רקע
צבי הירש מסליאנסקי
לותר והיהודים

הנצחון הגדול אשר נצחו ההומניסטנים ובראשם החכם הגדול יוחנן רייכלין את הנזירים הדומניקנים, עד אשר תחת החרם, אשר אבו מורדי האור לשים על התלמוד ולבערו כליל, התעורר איש נוצרי אחד, דניאל בומברג, וידפּס את התלמוד, ברשיון האפּיפיור, ברוב הוד והדר, וכל חכמי התבל הכירו את פּעלו לטוב. הנצחון הזה סלל מסלה להריפורמציון אשר הרעיש את מצוקי הכנסיה הרומית וירופף את עמודיה.

והמתקן הגדול מרטין לותר (נולד רמ״ג, מת ש״ו) היה כהן נזיר, איש כביר כח לב, מלא רגשות הדת, ובקשה־ערפּו החזיק בדעותיו ובשגיאותיו, ואיש לא עצר כח להשיבו מדרכו. בראשונה היה מאמין אדוק בהאפּיפיור הרומי, כאשר העיד על עצמו:

״הייתי נזיר שכור יין הקנאה באמונתי בהפּפּא, עדי הייתי נכון להמית בידי את כל איש המטיל ספק בקדושתו״

ימים רבים עברו עליו בשחרותו עדי אשר נפקחו עיניו לראות את משובת הדת הקתולית, ויגמור בלבו להלחם בה ולהורידה מגדולתה.

הסבה הראשונה, אשר הסבה את הנזיר לותר להתקומם נגד הדת הקתולית וקדושה היושב על כסא פּטרוס ברומה, היה המסחר הארור בכתבי כפּרת החטאים, אשר החצוף הדומיניקני יואן טצל התעסק בו ויסע מעיר לעיר וידיע בשער קבל עם, כי הפּפּא הקדוש הרשהו למכור כתבי הכפּרה לכל החוטאים, אשר יכפּרו על כל החטאים, אף על גלוי עריות ועל שפיכות דמים, אשר עשו ואשר יעשו. הכמרים דרשו בשבח הכתבים האלה, ואת אומר האפּיפיור נשאו הנזירים על כר משי מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. כל הפּעמונים צלצלו וחברת המנגנים שרה שירי קדש והעם מהר לקנות את הסחורה ״היקרה״ הזאת.

ראה זאת מרטין לותר ויתעבר מאד ויוכיח את בני עדתו, כי המסחר הזה יביא רעה רבה על התבל וישקיע את הנוצרים במצולות הטומאה (בשנת שי״ז). אחרי ימים מספר נשמע הקול בכל ארץ אשכנז, כי הכהן מרטין לותר לוחם מלחמת האמת נגד ערמת הדומיניקני טצל. האפּיפיור ליאון העשירי הביט מגבוה על הכהן האשכנזי ויאשר עוד ביתר עוז את כתבי הכפּרות. אז נוכח לותר המאמין התמים לדעת, כי גם הפּפּא לא טוב הנהו מטצל שליחו ויחלט לצאת במלחמה גלויה נגד האב הקדוש וכל קדושיו עמו.

בימים הראשונים היה לותר נראה כאוהב נאמן ליהודים ויהפך בזכותם, ויאמר:

״יש תיאולוגים אוילים המצדיקים את מעשי החמס נגד היהודים, באמרם היהודים הם עבדי הנוצרים אמרו נא לי, מי זה יקבל את תורתנו, לו יהי גם איש רך וסבלן, בראותו את אכזריות הנוצרים המתנהגים עם היהודים כחית השדה? השוטים שבינינו, האפּיפיוריים המאמינים בקדושת האפּיפיור, ההגמונים והנזירים, יתהלכו עם היהודים במדה רעה כזאת, עד כי כל נוצרי נאמן בראותו את מעשיהם עליו להתיהר לו הייתי יהודי וראיתי את מעשי הנוצרים, כי אז בחרתי היות חית השדה מהיות נוצרי היהודים קרובים המה לנו, בני משפּחת משיחנו גואלנו על כן מבקש אני את מאמיני האפּיפיור, כי כאשר ייעפו בקראם אותי ״כופר״,* יחרפוני בשם ״יהודי״ ובכן עצתי לכם אמונה, כי תתנהגו עם היהודים בצדק וביושר הננו מחפים עליהם עלילות כי שותים הם את דמנו, כי ריח דע נודף מהם, הננו מונעים אותם מעסוק באומנות ומבוא בחברת האדם, ובזאת הננו מכריחים אותם לעסוק בנשך ובתרבית, ואיך יבואו המה אלינו? אם חפצים אנחנו להושיעם, אז עלינו להתנהג עמהם לא על פי תורת האפּיפיור כי אם לקרבם בחסד וברחמים״

הדברים האלה, אשר יצאו מפּי כהן נוצרי, לא נשמעו יותר מאלף שנים. רוח יוחנן רייכלין מרחפת עליהם, ויהיו כמים קרים לנפש כנסת ישראל העיפה מרדיפות הקתולים החשכים, עדי אשר נמצאו שלשה יהודים מלומדים ואוילים אשר הציעו לפני לותר, כי יקבל עליו את דת היהדות.

