רקע
ישראל זמורה

אחד הגלויים העתיקים ביותר של רוח אנוש יוצרת היא החידה; לפי אריסטו, החידה היא – “מטפורה שחבורה עלה יפה”; יסוד־היסודות של החידה הלא היא הבינה בהקשים, זו ההבחנה הדקה בין דבר אחד למשנהו על־ידי השואתם זה לזה, הלא היא חכמת הפרלליזמים; ואם כי סוג זה של יצירה בנוי על חשובים ושקולים ויש בו משהו מרוחה של המתמטיקה – בכל זאת אין חידה קרויה אמנותית, אלא בשעה שיש בה מניחוחה של שירה, כגון החידות העבריות התנ"כיות של שמשון; ובכל הדורות כמעט הזקיקו עצמם משוררים ידועים לתהלה לחבורן של חידות פרוזות וחרוזות בישראל ובגויים; הנה כי כן נשמרו חידות נפלאות שחדו אותן וירגיל וציצרו, פנלון, בואלו, שילר וכד‘; ואלו אצלנו ידועות חידות מדהימות ומפתיעות ביפי צורתן שחדו רובם של משוררי ישראל בספרד: ר’ שמואל הנגיד, ר' שלמה אבן גבירול, ר' משה אבן־עזרא, ר' אברהם אבן עזרא, ר' יהודה הלוי, ורבים וכן חשובים; צדקו ויפו דברי המשורר נ. אלתרמן בהגדירו באזני חידות אלו כמו “שירים שנושאם־כותרתם כתוב למטה, במקום שיהא למעלה, כרגיל”; ואמנם, מי שיקרא, למשל, את חידותיו של ר' יהודה הלוי על הפירות, ביחוד על הרמון, וראה בעליל שאלה הם שירים ממש, אלא בצורה מיוחדת ולפי תכנית אדריכלית קבועה מראש; ומובן מאליו ששירים־חידות עיקרם הראשון הוא – השעשוע, ברוב המקרים – שעשוע חברתי, ועל כן יש בו משום עדות מן העדויות לאפיה של החברה, המקיפה את יוצר־החידה, ולטעמו של הזמן שבו חי ופעל; ומה גם שחידות מיועדות ברוב המקרים לחברים, לידידים, למכרים והן גם כמין חליפת מכתבים משעשעים; כן, החידה היא שעשוע־מלים, משחק בחריפות־המוח, בחדוד המחשבה, מין התחרות נעימה ואפילו התנצחות הגורמת הנאה, כי על כן היא רוחנית־תרבותית; אם תרצו יש בה משהו ממשחק האשקוקי, אבל משחק שבעל־פה, שבדמיון ובהנחה, ולא בכלים מוחשים; אלא שאם קוראים לאשקוקי בשם “משחק־מלכותי”, מותר לכנות את החידה בשם “משחק פיטני”; ואם במיטב החידות העממיות הפרוזאיות אנו מוצאים צביון פיוטי, בחידותיהם החרוזות של משוררים גדולים ומפורסמים – לא כל שכן; ואם משורר כר' אברהם אבן־עזרא שם ראש מעינו שחידתו תהיה מורכבת וידועת־חריפות, ופיוטיותה באה לה באופן בלתי־צפוי וכדרך־אגב, הרי ר' יהודה הלוי – גם חידתו נבעה ממקור הרוך של הפיוט, ואלו המחבוא והמסתור, ההכרחי בזה, בא כאלו בלא יודעין ובמקרה; אכן, גם החידה אינה טובה אם אין בה מצביונו המיוחד של מחברה.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!