רקע
ויקטור הוגו
המכשפה מפריס (Notre-Dame de Paris)
ויקטור הוגו
תרגום: יעקב שטיינברג (מצרפתית)

עטיפה קדמית המכשפה מפריס (2).jpg

כרך ראשון

 

סֵפֶר רִאשׁוֹן    🔗

א. הָאוּלָם הַגָּדוֹל    🔗

לִפְנֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיָמִים תִּשְׁעָה־עָשָׂר, מִיּוֹם שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בֹּו, הֵקִיצוּ בְּנֵי פָּרִיס לְקוֹלָם שֶׁל כָּל הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר הָלְמוּ בְּכֹחַ רַב בִּמְלֹא תְּחוּמָם שֶׁל שְׁלֹשֶת הַפַּרְוָרִים, הֲלֹא הֵם הָעִיר הָעַתִּיקָה, רֹבַע הַדָּרוֹם אוֹ פַּרִוַר הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְרֹבַע הַצָּפוֹן שֶׁל הָעִיר.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִשְׁאַר לְשִשִּׁי בְּיָנוּאַר זֶה שְׁנַת 1482 כָּל זֵכֶר בַּהִסְטוֹרְיָה. לֹא הָיָה בּוֹ מִשּׁוּם חִדּוּשׁ כְּלָל בְּאוֹתוֹ מְאֹרָע שֶׁגָּרַם מֵאָז הַבֹּקֶר תְּנוּעָה וְהִתְרַגְּשׁוּת לְפַעֲמוֹנֶיהָ וְלַאֲנָשֶׁיהָ שֶׁל פָּרִיס. לֹא הָיְתָה כָּאן הִתְנַפְּלוּת מִצַּד בְּנֵי פִּיקַרְדְּיָה אוֹ בְּנֵי בֻּרְגּוּנְדִיָּה, לֹא הִתְכּוֹנְנָה מַעֲרָכָה גְדוֹלָה לְשֵׁם צַיִד, לֹא פָּרְצוּ מְהוּמוֹת שֶׁל סְטוּדֶנְטִים בְּכֶרֶם לָאַס, לֹא בָּא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר “אֲדוֹנֵנוּ רַב הַחֶסֶד, מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר הוֹד לוֹ וּמוֹרָא”, אַף לֹא נֶעֶרְכָה תְּלִיָּה מְהֻדֶּרֶת בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס לִכְבוֹד רַמָּאִים וְגַנָּבוֹת. הַדָּבָר שֶׁקָּרָה לֹא הָיָה גַם אֶחָד מִמִּקְרֵי הַהַפְתָּעָה הַמִרֻבִּים בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וְלֹא נִכְנְסָה הָעִירָה אֵיזוֹ צִירוּת שֶׁהִיא, שֶׁאֲנָשֶׁיהָ דַשֵּׁי צִבְעוֹנִין לְבִגְדֵיהֶם וְהֵם מְקֻשָּׁטִים בַּאֲגֻדּוֹת נוֹצוֹת. רַק שְׁנַיִם יָמִים עָבְרוּ מֵעֵת שֶׁבָּאָה בְּשַׁעֲרֵי פָּרִיס הַתַּהֲלוּכָה הָאַחֲרוֹנָה מִסּוּג זֶה, הֲלֹא הִיא מִשְׁלַחַת הַצִּירִים הַפִלֶמִיִּים שֶׁתַּפְקִידָהּ הָיָה לְהָקִים אֶת בְּרִית הַנְּשׂוּאִין בֵּין יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר שֶׁל צָרְפָת וּמַרִגָּרֵטָה לְבֵית פְלַנְדְּרִיָּה, וְהִיא שֶׁהָיִתָה לְמוֹרַת רוּחַ לִכְבוֹד הַקַּרְדִּינַל לְבֵית בֻּרְבּוֹן, הוֹאִיל וְזֶה רָצָה לַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְמַלְכּוֹ וְעָרַךְ מִשּׁוּם כָּךְ קַבָּלַת פָּנִים רַבַּת נִמּוּס לְכֹל אוֹתָהּ הַחֲבוּרָה הַתְּפֵלָה, שַׁאֲנָשֶׁיהָ מְשַׁמְּשִׁים רָאשֵׁי עָרִים בִּפְלַנְדְּרִיָּה, וְהָיָה מְבַדֵּחַ אוֹתָם בְּעַל כָּרְחוֹ בְּבֵיתוֹ, הוּא אַרְמוֹן בֻּרְבּוֹן, עַל יְדֵי “מַחֲזוֹת נֶחְמָדִים שֶׁתָּכְנָם רָצוּף מוּסָר, מַחֲזוֹת מְבַדְּחִים וַהֲלָצוֹת”, בָּהּ בָּעֵת שֶׁגֶּשֶׁם שׁוֹטֵף נִתַּךְ עַל הַשְּׁטִיחִים הַנֶּהְדָּרִים שֶׁנִּתְלוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן.

שִׁשִּׁי בְּיָנוּאַר זֶה, שֶׁלְּפִי דִבְרֵי יַ’ן יְלִיד טְרוֹהַם הָיָה “יוֹם תְּשׁוּאוֹת לְכָל תּוֹשָׁבֵי פָּרִיס”, נִקְבַּע מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת לִהְיוֹת חַג כָּפוּל: הוּא כְּאֶחָד יוֹם הַמֶּלֶךְ וְיוֹם שִׂמְחָתָם שֶׁל הַמּוּקְיוֹנִים.

הַדָּבָר נַעֲשָׂה לְחֹק, כִּי בְּיוֹם זֶה יַדְלִיקוּ אוּרִים לְשִׂמְחָה עַל מִגִרַשׁ גְּרֶב, יְסַדְּרוּ קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַנִּקְרֵאת בְּרַק וְיַעֲלוּ עַל הַבָּמָה בְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט מַחֲזֶה דָתִי. אוֹר לְאוֹתוֹ יוֹם הֻכַרז הַחַג בָּרְחוֹבוֹת לְקוֹל תְּרוּעוֹת חֲצוֹצְרוֹת עַל יְדֵי מְשָׁרְתָיו שֶׁל הַשּוֹפֵט הַגָּדוֹל, שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים אֶת מְעִילֵי אֲזֵנָם הַסְּגֻלִּים עִם הַצְּלָבִים הַגְּדוֹלִים וְהַלְּבָנִים בִּמְקוֹם הֶחָזֶה.

הֲמוֹן תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, גְּבָרִים וְנָשִׁים, נָעוּ אֵפוֹא מֵאָז הַבֹּקֶר כְּגַלִּים וְהִתְחִילוּ זוֹרְמִים מִכָּל הָעֲבָרִים, לְאַחַר שֶׁנִּסְגְּרוּ דַלִתוֹת הַבָּתִים וַחֲנֻיּוֹת הַמִּמְכָּר, לִשְׁלֹשֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים. כָּל אֶחָד מִבֵּין הֶהָמוֹן נָטָה לְכָאן אוֹ לְכָאן: זֶה בָּחַר בְּאוּרֵי הַחַג, זֶה בַּמֲעֶרֶכת הַלִּבְנִים שֶׁבַּכְּנֵסִיֹּה, הַשְּׁלִישִׁי בַּמַּחֲזֶה הַדָּתִי, וְיֵשׁ לֵאמֹר לְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט וְהַיָּשָׁר הַמָּצוּי אֵצֶל הַפָּרִיסָאִים פּוֹשְׂקֵי הָעֵינַיִם, כִּי הָרֹב הַגָּדוּל מִבֵּין הֶהָמוֹן הָלַךְ לִרְאוֹת בָּאוּרִים, שֶׁהַדְלָקָתָם יָפָה הָיְתָה בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַשּׂוֹרֵר בַּחוּץ, אוֹ בַּמַּחֲזֶה הָעוֹמֵד לַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה בָּאוּלָם הַסָּתוּם וְהַסָּפוּן שֶׁבָּאַרְמוֹן; וְכִי אוֹהֲבֵי־שַׁעֲשׁוּעִים אֵלֶּה נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַשְׁאִיר לְנַפְשׁוֹ אֶת עֵץ הַלִּבְנֶה הַמּוֹרִיק וְהֶעָלוּב וּלְהַפְקִיר אוֹתוֹ לִבְדִידוּת וּלְקֹר בַּחֲצַר הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַמְכֻנָּה בְּרַק.

הֲמוֹנֵי הָעָם זָרְמוּ בְּעִקָּר לְעֵבֶר הַמְּבוֹאוֹת שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט, כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ כִּי הַצִּירִים הַפְלֶמִיִּים הַנִּמְצָאִים זֶה יוֹמַיִם בְּפָרִיס, גָּמְרוּ בְּדַעְתָּם לִהְיוֹת עוֹמְדִים בָּאַרְמוֹן כְּדֵי לִרְאוֹת בְּהַצָּגַת הַמַּחֲזֶה וּבְסֵדֶר הַבְּחִירָה שֶׁל אַפִּיפְיוֹר הַמּוּקְיוֹנִים, שֶׁאַף הוּא עוֹמֵד לִהְיוֹת בָּאוּלָם הַגָּדוֹל.

אוֹתוֹ יוֹם לֹא קַל הָיָה הַדָּבָר לַחְדֹּר לְתוֹךְ הָאוּלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּחְשַׁב בַּיָּמִים הָהֵם לְאוּלָם הַמְקֹרֶה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעוֹלָם (מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאָז לֹא קָבַע עֲדַיִן סוֹבֵל אֶת מִדָּתוֹ שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל הַנִּמְצָא בְּאַרְמוֹן מוֹנְטַרְגִּיס). לַמַּבִּיטִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת נִרְאֶה הָיָה הַמִּגְרָשׁ לִפְנֵי אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט כִּדְמוּת יָם שֶׁחֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה רְחוֹבוֹת הִשְׁתַּפְּכוּ לְתוֹכוֹ וְהֵבִיאוּ מִדֵּי רֶגַע זֶרֶם חָדָשׁ שֶׁל רָאשִׁים. גַּלֵּי הֶהָמוֹן הַזֶּה, הַמִּתְרַבֶּה וְהוֹלֵךְ בְּלִי הֶרֶף, הָיוּ נִשְׁבָּרִים לִקְצוֹת הַבָּתִּים, אֵלֶּה שֶׁהִתְרוֹמְמוּ פֹּה וָשָׁם בְּתוֹךְ אַגַּן הַמִּגְרָשׁ הַשָּׂרוּעַ כְּכֵפִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל קִצְבֵי הָרִים. עַל פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת, הַחוֹצוֹת אֶת חָזִית הָאַרְמוֹן הַבְּנוּיָה בַּסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, עָלָה וְיָרַד בְּלִי הֲפוּגוֹת שֶׁטֶף כָּפוּל שֶׁהוֹסִיף לִזְרֹם, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּבֵּר עַל פְּנֵי רַחֲבַת הַבֵּינַיִם בִּשְׁתֵּי צַלְעוֹת הַמַדְרֵגוֹת הַמִּתְפָּרְדוֹת. כְּאֶשֶׁד מַיִם בְּלֵב יָם כֵּן פָּלְטוּ בְּלִי הֶרֶף הַמַדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת גַּלֵּי אָדָם לְתוֹךִ הַמִּגְרָשׁ. הַקּוֹלוֹת, הַצְּחוֹק וְשַׁעֲטַת הָרַגְלַיִם שֶׁל אַלְפֵי בְּנֵי אָדָם הָיוּ לְרַעַשׁ אַדִּיר וְלַהֲמֻלָּה גְדוֹלָה. לִפְרָקִים גָּדְלוּ הַשָּׁאוֹן וְהַהֲמֻלָּה עַד לְמַעְלָה רֹאשׁ, בְּעֵת שֶׁהַזֶּרֶם, הַסּוֹחֵף אֵת כָּל הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים לְעֵבֶר צֵלַע הַמַּדְרֵגוֹת הָרֹאשָׁה, נִרְתַּע לְאָחוֹר, נִתְעַרְבֵּב וְהִכָּה גַלִּים לְכָל הָעֲבָרִים; כְּשֶׁבַּלָּשׁ הִתְחִיל מְחַלֵּק חֲבָטוֹת, אוֹ כְּשֶׁסּוּסוֹ שֶׁל אַחַד הַחַיָּלִים, הַנִּמְנִים עַל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, בָּעַט לְאָחוֹר בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו בְּכַוָּנָה לְהָשִׁיב אֶת הַסֵּדֶר עַל כַּנּוֹ: – לְפִי הַמָּסֹרֶת הַנָּאָה שֶׁעָבְרָה מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן לְמִשְׁמָר הַפָּרָשֵׁים שֶׁבַּמְדִינָה וּמֵהֶם לְחֵיל הַגַּ’נְדַּרְמִים שֶׁל פָּרִיס.

לְיַד הַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת, לְיַד אֲרֻבּוֹת הַגַּג וּבִמְרוֹם הַגַּגּוֹת צָבְאוּ לְאַלְפֵיהֶם טוּבֵי אֶזְרָחִים שְׁקֵטִים וּכְשֵׁרִים, שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בָּאַרִמוֹן בְּשֶׁפַע הָאֲנָשִׁים הָרַב וְלֹא בִּקְשׁוּ לְנַפְשָׁם שׁוּם דָּבָר חוּץ מִזֶּה; כִּי לֹא מְעַטִּים הֵם הָאֲנָשִׁים בְּפָרִיס שֶׁדַּי לָהֶם לְהִסְתַּכֵּל בַּמִּסְתַּכְּלִים, וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ רַבִּים שֶׁכָּל קִיר חוֹמָה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת מָקוֹם לְאֵיזֶה מְאֹרָע שֶׁהוּא, נִרְאֶה לָהֶם כְּדָבָר מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

אִלּוּ יָכְלנוּ אֲנַחְנוּ, הַחַיִּים בִּשְׁנַת 1830 לָשִׂים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ עִם מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפָּרִיסָאִים בְּנֵי הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשִׂרֵה, אִלּוּ כְּמוֹהֶם נִתַּן לָנוּ לָבוֹא דְחוּקִים, מְרוּטֵי צַד וְכָתֵף וּדְרוּכֵי רֶגֶל אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל לְאֵין קֵץ שֶׁל הָאַרְמוֹן, אוּלָם זֶה שֶׁהָיָה מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם 6 לְיָנוּאַר שְׁנַת 1482, – כִּי אָז שָׂבַעְנוּ גַם אֲנַחְנוּ עֹנֶג וְשַׁעֲשׁוּעִים לְרֶגֶל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה וְהָיִינוּ רוֹאִים מִכָּל צַד דְּבָרִים עַתִּיקִים בְּמִדָּה רַבָּה כָּל כָּךְ שֶׁהַלָּלוּ הָיוּ נִרְאִים לָנוּ כַּחֲדָשִׁים לְגַמְרֵי.

אִם הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי הַקּוֹרֵא, נְנַסֶּה וּנְתָאֵר לְפָנָיו אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁהָיָה מְקַבֵּל, כְּפִי שֶׁקִּבַּלְנוּ אֲנַחְנוּ, תּוֹךְ כְּדֵי הִכָּנְסוֹ אֶל הָאוּלָם וּמִדֵּי הִתְעָרְבוֹ בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים הַלְּבוּשִׁים חֻלְצוֹת אוֹ מְעִילִים אוֹ שִׂמְלוֹת נָשִׁים.

עוֹד בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן תֶּחֱרַשְׁנָה אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ וְעֵינֵינוּ תֻּכֶּינָה בְּסַנְוֵרֵים. מֵעַל לְרֹאשֵׁנוּ מִתְקַמֶּרֶת כִּפָּה בַּעֲלַת שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת שֶׁצִּפּוּיָהּ צִיּוּרִים חֲרוּתִים בְּלוּחוֹת עֵץ וְהִיא צְבוּעָה כְּעֵין תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וּמְקֻשָּׁטָה בְּפִרְחֵי זָהָב; מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ רִצְפָּה עֲשׂוּיָה לְסֵרוּגִין שַׁיִשׁ שָׁחוֹר וְלָבָן. לְפָנֵינוּ, רָחוֹק מֵאִתָּנוּ כִּשְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה צָעִדים, מִתְרוֹמֵם עַמּוּד כַּבִּיר, אַחֲרָיו עוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד. כָּל הָעַמּוּדִים הֵם שִׁבְעָה בְּמִסְפָּר וְנִמְשָׁכִים בְּשׁוּרָה לְאֹרֶךְ הָאוּלָם, זֶה שֶׁנּוֹשֵׂא בְּאֶמְצַע רָחְבּוֹ אֶת גֶּשֶׁר הַקְּשָתוֹת אֲשֶׁר לְכִפָּתוֹ. מִסָּבִיב לְאַרְבַּעַת הָעַמּוּדִים הָרִאשׁוֹנִים קְבוּעוֹת חֲנֻיּוֹת מִמְכָּר, הַמַּבְרִיקוֹת בִּשְׁלַל זְכוּכִית וּסְחוֹרוֹת צַעֲצוּעִים מְעַוְּרוֹת עֵינַיִם, מִסָּבִיב לִשְׁאָר הָעַמּוּדִים הַשְּׁלשָׁה עוֹמְדִים סַפְסָלִים עֲשׂוּיִם עֵץ אַלּוֹן, וְהֵם נִרְאִים שְׁחוּקִים עַד בְּלִי דַי וַחֲלָקִים לְמִשְׁעִי מֵרֹב שֶׁבֶת עֲלֵיהֶם הֲמוֹן נִשְׁפָּטִים לְבוּשֵׁי מִכְנָסַיִם וְעוֹרְכֵי־דִין לְבוּשֵׁי גְלִימוֹת שְׂרָד. וּבְכָל הָאוּלָם מִסָּבִיב, לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת הַגְּבוֹהִים וּבֵין הַדְּלָתוֹת, בְּתוֹךְ כָּל מִשְׁקָע שֶׁבַּקִּיר וְעַל יַד כָּל עַמּוּד – עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף פְּסִילֵי הַמְּלָכִים שֶׁל צָרְפַת, הָחֵל מִן הַמֶּלֶךְ פָרָמוּנְד: הַשַּׁלִּיטִים הַחַלָּשִׁים יְדֵיהֶם שְמוּטוֹת וּמֶבָּטֵיהֶם נְטוּיִם כְּלַפֵּי מַטָּה; הַגִּבּוֹרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, הַמְהֻלָּלִים בִּגְלַל מִלְחֲמוֹתֵיהֶם נוֹשְׂאִים כְּאַמִּיצִים אֶת רֹאשָׁם וְאֶת יְדֵיהֶם כְּלַפֵּי מָרוֹם. וְאוּלָם בַּחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים וְהַמְקֻמָּרִים תַּבְרֵקְנָה הַשְּׁמָשׁוֹת בִּשְׁלַל אֶלֶף צִבָעִים; בַּמְּבוֹאוָת הָרְחָבִים אֲשֶׁר לָאוּלָם תִּרְאֶינָה עֵינֵינוּ דְלָתוֹת מְהֻדָּרוֹת בִּלְבוּשׁ פִּתּוּחִים נָאֶה לִמְאֹד; וְאֵלֶּה כֻּלָּם – הַכִּפָּה, הָעַמּוּדִים, הַקִּירוֹת, מָעֲשֵׂה הַכַּרְכֹּב, הַכִּיּוּר, הַדְּלָתוֹת וְהַפְּסִילִים – מְכֻסִּים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף בְּצִיּוּרֵי תְּכֵלֶת וְזָהָב, הֵם הַצִּיּוּרִים שֶׁעֵינָם מוּעֶמֶת כְּבָר בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בָּהֶם, וּבִשְׁנַת 1549 לַסְּפִירָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּעֵת אֲשֶׁר דּוּ־בְּרֵיל, לְפִי הַמָּסֹרֶת, הִשְׁתָּאָה עוֹד לְיְפָים, נֶעֶלְמוּ כְּבָר לְגַמְרֵי מִתַּחַת לְאָבָק וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ. נְתָאֵר לָנוּ עַכְשָׁו אֶת הָאוּלָם הָאַדִּיר הַזֶּה, שֶׁצּוּרָתוֹ רְבוּעָה, כְּשֶׁהוּא מוּאָר בָּאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל יוֹם יָנוּאַר וּמָלֵא עַל גְּדוֹתָיו הָמוֹן מְגֻוָּן וְרַב־תְּשׁוּאוֹת, הַזּוֹרֵם לְיַד הַקִּירוֹת וּמַכֶּה אֶת דְּכִי גַּלָּיו אֶל שִׁבְעַת הָעַמּוּדִים, – וּנְקַבֵּל רֹשֶם כְּלָלִי מִן הַתְּמוּנָה שֶׁאָנוּ בָּאִים עַכְשָׁו לְתָאֵר אֶת פְּרָטֶיהָ הַמֻּפְלָאִים.

נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי לוּלֵא רָצַח רָבַיַאק אֶת הַמֶּלֶךְ הֶנְרִי הָרְבִיעִי, לֹא הָיוּ מְצוּיוֹת תְּעוּדוֹת מִשְׁפָּטוֹ שַׁל רָבַיַאק וְלֹא הָיוּ שְׁמוּרוֹת בַּלִּשְׁכָּה שֶׁבְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט; וְהַשֻּׁתָּפִים לִדְבַר עֲבֵרָה זֶה לֹא הָיוּ רוֹאִים צֹרֶךְ לְעַצְמָם לַהַעֲבִיר אֶת הַתְּעוּדוֹת הַלָּלוּ מִן הָעוֹלָם; לוּלֵא זֶה לֹא הָיוּ דְרוּשִׁים מַבְעִירֵי בְּעֵרָה, מֵאֵין בְּרֵרָה אַחֶרֶת בְּיָדָם, לְהָטִיל דְּלֵקָה בַּלִּשְׁכָּה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַנְּיָרוֹת וּלְהַעֲלוֹת בָּאֵשׁ אֶת אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט כְּדֵי לִשְׂרֹף לְאֵפֶר אֶת הַלִּשְׁכָּה; וְלוּלֵא כָּל אֵלֶּה לֹא הָיְתָה בָּאָה לָעוֹלָם הַדְּלֵקָה שֶׂבְּשְׁנַת 1618, וְכָךְ הָיָה קַיָּם וְעוֹמֵד עֲדַיִן הָאַרְמוֹן הָעַתִּיק עַל אוּלַמּוֹ הַגָּדוֹל וְהַיָּשָׁן וְהַמְחַבֵּר הָיָה יָכֹל לֵאמֹר לַקּוֹרֵא: לֵךְ שָׁמָּה וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ; וּשְׁנֵינוּ הָיִינוּ פְּטוּרִים מֵחוֹבָה: הַמְחַבֵּר – לְהוֹצִיא תֵּאוּר מִתַּחַת יָדוֹ, וְהַקּוֹרֵא לִקְרֹא תֵּאוּר־דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא בְּכִשְׁרוֹן מָצוּי. אֱמֶת חֲדָשָׁה זוֹ מַרְאָה לָנוּ, כִּי בַּעֲקֵב מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים כְּרוּכוֹת כַּמָּה תּוֹצָאוֹת בִּלְתִּי מְשֹׁעָרוֹת מֵרֹאשׁ.

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט הָיָה יָכֹל לַעֲלוֹת בָּאֵשׁ אַף לוּלֵא הָיוּ לְרָבַיַאק שֻׁתָּפִיםִּ בִּדְבַר הָעֲבֵרָה; אוֹ אִלּוּ הָיוּ לוֹ שֻׁתָּפִים וְהַלָּלוּ לֹא שָׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶם בַּדְּלֵקָה שֶׁפָּרְצָה בִּשְׁנַת 1618. מְאֹרָע זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בֵּאוּרִים וּשְׁנֵיהֶם מִתְקַבְּלִים עַל הַדָּעַת. רֵאשִׁית: אוֹתוֹ כּוֹכַב הָאֵשׁ, רָחְבּוֹ רֶגֶל וְקוֹמָתוֹ אַמָּה, שֶׁיָרַד עַל הָאַרְמוֹן, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ הֵיטֵב מְאֹד, לְאַחַר חֲצוֹת, אוֹר לְיוֹם לְמַרְס. שֵׁנִית: בֵּית־הַשִּׁיר בֶּן אַרְבַּעַת הַחֲרוּזִיםהַיְדוּעִים אֲשֶׁר לְתֵאוֹפִיל:

בִּשְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים בְּלִי חֲנִינָה

בְּעִיר פָּרִיס הַמַּעֲטִירָה: –

עֲדַת קַנָּאִים לָבְשָׁה קִנְאָה

וְאֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּט בְּאֵשׁ הִבְעִירָה.

אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ פֵּרוּשׁ כָּפוּל־שְׁלֹשָה זֶה, הַבָּא לְבָאֵר מִצַּד הַפּוֹלִיטִיקָה וְהַטֶּבַע וְהַפִּיוּט אֶת שְׂרֵפָתוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁנַת 1618 – הִנֵּה דְבַר הַשְּׂרֵפָה הוּא לְצַעֲרֵנוּ עֻבְדָּה קַיֶּמֶת. כַּיּוֹם הַזֶּה יֵשׁ רַק שְׂרִידִים מְעַטִּים. הַסִּבָּה לְכָךְ הוּא הָאָסוֹן, וּבְעִקָּר הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן לִחַדֵּשׁ אֶת הָאַרְמוֹן כְּצוּרָתוֹ וְשֶׁהִשְמִידוּ עַד תֹּם מַה שֶׁנִצַּל מִן הַשְּׂרֵפָה; לֹא נִשְאַר אֶלָּא מְעַט מְאֹד מִבֵּית־מִשְׁכָּנָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל מַלְכֵי צָרְפַת, מִבִּנְיַן אַרְמוֹן הַקַּדְמוֹנִים זֶה שֶׁכְּבָר בִּזְמַנּוֹ שֶׁל פִילִיף הַיָּפֶה חוֹפְפָה עָלָיו שֵׂיבָה רַבָּה, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים לִמְצֹא אֶת עִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל חֶלְקֵי הַבִּנְיָן הַנֶּהְדָּרִים אֲשֶׁר הוּקְמוּ עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ רוֹבֶּרְט וְתֹאֲרוּ בַּסֵּפֶר עַל יְדֵי הֶלְגַּלִדּוּס. מִכָּל זֶה לֹא נִשְׁאַר כִּמְעַט דָּבָר. מַה נִשְׁאַר מֵחֲדַר הַלִּשְכָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר לוּאִי הַקָדוֹשׁ “נִכִנַס לַחֻפָּה?” וּמַה שָׂרַד מִן הַגַּן שֶׁשָּׁם עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה מִשְׁפָּט, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְעִיל עָשׂוּי אֲרִיג קָמֵלוֹ, עוֹטֶה גְלִימָה לֹלא שַׁרְוֻלִּים הָעֲשׂוּיָה צֶמֶר גַּס, מְעֻטָּף עַל כָּל אֵלֶּה מְעִיל שָׁחוֹר וְהוּא מֵסֵב בִּשְׁכִיבָה עַל שְׁטִיחִים וּלְצִדּוֹ “י’וֹאַנְוִיל”? הֵיכָן הוּא הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ שָׁכַן הַמֶּלֶךְ סִיגִיסְמוּנִד? וְאַיֵּה חַדְרוֹ שֶׁל שַׁרְל רְבִיעִי? וְחַדְרוֹ שֶׁל יוֹחָנָן־בֶּן־בְּלִי־אֶרֶץ? הֵיכָן הוּא גֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר מֵעֲלֵיהֶן הִכְרִיז שַׁרְל הַשִּׁשִּׁי אֶת פְּקֻדַּת הַחֶסֶד שֶׁלּוֹ? וְזֶה לוּחַ הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׁם עָמַד מַרְסֶל בְּעֵת שֶׁחִנֵּק לְעֵינֵי יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אֶת רוֹבֶּרְט בֶּן קְלֶרְמוֹנְט, הוּא הַמַּרְשָׁל שֶׁל שַׁמִפַּנְיָה? וְאוֹתוֹ בֶּן־שַׁעַר קָטֹן שֶׁשָּׁם נִקְרְעוּ אִגְּרוֹת הַכְּהֻנָּה שֶׁל בֶּנֶדִיקִט, הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁכְּנֶגֶד, וַאֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָצְאוּ מְבִיאֵי הָאִגְּרוֹת הָאֵלֶּה כְּשֶׁהֵם לְבוּשִׁים וַחֲבוּשִׁים לְשֵׁם קַלָּסָה מְעִילֵי דוּכָן וּמִצְנְפוֹת חַשְׁמַנִּים וְהֵם הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה פֻּמְבִּית בְּכָל חוּצוֹת פָּרִיס? וַאַיּוֹ הָאוּלָם הַגָּדוֹל עַל צְבָעָיו בְּזָהָב וּבִתְכֵלֶת שָׁמַיִם, עַל קֶשֶׁת כִּפָּתוֹ הַמְקֻמֶּרֶת, עַל פְּסִילָיו וְעַל עַמּוּדָיו? וְאַיֵּה כִּפָּתוֹ הָאַדִּירָה הַמְצֻפָּה מִקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה בְּצִיּוּרֵי אֶבֶן מַעֲשֵׂה סִתּוּת? וְחֶדֶר זֶה שֶׁהָיָה מָשׁוּחַ כֻּלּוֹ זָהָב? וְאַרְיֵה הָאֶבֶן, שֶׁהָיָה נִצָּב בְּפֶתַח הַבַּיִת, רֹאשׁוֹ מוּרָד, זְנָבוֹ שָׁמוּט לוֹ בֵּין רַגְלָיו וְכֻלּוֹ, כְּאַחַד הָאֲרָיוֹת אֲשֶׁר בְּכִסֵּא שְׁלֹמֹה, אוֹמֵר רוּחַ שְׁפָלָה, מְסַמֵּל אֶת הַכֹּחַ הַיּוֹצֵא מִן הַמִּשְׁפָּט? וְהֵיכָן הֵן הַדְּלָתוֹת הַיָּפוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת הַצְּבוּעִים לְהַפְלִיא? וְהֵיכָן צִפּוּי הַבַּרְזֶל מַעֲשֵׂה מִקְשָׁה אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַפַּחַד בְּלֵב בִּיסְקוֹרְנֶט? וְכָל חֲרֹשֶׁת הָעֵץ הַחֲמוּדָה שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל דֶּה־הַנְסִי? מָה עוֹלֵל הַזְּמָן, מָה עוֹלְלוּ יְדֵי הָאֲנָשִׁים לְכָל יְצִירוֹת הַפְּלָאִים הָאֵלֶּה? מַה נִתַּן לָנוּ תְּמוּרַת כָּל אֵלֶּה; תְּמוּרַת כָּל קוֹרוֹת הֶעָבָר אֲשֶׁר לַאֲבוֹתֵינוּ וּתְמוּרַת כָּל אוֹתָהּ הָאֳמָנוּת הַגּוֹטִית? הַכִּפּוֹת חַסְרוֹת־הַצּוּרָה הַמְקֻמָּרוֹת לְמֶחֱצָה, מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל מַר דֶּה־בְּרוֹס, זֶה הָאַדְרִיכָל הַלֹּא־יִצְלָח שֶׁבָּנָה אֶת כּוֹתֶרֶת הַשַּׁעַר אֲשֶׁר לְסֶן־גֶ’רְוֶה – אֵלֶּה נִתְּנוּ לָנוּ תְּמוּרַת הָאֳמָנוּת; וּבִמְקוֹם הִסְטוֹרְיָה יֵשׁ לָנוּ הַזִּכְרוֹנוֹת הַתְּפֵלִים הַקְּשׁוּרִים בְּעַמּוּד הַקָּלוֹן, זֶה שֶׁבַּת־קוֹל יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ וְאֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא פִּטְפּוּט הֶבֶל שֶׁל אֲנָשִׁים מֵעֵין פַּטְרוּ1. לְכָל אֵלֶּה אֵין כָּל עֵרֶךְ. –נָשׁוּב אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְהַנָּכוֹן אֲשֶׁר בָּאַרְמוֹן הַיָּשָׁן וִהַנָּכוֹן.

שְׁנֵי קְצוֹתָיו שֶׁל מֻצָּב עֲנָקִי זֶה לֹא הָיוּ אַף הֵם בִּבְחִינַת מָקוֹם רֵיק: הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה תָּפוּס עַל יְדֵי לוּחַ הַשַּׁיִשׁ הַמְפֻרְסָם, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מֵעוֹר אֶחָד וְהָיָה אֶחָד בָּעוֹלָם לְפִי גָדְלוֹ בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב וּבַגֹּבַהּ – כַּדָּבָר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ סִפְרֵי הָאֲחֻזָּה הָעַתִּיקִים הַמְסַפְּרִים עַל כָּךְ בְּסִגְנוֹן הֶעָלוּל לְעוֹרֵר קִנְאָה אֵצֶל גֶּרְגַּנְטוּאַ, “אַף הוּא נְצִיב שַׁיִשׁ מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ”; בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי נִמְצָא חֲדַר הַתְּפִלָּה הַקָּטֹן, שֶׁשָּׁם כָּרַע לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר לִפְנֵי הָעַלִמָה הַקְּדוֹשָׁה בְּצַוּוֹתוֹ לִפְסֹל בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד אֶת דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ מִשַּׁיִשׁ, וּלְשָׁם גַּם הֶעֱבִיר הַמֶּלֶךְ הַזֶּה אֶת הַפְּסִילִים שֶׁל קַרְל הַגָּדוֹל וְלוּאִי הַקָּדוֹשׁ, בְּלִי לַחֲשֹׁשׁ לַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה בְּשׁוּרַת הַפְּסִילִים שֶׁל הַמְּלָכִים – כִּי הַאֲמֵן הֶאֱמִין שֶׁשְּׁנֵי הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה זְכוּת גְּדוֹלָה נוֹדַעַת לָהֶם בַּשָּׁמַיִם כְּמַלְכֵי צָרְפַת. חֲדַר תְּפִלָּה חָדָשׁ זֶה, שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּנְיָנוֹ אֶלָּא לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים, הוּקַם כֻּלּוֹ בְּטַעַם נֶחְמָד לְפִי סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה הַנֶּאֱצָל וּמַעֲשֵׂה הַסִּתּוּת וְהַגִּלּוּף הַנִּפְלָאִים, שֶׁצִּיְּנוּ בְּצָרְפַת אֶת סוֹף תְּקוּפָתָהּ שֶׁל אֳמָנוּת הַבִּנְיָן הַגּוֹטִית וְהוֹסִיפוּ לָתֵת אוֹתוֹתֵיהֶם עַד לְאֶמְצַע הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה בְּמִשְׂחֲקֵי הַדִּמְיוֹן רַבֵּי־הַקֶּסֶם אֲשֶׁר לָרֶנֶסַנְס. הַכּוֹתֶרֶת הַקְּטַנָּה וְהַמְפֻלֶּשֶׁת שֶׁעַל גַּבֵּי הַשַּׁעַר הִיא בְּיִחוּד הָיְתָה מַעֲשֵׂה־אֳמָנוּת מֻשְׁלָם שֶׁכֻּלּוֹ עֲדִינוֹת וָחֵן: מַרְאֶהָ הָיָה כְּמַרְאֵה כּוֹכָב הֶעָשׂוּי רִקְמַת תְּחָרִים.

בְּאֶמְצַע הָאוּלָם, כְּנֶגֶד הַדֶּלֶת הָרֹאשָׁה, הוּקְמָה מֵעֵין רָמָה שֶׁתָּפְסָה מָקוֹם עַד לְחוֹמַת הַבַּיִת וְהָיְתָה מְכֻסָּה רִקְמַת זָהָב, וְעַל רָמָה זוֹ – דֶּרֶךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל הַמַּעֲבָר הַמּוֹלִיךְ אֶל חֲדַר הַזָּהָב – סֻדַּר מָבוֹא מְיֻחָד בִּשְׁבִיל הַצִּירִים הַפְלֶמִיִּים וְאוֹרְחִים נִכְבָּדִים אֲחֵרִים שֶׁהֻזְמְנוּ לָבוֹא לְהַצָּגַת הַמַּחֲזֶה.

לְפִי הַמִּנְהָג הָיוּ צְרִיכִים לְהַצִּיג אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה עַל לוּחַ הַשָּׁיִשׁ. אוֹתוֹ בֹּקֶר הוּכְנָה הָרְחָבָה לְשִׁמּוּשָׁהּ; עַל לוּחַ הַשַּׁיִשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁפָּנָיו נִתְרַסְּקוּ לְגַמְרֵי תַּחַת עִקְּבֵיהֶם שֶׁל לַבְלָרֵי בֵּית הַפַּרְלָמֶנְט, הוּקַם בִּנְיַן־קוֹרוֹת גָּבֹהַּ לְמַדַּי שֶׁרַחֲבָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַנִּרְאֵית הֵיטֵב בְּכָל הָאוּלָם, הָיְתָה צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹם־הַצָּגָה, בָּהּ בָּעֵת שֶׁפְּנִים הַבִּנְיָן, שֶׁכִּסּוּ אוֹתוֹ סָבִיב בִּיֶרִיעוֹת שְׁטִיחִים, נוֹעַד לִהְיוֹת חֲדַר לְבִישָׁה לַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּמִּשְׂחָק. סֻלָּם, שֶׁהֶעֱמִידוּ בְּפַשְׁטוּת גְּמוּרָה מִבַּחוּץ, צָרִיךְ הָיָה לְשַׁמֵּשׁ מַעֲבָר מֵחֲדַר הַלְּבִישָׁה אֶל בָּמַת הַמִּשְׂחָק, וְכָל הָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים הָיוּ צְרִיכִים לִדְרֹךְ בִּשְׁלַבָּיו הַזְּקוּפִים. לֹא הָיְתָה כָּאן שׁוּם הוֹפָעַת־פִּתְאֹם, שׁוּם הִתְפַּתְחוּת־עִנְיָנִים בַּמִּשְׂחָק וְשׁוּם מַרְאֵה־קֶסֶם תֵּאַטְרָלִי שֶׁלֹּא נִגְזַר עֲלֵיהֶם לְטַפֵּס בַּסֻּלָּם, – הָהּ, תְּמִימוּת יְשָׁרָה וִיקָרָה זוֹ שֶׁבָּאֳמָנוּת וּבְחָכְמַת מְכוֹנוֹת.

לְיַד אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ שֶׁל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ עָמְדוּ אַרְבָּעָה שׁוֹטְרִים, מֵאֵלֶּה הַכְּפוּפִים לִפְקִיד בֵּית הַמִּשְׁפָּט וּמְמֻנִּים לְהַשְׁגִיחַ עַל שַׁעֲשׁוּעֵי הָעָם גַּם בִּימֵי הַחַגִּים וְגַם בְּיָמִים שֶׁנְּדוֹנֵי בֵּית־דִּין מוּצָאִים לְמִיתָה. הַמַּחֲזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, מִדֵּי הַשְׁמִיעַ הַשָּעוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָאַרְמוֹן אֶת הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה. מוּבָן שֶׁלְּגַבֵּי הַצָּגָה תֵּאַטְרָלִית הָיְתָה זוֹ הַתְחָלָה בִּמְאֻחָר; אוּלָם הַדָּבָר נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְכַבֵּד אֶת זְמַנָּם שֶׁל הַצִּירִים.

וְהִנֵּה כָּל הֶהָמוֹן הָרַב כָּבר עָמַד וְחִכָּה מֵאָז הַבֹּקֶר. מִסְפָּר רָב מִבֵּין הַקַּרְתָּנִים הַסַּקְרָנִים הָאֵלֶּה הִפְקִיר אֶת עַצְמוֹ לַצִּנָּה לְיַד גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת הָרָאשִׁי שֶׁל הָאַרְמוֹן עוֹד לִפְנֵי עֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מִבֵּין הַקָּהָל הִשְׁהוּ אֶת עַצְמָם, לְפִי דִבְרֵיהֶם, כָּל הַלַּיְלָה לְיַד הַשַּׁעַר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים כִּי יִכָּנְסוּ רִאשׁוֹנִים אֶל הָאוּלָם. הֶהָמוֹן נִצְטַפֵּף מֵרֶגַע לְרֶגַע יוֹתֵר, וְכַמַּיִם הָעוֹבְרִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם כֵּן הִתְחִיל הָמוֹן זֶה לִגְאוֹת לְיַד הַקִּירוֹת, הִתְחִיל תּוֹפֵחַ וְהוֹלֵךְ מִסָּבִיב לָעַמּוּדִים וְעוֹלֶה עַל כָּל כִּיּוֹר וְכוֹתֶרֶת, עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת, עַל כָּל הַבְּלִיטוֹת הַיּוֹצְאוֹת בַּבִּנְיָן וְעַל כָּל מַעֲשֵׂה פִּסּוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי גֹבַהּ. וְחוּץ מִזֶּה, הַלַּחַץ, קֹצֶר־הָרוּחַ, הַשִּׁעְמוּם, הַהֶפְקֵרוּת שֶׁל חַג הַלֵּצִים הֶחָצוּף, הַקְּטָטוֹת הַמִּתְגַּלְּעוֹת מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם בְּשֶׁל מַרְפֵּק דּוֹקֵר וּבְשֶׁל נַעַל מִסֻמֶּרֶת, הַצִּפִּיָּה הַמְמֻשֶּׁכֶת הַמְטִילָה עֲיֵפוּת – כָּל אֵלֶּה הֵטִילוּ, שָׁעָה אֲרֻכָּה לִפְנֵי הַזְּמָן הַמְיֻעָד לְבוֹאָם שֶׁל הַצִּירִים, הַבָּעָה מָרָה וַחֲרִיפָה בִּתְשׁוּאוֹתָיו שֶׁל הֲמוֹן הָעָם, – זֶה הַכָּלוּא וְנָתוּן בְּדֹחַק וּבְמָצוֹק וּבְמַחֲנָק. לֹא נִשְׁמְעוּ אֶלָּא תְּלוּנוֹת וּקְלָלוֹת כְּנֶגֶד הַפְלֶמִים, כְּנֶגֶד רֹאשׁ הָעִיר, הוּא הַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן, כְּנֶגֶד הַגְּבֵרֶת מַרִגָּרֶט לְבֵית אוֹסְטְרִיָּה, כְּנֶגֶד הַשּׁוֹטְרִים; תְּלוּנוֹת בְּשֶׁל הַקֹּר וְהַחֹם וּמֶזֶג־הָאֲוִיר הָרַע, תְּלוּנוֹת כְּלַפֵּי הַחַשְׁמַן שֶׁל פָּרִיס, כְּלַפֵּי הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁל הַלֵּצִים, כְּלַפֵּי הָעַמּוּדִים וְהַפְּסִילִים, כְּלַפֵּי דֶלֶת זוֹ הַסְּגוּרָה וּכְלַפֵּי אוֹתוֻ חַלּוֹן פָּתוּחַ, – וְכָל זֶה לִבְדִיחוּת דַּעְתָּם שֶׁל פִּרְחֵי אוּנִיבֶרְסִיטָה וַחֲבוּרוֹת הַמְשָׁרְתִים שֶׁהָיוּ מְעֹרָבִים בֵּין הֶהָמוֹן וְהָיוּ מַגִדִּילִים אֶת הָרֹגֶז עַל יְדֵי הֲלָצוֹת־קִנְטוּר, כְּשֶׁהֵם מְגָרִים כִּבְיָכֹל בַּעֲקִיצוֹת מַחַט אֶת הָרוּחַ הָרָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַקָּהָל.

חֲבוּרָה אַחַת מִבֵּין הַמִּתְהוֹלְלִים הָאֵלֶּה פּוֹצְצָה אֶת שִׁמְשׁוֹתָיו שֶׁל חַלּוֹן אֶחָד, קָנְתָה לָהּ יְשִׁיבָה עַל הַכַּרְכֹּב וְהָיָתה שׁוֹלַחַת חֲלִיפוֹת אֶת מֶבָּטֶיהָ וְאֶת הֲלָצוֹתֶיהָ כְּלַפֵּי פְּנִים וּכְלַפֵּי חוּץ, פַּעַם אֶל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר בָּאוּלָם וּפַעַם אֶל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עַל הַמִּגְרָשׁ. לְפִי הַעַוְיוֹתֵיהֶם הַמְבַדְּחוֹת, לְפִי צְחוֹקָם הַמִּתְפּוֹצֵץ, לְפִי קְרִיאוֹת הַלָּצוֹן שֶׁהֵם הֵרִיצוּ וְהֶחֱזִירוּ לְחַבְרֵיהֶם מִקְצֵה הָאוּלָם הָאֶחָד עַד קְצֵה הָאוּלָם הַשֵּׁנִי – אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּנָקֵל, כִּי הַלַּמְדָנִים הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לֹא שִׁתְּפוּ אֶת עַצְמָם לַשִּׁעְמוּם וְלָעֲיֵפוּת שֶׁל יֶתֶר הַקָּהָל, אֶלָּא הִשְׂכִּילוּ עַד מְאֹד לְהִתְעַנֵּג עַל מַה שֶׁעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת כְּמוֹ עַל מַחֲזֵה שַׁעֲשׁוּעִים, וְיָכְלוּ מִשּׁוּם כָּךְ לְחַכּוֹת מִתּוֹךְ אֹרֶךְ רוּחַ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמַּחֲזֶה הַשֵּׁנִי.

נִשְׁבַּעְתִּי בְּחַיַּי כִּי אַתָּה הִנְּךָ יוֹהַן פְרוֹלוֹ דֶה־מוֹלֶנְדִּינוֹ!" קָרָא אֶחָד מֵהֶם לְמִין בְּכוֹר־שָׂטָן קְטַן־קוֹמָה אַדְמוֹנִי וּבַעַל פָּנִים יָפוֹת וּמְפִיקוֹת עָרְמָה, שֶׁנֶּאֱחַז בְּמִקְלַעַת הַפְּקָעִים אֲשֶׁר לְאַחַד הָעַמּוּדִים, “שִׁמְךָ הוּא בְּעֶצֶם טַחֲנוֹמִי, עַל שֵׁם זֶה שֶׁיָּדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ דְמוּת לָהֶן כְּאַרְבַּע כְּנָפַיִם הָרוֹקְדוֹת בָּרוּחַ. אֵימָתַי בָּאתָ לְכָאן?”

“בְּשֵׁם הַשָּׂטָן וְכָל חֲסָדָיו,” עָנָה יוֹהַן פְרוֹלוֹ, “זֶה יוֹתֵר מֵאַרְבַּע שָׁעוֹת אֲנִי נִמְצָא כָּאן, וַהֲרֵי אֲנִי מְקַוֶּה בְּכָל לִבִּי כִּי יִזְקְפוּ אֶת הַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ עַל חֶשְׁבּוֹן הַזְּמָן הַנּוֹעָד לִי בַּגֵּיהִנֹּם. בַּשָּׁעָה הַשְׁבִיעִית הָיִיתִי עֵד שְׁמִיעָה לְרִנַּת תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַקָּטֹן, כְּשֶׁזּוֹ יָצְאָה מִפִּי שְׁמוֹנַת הַמְזַמְּרִים אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ סִיצִילְיָה.”

