באחרית המאה השש עשרה התגברה שנית הכהונה הקתולית על אויביה המתקנים ותשב שנית למשובתה ורשעתה וימלאו בתי־הסוהר ומרתפי האינקויזיציון קרבנות אדם למאות ולאלפים, ותדכא תחתיה את האנוסים בחרב ובאש; על יד הכהונה עמדה כבר החברה הישועית, ויחד הטביעו את האמונה החדשה בצרפת בדמי ההוגונוטים בליל הנורא בר־תלמי (של״ב). החוקרים החפשים נרדפו שנית בכל הארצות ובאטליה העלו על המוקד את החכם ז׳ורדנו ברונו בפקודת האפּיפיור וכל נזיריו.
מארמון הווטיקן ברומה התפּרצה שלהבת הקנאה ותעש את כל אירופּה התיכונה למדורת אש במלחמת אזרחים אשר ארכה שלשים שנה. מצב היהודים הורע ביותר בעלות קלימנטו השמיני על כסא פּטרוס, כי חדש את כל גזרות האפּיפיורים אשר היו לפניו, מערים רבות גרשם כליל, ובהערים אשר הרשם לשבת בתוכן אסר להם לעשות כל מלאכה, בלתי לסחור בבגדים ישנים (שנ״ב). את ספרי התלמוד החרים ויכריחם לשמוע את דרשות הכמרים בבתי־כנסתם מדי שבת בשבתו, ועליהם היה לשלם להכמרים בעד עבודתם.
הנה כי כן היה מצב היהודים רע ומר מאד. ומי פלל, כזאת, כי מעז יצא מתוק ומארץ ממשלת האכזר פיליפּ השני יעלה השחר לכנסת ישראל ותמצא לה מקלט חדש, אשר בו ינוחו יגיעי כח ושם יתפתחו בחומר ורוח ויהנו מברכת האור והחופש! — זאת היא ארץ הולנדיה הקטנה.
העמים הקטנים, אשר ישבו בארץ השפלה (נידרלנד) נלאו נשוא את עול הכהונה ואת עול המלך הקנאי הנורא פיליפּ הספרדי, ויחרדו למשמע אזנם, כי האפּיפיור וקדושיו חפצים ליסד את האינקויזיציון בארצם ולשפוט באש את החדשים הנוטים אחר לותר וקלווין, וימרדו בו ויחלצו למלחמה לקראת הממלכה האדירה ממלכת ספרד, והמלחמה היתה ארוכה בין הננס והענק, אשר נמשכה עשרות בשנים, ויושבי ארץ השפלה הראו לכל התבל, כי לא בכח יגבר עם על עם, כי אם ברוח כביר, ונידרלנד עלתה מעלה מעלה, וספרד החלה לשקוע מטה מטה. פיליפּ השני המרצח הגדול חרק שניו ויתקצף וישלח את שלישו הדוכס אלבו עם חיל כבד מאד להכניעם וישפוך אלבו את דמיהם כמים. אולם ההולנדים נלחמו בחרף נפש, עדי אשר עלתה ידם על יד ספרד הגדולה ויפּרדו מעל הבלגים אחיהם וייסדו למו ממשלה ריפּובליקנית, היא ממשלת הולנדיה.
הממשלה החדשה והנאורה הזאת היתה למקלט ולישע לאנוסי ספרד ופּורטוגל באחרית המאה השש עשרה, וינהרו שמה המונים המונים וישובו לאמונתם ויחיו חיי שלום ושלוה.
הראש והראשון לקוראי הדרור בהולנדיה היה הנסיך הנאור וילהלם מאורניה, אשר נשא על שפתיו את המלה ״סבלנות״, אשר כמעין חיים וישע היתה להאנוסים וישימו בה כל תקותם.
