בדרך מתל־אביב לחיפה נקשרה בין שנינו שיחה על המוסד, שהוא עומד בראשו: בנק להלוואות. איש תואר, בעל השׂכּלה אקדמית וידיד הספרות, והרי הוא משוחח:
–…מקובל לחשוב, שאנחנו הננו עם קשה־לב, שלהוציא מידנו פרוטה קשה כקריעת ים־סוּף, שאנו דורשים ערובות מופרזות וכו'. אבל אילו ידעת, כמה אנשים פרטיים וגם גופים ציבוריים נושעו על ידנו! מובן, שאנחנו זהירים מאוד, בורחים מפּני “קרן הצבי” ואנו חוקרים ודורשים קודם על טיב האיש ומעשהו.
בינתיים הציץ לצד הדרך, נתרשם מהממטרות על פני השדות והמשיך:
– וגם אַל תחשוב, שהיסוד האידיאַליסטי חסר לנוּ. אדם כי יבוא ויבקש הלוואה, אנו שואלים קודם־כל: לשם מה? אם ענין פרטי בהחלט הוא, “אינדיווידוּאַלי”, הרי ברוב המקרים אנו דוחים. ברצון אנו נענים, כשיש כאן משום טובת הכלל, כשיש בכך משוּם סיוּע לבנין הארץ וכו'.
– אבל פעמים אתם נותנים גם תוך ריזיקו?…
– בלי ספק.
הוא שלח מבט מעורפל שמאלה, אל הים הסמוך והנמיך קולו כמדבּר אל עצמו:
– יש גם חובות אבודים…
וברגע זה נראה היה כקדוש.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.