“יָפֶה כֹּחָם שֶׁל אֵלֶּה בִּנְגִינָה!” הֶחֱזִיר בֶּן שִׂיחָתוֹ, “וְקוֹלָם דַּק יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַכֻּמְתּוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם. וְהַמֶּלֶךְ כְּשֶׁבָּא לְנַדֵּב עֲבוֹדַת תְּפִלָּה לִכְבוֹד יוֹהַן הַקָּדוֹשׁ מוּטָב הָיָה לוֹ לַחְקֹר בְּמֻקִדָּם אִם יוֹהַן הַקָּדוֹשׁ אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ מִזְמוֹרֵי תִּהִלִּים הַנֶּאֱמָרִים בַּשָּׂפָה הַלָּטִינִית וּבַהֲבָרָה הַפְּרוֹבַנְסָלִית.”

“וְכָל זֶה נַעֲשָׂה רַק כְּדֵי לְהַנְהוֹת אֶת זַמָּרָיו שֶׁל מֶלֶךִ סִיצִילְיָה, יִמַּח שְׁמָם!” קָרְאָה בְּכַעַס זְקֵנָה אַחַת מִבֵּין הַקָּהָל הַמִּצְטַפֵּף לְיַד הַחַלּוֹן. “אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת! אֶלֶף אֲדֻמִּים בְּכֶסֶף שֶׁל פָּרִיס בִּשְׂכַר עֲבוֹדַת תְּפִלָּה אֶחָת! וּכְתוֹסֶפֶת לְכָךְ זְכוּת חֲכִירָה לְכָל דְּגַת הַיָּם הַנִּמְכֶּרֶת בְּבָתֵּי הַשּׁוּק שֶׁל פָּרִיס!”

“עִצְרִי בְּמִלִּין, זְקֵנָה שֶכְּמוֹתֵךְ!” הִגִּיד מְשָׁלוֹ אִישׁ אֶחָד, בַּעַל בָּשָׂר וּפָנִים מְפִיקוֹת חֲשִׁיבוּת, שֶׁסָּתַם אֶת חָטְמוֹ מִדֵּי עָמְדוֹ לְיַד אֵשֶׁת הַדָּגִים, הֶכִרַח הָיָה לוֹ לְנַדֵּב אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְכִי רָצוּי לָךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ יָשׁוּב וְיֶחֱלֶה?"

“יָפֶה דִבַּרְתָּ, מַר גִ’יל לֶקוֹרְנוּ, רַבֵּנוּ תּוֹפֵר הַפְּרָווֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ!” קָרָא תַּלְמִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָרוֹכֵב עַל כּוֹתֶרֶת הָעַמּוּד.

כָּל הַתַּלְמִידִים נָתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּצְחוֹק אַדִּיר בְּשָׁמְעָם אֶת הַשֵּׁם הַמֵּבִישׁ2 הַהוֹלֵם אֶת תּוֹפֵר הַפְּרָווֹת הַמִּסִכֵּן אֲשֶׁר לַחֲצַר הַמַּלְכוּת.

“לֶקוֹרְנוּ! גִ’יל לֶקוֹרְנוּ!” קָרְאוּ כְּנֶגְדּוֹ אֲחָדִים.

“!Cornutus et hursutus3” עָנָה אַחֵר לְעֻמָּתָם.

“אֱמֶת הַדָּבָר וְנָכוֹן,” הוֹסִיף הַגּוּץ הַיּוֹשֵׁב עַל כּוֹתֶרֶת הָעַמּוּד, “וּמָה הַצְּחוֹק הַזֶּה לָכֶם? הֲלֹא זֶה נִכְבָּדֵנוּ מַר גִ’יל לֶקוֹרְנוּ, אָחִיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יוֹהַן לֶקוֹרְנוּ הַמְשַׁמֵּשׁ רַב שׁוֹטְרִים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, בְּנוֹ שֶׁל רַב הָאֻמָּנִים מַהְיֶה לֶקוֹרְנוּ, זֶה שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַשּׁוֹמְרִים בְּיַעַר וִינְסֶן – כָּל אֵלֶּה הֵם אֶזְרְחֵי הָעִיר פָּרִיס, וְכֻלָּם בְּעָלִים לְנָשִׁים, מִן הָאָבוֹת וְעַד הַבָּנִים.”

מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן גָּדְלָה כִּפְלָיִם. תּוֹפֵר הַפְּרָווֹת הַשָּׁמֵן, שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ שְׁתִיקָה, הִשְׁתַּדֵּל לְהִסְתַּלֵּק מִפְּגִיעַת הָעֵינַיִם שֶׁנִּפְנוּ אֵלָיו מִכָּל הָעֲבָרִים; – וְאוּלָם לַשָּׁוְא רָחַץ בְּזֵעָה וְהָיָה כְּמִשְׁתַּעֵל: כְּאוֹתָהּ יָתֵד שֶׁמַּכְנִיסִים בְּכֹחַ לְתוֹךְ הָעֵץ, כֵּן לֹא הֵבִיאָה אוֹתוֹ כָּל הִתְאַמְּצוּתוֹ אֶלָּא לִידֵי כָּךְ שֶׁפַּרְצוּפוֹ הָרָחָב וְהַתָּפוּחַ, הַמְכֻסֶּה אַדְמוּמִית מֵרֹב כַּעַס וָצַעַר, יִלָּחֵץ עוֹד יוֹתֵר בֵּין כִּתְפֵיהֶם שֶׁל שְׁכֵנָיו. לְבַסּוֹף הֵבִיא לוֹ עֶזְרָה אֶחָד מִן הַשְּׁכֵנִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיָה גוּץ וְעָבֶה וּנְשׂוּא פָּנִים כָּמוֹהוּ. “כַּמָּה נִתְעָב הַדָּבָר! פִּרְחָחִים שֶׁל בֵּית רַבָּן מְדַבְּרִים דִּבְרֵי עַזּוּת כָּאֵלֶּה בְּאָזְנֵי אֶזְרָח! בִּזְמַנִּי הָיוּ מְיַסְּרִים אוֹתָם בְּשׁוֹטִים וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לְבַסּוֹף לִשְׂרֵפָה.”

עַכְשָׁו יָצְאָה כָּל הַכַּת מִגִּדְרָהּ.

“רְאוּ אַף רְאוּ! מִי מַטִּיף כָּאן מוּסָר? מִי הוּא הַמִּסְכֵּן הַלָּז?”

“כַּתַּר זְעֵיר, אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ,” אָמַר אֶחָד, “זֶהוּ אַנְדְּרִי מוֹסְנְיֶה.”

“אָמְנָם כֵּן, זֶהוּ אֶחָד מֵאַרְבַּעַת מוֹכְרֵי־הַסְּפָרִים הַמֻּשְׁבָּעִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה,” הִפְטִיר אַחֵר.

“בְּדוֹר זֶה הַכֹּל כָּפוּל אַרְבַּע,” צָעַק הַשְּׁלִישִׁי, “אַרְבַּע אֻמּוֹת, אַרְבַּע מַחְלְקוֹת בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אַרְבָּעָה חַגִּים, אַרְבָּעָה מֻרְשִׁים, אַרְבָּעָה בָּאֵי־כֹּחַ הַבּוֹחֲרִים, אַרְבָּעָה מוֹכְרֵי־סְפָרִים.”

“יְהִי כָּךְ,” עָנָה יוֹהַן פְרוֹלוֹ, “בִּשְׁבִילִכֶם צָרִיךִּ לְכְפֹּל אֶת הַשָּׂטָן פִּי אַרְבָּעָה.”

“מוֹסְנְיֶה, אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה בָּאֵשׁ אֶת סְפָרֶיךָ.”

“מוֹסְנְיֶה, אֲנַחְנוּ נַחֲלֹק מַלְקוֹת לִמְשָׁרְתֶךָ.”

“מוֹסְנְיֶה, אֲנַחְנוּ נְמַעֵךְ אֶת אִשְׁתֶּךָ.”

“מָרַת אוֹדַרְד הַטּוֹבָה וְהֶעָבָה.”

“הִיא הָרַעֲנַנָּה וְהָעַלִּיזָה כְּאַחַת הָאַלְמָנוֹת.”

“יִקָּחֲכֶם בְּכוֹר שָׂטָן!” רִטֵּן מַר אַנִדְּרִי מוֹסְנְיֶה.

“מַר אַנְדְּרִי,” פָּתַח שׁוּב יוֹהַן כְּשֶׁהוּא תָּלוּי עֲדַיִן עַל כּוֹתֶרֶת הָעַמּוד, “גְּזֹר עַל עַצְמְךָ שְׁתִיקָה, וְאִם לָאו נָפֹל אֶפֹּל עַל רֹאשֶׁךָ!”

מַר אַנְדְּרִי הֵרִים אֶת עֵינָיו, הָיָה רֶגַע אֶחָד כְּמַעֲרִיךְ אֶת הַגֹּבַהּ אֲשֶׁר לָעַמּוּד וְאֶת כֹּבֶד מִשְׁקָלוּ שֶׁל הַבָּחוּר, הִכְפִּיל בְּדַעְתּוֹ אֶת הַמִּשְׁקָל הַזֶּה בְּרִבּוּעַ הַמְּהִירוּת, וְלֹא פָּתַח אֶת פִּיו לֵאמֹר דָּבָר.

יוֹהַן, הַשּׁוֹלֵט בִּשְׂדֵה הַמִּלְחָמָה, הוֹסִיף לְדַבֵּר שְׁכוּר נִצָּחוֹן:

“אָמְנָם כֵּן, עָשׂה אֶעֱשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָח אֲנִי לִסְגָן חַשְׁמַן!”

“מַה נָאִים הֵם מוֹרֵינוּ וְרַבֵּינוּ שֶׁבָּאוּנִיבֶרְסִיטָה! גַּם בְּיוֹם כָּזֶה אֵינָם מַנִּיחִים לָנוּ שֶׁנֵּהָנֶה מִזְּכֻיּוֹתֵינוּ! בְּקִצּוּר, בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל עִיר יַעַרְכוּ אֶת חַג הַלְּבָנָה וִאֶת חַג הָאוּרִים, בָּעִיר הָעַתִּיקָה יִהְיוּ לָנוּ חִזָּיוֹן, אַפִּיפְיוֹר לֵצִים וְצִירִים פְלֶמִיִּים, וּבָאוּנִיבֶרְסִיטָה אֵין כְּלוּם!”

“בּוֹ בַּזְּמָן שֶׁמִּגְרַשׁ מוֹבֶרְט הוּא רְחַב יָדַיִם לְמַדַּי,” עָנָה לְעֻמָּתוֹ בָּחוּר אֶחָד מִן הַיּוֹשְׁבִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל נְגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, שֶׁל בָּאֵי־כֹּחַ הַבּוֹחֲרִים וְשֶׁל הַמֻּרְשִׁים!” קָרָא יוֹהַן.

“הָעֶרֶב נַעֲרֹךְ לָנוּ בְּשַׁן־גַּיַּר אוּרִים לְשִׂמְחָה,” הוֹסִיף אַחֵר נֹפֶךְ מִשֶּׁלוֹ, “וַנֲעֶלה בָּאֵשׁ אֶת סְפָרָיו שֶׁל מַר אַנְדְּרִי.”

“וְאֶת שֻׁלְחֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלַּבְלָרִים,” אָמַר שְׁכֵנוֹ.

“וְאֶת מַקְלוֹתֵיהֶם שֶׁל שַׁמָּשֵׁי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה!”

“וְאֶת כְּלֵי הָרְקִיקָה שֶׁל הַזְּקֵנִים!”

“וְאֶת הָאַרְגָּז שֶׁל בָּאֵי־כֹּחַ הַבּוֹחֲרִים!”

“וְאֶת הֲדוֹם רַגְלָיו שֶׁל הַנָּגִיד!”

“יִמַּח שְׁמָם!” קָרָא יוֹהַן הַקָּטֹן בְּקוֹל גַּס מִעֻשֶּׂה, “יִמַּח שְׁמָם שֶׁל מַר אַנְדְּרִי, שֶׁל הַשַּׁמָּשִׁים וְהַלַּבְלָרִים, יִמַּח שְׁמָם שֶׁל תּוֹפְשֵׂי הַתֵּאוֹלוֹגְיָה וְתוֹפְשֵׂי חָכְמַת הָרְפוּאָה; יִמַּח שְׁמָם שֶׁל הַמֻּרְשִׁים, שֶׁל בָּאֵי־כֹּחַ הַבּוֹחֲרִים וְשֶׁל הַנָּגִיד!”

“הֲרֵי זֶה קֵץ כָּל הַקִּצִּין!” מִלְמֵל מַר אַנְדְּרִי בְּסָתְמוֹ אֶת אָזְנָיו.

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הִנֵּה הַנָּגִיד! הִנֵּה הוּא צוֹעֵד וְהוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ,” קָרָא אֶחָד מִן הַיּוֹשְׁבִים בַּחַלּוֹן, וּמִיָד נִפְנוּ כֻּלָּם לְעֵבֶר הַמִּגְרָשׁ.

“הֲזֶה הוּא בֶּאֱמֶת נְגִידֵנוּ הַנִּכְבָּד, מַר טִבּוֹ?” שָׁאַל יוֹהַן פְרוֹלוֹ דֶה־מוֹלֶן, שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל אַחַד הָעַמּוּדִים מִבִּפְנִים וְלֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ.

“כֵּן הַדָּבָר,” עָנוּ כָּל חֲבֵרָיו, “הֲרֵי זֶה מַר טִבּוֹ, נְגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה.”

וְאָכֵן זֶה הָיָה הַנָּגִיד וְאִתּוֹ כָּל קְהַל הַסְּגָנִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, שֶׁהָלְכוּ יַחַד בְּתַהֲלוּכַת כָּבוֹד לִקְרַאת הַצִּירִים וְעָבְרוּ בְּרֶגַע זֶה עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשֻ. הַתַּלְמִידִים, הַיּוֹשְׁבִים יְשִׁיבָה צְפוּפָה בַּחַלּוֹן, קִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הָעוֹבְרִים בְּדִבְרֵי לַעַג וּקְרִיאוֹת רָצוֹן מִתּוֹךְ לִגְלוּג. הַנָּגִיד, שֶׁצָּעַד בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה, נִפְגָּע מִן הַיְרִיָּה הָרִאשׁונָה. כֹּחָהּ שֶׁל זוֹ הָיָה גָדוֹל לִמַדָּי.

“שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַנָּגִיד! רְאֵה אַף רְאֵה! הָא הַשָּׁלוֹם!”

“כֵּיצַד נִתְגַּלִגֵּל וּבָא לְכָאן אוֹתוֹ זָקֵן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָה? מַשְׁמַע, שֶׁהוּא נָטַשׁ אֶת מִשְׂחַק הַקֻּבְיָה?”

“מַה נָאֶה מַרְאֵהוּ כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב פְּסִיעוֹת פְּסִיעוֹת עַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה! הַלֵּזוּ אָזְנֶיהָ קְצָרוֹת מֵאָזְנָיו.”

“רְאֵה אַף רְאֵה! יְבֹרַךְ יוֹמְךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַנָּגִיד מַר טִבּוֹ!!Tybalde aleator4 זָקֵן בְּצוּרַת חֲמוֹר, זָקֵן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָה!”

“הָאֵל עִמְּךָ, גִּבּוֹר הֶחָיִל! כַּמָּה פְּעָמִים הֵטַלְתָּ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּקֻבְיָה שֵׁשׁ כָּפוּל שְתָּיִם?”

“אֲהָהּ! הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הַפַּרְצוּף הַמְדֻלְדָּל וְהַלֵּאֶה הַזֶּה שֶׁצִּבְעוֹ כְּעֵין הָעוֹפֶרֶת וַתַאֲוַת מִשְׂחָק פְּרוּעָה חָרְתָה בּוֹ אֶת אוֹתוֹתֶיהָ!”

“לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת, מַר טִבּוֹ, Tybalde adades5 כִּי פָּנִיתָ עֹרֶף לָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְשַמְתָּ אֶת פְּעָמֶיךָ הָעִירָה?”

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר כִּי הוּא הוֹלֵךְ לְבַקֵּשׁ דִּירָה בִּרְחוֹב Thibautodé6,” צָעַק יוֹהַן דֶּה־מוֹלֶן.

אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה חָזְרוּ כֻּלָּם עַל הֲלָצָה תְּפֵלָה זוֹ תּוֹךְ כְּדֵי צְעָקוֹת אַדִּירוֹת וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת.

“כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ דִּירָה בִּרְחוֹב Thibautodé, הֲלֹא כֵּן, מוֹרֵנוּ הַנָּגִיד, חֲבֵרוֹ לַמִּשְׂחָק שֶׁל הַשָּׂטָן?”

אַחֲרֵי כֵן הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל נִכִבַּדֵּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָאֲחֵרִים.

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל הַשַּׁמָּשִׁים! יִמַּח שְׁמָם שֶׁל נוֹשְׂאֵי הַמַּטוֹת!”

“הֲלֹא תַּגִּיד לִי, רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן, מִי הוּא הָאִישׁ הַלָּז אֲשֶׁר אֶרְאֶנּוּ שָׁם?”

“זֶהוּ גִ’ילְבֶר מִסּוּיְלִי, נְגִיד בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר בְּאוֹטֶן.”

“הֵא לְךַ נַעֲלִי: קָחֶנָּה וְהַשְׁלִיכֶנָּה בְּראשׁ הָאִישׁ הַזֶּה! מְקוֹמְךָ נוֹחַ לְכָךְ יוֹתֵר”.

“Saturnalitias mittimus ecce nuces7

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל שֵׁשֶׁת הַתֵּאוֹלוֹגִים הַלְּבוּשִׁים כָּתְנוֹת כְּהֻנָּה לְבָנוֹת!”

“וְכְי הַלָּלוּ הֵם הַתֵּאוֹלוֹגִים? וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי כִּי אֵלֶּה הֵם שֵׁשֶׁת הָאַוָּזִים הַלְּבָנִים שֶׁגֵּ’נוֹבֵבָה הַקְּדוֹשָׁה נָתְנָה לָעִיר בִּמְחִיר אֲחֻזַּת רוֹאוֹנְיִי.”

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל תּוֹפְשֵׂי חָכְמַת הָרְפוּאַה!”

“הַקֵּץ לַמְּלִיצוֹת הַכְּבֵדוֹת וְהַתְּפֵלוֹת!”

“הָבָה אַשְׁלִיךְ בְּרֹאשְׁךָ אֶת מִצְנַפְתִּי, הַנָּגִיד אֲשֶׁר לִסֶן־גֶ’נוֹבֵבָה! כִּי אֻנָּה לִי מִיָּדְךָ עָוֶל.”

“אָמְנָם כֵּן! אֶת מִשְרָתִי אֲשֶׁר הָיְתָה לִי בַּאֲגֻדַּת בְּנֵי נוֹרְמַנְדִּיָּה נָתַן לְאַסְקַנְיוֹ פַלְצַסְפַּדּוֹ הַקָּטֹן הַמִּתְיַחֵס עַל גְּלִיל בּוֹרְג', וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַלָּז הוּא אִיטַלְקִי.”

“זֶהוּ מַעֲשֵׂה עָוֶל.” אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים פֶּה אֶחָד. “יִמַּח שְׁמוֹ שֶׁל הַנָּגִיד לְסֶן־גֶ’נוֹבֵבָה!”

“הָא מוֹרֵנוּ יוֹאָחִים מִלַּדְהוֹר! הָא לוּאִי דָהוֹיִיל! וְהָא לַמְבֶּר הוֹקְטְמָן!”

“יִקַּח הַשֵּׁד אֶת הַמֻּרְשֶׁה שֶׁל אֲגֻדַּת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז!”

“וְאֶת כָּמְרֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַקָּטֹן עַל מְעִילֵיהֶם הָאֲפוֹרִים.”

“שִׂימוּ עַיִן, הִנֵּה מוֹרֵינוּ בַּעֲלֵי הָאֻמָּנוּת! הֵם וּמְעִילֵיהֶם הַיָּפִים אֲשֶׁר צִבְעָם שָׁחוֹר אוֹ אָדֹם.”

“הַלָּלוּ הֵם זְנַב תִּפְאֶרֶת לַנָּגִיד!”

“מַרְאֵהוּ כְּדוֹג שֶׁל וֶנֶצְיָה הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה עִם הַיָּם.”

“הַגֶּד לִי, יוֹהַן, הַאֵלֶּה הֵם הַכְּמָרִים שֶׁל סֶן־גֶ’נוֹבֵבָה?”

“יִקַּח הַשִּׁד אֶת הַכְּמָרִים!”

“אַבָּא קְלוֹד שׁוֹאָר! דֶּקְטוֹר קְלוֹד שׁוֹאָר! הַאִם כְּבוֹדוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת מֶרִי לַה־גֵ’יפַרְד?”

“דִּירָתָהּ שֶׁל זוֹ הִיא בִּרְחוֹב גְּלָטִינְיִי.”

“הֲלֹא הִיא הָעוֹגֶבֶת עַל הַמֶּלֶךְ הָרוֹדֵף נָשִׁים.”

“חֲבֵרִים! הִנֵּה מַר שִׁמְעוֹן סֶנְגְ’וֶן, הַמֻּרְשֶּׁה שֶׁל פִּיקַרְדְּיָה, רוֹכֵב עַל סוּס וְאִשְׁתּוֹ רְכוּבָה מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ.”

“עֲלֵה וּצְלַח, רַבִּי שִׁמְעוֹן!”

“יְבֹרַךְ יוֹמְךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֻּרְשֶׁה!”

“יְבֹרַךְ לֵילֵךְ, הַגְּבֶרֶת הַבּוֹחֶרֶת!”

“כַּמָּה מְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם יְכֹלִים לִרְאוֹת כָּל מַה שֶׁנַעֲשֶׂה בַּחוּץ,” נֶאֱנַח יוֹהַן דֶּה־מוֹלֶנְדִּינוֹ שֶׁהָיָה נֶאֱחָז עֲדַיִן בִּפְקַעַת הֶעָלִים אֲשֶׁר לִכִתֹבֶת הָעַמּוּד.

אוֹתוֹ זְמָן גָּחַן מַר אַנְדְּרִי מוֹסֶנְיֶה, מוֹכֵר־הַסְּפָרִים הַמֻּשְׁבָּע שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, עַל אָזְנוֹ שֶׁל גִ’יל לֶקוֹרִנוּ, תּוֹפֵר הַפְּרָווֹת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ.

“אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֲדוֹנִי, כִּי הִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם. מֵעוֹלָם לֹא הִגִּיעָה הֶפִקִרוּתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לִידֵי מִדָּה כָּזוֹ! אֲבָל הַגּוֹרֵם בַּדָּבָר הֵן הַהַמְצָאוֹת הַמְּבִישׁוֹת שֶׁל הַמֵּאָה הַזֹּאת שֶׁהֵבִיאוּ תַּקָּלָה רַבָּה, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹתָחִים, נַחֲשֵׁי־הַשָּׂדֶה וְהָרוֹבִים, וְעַל כֻּלָּם הַדְפָּסַת הַסְּפָרֵים הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַדֶּבֶר שֶׁבָּא מֵאַשְׁכְּנַז. נִסְתַּלְּקוּ כְּתָבֵי־הַיָּד וְנִסְתַלְּקּוּ הַסְּפָרִים! הַהַדְפָּסָה מַעֲבִירָה מִן הָעוֹלָם אֶת מִסְחַר הַסְּפָרִים. קָרוֹב לָבוֹא קִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם.”

“רְאָיָה לְכָךְ אֲנִי רוֹאֶה בְּמַבּול הַקְּטִיפָה שֶׁהֵצִיף אֶת הָעוֹלָם,” אָמַר סוֹחֵר הַפְּרָווֹת.

בְּרֶגַע זֶה הִשְמִיעַ הַשָּׁעוֹן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָעוֹת.

“אָהְהְ!..” הֵפִיק כָּל הַקָּהָל פֶּה אֶחָד.

הַתַּלְמִידִים הָיוּ שְׁרוּיִם בִּשְׁתִיקָה. וְהִנֵּה קָמָה עִרְבּוּבְיָה רַבָּה, הָרַגְלַיִם וְהָרָאשִׁים נִפְנוּ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. מִכָּל הָעֲבָרִים בָּא קוֹל שִׁעוּל וְגֵרוּף חֳטָמִים; כָּל אֶחָד הִתְקִין אֶת עֲמִידָתוֹ וְזָקַף אֶת קוֹמָתוֹ. לְבַסּוֹף נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה גְמוּרָה; כָּל צַוָּאר נִשְׁאַר נָטוּי, כֶּל פֶּה פָּעוּר, כָּל עַיִן תְּלוּיָה בְּרַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ… שָׁם לֹא נִרְאָה כְּלוּם. אַרְבַּעַת הַפְּקִידִים אֲשֶׁר לִנְגִיד הַבַּיִת עֲדַיִן הָיוּ מְצוּיִם כָּאן וְעָמְדוּ קְפוּאִים וְחִדְלֵי תְּנוּעָה בִּמְקוֹמָם כְּעֵין פְּסִילִים מְצֻיָּרִים. כָּל הָעֵינַיִם נִפְנוּ כְּלַפֵּי הַבִּימָה הַמְיֻעֶדֶת לַצִּירִים הַפְלֶמִיִּים. הַדֶּלֶת הָיְתָה סְגוּרָה וְהַבִּימָה רֵיקָה כְּשֶׁהָיְתָה. הֶהָמוֹן הָרַב הַזֶּה הֲרֵי חִכָּה מֵאָז הַבֹּקֶר לִשְׁלֹשָׁהִ דְבָרִים: לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, לַצִּירוּת הַפְלֶמִית וּלְהַצָּגַת הַחִזָּיוֹן. וְהִנֵּה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם בִּלְבַד הִגִּיעָה בִּזְמַנָּהּ, בְּדִיּוּק נִמְרָץ. הַפַּעַם פָּקְעָה הַסַּבְלָנוּת!

הַקָּהָל שָׁהָה כְּמַמְתִּין רֶגַע אֶחָד, שְׁנַיִם, שְלֹשָׁה, חֲמִשָּׁה רְגָעִים, רֶבָע שָׁעָה: כְּלוּם לֹא נִתְרַחֵשׁ, הַבִּימָה נִשְׁאֲרָה רֵיקָה, הַתֵּאַטְרוֹן דּוֹמֵם כְּשֶׁהָיָה. לְבַסּוֹף פָּקְעָה הַסַּבְלָנוּת וְהַכַּעַס בָּא בִּמְקוֹמָהּ. פֶּה לְפֶה הֵרִיץ מִלִּים חֲרִיפוֹת, אִם כִּי לְעֵת עַתָּה בַּחֲשָׁאִי. “הַצִּיגוּ אֶת הַחִזָּיוֹן, אֶת הַחִזָּיוֹן!” מִלְמְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּקוֹל כָּבוּשׁ. הַמֹּחוֹת הִתְחִילוּ מַרְתִּיחִים. עֲנָנָה הֲרַת סוּפָה, הַכּוֹבֶשֶׁת עֲדַיִן אֶת רְעָמֶיהָ, נִמְתְּחָה מֵעֲבָרִים עַל רֹאשׁ הֶהָמוֹן.

יוֹהַן דֶּה־מוֹלֶן הוּא אֲשֶׁר פָּתַח וְסָעַר:

“הָבוּ לָנוּ אֶת הַחִזָּיוֹן, וְיִקַּח הַשֵּׁד אֶת הַפְלֶמִים!” צָעַק הָאִישׁ בְּכָל כֹּחוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ מִסָּבִיב לְכוֹתֶרֶת הָעַמּוּד.

הֶהָמוֹן עָנָה בִּמְחִיאוֹת כַּפָּיִם.

“הָבוּ לָנוּ אֶת הַחִזָּיוֹן,” הֶחֱזִיק אַחֲרָיו הֶהָמוֹן, “וְאֶת הַפְלֶמִים לְכָל הָרוּחוֹת!”

“הַצִּיגוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַחִזָּיוֹן בְּלִי כָּל שְׁהוּת,” שָׁב וְקָרָא הַסְּטוּדֶנְט, “שֶׁאִם לֹא כֵּן אֶחְשֹׁב לִי לְנָכוֹן כִּי יֵשׁ לְהַעֲלוֹת אֶת נְגִיד הַבַּיִת הַזֶּה עַל עֵץ תְּלִיָּה וְהָיָה לָנוּ חֵלֶף מַחֲזֵה שַׁעֲשׁוּעִים וְחֵלֶף מַחֲזֵה תּוּגָה.”

“הֲרֵי דְבָרִים שֶׁל טַעַם,” צָעַק הַקָּהָל, “תְּנוּ לָנוּ וְנַחֲנֹךְ אֶת הַתְּלִיָּה בְּאַרְבַּעַת הַשַּׁמָּשִׁים אֲשֶׁר לְבֵית הַמִּשְׁפָּט.”

בַּעֲקֵב הַדְּבָרִים נִשְׁמְעוּ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת. אַרְבַּעַת הַמִּסְכְּנִים הֵחֵוִירוּ וְהִריצוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ מֶבָּטִים. הֶהָמוֹן הִשְׂתָּעֵר לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם, וְהֵם רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם אֵיךְ שֶׁהַחַיִץ נִכְפַּף וְנִתְמוֹטֵט בְּשֶׁל לַחַץ הֶהָמוֹן. הִגִּיעַ רֶגַע חָמוּר.

“עֲלוּ בָּהֶם!” נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים.

תּוֹךְ כְּדֵי רֶגַע זֶה הוּרַם הַשָּׁטִיחַ מֵעַל חֲדַר הַלְּבִישָׁה, שֶׁתֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, וְנִפְתַּח פֶּתַח כְּנִיסָה לְבֶן־אָדָם אֶחָד שֶׁמַּרְאֵהוּ בִּלְבָד גָּרַם לֶהָמוֹן שֶׁיַּעֲמֹד תַּחְתָּיו פִּתְאֹם וְיִפְנֶה מֵחֵמָה לְסַקְרָנוּת.

“הַסּוּ! הָס!”

אוֹתוֹ בֶּן־אָדָם, נִבְהָל לְמַדַּי וַאֲחוּז רְעָדָה, עָלָה עַל שְׂפָּתָהּ שֶׁל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ מִתּוֹךְ קִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת, וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף לָלֶכֶת עָמְקוּ וְהָלְכוּ קִדּוֹתָיו עַד לִידֵי כְּרִיעַת בִּרְכַּיִם מַמָּשׁ.

בֵּינָתַיִם נִשְׂתָּרֵר הַשֶּׁקֶט יוֹתֵר וְיוֹתֵר. לֹא נִשִׁתַּיְּרָה אֶלָּא הֲמֻלָּה דַקָּה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּלֶּקֶת מִקֶּרֶב הֶהָמוֹן אֲפִילוּ בִּזְמַן שְׁתִיקָתוֹ.

“רַבּוֹתַי הָאֶזְרָחִים,” פָּתַח הָאִישׁ, “וּגְבִירוֹתַי הַנִּכְבָּדוֹת, עוֹד מְעַט וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בִּמְסִבַּת הַחַשְׁמָן הַנַּעֲלֶה אֶת הַצָּגַת הַחִזָּיוֹן הַמְפֹאָר הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם ‘מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק שֶׁל הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה’. אָנֹכִי אֲשַׂחֵק בִּדְמוּת יֻפִּיטֶר. כְּבוֹד הַחַשְׁמַן מְלַוֶּה בְּרֶגַע זֶה אֶת הַצִּירִים הַנַּעֲלִים אֶל הַדֻּכַּס מֵאוֹסְטְרִיָּה; הַלָּלוּ שׁוֹהִים עַכְשָׁו לְיַד שַׁעַר בּוֹדֶה, בְּמָקוֹם שֶׁנְּגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה יִנִאַם לִפְנֵיהֶם נְאוּם בְּרָכָה. וְהִנֵּה רַק יָבוֹא כְּבוֹד הַחַשְׁמַן הַנַּעֲלֶה – נַתְחִיל בַּמִּשְׂחָק.”

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי רַק הִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל יֻפִּיטֶר יָכְלָה לְהַצִּיל מִכֵּלָּיוֹן אֶת אַרְבַּעַת הַשַּׁמָּשִׁים אֻמְלָלִים. וְאִלּוּ זָכָה הַמְחַבֵּר וּבָדָה מִלִּבּוֹ אֶת הַסִּפּוּר הַנֶּאֱמָן הַזֶּה וְנַעֲשָׂה אַחְרָאִי לְכָךּ בִּפְנֵי הַגְּבֶרֶת אֲשֶׁר שְׁמָהּ בִּקֹּרֶת, כִּי אָז לֹא יָכֹל אִישׁ לִטְעֹן כְּנֶגֶד הַמְחַבֵּר עַל סְמָךְ הַהֲלָכָה הַמְפָרֶשֶׁת שֶׁבַּסִּפְרוּת הָעַתִּיקָה: “Nec deus intersit8”. אָמְנָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל יֻפִּיטֶר הָיָה יָפֶה מְאֹד וְגָרַם בְּמִדָּה גְּדוֹלָה לְהַרְגִּיעַ אֶת הֶהָמוֹן עַל יְדֵי זֶה שֶׁנַּעֲשָׁה מַטָּרָה לְסַקְרָנוּתוֹ. מַר יֻפִּיטֶר הָיָה לָבוּשׁ כְּתֹנֶת שִׁרְיוֹן עֲשׂוּיָה קְטִיפָה שְׁחוֹרָה וּמְצֻפָּה מַסְמֵרִים כְּעֵין הַזָּהָב; לְרֹאשׁוֹ הָיָה חָבוּשׁ קוֹבַע הַמְשֻׁבָּץ כַפְתּוֹרֵי כֶּסֶף מָזְהָבִים; וְלוּלֵא זְקָנוֹ הָאָדֹם וְהָאָרֹךְ, שֶׁכִּסָּה אֶת חֲצִי פָּנָיו, לוּלֵא הֶחְזִיק בְּיָדוֹ מְגִלָּה זוֹ שֶׁל קָרְטוֹן מָזְהָב שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה קַרְסֵי בַּרְזֶל וּמְמַלְּאָה רְצוּעוֹת נְיָר מָזְהָב וְעַיִן בּוֹחֶנֶת יָכְלָה לְהַכִּיר בָּהּ אֶת מְכוֹנַת הַבָּרָק; וְלוּלֵא הָרַגְלַיִם שֶׁצִּבְעָן כְּעֵין הַבָּשָׂר וְהֵן עֲטוּפוֹת קִשּׁוּרִים לְפִי סּגְנוֹן יָוָן – הָיָה יֻפִּיטֶר זֶה, בְּשֶָל עֲמִידָתוֹ הַמַּבִּיעָה כֹּבֶד רֹאשׁ, דּוֹמֶה דִמְיוֹן מַמָּשׁ לְרוֹבֵה־קֶשֶׁת בְּרֵטוֹנִי הַנִּמְנֶה עַל גְּדוּדָיו שֶׁל הָאָדוֹן לְבֵית בֶּרִי.


ב. פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר    🔗

וְאוּלָם הַהִתְפַּלְאוּת וְקוֹרַת הָרוּחַ, שֶׁנִּגְרְמוּ לְכָל אֶחָד עַל יְדֵי לְבוּשׁוֹ, נָגוֹזוּ בְּמֶשֶׁךְ נְאוּמוֹ; וּכְשֶׁאָמַר לְהַוָּתוֹ בְּסוֹף דְּבָרָיו: “רַק יָבוֹא כְּבוֹד מַעֲלַת הָאָדוֹן הַחַשְׁמַן נַתְחִיל תֵּכֶף וּמִיָּד בַּמִּשִׂחָק,” נֶחְבָּא קוֹלוֹ בְּתוֹךְ רַעַם שֶׁל צַעֲקוֹת בּוּז.

“תַּתְחִיל בַּדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד! הָבָה לָנוּ אֶת הַחִזָּיוֹן! יְהִי כְּרֶגַע הַחִזָּיוֹן!” צָעַק הֲמוֹן הָעָם. וְאוּלָם קוֹלוֹ שֶׁל יוֹהַן דֶּה־מוֹלֶנְדִּינוֹ גָבַר עַל כָּל הַקּוֹלוֹת הָאֲחֵרִים וְהָיָה בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ בְּכָל הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה כְּקוֹלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָלִיל בְּיוֹם הִלּוּלָא בְּנִים הָעִיר: “הַתְחִילוּ תֵּכֶף וּמִיָּד!” צָרַח הַסְּטוּדֶנְט.

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל יֻפִּיטֶר וְהַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן!” צָעַק רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן וְאִתּוֹ כָּל פִּרְחֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ רְכוּבִים עַל סַף הַחַלּוֹן.

“יְהִי לָנוּ כְּרֶגַע הַחִזָּיוֹן!” הוֹסִיף הֶהָמוֹן לִצְרֹחַ, “תֵּכֶף וּמִיָּד, בְּלִי כָּל שְׁהוּת! הַתְּלִיָּה וְגַלְגַּל הָעֳנָשִׁין לַמְשַׂחֲקִים וְלַחַשְׁמַן!”

יֻפִּיטֶר הֶעָלוּב, שֶׁנָּבוֹךְ וְנִבְהַל וְהֶחֱוִיר מִבַּעַד לַפּוּךְ הַמְכַסֶּה אֶת פָּנָיו, שָׁמַט אֶת מְכוֹנַת הָרַעַם וְנָטַל לְיָדוֹ אֶת הַקּוֹבַע; וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ מִלְמְלוּ שְׂפָתָיו הָרוֹעֲדוֹת דְּבָרִים מְקֻטָּעִים: “כְּבוֹד מַעֲלָתוֹ… הַצִּירִים… הַגְּבֶרֶת מַרְגָּרֶט מִפְלַנִדְּרִיָּה…” הוּא לֹא יָדַע מַה לֵאמֹר, וְגַם פָּחַד שֶׁמָּא יִהְיֶה סוֹפוֹ תְּלִיָּה. תְּלִיָּה מִיַּד הָאֲסַפְסוּף – אִם יִדְחֶה אֶת הַחִזָּיוֹן, וּתְלִיָּה מִיַּד הַחַשְׁמַן – אִם יַתְחִיל לִפְנֵי הַמּוֹעֵד. הוּא רָאָה אֵפוֹא מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים אֶת הַתְּהוֹם, כְּלוֹמַר אֶת הַתְּלִיָּה. לְאָשְׁרוֹ הוֹפִיעַ מִי־שֶׁהוּא שֶׁחָלַץ אוֹתוֹ מִן הַמְּבוּכָה וְנָטַל אֶת הָאָחֲרָיוּת עַל עַצְמוֹ.

בֶּן־אָדָם אֶחָד, שֶׁנִּמְצָא מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֶה עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַפָּנוּי שֶׁל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ וְהָיָה כְּמִסְתַּתֵּר מֵעֵין כֹּל, כֵּיוָן שֶׁלְּפִי קֹטֶר הָעַמּוּד, שֶׁשָּׁם הִשְׁעִין אֶת גּוּפוֹ הַדַּק וְהָאָרֹךְ, לֹא יָכְלָה שׁוּם עַיִן לְהַבְחִין בּוֹ – בֶּן־אָדָם זֶה, שֶׁהָיָה גָדוֹל לְמַדַּי, כָּחוּשׁ, חִוֵּר, בְּהִיר שְׂעָרוֹת, צָעִיר לְיָמִים, לַמְרוֹת הַקְּמָטִים שֶׁבְּמִצְחוֹ וּבִלְחָיָיו, בַּעַל עֵינַיִם מַזְהִירוֹת וּפֶה טָבוּל בְּבַת־צְחוֹק וְהָיָה לָבוּשׁ גְּלִימָה שְׁחוֹרָה, בְּלוּיָה וּמְנַצְנֶצֶת מֵרֹב יָמִים, – יָצָא עַל פְּנֵי רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ וְשָׁלַח רֶמֶז לַמִסְכֵּן הֶעָלוּב. וְאוּלָם הַלָּז לֹא הִבְחִין בַּדָּבָר מֵרֹב מְבוּכָה.

הָאִישׁ הַבָּא הוֹסִיף וְנִתְקָרֵב כְּדֵי צַעַד אֶחָד.

“יֻפִּיטֶר! יֻפִּיטֶר חֲבִיבִי שֶׁלִּי!” קָרָא הָאִישׁ בְּקוֹל.

יֻפִּיטֶר הָיָה כְּחֵרֵשׁ.

לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹנִי הַגָּבוֹהַּ וְהוּא צָעַק לָזֶה פָּנִים אֶל פָּנִים כִּמְעַט:

“מִשֶׁל גִ’בּוֹרְן!”

“מִי קָרָא בִּשְׁמִי?” הִפְטִיר יֻפִּיטֶר מִתּוֹךְ בֶּהָלָה וּכְמֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ.

“אָנֹכִי,” עָנָה הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ שְׁחוֹרִים.

“אַה!” הִפְטִיר יֻפִּיטֶר.

“הַתְחֵל תֵּכֶף בַּמִּשְׂחָק,” הוֹסִיף הָאִישׁ לְדַבֵּר. “עֲשֵׂה אֶת רְצוֹן הַצִּבּוּר; אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְפַיֵּס אֶת נְגִיד הָאַרְמוֹן, וְהַלָּז מִצִּדוֹ יְפַיֵּס אֶת כְּבוֹד הַחַשְׁמַן.”

יֻפִּיטֶר הִתְאוֹשֵׁשׁ.

“רַבּוֹתַי הָאֶזְרָחִים,” קָרָא בְּכָל כֹּחַ גְּרוֹנוֹ כְּלַפֵּי הֶהָמוֹן שֶׁהוֹסִיף לְלַגִלֵג עָלָיו, “הָבָה נַתְחִיל בַּמִּשְׂחָק.”

“!Evoe, Juppiter! Plaudite, cives9” צָעֲקוּ הַסְּטוּדֶנְטִים.

“הֵידָד! הֵידָד!” צָעַק הֶהָמוֹן.

בָּאוּלָם קָם רַעַשׁ אַדִּיר שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וְלֹא חָדַל גַּם לְאַחַר שֶׁיֻּפִּיטֶר נֶעְלַם מֵעֵבֶר לַמָּסָך.

בֵּינָתַיִם וְאוֹתוֹ הָאַלְמוֹנִי אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַפֶּלֶא “וְהָפַךְ אֶת הַסַּעַר לִדִמָמָה”, כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל קוֹרְנֵי הַזָּקֵן וְהֶחָבִיב שֶׁלָּנוּ, שָׁב וְנִתְיַצֵּב בְּצֵל הָעַמּוּד וּבְוַדַּאי שֶׁהָיָה מִתְעַלֵּם שָׁם כְּמִקֹּדֶם מֵעֵין כֹּל, כְּשֶׁהוּא שָׁרוּי בְּקִפָּאוֹן וּשְׁתִיקָה, לוּלֵא הִתְנַכְּלוּ אֵלָיו לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמַּחֲבוֹאוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים צְעִירוֹת, שֶׁעָמְדוּ בְּשׁוּרַת הָרוֹאִים הָרִאשׁוֹנָה וְהִבְחִינוּ בְּחִלּוּפֵי הַדְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ בֵּינוֹ וּבֵין מִישֶׁל גִּ’בּוֹרְן־יֻפִּיטֶר.

“רַבִּי,” אָמְרָה הָאַחַת בְּרָמְזָהּ לוֹ בְּיָדָהּ כִּי יִגַּשׁ אֵלֶיהָ.

“הַסִּי, לִיאֶנַרְד הַחֲבִיבָה,” אָמְרָה שְׁכֶנְתָּהּ הַצְּעִירָה וְרַבַּת הַחֵן שֶׁהָיְתָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּשִׂמְלַת שַׁבָּתוֹן מְהֻדֶּרֶת; “הַלָּז אֵינוֹ מִן הַלַּמְדָנִים, אֶלָּא מִן הַהֶדְיוֹטִים; וְהוּא לֹא רַבִּי יִקָּרֵא, כִּי אִם מַר.”

“יוֹאֶל נָא מַר,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד.

הָאַלְמוֹנִי נִגַּשׁ אֶל הַמַּעֲקֶה.

“מַה חֶפְצֵךְ, עַלְמָה חֲבִיבָה?” שָׁאַל הָאִישׁ בִּתְשׁוּקָה רַבָּה.

“הָהּ, לֹא חָפַצְתִּי דָבָר,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד כִּנְבוֹכָה, “חֲבֶרְתִּי גִ’יסֶקט לַה־גֶ’נְסְיֶן הִיא שֶׁרָצְתָה לִפְנוֹת אֵלָיו בִּדְבָרִים.”

“לֹא כָּךְ הַדָּבָר,” עָנְתָה גִ’יסְקֶט בְּבֹשֶׁת פָּנִים, “לִיאֶנַרְד פָּנְתָה אֵלָיו בִּלְשׁוֹן רַבִּי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁיֵּשׁ לֵאמֹר מַר.”

הָעֲלָמוֹת הַצְּעִירוֹת הוֹרִידוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת עֵינֵיהֶן. הַלָּז, שֶׁמֵּיטַב חֶפְצוֹ הָיָה לְהִכָּנֵס אִתָּן בְּשִׂיחָה, הִסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּמִצְטַחֵק.

“אֵין לָכֶן אֵפוֹא דָבָר לֵאמֹר לִי, עֲלָמוֹת נִכְבָּדוֹת?”

“הָהּ! אֵין לָנוּ לְגַמְרֵי דְבָרִים אֵלָיו,” עָנְתָה גִ’יסְקֶט.

“לְגַמְרֵי לֹא,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד.

הָאַבְרֵךְ הָאַדְמוֹנִי וּגְבַהּ הַקּוֹמָה שָׁב כִּצְעָדִים אֲחָדִים עַל עִקְּבוֹתָיו; וְאוּלָם הַסַּקְרָנִיּוֹת הַשְּׁתַּיִם לֹא רָצוּ לְהוֹצִיא אֶת הַצַּיִד מִיָּדָן.

“אֲדוֹנִי,” אָמְרָה גִ’יסְקֶט בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְהִיא כֻּלָּהּ עָצְמָה כְּאוֹתוֹ סֶכֶר שֶׁמֵּימָיו פָּרְצוּ לָצֵאת אוֹ כְּאִשָּׁה שֶׁגָּזְרָה עַל עַצְמָהּ הַחְלָטָה, “הוּא מַכִּיר אֵפוֹא אֶת אִישׁ הַצָּבָא הָעוֹמֵד לְשַׂחֵק בַּחִזָּיוֹן בִּדְמוּת הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה?”

“הָיָה בְּדַעְתָּהּ לֵאמֹר בִּדְמוּת יֻפִּיטֶר?” הֵשִׁיב הָאַלְמוֹנִי.

“אָמְנָם כֵּן!” אָמְרָה לִיאֶנַרְד, “פְּתַיָּה שֶׁכְּמוֹתָהּ! אֲדוֹנִי מַכִּיר אֵפוֹא אֶת יֻפִּיטֶר?”

“אֶת מִישֶׁל גִ’יבּוֹרְן?” נָתַן הָאַלְמוֹנִי מַעֲנֶה. “כֵּן, עַלְמָה נִכְבָּדָה”.

“יֵשׁ לוֹ זָקָן לְתִפְאֶרֶת,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד.

“הַאִם יְדַבְּרוּ שָׁם לְמַעְלָה דְבָרִים נָאִים?” שָׁאֲלָה גִ’יסְקֶט נְבוֹכָה מִבֹּשֶׁת.

