רקע
צבי הירש מסליאנסקי
דון יוסף הנשיא

לשוא קותה כנסת ישראל, כי אחרי הקרע הקרע בדת הנוצרית על ידי המתקנים לותר וקלווין תוכל לשאוף רוח ותנוח מעט מהמון תלאותיה זה מאות בשנים, כי מצבה עוד הורע והקתולים כן הפּרוטסטנטים הדריכוה מנוחה וישימוה כעפר לדוש.

הממשלה הרומית, או יותר נכון — האפּיפירים היושבים על כסא פּטרוס ברומה, השתובבו עוד יותר אחרי התקונים, ושטה שלמה של גזרות, רדיפות וצרות נוראות התפּרצו על ראשי היהודים. פּאול הרביעי, המרצח ״הקדוש״, חדש את האינקויזיציון עוד ביתר עז, ויענה בכלי חובלים לא רק את היהודים, כי אם גם את הקתולים אשר צל חשד מינות נפל עליהם, וגם הגמונים ובישופים לא נקו ממשפּטו וישרפם חיים.

והתלמוד, אשר זה כבר יצא זכאי בדינו לפני האפּיפיור ליאון העשירי, אשר עורר את המדפּיס הנוצרי דניאל בומברג להדפּיסו, נשרף שנית ביום ראש השנה שנת שי״ד בפקודת פּאול הרביעי, והמשחיתים האנקויזיטורים לא הבחינו בין ספר לספר הכתובים עברית וישרפו גם את כתבי הקדש.

פּאול הרביעי התחכם להמציא צרות חדשות על היהודים, צרות אשר לא שערון הצוררים אשר לפניו, ויצו להכריז בחוצות רומה לאמר: ״כל יהודי אשר איננו מביא תועלת להכלל יצא מתוך העיר״. וכאשר שאלוהו: ״מה יהיו עניני העבודה לטובת הכלל? ״ השיבם: ״בבוא המועד תדעו! ״. ויעביד את בני ישראל בפרך לחזק את חומות עיר רומה, ותקטן כל זאת עוד בעיניו וישלח את בן אחיו באישון לילה לשרוף את כל בתי היהודים באש. אולם אחד הקרדינלים עצר את בן אחיו מעשות המזמתה הזאת, באמרו אליו: ״השמר לך מעשות הרעה הגדולה הזאת, ומחר ונדע מה יהיו חלומותיו! ״ ויהי ממחרת, ויקרא האפּיפיור לבן אחיו ויאמר לו: ״לא תעשה מאומה! ״ הנה כי כן התענו היהודים תחת ידי המשוגע הקדוש הזה.

פּתאום הוציא פּאול הרביעי פקודה נוראה, כי כל האנוסים, אשר האפּיפיורים שהיו לפניו הרשום לשוב לדת אבותיהם, וזה כחמשים שנה אשר גדלו את בניהם על ברכי דת היהדות, ובעיר אינקונא כבר היה להם בית־כנסת וביניהם נמצאו גם נתיני מלכות תוגרמא אשר באו שמה לרגלי מסחרם, הם, נשיהם וצאצאיהם יאסרו במחשכי האינקויזיציון עדי יעמידום לפני הבקורת, ואת רכושם החרים. הנבלה הזאת גברה ברשעתה על כל הגזל והחמס שעשו כל האפּיפיורים שהיו לפניו.

בעת ההיא הופיעה קרן אור בדמות אשת חן וחכמה עבריה נאמנה לעמה ודתה, דונה חנה גרציה מינדיסיה. האשה הגדולה הזאת נולדה בפּורטוגל למשפּחה אנוסה, ושמה הנוצרי היה ביאטריצי, ותהי לאשה לאנוס אחד מבני המשפּחה נשיא, איש עשיר ורב אוצרות ושמו הנוצרי היה פראנצישקו מינדיס. לבית מסחרו הגדול היו סניפים בארצות שונות. מנדיס מת בימי עלומיו, וישאיר אחריו רק בת אחת ושמה ריינה. ויהי כאשר נוסד האינקויזיציון בפּורטוגל, וחיי האלמנה ורכושה היו בסכנה, מהרה לעזוב את פּורטוגל ותשם מעונה באנטוורפּן, אשר היתה אז עיר רוכלת עמים. אולם גם שם לא מצאה מנוחה, כי גם שם היו האנוסים מוכרחים להשאר בנצרותם, ובן אחיה העלם היפה יואן מיקוויס, אשר מצא לו מהלכים בין רבי המדינה, מצא חן בעיני הרוזנים ברוב יפיו ואומץ לבו, גם עול הימים הזה נשא עליו את המסוה הנוצרית, וברוב עמל ותלאה העתיקו את מעונם קונסטנטינופּולה.

