(הערות מן הצד)

 

1    🔗

“הבּימה” היא כנֵס בּתרבּוּת העברית, שהיתה תמיד חסרה את סוּג האמנוּת הדרמתית. התיאטרוֹן היהוּדי מימי גוֹלדפדן ועד היוֹם לא הגיע למדרגת תרבּוּת לאוּמית. רק “הבּימה” הקטנה והצעירה זכתה. ההסבּרוּת ההגיוֹניוֹת אינן מספּיקוֹת. יש כּאן חזיוֹן שאינוֹ מתפּרש בסיבּה וּמסוֹבב בּלבד.

 

2    🔗

בּחוּץ לארץ, גם במכוֹרתה הרוסית וגם על הבּמוֹת האירוֹפּיוֹת בּתוֹר להקה אוֹרחת, היתה “הבּימה” חזיוֹן מתמיה וּמפליא יוֹתר מתוֹפעה קבוּעה וּמוּבנת מאליה. גם שלל התהילוֹת היה קוֹלני וּמוּפרז, כּאשר ינתן בּלי־חשבּוֹן למפעל זר ורחוֹק בעצם מן הלב. רק בארץ־ישׂראל, אחרי היסוּסים ונסיוֹנוֹת, מצאה “הבּימה” את העוֹז להכּוֹת שוֹרש, להתקשר בּטבּוּרה אל קרקע קיים. הנס עוֹמד ליהפך לדבר יוֹם בּיוּמוֹ. כּל עברי בעל לב נכוֹן ודעה נאמנה יכוֹל רק לרחוֹש רגשוֹת־גיל חרישיים לעוּבדה זוֹ ולווֹתה בברכה, שהקליטה תעלה יפה ושימצאוּ לה תנאים נוֹחים וכשרים לקיוּם ולגידוּל.

 

3    🔗

חברי הקבוּצה היקרה של “הבּימה” עוֹשׂים עלי כל השנים שאני רוֹאה אוֹתם מרחוֹק ומקרוֹב, את הרוֹשם של תלמידי־אמנים, בּאוֹתוֹ מוּבן שיש אצלנוּ לכינוּי “תלמידי־חכמים”. כּל הסימנים שמנוּ בתלמידי־חכמים יש בּאמנים אלה: מסירוּת־נפש, אהבת־התורה, צניעוּת, אצילוּת וחשק כּביר ללמוֹד, ללמוֹד וללמוֹד לשמה, לשם המטרה הנעלה של אמנוּת עברית. זוֹהי מדרגה שאינה עוֹלה בד בּבד עם הזמן החדש, שהחוּצפּה וגאוַת־היכוֹלת מריעוֹת בּוֹ בכל מקוֹם. אפשר כּאן סוֹד התלהבוּתם של גדוֹלים וטוֹבים מן התיאטרוֹן הקטן הזה בבירוֹת האמנוּת הדרמתית.

 

4    🔗

הם משתדלים תמיד לעשׂוֹת להם רב. אלה מהם, שראוּ את עצמם ראוּיים לשמש בּעצמם בּרבּנוּת, פּרשוּ – ולא לטובתם. ההסתוֹפפוּת הזאת בּצל הגדוֹל, המוּכּר, שאֵמוּן בּוֹ – היא טבֹּעת הבּרכה המרתקת את כּוּלם לחטיבה אחת. מדמוּתוֹ האגדית של המאוֹר הגדוֹל, המנוֹח וַכטנגוֹב, נאצל בּעיניהם משהוּ על כּל רב חדש. וּמשוּם כּך מוּבנה גם ההליכה דוקא אל המוֹרה הרוּסי. האמוּנה קשוּרה תמיד בּאכסניה.

 

5    🔗

בּכל מקוֹם שהם גוֹלים שכינת בּית־המדרש שלהם גולה עמהם. הם נוֹחים זה לזה ואוֹכלים יחד את פּת האמנוּת, תרתי משמע. הפּוֹרשים לא פגמוּ בשלימוּת הקבוּצה. וזהוּ סימן מוּבהק לשכינה המאחדת, שהיוֹצא אינוֹ מְמַעֲטָה והנכנס מתכּסה בכנפיה. יש בּ“הבּימה” משהוּ מן האויר שתחת טלית פּרוּשׂה.