הריפורמציון הלך הלוך וגבור, ויחץ את הדת הנוצרית לכתות ופלגות אין מספר. מהם היו כאלה שכפרו גם באמונת השלוש וישברו את צלמי פסיליהם ותמונות קדושיהם, והנוצרים קראום בשם ״המתיהדים״, הם לקחו להם למופת את האבות והנביאים שבכתבי הקדש, וישבתו שבתם כמו היהודים. הדבר הזה הסב שנאה לישראל גם בלבות הפרוטסטנטים. ככה שבה השנאה לישראל בשני המחנות, הקתולי והפרוטסטנטי, עוד בטרם הספּיק לשאוף רוחו מרוב תלאותיו בימי־הבינים.

ומגלת תענית חדשה החלה ליהודים מימי לותר וקלווין, תקופה חדשה ומרה של גרושים וטלטולים; אך העתים כבר נשתנו ותחת הרג ואבדן באו הגזרות וההבדלות בכל זכיות החיים.

וגם לותר המתקן, אשר בראשית ימי פעולתו דבר טובות על ישראל, נהפך לעת זקנתו, אחרי ראותו, כי היהודים ממאנים לקבל תורתו, ויהי לראש לאויביהם ומנדיהם, ויחרפם ויגדפם, ותגדל שנאתו מאהבתו אשר הראה להם בימי נעוריו. ונסיכי אשכנז, אשר דברי לותר היו להם כדברי האורים, החלו להציק ליהודים בארצותיהם. לשוא השתדל השתדלן הגדול בדור ההוא, רבי יוסף יוזלמן, לכפר פניו, כי לותר לא אבה לראותו ויודיעהו על ידי מכתב, כי תכלית שנאה הוא שונא את היהודים על אשר לא שמעו בקולו לקבל את דתו.

הפכפך היה המתקן הגדול הזה בדעותיו ובמשפּטיו על־אדות ישראל ותורתו, ובהיותו מבשר לעמו חופש הדעות מברית החדשה, החזיק בעבדות האכרים ושעבודם אל האצילים האשכנזים, וכאשר התקוממו האכרים נגד אדוניהם היתה פקודתו אל הפרשים והאצילים: ״דקרו, הרגו, חנקו אותם בלי חמלה! ״ כן גם בהורותו למאמיניו, כי תורת ״הברית הישנה״ בטלה כליל, בכל זאת התיר להנשיא מהסן לשאת שתי נשים על פי ״הברית הישנה״, באמרו כי דת ישראל עודנה בתקפה.

מלאה חמת פּתנים היא מחברתו ״על דבר היהודים ושקרותם״, אשר חברה שלש שנים לפני מותו. בה דורש מבני אמונתו, כי לא יעשו חסד עם היהודים, יען כי תורתם כוזבה ואמונתם נשחתה, והאות על זה, כי זה מאות בשנים הם רצוצי משפּט, נרמסים ונטבחים על החטא אשר חטאו כארבעים שנה לפני חורבן בית מקדשם. שם יכנם בשם נחשים, צפעונים, ילדי השטן ושעירי שאול, וכה מתמרמר עליהם:

״מדוע הם מקוננים על גלותם? מי הוא השטן אשר הביאם אלינו? אנחנו לא הבאנו מירושלים ילכו לארצם ואנחנו נתן להם עוד מתנות כאשר נפּטר מהם כי רבניהם מתירים דמי הגוים, להשבע על שקר, לגנוב ולגזול מהם, רופאיהם משקים את הנוצרים סמי מות להמיתם, ובינינו ימצאו עוד שוטים אשר ידרשו בעצתם עצתי אמונה לשרוף את כל בתי תפלתם, לכבוד אלהים ולתפארת התורה הנוצרית, לדכאם ולרוששם עדי יחיו כצוענים נודדים. לקחת מהם בחזקת היד את כי ספריהם, ספרי התפלה והתלמוד וגם את כתבי הקדש, לאסור על הרבנים ללמד תורה לתלמידיהם, ולבל יעלו על שפתם את שם האלהים, לקחת מהם את כספּם, להשתמש בו לכלכל את נפשות המומרים, להכריח את היהודים הבריאים ואת היהודיות הבריאות לעבוד עבודת עבד כל ימי חייהם, וטוב טוב תעשה הממשלה אם תגרשם כליל מארץ אשכנז עד עולם, ולו הייתי אני המושל. כי אז קראתי לכל רבניהם וגזרתי עליהם להוציא את לשונם מפיהם, אם לא יודו כי תורתנו תורת אמת״

הנה כי כן רבה רעת לותר המתקן מכל הרעות אשר סבלו היהודים מאבות כנסיה הקתולית, יען כי דברי האחרונים לא פּעלו את פּעולתם לרעה על שומעיהם, כי נאורי הנוצרים הביטו עליהם כעל נבלים ורשעים. לא כן דברי לותר, אשר כדברי האלהים היו לכל הנוצרים הגדולים בדור ההוא, לכן הגדילו הרע ויצמיחו ראש ולענה בלבות הדורות הבאים, וישראל סבא סבל וסובל גם היום משתי הפלגות הנוצריות, הקתולית והפרוטסטנטית, גם יחד, ומי יודע מתי יהיה הקץ לצרותיו ותלאותיו?!…



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!