רקע
דוד בן־גוריון
דברי תשובה [בסיום כרך ב]

חבר־הכנסת בן־אהרן ערער על כך שקושרים ההתגוננות האזרחית עם הצבא ושר־הבטחון, ואני מקבל הודעתו שאיננו מתכוון לשר־בטחון זה, אלא שבכלל אין הדבר, לדעתו, שייך לצבא ולבטחון. אני מרשה לעצמי לחלוק עליו. אין אנו יכולים לקחת בנידון זה דוגמה מאנגליה, אם כי בדברים רבים אפשר ללמוד מהם. באנגליה ישנו ציבור מחונך וממושמע באופן יוצא מן הכלל. אני מקווה שגם אצלנו יהיה הציבור במשך הזמן מחונך וממושמע, וידרש לכך אולי פחות זמן מאשר נדרש באנגליה. אולם יש לנו ענין עם העם הקיים, שאינו מצטיין בסדר ובמשמעת. איש אינו יודע מתי עלול לפרוץ האסון, ומבלי שתהיה יד אחראית מאומנת ומוכשרת בצבא להחליט מהר ולהטיל רצונה על כל הציבור לשם התגוננות אזרחית – עלול להתרחש אסון גם לציבור האזרחי וגם לצבא. גם אנשי הצבא הם אזרחים; יש להם נשים, ילדים והורים, ואם לא תהיה הגנה מספיקה על משפחת החייל בעורף יהיה לו קשה לעמוד בשקט ובמסירות בחזית, ולא יתכן שהמשטר, שאולי הוא טוב כשלעצמו ואולי אינו כל־כך טוב, הנהוג אצלנו בחיים, הציבוריים האזרחיים, יפעל גם בשעת מלחמה. בימי מלחמה צפויות סכנות לציבור האזרחי אולי יותר מאשר לצבא, והכרחי שאמצעי־ההגנה יופעלו במהירות גדולה ביותר, מתוך ידיעת הענינים, ובפיקוד מנוסה ואחראי של קצין־צבא. ההתגוננות האזרחית לא תהיה יעילה דיה אם בראש כל הפעולה לא יעמוד חייל מנוסה, קצין מוסמך.

נשמעה הצעה על גיוס־חובה למטרה זו עד בני 60. יש חיוב רב בהצעה זו, אבל ישנם גם חששות נגדה. גם בגיוס חיל המילואים נתחבט בשאלה על דבר המשך החיים האזרחיים התקינים, חיי המשק בשעת מלחמה. גורל המלחמה אינו תלוי רק בפעולות הצבא אלא גם בפעולת החקלאות, החרושת והבנין תוך כדי מלחמה, ואינני יודע אם אנו יכולים כבר לרתום למטרות מלחמה בלבד כל הישוב עד בני 60. אולם, אינני שולל רעיון זה בהחלט, ורצוי שוועדת החוץ־והבטחון תבחן הבעיה.

לא נראית לי ההצעה שארגונים ארציים ישתתפו באירגון זה. ההתגוננות בהכרח שהיא לוקאלית, ורק אירגונים מקומיים ורשויות מקומיות צריכים לפעול בענין זה.

* * * * *

אני מצטער שבתוך הדברים שאינם שייכים כלל לענין זה, נאמרו על־ידי חבר־הכנסת מרידור דברים שהם פשוט לא־נכונים. לא דובר אף פעם – מר מרידוד – ״על שלום בכל מחיר״. אני אחד מאלה שדיברו וידברו למען השלום – ולא רק דיברו וידברו אלא גם יעשו כל המאמצים למען שלום. גם תוך כדי המלחמה דיברתי על שלום, ולא לשם הצהרה בעלמא, אלא מתוך כוונה להגיע לשלום, ולא אחמיץ – כל זמן שאני שליח האומה – כל הזדמנות להגיע לידי שלום עם שכנינו הערבים. אבל אינני זוכר שמישהו – איזה אדם אחראי – דיבר על שלום בכל מחיר. ולמה לך הסילוף הזה?

* * * * *

בענין מקלטים, נשאלה השאלה מי יבנה אותם, ובשאלה זו כאילו ״נתהפכו היוצרות״. חבר הכנסת מזור מתנגד לכך שבעלי־הבתים יבנו מקלטים. אבל דוגמת הערעור על ההנחה שממנה יוצא החוק הזה, שמקלט הוא חלק של בית, ולא יתכן בית בלי מקלט, אפשר לבוא ולערער: למה צריך בעל־בית לבנות הגג? הדייר רוצה דירה שלא יכנס בה הגשם – יתקין הוא בעצמו הגג.

המקלט הוא חלק של הבית. כשם שבעל־בית צריך לתת לדייר כל השירותים המהווים דירה, כך הוא צריך לתת לו גם מקלט. לקנין פרטי יש זכויות ויש גם חובות. אם ישנה הלאמה – תהיה הלאמה, אבל אי־אפשר שההכנסה תהיה פרטית וההוצאה מולאמת, לא יתכן שרק המדינה תישא בעול המקלטים. כי מי היא המדינה? מי ישא בהוצאות אלה? האם נטיל הוצאות המקלטים בתל־אביב על תושבי המעברות ולא על תושביה?

אני מצטרף להצעה שהוצעה כאן על־ידי חברת הכנסת כהן שבמפקדה הארצית ובמפקדות האזוריות תשתתפנה נשים. לפי החוקה שלנו אין כל מניעה שגם בראש הצבא תעמוד אשה. ואני שמח לראות בצבא נשים הממלאות תפקידים גבוהים, לאו דווקא כנשים אלא כאזרחים. אך במפקדות יש צורך שתכהן אשה בתור אשה כי בשעת מלחמה האשה תשא בעול יותר מהגבר. היא תשא בעול הדאגה לילדים ולבית. איני יודע אם יש לפרט זאת במיוחד בחוק, אך יש להבטיח שבמפקדת הארצית ובמפקדות האזוריות תשבנה אשה אחת או שתים, כי האשה בעת המלחמה ממלאה תפקיד גדול ועזרתה המוסרית רבה.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35587 יצירות מאת 1816 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!