“דְּבָרִים נָאִים בִּמְאֹד מְאֹד,” עָנָה הָאַלְמוֹנִי בְּלִי שׁוּם הִסּוּס.

“וְכִי מַה טִיבָם שֶׁל אֵלֶּה?” אָמְרָה לִיאֶנַרְד.

“מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק אֲשֶׁר לָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא חִזָּיוֹן מְלַמֵּד מוּסָר, גְּבִרְתִּי.”

“אַה! הֲרֵי זֶה עִנְיָן אַחֵר!” הֵשִׁיבָה לִיאֶנַרְד.

נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה קְצָרָה. זוֹ נִפְסְקָה עַל יְדֵי הָאַלְמוֹנִי:

“הַחִזָּיוֹן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְלֹא הֻצַּג עֲדַיִן עַל הַבָּמָה.”

“אֵין זֶה אֵפוֹא אוֹתוֹ הַחִזָּיוֹן,” אָמְרָה גִ’יסְקֶט, “שֶׁהֻצַּג עַל הַבָּמָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, בְּעֵת שֶׁבָּא צִירוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר, וּבֵין מְשַׂחֲקָיו הָיוּ שָׁלֹש נְעָרוֹת יָפוֹת?”

“סִירוֹנִיּוֹת,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד.

“עֲרֻמּוֹת כִּבְיוֹם הִוָּלְדָן,” הוֹסִיף הָאַבְרֵךְ עַל הַדְּבָרִים.

לִיאֶנַרְד הוֹרִידָה אֶת עֵינֶיהָ מִתּוֹךְ בּוּשָׁה, גִ’יסְקֶט נִסְתַּכְּלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ וְעָשְׂתָה כָּמוֹהָ. הָאִישׁ הַצָּעִיר הִצְטַחֵק וְהוֹסִיף עַל דְּבָרָיו:

“הַחִזָּיוֹן הַהוּא שִׁעֲשַׁע מְאֹד אֶת הָרוֹאִים. הַחִזָּיוֹן שֶׁל הַיּוֹם נֶעֱרַךְ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה לִכְבוֹד הָעַלְמָה הַנַּעֲלָה אֲשֶׁר לְבֵית פְלַנְדְּרֶן.”

“הֲיָשִׁירוּ שִׁירֵי אֲהָבִים?” שָׁאֲלָה גִ’יסְקֶט.

“בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה!” אָמַר הָאַלְמוֹנִי. “הֲתִהְיֶה כָּזֹאת בְּחִזָּיוֹן מְלַמֵּד מוּסָר? אֵין מְעַרְבְּבִים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. אִלּוּ הָיָה זֶה מַחֲזֵה הִתּוּלִים הָיִינוּ זוֹכִים לְכָךְ!”

“חֲבָל!” עָנְתָה גִ’יסְקֶט. “אָז יָצְאוּ לְשַׂחֵק לְיַד בְּאֵר פּוֹנְסוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בִּדְמוּת פִּרְאֵי אָדָם, נִלְחֲמוּ בֵּינֵיהֶם, עָרְכוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת מִשְׂחָקִים וְשָׁרוּ פִּזְמוֹנִים קְצָרִים וְשִׁירֵי אַהֲבָה.”

“מַה שֶׁנָאֶה וְיָאֶה לְגַבֵּי צִירוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר,” אָמַר הָאַלְמוֹנִי בְּקוֹל קָשֶׁה לְמַדַּי, “אֵינוֹ נָאֶה לְגַבֵּי נְסִיכָה.”

“וּבֵצרוּף לָאֵלה,” חָזְרָה לִיאֶנַרְד לִדְבָרֶיהָ, “הִנְעִימוּ כַּמָּה כְּלֵי זֶמֶר בְּקוֹל כָּבוּשׁ מַנְגִּינות יָפוֹת עַד מְאֹד.”

“וּלְמַעַן יִסְעַד הַקָּהָל אֶת לִבּוֹ,” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה גִ’יסְקֶט, שִׁפְעָה הַבְּאֵר דֶּרֶךְ שְׁלֹש־פִּיּוֹת יַיִן וְחָלָב וְיֵין־תְּבָלִין, וְכָל שֶׁרָצָה בָּא וְשָׁתָה."

“וּמֵעֵבֶר לְפוֹנְסוֹ וּלְמַטָּה, לְיַד פֶּסֶל הַשִּׁלּוּשׁ,” אָמְרָה לִיאֶנַרְד, “הֶעֱלוּ מַחֲזֶה שֶׁתָּכְנוֹ לָקוּחַ מֵחַיֵּי הַמָּשִׁיחַ וְהַמְשַׂחֲקִים הָיוּ אִלְמִים.”

“אָמְנָם כֵּן, זָכֹר אֶזְכֹּר אֶת כָּל אֵלֶּה!” קָרְאָה גִ’יסְקֶט.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁתָּקְפוּ עֲלֵיהֶן הַזִּכְרוֹנוֹת בִּדְבַר כְּנֵסִיָּתוֹ שֶׁל צִיר הָאַפִּיפְיוֹר, הִתְחִילוּ שְׁתֵּי הַפַּטְפְּטָנִיּוֹת מְדַבְּרוֹת בְּבַת־אֶחָת.

“וּמֵעֵבֶר הַמָּקוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה, לְיַד הַצַּיָּרִים, נִרְאוֲּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי תִּפְאָרֶת.”

“וּלְיַד הַמַּזְרֵקָה שֶׁל ‘הַצַּדִּיק הַתָּמִים’ אוֹתוֹ צַיָּד שֶׁרָדַף אַחֲרֵי צְבִיָּה לְקוֹל נְבִיחַת כְּלָבִים רַבָּה וּתְרוּעוֹת קֶרֶן הַצָּיִד.”

“וּלְיַד בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שֶׁל פָּרִיס אוֹתוֹ בִּנְיַן קוֹרוֹת שֶׁתֵּאַר אֶת הַמְּצוּדָה שֶׁל דְּיֶפִי.”

“הֲתִזְכְּרִי, גִ’יסְקֶט, בְּעֵת שֶׁעָבַר הַצִּיר בַּמָּקוֹם הַהוּא הִצִּיגוּ הַמְשַׂחֲקִים אֶת מַחֲזֵה הַהַתְקָפָה, וְכָל הָאַנְגְּלִים נָפְלוּ חֲלָלִים.”

“וּבִסְבִיבַת שַׁעַר שַׁטְלָה רָאִינוּ אָז כַּמָּה פְּסִילִים נָאִים.”

“וְגֶשֶׁר הַחַלְפָנִים הָיָה מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ שְׁטִיחִים.”

“וּבְעֵת שֶׁעָבַר הַצִּיר עָרְכוּ לְפָנָיו עַל הַגֶּשֶׁר לְמַעְלָה מִמָּאתַיִם תְּרֵיסָר צִפֳּרִים בְּנוֹת סוּגִים שׁוֹנִים, וְהַלָּלוּ פָּצְחוּ כֻּלָּן רִנָּה; זֶה הָיָה נִפְלָא מֵאֵין כָּמוהוּ, לִיֵאֶנַרְד.”

“הַיּוֹם יִהְיֶה הַחִזָּיוֹן יָפֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר,” סָח הָאַלְמוֹנִי, שֶׁלֹּא הִקְשִׁיב, כַּנִּרְאֶה, לְדִבְרֵי בְּנוֹת שִׂיחָתוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ קֹצֶר־רוּחַ.

“מִפִּיו שָׁמַעְנוּ אֵפוֹא, כִּי הַחִזָּיוֹן יִהְיֶה יָפֶה?” אָמְרָה גִ’יסְקֶט.

“אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,” עָנָה הָאִישׁ; וּבְעוֹד רֶגַע הוֹסִיף וְאָמַר בְּהַטְעָמָה: “אָנֹכִי הוּא הַמְחַבֵּר שֶׁל הַחִזָּיוֹן.”

“הַאֱמֶת הַדָּבָר?” קָרְאוּ שְׁתֵּי הָעֲלָמוֹת בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה.

“אֱמֶת וְנָכוֹן!” עָנָה הַפַּיְטָןְ וְהִשְׁרָה עַל עַצְמוֹ גַאֲוָה; “כְּלוֹמַר, שְׁנַיִם הָיִינוּ בְּמַעֲשֵׂה הַחִזָּיוֹן: יוֹהַן מַרְשַׁן, שֶׁגָּזַר אֶת הַקִּירוֹת וְהֵקִים אֶת בִּנְיַן הָעֵץ וְאֶת הַתֵּאַטְרוֹן, וִאָנֹכִי אֲשֶׁר חִבַּרְתִּי אֶת הַחִזָּיוֹן. שְׁמִי הוּא פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר.”

אַף אוֹתוֹ הַפַּיְטָן שֶׁחִבֵּר אֶת “סִיד” לֹא הָיָה יָכֹל לְהַגִּיד בְּגַאֲוָה יְתֵרָה מִזּוֹ: “פֶּטֶר קוֹרְנֵי”.

הַקּוֹרֵא בְּוַדַאי עָמַד עַל כָּךְ, כִּי מִן הַהֶכְרַח הָיָה שֶיַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמָן מִן הָרֶגַע שֶׁיֻּפִּיטֶר נִסְתַּלֵּק לוֹ שׁוּב לַאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים וְעַד אֲשֶׁר מְחַבֵּר הַחִזָּיוֹן נִתְגַּלָּה לְלִיאֶנַרְד וּלְגִ’יסְקֶט הַמִּתְפַּלְאוֹת אֵלָיו בְּלֵב תָּמִים. הֲרֵי עֻבְדָּה מַפְלִיאָה! אוֹתוֹ הֶהָמוֹן, שֶׁהִשְׁתּוֹבֵב לִפְנֵי רְגָעִים מְעַטִּים עַד בְּלִי דַי, חִכָּה עַכְשָׁו בְּשַׁלְוַת רוּחַ לְמָה שֶעָתִיד לָבוֹא מִפִּי הַמְשַׂחֵק; וְכָךְ יוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ אֱמֶת עַתִּיקָה זוֹ הַמְקַיֶּמֶת אֶת עַצְמָהּ יוֹם יוֹם בְּבָתֵּי הַתֵּאַטְרָאוֹת שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם רוֹצֶה אַתָּה לְהַקְנות סַבְלָנוּת לַקָּהָל – אֱמֹר לוֹ שֶׁהַהַתְחָלָה תָּבוֹא תֵּכֶף וּמִיָּד.

וְאוּלָם הַסְּטוּדֶנְט הַמְכֻנֶּה יוֹהַן לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי הַבְטָחוֹת.

“הָא!” הִפְסִיק זֶה פִּתְאֹם אֶת הַצִּפִּיָּה הַשְּׁלֵוָה שֶׁנִּשְתָּרְרָה לְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ: “יֻפִּיטֶר, הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה, מוּקְיוֹנוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַי – הֲתֹאמְרוּ לְשַׁטּוֹת בָּנוּ? הָבוּ לָנוּ אֶת הַחִזָּיוֹן! הַתְחִילוּ בַּדָּבָר, שֶאִם לא כֵּן נַתְחִיל אֲנַחְנוּ שׁוּב!”

בָּזֶה הָיָה דָי.

מִתּוֹךְ בִּנְיַן הַקּוֹרוֹת הִתְחִילוּ כְּלֵי זֶמֶר שׁוֹנִים מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם בִּנְגִינָה עֲמוּמָה אוֹ הוֹמִיָּה; הוֹפִיעוּ אַרְבַּע דְּמֻיּוֹת לְבוּשׁוֹת לְתִפְאֶרֶת וּמְשׁוּחוֹת בְּפוּךְ, טִפְּסוּ וְעָלוּ בַּסֻּלָּם שֶׁל הַתֵּאַטְרון וְנִתְיַצְּבוּ כֻּלָּן בְּשׁוּרָה אַחַת, לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לָרְחָבָה הָעֶלְיוֹנָה, לְעֵבֶר קְהַל הָרוֹאִים, וְקִדְּמוּ אֶת פָּנָיו בְּקִדָּה עֲמֻקָּה. עַכְשָׁו נֶאֶלְמָה הַנְּגִינָה, הֵחֵל הַמִּשְׂחָק.

אַרְבַּע הַדְּמֻיּוֹת, לְאַחַר שֶׁנָּטְלוּ תִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם בִּמְחִיר קִדּוֹתֵיהֶן, הִתְחִילוּ בְּמִשְחַק הַפְּתִיחָה תּוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיקַת כַּוָּנָה מִצַּד הַשּׁוֹמְעִים, וְאוּלָם הַמְחַבֵּר לֹא יַלְאֶהִּ בִּפְתִיחָה זוֹ אֶת הַקּוֹרֵא. מִלְּבַד זֶה הָיָה הַקָּהָל, כְּדַרְכּוֹ גַם בְּיָמֵינוּ, נוֹתֵן אֶת לִבּוָ לְמַלְבּוּשֵׁי הַמְשַחֲקִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַמִּשְׂחָק הַיּוֹצֶא מִפִּיהֶם; וְהַלָּלוּ הָיוּ רְאוּיִם לְכָךְ. אַרְבַּעַת הַמְשַׂחֲקִים כֻּלָּם לָבְשׁוּ גְלִימוֹת צְהֻבּוֹת לְמֶחֱצָה וּלְבָנוֹת לְמֶחֱצָה, שֶׁלֹּא נִבְדְּלוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ אֶלָּא לְפִי טִיב אֲרִיגָן; לְבוּשׁ הָאֶחָד הָיָה רָקוּם כֶּסֶף וְזָהָב, הַשֵּׁנִי לָבַשׁ מֶשִׁי, הַשְּׁלִישִׁי צֶמֶר, הָרְבִיעִי הָיָה לָבוּשׁ בַּד. הַמְשַחֵק הָרִאשׁוֹן נָשָׂא חֶרֶב בְּיַד יְמִינוֹ, הַשֵּׁנִי שְׁנֵי מַפְתְּחוֹת זָהָב, הַשְּׁלִישִׁי מֹאזְנַיִם, הָרְבִיעִי מַעְדֵּר; וּכְדֵי לִפְתֹּחַ לִקְטַנֵּי הַהֲבָנָה, שֶׁלֹּא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְהַשִּׂיג לְגַמְרֵי אֶת פֵּרוּשָׁם שֶׁל כְּלֵי הַסֵּמֶל הָאֵלֶּה, הִתְנוֹסֵס עַל שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה שֶל גְּלִימַת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב כְּתָּב רִקְמָה בֶּן אוֹתָיוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת: “אָנֹכִי מַעֲמַד הָאֲצִילִים”; עַל שְׂפָתָהּ שֶׁל גְּלִימַת הַמֶּשִׁי: “אָנֹכִי הַכְּהֻנָּה”; עַל גְּלִימַת הַצֶּמֶר: “אָנֹכִי הַמִּסְחָר”; עַל גְּלִימַת הַבַּד: “אָנֹכִי הָעֲבוֹדָה”. כָּל רוֹאֶה בַּעַל תְּפִיסָה יָכֹל לְהַכִּיר עַל פִּי סִמָּנִים מִי מֵהַדְּמֻיּוֹת הֵם גְּבָרִים וּמִי נָשִׁים, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים גְּלִימוֹתֵיהֶם אֲרֻכּוֹת פָּחוֹת וּלְרֹאשָׁם חֲבוּשָׁה מִצְנֶפֶת, וְהַנָּשִׁים מִדַּת גְּלִימוֹתֵיהן אֲרֻכָּה יוֹתֵר וּלְרֹאשָׁן חֲבוּשָׁה כִּפָּה.

רַק מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ רָעָה בְּיוֹתֵר לֹא הֵבִין מִתּוֹךְ הַפְּתִיחָה כִּי הָעֲבוֹדָה הָיְתָה נְשׂוּאָה לַמִּסְחָר וְהַכְּהֻנָּה לְמַעֲמָד הָאֲצִילִים, וְכִי שְׁנֵי זוּגוֹת הַמִאֻשָּׁרִים הָאֵלֶּה הָיָהָ לָהֶם כְּקִנְיָן מְשֻׁתָּף דּוֹלְפִין נִפְלָא שֶׁל זָהָב וְהֵם רָצוּ לְהַשִּׂיא לוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי. הֵם הָלְכוּ אֵפוֹא הָלֹךְ וְנָסֹעַ בָּאָרֶץ, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, וּלְאַחַר שֶנִּפְסְלוּ בְּעֵינֵיהֶם בָּזוֹ אַחַר זוֹ הַמַּלְכָּה מֵאֶרֶץ גּוֹלְקוֹנְדָה, הַנְּסִיכָה מֵאֶרֶץ טְרַפֶּצוּנְט, בַּת הַמַּלְכָּהְ לְבֵית הַחַן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּטָרְטָרִיָּה, וְעוֹד כָּאֵלֶּהָ – הָלְכוּ יַחַד הָעֲבוֹדָה וְהַכְּהֻנָּה, מַעֲמַד הָאֲצִילִים וְהַמִּסְחָר אֶל אַרְמוֹן הַמִּשְפָּט, עָמְדוּ שָׁם לָנוּחַ עַל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ וְהִתְחִילוּ מוֹצִיאִים מִכְּלֵיהֶם בִּפְנֵי הַקָּהָל הַנִּכְבָּד הֲמוֹן פִּתְגָּמִים וְעִקָּרֵי מוּסָר, שֶׁכְּמוֹתָם לֹא שָׁמְעָה אֹזֶן בַּיָּמִים הָהֵם אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבְּחִינוֹת לְדֶקִטוֹרִים חוֹבְשֵׁי מִצְנָפוֹת אֲשֶׁר בְּמַחְלְקַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לָאֳמָנֻיּוֹת הַחָפְשִׁיּוֹת, כְשֶׁנִּתַּךְ עַל רֹאשׁ הַנִּבְחָנִים מְטַר הֶקֵּשִׁים רֵיקִים, הַגְדָּרוֹת, מְלִיצוֹת וּפִלְפּוּלִים.

כָּל זֶה הָיָה נָאֶה עַד מְאֹד.

וְאוּלָם בְּכָל הֶהָמוֹן הַזֶּה, שֶׁלְּמַענוֹ הִשְׁפִּיעו אַרְבַּע הַדְּמֻיּוֹת דִבְרֵי מְלִיצָה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, לֹא הָיְתָה אֹזֶן קַשּׁוּבָה, לֵב הוֹלֵם, עַיִן מְטֹרֶפֶת וִצַוָּאר נָטוּי – כְּעֵינוֹ, אָזְנוֹ, צַוָּארוְ וְלִבּוֹ שֶׁל מְחַבֵּר הַחִזָּיוֹן, הוּא הַפַּיְטָן הַמְצֻיָּן פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר אֲשֶׁר לִפְנֵי רְגָעִים מְעַטִּים חָלְשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְהוּא גִלָּה אֶת שְׁמוֹ לִשְׁתֵּי הָעֲלָמוֹת יְפות הַתֹּאר. הוּא שָׁב וְנִתְיַצֵּב בִּמְקוֹמוֹ לְיַד הָעַמּוּד לֹא הַרְחֵק מִן הָעֲלָמות, וְכָאן הָיָה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה וּבוֹלֵעַ. מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם הָאוֹמְרוֹת רָצוֹן, שֶׁלִּוּוּ אֶת מִשְׂחַק הַפְּתִיחָה, הָמוּ עֲדַיִן בְּכָל קְרָבָיו, וְהוּא הָיָה נָתוּן כֻּלּוֹ לְאוֹתָהּ הִסְתַּכְּלוּת רַבַּת קֶסֶם שֶׁל מְחַבֵּר הַשּׁוֹמֵעַ אֶת רַעְיוֹנוֹתָיו יוֹצְאִים בָּזֶה אַחַר זֶה מִפִּי הַמְשַׂחֵק, וּמִסָּבִיב לוֹ אֲסֵפַת עָם אַדִּירָה הַשְּׁרוּיָה בִּשְׁתִיקָה.

מַה נִכְבַּדְתָּ, פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר!

לְצַעֲרֵנוּ אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְגַלּוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי לֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמָן וְהַקֶּסֶם נִתְרוֹפֵף. לֹא הִסְפִּיק פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר לְהַגִּישׁ אֶת שְׂפָתָיו אֶל כּוֹס הַחֶדִוָה הַמְשַׁכֵּר עַד שֶׁמָּסְכוּ לוֹ טִפָּה מָרָה.

קַבְּצָן אֶחָד לָבוּשׁ קְרָעִים, שֶׁלֹּא יָכֹל לִקְבֹּץ עַל יַד מִסִּבַּת הַדֹּחַק וְגַם לֹא מָצָא דֵי שִׁלּוּמִים לַאֲבֵדָתוֹ בְּכִיסֵי הַבְּגָדִים שֶׁל שְׁכֵנָיו, הֶעֱלָה פִּתְאֹם בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וִיחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ מָקוֹם גָּלוּי אֲשֶׁר שָׁם יַשִּׂיגוּהוּ עֵינֵיהֶם וִידֵיהֶם שֶׁל נוֹתְנֵי הַנְּדָבוֹת. בִּזְמַן קְרִיאַת הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפְּתִיחָה טִפֵּס הַלָּז בָּעַמּוּדִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַבִּימָה, הַמְיֻעֶדֶת לַצִּירִים, וְעָלָה עַל כּוֹתַרִתָּם הַתַּחְתּוֹנָה; כָּאן קָבַע לְעַצְמוֹ מָקוֹם, כְּאוֹמֵר לְעוֹרֵר סַקְרָנוּת וְחֶמְלָה בְּשֶׁל קְרָעָיו וּבְשֶׁל הַמַּכָּה הַנִּתְעָבָה אֲשֶׁר בִּזְרוֹעוֹ הַיְמָנִית. אַךְ הוּא לֹא פָּתַח אֶת פִּיו לְדַבֵּר.

כֵּיוָן שֶׁזֶּה לֹא יָצָאִ מִשְּׁתִיקָתוֹ נִמְשַׁךְ מִשְׂחַק הַפְּתִיחָה לְלֹא כָּל הַפְרָעָה, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה קָם בִּלְבּוּל מְרֻבֶּה, לוּלֵא נִתְרַחֵשׁ אָסוֹן וְהַסְּטוּדֶנְט יוֹהַן הִבִּיט מִמְרוֹם מוֹשָׁבוֹ אֲשֶׁר עַל הָעַמּוד וְרָאָה אֶת הַקַּבְּצָן וְאֵת כָּל הַתְּכוּנָה אֲשֶׁר אִתּוֹ. בֻּלְמוּס שֶׁל צְחוק אָחַז אֶת הַפּוֹחֵז הַצָּעִיר הַזֶּה, וְהוּא קָרָא בְּחֻצְפָּה, בְּלִי לַחֲשֹׁש כְּלָל שֶׁמָּא יְעַרְבֵּב אֶת מַהֲלַךְ הַמִּשְׂחָק וְיַפְרִיעֶ אֶת הַשּׁוֹמְעִים:

“הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הַקַּבְּצָן הַלָּז הַפּוֹשֵט יָד לִנְדָבוֹת!”

מִי שֶׁהֵטִיל פַּעַם אֶבֶן לְתוֹךְ בִּצַּת צְפַרְדְּעִים אוֹ שָׁלַח אֶת אֵשׁ רוֹבֵהוּ לְתוֹךְ מַחֲנֵה צִפֳּרִים – יָכֹל לְתָאֵר לְעַצְמוֹ מַה פָּעַל מַאֲמַר הַפֶּה הַפָּרוּעַ הַזֶּה בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה הַשְּׁלֵמָהְ. גְּרֶנְגּוֹאַר נִתְחַלְחֵל כְּאִלּוּ הִכָּהוּ זֶרֶם חַשְׁמַל. הַפְּתִיחָה נִפְסְקָה וְכָל הָרָאֹשִים נִפְנוּ תּוֹךְ כְּדֵי תְּנוּעָה עַזָּה לְצַד הַקַּבְּצָן, זֶה שֶׁלֹּא נִתְבַּלְבֵּל כָּל עִקָּר, אֶלָּא הִכִּיר בַּמְּאֹרָע מֵעֵין הִזְדַּמְּנוּת מְבִיאָה רְוָחִים וְהִתְחִיל לִקְרֹא בְּקוֹל, כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה עַל פָּנָיו אֲרֶשֶׁת צַעַר וְסוֹגֵר אֶת עֵינָיו:

“תְּנוּ נְדָבָה, רַחֲמָנִים!”

“וְאוּלָם רְאוּ אַף רְאוּ… בְּחַיֵּי רֹאשִׁי,” עָנָה וְאָמַר יוֹהַן, “הֲלֹא זֶה קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ. שְׁמַע נָא, יְדִידִי, מַכָּתְךָ לֹא נָעֲמָה לְךָ, כַּנִּרְאֶה, בִּמְקוֹם הָרֶגֶל וְלָכֵן יִסַּדְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹם הַיָּד?”

וּמִדֵּי דַבְּרוֹ נָטַל מַטְבֵּעַ כֶּסֶף קְטַנָּה וּזְרָקָהּ בִּזְרִיזוּת שֶׁל קוֹף לְתוֹךְ הַלֶּבֶד הַמְזֹהָם שֶׁהַקַבְּצָן הוֹשִיט בְּיָדוֹ הַחוֹלָה. מִתּוֹךְ שַׁלְוַת רוּחַ קִבֵּל הַקַּבְּצָן אֶת כֶּסֶף הַנְּדָבָה וְאֶת הַדְּבָרִים הַחֲרִיפִים גַּם יָחַד, וּפָתַח שׁוּב בְּתַחֲנוּנִים: “עוֹרְרוּ רַחֲמֵיכֶם וּתְנוּ נְדָבָה!”

הַמְּאֹרָע הַזֶּה גָרַם הֶסַּח הַדַּעַת לִקְהַל הַשּׁוֹמְעִים; רַבִּים מִן הַקָּהָל, וּבְרֹאשָׁם רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן וְכָל הַתַּלְמִידִים, עָרְכוּ תְּשׁוּאוֹת רָצוֹן לִכְבוֹד מַקְהֵלַת הַשְּׁנַיִם הַלֵּזוּ, שֶׁקָּמָה בְּאֶמְצַע מִשְׂחַק הַפְּתִיחָה וְיוֹצְרֶיהָ הָיוּ הַסְּטוּדֶנְט הַצּוֹרֵחַ וְהַקַּבְּצָן הַנּוֵתן קוֹל תַּחֲנוּנִים מְמֻשָּׁךְ.

גְּרֶנְגּוֹאַר הֻכָּה בְּשִׁמָּמוֹן. וּלְאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל הַבֶּהָלָה הָרִאשׁוֹנָה הִתְאוֹשֵׁשׁ וְקָרָא אֶל אַרְבַּעַת הַמְשַׂחֲקִים אֲשֶׁר עַל הַבָּמָה: “הַמְשִׁיכוּ אֶת הַמִּשְׂחָק, יִמַּח שִׁמְכֶם, הַמְשִׁיכוּ אֶת הַמִּשְׂחָק!” וּכְחָס עַל זְמַנּוֹ לֹא הֵטִיל אֲפִילוּ מֶבָּט שֶׁל בּוּז בְּמַפְרִיעֵי הַסֵּדֶר הַשְּׁנָיִם.

פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ כִּי מִי שֶׁהוּא מָשַׁךְ אוֹתוֹ בִּקְצֵה מְעִילוֹ, הוּא הִפְנָה אֶת עַצְמוֹ כְּמִתְרַעֵם בְּמִקְצָת, וְאוּלָם תּוֹךְ כְּדֵי רֶגַע הָיָה בְּעַל כָּרִחוֹ כְּצוֹחֵק. גִ’יסֵקֶט לַה־גֶ’נְסְיֶן הִיא אֲשַׁר הוֹשִׁיטָה אֶת זְרוֹעָהּ הַנָּאָה מֵעֵבֶר לַחַיִץ וִתָבִעָה בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ.

“אֲדוֹנִי,” אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, “וְכִי הַלָּלוּ עוֹמְדִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּשְׂחָק?”

“בְּוַדַּאי,” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר כְּנֶעֱלָב מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה.

“אִם כֵּן, אֲדוֹנִי,” חָזְרָה וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה, “יוֹאֶל נָא בְּטוּבוֹ וִיבָאֵר לִי…”

“מַה שֶׁהֵם עֲתִידִים לְדַבֵּר?” הִפְסִיק גְּרֶנְגּוֹאַר אֶת דְּבָרֶיהָ, “מוּכָן וּמְזֻמָּן. תּוֹאִילִי נָא לִשְׁמֹעַ.”

“לֹא!” אָמְרָה גִ’יסְקֶט. “נִתִכַּוַּנְתִּי לָזֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר מִפִּיהֶם.”

גְּרֶנְגּוֹאַר נִרְתַּע לְאָחוֹר, כְּמִי שֶׁטָּפְחוּ לוֹ עַל פִּצְעוֹ הֶחָי.

“יִקָּחֵךְ אֹפֶל, כְּסִילָה מְטֻמְטֶמֶת שֶׁכְּמוֹתָךְ!” רִטֵּן הָאִישׁ מִבֵּין שְׂפָתָיו.

אוֹתוֹ רֶגַע נִבְאַשׁ לְגַמְרֵי רֵיחָהּ שֶׁל גִ’יסְקֶט לִפְנֵי הַפַּיְטָן.

בֵּין כָּךְ וְכָךְ וְהַמְשַׂחֲקִים שָׁמְעוּ בְּקוֹל הַצַּו הַנִּמְרָץ אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם מִפִּי הַמְחַבֵּר, וְהַקָּהָל, אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַמְשַׂחֲקִים חוֹזְרִים לְמִשְׂחָקָם, הִתְחִיל נוֹתֵן אֶת לִבּוֹ לִשְׁמֹעַ; וְאוּלָם מַעֲשֵׂה הִתְאַחוּת זֶה שֶׁל שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפְּתִיחָה, אֲשֶׁר יָד מְבִישָׁה הֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי פֵּרוּד, גָּרְמָה לוֹ לַקָּהָל שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִכַּמָּה וְכַמָּה סְגֻלּוֹת יֹפִי. גְּרֶנְגּוֹאַר לֹא אָמַר אֶת דְּבָרָיו הַמָּרִים אֶלָּא בְּקוֹל כָּבוּשׁ לְגַמְרֵי. וּלְאַט לְאַט נִשְׂתָּרֵר הַשֶּׁקֶט מִסָּבִיב; הַסְּטוּדֶנְט הִשְׁרָה עַל עַצְמוֹ שְׁתִיקָה, הַקַּבְּצָן מָנָה אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ כּוֹבָעוֹ, וְהַחִזָּיוֹן נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ.

אוֹתוֹ חִזָּיוֹן הָיָה בֶּאֱמֶת יְצִירָה יָפָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ הֵטִילוּ בּוֹ שִׁנּוּיִם מִסְפָּר הָיָה בּוֹ מִן הַמּוֹעִיל גַּם בְּיָמֵינוּ. מַעֲשֵׂה הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחִזָּיוֹן הָיָה פָּשׁוּט, אִם כִּי אָרֹךְ בְּמִקְצָת מִן הַמִּדָּה הַמְצֻוָּה לְפִי חֻקֵּי הָאֳמָנוּת; וּגְרֶנְגּוֹאַר, כְּשֶׁבָּחַן בְּקֶרֶב נַפְשׁוֹ אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּקִדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הִשְׁתָּאָה לִרְאוֹת כַּמָּה שָׁקוּף דִּמְיוֹנוֹ. לֹא קָשֶׁה לְשַׁעֵר, כִּי אַרְבַּע הַדְּמֻיּוֹת הָאֲלֵגוֹרִיּוֹת נִתְעַיְּפוּ בְּמִקְצָת, לְאַחַר שֶׁנָּעוּ וְנָדוּ עַל פְּנֵי שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הָעוֹלָם וְלֹא עָלָה בְּיָדָם לְסַלֵּק מֵעַל פְּנֵיהֶם אֶת דּוֹלְפִין הַזָּהָב בָּאֹפֶן הַנָּאוֹת. הִתְחִיל נְאוּם תִּשְׁבָּחוֹתָ אָרֹךְ לִכְבוֹד דַּג הַפְּלָאִים וּבוֹ אַלְפֵי רְמָזִים הַמְּעִידִים עַל חֲתָנָהּ הַצָּעִיר לְיָמִים שֶׁל מַרְגָּרֶט לְבֵית פְלַנְדְּרֶן, זֶה שֶׁיָּשַׁב אוֹתוֹ זְמָן כְּאַסִּיר עָנִי בְּאַמְבּוּאַז וְלֹא רָאָה אֲפִילוּ בַּחֲלוֹמוֹ, כִּי לְמַעֲנוֹ נָדְדוּ זֶה עַכְשָׁו יַחַד עַל פְּנֵי תֵּבֵל הָעֲבוֹדָה וְהַכְּהֻנָּה, מַעֲמַד הָאֲצִילִים וְהַמִּסְחָר. אוֹתוֹ דוֹלְפִין הָיָה אֵפוֹא צָעִיר לְיָמִים, יְפֵה תֹּאַר וְאַמִּיץ לֵב וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה – וְהִיא עִלַּת הָעִלּוֹת לְכָל הַתְּכוּנוֹת הַנַּעֲלוֹת! – נוֹלַד בֵּן לָאֲרִי שֶׁל צָרְפַת. אֲנִי מַכְרִיז וּמוֹדִיעַ, כִּי הַמָּשָׁל הָעַז הַזֶּה רָאוי לְהַעֲרָצָה, וְכִי בְּיוֹם מוֹעֵד, כְּשֶׁבָּא זְמָן לְדַבֵּר מְלִיצוֹת נִשְׂגָּבוֹת וְלָשֵׂאת אֶת שִׁיר הַכְּלוּלוֹת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, אֵין טִבְעוֹ שֶׁל הַתֵּאַטְרוֹן מַקְפִּיד עַל דּוֹלְפִין שֶׁנּוֹלַד בֵּן לְאַרְיֵה. הַלָּלוּ הֵם עִרְבּוּבֵי דִמְיוֹןֹ מִסּוּגוֹ שֶׁל פִּנְדַּר וְיֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהָעִיד עַל הִתְלַהֲבוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן נֹאמַר, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת בִּקֹּרֶת, כִּי הַפַּיְטָן הָיָה יָכֹל לְהַבִּיעַ אֶת הָרַעְיוֹן הַיָּפֶה הַזֶּה בְּמָאתַיִם חֲרוזִּים בְּעֵרֶךְ. אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי לְפִי פְּקֻדַּת זְקַן הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ צְרִיכִים לְהַאֲרִיךְ בַּחִזָּיוֹן מִן הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַד הַשָּׁעָה הָרְבִיעִית, וְהָיָה אֵפוֹא הֶכְרַח לְהַרְבּוֹת בִּדְבָרִים. מִלְּבַד זֶה הִקְשִׁיבוּ הַשּׁוֹמְעִים מִתּוֹךְ אֹרֶךְ רוּחַ מְרֻבֶּה.

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם, בְּעֵת שֶׁנָּפְלָה מְרִיבַת דְּבָרִים בֵּין הַמִּסְחָר וְהָאֲצִילוּת וּבָרֶגַע אֲשֶׁר הָעֲבוֹדָה פָּתְחָה אֶת פִּיהָ לְהַגִּיד אֶת הֶחָרוּז הַנִּפְלָא:

וְאִם לֹא זֹאת הַגֵּאָה בְּחַיְתוֹ הַיָּעַר –

נִפְתְּחָה לְלֹא עֵת הַדֶּלֶת הַמּוֹלִיכָה אֶל הַבִּימָה הַמְיֻחֶדֶת, דֶּלֶת זוֹ – שֶׁלְּמַרְבֵּה הָאָסוֹן – הָיְתָה סְגוּרָה עַד עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ הָעַז שֶׁל שׁוֹמֵר הַסַּף בִּשֵּׂר בְּחִפָּזוֹן: “כְּבוֹד מַעֲלָתוֹ, אֲדוֹנֵנוּ הַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן”.


ג. הַחַשְׁמַן    🔗

גְּרֶנְגּוֹאַר הַמִּסְכֵּן! קוֹל הִתְפּוֹצְצָן שֶׁל כָּל הַפֶּטַרְדּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹם הַחַג אֲשֶׁר עַל שֵׁם יוֹחָנָן, רַעַשׁ הַיְרִיָּה הַיּוֹצֵאת כְּאַחַת מִתּוֹךְ עֶשְׂרִים רוֹבִים, רַעֲמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נַחְשָׁן מְפֻרְסָם מִימֵי הַמָּצוֹר שֶׁל פָּרִיס, אֲשֶׁר הִתְפּוֹצֵץ בִּצְרִיחַ בִּילִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ 29 לְסֶפְּטֶמְבֶּר שְׁנַת 1465, וְהָרַג בְּבַת־אַחַת שִׁבְעָה בֻּרְגּוּנְדִים, מְחִי הַהִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל כָּל אֲבַק הַשְּׂרֵפָה הָאָצוּר לְמִשְׁמֶרֶת לְיַד שַׁעַר הַהֵיכָל – כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ עֲלוּלִים לְרַסֵּק אֶת אָזְנָיו בְּרֶגַע מְרוֹמָם זֶה, הַמָּלֵא מִנִּשְׂגְּבוֹת הַחִזָּיוֹן, כְּאוֹתָן הַמִּלִים הַסְּפוּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי שׁוֹמֵר הַסַּף:

“כְּבוֹד מַעֲלָתוָ, אֲדוֹנֵנוּ הַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן!”

אֵין לוֹמַר כִּי פֶּטֶר גְּרֶנְגּוַאר פָּחַד מִפְּנֵי הַחַשְׁמַן אוֹ שָׂנֵא אוֹתוֹ. הוּא לֹא הָיָה חַלָּשׁ עַד כְּדֵי פַּחַד וְלֹא הָיָה יָהִיר עַד כְּדֵי שִׂנְאָה. גְּרֶנְגּוֹאַר נָטָה בְּכָל לִבּוֹ אַחֲרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים הַבּוֹרְרִים, אִם נְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן זְמַנֵּנוּ, וְהָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָרוּחַ הַגֵּאִים וְאַמִּיצֵי הַלֵּב הַיּוֹדְעִים שַׁלְוָה וְהִסְתַּפְּקוּת, יוֹדְעִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל מַצָּב שֶׁהוּא וְאֵינָם מְחַסְּרִים מִבִּינָתָם וּמֵחָכְמָתָם אֲשֶׁר לָמְדוּ בַּחַיִּים גַּם בִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַשָּׂא וּמַתָּן עִם חַשְמַנִּים. זוֹהִי מִשְׁפָּחָה שֶׁל פִּילוֹסוֹפִים מְהֻגָּנִים וְשַׁלְוֵי נֶפֶשׁ אֲשֶׁר הַחָכְמָה, דֻּגְמַת אֲרִיאַדְנָה שֶׁל הָאַגָּדָה, נָתְנָה לָהֶם, כִּבְיָכֹל, פְּקַעַת פְּתִילֵים וּלְחוּטָהּ שֶׁל פְּקַעַת זוֹ הֵם הוֹלְכִים בְּשָׁלוֹם – מִימֵי בְּרֵאשִׁית וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה – דֶּרֶךְ כָּל הַסְּבָךְ אֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂה אָדָם! הַלָּלוּ מְצוּיִם בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם בְּכָל הַזְּמַנִּים, כְּלוֹמַר הַכֹּל לְפִי רוּחַ הַזְּמָן. וְאִם נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִן הָאִישׁ פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר, זֶה שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לְסוּג הַפִּילוֹסוֹפִים הָאֵלֶּה בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, אִלּוּ אָמַרְנוּ לַחֲלֹק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי, – מֻתָּר יִהְיֶה עַל כָּל פָּנִים לֵאמֻר, כִּי רוּחָהּ שֶׁל פִּילוֹסוֹפְיָה זוֹ הָיְתָה עַל הַכֹּמֶר דּוּ־בְּרֵיל כְּשֶׁכָּתַב בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּשְׂגָּבִים בִּתְמִימוּתָם הָרְאוּיִם לְכָל הַזְּמַנִּים: "בֶּן פָּרִיס אָנֹכִי וַהֲרֵינִי נוֹהֵג יַשְׁרוּת ְדִבּוּרִי, כִּי הַמִּלָּה Parrhisia10 פֵּרוּשָׁהּ בִּלְשׁוֹן יָוָן יֹשֶר הַדִּבּוּר, וְהִנְנִי מַחֲזִיק בְּמִדָּה זוֹ גַם לְגַבֵּי הַחַשְׁמַנִּים רָמֵי הַמַּעֲלָה, הֲלֹא הֵם דּוֹדוֹ וְאָחִיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַנַּעֲלֶה הַנָּסִיךְ לְבֵית קוֹנְטִי; מִכָּל מָקוֹם קִיַּמְתִּי בָּהֶם יִרְאַת כָּבוֹד וְלֹא פָּגַעְתִּי בִּכְבוֹד אִישׁ מֵאַנְשֵׁי מְסִבָּתָם, וְזֶה יֵחָשֵׁב לְדָבָר גָּדוֹל.

וּבְכֵן לֹא שִׂנְאָה וְלֹא בּוּז גָּרְמוּ לוֹ עַכְשָׁו לְפֶטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר שֶׁהַחַשְׁמַן יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאוֹרֵחַ לֹא רָצוּי. הַדָּבָר הָיָה לֵהֶפְךַ מַמָשׁ; לְפִי שִׂכְלוֹ הַיָּשָׁר לְמַדַּי וּמְעִילוֹ הַבָּלוּי עַד מְאֹד לֹא יָכֹל הַפַּיְטָן לִמְנֹעַ אֶת עַצְמוֹ מֵהַעֲרִיךְ כָּרָאוּי אֶת הָעֻבְדָּה, כִּי לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל שַׂר וְגָדוֹל יִכָּנְסוּ כַּמָּה רְמָזִים מִן הַפְּתִיחָה, וּבְעִקָּר דִּבְרֵי הַהַעֲרָצָה לִשְׁמוֹ שֶׁל הַדּוֹלְפִין בְּנוֹ שֶל הָאֲרִי הַצָּרְפַתִּי. וְאוּלָם לֹא מַה שֶׁאָצוּר בַּחֲדַר הַחֲדָרִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הוּא הַשּׁוֹלֵט בְּטִבְעוֹ הַנַּעֲלֶה שֶׁל הַפַּיְטָן. נַנִּיחַ כִּי מַהוּתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן כְּלוּלָה בַּמִּסְפָּר עֲשָׂרָה. וְאִלּוּ בָּחַן כִּימַאי אֶת הַחֲלָקִים הַלָּלוּ וְעִרִבְּבָם אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבְּלֶה, אָז יָצָא לוֹ כִּי הַחֵלֶק הָאֶחָד הוּא הַתְּכוּנָה שֶׁל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ וְתִשְׁעַת הַחֲלָקִים הֵם הַתְּכוּנָה שֶׁל אַהֲבַת עַצְמוֹ. וְהִנֵּה בָּרֶגַע שֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת בִּפְנֵי הַחַשְׁמַן גָּבְרָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל גְּרֶנְגּוֹאַר הַתְּכוּנָה שֶׁל הָאַהֲבָה הָעַצְמִית, וְהָרְסִיסִים פְּחוּתֵי הַדְּמוּת שֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹעֶלֶת הָעַצְמִית נַעֲשׂוּ בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים; – הַלָּלוּ הֵם מִכָּל מָקוֹם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִנֶּפֶשׁ הַפַּיְטָנִים, נֵטֶל לְמוֹעִיל שֶׁל מַמָּשׁוּת וּמַהוּת אֱנוֹשִׁית הַמְחַזֵּק אֶת רַגְלֵי הַפַּיְטָנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. גְּרֶנְגּוֹאַר שָׂבַע עֹנֶג מִדֵּי גַלּוֹתוֹ וּרְאוֹתוֹ וּמַשְּׁשׁוֹ כִּבְיָכֹל אֲסֵפַת עָם רַבָּתִי – אָמְנָם זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא אֲסַפְסוּף, אֲבָל מַה בְּכָךְ? – אֲשֶׁר עָמְדָה נִדְהֶמֶת, מְאֻבֶּנֶת וּמְחֻנֶּקֶת כִּמְעַט בְּשֶׁל נַחְשׁוֹל הַמִּלִּים הָאַדִּיר הַשּׁוֹטֵף בְּלִי הֶרֶף מִשִּׁיר הַכְּלוּלוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו. אֲנִי אוֹמֵר בְּוַדָּאוּת, כִּי גְרְנֶגּוֹאַר שִׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ בַּהֲנָאַת כָּל הַקָּהָל וְכִי הוּא – לֹא כְּלָפוֹנְטֶן, שֶׁבִּשְׁעַת הַצָּגַת חֶזְיוֹנוֹ “הָאִישׁ מִפְלוֹרֶנְצִיָּה” פָּנָה אֶל אֶחָד מִן הַקָּהָל וְשָׁאַל: “מִי זֶה מְחַבְּרוֹ שֵׁל מַחֲזֵה טְלָאִים זֶה?” הָיָה רוֹצֶה בְּכָל לִבּוֹ לִשְׁאֹל אֵצֶל שְכֵנוֹ: “מִי הוּא מְחַבְּרוֹ שֶׁל יְצִירָה אֳמָנוּתִית זוֹ?” עַכְשָׁו קַל לְשַׁעֵר כֵּיצַד הִשְׁפִּיעַ הַדָּבָר עַל גְּרֶנְגּוֹאַר כְּשֶׁנִּכְנַס לְפֶתַע פִּתְאֹם הַחַשְׁמַן כְּנִיסָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ.

כָּל הָרָעוֹת שֶׁנִּבָּא לוֹ לִבּוֹ כֻּלָּן בָּאוּ כְּתֻמָּן. כְּשֶׁנִּכְנַס הַחַשְׁמַן הַנַּעֲלֶה, יָרַד בִּלְבּוּל עַל הַשּׁוֹמְעִים. כָּל הָרָאשִׁים נִפְנוּ לְעֵבֶר הַבִּימָה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ כַּהֲלָכָה אַף מִלָּה אֶחָת. כָּל פֶּה קָרָא בְּקוֹל: “הַחַשְׁמַן! הַחַשְׁמַן!” הַפְּתִיחָה הָעֲלוּבָה נִפְסְקָה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.

הַחַשְׁמַן נִשְׁאַר רֶגַע אֶחָד עוֹמֵד עַל סַף הַבִּימָה. אוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁהִקִּיף אֶת הֶהָמוֹן בְּמֶבָּט אָדִישׁ לְמַדַּי, נִתְרַבָּה הַשָּׁאוֹן כִּפְלָיִם. כָּל אֶחָד רָצָה לָזוּן בּוֹ אֶת עֵינָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד לְשַׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל לְכִתְפֵי שְׁכֵנוֹ.

