רקע
צבי הירש מסליאנסקי

הגלות והעבדות הכניעו אח רוח היהודי וישפּילו את גאונו הלאומי ויטעו בלבו מחשבות ועצות אירך לזכות את ארחם בעיני שכניהם או אדוניהם הנוצרים ולמצוא חן בעיניהם, וחכמי הנוצרים, אשר התימרו בשם אהבת האדם, היו משמיעים תמיד את משפּטם, כי על היהודים לשנות את דרכם ואת חקיהם לקרבה אל דרכי עם הארץ ואז ייטב להם. הד הקול הזה מצא מסלות בלבות משכילי היהודים, ויחלו לתקן את הדת.

ראשי המתקנים האמינו גם זאת, כי מלבד אשר ימצאו חן בעיני השרים הנוצרים בתקוניהם, יביאו גם תועלת רבה לעם ישראל, כי על ידי התקונים האלה ימשכו את לבות בני הנעורים לדת ישראל, אשר זנחוה בדור ההוא. ובאמת כאשר נפתחו שערי ההיכל בברלין, היה הדבר חדש, וככל דבר חדש משך אליו את הלבבות ואחד מראשי המתקנים, אליעזר ליברמן שמו, יקרא אל העם, בספרו “אור נוגה”, לאמר:

"שאו נא עיניכם, אחי, וראו! גדודים גדודים הבאים בשער בית ה‘, שופכים נפשם לפני האלהים, אחרי אשר חלפו שנים רבות, ולא זכרו עוד את דבר קדשו, שבחו כל יסודי הדת ופנת תורתנו הקדושה, כי גדלה השערוריה בקרב ישראל: ברוב בתי כנסיות, רבים יושבים, מדברים ומתלחשים כבבתי שכר עד שהיינו על זה משל בגוים, לעג וקלס בלאומים, ותהי ראשית משלם על כל מצה ומריבה לאמר. “במנהגי היהודים בבית תפלתם”, גם קטטות ומריבות, חרפות וגדופים בבית אלהים הקדוש, עד שכל השומע תצילנה אזניו. אחי ועמי! למה לא נקח מוסר מן העמים, הביטו בגוים וראו איך הם עומדים בבית תפלתם באימה ויראה, בדרך ארץ ומוסר וכל חושיהם ורגשותיהם אל דברי המטיף נתונים — עתה פקח ה’ את עיני אחינו משכילי לב וחושבי שמו יתברך, בהכינם להם היכל ה׳ בנוי לתלפיות, מתאספים כלם מדי שבת בשבתו ומקשיבים בשום לב את דברי מטיפם בעינים מלאות דמעה, אשר יודיעם את דברי אלהים חיים בטוב טעם ודעת, תחת אשר עד כה לא הבינו מאומה מדרשות ופלפולי הרבנים, עד שבמשך הימים כבתה שלהבת אמונתנו מלבם, ויפנו עורף לדת ישראל. גם בנות ישראל אשר לא הבינו מאומה מעבודת יוצרנו עד כה, ובהגיע תור חדש, שבת ומועד, תחת אשר היה להן להשתעשע בדברי אלהים חיים, להבין עצם היום ולהתענג על ה׳ ונפלאותיו, בלו כל היום בחיק ספרי הבל וספּורי עגבים, אשר השרישו בלבבן שורש פורה ההשחתה. "

