רקע
צבי הירש מסליאנסקי

ונדחי בני ישראל, אשר נמלטו על נפשם מאכזריות הקתולים וחשכת האמגושים, מצאו למו מנוחה בארץ ערב, אשר בה התישבו העברים שרידי חרב נבוכדנצר, ואחרי כן נוספו עליהם גבורי ישראל אשר נמלטו מחרב טיטוס הרומי, וארץ ערב נמלאה משני חרבנות ירושלים ביהודים אנשי חיל וחכמי לב.

המסורת מספּרת לנו, כי מצפון העיר יתרב בחבל הארץ חבור היתה ממלכת יהודים קטנה מבני יונדב בן רכב, אשר צוה את בניו אחריו, כי לא ישתו יין, לא יבנו בתים ולא יטעו כרמים, ויהיו נוסעים בעדר וישבו באהלים כמצות יונדב אביהם עליהם.

העברים והערבים אחים המה, שניהם בני שם, ומתיחסים כי מצור אחד חוצבו, מאברהם העברי, לכן הם מתאימים ברוחם ובדעותיהם וחיים בשלום, ובני ישראל אחזו את דרכי בני ישמעאל, וישכנו משפּחות משפּחות לבדן תחת ממשלת ראש המשפּחה, ״שיך״ אשר הוא מוציאם ומביאם בעת שלום ובעת מלחמה.

הערבים למדו קרוא וכתוב מן היהודים ויקראום בשם ״עם הספר ואנשי הכתב״. לאט לאט החלו היהודים להפיץ את תורתם בין הערבים, והעברי הרוכב צמד עם אחיו הערבי השמיעהו מעל דבשת גמלו, או בנוחם תחת צל עצי תמרים על נחל מים, את נפלאות אל שדי מימים מקדם, וספּורי האבות אשר רוח התמימות והחן מרחפת עליהם. מטבעו הוא הערבי אוהב שיחה וחזיון, ויחד עם ספורי התורה קבלו הערבים מהיהודים גם את מושגי היהדות ויסודות תורת משה.

ומלך תימן, אבו כרב שמו, היה איש תבונות, ויתיהד. ואגדה ערבית מספּרת לנו, כי שני חכמים יהודים, קאאב ואסד, היו מוריו, ושניהם נצרפו במערה אשר הריקה אש. הם הובאו שמה יחד עם כהני האלילים, אשר השלהבת אחזתם וימותו; ושני היהודים, יחד עם ספר תורתם אשר היה קשור על צוארם, יצאו חיים וקימים. אז עזבו כל יושבי תימן את עצביהם ויתיהדו.

הַשמועה, כי נתן אלהי ישראל ניר לעמו בארץ המאושרה ערב, עשתה לה כנפים בארצות הים באירופּה ותגיע לאזני יהודי ספרד וישישו מאד. אולם ימי ממשלת אבו כרב לא ארכו כי בוגדים קמו עליו וירצחוהו. שלשת בניו עוד קטנים היו, הבכור חסן, השני עמרו והשלישי זרעה; ורביע אבן נסר היה עוצר בעם בשם בית המלוכה, וגם הוא היה יהודי נאמן. אחריו מלך חסן ועמרו אחיו הכהו נפש. אך רוח הנוחם הציקהו ויאנש וימת בתחלואיו (בשנת ד״א רצ״א). הבן השלישי עודנו ילד, ואיש זרוע, לקניה טנוף שמו, עובד אלילים, אחז את שבט המלוכה בידו ויקרא בשם ״נושא הנזמים״, כי התהולל ללבוש שמלת נשים ויעש כל תועבה, ויואל לשקץ את בן המלך זרעה הנשאר אחרי אחיו, והוא היה עלם נחמד מאד, והערבים קראוהו בשם ״דהו נואס״ (בעל התלתלים), כי קווצות ראשו היו יפות ומסודרות מאד. ויהי כאשר נגש לקניה אליו להתעולל בו, הוציא את חרבו מתחת למדיו וידקרהו ויכרות את ראשו מעליו. שמעו בני תימן, כי המלך היפה הכה את המלך המזוהם וישמחו מאד וימליכוהו תחת אביו. ודהו נואס היה יהודי נאמן ויקנא לעמו מאד ובזאת הביא רעה גדולה עליו ועל ממלכתו גם יחד.