הַחַשְׁמַן הָיָה בֶּאֱמֶת בַּעַל צוּרָה, וּמַרְאֵהוּ שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל מַחֲזֶה אַחֵר. שַׁרְל, הַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן, אַרְכִי־אֶפִּסְקָפּוּס וְרוֹזֵן שֶׁל לִיאוֹן וְרֹאשׁ הַכְּמָרִים לִשְׁתֵּי אַרְצוֹת גַּלְיָה, הָיָה קָרוֹב קִרְבַת מִשְׁפָּחָה גַם לְלוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר – בְּשֶל אָחִיו פֶּטֶר הָאָדוֹן לְבֵית בּוֹיֶ’ה, שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ, וְגַם לְשַׁרְל הָאַמִּיץ – בְּשֶׁל אִמּוֹ אַגְנֶס לְבֵית בֻּרְגּוּנְדִיָּה. וְהִנֵּה הַקַּו הָעִקָּרִי, סִמָּן הַמֻּבְהָק בְּיוֹתֵר בְּאָפְיוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַכְּמָרִים לִשְׁתֵּי אַרְצוֹת גַּלְיָה, הָיָה הַחוּשׁ שֶׁל אִישׁ קָרוֹב לְמַלְכוּת וּמְסִירוּת לְגַבֵּי הַשַּׁלִּיטִים. קַל לְשַׁעֵר כַּמָּה בִּלְבּוּלִים גָּרְמָה לוֹ קִרְבַת מִשְׁפָּחָה כְּפוּלָה זוֹ וּבֵין כַּמָּה סַלְעֶי מִכְשׁוֹל, שֶׁצָּצוּ לְשַׁעְתָּם, הָיָה צָרִיךְ לְהַעֲבִיר בְּשָׁלוּם אֶת אֱנִי־רוּחוֹ כְּדֵי שֶזֶּה לֹא יְנֻפַּץ אֶל לוּאִי אוֹ אֶל שַׁרִל, – כָּרִבְּדִיס וּסְקִלָּה הַלָּלוּ שֶׁבָּלִעוּ אֶת הַדֻּכֵּס מֵרֵמוּר וְאֶת נְצִיב הַצָּבָא שֶׁל סֶן־פּוֹל. מִן הַשָׁמַיִם עָזְרוּ לוֹ וְהוּא יָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַנְּסִיעָה הַזֹּאת וְלֹא אֵרְעָה לוֹ תַּקָּלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרוֹמָא. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּחוֹף מִבְטַחִים, אוֹ דַוְקָא מִפְּנֵי כָּךְ הָיָה מַעֲלֶה דְאָגָה בְּלִבּוֹ מִדֵּי זָכְרוֹ אֶת הַחֲלִיפוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר לִפְעֻלָּתוֹ הַמְּדִינִית, זוֹ שֶׁהָיְתָה יָמִים רַבִּים נִסְעָרָה וְרַבַּת עָמָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה רָגִיל לוֹמַר, כִּי שְׁנַת 1476 שִׁמְּשָׁה לוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה גַם “חֹשֶךְ” וְגַם “אוֹר”; בָּזֶה נִתְכַּוֵּן לֵאמֹר, כִּי אוֹתָהּ שָׁנָה מֵתָה עָלָיו אִמּוֹ, הַדֻּכְּסִית לְבֵית בֻּרְבּוֹן, וְגַם נִפְטַר מִן הָעוֹלָם בֶּן דּוֹדוֹ הַדֻּכֵּס לְבֵית בֻּרְגּוּנְדִיָּה, וְכִי הָאֲבֵדָה הָאַחַת גָּמְלָה לוֹ תַּנְחוּמִים עַל הָאֲבֵדָה הַשְּׁנִיָּה.

מִחוּץ לְכָךְ הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, רָאָה חַיִים טוֹבִים כְּדֶרֶךְ חַשְׁמַן, אָהָב לְשַׂמֵּחַ אַת לִבּוֹ בְּכוֹס יַיִן, בִּכֵּר בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה אֶת הָעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת עַל הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת וּבְשֶׁל כָּל אֵלֶּה הָיָה חָבִיב עַל “הָעָם” אֲשֶׁר בְּפָרִיס. הוּא לֹא נִרְאָה בַּחוּץ אֶלָּא בִּמְסִבָּה קְטַנַּה שֶׁל הֶגְמוֹנִים וּכְמָרִים לְבוּשֵׁי הָדָר וּנְשׂוּאֵי פָּנִים, אֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי עַלִּיזוּת שֶׁבִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ לֹא הָיוּ מוֹנְעִים אֶת עַצְמָם מִסְּעֻדָּה כַּדָּת; וְלֹא פַּעַם הִתְרַגְּזוּ הָאֲחָיוֹת הַכְּבוּדוֹת מִסֶּן־גֶ’רְמֶן מִדֵּי עָבְרָן עַל פְּנֵי הַחַלּוֹנוֹת הַמּוּאָרִים שֶׁל אַרְמוֹן בֻּרְבּוֹן וְהֵן שׁוֹמְעוֹת אוֹתָם הַקּוֹלוֹת עַצְמָם, שֶׁשָּׁרוּ לִפְנֵיהֶן בַּיּוֹם מִזְמוֹרֵי תְּפִלָּה, פּוֹתְחִים תּוֹךְ כְּדֵי צִלְצוּל כּוֹסוֹת בְּשִׁיר הַיַּיִן שֶׁל בֶּנֶדִיקְטוּס שְּׁנֵים־עָשָׂר: Bibamus papliter11, זֶה בֶּנֶדִיקְטוּס הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁהוֹסִיף לַטִּיאָרָה12 עֲטָרָה שְׁלִישִׁית.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר כִּי רַק פִּרְסוּם כָּשֵׁר זֶה עָמַד לוֹ לַחַשְׁמַן שֶׁלֹּא יִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת מִצַּד הֶהָמוֹן, זֶה הֶהָמוֹן שֶׁלִּפְנֵי רְגָעִים מְעַטִּים הָיָה שָׁרוּי בְּרֹגֶז וְלֹא הָיָה נוֹטֶה כְּלָל לַחֲלֹק יִרְאַת כָּבוֹד לַחַשְׁמַן בַּיּוֹם הַמְיֻעָד לִבְחִירָת אַפִּיפְיוֹר. וְאוּלָם בְּנֵי פָּרִיס אֵינָם שׁוֹמְרִים טִינָא בַּלֵּב; נוֹסָף עַל כָּךְ הֲרֵי כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁבְּתֹקֶף רְצוֹנָם בָּא הַמִּשְׂחָק לִידֵי הַתְחָלָה, נִלְחֲמוּ כְּנֶגֶד הַחַשְׁמַן וְנָטְלוּ לָהֶם נִצָּחוֹן, וְהַדָּבָר הַזֶּה הִסְפִּיק לָהֶם. וְאַף גַּם זֹאת: הַחַשְׁמַן לְבֵית בֻּרְבּוֹן הָיָה אִישׁ יְפֵה תֹּאַר; לְבוּשׁוֹ הָיָה אָדֹם וְהָלַם אוֹתוֹ יָפֶה; מִשׁוּם כָּךְ נָטוּ אַחֲרָיו כָּל הַנָּשִׁים, לֵאמֹר הַמַּחֲצִית הַהֲגוּנָה בְּיוֹתֵר שֶׁל קְהַל הַשּׁוֹמְעִים. וַדַּאי שֶׁהַדָּבָר הָיָה נֶחְשָׁב לְעָוֶל וְהָיָה מֵעִיד עַל טַעַם רַע אִלּוּ זִלְזְלוּ בְּחַשְׁמַן אֲשֶׁר לֹא בָּא בַּמּוֹעֵד הַנָּכוֹן לַחִזָּיוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁחַשְׁמַן זֶה הוּא גֶבֶר יְפֵה תֹּאַר וְלוֹבֵשׁ כַּהֲלָכָה אֶת גְּלִימָתוֹ הָאֲדֻמָּה.

וְהִנֵּה נִכְנַס וּבֵרַךְ אֶת הַקָּהָל בְּאוֹתָהּ בַּת־צְחוֹק, תְּכוּנָה מִלֵּדָה, שֶׁהַשַּׁלִּיטִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ לְשֵׁם הָעָם, פָּנָה וְהָלַךְ בִּצְעָדִים מְדוּדִים לְעֵבֶר כִּסְאוֹ הַמְרֻפָּד אַרְגָּמָן וּפָנָיו הָיוּ כִּפְנֵי אִישׁ שֶׁהִרְהוּרָיו לֹא כָּאן. מִלַוָּיו, בִּלְשׁוֹן זְמַנֵּנוּ – מִפְקָדָה רָאשִׁית שֶׁל הֶגְמוֹנִים וּכְמָרִים, נִדְחֲקוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו לְעֵבֶר הַבִּימָה וְגָרְמוּ אַף הֵם לְרַעַשׁ וּלְסַקְרָנוּת מְשֻׁנָּה. חוֹבָה הָיְתָה כָּאן לְהַרְאוֹת עֲלֵיהֶם בָּאֶצִבַּע, לִקְרֹא בִּשְׁמָם, לְהַכִּיר אֶת אֶחָד מֵהֶם, לְכָל הַפָּחוֹת! פְּלוֹנִי הִכִּיר אֶת הָאָדוֹן אַלַנוֹדֶה, הַהֶגְמוֹן שֶׁל מַרְסֶל, אַלְמוֹנִי אֶת הַכֹּמֶר הָרָאשִׁי מִסֶּן־דֶּנִי. וְהָיָה מִי שֶׁהִכִּיר אֶת רוֹבֶּר מִלֶּסְפִּינַס, הַכֹּמֶר מִסֶּן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה וְאָחִיהָ הַמֵּבִישׁ שֶׁל אַחַת הַפִּלַּגְשִׁים אֲשֶׁר לְלוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר: – וְעַל כָּל אֵלֶּה דֻבַּר בְּלָשׁוֹן שֶׁל גְּנַאי וּבִדְבָרִים מְגֻנִּים.

בְּיִחוּד נִבְּלוּ אֶת פִּיהֶם הַסְּטוּדֶנְטִים. הֲלֹא זֶה הָיָה יוֹם מְיֻחָד בִּשְׁבִילָם, חַג הַלֵּצִים יוֹם הַסָּטוּרְנָלִין שֶלָּהֶם וְיוֹם הַהוֹלְלוּת הַחוֹזֵר שָׁנָה שָׁנָה אֲשֶׁר לְלַבְלָרֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט. לֹא הָיָה דְבַר תּוֹעֵבָה אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא כָּשֵׁר וְיָשָׁר בְּיוֹם זֶה. בְּכָל הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לֹא הָיְתָה לָשׁוֹן אֲשֶׁר דִּבְּרָה גִדּוּפִים וְשִׁקּוּצִים כִּלְשׁוֹנָם הַפְּרוּעָה שֶׁל הַסְּטוּדֶנְטִים וְהַלַּבְלָרִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה עָשׂוּ סְיָג לְדִבְרֵיהֶם מִפַּחַד הַבַּרְזֶל הַלּוֹהֵט שֶׁל לוּאִי הַקָּדוֹשׁ. אִי לְךָ, לוּאִי הַקָּדוֹשׁ! גּוֹרְמִים לְךָ חִלּוּל הַכָּבוֹד בְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט הַנִּקְרָא עַל שְמֶךָ! כָּל אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה הַזֹּאת כּוֹנֵן אֶת לְשׁוֹנוֹ עַל גְּלִימָה מִגְּלִימוֹת הַכֹּהֲנִים הַנִּכְנָסִים – שְׁחוֹרָה אוֹ אֲפוֹרָה, לְבָנָה אוֹ סְגֻלָּה. וְאוּלָם יוֹהַן פְרוֹלוֹ מִמּוֹלֶנְדִּינוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל כֹּמֶר, הִתְנַפֵּל בְּעַזּוּת מֵצַח עַל הָאֲדָמָה וְקָרָא בְּקוֹל אַדִּיר, בְּנָתְנוֹ אֶת עֵינָיו הַחֲצוּפוֹת בִּפְנֵי חַשְׁמַן: “13Cappa repleta mero!”

כָּל הַתַּעֲלוּלִים הָאֵלֶּה שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים כָּאן כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶת נֶפֶשׁ הַקּוֹרֵא, בָּטְלוּ בְּשִׁשִּׁים בַּהֲמֻלָּה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וְהֵדָם לֹא הִגִּיעַ אֶל בִּימַת הַכָּבוֹד; וּבֵין כָּךְ לֹא הָיוּ הַלָּלוּ פּוֹגְעִים פְּגִיעָה קָשָׁה בַּחַשְׁמַן, כֵּיוָן שֶׁהֶפְקְרוּת הַיּוֹם הָיְתָה דָבָר שֶׁבַּמִּנְהָג. וְאָמְנָם דְּאָגָה זוֹ, שֶׁנִּסְתַּמְּנָה בְּפָנָיו וְלֹא נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ גַם לְאַחַר שֶׁעָלָה עַל הַבִּימָה הָיְתָה מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי: הַצִּירוּת הַפְלֶמִית הִיא שֶׁגָּרְמָה לוֹ דְאָגָה.

לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אִישׁ מְדִינָה וְצוֹפֶה לְמֵרָחוֹק וְחָזָה מֵרֹאשׁ אֶת הַתּוֹצָאוֹת אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לִבְרִית נְשׂוּאִין זֶה שֶׁבֵּין שְׁאֵרַת בְּשָׂרוֹ הַגְּבֶרֶת מַרְגָּרֶט לְבֵית בֻּרְגּוּנְד וּבֵין שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ וְהָאָדוֹן קַרְל, יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר מִוִּינָא. לֹא, הוּא לֹא חָקַר כַּמָּה זְמָן תִמָּשֵׁךְ עוֹד יְדִידוּת מְדֻמָּה זוֹ שֶׁבֵּין הַדֻּכֵּס מֵאוֹסְטְרִיָּה וְהַמֶּלֶךְ מִצָּרְפַת וְכֵיצַד יִרְאֶה מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה אֶת הַזִּלִזוּל שֶׁנָּהֲגוּ בְּבִתּוֹ, וּמִקְצָת דַּאֲגָתוֹ בְּעִנְיָן זֶה הֵפִיג עֶרֶב עֶרֶב עַל יְדֵי כּוֹס יַיִן הַבָּא מִגֶּפֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁיּוֹ, בְּלִי שֶׁהֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל כִּי בַּקְבּוּקִים אֲחָדִים שֶׁל יַיִן זֶה (אָמְנָם דָּקְטוֹר קוֹאַקְטְיֶה הֵטִיל בָּהֶם מְעַט חֲרִיפוּת יְתֵרָה) שְׁלוּחֵים עַל יְדֵי לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר לֶאֱדוּאַרְד הָרְבִיעִי לְאוֹת יְדִידוּתוֹ, יִהְיוּ עֲתִידִים בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד לִגְאֹל אֶת לוּאִי מִצָּרָה זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ אֱדוּאַרְד. “הַמִּשְׁלַחַת הָרוֹמֵמָה אֲשֶׁר לַאֲדוֹנֵנוּ הַדֻכֵּס מֵאוֹסְטְרִיָּה” לֹא הֵבִיאָה לַחַשְׁמַן אַף אַחַת מִן הַדְּאָגוָת הָאֵלֶּה, אֲבָל הִיא גָרְמָה לוֹ טֹרַח מִצַד אַחֵר לְגַמְרֵי. לְשַׁרְל לְבֵית בֻּרְבּוֹן זֶה כְּפִי שֶׁאַמְרנוּ כְּבָר בְּדַף רִאשׁוֹן שֶׁל סִפְרֵנוּ הָיָה קָשֶׁה בְּמִקְצָת לִנְהֹג הַכְנָסַת אוֹרְחִים בְּאֶזְרָחִים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי יְדוּעִים לְשֵׁם וְלַעֲרֹךְ לִכְבוֹדָם מִשְתָּאוֹת וַחֲגִיגוֹת. הוּא, הַחַשְׁמַן, בִּמְסִבָּה שֶׁל חוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּשְׁפָּט; הוּא, הַצָּרְפַתִּי וְאִישׁ הַחֶבְרָה, לְצִדָּם שֶׁל סוֹבְאֵי בִּירָה מִפְלַנְדְּרִיָּה, וְכָל זֶה לְעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת! וַדַּאי שֶׁמַּעֲשֵׂה חֹנֶף זֶה הָיָה מִן הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַמַּעֲשִׁים אֲשֶׁר גָּזַר עַל עַצְמוֹ לִכְבוֹד מַלְכּוֹ.

וּלְפִיכָךְ הִפְנָה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל חֵן (מְלָאכָה זוֹ יָדַע עַל בֻּרְיָהּ) לְצַד הַדֶּלֶת בָּרֶגַע אֲשֶׁר שׁוֹמֵר הַסַּף קָרָא בְּקוֹל רָם: “הָאֲדוֹנִים הַצִּירִים אֲשֶׁר לַאֲדוֹנֵנוּ הַדֻּכֵּס מֵאוֹסְטְרִיָּה”. אֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, כִּי כָּל הַקָּהָל אֲשֶׁר בָּאוּלָם עָשָׂה אַף הוּא כַּדּוֹמֶה לָזֶה.

וְהִנֵּה נִכְנְסוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם, צוֹעֲדִים בְּהַדְרַת כָּבוֹד וּמְשַׁמְּשִׁים נִגּוּד לִמְשׁוּבָתָם שֶׁל מְלַוֵּי הַחַשְׁמַן, כָּל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה הַצִּירִים שֶׁל מַקְסִימִילְיַן מֵאוֹסְטְרִיָּה, וּבְרֹאשָׁם הַכֹּמֶר הַנִּכְבָּד יוֹהַן, הַמְכַהֵן בְּסֶן־בֶּרְטוֹן וּמְכֻנֶּה נָגִיד שֶׁל כְּבִיר־הַזָּהָב, וְיַעֲקֹב אִישׁ גּוֹאִי לְבֵית דֹּבִי, הוּא הַמּוֹשֵׁל הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר לִמְדִינַת גֶּנְט. הֶהָמוֹן הִשְׁלִיט עַל עַצְמוֹ שְׁתִיקָה גְמוּרָה, וְרַק פֹּה וָשָׁם נִשְׁמַע לִפְרָקִים צְחוֹק כָּבוּשׁ בְּשֶׁל הַשֵּׁמוֹת הַמְשֻׁנִּים וְתָאֳרֵי הַכָּבוֹד הַבֻּרְגָּנִיִּים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם סָחוּ אוֹתָם כַּהֲלָכָה לְשׁוֹמֵר הַסַּף, וְהַלָּז הֵטִיל אוֹתָם לְתוֹךְ הָאוּלָם כְּשֶׁהֵם מְעֻרְבָּבִים וּמְרֻסָּקִים. בֵּין אֵלֶּה הָיוּ אַבָּא לוֹיִס רוֹאֶלוֹף, רַב הַדַּיָּנִים בְּעִיר לֶבֶן; מַר קְלַיְס יְלִיד אֶטוּאֶלִדֶּה, רַב הַדַּיָּנִים בְּעִיר בְּרוּסֶל; מַר פָּאוּל וַן בַּאֶסְט, הַפְּרֶזִידֶנְט שֶׁל פְלַנְדְּרִיָּה; אַבָּא יוֹהַן קוֹלֶהְגֶּנְס, רֹאשׁ הָעִיר בְּאַנְטְוֶרְפֶּן, וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ'. פְּקִידֵי מִשְׁפָּט, כֻּלָּם כְּגָלְמֵי עֵץ וּתְנוּעוֹתֵיהֶם כִּמְעֻשׂוֹת בְּתוֹךְ לְבוּשֵׁיהֶם הָעֲשׂוּיִם קְטִיפָה וּמֶשִׁי דַמֶּשֶׂק, וְכֻלָּם חוֹבְשִׁים לְרֹאשָׁם מִצְנְפוֹת מִקְּטִיפָה שְׁחוֹרָה וּלְמִצְנְפוֹתֵיהֶם צִיצִיּוֹת עָבוֹת מִגְּדִילֵי הַזָּהָב הַבָּאִים מֵאִי כַּפְתּוֹר; מִכָּל מָקוֹם רָאשִׁים כַּהֲלָכָה לְפִי הַסִּגְנוֹן הַפְלֶמִי, פַּרְצוּפִים אוֹמְרִים כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁכַּדּוֹמֶה לָהֶם הֶעֱלָה רֶמְבְּרַנִד בָּאֳמָנוּת גְּדוֹלָה וּמַעֲמִיקָה בִּתְמוּנוֹת הַלַּיְלָה אֲשֶׁר צִיֵּר; וְכָל אֵלֶּה אֲנָשִׁים שֶׁפְּנֵיהֶם מְעִידִים בָּהֶם כִּי מַקְסִימִילְיַן מֵאוֹסְטְרִיָּה יָפֶה עָשָׂה שֶׁבָּטַח בְּ“פֹעַל מַמָּשׁ”, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאִגֶּרֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהוֹצִיא לְעַמּוֹ, “בְּדַעְתָּם הַיְשָׁרָה, בְּאֹמֶץ רוּחָם, בְּחָכְמַת הַנִּסָּיוֹן שֶׁלָּהֶם, בְּיָשְׁרָם וּבִרְצוֹנָם הַטּוֹב”.

רַק אֶחָד מֵהֶם הָיָה בִּבְחִינַת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

זֶה הָיָה פַּרְצוּף נָאֶה אוֹמֵר עָרְמָה וּבִינָה, פַּרְצוּף כִּלְאַיִם שֶׁל קוֹף וַחֲכַם מְדִינָה אֲשֶׁר הַחַשְׁמַן הָלַךְ לִקְרָאתוֹ כִּשְׁלֹשָה צְעָדִים וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְּקִדָּה עֲמֻקָּה וְהוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁמִיעַ אֶת שְׁמוֹ אֶלָּא בְּקִצּוּר: גִּילְיוֹם רִים, יוֹעֵץ וְרֹאשׁ הַמְמֻנִּים בָּעִיר גֶּנְט.

רַק אֲנָשִׁים מְעַּטִּים יָדְעוּ אָז מַה טִיבוֹ שֶׁל גִּילְיוֹם רִים זֶה. הוּא הָיָה גָאוֹן מְצֻיָּן וּבִזְמַן מַהְפֵּכָה הָיָה עָלוּל לְהוֹפִיעַ בַּהֲדָרוֹ עַל פְּנֵי שֶׁטַח הַמְּאֹרָעוֹת, וְאוּלָם בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְרֵה לֹא יָצַר אֶלָּא סִבּוּכִים נַעֲלָמִים וְרָאָה הֶכְרַח לְעַצְמוֹ “לִחְיוֹת בְּמִנְהָרוֹת”, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַדֻּכֵּס מִסֶּן־סִימוֹן. וְאָמְנָם הָאִישׁ זָכָה לָכבוֹד כְּ“חוֹפֵר הַמִּנְהָרוֹת” הַגָּדוֹל בְּכָל אֵרוֹפָּה, וּכְאֶחָד שֶׁשִּׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ לִמְזִמּוֹתָיו שֶׁל לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ בִּפְעֻלּוֹת הַסֵּתֶר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. אַנְשֵׁי הֶהָמוֹן לֹא יָדְעוּ דָבָר מִכָּל אֵלֶּה, וְעַל כֵּן הִתְפַּלְּאוּ לְנָכוֹן כְּשֶׁהַחַשְׁמַן כִּבֵּד נֶגְדָּם אֶת הָאִישׁ חֲדַל הַצּוּרָה, שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ בִּפְלַנְדְּרִיָּה אֶלָּא מֵעֵין רֹאשׁ שֶׁל כְּפָר.


ד. מַר יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל    🔗

אוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁרֹאשׁ הַמְמֻנִּים מֵעִיר גֶּנְט וְהַחַשְמַן בֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה בְּקִדָּה עֻמָּקה וְסָחוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִלִּים אֲחָדוֹת בִּנְעִימָה עֲמֻקָּה עוֹד יוֹתֵר, הוֹפִיעַ אִישׁ בַּעַל קוֹמָה, בַּעַל פַּרְצוּף רָחָב וּכְתֵפַיִם אַמִּיצוֹת, וְנִכְנַס לְצִדּוֹ שֶׁל גִּילְיוֹם רִים כְּאוֹתוֹ כֶּלֶב הַדּוג הַהוֹלֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַשּׁוּעָל. כּוֹבַע הַלֶּבֶד וּמְעִיל הָעוֹר שֶׁלּוֹ הִסְתַּמְּנוּ מִתּוֹךְ הַמֶּשִׁי וְהַקְּטִיפָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַמְּסִבָּה. שׁוֹמֵר הַסַּף, שֶׁחֲשָׁבוֹ לִמְנַקֵּה אֳרָווֹת שֶׁנִּתְעָה לְכָאן בְּטָעוּת, גָּדַר בְּפָנָיו אֶת הַדָּרֶךְ:

“עֲמֹד, יְדִידִי! כָּאן הַכְּנִיסָה אֲסוּרָה.”

הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ מְעִיל עוֹר הָדַף הַצִּדָּה בִּכְתֵפוֹ אֶת שׁוֹמֵר הַסָּף.

“שׁוֹטֶה זֶה מַה הוּא תּוֹבֵעַ מִמֶּנִּי?” אָמַר הָאִישׁ בְּקוֹל רָם וְעוֹרֵר עַל יְדֵי כָּךְ אֵת כָּל הַקָּהָל שֶׁיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ לַשִּׂיחָה הַמְשֻׁנָּה. “וְכִי אֵינְךָ רוֹאֶה כִּי אַחַד הַחֲבוּרָה אָנֹכִי?”

“מַה שְׁמֶךָ?” שָׁאַל שׁוֹמֵר הַסָּף.

“יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל.”

“וְכֵיצַד מְכַנִּים אֶת כְּבוֹדֶךָ?”

“עוֹשֵׂה גַרְבַּיִם מִגֶּנִט, בַּעַל הַסִּמָּן ‘שָׁלֹש הַשַּרְשָׁרוֹת’.”

שׁוֹמֵר הַסַּף הָיָה כִּמְהַסֵּס. מֻתָּר הָיָה בְּדֹחַק לְהַכְרִיז עַל כְּנִיסָתָם שֶׁל רַבֵּי דַיָּנִים וְרָאשֵׁי עָרִים; וְאוּלָם לְגַבֵּי עוֹשֵׂה גַרְבַּיִם נַעֲשָׂה הַדָּבָר חָמוּר יוֹתֵר. הַחַשְׁמַן הָיָה כְּיוֹשֵׁב עַל גֶּחָלִים. כָּל הֲמוֹן הָעָם הַזֶּה הִטָּה אֵלָיו עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמָעַת. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יָמִים הִשְׁתַּדֵּל רוּם מַעֲלָתוֹ לְלַקֵּק אֶת עוֹרָם שֶׁל הַדֻּבִּים מִפְלַנְדְּרִיָּה, כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ רְאוּיִם כָּל־שֶׁהֵם לְהוֹפִיעַ בַּהַצָּגָה הַפֻּמְבִּית, וּמִקְרֶה מֵבִישׁ זֶה קִלְקֵל לְגַמְרֵי אֶת הַשּׁוּרָה. אוֹתוֹ רֶגַע נִגַּשׁ גִּילְיוֹם רִים אֶל שׁוֹמֵר הַסַּף וְעַל פָּנָיו בַּת־צְחוֹק דַּקָּה.

“יָקוּם וְיַכְרִיז: מַר יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל, סוֹפֵר הַדַּיָּנִים בְּעִיר גֶּנְט הַמַּעֲטִירָה,” לָחַשׁ לוֹ לָזֶה בַּחֲשָׁאִי.

“שׁוֹמֵר הַסַּף,” פָּתַח הַחַשְׁמַן בְּקוֹל רָם, “יַכְרִיז נָא עַל מַר יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל, סוֹפֵר הַדַּיָּנִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַמַּעֲטִירָה גֶנְט.”

בָּזֶה הָיָה מִשּׁוּם שְׁגִיאָה. אִלּוּ הִנִּיחוּ לוֹ לְגְילְיוֹם רִים, הָיָה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן אֶת הַדָּבָר; וְאוּלָם עַכְשָׁו תָּפַס יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל אֶת דִּבְרֵי הַחַשְׁמַן.

“לֹא כָּךְ, לְמַעַן הַשֵּׁם!” נָתַן הָאִישׁ אֶת קוֹלוֹ כְּרָעַם. “יַעֲקֹב קֹפֶּנוֹל, עוֹשֵׂה גַרְבָּיִם. הֲשֹׁמַעְתָּ, שׁוֹמר הַסַּף? אַל תּוֹסִיף וְאַל תִּגְרָע. לְמַעַן הַשֵּׁם! עוֹשֵׂה גַרְבַּיִם, וְדַי כָּבוֹד לִי בְּכָךְ. לֹא פַּעַם הָלַךְ אֲדוֹנֵנוּ הָאַרְכִי־דֻכֵּס לְחַפֵּשׂ אֶת הַכְּפָפָה שֶׁלּוֹ בְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלִּי.”

צְחוֹק וּתְשׁוּאוֹת רָצוֹן פָּרְצוּ בָּאוּלָם. כָּל בְּדִיחָה מוֹצֵאת לָהּ מִיָּד בְּפָרִיס אֶת מְבִינֶיהָ וְזוֹכָה מִשּׁוּם כָּךְ לִמְחִיאוֹת כַּפָּים.

גָּרַם גַּם זֶה שֶקֹּפֶּנוֹל הָיָה אִישׁ מִקֶּרֶב הָעָם וְכָל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר מִסָּבִיב כֻּלּוֹ אֲנָשִׁים מִקֶּרֶב הָעָם. מִשּׁוּם כָּךְ נִכְרְתָה כְּהֶרֶף עַיִן בֵּינֵיהֶם בְּרִית הֲבָנָה, בְּכֹחַ הַבָּזָק, עַל קַרְקַע מְשֻׁתֶּפֶת, כִּבְיָכֹל. מַעֲשֵׂה הַתַּקִּיפוּת מִצַּד עוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיִם הַפְלֶמִי, שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹד הַחַצְרָנִים, עוֹרֵר בְּרוּחַ כָּל אִישׁ הַמִּתְיַחֵס עַל הָעָם מֵעֵין הַרְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת שֶׁל כְּבוֹד עַצְמוֹ, זוֹ שֶׁבַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֵשְׂרֵה הָיְתָה עֲדַיִן רוֹפְפָה וּבִלְתִּי נִכֶּרֶת. הוּא הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי מִינָם, זֶה שֶׁעָמַד עַכְשָׁו בְּמַרִדוּת כְּנֶגֶד הַחַשְׁמַן! וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ רַעְיוֹן הָיָה בּוֹ מִשּׁוּם קוֹרַת־רוּחַ לְגַבֵּי עֲלוּבִים הָרְגִילִים לַחֲלֹק כָּבוֹד וּלְצַיֵּת לִקְטֹן הַמְשָׁרְתִים שֶׁל הַכֹּהֵן מִסֶּן־גֶ’נוֹבֵבָה, הוּא נוֹשֵׂא הַשֹּׁבֶל אֲשֶׁר לְרוּם מַעֲלָתוֹ הַחַשְׁמַן.

קֹפֶּנוֹל בֵּרַךְ מִתּוֹךְ גַּאֲוָה אֶת רוּם מַעֲלָתוֹ, וְהַלָּז הֵשִׁיב בְּרָכָה לְאֶזְרָח תַּקִּיף זֶה הַמֵּטִיל אֶת יִרְאָתוֹ עַל לוּאי הָאַחַד־עָשָׂר. אַחֲרֵי כֵן, עֵת שֶׁגִּילְיוֹם רִים – “הָאִישׁ הֶחָכָם וְהַקַּנְטְרָן”, כְּפִי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ פִילִיףּ ֶה־קוֹמִין14 – הִבִּיט אַחֲרֵיהֶם אַגַּבב ַּת־צְחוֹק מַבִּיעָה לִגְלוּג וְיִתְרוֹן בִּינָה, יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם בִּמְקוֹמָם, הַחַשְׁמַן נָבוֹךְ וּמִצְטַעֵר וְקֹפֶּנוֹל גֵּא וְשָׁקֵט, וְזֶה הָאַחֲרוֹן חָשַׁב בְּוַדַּאי בְּלִבּוֹ כִּי עוֹשֵׂה גַרִבַּיִם הוּא בְּעֶצֶם תֹּאַר כְּכָל הַתְּאָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכִי מַרְיָה לְבֵית בֻּרְגּוּנְד, הִיא אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַרְגָּרֶט הַנִּכְנֶסֶת הַיּוֹם עַל יָדוֹ לְחֻפָּה, לֹא הָיְתָה מִתְיָרֵאת מִפָּנָיו בְּמִדָּה כָּזוֹ אִלּוּ הָיָה חַשְׁמַן וְלֹא עוֹשֵׂה גַרְבַּיִם; שֶׁכֵּן חַשְׁמַן לֹא הָיָה מְסַכְסֵךְ אֶת בְּנֵי גֶנְט בִּמְקֹרָבֶיהָ שֶׁל בַּת קַרִל אַמִּיץ הַלֵּב; שׁוּם חַשְׁמַן לֹא יָכֹל לְהַשְפִּיעַ בְּדִבּוּר אֶחָד עַל הֲמוֹן הָעָם שֶׁיַּקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ מִדִּמְעוֹתֶיהָ וּמִתַּחֲנוּנֶיהָ, אָז בְּעֵת אֲשֶׁר הָעַלְמָה מִפִלַנְדְּרִיָּה הָלְכָה בְּרֶגֶל עַד מְקוֹם הַגַּרְדֹּם, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מֵעַמָּהּ עַל נֶפֶשׁ מְקֹרָבֶיהָ, וְעוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיִם לֹא נִצְטָרֵךְ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶלָּא לְהָרִים אֶת יָדוֹ הָעֲטוּפָה עוֹר וְגָרַם מִיָּד לִכְרֹת רֹאשָׁם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲדוֹנִים הַנַּעֲלִים, הֲלֹא הֵם מַר גּוּי מֵאִמְבֶּרְקוּרְט וְהַנָּגִיד מַר גִּילְיוֹם הוּגוּנֶט! וְאוּלָם סְאַת יִסּוּרָיו שֶׁל הַחַשְׁמַן לֹא מָלְאָה עֲדַיִן וְנִגְזַר עָלָיו לִשְׁתּוֹת כּוֹס מְרוֹרִים זוֹ, כְּלוֹמַר מְסִבַּת אֲנָשִׁים לֹא הֲגוּנִים, עַד הַקֻּבָּעַת.

הַקּוֹרֵא לֹא שָׁכַח עוֹד בְּוַדַּאי אֶת הַקַּבְּצָן הֶחָצוּף שֶׁהוֹפִיעַ בָּאוּלָם עִם הַתְחָלַת הַפְּתִיחָה וְתָלָה אֶת עַצְמוֹ בְּצִיצִיּוֹת הָאֶבֶן אֲשֶׁר לְבִימַת הַחַשְׁמַן. בּוֹאָם שֶׁל הָאוֹרְחִים הַנַּעֲלִים לֹא הֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי כָּךְ שֶיִּסְתַּלֵּק מִמְּקוֹמוֹ; וּבְעֵת שֶׁהַכֹּהֲנִים רָמֵי הַמַּעֲלָה וְהַצִּירִים יָשְׁבוּ יְשִׁיבַת צִמְצוּם עַל פְּנֵי הַבִּימָה, – קָנָה לוֹ זֶה הַרְוָחָה וְשִׁלֵּב אֶת רַגְלָיו עַל פְּנֵי הַכַּרְכֹּב. זֹאת הָיְתָה חֻצְפָּה מֵאֵין כָּמוֹהָ וְאִישׁ לֹא שָׂם אֵלֶיהָ לֵב בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶדְּבָרִים אֲחֵרִים מָשְׁכוּ אֶת הָעֵינָיִם. הַלָּז מִצִּדּוֹ לֹא הִתְעַנְיֵן כְּלָל בְּכָל הַנַּעֲשֶׂה בָּאוּלָם; הוּא נִדְנֵד אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ שַׁלְוָה שֶׁל בֶּן נֵאַפּוֹל, וּפַעַם בְּפַעַם הָיָה חוֹזֵר וְשׁוֹלֵחַ לְתוֹךְ הַהֲמֻלָּה אֶת פִּזְמוֹנוֹ הַקָּבוּעַ: “תְּנוּ נְדָבָה, רַחֲמָנִים!” וְהוּא הָיָה בְּוַדַּאי הָאֶחָד בְּכָל הַנֶּאֱסָפִים שֶׁלֹּא טָרַח לְהַפְנוֹת אֶת רֹאשׁוֹ בְּשֶׁל חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים בֵּין קֹפֶּנוֹל וְשׁוֹמֵר הַסָּף. וְהִנֵּה גָרַם הַמִּקְרֶה וְרַבֵּנוּ עוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיִם, זֶה שֶנַּעֲשָׂה חָבִיב עַל הַקָּהָל וּמַטָּרָה לְכָל הָעֵינַיִם, קָבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ דַוְקָא בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּימָה, מֵעַל לְאוֹתוֹ קַבְּצָן; וְרַבִּים רָאוּ וְכֵן תָּמָהוּ, כֵּיצַד הַצִּיר הַפְלֶמִי, לְאַחַר שֶׁהִשְׁגִּיחַ בַּקַּבְּצָן הָרוֹבֵץ לְרַגְלָיו, טָפַח לוֹ לָזֶה בְּחִבָּה עַל שִׁכְמוֹ הָעֲטוּפָה בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת. הַקַּבְּצָן הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ; עַל פַּרְצוּפֵי הַשְּׁנַיִם נִסִתַּמְּנוּ הִשְׁתּוֹמְמוּת, הַכָּרָה, חֶדְוָה וְכוּ'; וְאַחֲרֵי כֵן, בְּלִי לָשִׂים לֵב לַפֻּמְבִּיּוּת שֶׁבַּדָּבָר, הִתְחִילוּ עוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיִם וְהַדָּווּי מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם כִּידִידִים שִׂיחָה חֲשָׁאִית, וְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאוּ בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת שֶׁל קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, הַתְּלוּיִם וְיוֹרְדִים אֶל פְּנֵי אֲרִיג הַזָּהָב שֶׁעַל הַבָּמָה, כְּזַחַל עַל פְּנֵי תַּפּוּחַ־זָהָב.

הַחִדּוּשׁ שֶׁבַּמַּחֲזֶה הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה הֵקִים בָּאוּלָם הִתְהוֹלְלוּת וְחֶדְוָה, וּבֻלְמוּס זֶה הָיָה גָדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁגַּם הַחַשְׁמַן הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר; הוּא הִטָּה אֶת עַצְמוֹ לְפָנִים, אוּלָם לֹא רָאָה מִמְּקוֹמוֹ אֶלָּא אֶת קְצֵה לְבוּשׁוֹ הַנִּבְזֶה שֶׁל הַקַּבְּצָן וְחָשַׁב לְנָכוֹן כִּי הַלָּז מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, וּלְפִיכָךְ נִתְעוֹרֵר בְּחֵמָה עַל הַחֻצְפָּה הַזֹּאת וְקָרָא אֶל הַמְמֻנֶּה עַל הָאַרְמוֹן:

“יוֹאֶל נָא מַר וְיָטִיל אֶת בַּר־נַשׁ זֶה לְתוֹךְ הַנָּהָר.”

“לְמַעַן הַשֵּׁם! רוּם מַעֲלָתוֹ,” אָמַר קֹפֶּנוֹל וְלֹא הוֹצִיא אֶת יָדוֹ מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל קְלוֹפֶּן, “הָאִישׁ הַזֶּה הוּא יְדִידִי.”

“הֵידָד! הֶאָח!” צָעַק הֶהָמוֹן. אוֹתָהּ שָׁעָה קָנָה לוֹ מַר קֹפֶּנוֹל בְּפָרִיס וּבְגֶנְט, כְּפִי שֶׁמְּסַפֵּר פִילִיףּ דֶּה־קוִמין, “שֵׁם גָּדוֹל בְּקֶרֶב הָעָם; כִּי אֲנָשִׁים מִסּוּג זֶה זוֹכִים לְכָךְ כְּשֶׁהֵם פְּרוּעִים לְשִׁמְצָה כְּמוֹ הָעָם.”

הַחַשְׁמַן נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו. הוּא הִרְכִּין אֶת עַצְמוֹ לְצַד שְׁכֵנוֹ, הַכֹּמֶר מִסֶּן־גֶ’נוֹבֵבָה, וְאָמַר לָזֶה בַּחֲשָׁאי:

“מְשֻׁנִּים הֵם הַצִּירִים הַלָּלוּ שֶׁשָּׁלַח לָנוּ הָאַרְכִי־דֻכֵּס כְּשׁוֹשְבִינִין לַגְּבֶרֶת מַרְגָּרֶט!”

“רוּם מַעֲלָתוֹ,” הֵשִׁיב הַכֹּמֶר, “מְבַזְבֵּז אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לְשֵׁם חַיּוֹת הַחַרְטֹם הָאֵלֶּה, 15 Margaritas ante porcos.”

“מוּטָב שֶׁיֹּאמַר: Porcos ante Margaritam16,” הֶחֱזִיר מִתּוֹךְ בַּת־צְחוֹק.

אַנְשֵׁי הַמְּסִבָּה, הַלִּבוּשִׁים כֻּלָּם מַדֵּי כְּהֻנָּה, הָיוּ כִּקְסוּמִים בְּשֶׁל חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הַחַשְׁמַן נִתְפַּיֵּס בְּמִקְצָת; עַכְשָׁו נַעֲשָׂה נָקִי מִקֹּפֶּנוֹל, כֵּיוָן שֶׁגַם הֲלָצָתוֹ זָכְתָה לְאוֹתוֹת רָצוֹן.

וְהִנֵּה נִשְׁאַל עַכְשָׁו אֶת הַקּוֹרֵא, הַמְסֻגָּל לְדַמּוָת רַעְיוֹן כְּמוֹ תְּמוּנָה, אִם הוּא שִׁוָּה לְנָכוֹן לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ אֶת הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר בָּאוּלָם הַגָּדוֹל. בְּאֶמְצַע הָאוָּלם, סָמוּךְ אֶל הַקִּיר הַמִּזְרָחִי, בִּימָה גְדוֹלָה וּמְהֻדֶּרֶת הָעֲטוּפָה רִקְמַת זָהָב. בְּדֶלֶת קְטַנַּה וּמְקֻמֶרֶת נִכְנָסִים אֶל הַבִּימָה הַזֹּאת בְּתַהֲלוּכָה מְפֹאֶרֶת אֲנָשִׁים נְשׂוּאֵי פָּנִים וְשׁוֹמֵר הַסַּף מַכְרִיז לְפִי הַסֵּדֶר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם. עַל הַסַּפְסָלִים הָרִאשׁוֹנִים בִּלְבָד תִּרְאֶה רַבִּים נִכְבָּדִים אֲשֶׁר לְבוּשָׁם עֹור חֹלֶד־הַשֶּׁלֶג וּקְטִיפָה וְשָׁנִי. מִסָּבִיב לַבִּימָה שֶׁהִשְׁלִיטָה עַל עַצְמָהּ שְׁתִיקַת כָּבוֹד, מִתַּחְתֶּיהָ וּכְנֶגְדָּהּ וּמִכָּל עֲבָרֶיהָ – הֲמוֹן אָדָם רַב וְדֹחַק גָּדוּל. אַלְפֵי עֵינַיִם דְּבֵקוֹת אֶל כָּל פַּרְצוּף אֲשֶׁר עַל הַבִּימָה, לַחַשׁ־אֶלֶף חוֹזֵר עַל כָּל שֵׁם. אָמְנָם הַמַּחֲזֶה הוּא מְיֻחָד בְּמִינוֹ וְרָאוּי הוּא לְכָךְ שֶׁיִּמְשֹׁךְ אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים. וְאוּלָם מַה בִּנְיַן הָעֵץ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ שָׁם הַרְחֵק בִּקְצֵה הָאוּלָם, וּמָה הָאֲנָשִׁים הַמְנֻמָּרִים כְּעֵין הַבֻּבּוֹת, אַרְבָּעָה לְמַעְלָה וְאַרְבָּעָה לְמַטָּה? וּמִי הוּא הָאִישׁ הַלָּז הַנִּצָב לְיַד בִּנְיַן הָעֵץ, לְבוּשׁוֹ חָלוּק שָׁחוֹר וּפָנָיו עוֹטִים חִוָּרוֹן? אַלְלַי, קוֹרְאִי הַטּוֹב! זֶה הוּא פֶּטֶר גְּרֶנְגּוֹאַר וזֹאת הַפְּתִיחָה לְחֶזְיוֹנוֹ.

הִסַּחְנוּ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי מִלִּבֵּנוּ, וְהוּא חָשַׁשׁ דַּוְקָא לְכָךְ.

מִן הָרֶגַע שֶׁנִּכְנַס הַחַשְׁמַן הִתְחִיל גְּרֶנְגּוֹאַר דּוֹאֵג לְגוֹרַל יְצִירָתוֹ. מִתְּחִלָּה גָּזַר עַל הַשַּׂחֲקָנִים הַמְהַסֵּסִים שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת הַמִּשְׂחָק וְיַגְבִּירוּ אֶת קוֹלָם; אַחֲרֵי כֵן הִפְסִיק אֶת מִשְׂחָקָם, כֵּיוָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם; וְזֶה רֶבַע שָׁעָה כִּמְעַט, לֵאמֹר מִתְּחִלַּת הַהַפְסָקָה וְאֵילָךְ, רָקַע בְּלִי הֶרֶף בְּרַגְלוֹ, יָגַע כַּמָּה יְגִיעוֹת וְהָיָה מְבַקֵּשׁ אַת גִ’יסֶקט וְאֶת לִיאֶנַרְד שֶׁיְּעוֹרְרוּ אֶת הַנִּצָבים עַל יָדָן לְהֶמְשֵׁךְ מִשְׂחָק – וְכָל עֲמָלוֹ עָלָה בַּתֹּהוּ, לֹא הָיָה אִישׁ בַּקָּהָל שֶׁיְּסַלֵּק אֶת עֵינָיו מִן הַחַשְׁמַן וּמִן הַצִּירִים וּמִן הַבִּימָה, וְהַלָּלוּ שִׁמְּשׁוּ נְקֻדַּת מֶרְכָּז יְחִידָה בְּכָל שִׂדֵה הָרְאִיָּה הַגָּדוֹל הַזֶּה. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְשַׁעֵר, וְהַמְחַבֵּר מוֹדֶה בָּזֶה מִתּוֹךְ צַעַר, כִּי בָּרֶגַע שֶׁנִּכְנַס הַחַשְׁמַן וְגָרַם לַקָּהָל הֶסַּח דַּעַת נָעִים – הִתְחִיל הַקָּהָל טוֹעֵם בַּפְּתִיחָה מֵעֵין טַעַם שֶׁל שִׁמָּמוֹן. בְּקִצּוּר, אוֹתוֹ הַחִזָּיוֹן הָיָה נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ כָּל הַזְּמָן גַם עַל הַבִּימָה וְגַם עַל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ: הַנִּגּוּד שֶׁבֵּין הָעֲבוֹדָה וְהַכְּהֻנָּה וּבֵין מַעֲמַד הָאֲצִילִים וְהַמִּסְחָר. וְרַבִּים יִבְחֲרוּ בֶּאֱמֶת לִרְאוֹת אֶת אֵלֶּה בִּדְמוּת אֲנָשִׁים חַיִּים שׁוֹאֲפֵי אֲוִיר, עוֹשֵׂי מַעֲשֶׂה וּמִתִנַגְּחִים זֶה עִם זֶה כִּיצוּרֵי בָּשָׂר וָדָם; בִּדְמוּת הַצִּירִים הַפְלֶמִיִּים הַלָּלוּ, בִּמְסִבָּה זוֹ שֶׁל הֶגְמוֹנִים, בְּאֶחָד הַלּוֹבֵשׁ אֶת גְּלִימַת הַחַשְׁמַן וּבְאֶחָד הַלּוֹבֵשׁ חֻלְצַת עוֹר כְּמוֹ קֹפֶּנוֹל – מֵאֲשֶׁר לִרְאוֹת אוֹתָם בְּשָׂרָק וּבִכְחָל כְּשֶׁהֵם מִתְפַּרְכְּסִים וּמְדַבְּרִים דִּבְרֵי חֲרוּזִים וְהֵם נִרְאִים כְּמוֹ יְצִירִי בֻּבּוֹת בְּבִגְדֵיהֶם הַלְּבָנִים וְהַכְּתֻמִּים אֲשֶׁר קִבְּלוּ מִידֵי גְרֶנְגּוֹאַר.

