נֶחֶלְשׁוּ נֶחְלָשׁוּ,

סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת בָּבֶל עִיר מִשְׂגַּבָּם,

עִיר שֵׁשַׁךְ בַּמָּצוֹר תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ,

בְּחוֹמָתָהּ בְּנֵי פָרַס, פַּרְסוֹת עֻזָם תָּקָעוּ..

וּבְנֵי בָבֶל אַנְשֵׁי חַיִל – שֵׁכָר יִמְסֹכוּ

וּבְתַחְבֻּלוֹת חַכְמֵי עָם מִמְסָךְ יַחְקֹרוּ,

פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם גִּבֹּרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן.

חַג לְבֵל הַלָּיְלָה, הַמִּלְחָמָה הֵן נֵעְצָרָה

וּבְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ אוּרִים צָהֳלָה וּתְרוּעָה

מְנַגְנִים וְתֻפִּים וּזְמִירוֹת וּמְחֹלוֹת.

עֲרוּכִים שֻׁלְחָנוֹת בְּתַעֲנוּגֵי כָל־מַמְתַּקִּים

וּבְסִפֵּי פָז יַאְדִּים יָפִיץ זִקִּים הֶחָמֶר.

רַבֵּי שֵׁשַׁךְ וּסְגָנֶיהָ לְמִזְרָקִים בְּיָדֵימוֹ

גֻּלְגֹּלוֹת עַתִּיקוֹת מְצֻפּוֹת בִּזְהַב פָּז,

וּלְשָׁכְרָה יִשְׁתָּיוּן וְהֵידָד הֵידָד יָרִיעוּ

לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ, ישֵׁב בִּמְרוֹם כִּסְאֵהוּ

עֹטֶה מַשְׂכִּיּוֹת הוֹד מִשְׁבְּצוֹת אֹדֶם וּבָרֶקֶת,

יְמִינוֹ תָּפֹז מִבְּרַק כֶּתֶם וְסַפִּירִים,

אֶל רוּם תִּשָּׂא הַמִּזְרָק וּלְעֻמַּת הָאָלֶף

בִּגְבוּרָה יִשְׁתֶּה יִסְבָּא נְגִיד הֲלוּמֵי יָיִן.

סְבִיבָיו סוֹד שֵׁגְלוֹתָיו, לְבוּשָׁן רִקְמוֹת זָהָב

כָּל פִּלַּגְשֵׁי הַרְמֹנוֹ, יִקְרוֹת פְּאֵר תַּעֲדֶינָה

וּגְלוּיוֹת כְּתֵפַיִם, בְּצַוָּארָן עִנְקֵי פְנִינִים

וַחֲשׂוּפוֹת אֶזְרוֹעַ, תִּבְרַק בִּצְמִידֵי כֶתֶם

אֶל עַל אֶל עַל תִּשֶּׂאנָה מִזְרָקִים כְּפֹרֵי זָהָב

בְּמִצְהֲלוֹת שִׁכֹּרִים, בְּהֹלְלוּת בְּנוֹת זִמָּה.


מְנַצְּחִים עֲלֵי נֶבֶל, עֲלֵי עֲנָבִים בְּכִנּוֹר

יִתְקַלְּסוּ בְּחֵיל צָרֵיהֶם וּנְבָלוֹת מָלְאוּ פִימוֹ.