מליץ הדור ההוא, רבי שמואל אושקי, הקדיש לשמה את ספרו ״תנחומות ישראל לצרותיו״ ויספּר בשבחה לאמר:

״האשה חנה היא הנשמה הטהורה אשר שלח ה׳ משמים ארצה וישם אותה בגוית אשה כלילת יופי, וכמו הלב שהוא משכן ההרגשה בגוף האדם, כן היא מרגשת מכאובי האומה וחשה לעזרתה לרוחתה, כרחל מבכה על בניה היא מצירה בצרת עמה, וכאיש אשר אמו תנחמנו, כן יביטו הגולים והנדחים אל אמם זאת, וינהרו ויתחזקו כאמונתם לתורת מושה״1

יחד עם דונה גרציה ובן אחיה, אשר נשא את בתה ריינה היפה, באו קונסטנטינופּולה עוד חמש מאות אנוסים, וכלם קבלו את דת ישראל בפרהסיא, ויואן מקווים החכם והגבור הצעיר קרא את שמו העברי ״דון יוסף נשיא״. מראשית בואו לבירת תוגרמה נגלה דון יוסף נשיא כנשיא ושר בישראל. בטוב טעם ודעת, בנועם מדברו, בחריצותו ובאומץ לבו וברוב דעתו את עניני המדינות באירופּה ובעשרו הרב מצא לו מהלכים בשער המלכות ויהי מרואי פני השולטן האדיר סוליימן, ויגדל כבודו מאד. וחותנתו חנה היקרה עמדה בראש בית מסחרה ותנהל את כל עסקיה.

בשקוע שמש ישראל במערב (ש״כ) זרחה שמשו במזרח, ובתוגרמה האיר ככב האושר ליעקב — איש יהודי אנוס, אשר במערב היה נכון להשרף על המוקד, נראהו בתור שר וגדול בחצר שולטן תוגרמה, וינשא למעלת דוכס, מושל ושליט על רבבות נוצרים ועל ידו התעלו אלפי אלפים מבני עמו האומללים. מלכי אירופּה חרקו שן בראותם את גדולת יוסף, וישתדלו בערמתם להבאישהו בעיני השולטן. אולם יוסף בחכמתו סכל עצתם, ויתרועע עם בן השולטן יורש העצר סלים, והאב עם בנו יחד רוממו את יוסף וינשאוהו למעלה ראש, ויתנו לו את העיר טבריה בארץ ישראל עם שבע ערי הפּרזות מסביב לה לאחוזת עולם. על כתב המתנה חתמו השולטן סוליימן וסלים בנו יורש העצר ובן בנו, למען יקום הדבר לעולם. גם רשיון נתנו לו, כי בטבריה וסביבותיה ישבו רק יהודים.

סוליימן הגדול מת, וסלים בנו ישב על כסא מלכותו, וביום ההוא נשא השולטן החדש את יוסף נשיא למעלת נסיך (דוכס) ויתן לו שנים עשר איים והאי נקסוס* בראשם למתנה. ויהי יוסף למושל על האיים ויושביהם, ומן היום ההוא נקרא בשם ״דון יוסף הדוכס מנקסוס״. ולא שכח יוסף את אחיו, אשר התענו בארצות המערב תחת ידי הקתולים החשכים, וכיד חכמתו הטובה עליו וידיעתו את הקנאה והמשטמה העזה אשר בין הקתולים והפּרוטסטנטים, חזק את לב האחרונים להתקומם מול עריצות הכהונה הקתולית. ובזאת הפיר את עצת האפּיפיור ליסד ולהנהיג את האינקויזיציון בארץ השפלה. כי בית מועצת הכנסיה באנטוורפּן הפרוטסטנטית שמעה בעצת יוסף ותשב ריקם את חפץ האפּיפיור ופיליפ השני מלך ספרד גם יחד.