וְאוּלָם הַפַּיְטָן שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁרָאָה קְצָת מְנוּחָה בָּאוּלָם, מָצָא תַּחְבּוּלַת מִלְחָמָה שֶׁהָיָה בָּהּ כִּבִיָכֹל בִּבְחִינַת הַצָּלָה גְמוּרָה.

“אֲדוֹנִי,” פָּנָה וְאָמַר אֶל אֶחָד מִשְּׁכֵנָיו, אִישׁ מְהֻגָּן וּבַעַל קוֹמָה וּפָנָיו מַבִּיעֵים אֹרֶךְ־רוּחַ, “וְכִי אֵין לְהַתְחִיל שׁוּב?”

“כֵּיצַד?” הֶחֱזִיר הַשָּׁכֵן.

“רָצִיתִי לוֹמַר – בַּחִזָּיוֹן,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר.

“יְהִי כָּךְ,” עָנָה הַשָּׁכֵן.

הַסְכָּמָה זוֹ שֶׁלְּמֶחֱצָה הִסְפִּיקָה לוֹ לִגְרֶנְגּוֹאַר; וּכְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ בִּידֵי עַצְמוֹ הִתְחִיל נִדְחָק וְעוֹבֵר בְּכָל יְכָלְתּוֹ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן וְקוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֻל: “שׁוּבוּ וְהַתְחִילוּ בַּמִּשְׂחָק! שׁוּבוּ וְהַתְחִילוּ!”

“לַעֲזָאזֵל!” קָרָא יוֹהַן מוֹלֶנְדִּינוֹ, “וְכִי מַה הַלָּלוּ צוֹעֲקִים שָׁם בִּקְצֵה הָאוּלָם? (כִּי גְרֶנְגּוֹאַר הֵקִים רַעַשׁ כְּאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים יָחַד.) הַגִּידוּ לִי חֲבֵרִים, וְכִי הַחִזָּיוֹן לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן לְקִצּוֹ? הַלָּלוּ רוֹצִים שֶיַּתְחִילוּ שׁוּב. הֲרֵי זֶה מְגֹחָךְ.”

“לֹא וָלֹא!” קָרְאוּ כָּל הַסְּטוּדֶנְטִים. “אֵין אָנוּ רוֹצִים בַּחִזָּיוֹן! יִקַּח הַשֶּׁד אֶת הַחִזָּיוֹן!”

וְאוּלָם גְּרֶנְגּוֹאַר הִגְבִּיר אֶת כֹּחוֹ כִּפְלַיִם וְהִלֵּךְ אֶת קוֹלוֹ בְּלִי הֲפוּגוֹת: “שׁוּבוּ וְהַתְחִילוּ! שׁוּבוּ וְהַתְחִילוּ!”

הַחַשְׁמַן נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לַקְּרִיאוֹת הָאֵלֶּה.

“אֲדוֹנִי נְגִיד הַבַּיִת,” פָּנָה וְאָמַר אֶל אֶחָד גְּדָל־קוֹמָה וָלבוּשׁ שְׁחוֹרִים שֶׁיָּשַׁב הַרְחֵק מִמֶּנּוּ כִּצְעָדִים אֲחָדִים, “וְכִי נִקְלַע אֲסַפְסוּף זֶה לְתוֹךְ כִּיּוֹר הַקֹּדֶשׁ וְהֵקִים בְּשֶׁל כָּךְ רַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנָים?”

נְגִיד הַבַּיִת הָיָה מֵעֵין אַמְפִבִּיָּה שֶׁל הָרָשׁוּת, מִין עֲטַלֵּף שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, יְצוּר נָתוּן עַל הַגְּבוּל מַמָּשׁ שֶׁבֵּין הָעַכְבָּר וְהַצִּפּוֹר, עוֹמֵד בָּאֶמְצַע בֵּין הַשּׁוֹפֵט וְאִישׁ הַצָּבָא.

הוּא נִגַשׁ אֶל הַחַשְׁמַן, וּכְאֶחָד הַמְפַחֵד שֶׁמָּא לֹא יִיטַב בְּעֵינֶי אֲדוֹנָיו סִפֵּר לוֹ אֵת כָּל תַּעֲלוּלֵי הֶהָמוֹן: כִּי הִגִּיעָה שְׁעַת צָהֳרַיִם וְרוּם מַעֲלָתוֹ לֹא בָּא עֲדַיִן, וְכִי הִכְרִיחוּ אֶת הַשַּׂחֲקָיִם שֶׁיַּתְחִילוּ בַּמִּשְׂחָק לִפְנֵי בּואוֹ שֶׁל רוּם מַעָלתוֹ.

הַחַשְׁמָן צָחַק בְּקוֹל גָּדוֹל.

“בֶּאֱמוּנָה, גַּם מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ נְגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיָה אָנוְס כָּאן לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנָם. מַה דַעְתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה, מַר גִּילְיוֹם ריִם?”

“אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה,” עָנָה גִילְיוֹם רִים, “עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ כִּי נִפְטַרְנוּ לְאָשְרֵנוּ מִן הַמֶּחֱצָה הָאֶחָד שֶׁל הַחִזָּיוֹן; וְדָבָר זֶה תָּמִיד שְׂכָרוֹ בְּצִדּוֹ.”

“הֲיֵשׁ לְהַתִּיר לַנְּבָלִים הָאֵלֶּה שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַבַּדְחָנוּת שֶׁלָּהֶם?” שָׁאַל נְגִיד הַבָּיִת.

“מֻתָּר לָהֶם לְהַמְשִיךְ כְּאַוַּת נַפְשָׁם,” אָמַר הַחַשְׁמַן. “אֵינִי מִתְנַגֵּד לְכָךְ. וַאֲנִי אֲעַיֵּן אוֹתָהּ שָׁעָה בְּסִדּוּר הַתְּפִלָּה.”

נְגִיד הַבַּיִת נִגַּשׁ עַד קְצֵה הַבִּימָה וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל, לְאַחַר שֶׁצִּוָּה אֶת הַשֶּׁקֶט בִּתְנוּעַת יָדוֹ:

“אֶזְרָחִים וְתוֹשָׁבִים! כְּדֵי לְמַלְּאוֹת אֶת רְצוֹן אֵלֶּה הַמְבַקְּשִׁים הַתְחָלָה חֲדָשָׁה וְאֶת רְצוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה הַמְבַקְּשִׁים גְּמָר, צִוָּה רוּם מַעֲלָתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אַת הַמִּשְׂחָק.”

שְׁתֵּי הַמִּפְלַגּוֹת רָאוּ הֶכְרַח לְעַצְמָן לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. וְאוּלָם בֵין כֹּה וָכֹה וְהַפַּיְטָן וְהַקָּהָל כָּעֲסוּ גַם יַחַד כַּעַס עַל הַחַשְׁמַן.

הַשַׂחֲקָנִים הִתְחִילוּ שׁוּב מַרְצִים אֶת דִּבְרֵיהֶם, וּגִרֶנְגּוֹאַר קִוָּה כִּי לְמִצְעָר הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל חֶזְיוֹנוֹ תִּמְצָא לָהּ אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת. וְאוּלָם עוֹד מְעַט וְגַם תִּקְוָה זוֹ נִכְזְבָה כְּכָל מַשְּאוֹת נַפְשׁוֹ הָאֲחֵרִים; אָמְנָם בָּאוּלָם נִשְׂתָּרֵר שׁוּב מֵעֵין שֶׁקֶט גָּמוּר, וְאוּלָם גְּרֶנְגּוֹאַר לֹא הִשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר, כִּי בָּרֶגַע שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַמִּשְׂחָק לְפִי צַו הַחַשְׁמַן לֹא הָיְתָה הַבִּימָה עֲדַיִן מְלֵאָה אוֹרְחִים עַד תֻּמָּהּ; כִּי לְאַחַר בּוֹאָם שֶׁל הַצִּירִים הַפְלֶמִיִּים נִכְנְסוּ עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים נוֹסָפִים מִבֵּין הַמְלַוִּים, אֲשֶׁר שׁוֹמֵר הַסַּף הִכְרִיז לִפְרָקִים אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם לְתוֹךְ שִׂיחַ הַמִּשְׂחָק וְגָרַם עַל יְדֵי כָּךְ לְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מַה יִפְעַל קוֹלוֹ הַצּוֹרֵחַ שֶׁל שׁוֹמֵר סַף כְּשֶׁהוּא מֵטִיל לְתוֹךְ חִזָּיוֻן תֵּאַטְרָלִי, בֵּין חָרוּז לַחֲבֵרוֹ וְלִפְרָקִים גַּם בֵּין חֲצִי פָּסוּק אֲלֶכְּסַנְדִּרוֹנִי לַשֵּׁנִי, מַאֲמָרִים מְסֻגָּרִים מֵעֵין אֵלֶּה:

“מַר יַעֳקֹב שַׁרְמוֹלוּ, מְמֻנֵּה הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה!”

“יוֹהַן לְבֵית הַרְלַי, בֶּן־אֲצִילִים, אוֹפִיצֵר נוֹשֵׂא מִשְׂרָה בִּגְדוּד הָרוֹכְבִים שׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה אֲשֶׁר בְּפָרִיס!”

“מַר גַּלְיוֹ מִגֶּ’נוֹאַלְהַק, הָאַבִּיר לֵבית בְּרוֹסֶק, מְפַקֵּד הָאַרְטִילֶרְיָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ!”

“מַר דְּרֵי רַגְיֶה, הַמְפַקֵּחַ עַל הַמַּיִם וְעַל הַיְּעָרוֹת מִטַּעַם אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּצָרְפַת, שַׁמְפַּנְיֶה וּבִרי!”

“מַר לוּאִי לְבֵית גְּרָבִי, אַבִּיר, יוֹעֵץ וְשַׂר־בַּיִת לַמֶּלֶךְ, אַדְמִירַל שֶׁל צָרְפַת, הַשַּׂר הַמְפַקֵּחַ בְּיַעַר וִינְסֶן!”

“מַר דֶּנִי לֶה־מֶרְסְיֶה, פַּרְנַס בֵּית הָעִוְרִים אֲשֶׁר בְּפָרִיס!”

וְכוּ' וְכוּ'.

אְי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְבֹּל עוֹד.

לְוָי מוּזָר זֶה, שֶׁנִּצְטָרֵף אֶל הַחִזָּיוֹן וּבִלְבֵּל אֶת הֲלִיכוֹתָיו, הִרְגִּיז אֶת גְּרֶנְגּוֹאַר בְּמִדָּה יְתֵרָה לְאַחַר שֶׁהַלָּז גִּלָּה לְעַצְמוֹ אֶת הַסּוֹד, כִּי חֶזְיוֹנוֹ מִשְׁתַּפֵּר וְהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת. וּמִבְנֵה הַחִזָיוֹן הָיָה בֶּאֱמֶת מַעֲשֵׂה גָאוֹן וּמֵלא דְרָמָטִיּוּת מֵאֵין כָּמוֹהוּ. עוֹד אַרְבַּע הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַפְּתִיחָה נוֹשְׂאוֹת נְהִי בְּצָרָתָן הַגְּדוֹלָה, וְהִנֵּה נִתְגַּלְּתָה לָהֶן וֶנוּס בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ כְּשֶׁהִיא לְבוּשָׁה גְלִימָה מְפֹאָרָה וְעַל הַגְּלִימָה מְתֹאֶרֶת כְּשֶׁלֶט־כָּבוֹד דְּמוּת הָאֳנֵיָּה אֲשֶׁר לָעִיר פָּרִיס. הִיא רָצְתָה לְבַקֵּשׁ לְעַצְמָהּ אֶת הַדּוֹפִין אֲשֶׁר נוֹעַד לַיָּפָה בַּנָּשִׁים. יֻפִּיטֶר, אֲשֶׁר הִרְעִים אֶת רְעָמָיו מֵחֲדַר הַלְּבוּשִׁים, אִמֵּץ אֶת לִבָּהּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, וְהָאֵלָה הִתְכּוֹנְנָה לָקַחַת אוֹתוֹ בְּיָד חֲזָקָה, כְּלוֹמַר בְּלָשׁוֹן פְּשׁוּטָה – לְהִנָּשֵׂא לְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. וְאוּלָם תּוֹךִ כְּדֵי כָּךְ הוֹפִיעָה נַעֲרָה צְעִירָה לְיָמִים הַלְּבוּשָׁה מֶשִׁי דַמֶּשֶׂק לָבָן וְנוֹשֵׂאת מַרְגָּלִית בְּיָדָהּ (רֶמֶז מוּבָן לִמַדַּי לְאִישִׁיּוּתָהּ שֶׁל הָעַלְמָה לְבֵית פְלַנְדְּרִיָּה), וְאָמְרָה לְהוֹצִיא אֶת הַדּוֹפִין מִידֵי וֶנוּס, – רֹשֶם־פִּתְאֹם שֶׁבְּמַעֲשֵׂה תֵּאַטְרוֹן וְשִׁנּוּי בִּלְתִּי צָפוּי. לְאַחַר רִיב דְּבָרִים הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶן וֶנוּס וּמַרְגָּרֶט לְהָבִיא אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי כֵּס הַצֶּדֶק שֶׁל הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעוֹד נֶפֶשׁ אַחַת מְפֹאָרָה הָיְתָה בַּחִזָּיוֹן, הֲלֹא הוּא דוֹן־פֶּדְרוֹ, מַלְכָּהּ שֶׁל אֲרַם־נַהֲרַיִם; אֲבָל בְּשֶׁל הַהַפְסָקוֹת הַמְרֻבּוֹת קָשֶׁה הָיָה לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל זֶה. כָּל הַנְּפָשׁוֹת נִסְתַּלְּקוּ דֶרֶךְ עֲלִיָּה בַּסֻּלָּם.

וּבָזֶה נֶחְתַּם גּוֹרָלָם; אַף אַחַת מִסְּגֻלּוֹת הַיֹּפִי לֹא מָצְאָה לָהּ תִּקּוּנָהּ בְּהַרְגָּשָׁתָם אוֹ בַּהֲבָנָתָם שֶׁל הָרוֹאִים. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד, כִּי מֵרֶגַע שַׁנִּכְנַס הַחַשְׁמַן נִמְשְׁכוּ כָּל הָעֵינַיִם בְּכֹחַ קְסָמִים נֶעְלָם מֵרַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ אֶל בִּימַת הָאוֹרְחִים, מִקְצֵה הַדָּרוֹם שֶׁל הָאוּלָם אֶל קָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי. הַקָּהָל הָיָה כַּאֲסוּר כְּשָׁפִים, כָּל הָעֵינַיִם נִצְמְדוּ לַמָּקוֹם הָאֶחָד, וְאֵלֶּה הַנִּכְנָסִים שׁוּב, עַל שְׁמוֹתֵיהֶם הָאֲרוּרִים, עַל תִּלְבָּשְׁתָּם וְעַל פַּרְצוּפֵיהֶם, שִׁמְּשׁוּ מָקוֹר בִּלְתִּי פּוֹסֵק לְשַׁעֲשׁוּעִים. הַדָּבָר הָיָה מַעֲצִיב. חוּץ מִגִּ’יסְקֶט וְלִיאֶנַרְד, שֶׁהִפְנוּ אֶת עַצְמָן לִפְרָקִים מִדֵּי מְשֹׁךְ גְּרֶנְגּוֹאַר בְּשַׁרְוֻלָּן, וְחוּץ מֵאוֹתוֹ שָׁכֵן גְּבַהּ־קוֹמָה שֶׁפָּנָיו אָמְרוּ סַבְלָנוּת – פָּסְקָה כָּל אֹזֶן לִשְׁמֹעַ וּפָסְקָה כָּל עַיִן לִרְאוֹת בַּחִזָּיוֹן הֶעָלוּב וְהַנֶּעֱזָב, וּגְרֶנְגּוֹאַר לֹא רָאָה אֶת פְּנֵי הַקָּהָל אֶלָּא מִן הַצַּד.

מָה הִתְמַרְמֵר בּוֹ לִבּוֹ מִדֵּי רְאוֹתוֹ אֶת הַבִּנְיָן, אֲשֶׁר בָּנָה לִתְהִלָּה וּלְפִיּוּט, הוֹלֵךְ וּמִתְמוֹטֵט עַד תֹּם לְנֶגֶד עֵינָיו! צֵא וּרְאֵה כִּי הָעָם הַזֶּה חָשַׁב כִּמְעַט לְהִתְקוֹמֵם לִנְגִיד הָאַרְמוֹן, וְכָל כָּךְ לָמָה? מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת בִּיצִירַת הַפַּיְטָן! וְעַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם יְצִירָה זוֹ, אֵין דּוֹאֵג לָהּ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. וְכִי אוֹתוֹ חִזָּיוֹן עַצְמוֹ הוּא שֶׁהִתְחִיל מִתּוֹךְ תְּשׁוּאוֹת רָצוֹן שֶׁל כָּל הַקָּהָל? הִנֵּה הַגֵּאוּת וְהַשֶּׁפֶל אֲשֶׁר חֲלִיפוֹת־תָּמִיד הֵם לְחֶסֶד הָעָם! הַאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי שַׁמָּשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ קְרוֹבִים לִתְלִיָּה? אֵת כָּל אֲשֶׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן אִלּוּ יָכֹל לִהַשְׁהוֹת עַל עַצְמוֹ אֶת שְׁעַת הַתַּעֲנוּגוֹת הַזֹּאת.

וְאוּלָם שׁוֹמֵר הַסַּף חָדַל לְבַסּוֹף לָתֵת אֲמָרִים בְּקוֹל פָּרוּעַ; כָּלְתָה כְּנִיסַת הַקְּרוּאִים, וּגְרֶנְגּוֹאַר הָיָה כְּאִישׁ אֲשֶׁר נֶחֱלַץ מִצָּרָה; הַשַּׂחֲקָנִים שָׁאֲפוּ רוּחַ לָרְוָחָה. אַךְ הִנֵּה שָׁם – וְכִי לֹא הִתְרוֹמֵם שָׁם פִּתְאֹם מִמְּקוֹמוֹ מַר קֹפֶּנוֹל, עוֹשֵׂה הַגַּרִבָּיִם? וְאָזְנֵי גְרֶנְגּוֹאַר נִפִתְּחוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר נָאַם הָאִישׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל הַמַּקְשִׁיב כֻּלּוֹ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב:

“רַבּוֹתַי הָאֶזְרָחִים וְהָאֲצִילִים אֲשֶׁר בְּפָרִיס! נִשְׁבַּעְתִּי לָכֶם כִּי תּוֹהֶה אָנֹכִי עַל הַנַּעֲשֶׂה כָּאן. אָמְנָם אֲנִי רוֹאֶה שָׁם בַּפִּנָּה, עַל פְּנֵי בִּנְיַן הָעֵץ, מִנְיַן אֲנָשִׁים הַמִּתְכּוֹנְנִים, כַּנִּרְאֶה, לְהַכּוֹת אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. תָּם אֲנִי וְלֹא אֵדַע אִם זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם ‘חִזָּיוֹן’; וְאוּלָם בָּרוּר לִי כִּי אֵין זֶה בְּגֶדֶר שַׁעֲשׁוּעִים; הַלָּלוּ נִלְחָמִים בַּהֲבֵל פִּיהֶם, וְלֹא יוֹתֵר. זֶה כְּרֶבַע שָׁעָה אֲנִי מְצַפֶּה לְבוֹאָהּ שֶׁל הַמַּהֲלֻמָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ בָּא; אֵינָם אֶלָּא נְבָלִים מוּגֵי לֵב הַמְנַגְּחִים זֶה אֶת זֶה בְּדִבִרֵי גִדּוּפִים. הַלְוַאי וַהֲבֵאתֶם לְכָאן מִתְגּוֹשְׁשִׁים מִלָּנְדּוֹן אוֹ מֵרוֹטֶרְדַּם, וְהִנְנִי מַבְטִיחֲכֶם נֶאֱמָנָה כִּי כָּל חֲבָטָה בְּאֶגְרוֹף שֶׁל אֵלֶּה הָיְתָה מַשְׁמִיעָה קוֹל עַד לְכִכָּר זוֹ שֶׁמִּבַּחוּץ; וְאוּלֹם הַלָּלוּ אֵינָם מְעוֹרְרִים אֶלָּא רַחֲמִים, יוֹאִילוּ נָא לְמִצְעָר וְיִרְקְדוּ לְפָנֵינוּ רִקּוּד כְּמִנְהַג הַמּוֹיְרִים, אוֹ יֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה הִתְחַפְּשׂוּת אַחֵר! עַל כְּגוֹן זֶה לֹא הֻגַּד לִי אַף חֲצִי דָבָר; לֹא נִתְבַּשַּׂרְתִּי אֶלָּא עַל חַג הַלֵּצִים וְעַל בְּחִירַת הָאַפִּיפְיוֹר. אַף לָנוּ חַג לֵצִים בְּגֶנְט, וַאֲנִי מֵעִיד שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי בְּעִנְיָן זֶה לֹא נִגְרַע חֶלְקֵנוּ מֵחֶלְקְכֶם. וְאוּלָם כָּךְ הוּא מִנְהָגֵנוּ: אָנוּ מִתְאַסְּפִים יַחַד, הָמוֹן רַב כַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר פֹה; וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ דֶרֶךְ חוֹר וּמַרְאֶה לַקָּהָל הַעֲוָיַת פָּנִים; וְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ הַעֲוָיָה מְכֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר הוּא יִהִיֶה לְאַפִּיפְיוֹר בְּהַסְכָּמַת כָּל הַקָּהָל, וַחֲסָל. זֶה גוֹרֵם בְּדִיחוּת דַּעַת מְרֻבָּה. אֶפְשָׁר אַתֶּם רוֹצִים שֶׁנִּבְחַר לָכֶם אַפִּיפְיוֹר כְּמִנְהַג מְדִינָתֵנוּ? בְּדֶרֶךְ זוֹ נִפָּטֵר בְּמִקְצָת מִן הַשִּׁעְמוּם שֶׁמְּטִילִים עָלֵינוּ הַפַּטְפְּטָנִים הַלָּלוּ. גַּם לָהֶם מֻתָּר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיַּרְאוּ לָנוּ אֶת הַעֲוָיוֹת פְּנֵיהֶם מִתּוֹךְ הַחוֹר. מַה דַעִתְּכֶם בְּעִנְיָן זֶה, רַבּוֹתַי הָאֶזְרָחִים? הֲלֹא תַּעֲשׂוּ, גַּם הַגְּבָרִים גַּם הַנָּשִׁים, אֶת הַנִּסָּיוֹן הַמְבַדֵּחַ לְמַדַּי וְתִקְנוּ לָכֶם שִׂמְחָה בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁל אַנְשֵׁי פְלַנְדְּרִיָּה, פַּרְצוּפִים מְכֹעָרִים יֵשׁ לָנוּ עַד בְּלִי דַי וְנוּכַל לְקַוּוֹת כִּי תֵּצֵא מֵהֶם הַעֲוָיָה אַחַת נָאָה בְּיוֹתֵר.”

גְּרֶנְגּוֹאַר בִּקֵּשׁ לַעֲנוֹת דְּבָרִים, אֲבָל הִשְׁתּוֹמְמוּת וְקֶצֶף וְשִׁמְמוֹן לֵב נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַדִּבּוּר. וּבֵין כָּךְ וְכָךְ הָיְתָה כָּל הִתְנַגְּדוּת כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהַצָעָתוֹ שֶׁל עוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיִם הַמְפֻרְסָם נִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה מִצַּד הָאֶזְרָחִים שֶׁנָּעִים לָהֶם כִּנּוּי הַשֵּׁם “אֲצִילִים”. לֹא הָיְתָה שׁוּם בְּרֵרָה אֶלָּא לִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם. גְּרֶנְגּוֹאַר הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, כֵּיוָן שֶׁמַּזָּלוֹ לֹא זִכָּה אוֹתוֹ בִּגְלִימָה וְהוּא לֹא יָכֹל לַעֲטֹף בּוֹ אֶת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֲגָמֶמְנוֹן בְּשַׁעְתּוֹ.


ה. קְוָזִימוֹדוֹ    🔗

בְּמֶשֶׁךְ רֶגַע אֶחָד הִתְכּוֹנֵן הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל קֹפֶּנוֹל. אֶזְרָחִים, סְטוּדֶנְטִים וְלַבְלָרִים שֶׁל בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט נָטְלוּ עַל עַצְמָם אֶת הַמְּלָאכָה. חֲדַר־הַתְּפִלָּה הַקָּטֹן, אֲשֶׁר מוּל רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ, נִקְבַּע לִהְיוֹת מְקוֹם הַחִזָּיוֹן לִמְעַוֵּי הַפַּרְצוּפִים. בַּכַּרְכֹּב הַנָּאֶה שֶׁעָל גַּבֵּי הַדֶּלֶת הָיָה אֶחָד מִזֵּרֵי הָאֶבֶן פָּתוּחַ בְּשֶׁל זְגוּגִית שְׁבוּרָה, וְדֶרֶךְ פֶּתַח זֶה – כָּךְ נִמְנוּ וְגָמְרוּ – הָיוּ הַמִּתְחָרִים צְרִיכִים לְהוֹצִיא אֶת רֹאשָׁם. כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְשָׁם לֹא נִצְטָרְכוּ אֶלָּא לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת בִּשִׁתֵּי חָבִיוֹת, וְהַלָּלוּ הוּבְאוּ מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא וְהֻרְכְּבוּ אַחַת עַל גַּבֵּי הַשְּׁנִיָּה. נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי כָּל אֶחָד מִן הַמִּתְחָרִים, בֵּין אִשָּׁה וּבֵין גֶּבֶר (כִּי מֻתָּר הָיָה לִבְחֹר גַּם אַפִּיפְיוֹרִית), מְחֻיָּב לְהָלִיט אֶת פָּנָיו וּלְהִסְתַּתֵּר בַּחֲדַר הַתְּפִלָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהֵרָאוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחַת מִטַּעְמָהּ שֶׁל כָּל הַעֲוָיָה וּמִן הַחֵדּוּשׁ שֶׁבַּה. בִּן־רֶגַע נִתְמַלֵּא חֲדַר הַתְּפִלָּה מִתְחָרִים עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה אַחֲרֵיהֶם.

קֹפֶּנוֹל הִתְקִין וְנִהֵל וְסִדֵּר אֶת הַכֹּל בְּלִי לָזוּז מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ. הַחַשְׁמַן, שֶׁהֻכָּה בְּתִמְהוֹן לֵב כְּמוֹ גְרֶנְגּוֹאַר, נִסְתַּלֵּק בִּשְׁעַת הַמְּהוּמָה עִם כָּל מְלַוָּיו מִתּוֹךְ אֲמַתְלָא כִּי הוּא טָרוּד בַּעֲסָקִים וּמְחֻיָּב לַעֲרֹךְ תְּפִלַּת מִנְחָה, וַהֲמוֹן הָעָם, אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, לֹא נָע וְלֹא זָע עַכְשָׁו בְּלֶכְתּוֹ.

גִּילְיוֹם רִים הָיָה הָאִישׁ הַיְחִידִי אֲשֶׁר שָׂם אֶל לִבּוֹ אֶת דְּבַר לֶכְתּוֹ שַׁל הַחַשְׁמַן. תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁל הָעָם, דֻּגְמַת הַשֶּׁמֶשׁ, הִמְשִׁיכָה אֶת מַהֲלָכָהּ; מִקְצֵה הָאוּלָם הָאֶחָד, הוּא מְקוֹם מוֹצָאָהּ, עָבְרָה זוֹ וְהִגִּיעָה עַכְשַׁו – לְאַחַר כַּמָּה חֲנִיּוֹת שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ – עַד קְצֵה הָאוּלָם הַשֵּׁנִי. רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ וּבִימַת הָאוֹרְחִים הַמֻּזְהָבָה שִׁמְּשׁוּ לָהּ מְקוֹמוֹת חֲנִיָּה; עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַתּוֹר לַחֲדַר הַתְּפִלָּה שֶׁל לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר. הַמָּקוֹם נַעֲשָׂה עַכְשָׁו פָּנוּי לְכָל מִינֵי שִׁטֻיּוֹת. לֹא הָיוּ כָּאן אֶלָּא אַנְשֵׁי פְלַנְדְּרִיָּה וַאֲסַפְסוּף.

הִתְחִיל מִשְׂחַק הַהַעֲוָיוֹת. כְּשֶׁהוֹפִיעַ בְּפֶתַח הַחַלּוֹן הַפַּרְצוּף הָרִאשׁוֹן וְרִיסֵי עֵינָיו מְעֻקָּמִים, הַפֶּה פָּתוּחַ כְּלוֹעַ וְהַמֵּצַח דְּמוּת לוֹ כְּמַגַּף פָּרָשִׁים מִתְּקוּפַת הַקֵּיסְרוּת, – פָּרַץ צְחוֹק אַדִּיר כָּל כָּךְ, שֶׁהוֹמֶר הָיָה חוֹשֵׁב אֵת כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לִבְנֵי אֵלִים. בְּרַם הָאוּלָם לֹא הָיָה לְגַמְרֵי מֵעֵין אוֹלִמְפּוּס, וְיֻפִּיטֶר אֲשֶׁר לֵגְרֶנְגּוֹאַר יָדַע אֶת זֶה בָּרוּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲחֵרִים. הוֹפִיעוּ פַּרְצוּף שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, אַחֲרֵיהֶם עוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד; וּמִדֵּי פַּעַם פָּרַץ הַצְּחוֹק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְגָדְלָה הֲמֻלַּת הַשִּׂמְחָה. מִשְׂחָק זֶה עוֹרֵר הוֹלְלוּת מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, נָסַךְ שִׁכָּרוֹן וְקֶסֶם יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, וְקוֹרֵא בֶּן זְמַנֵּנוּ וִאִישׁ הַטְּרַקְלִין שֶׂלָּנוּ לֹא יַעַמְדוּ בְּנָקֵל עַל טִיבָם שֶׁל אֵלֶּה. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ הֲמוֹן פַּרְצוּפֵים הַמַּרְאִים בָּזֶה אַחַר זֶה אֵת כָּל צוּרוֹת הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה, מִן הַמְשֻׁלָּשׁ וְעַד הַמְשֻׁפָּע, מִן הֶחָרוּט וְעַד רַב הַצְּלָעוֹת; כָּל הַבָּעַת פָּנִים הַשְּׁכִיחָה אֵצֶל בְּנֵי־אָדָם, מִן הַחֵמָה וְעַד הַתַּאֲוָה; כָּל גִּיל וָגִיל, מִקִּפְלֵי הָעוֹלָל עַד לְקִמְטֵי הַזָּקֵן הַהוֹלֵךְ לָמוּת; כָּל דְּמוּת זְוָעָה שֶׁנּוֹצְרָה בְּדִמְיוֹן הָאֱמוּנָה, מִן שְׂעִיר הַמִּתּוֹלוֹגְיָה וְעַד אַשְׁמְדַי; כָּל חִתּוּךְ פַּרְצוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַחַיָּה, מִן הַלּוֹעַ וְעַד הַמַּקּוֹר, מִן הַחַרְטֹם וַעד הַחֶדֶק. נְתָאֵר לָנוּ אֶת פַּרְצוּפֵי עֲוִית שֶׁל פּוֹן־נֶף17, אֵלֶּה יְצִירֵי הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר גֶ’רְמֶן פִילוֹן עֲשָׂאָם אֶבֶן, וְהִנֵּה הֵם הֶעֱלוּ בָּשָׂר וְרוּחַ וְיָצְאוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְפָנֵינוּ וְהֶעֱמִידוּ בָּנוּ עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת; וְאֵת כָּל הַמַּסֵּכוֹת אֲשֶׁר כְּמוֹתָן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּיוֹם הַקַּרְנֵבַל בְּוֶנֶצְיָה: בְּקִצּוּר, עִרְבּוּב צוּרוֹת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.

הַהוֹלְלוּת קִבְּלָה צוּרָה פְלֶמִית יוֹתֵר וְיוֹתֵר. טֶנְיֶרְס הַגָּדוֹל וְהַצָּעִיר18 לֹא יָכְלוּ לְצַיֵּר אֶלָּא אֶת בָּבוּאָתָהּ שֶׁל זוֹ. הָרוֹצֶה יְתָאֵר לְעַצְמוֹ ת צִיּוּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל סַלְוָטוֹר רוֹזָה19 בִּדְמוּת בַּקְחוֹנָל. פֹּה אָפְסוּ לִהְיוֹת סְטוּדֶנְטִים וְצִירִים, נָשִׁים וּגְבָרִים; לֹא הָיוּ אֶלָּא בְּרִיּוֹת כִּקְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, גִ’יל לֶקוֹרְנוּ, מָרִי קַטֶרְלִיבְר וְרוֹבֶּן פּוּסְפֶּן. הַכֹּל נֶעְלַם בְּתוֹךְ בֻּלְמוּס הַפְּרִיצוּת. הָאוּלָם הַגָּדוֹל נֶהְפַּךְ לְכִבְשָׁן לוֹהֵט בְּהֶפְקֵרוּת וְחֶדְוָה, וּבְקֶרֶב הַכִּבְשָׁן הַזֶּה הָיָה כָּל פֶה צְעָקָה, כָּל פָּנִים עֲוִית, כָּל יְצוּר־אָדָם דְּמוּת מַרְאֶה: וְהַכֹּל בְּצֵרוּף אֶחָד לֹא הָיָה אֶלָּא זְעָקָה וִילָלָה. הַפַּרְצוּפִים הַנִּתְעָבִים, שֶׁנִּתְגַּלּוּ חֲלִיפוֹת בְּפֶתַח הַכַּרְכֹּב כְּשֶׁהֵם חוֹרְקִים שִׁנַּיִם, נִדְמוּ לְלַפִּידִים שֶׁהֻשְׁלְכוּ אֶל גֶּחָלִים; וּמִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר הָיְתָה מְנַסֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת – דֻּגְמַת קִיטוֹר הָעוֹלֶה מִתַּנּוּר הִתּוּךְ – נְהִימַת טִרְטוּר חֲרִיפָה, צוֹרֶבֶת וְשׁוֹרֶקֶת, דּוֹמָה לִשְׁאוֹן הַכְּנָפַיִם שֶׁל זְבוּב הַבָּקָר.

“אִי! הוֹ! לַעֲזָאזֵל!”

“רְאֵה אַף רְאֵה אֶת הַפַּרְצוּף הַזֶּה!”

“אֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם.”

“הָבוּ פַּרְצוּף אַחֵר!”

“גִ’ילְמֶט מוֹגֶרְפּוּי, הַבִּיטִי בְּלוֹעַ הַשּׁוֹר הַזֶּה, אֵין לוֹ צֹרֶךְ אֶלָּא בְּקַרְנָיִם. מַשְׁמַע שֶׁאֵין זֶה בַּעְלֵךְ!”

“סַלְּקוּהוּ!”

“חֵי הָאַפִּיפְיוֹר וְחֵי בִּטְנוֹ! מִי הוּא בַּעַל הָעֲוִית הַלָּז?”

“הֵי! לִכְגוֹן זֶה יֵאָמֵר גְּנֵבַת דָּעַת. לֹא מֻתָּר לְהַרְאוֹת אֶלָּא אֶת הַפַּרְצוּף בִּלְבָד!”

“פֶּרֶט קַלְבּוֹט הָאֲרוּרָה! הַלֵּזוּ נֶאֱמָנָה עַל מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה.”

“הֶאָח! הֶאָח!”

“אל תָּשִׂימוּ לִי מַחֲנָק –!”

“הִנֵּה זֶה לֹא יוּכַל לְהַעֲבִיר אֶת אָזְנָיו הָאֲרֻכּוֹת דֶּרֶךְ הַחוֹר!” וְכוּ' וְכוּ'!…

וְאוּלָם חוֹבָה לָנוּ לָדוּן אֶת יוֹהַן דֶּה־מוֹלֶן לְכַף זְכוּת. בְּעַרְבּוּבְיָה מְשֻׁנָּה זוֹ הִסְתַּמְּנָה דְמוּתוֹ בְּלִי הֲפוּגוֹת מֵעַל פְּנֵי עַמּוּד מוֹשָׁבוֹ, כִּדְמוּת נַעַר הַמַּלָּחִים, הַנִּתְלֶה בְּרֹאשׁ מִפְרָשׂ. הוּא הִתְהוֹלֵל בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר. פִּיו הָיָה פָּעוּר לְאֵין חֹק וְצַעֲקוֹתָיו לֹא נִשְׁמְעוּ כִּמְעַט לָאֹזֶן, – לֹא מִפְּנֵי שֶׁבָּטְלוּ בְּתוֹךְ הַהֲמֻלָּה הַגְּדוֹלָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁקּוֹל הַצּוֹעֵק הָיָה עַז מֵהִשָּׁמֵעַ וְהִגִּיעַ לִגְבוּל שֶׁל שְׁמוֹנַת אֲלָפִים זַעְזוּעִים לְפִי בִּיאוֹ אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף לְפִי סוֹבֵיר.

וּגְרֶנְגּוֹאַר הִתְאוֹשֵׁשׁ בְּמִקְצָת לְאַחַר שֶעָבְרוּ עָלָיו רִגְעֵי הַדִּכְדּוּךְ הָרִאשׁוֹנִים. הוּא הֵעֵז פָּנִים כְּנֶגֶד הָאָסוֹן. “הָבוּ הֶמְשֵׁךְ לַחִזָּיוֹן!” צָעַק הַפַּעַם הַשְׁלִישִׁית לְמַגִּידֵי דְבָרָיו, כְּלוֹמַר, לַשַׂחֲקָנִים; אַחֲרֵי כֵן, מִדֵּי הִתְהַלְּכוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל יַד רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ, עָלָה הִרְהוּר עַל לִבּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַרְאֶה אַף הוּא אֶת פַּרְצוּפוֹ בְּתוֹךְ הָאֶשְׁנָב שֶל חֲדַר הַתְּפִלָּה, וִיהִי זֶה רַק לְמַעַן הִתְעַנֵּג וִהַעֲוֵה פָּנִים כְּנֶגֶד הָעָם כְּפוּי הַטּוֹבָה. “וְאוּלָם לֹא יִהְיֶה וְלֹא יָקוּם! לֹא לְפִי כְּבוֹדֵנוּ הוּא הַדָּבָר; לֹא לִנְקָמָה אָנוּ נוֹשְאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ. רַק אֶת מִלְחַמְתֵּנוּ נִלָּחֵם עַד הַסּוֹף,” הָיָה אוֹמֵר חֲלִיפוֹת לְנַפְשׁוֹ; “כֹּחוֹ שֶׁל הַפִּיּוְט הוּא גָדוֹל בְּקֶרֶב הָעָם; הָשֵׁב אֲשִׁיבֵם אֵלָי. הָבָה וְנִרְאֶה לְמִי יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן – לְפַרְצוּפִים מִתְעַוְּים אוֹ לָאֳמָנֻיּוֹת הַיָּפוֹת.” אֲבוֹי! הוּא נִשְׁאַר הָרוֹאֶה הַיְחִידִי לַחִזָּיוֹן שֶׁנּוֹצַר עַל יָדוֹ.

הַמַּצָּב הוּרַע עוֹד מִכְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם. הוּא לֹא רָאָה עַכְשָׁו אֶלָּא אֶת אֲחוֹרֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל לֹא! אוֹתוֹ בֶּן־אָדָם בַּעַל בָּשָׂר וְרַב סַבְלָנוּת, שֶׁגְּרֶנְגּוֹאַר שָׁאַל כְּבָר פַּעַם בַעֲצָתוֹ בְּרֶגַע שֶׁל מַשְׁבֵּר, עָמַד שׁוֹהֶה כְּנֶגֶד הַתֵּאַטְרוֹן. וְאוּלָם גִ’יסְקֶט וְלִיאֶנַרְד נִסְתַּלְּקוּ זֶה כְּבָר מִן הַמָּקוֹם.

יְדִיד נֶאֱמָן זֶה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן נָגַע מְאֹד עַד לֵב גְּרֶנְגּוֹאַר. הַפַּיְטָן נִתְיַצֵּב לְצִדּוֹ וּפָנָה אֵלָיו בִּדְבָרִים כְּשֶׁהוּא מְנַעֲנֵעַ אוֹתוֹ בַּלָּאט בִּזְרוֹעוֹ. כֵּיוָן שֶׁאִישׁ טוֹב זֶה סָמַךְ עַל הַגָּדֵר וְהָיָה כִּמְנַמְנֵם.

“אֲדוֹנִי,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר, “אֲנִי מוֹדֶה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב.”

“אֲדוֹנִי,” הֵשִׁיב הַלָּז מִתּוֹךְ פִּהוּק, “תּוֹדָה זוֹ עַל שׁוּם מָה?”

“אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁגָרַם לוֹ שִׁעְמוּם,” עָנָה הַפַּיְטָן, “הֲרֵי זֶה הָרַעַשׁ הַמְבַטֵּל אֶת כְּבוֹדוֹ מִן הַשְּׁמִיעָה. וְאוּלָם אַל יִירָא וְאַל יִפְחַד; שְׁמוֹ יִשָּׁאֵר זִכָּרוֹן לְדוֹר אַחֲרוֹן. מַה שְׁמוֹ, בְּבַקָּשָׁה?”

“רֶנוֹ שָׁטוֹ, שׁוֹמֵר הַחוֹתָם לְבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס, בְּבַקָּשָׁה.”

“אֲדוֹנִי, הוּא כָּאן הַמּוֹדָע הַיְחִידִי לִבְנוֹת הַשִּׁיר,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר.

“כְּבוֹדוֹ טוֹפֵל עָלַי שְׁבָחִים יוֹתֵר מִדַּי,” אָמַר שׁוֹמֵר הַחוֹתָם אֲשֶׁר לְבֵית הַמִּשְׁפָּט.

“אֲדוֹנִי הוּא הָאִישׁ הַיְחִידִי,” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר, “אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַחִזָּיוֹן מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה רַבָּה. מַה טִיבוֹ שֶׁל זֶה בְּעֵינֵי כְּבוֹדוֹ?”

“אִי לָזֹאת!” הֶחֶזִיר הַפָּקִיד הַשָּׁמֵן כְּשֶׁהוּא כָּפוּת עֲדַיִן לַשֵּׁנָה, “סָבוּרְנִי שֶׁהוּא מְבֻדָּח לְמַדָּי.”

גְרֶנְגּוֹאַר רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּשֶׁבַח זֶה; כִּי פִּתְאֹם נִפְסְקָה שִיחָתָם עַל יְדֵי רַעַם שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּתְשׁוּאוֹת רָצוֹן כַּבִּירוֹת. אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים הִנֵּה זֶה נִבְחַר.

“הֵידָד! הֶאָח! הֵידָד!” שָׁאַג הֶהָמוֹן מִכָּל הָעֲבָרִים.

אוֹתוֹ פַּרְצוּף, שֶׁהוֹפִיעַ עַכְשָׁו בְּחוֹר הַכַּרְכֹּב, הָיָה מְעֻוֶּה בֶּאֱמֶת עַד לְהַפְלִיא.

לְאַחַר כָּל הֲמוֹן הַפַּרְצוּפִים הַפְּרוּעִים, בַעֲלֵי חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ צְלָעוֹת, שֶׁהוֹפִיעוּ בָּזֶה אַחַר זֶה בָּאֶשְׁנָב וְלֹא קִיְּמוּ אֶת הַטִּפּוּס הַכָּשֵׁר שֶׁל הַמְכֹעָר, כְּפִי שֶׁדִּמּוּ אוֹתוֹ הַמֹּחוֹת הַלּוֹהֲטִים הַלָּלוּ, – לֹא הָיָה יָכֹל לִמְצֹא כָּאן חֵן אֶלָּא אֶחָד גָּדוֹל בְּכִעוּרוֹ בְּאוֹתוֹ פַּרְצוּף שֶׁלָּקַח עַכְשָׁו אֶת לֵב הַקָּהָל וְזָכָה בַּבְּחִירָה. מַר קֹפֶּנוֹל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מָחָא כַּף; וּקְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בַּהִתְחָרוּת (אֱלֹהִים יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן יָכֹל הָיָה לְהַגִּיעַ כִּעוּר פַּרִצוּפוֹ שֶׁלָּזֶה) רָאָה אֶת עַצְמוֹ כִּמְנֻצָּח. וְאַף אָנוּ נַעֲשֶׂה כָּךְ. וְאוּלָם אֵין בְּדַעְתֵּנוּ לְנַסּוֹת דְּבָרִים אֶל הַקּוֹרֵא כְּדֵי לְתָאֵר לְפָנָיו אֶת הַחֹטֶם בֶּן אַרְבַּעַת הַקְּצָווֹת, אֶת הַפֶּה הַדּוֹמֶה לְפַרְסַת בַּרְזֶל, אֶת הָעַיִן הַשְּׂמָאלִית, מְעוּטַת הַדְּמוּת, הַיּוֹשֶׁבֶת מִתַּחַת לְגַבָּה שֶכֻּלָּהּ זִיפִים אֲדֻמִּים, וְאֶת הָעַיִן הַיְמָנִית הַמִּתְעַלֶּמֶת לְגַמְרֵי מִתַּחַת לְיַבֶּלֶת עֲצוּמָה, אֶת הַשִּׁנַּיִם הַפְּרוּעוֹת וְהַפְּגוּמוֹת אֲשֶׁר דְּמוּת לָהֶן כְּאוֹתָם חוֹרֵי הַיּוֹרִים אֲשֶׁר בִּמְצוּדָה, אֶת הַשָּׂפָה הַתְּפוּחָה, אֲשֶׁר מִמַּעַל לָהּ הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצֵאת אַחַת הַשִּׁנַּיִם כִּדְמוּת שֵׁן הַפִּיל, אֶת הַסַנְטֵר הַמִשֻׁסָּע לִשְׁנַיִם וְאֶת הַבָּעַת הַפָּנִים אֲשֶׁר הִתְעַלְּמָה עַל כָּל אֵלֶה, אֶת תַּעֲרֹבֶת זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רִשְׁעוּת וְטִמְטוּם וְעָגְמַת רוּחַ. מִי שֶׁדִּמְיוןֹ לוֹ יָבוֹא וִיתָאֵר לְעַצְמוֹ אֶת הַכֹּל בְּצֵרוּף אֶחָד!