יִתְהֹלְלוּ יִתְהַלָּלוּ סְבֻאִים בְּחֹם מִשְׁתֵּיהֶם,

לֹא יַחֲרִישׁוּ גְבֻרוֹתָם וּגְבֻרוֹת אֲבוֹתֵימוֹ:

גֻּלְגְּלּוֹת אַדִּירִים יְמִין אֲבוֹתָם הִכְרִיעָה

רָאשֵׁי גִבֹּרֵי קֶדֶם לְמִזְרָקִים בְּיָדֵימוֹ…

וּמִקְדְשֵׁי עַם עַתִּיק וּסְגֻלּוֹת עִיר קָדְשֵׁהוּ

סִפִּים וּכְפֹרֵי קֹדֶשׁ וּמְזַמְּרוֹת וּמִזְרָקוֹת,

בָּם כֹּהֲנִים שֵׁרֵתוּ לִפְנֵי אֵל נַעֲרָץ וְנוֹרָא –

עַתָּה בָם יִסְבָּאוּן וּבָם גַּם יִתְקַלָּסוּ

וִיחָרְפוּ אֱלֹהֵי צִיּוֹן וּבְעַמּוֹ גַּם יַלְעִיבוּ…

הִתְהַלְלִי הַבַּת כַּשְׂדִּים, שִׂישִׂי וּשְׂמָחִי!

מִגְּאוֹן לִבֵּךְ תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיִךְ

מִגְּבוּרָתֵךְ בַּשְּׁתִי לֹא יֵחַתּוּ צָרָיִךְ.

הִנֵּה בָא יוֹם תַּגְמוּלָיִךְ, קֵץ לְזִמַּת תַּבְלִיתֵךְ

וְיַד אֵל בְּקִיר הֵיכָלֵךְ תִּרְשֹׁם מַפַּלְתֵּךְ בָּבֶל!


ה.

וְרוּחַ אֲדֹנָי עַל נְבִיאוֹ הָיְתָה בַּלַּיְלָה הוּא

וַתִּקָּחֵהוּ וַתִּשָּׂאֵהוּ וַיֵּלֶךְ בַּחֲמַת רוּחוֹ

וַיֵּלֶךְ בְּחֶזְקַת הַיָּד לִמְקוֹם שַׁדַּי שְׁלָחָהוּ,

וַיָבֹא בְּשִׁמֲמוֹת אֲפֵלָה אֶל גֵּיא גְדוֹלָה וּשְׁמָמָה,

שָׁם יִשְׁרֹק יְלֵל סוּפָתָה, חֶרְדַּת בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת,

הוֹי עַצְמוֹת־אָדָם נִפְזָרוֹת עַל־פְּנֵי הַבִּקְעָה כֻּלָּהּ!

וַיֶּחְרַד הַנָּבִיא וַיִּבָּהֵל וְקוֹל שַׁדַּי עָנָהוּ.

הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם, הַגֵּד אִם־יָדָעְתָּ

הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת, הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת,

פֹּה בְּבִקְעַת שִׁנְעָר, זֶה שְּׁנוֹת שִׁבְעִים תִּבֹּלְנָה?

וְהַנָּבִיא הֹלֵךְ סָבִיב סָבִיב לִשְׂדֵה הָרְפָאִים

וּתְבֵעֵת רוּחוֹ זְוָעָה וּבְקִרְבּוֹ נִשְׁבָּר לְבָבוֹ.

יִרְאֶה קִבְרוֹת בְּנֵי־עַמּוֹ, עַצְמוֹתָם הַמְפֻזָּרוֹת

וְאֶל שַׁדַּי יָשִׂים דִּבְרָתוֹ, נַפְשׁוֹ לְפָנָיו תִּשְׁתַּפֵּךְ:

– הֲמִמְּךָ דָּבָר יִפָּלֵא, עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת וְאֵין חֵקֶר

בֹּרֵא מִתֹּהוּ חָלֶד וְנוֹתֵן לָעָם נְשָׁמָה!