והמלך יוסף בעל התלתלים — בשמו העברי, או זרעה דהו נואס — בשמו הערבי, בשמעו את עני אחיו הרצוצים במלכות ביצנץ הרשעה, וינקום את נקמתם מהנוצרים הסוחרים אשר עברו דרך תימן ארצו, וימת אחדים מהם, באמרו: ידעו נא היונים כי יש גואלי דם לישראל. הנוצרים בשמעם את זאת יצאו בחיל כבד לקראתו והבישוף שמעון הסורי הסית את אלאצאבח מלך הכושים, אשר היה עוין את המלך היהודי, ויחד עם הנוצרים עלו להלחם על העיר צפר, ושם כשלה גבורת יוסף ויירא לבל יפּול שבי בידי שונאיו, ויעל על סוסו על ראש צוק גבוה על שפת הים ויתנפּל הימה, וימת מות גבורים במצולת ים (בשנת ד״א רע״א).

זאת היתה אחרית ממלכת היהודים אשר משלה רק שלשים שנה.


לא רק בגבורה הצטיינו יהודי ערב בעת ההיא, כי אם גם במליצה ושיר, ושמואל בן עדיה המשורר עשה לו שם עולם בשירתו ואמונתו, ויהי זכרו לברכה בפי כל הערבים עד היום הזה.

טיפּוס נפלא וזר בתכונתו נראה במחמד נביא הערבים, איש מלא הפכים מן הקצה אל הקצה, מדות טובות ורעות, נעלות ונשחתות התאחדנה בו: יקר וזולל, נדיב ואביר לב, מליץ ולא ידע קרוא וכתוב, נזיר ורודף אחרי תענוגות בשרים, ישר וערום כנחש, גבור ומוג לב, פּרא אדם היה כישמעאל אשר התיחס אליו, ידו היתה בכל ויתרחץ בדמי נקיים כל ימי חייו. וההפכפך הזה ברא תקופה חדשה בתבל באמונתו החדשה ובתורתו אשר נתן לעמו בשם ה׳ האחד. הוא היה חולה מחלת הנכפה ויהי נופל וגלוי עינים, וזאת הוסיפה לו לוית חן וקדושה בעיני מעריציו. כמוהו כן גם תורתו האלקורן מלאה תהפוכות: פּעם היא מדברת על דבר היהודים באהבה, ופעם — בחמת עכשוב.

מורהו ומזכירו היה איש יהודי, ויהודים רבים תמכוהו בראשונה, בהאמינם כי בעזרתו תהיה היהדות שלטת בכל ארצות ערב. רבים מחקי האלקורן המה חקויים לחקי תורת משה, אך מלאים שגיאות גדולות: את הפּרה האדומה יחליף בעגלה הערופה לטהר טמאים, ואם ימצא חלל ולא נודע מי הכהו אז יצוה להביא פרה אדומה; או אם יגרש איש את אשתו לא יוכל לקחתה שנית טרם תנשא לאיש אחר ותגורש ממנו — ההפך הקיצוני מתורת משה.

בראשונה הראה אותות אהבה ליהודים, בצומו ביום הכפּורים וצוותו להתפּלל מול ירושלים, ומאמיניו מצאו עליו רמז בתורה בהפסוק: ״ולישמעאל שמעתיך, הנה ברכתי אותו והרביתי אותו במאד מאד״, בגימטריא מחמד

אחרי כן, כאשר נוכחו לדעת, כי הפּרא הזה לא יעצור כח לשים מחסום ורסן לתאוותו ולא יוכל לשמור תורת משה על פי היסוד ״והתקדשתם והייתם קדושים״, החלו ללעוג עליו. אז התקצף מחמד ויהפך לאויב גלוי ליהודים, ויחזה את ״חזון הפרה״ המלא רעל, חרפות ושקוצים על ישראל ויבטל

את צום הכפּורים, ויקבע ימי הצום בירח המקדש להערבים מימי קדם, בחדש ראמאדזשאן, ויצו לשכוח את ירושלים ולשים פניהם בתפלתם אל ההיכל אשר במכה. נהרי נחלי דם שפך בבני ישראל, ויכניעם במלחמותיו, ויכבוש את כל כנסיות חבור החפשיות; את הגברים המית ואת נשיהם החליף בסוסי ערב, והיפהפיה ריחנא מצאה חן בעיני מחמד והיא השיבה פניו ריקם. שתי נשים יפות לקח לו משלל בני חבור, ספיה וזיניאב, וזאת השניה שמה רעל בלחמו, ויהי ידוע חלי עד יום מותו. וגם אותה המית.

זאת היא הבת השניה, אשר קמה באמה, ותשך את שדה.

אולם האלקורן היה כרעל מתנגד אל הדת הנוצרית, ובזה הביא ישועה לבני ישראל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!