תְּשׁוּאוֹת הָרָצוֹן נִתְּנוּ פֶּה אֶחָד; כָּל הַקָּהָל רָץ לְעֵבֶר חֲדַר הַתְּפִלָּה. אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים הַמְאֻשָּׁר לֻקַּח אֶל הָאוּלָם. הַתִּמָּהוֹן וְהַהִתְפַּלְּאוּת הִגִּיעוּ עַכִשָׁו לְשִׂיאָן: עֲוִית זוֹ הָיְתָה פַּרְצוּפוֹ הַנָּכוֹן. אוֹ שֶׁנֵּיטִיב וְנֹאמַר: כָּל דְּמוּתוֹ הָיְתָה עֲוִית אֶחָת. רֹאשׁ תָּפוּחַ שַׁסָּמְרוּ עָלָיו שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת; בֵּין הַכְּתֵפַיִם גַּב אַדִּיר הַמְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא גַם מִצַּד הֶחָזֶה; הַשּׁוֹקַיִם וְהָרַגְלַיִם מְעֻקָּמוֹת בְּמִדָּה כָּזוֹ שֶׁאֵינָן בָּאוֹת לִידֵי נְגִיעָה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַבִּרְכַּיִם, וּדְמוּת לָהֶן כִּשְׁנֵי מַגָּלֵים שֶׁחֻבְּרוּ בִּמְקוֹם הַנִּצָב; כַּפּוֹת רַגְלַיְם עֲצוּמוֹת, כַּפּוֹת יָדַיִם מֻפְלָגוֹת בְּגָדְלָן, וּבַד בְּבַד עִם סֵרוּס צוּרָה זֶה הַבָּעָה מַבְהִילה הָאוֹמֶרֶת גְּבוּרָה, זְרִיזוּת וְאֹמֶץ רוּחַ: יוֹצֵא־דֹפֶן מְשֻׁנֶּה הַמַּכְחִישׁ אֶת הַכְּלָל הַגָּדוֹל, זֶה הָאוֹמֵר כִּי הַגְּבוּרָה, דֻּגְמַת הַיֹּפִי, מְקוֹרָהּ בַּקֶּצֶב הַשָּׁלֵם. הִנֵּה כָּזֶה הָיָה הָאַפִּיפְיוֹר אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם הַלֵּצִים. לְפִי מַרְאֵהוּ דָמָה לַעֲנָק שֶׁנִּשְׁבַּר וּשְׁבָרָיו חֻבְּרוּ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה.

כְּשֶׁהוֹפִיעַ בֶּן צִיקְלוֹפִּים זֶה עַל סַף חֲדַר הַתְּפִלָּה וְקָפָא עַל מְקוֹמוֹ כְּשֶהוּא מְסֻרְבָּל, גּוּץ וְרָחָב כִּמְעַט כְּמִדַּת אָרְכּוֹ, “דְּמוּת בַּת אַרְבָּעָה קְצָווֹת”, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר – הִכִּיר אוֹתוֹ הֶהָמוֹן תֵּכֶף וּמִיָּד עַל פִּי מְעִילוֹ שֶׁחֶצְיוֹ שָׁחוֹר וְחֶצְיוֹ אָדֹם וְזָרוּעַ כֻּלּוֹ מְצוּדוֹת כֶּסֶף, וּבְעִקָּר עַל פִּי כִּעוּר הַיּוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְכָל הַנִּקְהָלִים קָרְאוּ פֶּה אֶחָד:

“הֲרֵי זֶה קְוָזִימוֹדוֹ, שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹן! זֶהוּ קְוָזִימוֹדוֹ, הַגִּבֵּן אֲשֶׁר בְּנוֹטְר־דַּם! קְוָזִימוֹדוֹ הָעִוֵּר בְּעַיִן אֶחָת! קְוָזִימוֹדוֹ עֲקֹם הָרַגְלַיִם! הֵידָד! הֶאָח!”

כָּל זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ כִּי קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה עָשִׁיר בְּכִנּוּיִים.

“סַלְּקוּ הַצִּדָּה אֶת הַנָּשִׁים הֶהָרוֹת!” צָעֲקוּ הַסְּטוּדֶנְטִים.

“וְאֵלֶּה אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתָן לְכָךְ,” הוֹסִיף יוֹהַן.

הַנָּשִׁים הִסְתִּירוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ אֶת פְּנֵיהֶן.

“הָהּ! קוֹף מְכֹעָר שֶׁכְּמוֹתוֹ!” אָמְרָה אֶחָת.

“הוּא גָדוֹל בְּרִשְׁעוּת, כְּמוֹ בְּכִעוּר,” אָמְרָה אַחֶרֶת.

“זֶהוּ אַשְׁמְדַי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ,” הוֹסִיפָה הַשְּׁלִישִׁית.

“מַזָּלִי הָרַע גָרַם לִי שֶׁאֲנִי גָרָה בִּסְבִיבַת נוֹטְר־דַּם; בַּלֵּילוֹת אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל רַגְלָיו כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹצֵץ עַל פְּנֵי מַרְזֵב הַגָּג.”

“בְּחֶבְרַת חֲתוּלִים.”

“הוּא מָצוּי תָּמִיד עַל הַגַּגּוָת אֲשֶׁר לְבָתֵינוּ.”

“הוּא מַשְׁלִיךְ לָנוּ דֶרֶךְ הָאֲרֻבָּה כָּל מִינֵי דְבָרִים מְכֻשָּׁפִים.”

“עֶרֶב אֶחָד לִפְנֵי זְמָן לֹא רַב הֶרְאָה לִי אֶת פַּרְצוּפוֹ בְּאֶשְׁנַב הַגָּג. חָשַׁבְתִּי כִּי זֶה בֶּן־אָדָם. פַּחַד גָּדוֹל תְּקָפָנִי.”

“בְּטוּחָה אָנֹכִי כִּי הוּא בָּא בַּמַּקְהֵלוֹת הַמְכֻשָּׁפוֹת. פַּעַם אַחַת הִנִּיחַ עַל גַּג בֵּיתִי מַטְאֲטֵא.”

“הָהּ! כַּמָּה כִּעוּר בְּפַרְצוּפוֹ שֶׁל גִּבֵּן זֶה!”

“הָהּ! נֶפֶשׁ שְׁפָלָה שֶׁכְּמוֹתוֹ!”

“אִי לָךְ!”

וּלְעֻמַּת זֶה שָׂבְעוּ הַגְּבָרִים עֹנֶג וּמָחֲאוּ כַּף לְאוֹת רָצוֹן.

קְוָזִימוֹדוֹ, אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ קָם כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה, הוֹסִיף לַעֲמֹד עַל סַף חֲדַר הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ קוֹדֵר וְקָשֶׁה וּמַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ לְהִשְׁתּוֹמְמוּת הַקָּהָל.

אַחַד הַסְּטוּדֶנְטִים (כִּמְדֻמֶּה שֶׁזֶּה הָיָה רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן) הִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי וְהֵטִיל אֶת צְחוֹקוֹ כְּנֶגֶד פָּנָיו. קְוָזִימוֹדוֹ מָצָא אֶת סִפּוּקוֹ בָּזֶה שֶׁתָּפַס לוֹ לַסְּטוּדֶנט בַּאֲזוֹרוֹ וּזְרָקוֹ מֵעַל פָּנָיו הַרְחֵק כַּעֲשָׂרָה צְעָדִים, זָרֹק וְהַשְׁלֵךְ דֶּרֶךְ הֶהָמוֹן – וְהוּא עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה בְּלִי לְהוֹצִיא אַף הֶגֶה קַל מִפִּיו.

מַר קֹפֶּנוֹל נִגַּשׁ אֵלָיו מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹמְמוּת:

“בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי! שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים! אַתָּה בַּעַל הַכִּעוּר הַנָּאֶה בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מִיָּמָי. רָאוּי אַתָּה לְמַעֲלַת אַפִּיפְיוֹר בְּרוֹמָא כְּשֵׁם שֶׁהִנְּךָ רָאוּי לְכָךְ בְּפָרִיס.”

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׂם מִתּוֹךְ חֶדְוַת לֵב אֶת יָדוֹ עַל שְׁכֶם הַגִּבֵּן.

קְוָזִימוֹדוֹ לֹא נָע וְלֹא זָע. קֹפֶּנוֹל הוֹסִיף לְדַבֵּר:

“רָאוּי אַתָּה בְּעֵינַי שֶׁאֲכַבֶּדְךָ בִּמְזִיגָה יָפָה, וְלוּ גַם יַעֲלֶה לִי הַדָּבָר בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף!”

קְוָזִימוֹדוֹ לֹא עָנָה דָבָר.

“אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם!” קָרָא עוֹשֵׂה הַגַּרְבָּיִם, “וְכִי חֵרֵשׁ אַתָּה בְּאָזְנֶיךָ?”

קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה בֶּאֱמֶת חֵרֵשׁ.

בֵּין כֹּה וְהוּא הִתְחִיל מִתְרַגֵּז בְּשֶׁל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל קֹפֶּנוֹל, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם הִפְנָה אֶת עַצְמוֹ לְצִדּוֹ שֶׁל הַלָּז וְחָרַק אֶת שִׁנָּיו בְּאֹפֶן נוֹרָא כָּל כָּךְ, שֶׁהָעֲנָק הַפְלֶמִי נִרְתַּע לְאָחוֹר כְּאוֹתוֹ כֶּלֶב הַבּוּלְדוֹג הַנָּס מִפְּנֵי הֶחָתוּל.

מִתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד וְאֵימָה נִתְהַוָּה עַכְשָׁו מִסָּבִיב לָאִישׁ הַמּוּזָר הֶקֵּף, אֲשֶׁר מִדַּת חֲצִי קָטְרוֹ הָיְתָה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה רֶגֶל לְכָל הַפָּחוֹת.

אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת בֵּאֲרָה לְקֹפֶּנוֹל אֶת הַדָּבָר כִּי קְוָזִימוֹדוֹ הוּא חֵרֵשׁ בְּאָזְנָיו.

“חֵרֵשׁ?” אָמַר עוֹשֵׂה הַגַּרְבַּיְם וְצָחַק בְּקוֹל גָּדוֹל כְּנֻסַּח פְלַנְדְּרִיָּה. “שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים! הֲרֵיהוּ אַפִּיפְיוֹר מֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת!”

“הֵי, הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ!” קָרָא יוֹהַן שֶׁיָּרַד לְבַסּוֹף מֵעַל כַּרְכֹּב הָעַמּוּד כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל מִקָּרוֹב בִּקְוָזִימוֹדוֹ, “זֶהוּ שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹן הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת אָחִי הַסְּגָן. שָׁלוֹם לְךָ, קְוָזִימוֹדוֹ?”

“בֶּן־שֵׁדִים!” אָמַר רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן וְהוּא עֲדַיִן מְעוּךְ אֲבָרִים בְּשֶׁל הַנְּפִילָה שֶׁנָּפַל. “בָּרוּר וְיַצִּיב כִּי הוּא גִבֵּן; בְּלֶכְתּוֹ יִהְיֶה לַעֲקֹם רַגְלָיִם; בְּהַבִּיטוֹ וְהָיְתָה לוֹ רַק עַיִן אֶחָת; אִם תִּפְנֶה אֵלָיו בִּדְבָרִים וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר כִּי הוּא חֵרֵשׁ. לַמְּדוּנִי נָא, רַבּוֹתַי, כֵּיצַד מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בִּלְשׁוֹנוֹ?”

“הוּא יָכֹל לְדַבֵּר כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בְּכָךְ,” אָמְרָה הַזְּקֵנָה; “הוּא נִתְחָרֵשׁ בְּשֶׁל הַלְמוּת הַפַּעֲמוֹנִים, אֲבָל אֵינֶנּוּ אִלֵּם.”

“אַף גַּם זֶה חָסֵר הוּא,” הִפְטִיר יוֹהַן.

“וְיֵשׁ לוֹ עַיִן אַחַת מְיֻתֶּרֶת,” הוֹסִיף רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן.

“לֹא נָכוֹן הַדָּבָר, אָמַר יוֹהַן בְּשׂוּם שֵׂכֶל; מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן אַחַת מוּמוֹ גָדוֹל מִמּוּם הָעִוֵּר; שֶׁכֵּן הוּא מַכִּיר בְּחֶסְרוֹנוֹ.”

בֵּינָתַיִם וְכָל הַקַּבְּצָנִים, כָּל הַמְשָׁרְתִים וְכָל הַגַּנָּבִים, לְאַחַר שֶׁנִּצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם גַּם הַסְּטוּדֶנְטִים, הָלְכוּ יַחַד וְהוֹצִיאוּ אַגַּב טֶקֶס גָּדוֹל מִתּוֹךְ הָאָרוֹן אֲשֶׁר לְלַבְלָרֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט אֶת הָעֲטָרָה הָעֲשׂוּיָה קַרְטוֹן וְאֶת בֶּגֶד הַקַּלָּסָה הַנּוֹעָד לְאַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים. קְוָזִימוֹדוֹ לֹא הֶרְאָה כָּל אִי־רָצוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהִלְבִּישׁוּהוּ אֵת כָּל אֵלֶּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהִתְקִין אֶת עַצְמוֹ לְכָךְ מֵרְצוֹנוֹ וְהָיָה כְּמִתְגָּאֶה. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוּהוּ עַל גַּב עַרְסָל מְקֻשָּׁט בִּשְׁלַל גְּוָנִים. שְׁנֵים־עָשָׂר פְּקִידִים, הַנִּמְנִים עַל חֶבֶר הַלֵּצִים, הֱרִימוּהוּ עַל כָּתֵף, וּמֵעֵין חֶדְוָה קָשָׁה וְאוֹמֶרֶת בּוּז הוֹפִיעָה עַל פָּנָיו הַקּוֹדְרִים שֶׁל הַצִּיקְלוֹף בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה לְרַגְלָיו הָעֲקֻמּוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַיָּפִים וְהַבְּרִיאִים וְטוֹבֵי הַמַּרְאֶה. וְהִנֵּה זָעָה הַתַּהֲלוּכָה עַל אֲנָשֶׁיהָ הַהוֹמִים וּלְבוּשֵׁי הַקְּרָעִים וִיָצְאָה, כְּפִי הַמִּנְהָג, לְהַקִּיף אֶת הַמִּסְדְּרוֹנִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁל הָאַרְמוֹן, בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְסוֹבֵב רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים.


ו. אֶסְמֶרַלְדָּה    🔗

נְבַשֵּׂר בְּרָצוֹן לַקּוֹרֵא, כִּי גְרֶנְגּוֹאַר וִיצִירָתוֹ הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד בִּזְמַן שֶׁנִּקְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הַשַּׂחֲקָנִים, שֶׁחָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדָּתוֹ, לֹא חָדְלוּ מֵהַרְצוֹת אֶת דִּבְרֵי הַחִזָּיוֹן, וּגְרֶנְגּוֹאַר לֹא חָדַל מִתֵּת אֹזֶן שׁוֹמָעַת. הוּא הִשְׁלִים אֶל הַהֲמֻלָּה אֲשֶׁר מִסָּבִיב וְגָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרִתּוֹ עַד הַסּוֹף, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָדַל מִקַּוּוֹת כִּי הַקָּהָל עוֹד יָשׁוּב וְיַפְנֶה אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ. תִּקְוָה קְלוּשָׁה זוֹ נִתְחַזְּקָה בְּלִבּוֹ יוֹתֵר לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת קְוָזִימוֹדוֹ וְאֶת קֹפֶּנוֹל וְאֵת כַּל הַלְּוָיָה הַהוֹלְלָה אֲשֶׁר לְאַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים מִסְתַּלְּקִים בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתּוֹךְ הָאוּלָם. הֲמוֹן הָעָם רָץ אַחֲרֵיהֶם בְּחֶמְדָּה רַבָּה. “גַּם זוֹ לְטוֹבָה,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “יֵלְכוּ לָהֶם מַפְרִיעֵי הַסֵּדֶר.” לַאֲסוֹנוֹ לֹא הָיוּ בַּקָּהָל אֶלָּא מַפְרִיעֵי סֵדֶר בִּלְבָד. בִּן־רֶגַע נִתְרוֹקֵן כָּל הָאוּלָם הַגָּדוֹל.

לְשֵׁם הָאֱמֶת צָרִיךְ לְהַגִּיד כִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים נִשְאֲרוּ בָּאוּלָם, בִּיחִידוּת וּבְקִבּוּצִים לְיַד הָעַמּוּדִים, וִהַלָּלוּ הָיוּ נָשִׁים וּזְקֵנִים וִילָדִים שֶׁרָצוּ לָנוּחַ מִן הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה. אֲחָדִים מִן הַסְּטוּדֶנְטִים נִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וְשָׁלְחוּ אֶת מֶבָּטֵיהֶם אֶל פְּנֵי הַכִּכָּר אֲשֶׁר בַּחוּץ.

“אַף זוֹ לְטוֹבָה,” חָשַׁב גְּרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “יֵשׁ לִי כָּאן קָהָל כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו אֶת גְּמָר חֶזְיוֹנִי. אֵין זֶה קְהַל שׁוֹמְעִים גָּדוֹל, אֲבָל קָהָל נִבְחָר שֶׁכֻּלּוֹ מַשְׂכִּילִים.”

מִיָּד לְאַחַר זֶה נִפְקַד מְקוֹמָהּ שֶׁל מַקְהֵלַת הַמְזַמְּרִים, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַגְּדוֹלָה בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה. גְּרֶנְגּוֹאַר יָדַע עַכְשָׁו, כִּי כְּלֵי־הַזֶּמֶר שֶׁלּוֹ נִסְחֲפוּ בְּזֶרֶם הַתַּהֲלוּכָה אֲשֶׁר לְאַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים.

“הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר בְּשַׁלִוַת רוּחַ שֶׁל פִּילוֹסוֹף.

הוּא נִגַּשׁ אֶל קְבוּצַת אֶזְרָחִים שֶׁנִּרְאוּ בְּעֵינָיו כְּמִתְוַכְּחִים עָל אֹדוֹת חֶזְיוֹנוֹ. וְהִנֵּה הוּא תָּפַס אֶת קִטְעֵי הַשִּׂיחָה הָאֵלֶּה:

“מַר שֶׁנְטוֹ, הֲלֹא כְּבוֹדוֹ מַכִּיר אֶת הַפַּלְטִין נָבָרָה שֶׁנִּמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ שֶל הָאָדוֹן לְבֵית נֵמוּר?”

“כֵּן הַדָּבָר, מְקוֹמוֹ שֶל זֶה הוּא בְּדִיּוּק מִמּוּל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה הָקָּטֹן הַמְכֻנֶּה בְּרַק.”

“אֱמֶת וְיַצִּיב, לִפְנֵי זְמַן מְעַט הִשְׂכִּירָה הָרָשוּת אֶת הַבַּיִת לְגִילְיוֹם אֲלֶכְּסַנְדֶּר, זֶה הַצַּיָּר הַמַּעֲלֶה עַל הַבַּד נוֹשְׂאִים הִסְטוֹרִיִּים, וְנָטְלָה דְמֵי שְׂכִירוּת שֵׁשׁ לִטְרָאוֹת וּשְׁמוֹנָה כֶּסֶף בְּמַטְבֵּעַ הָעוֹבֶרֶת בְּפָרִיס.”

“שְׂכַר הַדִּירוֹת מַאֲמִיר מִיּוֹם לְיוֹם!”

“אֵין זֹאת,” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “כִּי אִם שְׁאָר הַקָּהָל נוֹתֵן אֹזֶן לִשְׁמֹעַ.”

“חֲבֵרִים,” קָרָא פִּתְאֹם אֶחָד מִן הַפּוֹחֲזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּפִתְחֵי הַחַלּוֹנוֹת, “הִנֵּה אֶסְמֶרַלְדָּה! הִנֵּה הִיא עַל הַכִּכָּר בַּחוּץ!”

מִלָּה זוֹ פָּעֲלָה פְּעֻלָּה עֲצוּמָה. שְׁאָר הַנֶאֱסָפִים שֶׁבָּאוּלָם נֶחְפְּזוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת, טִפְּסוּ עַל הַקִּירוֹת כְּדֵי לְהַבִּיט הַחוּצָה וְקָרְאוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד: “הִנֵּה אֶסְמֶרַלְדָּה! הִנֵּה אֶסְמֶרַלְדָּה!” אוֹתוֹ רֶגַע עָלָה בַּחוּץ קוֹל הָמוֹן הַמֵּרִיעַ תְּרוּעוֹת רָצוֹן.

“אֶסְמֶרַלְדָּה זוֹ מַה פֵּרוּשָׁהּ?” אָמַר גְּרֶנְגּוֹאַר וְסָפַק כַּפַּיִם מִתּוֹךְ עָגְמַת נֶפֶשׁ. “הָהּ! רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! דּוֹמֶה כִּי הִגִּיעַ עַכְשָׁו תּוֹרָם שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת.”

הוּא הִפְנָה עַצְמוֹ כְּלַפֵּי רַחֲבַת הַשַּׁיִשׁ וְרָאָה כִּי נִפְסַק הַמִּשְׂחָק.

אוֹתוֹ רֶגַע בְּדִיּוּק עָמַד יֻפִּיטֶר לְהוֹפִיעַ וְלָתֵת אֶת בְּרָקָיו. וְאוּלָם יֻפִּיטֶר עָמַד לְמַטָּה בַּתֵּאַטְרוֹן וְלֹא נָע וְלֹא זָע.

“מִישֶׁל גִ’בּוֹרְן,” צָעַק הַפַּיְטָן בַּחֲמָתוֹ, “מָה אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁם? וְכִי לְכָךְ נוֹעַדְתָּ? מַהֵר וַעֲלֵה לְמָעְלָה!”

“אֲבוֹי!” אָמַר יֻפִּיטַר, “זֶה עַכְשָׁו נָשָׂא סְטוּדֶנְט אֶת הַסֻּלָּם.”

גְּרֶנְגּוֹאַר שָׁלַח אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת; הַדָּבָר הָיָה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. יְצִירָתוֹ לֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְפַּתֵּחַ מִתּוֹךְ קְשָׁרֶיהָ.

“נָבָל שֶׁכְּמוֹתוֹ!” מִלְמֵל גְּרֶנְגּוֹאַר.

“וּלְשֵׁם מָה נָשָׂא מִכָּאן אֶת הַסֻּלָּם?”

“כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶסְמֶרַלְדָּה,” עָנָה יֻפִּיטֶר בְּקוֹל תַּאֲנִיָּה. “וְזֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו: ‘הַבִּיטָה וּרְאֵה, הִנֵּה סֻלָּם שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ!’ וּבִן־רֶגַע נֶעְלַם הַסֻּלָּם.”

זֶה הָיָה הַפֶּגַע הָאַחֲרוֹן. גְּרֶנְגּוֹאַר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ הַכְנָעָה.

“לְכוּ לְכָל הָרוּחוֹת!” פָּנָה וְאָמַר לַמְשַׂחֲקִים, “וְאֶת שְׂכַרְכֶם אֶתֵּן לָכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת כֶּסֶף מַשְׂכֻּרְתִּי.” וְהוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו לָלֶכֶת אֶת דֶּרֶךְ הַנְּסִיגָה, כְּפוּף רֹאשׁ אֲבָל אַחֲרוֹן לְכָל הַנְּסוֹגִים, כְּדֶרֶךְ מְפַקֵּד צָבָא שֶׁנִּלְחַם בִּגְבוּרָה.

וּבָעֵת שֶׁהִתְרוֹמֵם בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר לָאַרְמוֹן מִלְמֵל מִבֵּין שְׂפָתָיו: “הַפָּרִיסָאִים הַלָּלוּ אֵינָם אֶלָּא חֲמוֹרִים וְשׁוֹטִים! הֵם בָּאוּ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶל הַחִזָּיוֹן, וְלֹא שָׁמְעוּ שֶׁמֶץ דָּבָר. הֵם נָתְנוּ אֶת לִבָּם לְכָל מִינֵי דְבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, לִקְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, לַחַשְׁמַן, לְקֹפֶּנוֹל, לִקְוָזִימוֹדוֹ, לַשָּׂטָן! וְאוּלָם לָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא שָׂמוּ לֵב. פּוֹשְׂקֵי עֵינַיִם שֶׁכְּמוֹתָם! וְאָנֹכִי! בָּאתִי לְשֵׁם פַּרְצוּפִים וְלֹא לְשֵׁם אֲחוֹרָיִם! לָזֶה יֵאָמֵר: פַּיְטָן שֶׁגִלְגְּלוּ עָלָיו מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ! אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הוֹמֶר פָּשַׁט יָד לִנְדָבוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַשְּׁוָקִים שֶׁל יָוָן, נָזוֹ20 מֵת בְּאֶרֶץ גָּלוּת. וְאוּלָם אָנֹכִי – יִקָּחֵנִי הַשֵּד אִם יָדַעְתִּי אֶת כַּוָנַת הַדָּבָר שֶׁנִּקְרָא בְּפִיהֶם בְּשֵׁם אֶסְמֶרַלְדָּה. מַה פֵרוּשָׁהּ שֶׁל מִלָּה זוֹ בְּעֶצֶם? הֵא לְךָ לָשׁוֹן מִצְרִית!”


 

סֵפֶר שֵׁנִי    🔗

א. מִן הַכָּרִבְּדִיס אֶל הַסְּקִלָּה    🔗

בִּתְקוּפַת יָנוּאַר מַקְדִּים הַלַּיְלָה לָבוֹא. כְּשֶׁיָּצָא גְרֶנְגּוֹאַר מִן הָאַרְמוֹן שָׂרְרָה כְּבָר אֲפֵלָה בַּחוּצוֹת. חֲשֵׁכָה זוֹ שֶׁיָּרְדָה לָעוֹלָם הָיְתָה לוֹ לְרָצוֹן; הוּא רָצָה לְהִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ רְחוֹב עָטוּף אֲפֵלָה וְרֵיק מֵאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַכֵּר בִּמְנוּחָה לְמַחְשְׁבוֹתָיו, וְהַפִּילוֹסוֹף שֶׁבּוֹ יָשִׂים תַּחְבֹּשֶׁת רִאשׁוֹנָה עַל פִּצְעוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן. אַגַּב, חוּץ מִן הַפִּילוֹסוֹפְיָה לֹא הָיָה לוֹ עַכְשָׁו שׁוּם מִקְלָט; שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע הֵיכָן יַנִּיחַ הַלַּיְלָה אֶת רֹאשׁוֹ. לְאַחֵר שֶׁמֵּעֲשֵׂהוּ הַתֵּאַטְרָלִי נָחַל מַפָּלָה גְּמוּרָה לֹא הֵעֵז גְרֶנְגּוֹאַר לָשׁוּב אֶל דִּירָתוֹ אֲשֶׁר בָּרְחוֹב גְּרֶנְיָה, מוּל נְמֵל הַשָּׁחָת; הוּא שִׁעֲשַׁע אֶת עַצְמוֹ בְּתִקְוָה כִּי רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים יִתֵּן לוֹ אֶת שְׁכַר הַכָּבוֹד חֵלֶף שִׁיר הַכְּלוּלוֹת אֲשֶׁר חִבֵּר, וְהוּא יְשַׁלֵּם בַּכֶּסֶף הַזֶּה לְמַר גִּילְיוֹם דּוּל־סוּר, הוּא חוֹכֵר הַמַּס לִבְהֵמוֹת דַּקּוֹת, שְׂכַר דִּירָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים, לֵאמֹר שְׁנֵים־עָשָׂר כֶּסֶף בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל פָּרִיס וּסְכוּם גָּדוֹל פִּי שְׁנֵים־עָשָׂר מִכָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, אִם לַחְשֹׁב בִּכְלָל זֶה גַם אֶת מִכְנָסָיו וְאֶת כֻּתַּנְתּוֹ וְאֶת כּוֹבָעוֹ. לְאַחַר שֶׁהִתְכַּנֵּס לְפִי שָׁעָה לְתוֹךְ מָבוֹא שֶׁל שַׁעַר אֶחָד וְחָשַׁב רֶגַע עַל אֹדוֹת מְקוֹם הַלִּינָה שֶׁהוּא עָתִיד לְיַחֵד לְעַצְמוֹ הַלַּיְלָה – כָּל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹבוֹת שֶׁל פָּרִיס שִׁמְּשָׁה לוֹ מְקוֹם בְּחִירָה – עָלָה הַדָּבָר בְּזִכְרוֹנוֹ, כִּי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבָר רָאָה בִּרְחוֹב סַוַטְרִי, בְּפֶתַח הַבַּיִת שֶׁל אֶחָד מִיּוֹעֲצַי הַפַּרְלָמֶנְט, מִין אֶבֶן הַמְשַׁמֶּשֶׁת הֲדוֹם לְרוֹכְבֵי פְּרָדוֹת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהֵר בְּלִבּוֹ כִּי אֶבֶן זוֹ רְאוּיָה לְשַׁמֵּשׁ פְּעָמִים מְקוֹם לִינָה לְאֶחָד קַבְּצָן אוֹ פַּיְטָן. הוּא נָתַן תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל אֲשֶׁר הִנְחִיל לוֹ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת; אוּלָם מִדֵּי הִתְכּוֹנְנוֹ לַעֲבֹר עַל פְּנֵי כִּכַּר הָאַרְמוֹן וּלְהַגִּיעַ בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה – הוּא הַפַּרְוָר אֲשֶׁר לְתוֹכוֹ יוֹרְדִים כְּמִתְפַּתְּלִים כָּל הָרְחוֹבוֹת הָעַתִּיקִים הַלָּלוּ, הַקַּיָּמִים עֲדַיִן בְּיָמֵינוּ עַל בָּתֵּיהֶם בַּעֲלֵי תֵּשַׁע הַקּוֹמוֹת – רָאָה לְפָנָיו אֶת הַתַּהֲלוּכָה אֲשֶׁר לְאַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הָאַרְמוֹן, עוֹבֶרֶת לְרֹחַב הֶחָצֵר וּמִשְׂתָּעֶרֶת לִקְרָאתוֹ בַּהֲמֻלָּה רַבָּה, בְּלַפִּידִים בּוֹעֲרִים וּבִכְלֵי הַזֶּמֶר אֲשֶׁר נִלְקְחוּ מֵאִתּוֹ, מִגְּרֶנְגּוֹאַר. לַמַּחֲזֶה הַזֶּה הִתְחִילוּ שׁוּב כָּל פְּצָעָיו שׁוֹתְתִים דָּם; הוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וּבָרַח. מִתּוֹךְ צַעֲרוֹ, שֶׁבָּא לוֹ בַּעֲקֵב הַמַּפָּלָה בַּתֵּאַטְרוֹן, לֹא רָאָה אֵת כָּל עִנְיָן הַחַג אֶלָּא כְּקוֹץ מוּנָד וְכִמְעוֹרֵר פְּצָעִים.

הוּא רָצָה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל הַגֶּשֶׁר אֲשֶׁר עַל שֵׁם מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ; יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ הִנֵּה וְהִנֵּה וּבִידֵיהֶם צִתִּיּוֹת וְגַחֲלִילִיּוֹת.

“יִמַּח שְׁמָם שֶׁל הָאוּרִים הַלָּלוּ!” קְרָא גְרֶנְגּוֹאַר וְחָזַר פִּתְאֹם לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל גֶּשֶׁר הַחַלְפָנִים. עַל מְצוּדַת הַגֶּשֶׁר נִתְלוּ שְׁלשָׁה דְגָלִים כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר וּמַרְגָּרֶט לְבֵית פְלַנְדְּרִיָּה, וְשִׁשָׁה נִסִּים קְטַנִּים הָיוּ תְּלוּיִם שָׁם וַעֲלֵיהֶם מְצֻיָּרוֹת אַחַת אַחַת דְּמוּת דְּיוֹקָנָם שֶׁל הַדֻּכָּס מֵאוֹסְטְרִיָּה, הַחַשְׁמָן לְבֵית בֻּרְבּוֹן, הָאָצִיל לְבֵית בּוֹיֶ’ה, הַנְּסִיכָה יוֹהַנָּה לְבֵית הַמַּלְכוּת שֶׁל צָרְפַת, הָאָצִיל בֶּן הַפִּילֶגֶשׁ אֲשֶׁר לְבֵית בֻּרְבּוֹן וְשֶׁל עוֹד אֶחָד בִּלְתִּי יָדוּעַ. וְעַל הַכֹּל הָיָה שָׁפוּךְ אוֹר לַפִּידִים. הֶהָמוֹן הִבִּיט כְּמִשְׁתּוֹמֵם.

“מָה אֻשַּׁרְתָּ, הַצִּיר יוֹהַן פֻרְבּוֹל!” קְרָא גְרֶנְגּוֹאַר מִתּוֹךְ גְּנִיחָה כְּבֵדָה; וְהוּא פָּנָה עֹרֶף לַדְּגָלִים וְלַנִּסִּים. לְפָנָיו הִשְׂתָּרַע אַחַד הָרְחוֹבוֹת; הָרְחוֹב נִרְאָה לוֹ עָטוּף חֲשֵׁכָה וְרֵיק מֵאָדָם וּגְרֶנְגּוֹאַר קִוָּה כִּי שָׁם לֹא יַשִּׂיגוּהוּ הָרַעַשׁ וּבֻלְמוּס הַחֶדְוָה אֲשֶׁר לַחַג; הוּא הִסְתַּתֵּר בָּרְחוֹב הַזֶּה. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְרַגְלוֹ נִתְקְלָה בְּמִכְשׁוֹל; הוּא בָּא לִידֵי מְעִידַת רֶגֶל וְנָפַל. זֹאת הָיְתָה חֲבִילַת זַרְדֵי לִבְנֶה שֶׁהֻנְּחָה מִבְּעוֹד הַבֹּקֶר לְיַד פִּתְחוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפַּרְלָמֶנְטִים לִכְבוֹד הַחַג וּמִטַּעַם לַבְלָרֵי הַדַּיָּנִים. גְרֶנְגּוֹאַר נָשָׂא בִּגְבוּרַת נֶפֶשׁ אֶת הַפֶּגַע שֶׁבָּא עָלָיו שׁוּב; הוּא קָם עַל רַגְלָיו וְהִגִּיעַ אֶל שְׂפַת הַמָּיִם. לְאַחֵר שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַסֹּהַר לְאֶזְרָחִים וְלַנְּדוֹנִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וְיָרַד לְרַגְלֵי הַחוֹמָה הַאֲרֻכָּה אֲשֶׁר לְגַנֵּי הַמֶּלֶךְ, הָלֹךְ וְצָעֹד עַל שְׂפַת הַנָּהָר בִּמְקוֹם אֵין מַרְצֶפֶת וְהָרֶפֶשׁ מַגִּיעַ עַד הַבִּרְכַּיִם, – הִגִּיעַ גְרֶנְגּוֹאַר עַד לַגְּבוּל הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה וְנָשָׂא אֶת עֵינָיו לְהַבִּיט בָּאִי הַקָּטֹן אֲשֶׁר לְשׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה, זֶה הָאִי אֲשֶׁר נֶעְלַם אַחֲרֵי כֵן מִתַּחַת לְפֶסֶל הַסּוּס, יְצוּק בְּרוֹנְזָה, הַמֻּצָּב עַל הַגֶּשֶׁר הֶחָדָשׁ. בָּאֲפֵלָה הִתְבַּלֵּט הָאִי הַקָּטֹן כְּגֹלֶם שָׁחוֹר עַל פְּנֵי הָרְצוּעָה הַצָּרָה אֲשֶׁר לַמַּיִם הַמַּבְהִיקִים. לְאוֹרוֹ הַקָּלוּשׁ שֶׁל אֵיזֶה מָאוֹר קָטֹן נִסְתַּמֵּן מֵעֵין צְרִיף שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְכַוֶּרֶת דְּבוֹרִים וְשִׁמֵּשׁ דִּירָה לְשׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה.

“מָה אֻשַׁרְתָּ, שׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה!” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ; “אֵינְךָ רוֹדֵף אַחֲרֵי תְּהִלָּה וְאֵינְךָ מְחַבֵּר יְצִירוֹת פִּיּוּט לִכְבוֹד חַגֵּי כְּלוּלוֹת! וְכִי אַתָּה נוֹתֵן אֶת לִבְּךָ לִבְנֵי מְלָכִים הַבָּאִים בִּבְרִית אֵרוּסִין אוֹ לִבְנוֹת נְסִיכִים מִבֻּרְגּוּנְדִּיָה? אֵין לְךָ אֶלָּא מַּרְגָּנִיּוֹת21 הָעוֹלוֹת בְּאַפְּרִיל עַל חֶלְקַת הָאֲפָר שֶׁלְּךָ וּמְשַׁמְּשׁוֹת מַאֲכָל לְפָרוֹתֶיךָ! וְאָנֹכִי, הַפַּיְטָן, הָיִיתִי לְבוּז וּלְקֶלֶס, הַקֹּר שׁוֹלֵחַ אֶת מַאַכְלוֹתָיו בִּבְשָׂרִי, חוֹבוֹתַי עָלוּ לִסְכוּם שְׁנֵים־עָשָׂר כֶּסֶף, וְהַסֻּלְיָה אֲשֶׁר לִנְעָלֵי דַּקָּה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא רְאוּיָה לְשַׁמֵּשׁ זְגוּגִית בַּפָּנָס שֶׁלָּךְ. שָׂא תּוֹדָה, שׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה! צְרִיפְךָ מַשְׁרָה עָלַי רוּחַ מְנוּחָה וְגוֹרֵם לִי שֶׁאֶשְׁכַּח אֶת פָּרִיס!”

הִשְׁתַּפְּכוּת נַפְשׁוֹ זוֹ נִפְסְקָה פִּתְאֹם עַל יְדֵי יְרִיָּה חֲזָקָה שֶׁל כְּלִי־תּוֹתָח שֶׁיָּצְאָה מִצְּרִיף הָאֹשֶׁר, קֹדֶשׁ לִכְבוֹד חַג יוֹחָנָן. זֶה יָרָה שׁוֹמֵר הַמַּעְבָּרָה שֶׁשִּׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ לַחֲגִיגַת הַיּוֹם וְתִכֵּן בְּבֵיתוֹ שַׁעֲשׁוּעֵי אֵשׁ.

מַכַּת הָרַעַם שֶׁל הַתּוֹתָח הֶחֱרִידָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

“אִי לְךָ, חַג אָרוּר!” צָעַק גְרֶנְגּוֹאַר. “הַאֻמְנָם תִּרְדְּפֵנִי בְּכֹל אֲשֶׁר אֵלֵךְ? הָהּ, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם! עַד לִמְקוֹם הַמַּעְבָּרָה נִרְדָּפְתִּי!” אַחֲרֵי כֵן נִסְתַּכֵּל בִּנְהַר הַסֶּנָה הַשּׁוֹטֵף לְרַגְלָיו וּמַחֲשָׁבָה אֲיֻמָּה הֵבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן.

“הָהּ!” יָצְאָה קְרִיאָה מִפִּיו, “מַה טוֹב הָיָה לָמוּת בִּטְבִיעָה, לוּלֵא הָיוּ הַמַּיִם קָרִים כָּל כָּךְ!”

וְהוּא הֶחְלִיט דָּבָר מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ. כֵּיוָן שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִמָּלֵט מִפְּנֵי אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים וְהַדְּגָלִים מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹהַן פֻרְבּוֹל, מִפְּנֵי חֲבִילוֹת הַזְּרָדִים שֶׁל עֵץ הַלִּבְנֶה וְהָאוּרִים וִירִיּוֹת הַתּוֹתָח, לְפִיכָךְ גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרָה וְלָבוֹא בִּקְהַל הַחוֹגְגִים אֲשֶׁר עַל כִּכַּר גְּרֶב.

“שָׁם אֶמְצָא לִי, לְכָל הַפָּחוֹת,” חָשַׁב בְּלִבּוֹ, “מְדוּרָה בּוֹעֶרֶת לִכְבוֹד הַחַג שֶׁאֶתְחַמֵּם בְּאִשָּׁהּ, וְאֶטֹּל לִי לַאֲרֻחַת עֶרֶב פְּרוּרִים אֲחָדִים מִשְּׁלשֶׁת שִׁלְטֵי הַמֶּלֶךְ הָעֲשׂוּיִם נֹפֶת וַעֲרוּכִים לִסְעֻדַּת עֲנִיִּים מִטַּעַם הֵעִיר פָּרִיס.”


ב. כִּכַּר גְּרֶב    🔗

בְּיָמֵינוּ לֹא נִשְׁאֲרָה לָהּ לְכִכַּר גְּרֶב אֶלָּא שְׁאֵרִית אַחֲרוֹנָה מִצּוּרָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת: הֲלֹא הוּא הַמִּגְדָּל הַקָּטֹן וְהַנָּאֶה הָעוֹמֵד בְּפִנַּת הַצָּפוֹן שֶׁל הַכִּכָּר וּמִתְעַלֵּם כְּבָר כִּמְעַט לְגַמְרֵי מִתַּחַת לַמֶּלֶט הַתָּפֵל הַמְכַסֶּה אֶת בְּלִיטוֹת אֲבָנָיו הָעֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂה סִתּוּת. וְאוּלַי עָתִיד מִגְדָּל זֶה לְהִבָּלַע בְּקָרוֹב לְגַמְרֵי בְּתוֹךְ הַסַּפַּחַת שֶׁל הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים, אֵלֶּה הַמְּבַלִּים בִּמְהִירוּת כֹּה רַבָּה כָּל חָזִית עַתִּיקָה שֶׁבְּפָרִיס. אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ, שֶׁמִּדֵּי עָבְרָם עַל פְּנֵי כִּכַּר גְּרֶב הֵם מִסְתַּכְּלִים תָּמִיד מִתּוֹךְ רַחֲמִים וְחִבָּה בְּבֶן־מִגְדָּל זֶה, מְיֻחָד בְּמִינוֹ, הַמִּתְכַּוֵּץ בֵּין שְׁנֵי חִדְלִי־בָּתִּים רְעוּעִים בְּנֵי תְּקוּפַת לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, עֲלוּלִים לְתָאֵר לָהֶם בִּשְׁלֵמוּת אֶת חֲטִיבַת הַבָּתִּים שֶׁאֲלֵיהֶם נִצְטָרֵף הַמִּגְדָּל הַקָּטֹן, וִיכֹלִים לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנָם אֵת כָּל אוֹתָהּ הַכִּכָּר הָעַתִּיקָה, בַּעֲלַת הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, כְּפִי שֶׁהָיְתָה בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה.

כִּכָּר זֹאת הָיְתָה, כְּפִי שֶׁהִנָּהּ גַּם בְּיָמֵינוּ, רִבּוּעַ לְלֹא צְדָדִים יְשָׁרִים, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד הִקִּיפָה אוֹתָהּ סוֹלְלַת הַנָּהָר וּמִשְּׁלשֶׁת צְדָדֶיהָ הָאֲחֵרִים – בָּתִּים צָרִים, גְּבוֹהֵי קוֹמָה וְקוֹדְרֵי מַרְאֶה. בַּיּוֹם נִתַּן לְהִשְׁתָּאוֹת אֶל רִבּוּי הַגְּוָנִים שֶׁל הַבָּתִּים הָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים כֻּלָּם גִּלּוּפִי עֵץ וָאֶבֶן וְשִׁמְּשׁוּ דֻּגְמָאוֹת שְׁלֵמוֹת לְכָל סִגְנוֹנֵי הַבְּנִיָּה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, מִן מֵּאָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה וְעַד הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה: הָחֵל בְּחַלּוֹן מְצֻלָּב, שֶׁהִתְחִיל בָּא בִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה, וְגָמֹר בַּקֶּשֶׁת הַמְּקֻמֶּרֶת בֶּן הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי, זֶה שֶׁנִּדְחָה מִפְּנֵי הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה וְלֹא תָּפַס מָקוֹם אֶלָּא בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה, עַתִּיקַת הַיָּמִים שֶׁל מִגְדַּל רוֹלַנְד, זֶה שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַכִּכָּר הַגּוֹבֶלֶת אֶל הַסֶּנָה. סָמוּךְ לִרְחוֹב לוֹגֶ’רְבְּ. בַּלַּיְלָה לֹא נִסְתַּמְנוּ מֵעַל גָּלְמֵי הַבָּתִּים הָאֵלֶּה אֶלָּא עָקְצֵי הַגַּגּוֹת הַשְּׁחוֹרִים, אֲשֶׁר שַׁלְשַׁלְתָּם הָעֲשׂוּיָה חֻדִּים חֻדִּים הִקִּיפָה אֶת הַכִּכָּר מִסָּבִיב. כִּי זֶהוּ אַחֵד הַהֶבְדְּלִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁבֵּין הֶעָרִים בֶּעָבָר וְהֶעָרִים בְּיָמֵינוּ: עַכְשָׁו חָזִית הַבָּתִּים הִיא הַפּוֹנָה לְצַד הָרְחוֹב וְהַכִּכָּר, וּלְפָנִים לֹא הָיוּ פּוֹנִים לְכָאן אֶלָּא חֻדֵּי הַגַּגּוֹת. זֶה מָאתַיִם שָׁנָה מֵעֵת אֲשֶׁר הָפְכוּ הַבָּתִּים אֶת פְּנֵיהֶם.

בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר, מִצַּד מִזְרָח, הִתְרוֹמֵם בִּנְיַן־כִּלְאַיִם כְּבֵד־צוּרָה שֶׁחֻבְּרוּ בּוֹ שְׁלשָׁה בָּתִּים עוֹמְדִים זֶה בְּצַד זֶה. בִּשְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרָא הַבִּנְיָן – לְפִי קוֹרוֹתָיו, תְּעוּדָתוֹ וְסִגְנוֹנוֹ: בְּשֵׁם “בֵּית הַנָּסִיךְ”, מִפְּנֵי שֶׁשַּׁרְל הַחֲמִישִׁי קֶבַע שָׁם אֶת דִּירָתוֹ בִּזְמַן הֱיוֹתוֹ נָסִיךְ; בְּשֵׁם “בֵּית הַמִּסְחָר”, מִפְּנֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ בֵּית וְעַד לְהַנְהָלַת הָעִיר; בְּשֵׁם “בֵּית הָעַמּוּדִים”, מִפְּנֵי שֶׁשּׁוּרַת עַמּוּדִים גְּדוֹלִים תָּמְכָה אֶת כָּל שָׁלשׁ קוֹמוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת. הָעִיר מָצְאָה כָּאן כָּל מַה שֶׁדָּרוּשׁ לְעִיר הֲגוּנָה כְּפָרִיס: חֲדַר כְּנֵסִיָּה לִתְפֵלָה, “אוּלָם מִשְׁפָּט” לִמְקוֹם הַוַּעַד וַעֲלִיּוֹת הַגַּג שֶׁשִּׁמְּשׁוּ מְקוֹם גְּנִיזָה לִכְלֵי תּוֹתָחִים. יוֹדְעִים הֵם אַנְשֵׁי פָּרִיס כִּי לֹא תָּמִיד הַיְּשׁוּעָה תְּלוּיָה בִּתְפִלּוֹת וּבְוִכּוּחִים עַל דְּבַר זְכֻיּוֹת הַחֹפֶשׁ שֶׁל הָעִיר פָּרִיס, וּלְפִיכָךְ הֵם נוֹהֲגִים זְהִירוּת וְאוֹצְרִים בְּבֵית גְּנִיזָה שֶׁל הָעִיר כְּלֵי יְרִיָּה מַחֲלִידִים וּכְשֵׁרִים לִמְלַאכְתָּם.