אַךְ מִי גֶבֶר יֶחְזֶה, עֵינֵי בָּשָׂר יַבִּיטוּ

הָעֲצָמוֹת הַצְּנֻמוֹת זוּ נִחָרוּ אַף נִפְזָרוּ,

בְּגֵיא אֹפֶל תִּתְגַּלְגֵּלְנָה מוּבָסוֹת אַף נִמְאָסוֹת,

יֶחְזֶה וְלֹא יִקְרָא: הֲלָהֵנָּה יֵעָשׂ פֶּלֶא

הֲיַעֲלוּ עוֹר וּשְׁאֵר וִיחַיֵּן רוּחַ וָנָפֶשׁ? –

וּדְבַר אֲדֹנָי מִנִּי סְעָרָה בְּאָזְנֵי נְבִיא הַגּוֹלָה:

– הִנָּבֵא בֶן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֶל הָעֲצָמוֹת:

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, מֵרָקָב עוֹד־לֹא־כְלִיתֶן

שְׁמַעְנָה דְבַר אֲדֹנָי, כֹּה דִבֶּר אֵל אַף־יֶהִי:

גִּידִים אַלְבִּישְׁכֶן וּבָשָׂר וְעוֹר אֶקְרַם מִלְמָעְלָה

וְנָתַתִּי בָּכֶן רוּחִי וִחְיִיתֶן נְאֻם אֲדֹנָי.

רֻתְּחוּ מֵעֵי הַחֹזֶה, מִגִּיל יִרְעַשׁ לְבָבוֹ,

עֵינָיו דִּמְעָה מְַפַכּוֹת וּלְשׁוֹנוֹ תְּלַהֵט גֶּחָלִים:

– שְׁמַעְנָה דְּבַר אֲדֹנָי, עֲצָמוֹת נִפְזָרוֹת וְנִפְרָדוֹת

קִרְבוּ עָצֶם אֶל־עֶצֶם, הִתְקָרְבוּ וִהְיוּ לַאֲחָדוֹת,

וְנָתַתִּי בָכֶן רוּחִי, אַלְבִּישְׁכֶן גִּידִים וּשְׁאֵר

וְקָרֵם עוֹר עֲלֵיכֶן וִחְיִיתֶם נְאֻם אֲדֹנָי! –

וַיְהִי רַעַשׁ וָקוֹל מַשַּׁק עַל־פְּנֵי הַבִּקְעָה,

הָעֲצָמוֹת תִּשְׁתַּקְשַׁקְנָה, אַךְ רַעַשׁ וְאֵין סְדָרִים –

יִשְׁתּוֹחָח לֵב הַנָּבִיא וְלָהֵן יַעֲרֹךְ שִׂיחֵהוּ:

עֲצָמוֹת חֲבִיבוֹת בְּגֵיא בִקְעַת דוּּרָא,

עַצְמוֹת בְּנֵי חַיִל בְּנֵי שֶׁפֶר בְּנֵי טֹהַר:

עֱזוּז יִשְׂרָאֵל הוֹי זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה,

יְפִי הוֹד יְשֻׁרוּן, זִיו שֶׁמֶשׁ לָזֹהַר!

פֹּה נִגְדַּע עֻזְּכֶן יִפְעַתְכֶם חֻלָּלָה

וְיָמִים עַל שָׁנָה תִּיבַשְׁנָה בַּגָּיְא,

אַךְ יַד הָרִקָּבוֹן בָּכֶם לֹא מָשָׁלָה –

עֹרְנָה וִחְיֶינָה כִּי דִבֶּר אֵל חָי!

גֶּרֶם אֶל גֶּרֶם, לִפְרָקָיו כָּל פֶּרֶק

הָהּ גּשׁוּ נָא קְרָבוּ, אַף הִתְאַחָדוּ,

וּבְגִידִים תֵּאָגְדוּ כִּבְרִקְמַת אֶרֶג

וּלְגוּפוֹת גַּם תִּהְיו כִּי תִתְלַכָּדוּ.

אָז בָּשָׂר תִּלְבָּשׁוּ וּתְשֻׁקּוּ לֵחַ

וַעֲלֵי לְשַׁד חַיִּים יִקְרַם עוֹר טֹהַר.