אשה גדולה אחת מבנות האנוסים, מארי רודריגיס שמה, החליטה לבקש לביתה מחסה ומפלט בהולנדיה החפשיה. היא, אישה גאספּאר לופּיץ־הומין ושני בניהם ובנותיהם היו נאמנים להיהדות וילאו לחיות תחת מסוה הקתוליות, ויעזבו את פּורטוגל באניה נושאת אנוסים רבים נמלטים מארצות הדמים, ספרד ופורטוגל, ומנהיג האניה היה יעקב טיראדו, האנוס הנודע באומץ לבו וברוחו הכביר. בת יפה היתה להאשה הזאת ושמה מרים נוניס. כמלאך מושיע היתה רבת החן הזאת לכל האנוסים הנסים, אשר נסעו אתה יחד באניה ההיא. על האניה התנוסס הדגל הספרדי, ומלחמה היתה בימים ההם בין ספרד ואנגליה, ויהי בראות אחד משרי האניות האנגליות את האניה הספרדית, וילחם בה ויקחה שבי ויובילוה לונדונה, ואת מלחיה הושיב במשמר. ויהי כראות השר האנגלי את מרים נוניס ותחשק נפשו בה ויתנה אהבים אתה, ויציע לפניה, כי תהיה לו לאשה, והיא השיבה את פניו ריקם באמרה, כי יהודית היא ולא תוכל להנשא לבן אל נכר. השמועה על־דבר האניה והאנוסים והעלמה היפה הגיעה לאזני המלכה אלישבעת, ותקרא המלכה את היהודיה אליה ותמצא חן בעיניה, ותקחנה במרכבתה ותעבורנה יחד בחוצות לונדון, קרית הממלכה.
מרים הטובה המליצה לפני המלכה על בית אביה ועל כל האנוסים, וישלחום בשלום מאנגליה דרך הים להולנדיה, והנה רוח סערה נשאה את האניה לחוף העיר אמדן, בארץ אשכנז, ובה ישבו יהודים מספר מאז.
האנוסים, אשר מימיהם לא ראו פני איש עברי, באו העירה ויסובבו ברחובותיה ויסורו אל מבוא צר ואפל, ויראו על מזוזות פתחי הבתים גלילי גוילים אשר אותיות עבריות מזהירות עליהם (״מזוזות״), ויבינו כי בתוך בני עמם הם. ויסר הנכבד שבחבורתם, יעקב טיראדו, אל הבית אשר ״מזוזה״ גדולה היתה קבועה על פתחו, והנה הוא מעון הרב רבי משה אורי הלוי, רב העדה, ויספר לו את כל סתרי לבו ויחל את פּניו להכניס אותו ואת כל בני לויתו בבריתו של אברהם אבינו. הרב השיבהו בענות חן, כי לא יוכל למלא את חפצם בעיר האשכנזית הזאת, כי סכנה נשקפה לו אם יודעו הנוצרים כי הכניס גרים לדת ישראל. ותהי עצתו להם אמונה, כי ישימו פניהם אמשטרדמה, העיר החפשיה, אשר הדוכס הנאור וילהלם משפּיע מרוחו עליה, ויורם איך להכיר את אחיהם שם, למען יבחרו להם מקום לשבת בחברתם, ויבטיחם לבוא אליהם אם ידרשוהו ושם ימלא חפצם ויורם את תורת היהדות.
האנוסים באו אמשטרדמה ביום עשרים ושנים לאפּריל שנת שכ״ג, ויתישבו שם באחד ממקצעות העיר ויקראו לרבי משה אורי הלוי ואהרן בנו וכל ביתו לבא אליהם. הרב מלא חפצם, ואחרי הביאו אותם בברית היהדות כונן להם בית תפלה, והשר יעקב טיראדו היה ראש לעדתם, וינהלם בחכמתו ודעתו הרחבה, ולאט לאט שגשגה עדתם ותעל כפורחת.
אולם גם באמשטרדם לא סרה מעליהם אימת אינקויזיציון ויפחדו לעבוד אלהים בפרהסיה ויבואו תמיד לבית כנסתם במתגנבים.
