רקע
דוד בן־גוריון
חוק שירות הבטחון (תיקון), תש"י – 1950

מוצעים לפניכם 12 תיקונים בחוק שירות־הבטחון, מקצתם טכניים וסגנוניים ומקצתם שינויים עניניים במבנה שירות־החובה. חלק מהתיקונים באו להסיר ספקות אשר התעוררו עקב ביצוע החוק, מחוסר בהירות בניסוח הראשון, או באו לספק צרכים מעשיים אשר נתגלו תוך כדי הביצוע, שהמנסח לא עמד עליהם לכתחילה. חלק מהתיקונים דרושים למען הבטיח יעילות הצבא לאור המציאות והמסקנות הנובעות מחוק שירות־הבטחון, המשחרר משירות־חובה כל מי ששירת שנתיים בצבא.

אתחיל מהתיקונים העיקריים. כאשר הבאתי לפניכם החוק המקורי לפני חמישה חדשים, ציינתי שבעיית־הבעיות של צבאנו היא איכותו העליונה, המקצועית והחלוצית. כשהוגש אז החוק, לא יכולנו לדעת עדיין כמה מבעלי איכות גבוהה זו משתי הבחינות ירצו ויוכלו להישאר בצבא־הקבע כמתנדבים, לאחר תוֹם השנתיים של שירות־החובה. עכשיו אנו יודעים זאת פחות או יותר, והמספר אינו מספיק לגמרי. יש כמה וכמה סיבות לדבר. רבים מהכוחות הדרושים לצבא נמצאים כבר בשירות הרבה שנים. אלה הם מתנדבים ותיקים ששירתו שנים רבות – לפני קום צבא־הגנה לישראל – בהגנה, בפלמ"ח, בנוֹטרוּת, ביחידות צבאיות ובבריגדה במלחמת־העולם השניה. ולאחר שמלאו להם שנתיים בצבא־הגנה לישראל לפי חוק שירות־הבטחון, הם רוצים לשוב לחיים האזרחיים. בארץ יש מחסור בבעלי־מקצוע מכל המינים, ואלה מבעלי־המקצוע שהספיקו להשתחרר מהצבא קודם לכן, הסתדרו בתנאים טובים בחיים האזרחיים, וחבריהם בצבא נמשכים אחריהם. אנשי המשקים החקלאיים דרושים למשק, שסבל קשה בזמן המלחמה ואיבד כוחות צעירים מעוּלים ביותר. רבים בצבא רוצים להמשיך בלימודיהם שנפסקו לרגל המלחמה, או רוצים להשתלם במקצוע מסוים. אינני מתכוון להצדיק עוזבי הצבא בנימוקים אלה, אלא להסביר המצב.

בארץ נפוצה דעה מוטעית ומסוכנת, שעם הקמת המדינה, נעשים כל הדברים בתוקף חוק ובמנגנון פקידותי, ואין צורך בהתנדבות חלוצית, כי המדינה היא כביכול כל־יכולה. עדיין ציבורנו אינו מבין דיוֹ, שאמנם כוחה המחייב של המדינה הוא גדול ורב, אבל אינו כל־יכול, ובלי התנדבות מתמדת של כל חלקי הציבור – התנדבות לשמור על בטחון המדינה, לקלוט עולים, לבנות הארץ וליישב השממה – לא נעמוד במשׂימות הגדולות שההיסטוריה היהודית הטילה על דורנו.

אני בטוח שמַעין ההתנדבות החלוצית לא דלל בקרבנו, ואני מאמין שבמשך הזמן יבואו מתנדבים מטובי הנוער לצבא־הגנה לישראל, כי אין יעוד גדול וחיוּני יותר לדורנו, מאשר לשקוד על בטחונה של מדינת־ישראל.

אולם לפי שעה, עלינו לקחת בחשבון עוּבדות המציאוּת. אנו עומדים עכשיו בגרעוֹן של כמה וכמה אלפים בצבא־הקבע. ביחוד יש מחסור בבעלי־מקצוע מכל המינים, ועלינו למלא את החסר בעזרת תיקונים מתאימים בחוק שירות־הבטחון, תיקונים במבנה משרתי־החובה, מתוך מגמה להרבות באימון בעלי־מקצוע ומפקדים, אשר בלעדיהם גם לא נוכל לקלוט את המגוּיסים הטירונים בני ה־18 ולא נוכל לעמוד בצרכים המינימליים. יש להדגיש שאימון בעלי־מקצוע דורש זמן יותר מרובה ותכנון מוקדם ומחוּשב מראש. לשם כך מוּצעים כאן שלושה תיקונים יסודיים:

א. כל יוצא צבא בן שמונה־עשרה הנדרש לשרת בשירות מקצועי או בתפקיד הכרוך בהכשרה ממושכת יותר – בהצעת־החוק קוראים לו שירות מומחי – יהיה דינו כדין אלה שנדרשים לשרת בחיל־הים ובחיל־האוויר, ויהיה פטור, אם ימָצא ראוי לשירות, מהכשרה חקלאית.