וְשָׁב אֶל חִין פְּנֵיכֶם, הוֹד אָבִיב פֹּרֵחַ

וּבָא בָכֶם רוּחַ וְעֹז זְרוֹעַ נֹעַר!…

אֲבָל מָה אָחַז? עֲצָמוֹת וְאֵין שָׁלֶד –

אַיֵּה הַגֻּלְגֹּלוֹת, אֵי פִּרְקֵי אֶזְרוֹעַ?…

הַבְּלִי רֹאשׁ וָיָד גּוּף חָדָשׁ יִוָּלֶד –

הָהּ, וּמַה יִסְכָּן־לוֹ חָיֹה אַף נוֹעַ?!…

אֵי רָאשֵׁי גִבֹּרָי, יְפֵי חֵן וָתֹאַר,

עַל פְּנֵיהֶם הוֹד עֶדְנָה, עֹז בִּבְרַק עָיִן.

אַיֵה זְרֹעֵי כֹחַ וָעֱזוּז חֹם נֹעַר,

יָפֹזוּ בִּקְרָב יִסְאָנוּ בַּזָּיִן??…

הוֹי בְּסִפֵּי פַז קֹדֶשׁ וּבְמִזְרְקֵי נָסָךְ

בִּכְלֵי מִקְדַּשׁ יָהּ שָׁם זֵדִים יִשְׁכָּרוּ;

וּבִידֵי סְבֻאִים מְלֵאוֹת גַּם מֶסֶךְ

גֻּלְגְּלוֹת הֲרֻגִים בַּפָּז עֻטָּרוּ;

וּלְכַפּוֹת מִזְלָגוֹת זְרֹעוֹת חֲלָלִים

תְּפוּשׂוֹת כֶּתֶם טוֹב, עֲדָיֵי צַעֲצֻעִים!…

עֹז עַמִּי וּגְאוֹנוֹ הָהּ שָׁם מְגֹאָלִים

בְּזִבְחֵי תוֹעֵבוֹת וּבְשִׁכְרוֹן יֵין סְבֻאִים! –

רָאשֵׁי גִבֹּרָי, הוֹי עַצְמוֹת הֲרוּגִים,

הַמְצֻפּוֹת זָהָב וּרְוָיוֹת גַם חֶמֶר!

הַבְּהֵיכַל נֵכָר וּבְמִשְׁתֵּי תַעֲנוּגִים

בַּמַּעַל גֹּאַלְתֶּם וּרְוִיתֶם מֶמֶר?!…

הִתְנַצְּלוּ, הִתְנַצְּלוּ עֲדָיֵי רְהָבִים

וּזְנָחוּ אַף שְׁכָחוּ תַּעֲנוּגֵי כְזָבִים –

לָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שָׁם בִּדְמִי לָיִל

הֱיוּ רֹאשׁ וּזְרוֹעַ, הָהּ עַצְמוֹת בְּנֵי חָיִל!!


ו.

וּבְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בֵּלְשַׁאצַּר, הֹלְלִים יַיִן יַדְלִיקֵם

נִבְעָתוּ חֲרָדוֹת לָבָשׁוּ, פִּתְאֹם נִדְמוּ כָּאָבֶן.

חָדַל שְׁאוֹן־תְּרוּעַת עַלִּיזִים, שִׁנֵּיהֶם הַלְמוּת פָּעַם

וּלְבָבָם אַף מֵת קִרְבָּמוֹ, עֵינֵימוֹ שִׁכֹּרִים פָּקָחוּ

וַיִּרְאוּ כִּי תַבְנִית כַּף יָד עַל קִיר הַהֵיכָל כֹּתָבֶת,

רשֶׁמֶת סִתְרֵי תַעֲלֻמוֹת, אוֹתִיּוֹת מֵאָדָם נִצְפָּנוּ.