בליל ״כל נדרי״ שנת שי״ז התאספו לבית תפלתם. והנוצרים בראותם אותם מעוטפים מעילים לבנים, דמו כי קתולים הם, שנואי נפש ההולנדים, ואך כמרגלים באו הלום לכרות שוחה להממשלה הולנדית, ויסבו את בית התפלה ושוטרים התפּרצו פּנימה לחפש את צלמיהם ותמונותיהם ולא מצאו. האנוסים התחלחלו בחשבם כי גם פּה השיגום רודפיהם האינקויזיטורים וימהרו לברוח ולהמלט על נפשם. המנוסה הגדילה עוד את החשד עליהם בעיני השרים, אך גדל הדעה יעקב טיראדו באר לראשי השוטרים בשפת רומית, כי לא קתולים המה כי אם יהודים הנמלטים על נפשם מחמת הקתולים הקנאים, ובתוך דבריו הודיעם, כי היהודים האלה בעלי הון רב הנמו ואדירי המסחר, ואם יתנום להשתקע פה, אז יבואו גם אחיהם עשירי פּורטוגל וספרד, ובסחרם יביאו תועלת רבה להולנדיה.
דברי טיראדו מצאו מסלות בלבות ההולנדים וירשום לבנות בית תפלה, ויקנו ככר רחב, ויבנו עליו היכל כמו רמים, ויחנכו אותו באורים ובמנגנים בליל ראש השנה שנת שנ״ח, ויגילו מאד על ישועתם ופדות נפשם בהמלטם מכף עריצים לארץ חפשיה, וישובו לעבוד את האלהים האחד גלוי לעיני העמים.
ובאמת הביאו האנוסים האלה טובה רבה ואושר גדול להריפּובליקה ההולנדית העניה. צירי העם בבואם להתאסף בהיכל הפּרינץ וילהלם, היו מביאים אתם פת לחם יבשה עם גבינה למאכלם, כי המדינה התרוששה בימי המלחמה. והנה כמלאכי מרום הופיעו האנוסים אליהם וברוב מסחרם הרימו את מצבם, ויום יום נהרו אליהם אחיהם האנוסים העשירים, ויעל מספרם לארבע מאות משפּחות, וייסדו שם בית דפוס עברי חפשי מבקרת, ויצליחו. שמעו זאת כל המושלים ויקראו גם הם את יהודי ספרד ופּורטוגל להתישב בארצותיהם. המלך כריסטיאן הרביעי מדניה שלח ספר לעדת ישראל אשר בספרד לבוא לארצו והוא יתן להם זכות אזרח לחיות באמונתם באין מפריע.
ומלך ספרד המתהפך באשמיו, פיליפּ השני, אכלתו קנאה בראותו, כי שני העמים השנואים לו, ההולנדים והיהודים, התאחדו ועושים חיל ויחלה מחלה נוראה: רמה כסתה את כל גוו ותאכלהו בעודנו חי ומרגיש, וכהן תמים נבא לו את אחריתו מראש על הדם הרב אשר שפך וימת מות נבל בשנת שנ״ח ובנו פיליפּ השלישי רפה האונים מלך תחתיו וספרד החלה לרדת מטה מטה.
בעת ההיא התיהד כהן קתולי ושמו ״פרא דיוגו״ ויגלה את דעותיו גלוי לעיני כל הכהנים והנזירים, וישרפוהו חיים ועמו נשרפו עוד קדושים אחדים. הדבר הזה פעל רושם אדיר על האנוסים, ויתלהבו בחשקם לשוב לדת אבותיהם, וישימו פניהם אמשטרדמה, ובין הנמלטים ההם היה גם רבי יוסף בן ישראל, אשר נמלט בעור שניו ויבא אתו אמשטדרמה את בנו הקטן מנשה, אשר גדל ויהי לרבי מנשה בן ישראל הגדול בעמו הנודע לדור דורים בחכמתו הרבה ובפעולותיו הגדולות אשר פּעל לעמו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.