רקע
ישראל זמורה
הקומדיה

א

אם נכונה ההנחה, שמדרגתה של האמנות ביצירה מן היצירות נבחנת על־ידי מדת ההרמוניה, שהשרה היוצר בין הנגודים שבעולמנו המובלטים באמצעות נושאו – הרי שהקומדיה הוא הז’נר הספרותי היפה ביותר לבחינה זו. כאן אי־אפשר להבליע את ההרמוניה ולסמוך על פרושים מאוחרים שיגלוה; אם אין היא נראית לעין וכובשת כל לב – אין הקומדיה ראויה לשמה המכובד.

הנה כי כן הצליח הצרפתי שרל בודלר והגדיר את טעמה של הקומדיה במסתו “על מהותו של הצחוק” הגדרה מפתיעה בקצורה וחכמתה שבה: “דבר מופלא, הראוי באמת לתשומת לבנו, הוא שלובו של היסוד הבלתי־נתפס של יופי ביצירות, שנועדו להוקיע בעיני האדם את כעורו המוסרי והפיסי. ודבר שאינו פחות מסתורי: מחזה־תוגה זה מעורר בנו עליצות־אלמות, שאין לה כל תקנה”.

אכן, ליצירת קומדיה טובה לא די ליוצרה בכשרון אחד. עליו להיות מבורך בכמה וכמה כשרונות. יוצר הקומדיה הוא האיש האוהב את השלמות בחיים, ה“משוגע” לשלמות זו ורואה שכל אדם יהיה מסגל אותה לעצמו. לפיכך דוקא הוא־הוא הרואה לחסרונות ועוונות, הפוגעים פגיעה עמוקה בטעמו, שורטים ומכאיבים. ולא די שהוא רואה בהם אלא הוא רוצה בתקונם ומאמין באפשרות התקון. יוצר הקומדיה הוא בעל־טנדנציה מובהק ביצירתו, וידוע הדבר, שהטנדנציה עלולה להכשיל גם סופרים בעלי יכולת גדולה מאד. ליד כשרונות אלה של תפיסה ושל כונה טובה, צריך שיהיה גם הכשרון הגדול ביותר להיות צוחק ומצחיק עם הוקעת עוון וחסרון, כלומר: להיות טוב־לב מתוך כעס ורוגז. והרי כשרון זה בלבד הוא תמצית סופית מכמה וכמה כשרונות חשובים. ולא פלא היא העובדה, כי נער יספור את מספרם המועט של יוצרי קומדיות גדולים בספרות העולמית. סרואנטס, מולייר, גוגול וכמה עוד משעור קומתם של אלה?


ב

מענין מאד: ה“נפשות” שבקומדיה נפשות ממש הן. אין אתה יכול, שלא לראותן מתהלכות לפניך בבשרן ודמן. המגוחך לעולם אינו מופשט ולהלכה, אלא למעשה וקשור בנושא חי. ומאידך – אין לך “גבור” ביצירה, שתהיה בו מדה גדולה כל־כך של בדיה ושל פנטסיה כמו ב“גבור” הקומדיה. ואף לשם כך צריך כשרון וכשרונות; לתאר לפנינו אנשים מגוחכים בחסרונותיהם ועוונותיהם, גחוך עד כדי אבסורד ממש, כלומר: חסרונות ועוונות מגוחכים בקיצוניות שבהם, שאין אדם יכול להתקיים עמהם בחיים אפילו שעה אחת, ואף על פי כן אתה רואה אותם חיים ומציאותיים מאוד; מי מאתנו ראה באמת ובמו־עיניו יצור חי, שכ“ד שעות ביום, כל יום־ויום מחייו, יהיה דון־קישוט, הליסטקוב, טרטיוף, או ז’ורדן זה אשר ב”גם הוא בין האצילים"?