אבות המתקנים היו: הרבנים רבי שמואל הולדהיים, (נולד בשנת תקס״ו בעיר קמפן ומת בשנת תר״כ בברלין), ורבי אברהם גיגר (נולד בשנת תק״ע ומת תרל״ג). שניהם היו אנשים גדולים ומצוינים בכשרונותיהם. הראשון היה תלמודי גדול ורב פעלים, תקיף בדעתו ועשוי לבלי חת. מפעולתו נשארה לנו הקהלה המתוקנת בברלין, אשר בה נראה חפץ התקונים עד הקצה האחרון. והשני היה חכם חרוץ ולא הרחיק לכת בתקוניו כהראשון. אולם שניהם שגו את שתי השגיאות הגדולות בחשבם, כי בתקוניהם יסירו את החיץ המבדיל בין ישראל לעמים ויהיו אזרחים גמורים בעלי זכיות כמו האשכנזים הנוצרים; ושנית, כי ירימו את היהדות הצרופה וימשכו אליהם את לבות בני הנעורים על ידי דרשות מטיפיהם בהיכליהם. ויחלו בעבודת אלהים אשר ערכוה כתבנית העבודה בבתי־כנסיות הנוצרים, ויכלו בכל קדשי ישראל בהסירם את השפה הקדושה מבתי־התפלה ואת הלמוד העברי מבתי־הספר, ויסדרו למו תפלות בשפת אשכנז במקום התפלות העבריות וימחו מסדר התפלות כל זכר ציון וירושלים ותקות ישראל לשוב אל ארץ אבותיו, באמרם:

“אשכנזים אנחנו בני דת משה וארץ אשכנז היא ארצנו”

ויוסיפו עוד סרה, בהעבירם את חקי המאכלים האסורים לישראל, ויתירו להתחתן בעם הארץ, וכל הבן הילוד ימול אך לפי חפץ ההורים, ואת יום הראשון בשבוע הקדישו תחת יום השבת, ואחרי אשר לא נשאר להם דבר, בדאו מלבם את “המשלחת”, או את המלאכות והמטרה אשר מנה ה׳ לבני ישראל בגוים בכל ארצות פּזוריהם.

החרדים לדבר ה׳ ובראשם הגאונים רבי עקיבא איגר, חתנו רבי משה סופר (בעל “חתם סופר”), רבי מרדכי בנט, רבי יעקב ליסא ורבי שמשון רפאל הירש, יצאו במערכה ללחום בקנאה גדולה נגד המתקנים ותקוניהם.

נפלאים המה דברי רבי שמשון רפאל הירש בתוכחתו לבני דורו:

“ואתם, בני עמי, הטרם תדעו כי בדרך הזה, אשר החלותם ללכת רע ומר תהיה אחריתנו כי על ידכם יקרע בית ישראל לשני קרעים לשמצה בקמיהם ולאבדן נחלתנו, ואם הסרים למשמעתכם יפשעו בתלמוד ויתירו לנו מאכלים ונשואים האסורים לנו, אז לא תהיה עוד תקומה לבריתנו יחד ובדמע נפּרד איש מאת רעהו מי יתן ואחר יקום, גדול ממני בתורה וחכמה, גדול ממני בכח דבר ה׳ להשיב לבבכם אל האמת ותשובו ותחיו אכן אם לא תשימו אל לב, תוסיפו סרה, תדעו, כי תוחלתכם נכזבה ועצת נפתלים נמהרה — העולה על רוחכם היה לא תהיה, לא נהיה כגוים אשר סביבותינו ואתם, אם לא תשובו, את שמכם תניחו למשל וישנינה בקרב ישראל עד עולם ורק בזאת תדעו לנו, יען אשר רק במעול מעל בקדש דמיתם לרפאות שבר נחלתנו, כמעט הבאשתם ריח כל תרופה וכל תקון בעיני ההולכים בתום בכל חדש, אף כי בקדש יסדתו, ימאסו, מדאגה מדבר פז ממקור נרפש בדמות עצתכם נובע”

החכם רבי דוד קאסל יצא במחאה נמרצה נגד המתקנים וישב לאל את כל משפטיהם, באמרו:

"הם אינם מוצאים בדת ישראל דבר הראוי להתקיים, ואולם דמיונם לפלוני הכפרי, אחרי אשר לא ידע קרוא ספר, חפּש אחרי משקפים לקרוא על ידם — הם יוצאים מן הגיטו בחפּזון ומשאירים את כל אשר להם בהגיטו, גם את המדות היקרות אשר שמרו עלינו כל ימי שבתנו בה, הם אומרים כי החובה עלינו לבטל את החלק הלאומי מדתנו למען נהיה נאמנים לארץ מולדתנו. אבל יגידו לי, כמה אנחנו גורמים הפסד לארץ מלדתנו? שמא הם יראים, כי בעת יתקע ה׳ בשופר גדול לחרותנו נמהר לעזוב את ארץ מולדתנו ונעזוב בה את בתינו ורכושנו, את מסלות הברזל אשר בנינו ואת שטרות המדינה אשר קנינו, הבזאת יהיה הפסד לארץ מולדתנו? הם מחליפים את השם “יהודי” על “ישראל” וחושבים, כי בשנוי השם ירמו את איביהם! מלאך המות ימצא את החולה גם אחרי שנוי שמו, ואויבינו ימצאונו גם תחת השם “ישראל” הם מתפּארים, כי סבלנים המה בדעות ודת לעומת אחיהם החרדים הממאנים בתקונים דתיים, אך זאת היא ענוה וסבלנות! עשרים ושמונה אנשים המתקנים נדב לבם לסבול את דעת ודת כל עם ישראל?! "

הריב בין המתקנים והחרדים התפּרץ מאד ויגיע עד הממשלה. גם חכמי הנוצרים התערבו בו. ומה יקרו דברי הכהן הפּרוטסטנטי פּולוס ניימן נגד המתקנים, באמרו:

“את התקון הדתי אנכי מבין כי יתאוו בני דת אחת לשוב למקורם הדתי, באשר היתה אמונתם בראשיתה ואולם מה הם עושים המתקנים הברלינים? הם יבררו להם מן הדת הישראלית כל דבר קל החביב להם וירחיקו כל דבר הקשה להם לקיימו וכן לא הם סרים למשמעת התורה, כי אם התורה סרה למשמעתם הבזאת תהיה דת ישראל מתוקנת? אם תשמעו למצער לדברי הנביאים, אז עליכם לדעת, כי כל התורה היתה חביבה להם ומפורש כתוב בתורה ה׳ ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם המשורר הקדוש התפּלל גל עיני ואביטה נפלאות מתודתך ואלו היו המתקנים בעלי דת באמת, כי אז יגעו ועמלו בתורה להבינה הם אומרים כי כבר נשתבחו המצוות המעשיות מאליהן, ואולם איזו מצוות נשתבחו — האם רק מתורה שבעל פה? הלא זנחו כבר מצות מילה ושבת הכתובות בתורה שבכתב כן אינם נזהרים במאכלות אסורות, ובמה הם נקראים יהודים? אתם אומרים, כי לפי השקפתכם אי אפשר לכם להתפּלל עוד לביאת משיח במובן מדיני ולאומי, טוב איפוא, האם מאמינים אתם בגאולה רוחנית? ולמה הרחקתם מסדר התפלה כל רמז לה? מה תשליכו שקוצים על העבר הנעלה שלכם? הנביאים העידו כי כאשר התקצף ה׳ על אבותיכם הרחיקם מעל אדמתם ואתם נותנים עוד שבת והודיה להשם על פזרו אתכם בגוים אם כן הדבר, היכן רמוזה בתפלתכם הדת החיובית, דת ישראל? אם אי אפשר לכם לצפּות לגאולה עתידה במובן לאומי ומדיני, אם תורת ישראל קדושה היא לכם אך ברוחניותה ולא בחקיה, הנה ראו לכם להתנצר, כי בדת הנוצרים תמצאו את כל מאויי נפשכם לפי השקפתכם ורצונכם”

אחרית הדבר היתה, כי המחדשים נקרעו כליל מאת המשמרים ויהיו לשני מחנות בערי אשכנז ואמריקה עד היום הזה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!