רקע
ישראל זמורה
חוקרי־שירה ומדקדקים

אשרי הקורא, ששעתו משחקת לו (בנטותו מדרך־ההרגל ליהנות מספרים שערכם בטוח ושמחתו מהם לא מפוקפקת אצלו), כשהוא נוטל חבור שנושאו מלומד־מוגבל, שעיקרו תועלת דוקא ולפתע־פתאום מתגלה לו, שהחוקר הזה, איש המקצוע, מורה ההוראה ה“יבשה” – משורר הוא; אכן, רבה מאד היא החדוה השמורה למענך אם הצלחת להבליג על פחדך מפני שפע הערות בספר עבה, כגון אלה שבספר “ביאור לדיואן של שירי החול” לרמב“ע מאת ד”ר ח. בראדי ז“ל, אם התחלת ממש לקרוא הערות אלו, הערה הערה לעצמה, תוך השואה לנושאה המקורי – ואתה ממשיך בכך עד הסוף; רבה החדוה – משום שלמדת לדעת כי הבנתו והבחנתו אינם פרי של חכמה בלבד, אלא גם של אהבת־שירה, וגם של שירה שהיא ממהותו של החוקר המלומד! שקול זה של מלים בזהב, זו ההערכה של קוצו־של־יוד בפז, אורך־רוח נפלא זה, עם עמל קשה של נעור אבק מספרים ישנים וכתבי־יד עתיקים – אם כל אלה אינם הופכים למעשה שהנו מדכדך את הנפש, אלא אדרבא, – אתה חש כי התרוממות־רוח מפעמת אותם ואתה מבחין בחדוה ערה לפכים קטנים, כביכול, – האם לא תבין כי רק מי ששירה נשמת־אפו מסוגל לעשות ולהצליח באלה? ידיעה עמוקה והבחנה דקה בהבדלים בין לקצב לקצב, בין מין אחד של חרוז לבין משנהו, זו הכוי שאדם נכוה מאות אחת מוטעית והוא נודד מבית־נכאת לבית נכאת כדי למצוא את שורש הטעות ואת הצדוק של ממש להשערת תקונו, – תכונות־לב אציליות הן; ודאי, – גם לשטח זה של חקירה באמנות נטפלים משותקי־טעם וגסי־יד, ממש כמו למעשה הפיוט עצמו, אבל מי שחך בוחן לו, – הוא לא יתעה לזמן ממושך, כי שוב ישוב ויבדיל בין הקלפה, שיזרקנה, לבין התוך, שישמרנו, וידע להוקיר ולהכיר תודה למשוררים, השרים בדרך של חקירת־שירה, – כד”ר ח. בראדי, כד“ר א. א. הרכבי, דוד כהנא, זכרונם לברכה, או כחיים שירמן, מנחם זולאי, א. מ. הברמן, יבדלו לחיים; וכחוקרי־שירה אלה, או אחרים דומיהם, כן גם המדקדקים ברוכי האהבה ללשון, על אותיותיה ותנועותיה, המתייסרים ביסורים ללא־נחמה מכל פגיעה ברגש קל, חס ושלום, הסולדים סלוד של יאוש ממש מסירוס מינו של עצם, תאר או פועל, הבוכים בכי מר לכתיב מלא או חסר – לא בעלי “מלאכה” אחת הם, לא מלמדים סתם בעלמא, אלא אבירים גדולי־לב, עדינים במחשבה ואנינים ברוח! לא לחנם אנו מוצאים מדקדקים ששמותיהם הם: ר' סעדיה גאון, דונש בן לברט, ברוך שפינוזה, ר' אברהם אבן עזרא! נסו נא והשלו את עצמכם באורך־רוח וקראו לאט־לאט, מתוך ציון מכוון וממושך, בספוריו של פרופיסור בכר: “נצני הדקדוק”, ר' אברהם אבן עזרא המדקדק”, קראו נא את מכתבי שד"ל בשאלות של דקדוק הלשון, את ספרי הדקדוק ומאמריהם של האחרונים שבינינו: – ר' דוד ילין ושל ר' יצחק אפשטיין זכרונם לברכה, של א. אברונין יבדל לחיים, ואם אינכם נוקשים בהרגלים – שוב תודו על שעה יפה ששחקה לכם בנטותכם מדרך־המלך בבקוש הנאה מספרים ובטיולכם גם במשעולים “צרים” רבי אור ומשופעים תפארת רעולת־פנים ומדברת בלשון של מדע ומחקר; העבודה! – כשם שכל משורר גדול ואמתי אינו אלא מי שהנהו גם מדקדק בכוח, כן כל מדקדק גדול ואמתי אינו אלא מי שהנו גם משורר בכוח. –



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!