לפתע, רעב נורא תוקף אותי, איזה רִיק בבטן. מסעדה קטנה בסמיכות מקום, שולחן פנוי אחרון. מסוחררת, אני צונחת על הכיסא, מרימה את ראשי.
מי אני? איפה אני? מלצרית צעירה מתקרבת, חייכנית. התפריט בידה, פנקס ההזמנות והעט מוכן לרשום. והיא שואלת אותי: “את רוצה להזמין?…”
– כן, משהו חם… אני גוועת ברעב… מקרוני, הנה בחרתי. מקרוני מוקרמים. זה מה שהוא תמיד אכל כדי שיהיה לו כוח לחזור למגרש. אלוהים, איפה אתה?…
אט־אט אני מתאוששת. ספל קפה, והחשבון. המלצרית מחייכת כשאני מבקשת ממנה דפים לבנים כדי לכתוב. לא יודעת מה, מילים מילים… מסתכלת עלי במבט סקרן אך דיסקרטי ואומרת לי: “נדמה לי שאני מכירה אותך, אפילו בטוחה… ראיתי את התמונה שלך באיזה מאמר… זו את, נכון? את כותבת?”
אני מספרת לה בקצרה על ביקורי בבית הקברות הסמוך.
משלמת, קמה,
צריך להמשיך ללכת…
המלצרית פותחת לי את הדלת.
– אלה הם החיים, היא אומרת לי.
– כן, אלה החיים ילדתי.
מה שמך?
– מור.
מדי פעם אני חוזרת לבית הקברות,
למסעדה הקטנה.
מור חזרה ללימודים
אלה החיים…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.