 

6    🔗

הוֹפעתם על הקרשים מלוּוה תמיד, יחד עם בּטחוֹן־האמנים וקלוּת־ההרגל – צניעוּת אצילה וריכּוּז נפלא בעצם הדבר, בּלי התבּלטוּת כּל־שהיא כלפּי הרוֹאים. בּשוֹם תיאטרוֹן יהוּדי עוֹד לא ראיתי משׂחק כּזה לשמוֹ, בּלי הרגשת הקהל. זוֹהי גם השפּעתה של אסכּוֹלה גבוֹהה וגם תכוּנה קיבּוּצית חשוּבה. שבּעת המשׂחק מוּרגשת אהבה, השוֹפעת מן האישים זה אל זה בדרכים נעלמוֹת. וזהוּ האוֹת לחוֹסר פּרוֹבינציאליוּת, המזדקרת, לדאבוֹננוּ, מלהקוֹת אחרוֹת.

 

7    🔗

עד עתה היתה ל“הבּימה” רק זיקה נאמנה להוָי היהוּדי וּלצער האוּמה, שהביאתם בּכמה מקוֹמוֹת שבּמשׂחק לידי נפשיוּת אמתית. אך חסרה היא את הזיקה אל הספרוּת הלאוּמית, המשמשת אצל כּל עם תרבּוּתי אֵם הוֹרָה לתיאטרוֹן. כּנראה, שרק מעטים מן הקבוּצה יוֹדעים אוֹתה ואת לשוֹנה יידעה מספּקת. אם החסרוֹן הזה היה רק חצי פגם בּהיוֹתם בּגלוּת, הוּא עלוּל להעשׂוֹת פּגם שלם כּאן, על קרקע המלה העברית המקוֹרית.

 

8    🔗

כּמדוּמה, שחוֹסר־זיקה זה לספרוּת העברית גוֹרם לה ל“הבּימה”, שכמה וכמה אפשרוּיוֹת הגלוּמוֹת בּמקוֹרוֹת שלנוּ הן נעלמוֹת ממנה. הה בזה מן התוֹעלת לה ולספרוּתנוּ, אילוּ היתה קבוּצה זוֹ, שאיננה בשוּם אופן להקת אמנים פּרוֹפסיוֹנליים בלבד, מקדישה חלק ממרצה וּמרצוֹנה, שעמדוּ כבר בּכמה נסיוֹנוֹת קשים, גם ללימוּד המקוֹרוֹת העבריים. יש ערך לבעל־העצה מן הצד, אך רק בּעל־האמנוּת עם חוּשיו המפוּתחים והרגישים עלוּל למצוֹא את ההלכה למעשה. ולימוּד המקוֹרוֹת הוּא הדרך העיקרית המוֹליכה למטרה זוֹ.

 

9    🔗

עד עתה היתה קבוּצת “הבּימה”, בּתוֹקף ההשפּעה של דרך התיאטרוֹן החדש בּכלל, נוֹטה גם היא לתת את היתרוֹן לעיבּוּד התוֹכן הדרמתי על הערך היצירי שבתוֹכן זה עצמוֹ. וּמכאן בּחירת שלדי דרמוֹת וּמילוּאן על־ידי פוֹלקלוֹר, אפקטים וגם משׂחק. אין לצעוֹק על שעבר. גם הם אנוּסים היוּ לעבוֹר את הדרך שעברוּה אחרים. אוּלם בּתוֹר תלמידי־אמנים (בּמוּבן הנ"ל) עליהם להבין, שצריך להתגלגל סוֹף־סוֹף מן הטפל אל העיקר. וטוֹבי האמנים בּאירוֹפּה כבר התחילוּ להבין את ההכרח שבּתוֹכן הפּיוּטי היצירי בשביל המשׂחק האמתי. כּי אם לא כן צפוּיה למשׂחק סכּנת ההתרוֹקנוּת והפּנטוֹמימה.

 

10    🔗

אין זוֹ, כּמוּבן, תכלית לשבת דוֹמם ויחיל עד הוָצר הדרמה העברית המקוֹרית, כּמוֹ שאין גם תכלית לדחוֹף בּדרבן את הסוֹפר העברי, אשר אין לפניו מסוֹרת דרמתית ואשר לא חי שנים עם הבּימה, שיעשׂה דרמה ויהי מה. זהוּ פּרוֹצס שמניעיו אינם בּידי הרצוֹן בּלבד. אבל עד בּוֹא הדרמה המקוֹרית, אפשר למצוֹא כמה דרכים לעבּד מן החוֹמר הדרמתי המעט והפגוּם שישנוֹ, והעיקר – אפשר וצריך לבחוֹר מספרוּת העוֹלם דרמוֹת של ערך, וּבתרגומים טוֹבים (גם הספרוּת עצמה אינה יכוֹלה בשעה זוֹ לבוֹז לדרך זוֹ), בּעלוֹת תוֹכן עברי אוֹ כללי, בּשביל הצגה משוּכללת כּכל שהכּוֹחוֹת מגיעים.

