רקע
צבי הירש מסליאנסקי
האובדים והנדחים

הצרות מקדם והרדיפות מים טלטלו את שארית ישראל לארצות ואיים רחוקים לחצי אי ערב תימנה ולהודו המזרחית, ויצילו את נפשם מאויבם הרומי ומצוררם הפרסי־האמגושי; רבים מהם מצאו למו מקלט בארץ חינה ואפגניסטן, ורבים נסו לאביסיניה מעבר לנהרי כוש.

בחצי אי ערב נמצאו מושבות יהודיות עוד מימים מקדם. שם היו בני חורים, בהסתדרם לריפּובליקות קטנות אשר לא עלה עליהן עול רומה ופרס. אולם לא עמדו בקשר ויחס עם אחיהם ביהודה ובבל; ועתה אחרי אשר באו אליהם הנסים והפּליטים הפיחו במו את רוח היהדות הנאמנה עם דרכי התרבות המוסרית של התלמוד, ויעמידום איתן על משמרת האמונה והדת.

בעתים הרעות האלה ומצוקת הגלות נשמו דרכי ההלכה, כי נפש העם השתוקקה לדברים נחומים, דברי אגדה המושכים את הלב והמרוממים את הנפש ותחת בעלי ההלכה קמו הדרשנים בעלי המדרש וההגדה, ויטיפו להעם רסיסי טל של תחיה, להניח רוחם ולנחמם וכה הגידו אז:

"לשעבר, כשהיתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה, דבר הלכה ותלמוד, עכשיו, שאין הפרוטה מצויה והם חולים מן השעבוד, אינם מבקשים לשמוע אלא דברי ברכות ונחמות.״ (מדרש חזית על הפסוק סמכוני)

איש בבלי אחד, יוסף רבן שמו, בא בראש המון יוצאים מבבל אל חוף מלבר (בשנת ד״א שצ״ט) ומלך הברהמינים קבלם בכבוד ויתן להם זכות להאחז בארצו ולחיות על פי דתם ולמנות עליהם נשיא מקרבם. ויהי יוסף רבן נשיאם הראשון, והמושל נתן להנשיא את הזכות לרכוב על שנהב בלוית שרים ונוגנים ורץ מכריז עובר לפניו. יוסף רבן זה השאיר את זכותו ומשפטיו לצאצאיו אחריו לדורות אחדים.


ואלה הם דברי הטבלה של נחשת הנמצא בבית גנזי עתיקות של הודו בכתב הודו:

״סבסטרי־סרי מלך המלכים צוה הננו מקבלים מיוסף רבן ועמו מנחה ותשורות הראויות לנו מוגשות באמונה ויראת הרוממות ביאות למעלת גדולתנו, הננו מזכים אותם בזכיות אלה לשאת בגדים בחמשה צבעים שונים, להשתמש במנורות גם ביום, ללבוש בגדים ארוכים, לצאת בגוהקא, להשתמש בכלי מתסה משרב וממטר, בכלי נחשת, בתפּים, בזרי־פרחים, לעטר את שוקיהם ורחובותיהם בזרים, מכל מסי הדירות והערכותיהם, מבתי תפלתם הננו קוראים להם דרור, להזכיות האלה יהיה תוקף ועוז דבר מלך חמשה דורות, לאמר יוסף רבן ינתיל גדולתו לבניו ובני בניו עד דור חמישי זכרים או נקבות כל ימי הארץ והירח״ — ועל החתום סבסטרי־סרי

הנה כי כן, נפזרנו ונדחנו לארצות הקדם ולמדינות הים זה כאלפּים שנה וחיים אנחנו עד כה רק בחסד לאומים, מזכיות הנתנות לנו מאת מושלי הודו המזרחית או מקסרי רוסיה הצפונית.

הוי, עד מתי?!


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35633 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!