כל מלכי אירופה בהיות להם דבר נכבד אל שולטן תוגרמה פנו אל הדוכס יוסף מנקסוס, בדעתם, כי השולטן לא יעשה דבר בלתי אם ישאל בעצת הנסיך היהודי אהובו הנאמן. הקיסר מכסימיליאן מאוסטריה והמלך זיגיסמונד אוגוסט מפּולניה פּנו שניהם אל יוסף במכתביהם ובקשותיהם ויכנוהו בשם ״הדוכס הנאור״, והאחרון הבטיחהו לתת לבני ישראל אחיו היושבים בפולניה זכיות והנחות, אם ימלא הנסיך את שאלתו ממנו.

נקל לנבון דעת, כי גדולת יוסף העירה עליו חמת מקנאים, אשר פרשו רשת לרגליו; אך הוא בחכמתו נמלט מערמתם פעמים רבות והם חרקו שן מרוב קנאה.

הנסיך היהודי והאיש המדיני דון יוסף מנקסוס חשב לעשות גדולות ונצורות לעמו האומלל וכל מעיניו היו לכונן קבוץ מדיני או ממלכה קטנה יהודית, ובהיותו עוד אנוס הציע את חפצו זה לפני הממשלת הריפּובליקה הויניצינית, כי תמסור בידו את אחד האיים אשר לה על הים התיכון, להושיב עליו את היהודים. אך בקשתו לא נמלאה בעקב קנאת הדת הקתולית.

עתה, בהגיע יוסף לרום מצבו ובהנתן לו למתנה מאת שולטן תוגרמה העיר טבריה ובנותיה למושב היהודים, שלח שמה בנאים, ובראשם רבי יוסף אדריט, לכונן ולשכלל את העיר, ויתן בידו תעודה מאת השולטן אל הפחה בדמשק לאמר:

״ככל אשר ישאל מכם סוכן הדוכס דון יוסף תעשו, וכל הבונים ונושאי הסבל הערביים יבכו לבנות את העיר טבריה, ואשר לא ילך עונו ישא״

וכעבור שנה אחת נשלמה כל המלאכה בשנת ה' אלפים שכ״ה.

אז שלח דון יוסף נשיא קול קורא לכל תפוצות הגולה, כי יעלו לארץ הקדושה ויתישבו בעיר טבריה וכפריה, וידרוש מאת העולים, כי יהיו בעלי מלאכה ואנשי עבודה, למען ישכללו את הארץ החרבה והמחכה על בניה.

הקול הקורא הזה מצא לו הד בלב רבים מן היהודים המגורשים מארצות שונות, וביחוד מהמגורשים מארצות ממשלת האפּיפיור. ויוסף שלח את אניותיו לחופּי ויניציה לקבל את הנודדים לבל יפּלו בידי שודדי הים.

את מספר העולים אשר הביא יוסף אל המנוחה ואל הנחלה לא נוכל דעת, אך את זאת נוכל להבין, כי רעיון שיבת ישראל לארצו בימים ההם, לפי תנאי החיים אז, היה מחוץ לגבול האפשרות, ומה גם אחרי אשר גדלו וחשיבותו של הדוכס דון יוסף מנקסוס חדלו במות השולטן סלים אוהבו בשנת של״ד ותוקף ממשלתו רפה. ואם כי מוראד השלישי שמר את פקודת אביו ולא הוריד את יוסף מגדולתו, אך אויבי יוסף ומקנאיו נשאו ראש ולא נתנוהו להשתרר כבראשונה.

ויוסף לא האריך עוד ימים, כי חלה במחלת האבן, וימת ביום העשירי לירח אב שנת של״ט.

השולטן מוראד היה איש כלי ומשחת ויקח בחזקת היד את כל רכוש יוסף לגנזי מלכותו באמרו, כי עליו לשלם את החובות אשר חב הדוכס, ולריינה הדוכסית האלמנה לא נתן בלתי את הנדוניה שהכניסה לבעלה, תשעים אלף דינרי זהב, ואת ארמונו.

על האשה העדינה הזאת נחה רוח החסד וחנינה של אמה דונה גרציה (חנה) מינדיסיה האשה הגדולה, ותעש טוב כל ימי חייה ותהי למשען בשארית הונה לספרות ישראל.




  1. “מורשה” במקור – ערת פב"י.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!