רקע
דוד בן־גוריון
הודעה על ירושלים

י״ד בכסלו תש״י — 5.12.1949


בישיבה התשעים ושלוש של הכנסת הראשונה

כידוע לכם, דנה עכשיו עצרת האו״ם בבעיית ירושלים ומקומותיה הקדושים.

מדינת־ישראל היא חברת או״ם, לא מתוך נוחות פוליטית, אלא מתוך אדיקות עמוקה ומסרתית בחזון שלום עולמי ואחוות עמים, שהנחילו לנו נביאי ישראל — ושאירגון או״ם חרתוֹ על דגלו.

חברוּתנו זו מחייבת אותנו להגיד מכאן, מעל במת הכנסת הראשונה לישראל, לכל האומות המכונסות בעצרת האו״ם ולכל שוחרי שלום וצדק בעולם, את מה שבלב עם ישראל מאז היותו לאומה מאוחדת תחת שרביטו של דוד המלך לפני שלושת אלפים שנה — בדבר ירושלים עיר־קדשו ובדבר יחסו לקדשי כל הדתות.

בהכרזתנו על מדינת־ישראל המחודשת, מיום 14 במאי 1948, הצהרנו והתחייבנו קבל ההיסטוריה והעולם, ש״מדינת־ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות! תשמור על המקומות הקדושים. של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות׳׳. בהתאם לכך הודיעה משלחתנו באו״ם, שמדינת־ישראל מתחייבת לכבד כל הזכויות הקיימות ביחס למקומות הקדושים והבנינים הדתיים בירושלים, מבטיחה חופש פולחן וגישה חפשית בלא כל הפליה לכל המקומות הקדושים והבנינים הדתיים שברשותה, מקיימת זכות הצליינים מכל האומות והדתות לבקר במקומות הקדושים במדינה וחופש תנועה לכוהני־הדת, והיא מסכימה שיקוים מצד או״ם פיקוח יעיל על המקומות הקדושים ועל הזכויות הקיימות, כפי שיוסכם בין או״ם ובין מדינת־ישראל.

יחד עם זאת אנו רואים חובה להצהיר, שירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי־נפדד.ממדינת־ישראל — כשם שהיא חלק בלתי־נפרד מההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב־לבה של מדינת־ישראל. אנו גאים על כך, שירושלים נתקדשה גם בעיני בעלי דתות אחרות, וברצון ובנפש חפצה נבטיח כל הסידורים וההקלות הדרושים, שכל בעלי הדתות האחרות יספקו צרכיהם הדתיים בירושלים ותינתן מצדנו כל העזרה לאו״ם להבטיח סידורים אלה.

אולם אין אנו מעלים על דעתנו שאירגון האו״ם ינסה לעקור את ירושלים ממדינת־ישראל או לפגוע בריבונותה של ישראל — בבירת־הנצח של ישראל.

פעמיים בתולדות עמנו נעקרנו מירושלים — רק לאחר שנוצחנו במלחמת־דמים אכזרית על־ידי כוחות מרובים וחזקים משלנו — כוחות בבל ורומא. קשרינו עם ירושלים בימינו אלה אינם פחות עמוקים מאשר היו בימי נבוכדנצר וטיטוס פלאביוס; וכשירושלים נתקפה אחרי ארבעה־עשר במאי 1948, ידע הנוער הלוחם שלנו לחרף נפשו על בירת קדשנו, לא פחות משעשו זאת אבותינו בימי הבית הראשון והשני.

אין אנו מניחים אף רגע, שאירגון האו״ם ינסה להוציא את ירושלים בכוח מידי ישראל. ואנו מצהירים, שישראל לא יוותר על ירושלים מרצונו הטוב, כשם שלא ויתר במשך אלפי שנה על אמונתו, על יחודו הלאומי ועל תקוותו לשוב לירושלים ולציון — למרות רדיפות שאין משלן בהיסטוריה.

אומה אשר קיימה בנאמנות במשך אלפיים וחמש מאות שנה השבועה שנשבעו הגולים הראשונים על נהרות בבל, לא לשכוח את ירושלים — אומה זו לא תשלים לעולם עם הפרדת ירושלים. וירושלים היהודית לא תקבל על עצמה שום שלטון זר — לאחר שאלפי בניה ובנותיה שחררו בפעם השלישית מולדתם ההיסטורית וגאלו את ירושלים מהשמדה והרס.

אין אנו עושים עצמנו שופטים על או״ם — על שלא נקפה אצבע בזמנו, כשמדינות אחרות, חברות או"ם, הכריזו בגלוי מלחמה על החלטות או״ם מיום 29. בנובמבר 1947, וניסו בכוח הזרוע למנוע הקמת מדינת־ישראל, להשמיד הישוב העברי בארץ הקדושה ולהרוס את ירושלים עיר־הקודש על ישובה היהודי.

לולא הצלחנו לעמוד בכוחנו־אנו בפני התוקפנים שמרדו באו״ם — היתה ירושלים היהודית נמחית מעל פני האדמה, הישוב היהודי היה נשמד ומדינת־ישראל לא היתה קמה. ואין אנו יכולים לראות עוד כל תוקף מוסרי בהחלטות או״ם מ־29 בנובמבר; לאחר שאו״ם לא הצליח לבצע החלטותיו. הרי החלטת 9 בנובמבר על ירושלים, לדעתנו, בטלה ומבוטלת.

הנסיון לקרוע את ירושלים היהודית ממדינת־ישראל — אינו עשוי לקיים השלום במזרח, ופחות מכל — בירושלים עצמה. ישראלים ימסרו נפשם על ירושלים לא פחות מאנגלים על לונדון, רוסים על מוסקבה ואמריקאים על וושינגטון.

זוהי הפעם הראשונה בתולדות הארץ, שהמדינה השלטת בירושלים מקבלת על עצמה מרצונה החפשי את העיקרון של פיקוח בינלאומי על מקומות־הקודש בעיר זו. אולי אין זה מקרה, שזה נעשה ע״י העם שעשה את ירושלים למרכז קדושה עולמית ובידי הממשלה הראשונה שנבחרה על־ידי תושבי ירושלים.

ואנו מקווים, שהדתות המכבדות קדושת ירושלים, והאומות הדוגלות כמונו בעקרונות השלום והצדק — יכבדו זכויות ישראל בירושלים, כשם שישראל מכבדת זכויות כל הדתות בבירת קָדשה ובמדינתה הריבונית.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35633 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!