וּמִזְרְקֵי חֶמֶר בִּידֵיהֶם, עַל פְּנֵיהֶם רֶגַע נִשְׁפָּכוּ,

הִתְפָּרְקוּ צִפּוּיֵי זְהָבָן גֻּלְגְּלוֹת גִּבֹּרֵי קֶדֶם;

וְצַעֲצֻעֵי פָז הִתְנַצָּלוּ כַּפּוֹת בֵּין שִׁנֵּי רְשָׁעִים

וּמִזְלְגֵי עַצְמוֹת בְּנֵי־צִיוֹן שִׁנֵּי שִׁכֹּרִים שִׁבֵּרוּ.

וַיֶּחְרַד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, חַלְחָלָה הַקְּרֻאִים אָחָזָה.

כָּתְלֵי הָאַרְמוֹן צָלָלוּ, הַשְּׁקָפִים פּוֹץ הִתְפּוֹצָצוּ.

וּמֵעַל שֻׁלְחָנוֹת יֵרֹמּוּ גַּרְמֵי גִּבֹּרֵי כֻּלָּהַם

וּבְמַשַּׁק וָרַעַשׁ יִדֹּדוּ וּמִבַּעַד חַלּוֹנוֹת הָלָכוּ,

וַיִּנָּשְׂאוּ וַיִּדְאוּ בָּרוּחַ אֶל בִּקְעַת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת.

וַתִּקְרַב עֶצֶם אֶל עֶצֶם וּבְגִידִים רֻקָּמוּ שׂוֹכָכוּ,

וּבָשָׂר הַשְּׁלָדִים לָבָשׁוּ וַיִּקְרַם עוֹר־עֶדְנָה עָלֵימוֹ

וַיִּזַל נִצְחָם בְּעֹרְקֵיהֶם, אַף אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים…

מִבְּכִי תַחֲנוּנִים וָחֶסֶד עֵינֵי הַנָּבִיא תִּזֹּלְנָה.

בִּרְעָדָה יָגִיל לְבָבוֹ וּשְׁפָתָיו לָאֵל תַּבַּעְנָה:

טַל תְּחִיָתְךָ גֶּשֶׁם נִדְבוֹתֶיךָ

הָרֵק נָא שַׁדַּי עַל פֹּעַל כַּפֶּיךָ…

וּנְשָׁמָה וָרוּחַ שְׁלַח נָא בַּהֲרֻגִים

וְחָיוּ בְּנֵי צִיּוֹן, הַנָּאוִים הָעֲנֻגִים!

וּבְאָזְנֵי הַחֹזֶה יִקְרָא אֱלֹהִים מִסֵּתֶר רָעַם:

הִנָּבֵא בֶן־אָדָם הִנָּבֵא, וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ:

מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת אָרֶץ, מִקְצוֹת רוּחוֹת שָׁמָיִם,

מְקוֹם־שָׁם בָּנַי נִסְחָפוּ, סֹעָרוּ נִפְזָרוּ נֶהְדָּפוּ,

מְקוֹם־שָׁם עָלַי יְהֹרָגוּ וּבִשְׁמִי יִדְגְּלוּ יִתְיַמָּרוּ –

מִשָּׁמָּה יָבֹא הָרוּחַ וּנְשָׁמָה יִפַּח וָנֶפֶשׁ

בְּאַף הַהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְחָיוּ וְאָמְצוּ וָקָמוּ!…

פָּחַד לֵב הַצֹּפֶה אַף־רָחַב, לָרוּחַ יִקְרָא יִנָּבֵא:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי־אֱלֹהִים, כֹּה־אָמַר־לָךְ רוּחַ בַּת־עַמִּי:

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ,

שׁוּטִי וּשְׂאִי נָא מִקַּצְוֵי שָׁמָיִם

אַנְחוֹת לֵב נוּגִים נַפְשָׁם תָּשׁוּחַ

וּלְצִיּוֹן תִּשְׁתַּפֵּךְ כַּמָּיִם…

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ,

שׁוּטִי וּשְׂאִי נָא עֹז עַם עוֹלָמִים

מֵאַרְצוֹת עָרִיצִים, אֵשׁ שָׁם יָפוּחַ

וְתִמְרוֹת מוֹקֵד וְאֵד נַחֲלֵי דָמִים…

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ,

שׁוּטִי וּשְׂאִי נָא מִשְּׁמֵי גָּבֹהַּ

עֹז־אֵל וֶאֱמוּנָה וְאוֹר־יָהּ זָרוּחַ

וּפְחִי בַּחֲלָלִים רֶגֶשׁ אֱלוֹהַּ!!…

כַּנְפֵי רוּחַ חֲרִישִׁית בִּדְמָמָה דַקָּה נָשָׁבוּ

כְּהֶגֶה אֲנָחוֹת עֲצֻרוֹת, הִתְפָּרֵץ מִלֵּב לֹא תוּכַלְנָה;

וַתִּרְעַד דּוּמִיַּת הַלָּיְלָה וַיֶּהֱמוּ אַלּוֹנֵי בָכוּת,

וַיָּשִׂיחוּ שִׂיחִים בַּלָּאט וַעֲרָבִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

וַיִּרְעֲדוּ מֵיתְרֵי הַנְּבָלִים, כִּנּוֹרוֹת לְוִיִּם שָׁם תִּלּוּ.

וַיִּשֹּׁף הָרוּחַ בַּנְּחִילוֹת וַתְּנַגֵּן אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

וּנְגִינוֹת הִשְׁתַּפְּכוּ בִּנְעִימוֹת, וּבְאַנְחַת קוֹל נֶפֶשׁ נְמוֹגָה…

חָלוּ הַחֲלָלִים אַף־נָעוּ, עֵינֵיהֶם גִבֹּרַי פָּקָחוּ,

וּכְאֶחָד פִּתְאֹם הִתְעוֹרָרוּ וְחַיִל גָּדוֹל עָמָדוּ

גִּבּוֹרִים אַמִּיצֵי לֵבָב, נֶהְדְּרֵי קוֹמָה וָתֹאַר.

וַיָּקוּמוּ גִּבֹּרֵי יְהוּדָה, אֲסִירֵי בְנֵי־צִיּוֹן הַנָּאוִים,

לְמֶרְכֶּבֶת הָעֹז אָז־אֻסָּרוּ וּלְעֵינֵי בְנֵי־כַשְׂדִּים נִגְזָרוּ,

וַיִּתְנַעֲרוּ מֵעֲפַר אֶרֶץ־טְמֵאָה, זוּ פִּיהָ לְדָמָם פָּצָתָה.

וַיִּפְתְּחוּ פִּיהֶם בְּשִׁיר יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן צוּר־עוֹלָמִים;

אֵל־נוֹרָא תְהִלּוֹת יַעֲרִיצוּ, כִּי הֵקִיץ יְשֵׁנֵי עָפָר,

הֶחְיָה מֵתֵי עַם מַרְעִיתוֹ וְחָרְבוֹת עִיר־קָדְשׁוֹ יְקוֹמֵם.

(סנהדרין, צ"ב:)



  1. כו. רוממות אלהים. א“ר חנינא ב”ר איסי פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו הה"ד ויען ה‘ את איוב מן השערה וגו’ (איוב לח) מבין שערות ראשו. (בר"ר פ' ד)  ↩