מֵאוֹתוֹ זְמָן וְאֵילָךְ לֹא נִסְתַּלֵּק מַרְאֵה הַקַּדְרוּת מֵעַל פְּנֵי כִּכַּר גְּרֶב, קַדְרוּת זוֹ הַטְּבוּעָה בְּפָנֶיהָ גַּם בְּיָמֵינוּ בְּשֶׁל זִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי עַמּוּד הַתְּלִיָּה הַקָּבוּעַ וְעַמּוּד הַקָּלוֹן (“הַצֶּדֶק” וְ“הַסֻּלָּם”, בִּלְשׁוֹן הַיָּמִים הָהֵם), הָעוֹמְדִים זֶה בְּצַד זֶה עַל פְּנֵי מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב, הֵם שֶׁגָּרְמוּ בְּעִקָּר כִּי הַמִּגְרָשׁ רַב הַזְּוָעוֹת הַזֶּה, מְקוֹם שָׁם נָפְחוּ אֶת נַפְשָׁם הֲמוֹן יְצוּרִים מְלֵאֵי חַיִּים וָכֹחַ, נַעֲשָׂה בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים מֵעֵין דָּבָר הָאָסוּר בִּרְאִיָּה; מֵאוֹתוֹ מָקוֹם יָצְאָה כַּעֲבֹר מִשִּׁים שָׁנָה “הַקַּדַּחַת שֶׁל סֶן־בַּלְיֶה22”, זוֹ הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר מְחוֹלְלָהּ הוּא פַּחַד הַגַּרְדֹּם וְהִיא נוֹרָאָה מִכָּל הַמַּחֲלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּידֵי שָׁמַיִם אֶלָּא בִּידֵי אָדָם.

וִיכֹלִים אָנוּ לְקַבֵּל מִקְצָת נֶחָמָה (נֹאמַר אֶת הַדָּבָר דֶּרֶךְ אַגַּב), אִם נָשִׂים אֶל לִבֵּנוּ כִּי לִפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה הַגַּרְדֹּם קוֹבֵעַ אֶת כֵּלָיו – אֶת אוֹפַנָּיו בַּרְזֶל, אֶת עַמּוּד הַתְּלִיָּה אֶבֶן, וְאֵת כָּל מַכְשִׁירֵי הָעִנּוּי הַקְּבוּעִים וּמְסֻדָּרִים לְעֵינֵי כֹּל בְּרֹאשׁ חוּצוֹת – וְהָיָה שׁוֹלֵט שְׁלִיטָה בִּמְלֹא כִּכַּר גְּרֶב, צְלָב טִרַהוּאָר, שׁוּק הַחֲזִירִים, כִּכַּר הַהֶרֶג הָאָיֹם הַנִּקְרֵאת מָנְפּוֹסוֹן, חֲדַר הַמִּשְׁמָר לְשַׁמָּשֵׁי בֵּית הַמִּשְׁפָּט, כִּכַּר הַחֲתוּלִים, בֵּית הַשַּׁעַר שֶׁל סֶן־דֶּנִי, שַׁמְפּוֹ, כִּכַּר בּוֹדֶה וּבֵית הַשַּׁעַר עַל שֵׁם יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ, בְּלִי שֶׁנְּצָרֵף לְכָךְ אֶת מְקוֹמוֹת הַהֶרֶג הָרַבִּים מִנִּי סְפֹר אֲשֶׁר לִסְגָנֵי בֵּית־הַדִּין וְלַחַשְׁמַנִּים וּלְחַבְרֵי הַנְּזִירִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַכְּמָרִים אֲשֶׁר הֻתַּר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּבְלִי שֶׁנָּבִיא בְּמִסְפָּר אֶת מִיתוֹת בֵּית־הַדִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יְדֵי טְבִיעָה: – יֵשׁ בָּזֶה מֵעֵין נֶחָמָה, אוֹמֵר אָנֹכִי, אֲשֶׁר שְׁלִיחָה הַנֶּאֱמָן הַזֶּה שֶׁל הַחֶבְרֶה הַפֵאוֹדָלִית, לְאַחֵר שֶׁהִפְסִיד בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת כְּלֵי זֵינוֹ, הֲלֹא הֵם כָּל מִינֵי מִיתוֹת בֵּית־דִּין, דִּינֵי עֳנְשִׁין מֻפְלָאִים הַמְּשַׁמְּשִׁים כִּבְיָכֹל אֶת הַמִּשְׁפָּט, סֵדֶר הָעִנּוּי שֶׁבִּגְלָלוֹ הָיָה צֹרֶךְ בְּכָל חָמֵשׁ שָׁנִים לְהַעֲמִיד מִטַּת עוֹר בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן – גֹּרַשׁ בְּיָמֵינוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי מִתּוֹךְ חֻקֵּינוּ וּמִקֶּרֶב עָרֵינוּ וְנִדְחָה מִסֵּפֶר חֻקִּים אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, נִרְדַּף מִכִּכָּר אֶל כִּכָּר וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בָּעִיר פָּרִיס הַגְּדוֹלָה לֵאלֹהִים אֶלָּא פִּנָּה עֲלוּבָה עַל פְּנֵי כִּכַּר גְּרֶב וְאֵין לוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אֶלָּא גִילְיוֹטִינָה אַחַת עֲלוּבָה וַחֲשָׁאִית, חֲרֵדָה וְנִתְעָבָה, זוֹ הַנִּמְלֶטֶת בְּחִפָּזוֹן עַל נַפְשָׁהּ מִידֵי הוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל אֵת אֶחָד מִתַּעֲלוּלֶיהָ, בְּיָרְאָהּ פֶּן יִמְצָאוּהָ בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה.


ג. נְשִׁיקָה גּוֹרֶמֶת מַכְאוֹבִים    🔗

כְּשֶׁהִגִּיעַ פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר אֶל כִּכַּר גְּרֶב הָיָה קָפוּא מִקֹּר. הוּא הָלַךְ דֶּרֶךְ גֶּשֶׁר הַטּוֹחֲנִים, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִן הַדֹּחַק אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֶּשֶׁר הַחַלְפָנִים וּמִתְּמוּנוֹת הָאוֹר שֶׁל יוֹהַן פֻרְבּוֹל; וְאוּלָם מִדֵּי עָבְרוֹ הִתִּיזוּ עָלָיו טַחֲנוֹתָיו שֶׁל הַחַשְׁמַן מַיִם בְּכָל אוֹפַנֵּיהֶם, וַחֲלוּקוֹ נִרְטַב כֻּלּוֹ; מִלְּבַד זֶה הָיָה דוֹמֶה לוֹ, כִּי הוּא רוֹעֵד מִצִּנָּה יְתֵרָה בְּשֶׁל הַמַּפָּלָה שֶׁנָּחֲלָה יְצִירָתוֹ. מִפְּנֵי כָּךְ הָלַךְ בְּחִפָּזוֹן רַב לִקְרַאת מְדוּרַת הַחַג הַגְּדוֹלָה, שֶׁבָּעֲרָה בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר. וְאוּלָם מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה עָמַד הָמוֹן רַב כְּנֵד צָפוּף.

“אֲרוּרִים אַתֶּם, בְּנֵי פָּרִיס!” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר לְנַפְשׁוֹ (כִּי כְּאַחַד הַפַּיְטָנִים הַדְּרָמָטִיִּים הָיָה מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם נַפְשׁוֹ), “שֶׁכֵּן אַתֶּם גּוֹדְרִים בְּפָנַי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֵשׁ! וַאֲנִי מַה נִכְסַפְתִּי לְפִנָּה סְפוּגַת חֹם; נְעָלַי יוֹרְדוֹת מַיִם וְכָל הַטְּחָנוֹת הַלָּלוּ, יִמַּח שְׁמָן, הֵטִילוּ בִּי מִטַּחְבָּן! בְּכוֹר שָׂטָן שֶׁכְּמוֹתוֹ, הַחַשְׁמַן בַּעַל הַטְּחָנוֹת אֲשֶׁר לְפָרִיס! רַק זֹאת חָפַצְתִּי לָדַעַת – מַה לַחַשְׁמַן וְלַטְּחָנוֹת! וְכִי סָבוּר הוּא שֶׁיַּחֲלִיף אֶת מְלַאכְתּוֹ בִּמְלֶאכֶת טוֹחֵן? אִם לְבִרְכַּת פִּי הוּא צָרִיךְ, הֲרֵינִי אוֹצֵל לוֹ בְּרָכָה, לוֹ וּלְבֵית תְּפִלָּתוֹ וּלְטַחֲנוֹתָיו! הָבָה וְאֶרְאֶה אִם פּוֹשְׂקֵי הָעֵינַיִם הַלָּלוּ פִּנוּ לִי קְצָת מָקוֹם לְיַד הָאֵשׁ. וְכִי מָה הֵם עוֹשִׂים כָּאן? הֵם מִתְחַמְמִים; אַף זֶה דָבָר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הֲנָאָה! הֵם מִסְתַּכְּלִים בַּחֲבִילוֹת הַזְּרָדִים הָעוֹלוֹת לַהֲמוֹנֵיהֶן עַל הַמּוֹקֵד; אַף לָזֶה יֵאָמֵר מַחֲזֵה שַׁעֲשׁוּעִים!”

וּכְשֶׁהִקְרִיב לָגֶשֶׁת הִבְחִין בַּדָּבָר, כִּי הַמַּעְגָּל נִצְטַפֵּף יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא יַנִּיחַ לוֹ לַעֲבֹר אֶל מְדוּרַת הַמֶּלֶךְ, וְכִי הֲמוֹן הָרוֹאִים נִדְחֲקוּ לָבוֹא הֵנָּה לֹא רַק בְּשֶׁל הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה אֲשֶׁר לַחֲבִילוֹת זְרָדִים עוֹלוֹת בָּאֵשׁ.

עַל פְּנֵי שֶׁטַח פָּנוּי, בֵּין הָאֵשׁ וּבֵין הֶהָמוֹן, יָצְאָה בִּמְחוֹלוֹת נַעֲרָה צְעִירָה לְיָמִים.

גְרֶנְגּוֹאַר, אַף כִּי הָיָה פִּילוֹסוֹף סַפְּקָן וּמְשׁוֹרֵר נוֹטֶה לְלִגְלוּג, לֹא יָכֹל בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְהַחְלִיט אִם זוֹ הִיא יְצוּר אָדָם אוֹ פֵיָה אוֹ בַּת כְּרוּבִים, כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ הָלַךְ כֻּלּוֹ שְׁבִי אַחֲרֵי הַדְּמוּת הַמַּזְהִירָה.

הִיא לֹא הָיְתָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל נִרְאֲתָה זְקוּפַת קוֹמָה בְּשֶׁל גֵּאוּת גּוּפָהּ הֶעָדִין. הִיא הָיְתָה שְׁחוּמַת פָּנִים, אֲבָל נִכָּר הָיָה כִּי בַּיּוֹם יֵשׁ לְעוֹר פָּנֶיהָ אוֹתוֹ בְּרַק הַזָּהָב הַנָּאֶה אֲשֶׁר לִבְנוֹת אַנְדָּלוּזְיָה וּבְנוֹת רוֹמָא. גַּם כַּף רַגְלָהּ הַקְּטַנָּה נִרְאֲתָה אַנְדָּלוּזִית, שֶׁכֵּן הָיְתָה זְעִירָה וְיָשְׁבָה לִרְוָחָה בְּתוֹךְ הַנַּעַל הַנֶּחְמָדָה. הִיא רָקְדָה, עָגָה עוּגוֹת, נִשְּׂאָה בִּסְעָרָה עַל פְּנֵי שָׁטִיחַ פַּרְסִי יָשָׁן שֶׁהֻשְׁלַךְ בְּרַשְׁלָנוּת מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ; וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, כְּשֶׁגּוּפָהּ הַמְפֹאָר חָלַף תּוֹךְ כְּדֵי רִקּוּד עַל פְּנֵי הָרוֹאִים, יָרוּ עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת בְּרָקִים.

וּמִסָּבִיב לָהּ קָפְאָה כָּל עֵין, כָּל פֶּה הָיָה פָּעוּר מִתִּמָּהוֹן; וְאָמְנָם כְּשֶׁרָקְדָה כָּךְ לְקוֹל הַתֹּף הַבַּסְקִי, אֲשֶׁר נִשָּׂא מֵעַל לְרֹאשָׁהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הָעֲגֻלּוֹת וְהַחֲשׂוּפוֹת, וְהִיא רַכָּה וַעֲדִינָה וְקַלַת תְּנוּעָה כְּאַחַד הַגָּזִים, חָזִיָּה כְּעֵין הַזָּהָב מְתוּחָה עַל בְּשָׂרָהּ לְלֹא קֶמֶט וְקִפְלִי שִׂמְלָתָהּ רַבַּת הַגְּוָנִים נָעִים וְהוֹלְכִים, כְּתֵפֶיהָ עֲרֻמּוֹת וְרַגְלֶיהָ הַזְּקוּפוֹת מִתְגַּלּוֹת פַּעַם בְּפַעַם מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה, שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְעֵינֶיהָ יוֹקְדוֹת כָּאֵשׁ – בְּשָׁעָה זוֹ נִרְאֲתָה כִּיצִיר שֶׁלֹּא מֵעוֹלָם זֶה.

“מֻבְטָחְנִי,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “כִּי אֵין זוֹ אֶלָּא בַּת־רֶשֶׁף אוֹ פֵיָה, בַּת אֵלִים אוֹ אַחַת מִבְּנוֹת בַּכּחוּס.”

בְּרֶגַע זֶה הֻתְּרָה קְוֻצָּה אַחַת מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל “בַּת־הָרֶשֶׁף”, וְנֵזֶר הַנְּחֹשֶׁת שֶׁהָיָה צָמוּד אֵלֶיהָ הִתְגּוֹלֵל לָאָרֶץ.

“טָעוּת הָיְתָה בְּיָדִי,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “הֲרֵי זוֹ צוֹעֲנִית.”

לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם לְטָעוּת.

זוֹ יָצְאָה שׁוּב בִּמְחוֹלוֹת; הִיא הֵרִימָה מֵעַל הָאֶרֶץ שְׁתֵּי חֲרָבוֹת, סָמְכָה אֶת חֻדֵּיהֶן אֶל מִצְחָהּ וְסוֹבְבָה אֶת הַחֲרָבוֹת כְּלַפֵּי הַצַּד הָאֶחָד וְאֶת עַצְמָהּ כְּלַפֵּי הַצַּד הַשֵּׁנִי; הִיא הָיְתָה צוֹעֲנִית בְּפֹעַל מַמָּשׁ. וְאוּלָם אַף עַל פִּי שֶׁגְרֶנְגּוֹאַר נִכְזַב מִדִּמְיוֹנוֹתָיו, בְּכָל זֹאת עוֹד נִרְאָה הַמַּחֲזֶה בְּעֵינָיו כִּנְסוּךְ חֵן וָקֶסֶם; מְדוּרַת הַחַג הֵאִירָה אֶת מְקוֹם הַחִזָּיוֹן וְהִרְקִידָה זֹהַר מַבְהִיק וְאָדֹם עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב, עַל מִצְחָהּ הַשָּׁחוּם שֶׁל הַנַּעֲרָה וְעַל הַכִּכָּר אֲשֶׁר מֵרָחוֹק; מִצַּד אֶחָד רָעַד הָאוֹר עַל הֵחָזִית הָעַתִּיקָה וְהַמַּשְׁחִירָה וְרַבַּת הַקְּמָטִים אֲשֶׁר לְבֵית הָעַמּוּדִים, וּמִצַּד שֵׁנִי נִזְרַע עַל שְׁלוּחַת הָאֶבֶן אֲשֶׁר לְעַמּוּד הַתְּלִיָּה וְנִתְבּוֹלֵל שָׁם בַּצֵּל הָרוֹעֵד.

בֵּין הֲמוֹן הַפַּרְצוּפִים אֲשֶׁר אוֹר הַלֶּהָבָה שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם צֶבַע זְהוֹרִית, הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר נִפְנָה לְצַד הָרוֹקֶדֶת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר הִסְתַּכְּלוּת יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים. זֹאת הָיְתָה דְּמוּת־גֶּבֶר קָשָׁה, מְפִיקָה שַׁלְוָה וְקַדְרוּת. הָאִישׁ, שֶׁבְּעָמְדוֹ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן לֹא נִתְגַּלָּה לְבוּשׁוֹ לָעַיִן, נִרְאָה כְּבֶן חֲמִשִּׁים וְלֹא יוֹתֵר; אַף עַל פִּי כֵן הָיָה קֵרֵחַ; עַל צְדָעָיו הִתְעַלְּמוּ צִיצִיּוֹת יְחִידוֹת שֶׁל שֵׂעָר קָלוּשׁ אֲשֶׁר הוּטְלָה בּוֹ כְּבָר שֵׂיבָה; מִצְחוֹ הָרָחָב וְהָרָם נִזְרַע כְּבָר בְּמִקְצָת קְמָטִים, אֲבָל עֵינָיו הַמַּעֲמִיקוֹת לָשֶׁבֶת בְּחוֹרֵיהֶן הֵפִיקוּ צְעִירוּת בְּמִדָּה לֹא רְגִילָה, בָּעֲרוּ בְּאֵשׁ חַיִּים וּבְתַאֲוָה עַזָּה. הוּא תָּלָה אֶת עֵינָיו בַּצּוֹעֲנִית, וּבְעֵת אֲשֶׁר הַנַּעֲרָה בַּת שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה יָצְאָה בִּמְחוֹלוֹתֶיהָ וְעָשְׂתָה אֶת דִּלּוּגֶיהָ לְשַׁעֲשַׁע אֶת כָּל הָרוֹאִים – נִרְאָה הָאִישׁ כְּהוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ בְּהִרְהוּרִים קוֹדְרִים. מִזְּמָן לִזְמָן נֶאֱנַח וְנִצְטַחֵק בְּבַת־אַחַת, וְאוּלָם בַּת־צְחוֹקוֹ הֵפִיקָה עַצְבוּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַנְחָתוֹ.

לְבַסּוֹף פָּסְקָה הַנַּעֲרָה מֵרְקֹד מִתּוֹךְ קֹצֶר נְשִׁימָה, וְכָל הַקָּהָל מָחָא כַּף בְּרֹב הִתְפַּעֲלוּת.

“דְּיַ’לִי!” קָרְאָה הַצּוֹעֲנִית.

וּלְעֵינֵי גְרֶנְגּוֹאַר נִתְגַּלָּה פִּתְאֹם גְּדִי עַזִּים קָטֹן וְלָבָן, עַלִּיז וְקַל תְּנוּעָה, מְקֻשָּׁט בְּכָל קִשּׁוּטִים וְקַרְנָיו וְרַגְלָיו מְשׁוּחוֹת זָהָב וּלְצַוָּארָיו עֲנָק כְּעֵין הַזָּהָב; אוֹתוֹ גְּדִי, שֶׁהִתְחִיל מְקַפֵּץ עַכְשָׁו, גְרֶנְגּוֹאַר לֹא הִבְחִין בּוֹ קֹדֶם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְקֻפָּל תַּחְתָּיו בִּקְצֵה הַשְּׁטִיחַ וְנִסְתַּכֵּל בִּגְבִרְתּוֹ הָרוֹקֶדֶת.

“דְּיַ’לִי,” אָמְרָה הָרַקְדָּנִית, “עַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרֶךָ!”

הִיא כָּרְעָה לְרַגְלֵי הַגְּדִי וְהוֹשִׁיטָה לוֹ בְּחִבָּה אֶת הַתֹּף.

“דְּיַ’לִי,” הוֹסִיפָה הַנַּעֲרָה לְדַבֵּר, “בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו?”

הַגְּדִי הֵרִים אֶת רַגְלוֹ וְהִקִישׁ הַקָּשָׁה אַחַת עַל הַתֹּף. הָיָה בָּאֱמֶת הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. הַקָּהָל עָנָה בִּתְשׁוּאוֹת רָצוֹן.

“דְּיַ’לִי,” אָמְרָה שׁוּב הַנַּעֲרָה מִדֵּי סוֹבְבָה אֶת הַתֹּף מֵעַל לְרֹאשָׁהּ, “בְּאֵיזֶה יוֹם מִימֵי הַחֹדֶשׁ אָנוּ עוֹמְדִים עַכְשָׁו?”

דְּיַ’לִי הֵרִים אֶת רַגְלוֹ הַקְּטַנָּה הַצְּבוּעָה זָהָב וְהִכָּה שֵׁשׁ פְּעָמִים עַל הַתֹּף.

“דְּיַ’לִי,” הוֹסִיפָה הַצּוֹעֲנִית לִשְׁאֹל וְהַתֹּף הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בְּיָדָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר. “כַּמָּה הַשָּׁעָה עַכְשָׁו?”

דְּיַ’לִי הִקִישׁ שֶׁבַע פְּעָמִים. וְלֹא עָבַר רֶגַע אֶחָד עַד שֶׁהַשָּׁעוֹן אֲשֶׁר עַל בֵּית הָעַמּוּדִים הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית.

הֶהָמוֹן הָיָה כְּאִלֵּם מֵרֹב תִּמָּהוֹן.

“אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים!” קָרָא קוֹל מְבַשֵּׂר רַע מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן. הַמְדַבֵּר הָיָה הָאִישׁ הַקֵּרֵחַ הַלָּז אֲשֶׁר לֹא גָּרַע עֵינָיו מִן הַצּוֹעֲנִית.

הִיא נִבְהֲלָה וְהִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ; וְאוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע פָּרְצָה סְעָרָה שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וְטָרְפָה אֶת דִּבְרֵי הַתְּלוּנָה. וְאָז סִלְּקָה גַּם הַנַּעֲרָה מִנַּפְשָׁהּ אֶת זֵכֶר הַדְּבָרִים וְחָזְרָה לִשְׁאֹל אֶת פִּי הַגְּדִי:

“דְּיַ’לִי, כֵּיצַד נוֹהֵג לַעֲשׂוֹת מַר גּוּשֵׁר גְּרַן־רֶמִי, הַמְּפַקֵּד שֶׁל גְּדוּד הַקַּלָעִים בְּפָרִיס, כְּשֶׁהוּא בָּא בְּתַהֲלוּכָה בְּיוֹם הַחַג שֶׁל מִרְיָם הַקְּדוֹשָׁה?”

הָעֵז נִזְדַּקְּפָה עַל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהִתְחִילָה גוֹעָה וְצוֹעֶדֶת בְּהַדְרַת כָּבוֹד מְגֹחָכָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהֲמוֹן הָרוֹאִים נָתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּצְחוֹק לְמַרְאֵה דְמוּת הַחִקּוּי הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַמְּפַקֵּד הַמִּתְחַסֵּד.

“דְּיַ’לִי,” הוֹסִיפָה הַנַּעֲרָה לְאַחֵר שֶׁעֹז רוּחָהּ גָּדֵל עַל יְדֵי תְּשׁוּאוֹת הָרָצוֹן, “כֵּיצַד דּוֹרֵשׁ אֶת דְּרָשָׁתוֹ מַר יַעֲקֹב שַׁרְמוֹלוּ, שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ בְּבֵית מִשְׁפָּט הַכְּהֻנָּה?”

הָעֵז יָשְׁבָה עַל אֲחוֹרֶיהָ וְהִתְחִילָה גוֹעָה וּמְנַעֲנַעַת אֶת רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת בְּאֹפֶן מְשֻׁנֶּה כָּל כָּךְ שֶׁהֶעֶלְתָה לִפְנֵי הָרוֹאִים אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יַעֲקֹב שַׁרְמוֹלוּ – עַל חִתּוּךְ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, הַטְעָמַת קוֹלוֹ וַעֲמִידָתוֹ, וְהֶחֱסִירָה רַק אֶת שְׂפַת דִּבּוּרוֹ הַגְּרוּעָה, הַצָּרְפַתִּית וְהָרוֹמָאִית.

הֶהָמוֹן מָחָא כַּף בְּכָל כֹּחוֹ.

“חֵרוּף וְגִדּוּף! חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ!” נָתַן הָאִישׁ הַקֵּרֵחַ שׁוּב אֶת קוֹלוֹ.

הַצּוֹעֲנִית הֵסֵבָּה עוֹד הַפַּעַם אֶת פָּנֶיהָ.

“הָהּ!” פָּרְצָה קְרִיאָה מִפִּיהָ, “הֲרֵי זֶה הָאִישׁ גְּדָל־הַקּוֹמָה.”

וְהִיא שִׁרְבְּבָה אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה מֵעַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה וְעִוְּתָה אֶת פָּנֶיהָ לְפִי נֻסָּח שֶׁהָיָה שֶׁגּוּר אֶצְלָהּ, כַּנִּרְאֶה, הִסְתּוֹבְבָה גַּם עַל עֲקֵבָהּ וְהִתְחִילָה מְאַסֶּפֶת לְתוֹךְ תֻּפָּהּ אֶת מַתְּנוֹת הַיָּד שֶׁל הַקָּהָל.

נִתַּךְ מְטַר אִיסָרִים – שְׁלֵמִים וַחֲסֵרִים, אִיסְרֵי־הַמָּגֵן וְאִיסְרֵי־הַנֶּשֶׁר. וְהִנֵּה עָבְרָה הַנַּעֲרָה עַל פְּנֵי גְרֶנְגּוֹאַר. הַלָּז נִפְתָּה לְקַלּוּת־דַּעַת וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ הַכִּיס, וְהַנַּעֲרָה עָמְדָה עַל יָדוֹ. “לַעֲזָאזֵל!” קָרָא הַפַּיְטָן בָּעֵת שֶׁמָּצָא עַל קַרְקַע כִּיסוֹ אֶת הַמְּצִיאוּת, כְּלוֹמַר אֶת הָרֵיקוּת. וְאוּלָם הַנַּעֲרָה הַנֶּחְמָדָה לֹא נִסְתַּלְּקָה, אֶלָּא הוֹשִׁיטָה אֶת הַתֹּף וְהָיְתָה כְּמַמְתִּינָה, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הָיָה גְרֶנְגּוֹאַר מַזִּיל טִפּוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל זֵעָה.

אִלּוּ מָצָא בְּכִיסוֹ מְדִינָה שֶׁשְּׁמָהּ פֶּרוּ הָיָה נוֹתֵן אֶת זוֹ מַתָּנָה לָרַקְדָנִית; אֲבָל פֶּרוּ לֹא נִמְצְאָה בְּיָדָיו, וַאֲמֵרִיקָה בִּכְלָל לֹא הָיְתָה עֲדַיִן יְדוּעָה בָּעוֹלָם.

לְאָשְׁרוֹ בָּא מְאֹרָע אֶחָד וְהֵחִישׁ לוֹ עָזְרָה.

“וְכִי לֹא תִּסְתַּלְּקִי מִכָּאן, בַּת־אַרְבָּה מִצְרִית שֶׁכְּמוֹתָךְ?” קְרָא קוֹל צוֹרֵם מִפִּנָּה חֲשֻׁכָּה שֶׁל הַכִּכָּר. הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה נִפְנְתָה בְּבֶהָלָה אֲחוֹרַנִּית. זֶה לֹא הָיָה עוֹד קוֹלוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַקֵּרֵחַ, כִּי אִם קוֹל נִתְעָב שֶׁל אִשָּׁה מִתְחַסֶּדֶת.

אַגַּב: קוֹל זֶה, שֶׁהִבְעִית אֶת הַצּוֹעֲנִית, הֵטִּיל חֶדְוָה שֶׁל הֲמוֹן הַיְלָדִים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

“הֲרֵי זוֹ הַפְּרוּשָׁה אֲשֶׁר בְּמִגְדָּל רוֹלַנְד!” קָרְאוּ הַיְלָדִים מִתּוֹךְ צְחוֹק גָּדוֹל, “הַנְּזִירָה הִיא הַמְגַדֶּפֶת! וְכִי לֹא טָעֲמָה הָעֶרֶב טַעַם אֲרֻחָה? הָבֵא נָבִיא לָהּ שְׁיָרִים מֵעַל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ שֶׁל הָעִיר!”

וְהֵם פָּנוּ בִּמְרוּצָה לְצַד בֵּית הָעַמּוּדִים. אוֹתָהּ שָׁעָה הַפִיק גְרֶנְגּוֹאַר תּוֹעֶלֶת מִמְּבוּכָתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְנִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם. קְרִיאוֹת הַיְלָדִים הִזְכִּירוּהוּ, כִּי אַף הוּא לֹא טָעַם עֲדַיִן הָעֶרֶב טַעַם שֶׁל אֹכֶל. הוּא נִזְדָּרֵז אֵפוֹא וְרָץ אֶל שֻׁלְחַן הַכֵּרָה. וְאוּלָם רַגְלֵיהֶם שֶׁל הַפִּרְחָחִים הַלָּלוּ הָיוּ קַלּוֹת יוֹתֵר; עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם בִּעֲרוּ הַיְלָדִים אֶת הַכֹּל. לֹא נִשְׁאַר אֲפִילוּ דֻבְשָׁן עָלוּב אֶחָד, מֵאֵלֶּה שֶׁמְּחִירָם בַּשּׁוּק הוּא חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הַלִּטְרָה. עַל הַקִּיר לֹא הָיוּ אֶלָּא שׁוֹשַׁנּוֹת זְקוּפוֹת קוֹמָה בְּצֵרוּף וְרָדִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי מַתְיָהּ בִּיטֶרְן אֲשֶׁר צִיֵּר בִּשְׁנַת 1434, – וּבִסְעֻדָּה זוֹ לֹא הָיָה בֶּאֱמֶת כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ.

הָעוֹלֶה עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּלִי אֲרֻחַת עֶרֶב – לֹא תִּנְעַם לוֹ שְׁנָתוֹ; וְאוּלָם רַע מִזֶּה לָאָדָם אֲשֶׁר יְחַסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ מַאֹכֶל וְגַם לֹא יֵדַע אֵיפֹה יַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ לִשְׁנַת לָיְלָה. כָּזֶה הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר. לֹא לֶחֶם וְלֹא מְקוֹם לִינָה; הַמַּחְסוֹר שָׁת עָלָיו מִכָּל הַעֲבָרִים. וּגְרֶנְגּוֹאַר הִשְׁתָּאָה אֶל הַמַּחְסוֹר בִּמְאֹד מְאֹד. עוֹד לִפְנֵי יָמִים רַבִּים חִשֵּׁב וּמָצָא, כִּי יֻפִּיטֶר בָּרָא אֶת הָאָדָם – בָּרֶגַע שֶׁתָּקְפָה עָלָיו שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, וְכִי מִנְהָג הוּא בְּחַיַּי הַחֲכָמִים שֶׁהַגּוֹרָל שָׂם מָצוֹר עַל הַפִּילוֹסוֹפְיָה. וְהוּא מִצִּדּוֹ לֹא רָאָה מִיָּמָיו מָצוֹר גָּמוּר כָּזֶה; בְּאָזְנָיו הָמָה קוֹל קֵבָתוֹ הָעֲרוּכָה לְמִלְחָמָה, וּכְמַעֲשֵׂה אִוֶּלֶת הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו אֲשֶׁר מַזָּלוֹ הָרַע יְעַנֶּה כָּל הַיָּמִים אֶת חָכְמָתוֹ בְּשֵׁבֶט הָרָעָב.

הָרַעְיוֹן הַמַּעֲצִיב הַזֶּה תָּקַף אוֹתוֹ וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁפִּתְאֹם עוֹרֵר אוֹתוֹ מֵהַזְיוֹתָיו קוֹל זִמְרָה מוּזָר וְנָעִים גַּם יָחַד.

כְּרִקּוּדָהּ וּכְיָפְיָהּ, כֵּן הָיָה גַם קוֹל זִמְרָתָהּ. בַּקּוֹל הָיָה צָפוּן כְּעֵין רָז עָרֵב, זֹךְ נְעִים־צְלִילִים, דְּבַר־מָה קַל וּמִתְנַשֵּׂא לָעוּף. הַלָּלוּ הָיוּ קִלּוּחֵי קוֹל חוֹזְרִים וְהוֹלְכִים, נְגִינוֹת, סִלְסוּלִים נִמְהָרִים, פַּעַם הוּשְׁרוּ מִלִּים פְּשׁוּטוֹת בִּנְעִימָה חֲרִיפָה וְשׁוֹרֶקֶת, פַּעַם דִּלֵּג הַקּוֹל עַד כְּדֵי לְהַפְלִיא גַּם אֶת הַזָּמִיר וּבְלִי לְהַפְרִיעַ אֶת הַקֶּצֶב, וּפַעַם הִלְּכוּ זְמִירוֹת רַכּוֹת שֶׁבְּאוֹקְטָבָה וְעָלוּ וְיָרְדוּ כְּחָזֶהָ שֶׁל הַמְזַמֶּרֶת הַצְּעִירָה. פַּרְצוּפָהּ הַנָּאֶה, שְׁכֻּלּוֹ תְּנוּעָה, יָצַר לְוָי לְזִמְרָתָהּ רַבַּת הַחֲלִיפוֹת, מֵהִתְלַהֲבוּת עַזָּה בְּיוֹתֵר וְעַד לִצְנִיעוּת שֶׁל כָּבוֹד. פַּעַם הָיְתָה רְאוּיָה לְשֵׁם מְטֹרֶפֶת וּפַעַם לְשֵׁם בַּת־מֶלֶךְ.

דִּבְרֵי הַזִּמְרָה נֶאֶמְרוּ בְּלָשׁוֹן שֶׁהָיְתָה זָרָה לִגְרֶנְגּוֹאַר, וְאַף הַמְזַמֶּרֶת בְּעַצְמָהּ לֹא יָדְעָה, כַּנִּרְאֶה, מַה טִיבָם, שֶׁכֵּן הִלּוּךְ הַזִּמְרָה וְהַמּוּבָן שֶׁבַּמִּלִּים לֹא הִתְאִימוּ כִּמְעַט זֶה לָזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁרָה מִתּוֹךְ עֲלִיצוּת שֶׁל שְׁטוּת אֶת אַרְבַּעַת הַחֲרוּזִים הַלָּלוּ:

Un cofre de gran riqueza

Hallaron dentro un pilar,

Dentro del, nuevas banderas,

Con figuras de espantar.23

וּמִיָּד לְאַחֵר זֶה, כְּשֶׁהִיא שָׁרָה אֶת הַחֲרוּזִים:

Alarabes de cavallo

Sin poderse menear,

Con espadas y los cuellos,

Bellestas de buen echar24.

רָאָה גְרֶנְגּוֹאַר אֶת עַצְמוֹ וְהִנֵּה הוּא קָרוֹב לְבֶכִי. וְאוּלָם זִמְרָתָהּ הָיְתָה בִּכְלָל סְפוּגַת חֶדְוָה וְהִיא שָׁרָה אֶת שִׁירֶיהָ קַלַּת־דַּעַת וְעַלִּיזָה כְּאַחַת הַצִּפֳּרִים.

שִׁיר הַצּוֹעֲנִית הוֹצִיא אֶת גְרֶנְגּוֹאַר מֵהַזְיוֹתָיו, אֲבָל הַפְרָעָה זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא דֻגְמַת הַבַּרְבּוּר הַמַּעֲלֶה גַלִּים בַּמָּיִם. הוּא הֶאֱזִין לְקוֹלָהּ כִּנְסוּךְ קֶסֶם וּכְאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַח אֶת נַפְשׁוֹ. לְאַחֵר כַּמָּה שָׁעוֹת נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ לְרֶגַע הַרְגָּשַׁת אֲסוֹנוֹ.

הָרֶגַע הָיָה קָצָר.

קוֹל הָאִשָּׁה, שֶׁהִפְסִיק קֹדֶם אֶת רִקּוּדָהּ שֶׁל הַצּוֹעֲנִית, הִפְרִיעַ עַכְשָׁו אֶת הַצּוֹעֲנִית מִזַּמֵּר.

“וְכִי לֹא תָּשִׂימִי מַחְסוֹם לְמוֹ פִיךְ, צִרְצֶרֶת־תֹּפֶת שֶׁכְּמוֹתֶךְ?” קָרְאָה זוֹ וְחָזְרָה וְקָרְאָה מִפִּנַּת הַחֲשֵׁכָה הַהִיא שֶׁל הַכִּכָּר.

הַצִּרְצֶרֶת הָעֲלוּבָה הִפְסִיקָה אֶת זִמְרָתָהּ. גְרֶנְגּוֹאַר אָטַם אֶת אָזְנָיו.

“הָהּ!” קָרָא בְּקוֹל, “הַמַּשּׂוֹר הָאָרוּר חֲסַר הַשִּׁנַּיִם מְחַבֵּל אֶת הַכִּנּוֹר!”

גַּם שְׁאָר הָרוֹאִים הִתְמַרְמְרוּ כָּמוֹהוּ.

“יִקַּח הַשֵּׁד אֶת הַנְּזִירָה!” קָרָא פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי. וְאוֹתָהּ זְקֵנָה נַעֲלָמָה, שֶׁהִפְרִיעָה אֶת הַשִּׂמְחָה, בְּוַדַּאי שֶׁהָיְתָה מִתְחָרֶטֶת כִּמְעַט קָט עַל הַפְּגִיעוֹת שֶׁפָּגְעָה בַּצּוֹעֲנִית – לוּלֵא נִמְשַׁךְ הֶהָמוֹן אוֹתוֹ רֶגַע אַחֲרֵי הַתַּהֲלוּכָה שֶׁל אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים. זוֹ עָבְרָה דֶּרֶךְ כַּמָּה רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים וְנִתְכַּנְּסָה לְבַסּוֹף, עַל כָּל הֲמוֹנָהּ וְעַל כָּל לַפִּידֶיהָ, לְתוֹךְ כִּכַּר גְּרֶב.

תַּהֲלוּכָה זוֹ, שֶׁהַקּוֹרֵא חָזָה בָּהּ בְּצֵאתָהּ מִן הָאַרְמוֹן, הָלְכָה וְגָדְלָה תּוֹךְ כְּדֵי לֶכְתָּהּ, וּבֵין מְלַוֶּיהָ הָיוּ כָּל פּוֹחֵז וָרֵיק וְגַנָּב אֲשֶׁר בְּפָרִיס; וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה הַמַּרְאֶה רָאוּי לִתְשׂוּמֶת־לֵב בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּהֲלוּכָה הִגִּיעָה לְכִכַּר גְּרֶב.

רִאשׁוֹנָה הָלְכוּ בְּנֵי מִצְרַיִם: הַדֻּכָּס שֶׁל מִצְרַיִם רָכַב עַל סוּסוֹ בָּרֹאשׁ, וּמְלַוָּיו הָלְכוּ בְּרֶגֶל וּמָשְׁכוּ אֶת הָרֶסֶן וְאֶת הָרִכְבָּה; אַחֲרֵיהֶם נָהֲרוּ בְּעַרְבּוּבְיָה הֲמוֹן צוֹעֲנִים וְצוֹעֲנִיּוֹת וְיַלְדֵיהֶם הַבּוֹכִים רְכוּבִים לָהֶם עַל כִּתְפֵיהֶם; וְכֻלָּם יַחַד, מִן הַדֻּכָּס וְהָרוֹזְנִים וְעַד הֲמוֹן הָעָם, לְבוּשִׁים בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת וַעֲדִי סְמַרְטוּטִים. אַחֲרֵי כֵן נָסְעָה מַלְכוּת לּוֹעֲזִים25: לֵאמֹר, כָּל הַגַּנָּבִים אֲשֶׁר בְּצָרְפַת, עֲרוּכִים לְפִי סֵדֶר מַעֲלָתָם, וְהַקַּלִּים שֶׁבָּהֶם הוֹלְכִים בָּרֹאשׁ. צָעֹד צָעֲדוּ אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה וְנָשְׂאוּ אֶת אוֹתוֹת הַמַּעֲלָה, לְפִי דַרְגָּתָם בַּמַּעֲמָד הַמֻּפְלָא הַזֶּה; הָרֹב שֶׁבָּהֶם מִשֻׁתְּקֵי אֲבָרִים, קְצָתָם פִּסְּחִים וּקְצָתָם גִּדְמִים: מְשָׁרְתֵי חֲנֻיּוֹת, עוֹלֵי רֶגֶל, גַּנָּבִים בָּאִים בְּמַחְתֶּרֶת, נִכְפִּים, צְעִירִים מִתְחַפְּשִׂים כִּזְקֵנִים, פּוֹשְׁטֵי יָד, מְנַבְּלֵי פֶּה, בַּעֲלֵי מוּם מְעֻשִּׂים, מְשַׂחֲקִים בְּקֻבְיָה, חוֹלִים, נִשְׂרָפִים, תַּגָּרִים, חַבְרֵי גַּנָּבִים וְרַמָּאִים, רַבָּנֵי גַנָּבִים: – עָם גָּדוֹל וְרַב מִסְפָּר גַּם לְהוֹמֶר הַיְּוָנִי. בְּקֶרֶב מִסְגַּרְתָם שֶׁל הָרַמָּאִים וְרַבָּנֵי הַגַּנָּבִים אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר עַל נְקַלָּה אֶת מֶלֶךְ הַקַּבְּצָנִים, הוּא קוֹאֶסְר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר הֵסֵב עַל עֲגָלָה קְטַנָּה הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי כְּלָבִים. בַּעֲקֵב מַלְכוּת הָרַמָּאִים נָסְעָה מַלְכוּת גָּלִיל. גִּילְיוֹם רוּסוֹ, מֶלֶךְ הַגְּלִילִיִּים, צָעַד בָּרֹאשׁ כְּשֶׁהוּא כֻּלּוֹ הוֹד מַלְכוּת וּלְבוּשׁוֹ אַרְגָּמָן זָרוּעַ כִּתְמֵי יַיִן, לְפָנָיו הָלְכוּ בַּדְחָנִים אֲשֶׁר הִתְגּוֹשְׁשׁוּ וְרָקְדוּ רִקּוּדֵי מִלְחָמָה, וּמִסְּבִיבוֹ צָעֲדוּ נוֹשְׂאֵי שַׁרְבִיטוֹ, רוֹאֵי פָּנָיו וְכָל סוֹפְרָיו הַמְנַהֲלִים אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. לָאַחֲרוֹנָה נָסְעוּ לַבְלָרֵי הַפַּרְלָמֶנְטִים, בִּידֵיהֶם עַנְפֵי לִבְנֶה מְקֻשָּׁטִים בִּפְרָחִים וּלְבוּשָׁם גְּלִימוֹת שְׁחוֹרוֹת וּכְבֵדוֹת; לִפְנֵיהֶם הָלְכָה תִּזְמֹרֶת מִשֶּׁלָּהֶם הָרְאוּיָה לְשַׁמֵּשׁ בְּיוֹם הַכֶּסֶא שֶׁל הַמְכַשֵּׁפוֹת, וְכֻלָּם נָשְׂאוּ נֵרוֹת אֲרֻכִּים עֲשׂוּיִם שַׁעֲוָה צְהֻבָּה. בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן הַזֶּה בַּתָּוֶךְ הָלְכוּ רָמֵי הַמַּעֲלֶה שֶׁבְּחֶבֶר הַלֵּצִים וְנָשְׂאוּ עַל כְּתֵפָם אַסְלָה שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה נֵרוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲרוֹן שְׂרִידֶיהָ שֶׁל גֶ’נוֹבֵבָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹם הַדֶּבֶר; וְעַל גַּב אַסְלָה זוֹ הִתְנוֹסֵס בְּכָל קָדָשָׁיו – הַמַּטֶּה וּגְלִימַת הַחַשְׁמַנִּים וְהַצָּנִיף – אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים הֶחָדָשׁ: הוּא שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹן אֲשֶׁר לַכְּנֵסִיָּה שֶׁל פָּרִיס – נוֹטְר־דַּם, קְוָזִימוֹדוֹ הַגִּבֵּן.

כָּל סִיעָה וְסִיעָה שֶׁבְּתַהֲלוּכָה דִמְיוֹנִית זוֹ הוֹלִיכָה אִתָּהּ תִּזְמֹרֶת מִשֶּׁלָהּ. הַצּוֹעֲנִים נִגְּנוּ עַל כִּנּוֹרִי הַקַּשׁ וְתוֹפְפוּ עַל טַמְבּוּרִים שֶׁמּוֹצָאָם מֵאַפְרִיקָה. הָרַמָּאִים, שֶׁאֵינָם מְחוֹנָנִים כִּשְׁרוֹן הַנְּגִינָה אֶלָּא בְּמִדָּה זְעוּמָה מְאֹד, הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכִנּוֹרוֹת, בְּקֶרֶן הָאַיִל וּבִשְׁלָשׁ־הַנִּימִים בָּן הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה. מַלְכוּת הַגְּלִילִיִּים לֹא הָיוּ לָהּ אַף הִיא כְּלֵי זֶמֶר בַּעֲלֵי שְׁלֵמוּת; רַק בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא בַּתִּזְמֹרֶת שֶׁלָּהּ כִּנּוֹר עָלוּב אֶחָד מִתְּקוּפַת הַיַּלְדוּת שֶׁל אֳמָנוּת הַנְּגִינָה לוֹ הַמִּסְגֶּרֶת הַצָּרָה שֶׁל שֶׁלשֶׁת הַקּוֹלוֹת D-a-e. וְאוּלָם בִּמְסִבָּתוֹ שֶׁל אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים הִגְבִּירוּ יְלֵל חֲתוּלִי נִשְׂגָּב כָּל כְּלֵי הַזֶּמֶר שֶׁל הַתְּקוּפָה; כָּאן לֹא הָיוּ אֶלָּא כִּנּוֹרוֹת בְּנֵי אַלְט וְדִיסְקוֹנְט וְטֶנוֹר, חוּץ מִמִּסְפָּר רַב שֶׁל חֲלִילִים וּכְלֵי נְגִינָה עֲשׂוּיִם פַּח. אֲבָל הַקּוֹרֵא הֲלֹא יִזְכֹּר, כִּי תִּזְמֹרֶת זוֹ נִמְצְאָה קֹדֶם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר.

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת הַגַּאֲוָה וְהָעֹנֶג אֲשֶׁר עָטָה פַּרְצוּפוֹ הַקּוֹדֵר וְהַנִּתְעָב שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת מִן הָאַרְמוֹן וְעַד כִּכַּר גְּרֶב. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו אֲשֶׁר אָהֲבַת עַצְמוֹ גָרְמָה לוֹ הֲנָאֶה. עַד עַכְשָׁו לֹא זָכָה מַעֲמָדוֹ בַּחַיִּים אֶלָּא לְבוּז וְהַשְׁפָּלָה, וְאִישִׁיּוּתוֹ עוֹרְרָה רַק שְׁאָט נֶפֶשׁ. וְעַל כֵּן, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ חֵרֵשׁ, בָּלַע בְּתֵאָבוֹן, כְּאַפִּיפְיוֹר מַמָּשׁ, אֶת תְּשׁוּאוֹת הָרָצוֹן שֶׁל הֶהָמוֹן. זֶה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר קְוָזִימוֹדוֹ שָׂטַם אוֹתוֹ חֵלֶף הַבּוּז, מַה בְּכָךְ אִם הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא אֲסַפְסוּף שֶׁל מוּקְיוֹנִים, פִּסְּחִים, גַּנָּבִים וּפוֹשְׁטֵי יָד? הַלָּלוּ נֶחְשְׁבוּ בְּכָל זֹאת לְעָם וְהוּא נֶחְשַׁב לְשַׁלִּיט. וְהוּא קִבֵּל כְּמַשְׁמָעָם אֶת כָּל אוֹתוֹת הָרָצוֹן שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לְשֵׁם הִתּוּל, אֶת כָּל גִּלּוּיֶיהָ שֶׁל יִרְאַת הַכָּבוֹד שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּדֶרֶךְ לִגְלוּג וַאֲשֶׁר בְּנֵי הֶהָמוֹן הֶרְאוּ עַל יָדָם גַּם מִקְצָת פַּחַד, שֶׁכֵּן הַגִּבֵּן הָיָה אַמִּיץ לְכֹחַ, עֲקֹם הָרַגְלַיִם – מָהִיר וְזָרִיז, וְהַחֵרֵשׁ נוֹטָה לְרִשְׁעוּת: שָׁלשׁ תְּכוּנוֹת אֲשֶׁר גָּרְעוּ מִן הַמְגֹחָךְ שֶׁבּוֹ.