 

11    🔗

אין להתירא מן הצוֹרך בּמשׂחֵק הגדוֹל בּשביל הצגתה של יצירה קלסית. ראשית, לא כל התיאטראוֹת שבּעוֹלם נתבּרכוּ רק בּמשׂחקים גדוֹלים; והשנית, גם המשחק הבּינוֹני, אם רק שאר־רוּח ורצוֹן לשמוֹ לוֹ (וזאת, כּמדוּמה הוֹכיחוּ משחקי “הבּימה”, שיש בּהם אחדים בּעלי יכוֹלת גדוֹלה, אף בּהצגת “האוֹצר”), יכוֹל לתת בּיטוּי לתוֹכן הפּיוּטי הגדוֹל. את העדר הגאוֹן יש למלא בעבוֹדה נאמנה שסוֹפה יצירה. כּשאני לעצמי, הנני מבכּר לראוֹת דרמה גדוֹלה במישׂחק בּלתי־גאוֹני (כּמוּבן שאי־אפשר בּלי יכוֹלת, טעם טוֹב ותרבּוּת!) על משׂחק גאוֹני ותוֹכן נבוּב. היצירה הגדוֹלה, אם גם הגשמתה חסרה את הבּרק העליוֹן, מרעידה בי נימים עמוּקוֹת, שהדן עוֹד הוֹלך וּפוֹעל ימים רבּים אחרי החָזוּת; לעוּמת זאת חוֹלפת מהרה פעוּלת החזוּת, שאין עמה חשיבוּת של תוֹכן פּיוּטי יצירי.

 

12    🔗

למה לא יעיזוּ, אלה שהעיזוּ כל־כּך הרבּה והגיעו במוֹמנטים ידוּעים לידי גדלוּת, לגשת אל “עתליה”? למה לא יעפּילוּ אל “חלוֹם ליל קיץ”, אוֹ אל “הוֹרדוּס וּמרים”? וכי דרמה סוֹציאלית או אינדיבידוּאלית של הוֹיפטמן אוֹ איבסן, אוֹ גם “נתן החכם”, אינם עלוּלים להוֹליד אצלנוּ פעוּלוֹת תיאטרליוֹת גדוֹלוֹת?

 

13    🔗

וזאת לדעת: כּמה יצירוֹת גדוֹלוֹת, שבּאירוֹפּה יצאוּ כבר קצת מן המוֹדה, כּשהן מתוּרגמוֹת עברית בּלשוֹן תרבּוּתית בּעלת־כּוֹח, עלוּלוֹת עוֹד לעוֹרר התלהבוּת אמתית (“שירת היאותה”, “עוֹבדיה” ועוֹד). מה שלגבּי דידם הוּא ישן, בּשבילנוּ יכוֹל הוּא להיוֹת עוֹד מלא רעננוּת וחידוּש וּמקוֹר של השפּעה טוֹבה.

 

14    🔗

בּטוּח אני בתלמידי־אמנים, היוֹשבים בּ“הבּימה”, שאם יבוֹאוּ במגע נפשי עם יצירה דרמתית גדוֹלה, יפּתח בּהם שפע של כּוֹחוֹת ספוּנים ויצמחו להם כּנפים. גם בּלי זריקת נסיוֹבים משיחיים. בּלבּה של חנה רובינה חיה הרגשה זוֹ ופוֹעלים כּיסוּפים אלה. היא נתנה להם בּיטוּי ישר ונעים וטקטי כל־כּך בּרשימתה ליוֹבל "הבּימה,.

יהי רצוֹן, שהרגשה זוֹ וכיסוּפים אלה למשׂחק אנוֹשי מלא וישר יעלוּ בלבם של שאר החברים, שיש בּיניהם גם בּעלי־כּוֹח, להעלוֹתם על הדרך הזאת. בּדרך הזאת מן ההכרח הוּא שיפּגשוּ גם עם היוֹצר הפּייטן העברי. בּפגישה זוֹ פתרוֹנים לשאלת התיאטרוֹן העברי השלם.

חזקה עליהם, שבּחתירתם המתמדת מתוּך מסירוּת־נפש יעברוּ דרך כּל הקליפּוֹת ויגיעוּ אל התּוֹך!

תרפ"ט