ג

יוצר הקומדיה הגדול יודע את הסוד החשוב האחד: אסור לו להעביר נגד עינינו “גבור” בעל חסרונות רבים, מושחת בהרבה מיני שחיתות, אדם שאין לו תקנה מכל הבחינות. אדם כזה לא יעורר בנו צחוק גם אם יהיה מגוחך מאוד, הוא יעורר בנו רחמים בלבד. גבור הקומדיה הוא תמיד בעל חסרון אחד, חסרון פאר־אכסלנס, ואם כי חסרון זה שולט על כל דבוריו והלוכיו – אתה מאמין באפשרות התקון, אולי על־ידי ההוקעה והצחוק הבא בעקבותיה.

נמצא, שגבור הקומדיה הוא, אמנם, חי וקים, בשר־ודם, שאתה רואו ומשמשו, ואף על פי כן־אין אתה רואה אותו על כל תכונותיו, לפיכך אתה יכול להניח, שיש לו מעלות, אלא שתכונה אחת מגוחכת בו. הוה אומר לא אדם הוא הגבור בקומדיה אלא תכונה מגוחכת אחת, תכונה קונסנקונטית מאוד במגוחך שבה, והאיש הקרוא בשמו אינו אלא נושאה האביר.

ליצירה, שיש בה כל־כך הרבה פרכות ונגודים, כמו בקומדיה, לא יתכן יוצר בעל כשרון בינוני או פחות מזה. אין יצירה אלא בניה, וזו עיקרה, כידוע, יסוד מוצק ועמוק, העשוי לשאת בנין, שיש בו תמיד כובד ומשקל, שאסור שיתערער מפני רוח מצויה. ויסודה של הקומדיה הריהו התכונה האחת המגוחכת, והיא גם הבנין על קומותיו, על כבדו ונויו שבו; לבנות פבולה ממשית, שיש בה נפשות אחדות, אינטריגה ספורית־דרמטית, שיש בה שלמות עם קשר בין העצמים – הכל מסביב לתכונה אחת ולמענה דוקא. צריך הרבה דמיון, חדות־חיים ויכולת־חבור גדולה מאוד, ואין יוצר קומדיה אלא מי שיש בו כל התכונות האלה כאחת.

ספור־המעשה שבקומדיה מן ההכרח שיהיה רצוף תמיד מקרים נפרדים ובכל־זאת מקושרים בקשר שבדרך־הטבע. כל מקרה לעצמו מעורר בך צחוק, אבל הוא גם נוטע חשש, כי הנה־הנה יתמוטט הכל, הגבור יכשל, הוא מוכרח להכשל, כי הכל כל־כך לא טבעי, לא בריא, לא נורמלי, אבסורדי ממש. ועל כן אתה צוחק־צוחק ולבך חרד־חרד! ועל יוצר הקומדיה שומה בכל זאת למצוא תמיד “הפי־אנד” ואת ה“הפי אנד” הזה בשביל טרגדיה דוקא לא קשה למצוא. שם יהיה הוא בגדר מקרה אחד ממין זה, ואלו בקומדיה הרי הכל “הפי אנד” וצריך ה“הפי אנד” שב“הפי אנד”. ודבר זה לא קל ולא פשוט הוא: צריך למצוא טעם יפה לאבסורד. חכמה רבה היא, שיוצר הקומדיה מחויב להיות מבורך בה.


ד

שרל בודלר אומר: “יש להודות: את מצב הרוח הפיוטי המופלא, שהוא תנאי קודם לכל גרוטסקה אמתית, אנו מוצאים אצלנו לעתים רחוקות, במדה של התמדה ושבשווי־משקל; מזמן לזמן אנו נתקלים ומוצאים אוצר גנוז זה. אם לז’נר כזה – הרי יש לציין כמה מיצירותיו של מוליר, שלצערנו ממעטים לקראן ולהציגן, בין השאר – ‘החולה המדומה’ ו’גם הוא בין האצילים' ודמויות קרנבל של קלו”.

הקומדיה הטובה, זו שנוצרה בידי יוצרים משעור קומתו של מוליר, זמנה תמיד, בכל עם ומדינה, למהדרין מן המהדרין בטעם, ולא־כל־שכן בימים קשים ועצובים.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1818 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!