ב. כל יוצא צבא מבן עשרים ומעלה שיגוּיס לשנתיים לפי חוק שירות־הבטחון לפני אוקטובר 1951 – יהיה פטור אף הוא מהכשרה חקלאית.

ג. האשה בצבא, חוץ מנשים המשתחררות לפי החוק (אשה הרה, אֵם לילד, אשה נשואה) או מטעמי מצפון והכרה דתית – תשרת עשרים וארבעה ולא שנים־עשר חודש. בשנה הראשונה תשרת בעיקר בהכשרה חקלאית, ובשנה השניה בתפקידים מיוחדים בלתי־קרביים, כגון: פקידות, טלפון וראדיו, נהגוּת וכדומה, כפי שיקָבע בתקנות. התברר לנו שבמצב הנוכחי לא יספיק לנו כוח האדם הדרוש למלא תפקידים מקצועיים אלה אם נסתפק בשירות של גברים בלבד. ואשה יכולה בנקל למלא תפקידים אלה ולהצליח בהם. בתנאים אלה אין כל הצדקה להפליה זו שבן ישרת עשרים וארבעה ובת רק שנים־עשר חודש. הקניית מקצוע לבנות בצבא יהיה לברכה גם למשק המדינה בכללו וגם לבנות עצמן.

תיקון אחר – חישוב הגילים – בא להסיר ספק אשר נתעורר לרגל ניסוח בלתי־בהיר. החוק הקיים קובע יום אחד בניסן, ולא ברור אם יום אחד בניסן שקובע הגיל, הוא גם היום שקובי הגיוס. ואין לגייס אלא לאחר א' בניסן. אנו מציעים שתהיינה שתי קבוצות של בני שמונה־עשרה: קבוצה א' – כל מי שימלאו לו 18 שנה בין האחד בתשרי ובין האחד בניסן. אלה אפשר יהיה לגייס מיד לאחר האחד בתשרי; קבוצה ב' – אלה שימלאו להם שמונה־עשרה שנה בין האחד בניסן ובין האחד בתשרי, כל אלה אפשר יהיה לגייס מיד אחרי א' בניסן.

תיקונים אחדים מתיחסים לחי־המילואים ולעתודות. כוחנו הצבאי העיקרי לא יהיה מבוסס על הצבא המגויס, לא על השנתונים בני שמונה־עשרה, ולא על חיל־הקבע, אלא על עתודות (חיל־המילואים). לפי החוק המקורי חייבים גברים עד גיל 39 ונשים עד גיל 34 לשרת חודש בשנה ועוד יום אחד בכל חודש. גברים מגיל 40 ועד גיל 49 חייבים בשירות של ארבעה־עשר ימי שירות רצופים בכל שנה ועוד יום אחד בכל חודש. אנו מציעים עכשיו שאת יום השירות בחודש אפשר יהיה להחליף ב־12 שעות לא־רצופות, לנוחות משרתי העתודות, באופן שכל איש יוכל להתאמן שעה או שעתיים בזמנו הפנוי, בתנאי ששעות אלה לא יחולו בשבתות ובמועדי ישראל.

תיקון נוסף בא למלא פגם שחל בחוק המקורי לרגל שכחה: בחישוב שנות שירותו של החייל, בשירות סדיר או במילואים, לא יקחו בחשבון את הזמן שבילה במאסר לרגל פסק־דין צבאי או אזרחי, או שנעדר מהצבא ללא רשות.

כמו כן נתעורר ספק אצל עורכי־הדין אם לפי נוסח החוק הקיים יש להכניס תקופת התנדבות בחישוב שתי שנות שירות. לפי החוק הקיים חייב אדם לשרת שתי שנים. נתעורר הספק, אם אדם אשר שירת תקופה מסוימת לא לפי צו, אלא בהתנדבות – התיחשב לו התקופה הזאת או לא? החוק בא להבטיח שיקחו בחשבון גם תקופת ההתנדבות.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!