  2. כט. סדרי הבריאה. א“ר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא כתיקונו אין כל בריה יכולה לעמוד עליו…הפקחים יודעים רמוזו והגיונו. א”ר הונא אם על סדורי של רעם אין אתה יכול לעמוד על סדורו של עולם עאכו“כ. אתמהא ואם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על סדורו של עולם. אמור לו אחרי מלך ב”ו אי אתה יכול לעמוד אחר ממ“ה הקב”ה אתה יכול לעמוד? אתמהא. (בר“ר פ' י”ב): לא תכלית הבריאה. א“ר יהושע בן קרחת בהבראם (בראשית ב) באברהם. בזכותו של אברהם. ר‘ עזרי’ אמר על הדא דריב”ק: אתה הוא ה‘, אתה עשית וגו’ וכל אשר בהם (נחמ' ט) כל האונקוס הזה בשביל מה? בשביל: אתה הוא ה‘ האלהים אשר בחרת באברם וג’ (שם) א“ר יודן: בהרים הגבוהים היעלים אכ”כ אלא: ההרים הגבהים ליעלים (תהלים קד) הרים הגבהים למה נבראו? בשביל היעלים. מה יעלה זו תיישה היא מתייראת מפני החיה ובשעה שהיא מבקשת לשתות. הקב“ה מכניס בה רוח תזזית והיא מקרקשת בקרניה והחי' שומעת קולה ובורחת. סלעים מחסה לשפנים (שם) טפזא מיגין תחות שקפא מפני העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכלנו. ומה בשביל דבר טמא ברא הקב”ה את עולמו בשביל זכותו של אברהם עאכו"כ. אתמהא (שם שם):  ↩

  3. לד. אור ה'. א“ר יהודה ב”ר סימון אותה האורה שנברא בה העולם אדה“ר עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב”ה מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים עמד וגנזו מהם וכו' אלא גנזו לצדקים לעתיד לבא (שם שם):  ↩

  4. לה. מאורי האש. ר‘ לוי בשם נזירא אמר ל“ו שעות שמשה אותה האורה י”ב של ע“ש וי”ב של ליל שבת וי“ב של שבת: כיון שחטא אדה”ר בקש לגונזה חלק כבוד לשבת שנאמר ויברך אלהים וכו’ ובמה ברכו באור. כיון ששקעה החמה בליל שבת שמשה האורה. התחילו מקלסין להקב“ה הה”ד תחת כל השמים ישרהו (איוב לז) מפני מה? ואורו על כנפות הארץ (שם) האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה כיון ששקעה חמה במוצ“ש. התחיל החשך ממשמש ובא אותה שעה נתירא אדה”ר. אמר שמא אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי. שנאמר ואומר אך חשך ישופני (תהלים קלט) אתמהא. מה עשה לו הקב“ה זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה, ויצאת האור וברך עליה הה”ד ולילה אור בעדני (בר“ר פ' י”ב):  ↩

  5. לח חטא האדם. ר“מ אומר אותו אילן שאכל אדה”ר ממנו גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין. ר‘ יהודה אומר חטה היה וכ’ ר‘ נחמיה אומר תאנה הי’ וכ' (סנהדרין ע):  ↩

  6. אל ישכח הקורא כי הכונה בזה על דעת המותרות והתענוגים ולא על דעת החכמה הנקראת בדברי חכמינו עץ החיים, כמו שמוכח משיר זה.  ↩

  7. בימי אנטיוכוס  ↩

  8. מג. זקני ישראל. א"ר עקיבא למה נמשלו ישראל בעוף לומר לך מה עוף אינו פורח אלא בכנפים אף ישראל אינם יכולים לעמוד אלא בזקנים (שמ“ר פ”ה):  ↩

  9. מד. מתי בקעת דורא שבשעה שהגלה נבוכדנצאר את ישראל היו בהם בחורים שהיו מגנין את החמה ביפים והיו כשדיות רואות אותן…אמרו לבעליהן ובעליהן למלך צוה המלך והרגום. ועדיין היו…צוה המלך ורמסום: ת“ר בשעה שהפיל נבוכדנצר חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש. אמר לו הקב”ה ליחזקאל לך והחיה מתים בבקעת דורא כיון שהחיה אותן באו עצמות וטפחו לנבוכדנצר על פניו (פירש"י: שמאותן עצמות היו לו כלים וכשהגיעה שעה שחיו טפחו לו על פיו כשהיה רוצה לשתות בהם). אמר מה טיבן של אלו. אמרו לו חברן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא (סנהדרין צב):  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48236 יצירות מאת 2692 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20637 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!