וְאוּלָם לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ כְּלָל לְשַׁעֵר, כִּי אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים בָּחַן וְיָדַע אֵת כָּל מַה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ וְאֶת הַהַרְגָּשׁוֹת שֶׁעוֹרֵר בְּלֵב אֲחֵרִים. הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר שָׁכְנָה בַּגּוּף הַפָּגוּם הַזֶּה, נֶעֶשְׂתָה עַל פִּי הֶכְרַח גַּם הִיא לְקוּיָה וּפְגוּמַת חוּשִׁים. מִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ כָּל רִגְשׁוֹתָיו בְּשָׁעָה זוֹ סְתָמִיִּים, בִּלְתִּי מְסֻיָּמִים וּמְבֻלְבָּלִים. רַק הַשִּׂמְחָה נִרְאֲתָה לָעַיִן וְהַגַּאֲוָה נָתְנָה אֶת אוֹתוֹתֶיהָ. דְּמוּת זוֹ, הַקּוֹדֶרֶת וְהָאֻמְלָלָה, יָדְעָה אַף הִיא אֶת הָאֹשֶׁר.

וְעַל כֵּן גָּדַל הַתִּמָּהוֹן וְהַפַּחַד בְּקֶרֶב הָרוֹאִים בָּרֶגַע שֶׁקְּוָזִימוֹדוֹ שְׁכוּר הַחוּשִׁים עָבַר בְּתַהֲלוּכַת נִצָּחוֹן עַל יַד בֵּית הָעַמּוּדִים וְאִישׁ אֶחָד מִקֶּרֶב הֶהָמוֹן נִגַּשׁ אֵלָיו בִּמְרוּצָה, וּבִתְנוּעָה אוֹמֶרֶת קֶצֶף קָרַע מִיָּדָיו אֶת אוֹת הַלֵּצָנוּת לְמַעֲלַת הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁלּוֹ, הוּא הַמַּטֶּה הַצָּבוּעַ זָהָב.

הָאִישׁ הַזֶּה, אַמִּיץ הַלֵּב עַד לִמְאֹד, הָיָה אוֹתוֹ קֵרֵחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי זְמַן מְעַט עָמַד בֵּין הָרוֹאִים מִסָּבִיב לַצּוֹעֲנִית וְהָיָה מֵטִיל אֵימָה עַל הַנַּעֲרָה הַמִּסְכֵּנָה בְּדִבְרֵי אִיּוּם וְשִׂנְאָה. הוּא לָבַשׁ גְּלִימַת כֹּמֶר. גְרֶנְגּוֹאַר, שֶׁלֹּא הִבְחִין בּוֹ עַד עַכְשָׁו, הִכִּיר אוֹתוֹ שׁוּב בָּרֶגַע שֶׁזֶּה הִשְׂתָּעֵר לָצֵאת מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן. “הַאֻמְנָם!” קָרָא גְרֶנְגּוֹאַר כְּמִשְׁתּוֹמֵם, “הֲרֵי זֶה מוֹרִי וְרַבִּי ְחָכְמַת הֶרְמֶס26 דּוֹם קְלוֹד פְרוֹלוֹ סְגָן הַכֹּהֲנִים. בְּשֵׁם כָּל הַלֵּצִים, מַה לוֹ וּלְפֶרֶא אָדָם זֶה הָעִוֵּר בְּעַיִן אֶחָת? וַדַּאי שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לָרֶדֶת אֶל כְּרֵסוֹ שֶׁל זֶה.”

וְאָמְנָם פָּרְצָה זַעֲקַת זְוָעָה. קְוָזִימוֹדוֹ הָאָיֹם צָנַח בִּתְנוּעָה עַזָּה מֵעַל הָאַסְלָה, וְהַנָּשִׁים הִפְנוּ אֶת עֵינֵיהֶן הַצִּדָּה לְבַל תִּרְאֶינָה בִּקְרֹעַ קְוָזִימוֹדוֹ אֶת הַסְּגָן לִגְזָרִים. וְהִנֵּה הוּא הִשְׂתָּעֵר בִּקְפִיצָה עַל הַכֹּמֶר, תָּלָה אֶת עֵינָיו בְּפָנָיו שֶׁל זֶה וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו. הַכֹּמֶר קָרַע מֵעָלָיו אֶת הַצָּנִיף, שָׁבַר אֶת מַטֶּה הַחַשְׁמַנִּים שֶׁלוֹ וּפִזֵּר קְרָעִים קְרָעִים אֶת גְּלִימָתוֹ הָעֲשׂוּיָה כְּעֵין הַזָּהָב.

קְוָזִימוֹדוֹ הוֹסִיף לִכְרֹעַ עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מוּרַד וְיָדָיו מְשֻׁלָּבוֹת.

מִיָּד הִתְחִילָה בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה מֻפְלָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כֻּלָּהּ אֶלָּא רְמָזִים וְהַעֲוַיוֹת; כֵּיוָן שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו: הַכֹּמֶר הַזָּקוּף וְהַכּוֹעֵס, הַנּוֹהַג מָרוּת וּשְׂרָרָה, וּקְוָזִימוֹדוֹ הַצּוֹנֵחַ לָאָרֶץ, הַמַּבִּיעַ שִׁפְלוּת וְתַחֲנוּנִים. וּבְכָל זֹאת אֵין לְהַטִּיל סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה יָכֹל לְשַׁסֵּעַ אֶת הַכֹּמֶר בְּאֶצְבַּע אֶחָת.

לְבַסּוֹף הִסִּיט סְגָן הַכֹּהֵן בְּחָזְקָה אֶת כִּתְפֵי קְוָזִימוֹדוֹ וְרָמַז לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרָיו.

קְוָזִימוֹדוֹ קָם עַל רַגְלָיו.

אַנְשֵׁי חֶבֶר הַלֵּצִים, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִתִּמְהוֹנָם, אָמְרוּ עַכְשָׁו לְהָגֵן אֶת הָאַפִּיפְיוֹר שֶׁלָּהֶם. הַצּוֹעֲנִים וְהָרַמָּאִים וְכַת הַלַּבְלָרִים שֶׁל בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט שָׁתוּ כֻּלָּם עַל הַכֹּמֶר בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם.

קְוָזִימוֹדוֹ הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ כְּחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַכֹּמֶר, קָמַץ אֶת אֶגְרוֹפָיו וְחָרַק אֶת שִׁנָּיו נֶגֶד הַמִּתְנַפְּלִים כְּחַיָּה נִרְגָּזָה.

הַכֹּמֶר שָׁב וְהֶעֱלָה עַל דְּמוּתוֹ קַדְרוּת אוֹמֶרֶת כָּבוֹד, שָׁלַח רֶמֶז לִקְוָזִימוֹדוֹ וְנִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה.

לְפָנָיו הָלַךְ קְוָזִימוֹדוֹ וּפִנָּה לוֹ דֶרֶך בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן.

לְאַחֵר שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן וְעָבְרוּ אֶת הַכִּכָּר, נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם חֲבוּרוֹת הַסַּקְרָנִים. קְוָזִימוֹדוֹ שִׁמֵּשׁ עַכְשָׁו מְאַסֵּף וְהָלַךְ מֵאֲחוֹרֵי הַסְּגָן עוֹקֵב וְאָיֹם וּמְדֻבְלָל, פִּרְקֵי גוּפוֹ הָיוּ מְכֻוָּצִים וְהוּא לִקֵּק אֶת שִׁנָּיו כְּלַקֵּק חֲזִיר־הַבֶּר אֶת נִיבָיו, נָהַם כְּחַיַּת יַעַר וְהָיָה מֵטִיל מִדֵּי פַּעַם אֵימָה עַל הֶהָמוֹן עַל יְדֵי תְּנוּעָה אוֹ הַעֲוָיָה.

לְבַסּוֹף הִנִּיחוּ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ לְתוֹךְ רְחוֹב צַר וְעוֹטֶה חֲשֵׁכָה וְאִישׁ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ זוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָרַעְיוֹן עַל דְּבַר קְוָזִימוֹדוֹ חוֹרֵק הַשִּׁנַּיִם דַּי הָיָה בּוֹ שֶׁיָנִיא אֶת כֻּלָּם מֵהַכָּנֵס אֶל הָרְחוֹב.

“וַדַּאי שֶׁזֶּה מוּזָר בִּמְאֹד מְאֹד,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “וְאוּלָם תִּפַּח רוּחִי אִם אֵדַע כֵּיצַד אֶמְצָא לִי מַשֶּׁהוּ לַאֲרֻחַת עֶרֶב.”


ד. צָרָה שֶׁאָדָם מֵבִיא עַל עַצְמוֹ בְּלֶכְתּוֹ לַיְלָה בָּרְחוֹבוֹת בְּעִקְּבוֹת אִשָּׁה נָאָה.    🔗

גְרֶנְגּוֹאַר הִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַצּוֹעֲנִית בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. הוּא רָאָה כִּי זוֹ פָּנְתָה יַחַד עִם הָעֵז לִרְחוֹב קוֹטֵירִי; וְאַף הוּא שָׂם אֶת פְּעָמָיו לָלֶכֶת בִּרְחוֹב קוֹטֵירִי.

“מַדּוּעַ לֹא?” אָמַר לְעַצְמוֹ.

גְרֶנְגּוֹאַר, פִּילוֹסוֹף שֶׁקָּנָה חָכְמָה מַעֲשִׂית בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיס, לָמַד מִפִּי הַנִּסָּיוֹן לָדַעַת, כִּי אֵין לְךָ שָׁעָה כְּשֵׁרָה לַהֲזָיָה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת אִשָּׁה נָאָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יוֹלִיכוּהוּ רַגְלָיו. בְּוִתּוּר זֶה שֶׁאָדָם מְוַתֵּר מֵרָצוֹן עַצְמוֹ עַל רְצוֹנוֹ הֶחָפְשִׁי וּמְשַׁעְבֵּד אֶת דִּמְיוֹנוֹ לְדִמְיוֹן זָר, בְּלִי שֶׁהַלָּז יֵדַע אֶת הַדָּבָר, – יֵשׁ מֵעֵין תַּעֲרֹבֶת שֶׁל חֵרוּת נֶפֶשׁ מֻפְלָאָה וְצַיְתָנוּת לִבְלִי גְבוּל, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ הַתָּלוּי כְּבִיָכֹל בֵּין הַחֹפֶשׁ וּבֵין הָעַבְדוּת, וּגְרֶנְגּוֹאַר מָצָא חֵפֶץ בָּזֶה, – הוּא הָאִישׁ שֶׁאָפְיוֹ מִטִּבְעוֹ מְחֻסֵּר צְלִילוּת וְנוֹטֶה לְהִסּוּס, מִזְגּוֹ חַם וְהוּא מְאַחֵד בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל הַהֲפָכִים, פּוֹסֵחַ עַל כָּל הַתְּכוּנוֹת הַמְּצוּיוֹת אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וּמְבַטֵּל אֶת הָאַחַת עַל יְדֵי הַשְּׁנִיָּה. גְרֶנְגּוֹאַר אָהַב לְדַמּוֹת אֶת עַצְמוֹ לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל מֻחֲמַד, זֶה הַנִּמְשָׁךְ לְכָאן וּלְכָאן עַל יְדֵי שְׁנֵי מַגְנֵטִים וּמִתְנַדְנֵד כָּל הַיָּמִים בֵּין הַמְּרוֹמִים וְהַמַּעֲמַקִּים, בֵּין הַכִּפָּה וְהַקַּרְקַע, בֵּין נְפִילָה וְהִתְרוֹמְמוּת, בֵּין נְקֻדַּת הַגֹּבַהּ וּנְקֻדַּת הַתַּחְתִּית.

אִלּוּ חַי גְרֶנְגּוֹאַר בְּיָמֵינוּ בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מֵטִיב לִבְחֹר בְּשִׁיטַת הַתָּוֶךְ שֶׁבֵּין הַקְּלַסִּיּוּת וְהָרוֹמַנְטִיּוּת!

וְאוּלָם תְּמִימוּתוֹ לֹא הִסְפִּיקָה לוֹ שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים כְּדֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַחֲבָל עַל כָּךְ. בְּהֵעָדְרוֹ נִשְׁאַר מָקוֹם רֵיק וְהֶחָסֵר לֹא נִתְמַלֵּא עֲדַיִן בְּיָמֵינוּ.

וְאוּלָם אֵין לְךָ דָבָר הַמְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם לַחֲזֹר אַחֲרֵי עוֹבְרֵי רְחוֹבוֹת (וְיוֹתֵר מִזּוֹ – אַחֲרֵי עוֹבְרוֹת) כְּחֶסְרוֹנוֹ שֶׁל מְקוֹם לִינָה.

גְרֶנְגּוֹאַר הָלַךְ אֵפוֹא, שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים, בְּעִקְּבוֹת הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה, וְזוֹ הֵחִישָׁה אֶת צְעָדֶיהָ וְהֵרִיצָה אֶת עִזָּהּ לְאַחֵר שֶׁרָאֲתָה כִּי הָאֶזְרָחִים הִתְחִילוּ נֶחְפָּזִים לְבָתֵּיהֶם, וכִי בָּתֵּי הַיַּיִן, הַחֲנֻיּוֹת הַיְחִידוֹת שֶׁפָּתְחוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶת דַּלְתֵיהֶן, הוֹלְכִים וְנִסְגָּרִים אֶחָד אֶחָד.

“הֲרֵי זֶה דָבָר הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדָּעַת,” כָּךְ בְּעֵרֶךְ הִרְהֵר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “כִּי יֵשׁ לָהּ לְזוֹ דִירָה קְבוּעָה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת; בְּנוֹת הַצּוֹעֲנִים לִבָּן נוֹטֶה לַחֲנִינָה. וּמִי יוֹדֵעַ?”

וּבַדְּמָמָה שֶׁלְּאַחַר סִמַּן הַשְּׁאֵלָה הַזֶּה קָמוּ בְּרֹאשׁוֹ כָּל מִינֵי חֶזְיוֹנוֹת נְעִימִים. וְאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּעָבְרוֹ עַל פְּנֵי הַמְאַחֲרִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָמְדוּ לִסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בָּתֵּיהֶם, קָלְטוּ אָזְנָיו קִטְעֵי שִׂיחָה שֶׁבִּלְבְּלוּ אֶת מֵרְאוֹת רוּחוֹ הַנֶּחְמָדִים.

שְׁנֵי זְקֵנִים סָחוּ זֶה עִם זֶה.

“תֵּדַע, מַר טִבּוֹ פֶרְנִיקְל, מֶזֶג הָאֲוִיר הוּא קַר.”

(לִגְרֶנְגּוֹאַר נוֹדַע הַדָּבָר הַזֶּה עוֹד בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף.)

“כֵּן דִּבַּרְתָּ, מַר בּוֹנִיפַץ דִּיזוֹם! וְכִי עוֹמֵד לָבוֹא עָלֵינוּ חֹרֶף דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁלִּפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים, שְׁנַת שְׁמוֹנִים לַסְּפִירָה, כְּשֶׁמְּחִיר הָעֵצִים, מִדַּת הַקָּנֶה הָאֶחָד, עָלָה לִשְׁמוֹנַה סוֹלִים?”

“הַנַּח, מַר טִבּוֹ, אֵין זֶה וְלֹא כְּלוּם כְּנֶגֶד אוֹתוֹ חֹרֶף שֶׁבִּשְׁנַת 1407, שֶׁהֲרֵי אָז עָמַד קֹר הַקִּפָּאוֹן בְּעֵינוֹ מִיּוֹם מַרְטִין עַד לְחַג הַנֵּרוֹת! וְכֹחוֹ שֶׁל הַקֹּר הָיָה גָדוֹל עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁקֻּלְמוּס הַלַּבְלָר בַּחֲדַר הַלִּשְׁכָּה שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָיָה קוֹפֵא בֵּין שׁוּרָה לְשׁוּרָה! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנַּעֲשָׂה קָשֶׁה לִרְשֹׁם אֶת פְּסָקֵי הַדִּין.”

הָלְאָה בְּמָקוֹם אַחֵר עָמְדוּ שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹת לְיַד חַלּוֹנוֹתֵיהֶן וְהֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶן נֵרוֹת דּוֹלְקִים שֶׁחָרְקוּ מִפְּנֵי הָעֲרָפֶל.

“וְכִי בַּעְלֵךְ סִפֵּר לָךְ אֶת דְּבַר הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה, מָרַת לַה־בּוּדְרַק?”

“לֹא! וְכִי מַה הוּא הַדָּבָר, הָעַלְמָה מָרַת טוּרְקַן?”

“סוּסוֹ שֶׁל מַר גִ’יל גּוֹדֶן, הַנּוֹטַרְיוֹן בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל שַׁטְלֶה, נִבְעַת מִפְּנֵי תַּהֲלוּכַת הַפְלֶמִים וְרִטֵּשׁ אֶת רַבָּן פִילִיפּוֹ אַבְרִילוֹ, זֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּחֶבֶר נְזִירִים.”

“הֲנָכוֹן הַדָּבָר?”

“אֱמֶת וְנָכוֹן.”

“הֲרֵי זֶה הָיָה סוּס רָגִיל שֶׁבִּרְגִילִים! הַדָּבָר נִרְאֶה לִי קְצָת תָּמוּהַּ. אִלּוּ הָיָה זֶה סוּס אֲצִילִים, כִּי אָז הֲבִינוֹתִי!”

הַחַלּוֹנוֹת נִסְגְּרוּ עַל מַסְגֵּר. וְאוּלָם בֵּינָתַיִם נִפְסַק כְּבָר חוּט רַעְיוֹנוֹתָיו שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר. לְאָשְׁרוֹ נִתְגַּלְגֵּל שׁוּב הַחוּט לְיָדוֹ וְנִתַּן שׁוּב לְמַחְשְׁבוֹתָיו – וְהַגּוֹרֵם לְכָךְ הָיוּ הַצּוֹעֲנִית וּדְיַ’לִי שֶׁהָלְכוּ כָּל הַזְּמָן לְפָנָיו – שְׁתֵּי הַבְּרִיּוֹת הַלָּלוּ, הַנֶּחְמָדוֹת וְהָרַכּוֹת, שֶׁגְּרֶנְגּוֹאַר הִשְׁתָּאָה מְאֹד אֶל רַגְלֵיהֶן הַפְּעוֹטוֹת, אֶל יְצוּרֵי גֵוָן הַנְּעִימִים וְאֶל תְּנוּעוֹתֵיהֶן הַנָּאוֹת וְהָיָה מַחֲלִיף אֶת הָאַחַת בַּשְּׁנִיָּה מִדֵּי חָשְׁבוֹ עַל אֹדוֹתֵיהֶן, כִּי לְפִי הַבִּינָה וְהַיְּדִידוּת נִרְאוּ לוֹ שְׁתֵּיהֶן כִּנְעָרוֹת צְעִירוֹת לְיָמִים, וּלְפִי הַמְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת וְקַלּוּת הָרַגְלַיִם דִּמָּה אֶת שְׁתֵּיהֶן לְעִזִּים.

וּבֵינָתַיִם נִתְרוֹקְנוּ וְהָלְכוּ הָרְחוֹבוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. פַּעֲמוֹן הָעֶרֶב נָדַם זֶה כְּבָר, וּבָרְחוֹב לֹא נִרְאָה עוֹד עַכְשָׁו אֶלָּא עוֹבֵר וָשָׁב מֵאַחֵר אוֹ אוֹר בּוֹדֵד בְּחַלּוֹן שֶׁל בָּיִת. בְּלֶכְתּוֹ אַחֲרֵי הַצּוֹעֲנִית נִתְעָה גְרֶנְגּוֹאַר לְתוֹךְ סְבָךְ מְסֻבָּךְ שֶׁל רְחוֹבוֹת וּבְנֵי רְחוֹבוֹת וּמְבוֹאוֹת לְלֹא מוֹצָא, אֵלֶּה הַמַּקִּיפִים אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת הָעַתִּיק אֲשֶׁר עַל שֵׁם קְדוֹשׁ־הַקְּדוֹשִׁים וְדוֹמִים לְחוּטִים שֶׁפָּרַע הֶחָתוּל עַד כְּדֵי עַרְבּוּבְיָה.

“הָרְחוֹבוֹת הַלָּלוּ אֵין הַהִגָּיוֹן מָצוּי אֶצְלָם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה!” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר לְנַפְשׁוֹ מִדַּי תְּעוֹתוֹ בְּדַרְכֵי עֲקִיפִין הַשָּׁבוֹת בְּלִי הֶרֶף עַל סְבִיבָן, וְאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה הַנַּעֲרָה, כַּנִּרְאֶה, לִמְצֹא שָׁם דֶּרֶךְ נְכוֹנָה, לֹא הִסְּסָה בְּלֶכְתָּהּ וְהֵחִישָׁה אֶת צְעָדֶיהָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּגְרֶנְגּוֹאַר לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן הוּא נִמְצָא, לוּלֵא נִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת בְּקֶרֶן אַחֵד הָרְחוֹבוֹת אֶת הַגֹּלֶם בֶּן שְׁמוֹנֶה הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר לְעַמּוּד הַקָּלוֹן, זֶה שֶׁקָּצֵהוּ הַפָּגוּם נִשְׁקַף בָּרוּר כְּנֶגֶד חַלּוֹן מוּאָר שֶׁבִּרְחוֹב וֶרְדְּלֶה.

זֶה רְגָעִים אֲחָדִים הִרְגִישָׁה הַנַּעֲרָה בִּמְצִיאוּתוֹ; פַּעַם בְּפַעַם הִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהִבִּיטָה אֵלָיו בַּחֲרָדָה; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפַּעַם אַחַת עָמְדָה מִלֶּכֶת, וּלְאוֹרָהּ שֶׁל חֲנוּת נַחְתֻמִּים פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה תָּלְתָה בִּגְרֶנְגּוֹאַר עֵינַיִם קָשׁוֹת וּבָחֲנָה אֵת כָּל דְּמוּתוֹ; אוֹתוֹ רֶגַע רָאָה גְרֶנְגּוֹאַר בְּפָנֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה הָעֲוָיָה נֶחְמָדָה וִידוּעָה לוֹ מִכְּבָר, וְהַנַּעֲרָה שָׁבָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

עֲקִימַּת הַפֶּה שֶׁל הַנַּעֲרָה עוֹרְרָה חֲשָׁשׁוֹת אֵצֶל גְרֶנְגּוֹאַר. הָעֲוָיָה נֶחְמָדָה זוֹ אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ בּוּז וְלִגְלוּג. וְהִנֵּה הִשְׁפִּיל זֶה אֶת רֹאשׁוֹ, הִתְחִיל מְהַסֵּס בְּלֶכְתּוֹ וְהִגְדִּיל אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַנַּעֲרָה. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַע אֶת צַעֲקָתָהּ הַגְּדוֹלָה מֵאֵצֶל קֶרֶן רְחוֹב אֶחָד, בְּמָקוֹם שֶׁהִיא נֶעֶלְמָה לְגַמְרֵי מֵעֵינָיו.

הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו.

חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה עָטְפָה אֶת הָרְחוֹב. וְאוּלָם עַל פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ לְרַגְלֵי פִּסְלָהּ שֶׁל הַאֵם הַקְּדוֹשָׁה, דָּלְקָה מְנוֹרַת שֶׁמֶן מֵעֵבֶר לְסוֹרֵג שֶׁל חוּטֵי בַּרְזֶל. וּלְאוֹרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה זוֹ רָאָה גְרֶנְגּוֹאַר אֶת הַצּוֹעֲנִית וְהִנֵּה הִיא מְפַרְפֶּרֶת בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי גְבָרִים הַמִּתְאַמְּצִים לְחַנֵּק אֶת צַעֲקוֹתֶיהָ. הָעֵז הַפְּעוֹטָה וְהַמִּסְכֵּנָה כּוֹנְנָה אֶת קַרְנֶיהָ לְמִלְחָמָה וּפָתְחָה בִּגְעִיָּה.

“לְעֶזְרָה, הַשׁוֹמֵר!” צָעַק גְרֶנְגּוֹאַר וְרָץ בִּגְבוּרָה לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה. אֶחָד מִן הַגְּבָרִים הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּעֲרָה הִפְנָה אֵלָיו אֶת פָּנָיו. זֶה הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ בַּעַל הַדְּמוּת הָאֲיֻמָּה.

גְרֶנְגּוֹאַר לֹא הִפְנָה עֹרֶף לִבְרֹחַ, אֲבָל הוּא לֹא הָלַךְ הָלְאָה אַף כְּדֵי צַעַד אֶחָד.

קְוָזִימוֹדוֹ הִשְׂתָּעֵר עָלָיו וּבְמַכַּת יָד אַחַת הֱטִילוֹ הַצִּדָּה הַרְחֵק אַרְבָּעָה צְעָדִים, אַחֲרֵי כֵן שָׁב בְּחִפָּזוֹן לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְנָשָׂא אִתּוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, לְאַחֵר שֶׁהֱטִילָהּ עַל זְרוֹעוֹ כְּמַחְגֹּרֶת קַלָּה. בֶּן־לִוְיָתוֹ הָלַךְ בְּעִקְּבוֹתָיו, וּגְדִי הָעִזִּים הַמִּסְכֵּן רָץ אַחֲרֵי הַשְּׁלשָׁה וְגָעָה גְעִיָּה עֲלוּבָה.

“רוֹצֵחַ! רוֹצֵחַ!” צָרְחָה הַצּוֹעֲנִית הָאֻמְלָלָה.

“עִמְדוּ בִּמְקוֹמְכֶם וְהַרְפּוּ מִן הַנַּעֲרָה!” הִרְעִים פִּתְאֹם בְּקוֹלוֹ פָּרָשׁ אֶחָד שֶׁפָּרַץ וְיָצָא מִתּוֹךְ הַסִּמְטָה הַקְּרוֹבָה.

זֶה הָיָה קָצִין מִגְּדוּד רוֹבֵי הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, מְזֻיָּן מֵרֹאשׁוֹ וְעַד כַּף רַגְלוֹ וְהָרֹמַח בְּיָדוֹ. הוּא חִלֵּץ אֶת הַצּוֹעֲנִית מִידֵי קְוָזִימוֹדוֹ הַנִּבְהָל וְהֵטִיל אוֹתָהּ לְרֹחַב אֻכָּפוֹ; וּכְשֶׁנִּתְגַּבֵּר קְוָזִימוֹדוֹ עַל תִּמְהוֹנוֹ וְהִשְׂתָּעֵר עַל הַקָּצִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ אֶת טַרְפּוֹ – הוֹפִיעוּ בּוֹ בָּרֶגַע חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ שִׁשָּׁה־עָשָׂר קַלָּעִים, הֵם אַנְשֵׁי הַגְּדוּד שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי קְצִינָם וְהַסַּיִף בְּיָדָם. זֹאת הָיְתָה פְּלֻגָּה מִפְּלֻגּוֹת הַמִּשְׁמָר שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁסּוֹבְבָה אֶת הָעִיר לְפִי צַו מְפַקְדָהּ, הוּא רוֹבֶּר אֶסְטוּטְוִי, שַׂר הַבַּלֶּשֶׁת שֶׁל פָּרִיס.

אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר שָׁתוּ עַל קְוָזִימוֹדוֹ, תְּפָסוּהוּ וּבָלְמוּ אֶת פִּיו; הַלָּז נָהַם, הִזָּה קֶצֶף וְנָשַׁךְ אֶת יְדֵי שׁוֹבָיו; אִלּוּ קָרָה הַדָּבָר בַּיּוֹם, כִּי אָז הָיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה בּוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם לְמַרְאֵה פַּרְצוּפוֹ אֲשֶׁר הַזַּעַם הִגְדִּיל אֶת תֵּעוּבוֹ שִׁבְעָתָיִם, וְאוּלָם הַלַּיְלָה נָטַל מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ הָאָיֹם בְּיוֹתֵר – אֶת כִּעוּרוֹ.

בֶּן־לִוְיָתוֹ שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ נִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם בִּזְמַן הַתִּגְרָה.

הַצּוֹעֲנִית נִזְדַּקְּפָה עַל גַּב הָאֻכָּף מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל צְנִיעוּת, הִיא סָמְכָה אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל כִּתְפֵי הַקָּצִין וּבְמֶשֶׁךְ כַּמָּה רְגָעִים הִשְׁהֲתָה עַל פָּנָיו אֶת מֶבָּטָהּ הַקּוֹפֵא, כְּאִלּוּ שָׂמְחָה שִׂמְחָה כְּפוּלָה עַל מַרְאֵהוּ הַנָּאֶה וְעַל הַיְשׁוּעָה שֶׁהֵבִיא לָהּ. וְרַק אָז פָּתְחָה אֶת פִּיהָ לְדַבֵּר, כְּשֶׁהִיא מְשַׁוָּה עַל קוֹלָהּ הָרַךְ רֹךְ מִשְׁנֶה:

“מַה שְׁמֶךָ, אֲדוֹנִי הָאַבִּיר?”

“שַׂר הַגְּדוּד פֶבּוּס לְבֵית שָׁטוֹפֶּר, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ, יָפָתִי!” עָנָה הַקָּצִין בְּהַפְנוֹתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ.

“הִנְנִי נוֹתֶנֶת לֵךְ אֶת תּוֹדָתִי,” אָמְרָה הַצּוֹעֲנִית, וּבָרֶגַע אֲשֶׁר הַקָּצִין לָפַת אֶת שְׂפָמוֹ הַמִּסְתַּלְסֵל לְפִי נֻסַּח בֻּרְגּוּנְדִיָּה – צָנְחָה הַצּוֹעֲנִית מֵעַל הָאֻכָּף כְּחֵץ הַנּוֹפֵל לָאָרֶץ, וּבָרְחָה עַל נַפְשָׁהּ.

גַּם הַבָּרָק לֹא הָיָה נֶעְלָם בִּמְהִירוּת כָּזוֹ.

“חֵי הָאַפִּיפְיוֹר וְחֵי טַבּוּרוֹ!” אָמַר שַׂר הַגְּדוּד וְצִוָּה לְחַזֵּק אֶת אֲסוּרָיו שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ, “אִלּוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׁוֹמֵר לְעַצְמִי אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.”

“וְכִי לֹא יָפֶה אָמַרְתִּי, אֲדוֹנִי הַמְפַקֵּד?” אָמַר אַחַד הַפָּרָשִׁים כְּשׁוֹאֵל, “הָעֶשְׂבּוֹנִית נִסְתַּלְּקָה וְהָעֲטַלֵּף נִשְׁאַר.”


ה. צָרוֹת חֲדָשׁוֹת    🔗

גְרֶנְגּוֹאַר הָיָה כִּנְטוּל חוּשִׁים לְאַחֵר נְפִילָתוֹ וְנִשְׁאַר מוּטָל עַל מַרְצֶפֶת הָאֲבָנִים, לְרַגְלֵי פֶּסֶל הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בְּקֶרֶן הָרְחוֹב. לְאַט לְאַט נִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפּוֹנוֹ; רְגָעִים אֲחָדִים לְאַחֲרֵי הַיְקִיצָה הָיָה כִּמְבֻלְבָּל. כְּשָׁרוּי בִּשְׁאֵרִית תְּנוּמָה נְעִימָה לְמַדַּי, וְלִפְנֵי עֵינָיו הִתְמַזְּגוּ לַחֲטִיבָה אַחַת דְּמֻיּוֹתֵיהֶן הַקַּלּוֹת שֶׁל הַצּוֹעֲנִית וְהָעֵז וְאֶגְרוֹפוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ. הַמַּצָּב הַזֶּה לֹא אָרַךְ הַרְבֵּה זְמָן. הַצִּנָּה שֶׁאָחֲזָה בַּאֲבָרָיו הַמּוּטָלִים עַל הַמַּרְצֶפֶת עוֹרְרָה אוֹתוֹ פִּתְאֹם מִתַּרְדֵּמָתוֹ וְגָרְמָה לְרוּחוֹ שֶׁיָּשׁוּב וְיָצוּף עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן.

“מַה טִיבָהּ שֶׁל צִנָּה זוֹ?” שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ חִפָּזוֹן. רַק עַכְשָׁו הִבְחִין בַּדָּבָר וְרָאָה כִּי הוּא דוֹמֶה בְּמִקְצָת לְאָדָם הַמּוּטָל בְּקֶרֶב הַמַּדְמֵנָה.

“יִמַּח שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק גִּבֵּן!” מִלְמֵל חֶרֶשׁ לְנַפְשׁוֹ וְרָצָה לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. וְאוּלָם הוּא הָיָה עֲדַיִן נִדְהָם וּמְרֻסָּק אֲבָרִים. נִבְצֵר מִמֶּנּוּ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. מִכָּל מָקוֹם יָדוֹ הָאַחַת הָיְתָה חָפְשִׁיָּה כִּמְעַט; הוּא סָתַם אֶת חָטְמוֹ וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ לִידֵי גּוֹרָלוֹ.

“הַבֹּץ שֶׁבְּפָרִיס,” הִרְהֵר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ (שֶׁהֲרֵי הֶאֱמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי יָלִין הַלַּיְלָה בְּתוֹךְ הַמַּדְמֵנָה), הַבֹּץ שֶׁבְּפָרִיס רֵיחוֹ רַע בְּיוֹתֵר; אֵין זֹאת כִּי אִם הוּא אוֹצֵר בְּקִרְבּוֹ הַרְבֵּה אֵדֵי מֶלַח שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמְּלַחַת. מִכָּל מָקוֹם כָּךְ הִיא דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל וְכָךְ דַּעְתָּם שֶׁל חַכְמֵי הָאַלְכִּימְיָה…"

בְּשֶׁל הַמִּלָּה “אַלְכִּימְיָה” זָכַר פִּתְאֹם אֶת סְגָן הַכֹּהֵן קְלוֹד פְרוֹלוֹ. הוּא הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַמַּחֲזֶה הַמַּחֲרִיד שֶׁרָאָה בְּמוֹ עֵינָיו לִפְנֵי זְמָן קָצָר; זָכַר כִּי הַצּוֹעֲנִית פִּרְפְּרָה בֵּין זְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים; זָכַר כִּי לִקְוָזִימוֹדוֹ הָיָה בֶּן־לְוָיָה; הוּא חָזָה בְּדִמְיוֹנוֹ כְּמַרְאֶה לֹא בָּרוּר אֶת הַפַּרְצוּף הַגֵּאֶה וְהַזּוֹעֵף אֲשֶׁר לִסְגָן הַכֹּהֵן. “הֲרֵי דָבָר מוּזָר!” הִרְהֵר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ. וְעַל יְסוֹד עֻבְדָּה זוֹ הֶעֱלָה בִּנְיָן גָּדוֹל מַעֲשֶׂה דִמְיוֹן, בָּנָה בֵּית־קְלָפִים לְפִי סִגְנוֹן שֶׁל פִּילוֹסוֹף; וּמִיָּד חָזַר אֶל הַמְּצִיאוּת וְקָרָא: “הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד לִקְפֹּא בַּקֹּר!”

מְקוֹמוֹ הוּרַע בֶּאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. כָּל נֵטֶף מַיִם אֲשֶׁר בַּמַּדְמֵנָה נָטַל לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ מֵחֹם כִּלְיוֹתָיו שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר, וְהַהֶבְדֵּל בֵּין מַעֲלַת חֹם זוֹ וּמַעֲלַת הַחֹם שֶׁל הַמַּדְמֵנָה הִתְחִיל פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ בְּאֹפֶן מֻרְגָּשׁ.

וְאוּלָם לְפֶתַע פִּתְאֹם קָפַץ עָלָיו רֹגֶז מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי.

חֲבוּרַת יְלָדִים מִסּוּג הַפְּרָאִים הַקְּטַנִּים, יְחֵפֵי הָרֶגֶל, הַמְּצוּיִם בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה עַל פְּנֵי מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב שֶׁל פָּרִיס וּמְכֻנִּים בְּכָל הַזְּמַנִּים בְּשֵׁם “נַעֲרֵי הָרְחוֹב”, אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּיַלְדוּתֵנוּ סָפַגְנוּ מִידֵיהֶם אֲבָנִים מִדֵּי שׁוּבֵנוּ לְעֵת הַצָּהֳרַיִם מִבֵּית־הַסֵּפֶר, יַעַן וּבְיַעַן לָבַשְׁנוּ מִכְנָסַיִם לֹא קְרוּעִים, – הֲמוֹן פִּרְחָחִים כָּאֵלֶּה הִגִּיעוּ בִּמְרוּצָה עַד הַמַּדְמֵנָה, מְקוֹם רִבְצוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר, וְהִגְדִּילוּ צְחוֹק וּצְעָקָה בְּלִי לִדְאֹג כְּלָל, כַּנִּרְאֶה, לִשְׁנָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. הַלָּלוּ סָחֲבוּ בִּידֵיהֶם מִין שַׂק חֲסַר צוּרָה; הַקָּשַׁת נַעֲלֵי הָעֵץ שֶׁעַל רַגְלֵיהֶם דַּי הָיָה בָּהּ לְעוֹרֵר מֵתִים. גְרֶנְגּוֹאַר, שֶׁלֹּא נֶחְשַׁב עֲדַיִן בַּמֵּתִים הַגְּמוּרִים, זָקַף אֶת חֲצִי גּוּפוֹ.

“הֵידָד! אֵתָיוּ, הֶנֶקֶן דַּנְדֶּךְ – יוֹהַן פֶּנְסְבּוּרְד!” צָעֲקוּ הַנְּעָרִים בִּמְלֹא גְרוֹנָם. “הִנֵּה זֶה עַכְשָׁו מֵת הַזָּקֵן אֶסְטַךְ מֻבּוֹן, בַּעַל חֲנוּת הַבַּרְזֶל שֶׁבְּפִנַּת הָרְחוֹב. זֶה שַׂק הַתֶּבֶן שֶׁנָּטַלְנוּ מִתַּחְתָּיו יִהְיֶה לָנוּ לִמְדוּרָה. הַיּוֹם חַג לִכְבוֹד הַפְלֶמִיִּים!”

וְכָךְ הָיָה! הֵם הֵטִילוּ אֶת שַׂק הַתֶּבֶן עַל גַּב גְרֶנְגּוֹאַר מַמָּשׁ, לְאַחֵר שֶׁנִּתְיַצְּבוּ עַל יָדוֹ וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ בְּעֵינֵיהֶם. אוֹתוֹ רֶגַע נָטַל אֶחָד מֵהֶם מְלֹא חָפְנוֹ קַשׁ וְעָמַד לְהַדְלִיק אֶת זֶה בְּאֵשׁ הַמְּנוֹרָה הַדּוֹלֶקֶת לְיַד פֶּסֶל הַקְּדוֹשָׁה.

“בְּשֵׁם כָּל הָרוּחוֹת!” רָטַן גְרֶנְגּוֹאַר, “וְכִי עוֹמֵד אָנֹכִי לִהְיוֹת נָדוֹן גַּם בְּזֵעָה?”

הִגִּיעַ רֶגַע רַב סַכָּנָה. עוֹד מְעַט וּגְרֶנְגּוֹאַר הָיָה רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בֵּין אֵשׁ וּבֵין מַיִם; הוּא אִמֵּץ אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ, כְּאוֹתוֹ מְזַיֵּף מַטְבְּעוֹת שֶׁנָּדוֹן לִשְׂרֵפָה וּמְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. הוּא נִזְדַּקֵּף לִמְלֹא קוֹמָתוֹ, זָרַק אֶת שַׂק הַתֶּבֶן כְּנֶגֶד הַנְּעָרִים, וּבָרַח מִן הַמָּקוֹם.

“בְּשֵׁם הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה!” צָעֲקוּ הַנְּעָרִים, “בַּעַל חֲנוּת הַבַּרְזֶל קָם לִתְחִיָּה!”

עַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרָם לִהְיוֹת בֵּין הַבּוֹרְחִים.

שַׂק הַתֶּבֶן נִשְׁאַר כִּמְנַצֵּחַ עַל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה.

בֶּלְפוֹרֶה, הַכֹּמֶר לֶה־י’וּג' וְקוֹרוֹדֶה – מְעִידִים יַחַד, כִּי לְמָחֳרָת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלוּ הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה אֶת שַׂק הַתֶּבֶן וְהִכְנִיסוּהוּ בְּרֹב עָם לַעֲלִיַּת הַגְּנִיזָה שֶׁל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה עַל שֵׁם “הַנָּעִים בְּבוֹאוֹ”, וְכִי אֲפִילוּ בִּשְׁנַת 1789 הָיוּ הַגַּבָּאִים שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית כְּנֵסִיָּה מְקַבְּלִים עֲדַיִן הַכְנָסָה הֲגוּנָה בְּשֶׁל הַמּוֹפֵת, מַעֲשֵׂה יְדֵי הַפֶּסֶל הַקָּדוֹשׁ הַנִּצָּב בִּרְחוֹב מוֹקוֹנְסֵי, שֶׁהֲרֵי בְּלֵיל הַזִּכָּרוֹן, אוֹר לְיוֹם 7 בְּיָנוּאָר שְׁנַת 1482, גָּרְמָה קִרְבָתוֹ שֶׁל פֶּסֶל זֶה וְהַבַּר־מִנָּן יוֹהַן מֻבּוֹן שָׁב לִמְנוּחָתוֹ, לְאַחֵר שֶׁחָטָא וְהִצְפִּין לְעֵת פְּטִירָתוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּשַׂק הַתֶּבֶן, כְּדֵי לְהַקְנִיט אֶת הַשָּׂטָן.


ו. הַכַּד שֶׁנִּשְׁבַּר    🔗

הַפַּיְטָן שֶׁלָּנוּ, לְאַחֵר שֶׁרָץ כַּמָּה זְמָן בְּכָל כֹּחוֹ רִיצָה מְטֹרֶפֶת וְהִכָּה כַּמָּה פְּעָמִים בְּרֹאשׁוֹ אֶל הַקִּיר בְּפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת, קָפַץ וְעָבַר עַל כַּמָּה וְכַמָּה שְׁלוּלִיּוֹת רֶפֶשׁ, נִשָּׂא עַל פְּנֵי סִמְטָאוֹת וּמְבוֹאוֹת סְתוּמִים וּפָרָשׁוֹת דְּרָכִים, עָשָׂה אֶת דֶּרֶךְ מְנוּסָתוֹ בְּכָל מְבוֹאוֹתָיו הַנִּפְתָּלִים שֶׁל רְחוֹב הַשּׁוּק הַיָּשָׁן וְתָר, מִתּוֹךְ פַּחְדּוֹ הַגָּדוֹל, אֵת כָּל מַה שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן תְּעוּדוֹת הַיָּפָה בְּשֵׁם Tota via, cheminum et viaria27, – עָמַד לְפֶתַע פִּתְאֹם מֵרוּץ, רָאשִׁית כֹּל מִפְּנֵי קֹצֶר נְשִׁימָה וְשֵׁנִית מִפְּנֵי שְׁאֵלָה חֲמוּרָה שֶׁעָלְתָה בְּמֹחוֹ וְדָרְשָׁה בְּכָל תֹּקֶף אֶת פִּתְרוֹנָהּ. “רוֹאֶה אָנֹכִי, רַבָּן פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר,” אָמַר לְעַצְמוֹ וְהֵטִיל אֶצְבַּע עַל מִצְחוֹ, “כִּי כְּבוֹדוֹ רָץ רִיצָה מְטֹרֶפֶת. הַפִּרְחָחִים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ אַף הֵם נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו כְּשֵׁם שֶׁכְּבוֹדוֹ נִבְהַל מִפְּנֵיהֶם. דּוֹמֶה לִי, אוֹמֵר אֲנִי לִכְבוֹדוֹ, כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל נַעַלֵי הָעֵץ שֶׁלָּהֶם הַהוֹלֵךְ וְנָמוֹג כְּלַפֵּי דָרוֹם, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁכְּבוֹדוֹ רָץ וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי צָפוֹן. וְהִנֵּה אַחַת מִן הַהַנָּחוֹת הַשְּׁתַּיִם יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ: אֶפְשָׁר שֶׁהַלָּלוּ בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם, וְאִם כָּךְ הֲרֵי מִסְתַּבֵּר שֶׁהֵם שָׁכְחוּ בְּרֹב פַּחְדָּם אֶת שַׂק הַתֶּבֶן וְהַלָּז מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשַׁמֵּשׁ לִכְבוֹדוֹ מְקוֹם מִשְׁכָּב, זֶה הַמִּשְׁכָּב שֶׁכְּבוֹדוֹ תָּר אַחֲרָיו מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַכְשָׁו נִתַּן לוֹ בְּאֹרַח פֶּלֶא מִידֵי הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּגְמוּל עַל זֶה שֶׁחִבֵּר לִכְבוֹדָהּ חִזָּיוֹן בֶּן כַּמָּה מַחֲזוֹת וַעֲלִילוֹת; וְאֶפְשָׁר שֶׁהַנְּעָרִים לֹא בָּרְחוּ עַל נַפְשָׁם, וְאִם כֵּן וַדַּאי שֶׁהֵם הֶעֱלוּ אֶת שַׂק הַתֶּבֶן בָּאֵשׁ וְעָשׂוּ מְדוּרָה, וּמְדוּרָה זוֹ הִיא גּוּפָהּ הָאֵשׁ הַמְּשֻׁבַּחַת הַנְּחוּצָה לִכְבוֹדוֹ, לְמַעַן יִתְעַנֵּג עָלֶיהָ וְיַגִּיעַ לִידֵי יִבּוּשׁ בְּגָדִים וַחֲמִימוּת. וְאוּלָם שַׂק הַתֶּבֶן הוּא בְּכָל אֹפֶן מַתָּנָה מִידֵי שָׁמַיִם, בֵּין אִם יִתְגַּלְגֵּל בְּיָצוּעַ וּבֵין אִם יִתְגַּלְגֵּל בִּמְדוּרָה. הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה, יְהִי שְׁמָהּ מְבֹרָךְ, הַנִּצֶּבֶת בְּקֶרֶן רְחוֹב מוֹקוֹנְסֵי, אֶפְשָׁר שֶׁנָּטְלָה לְשֵׁם כָּךְ מִן הָעוֹלָם אֶת יוֹהַן מֻבּוֹן; וְלֹא מֵחָכְמָה עוֹשֶׂה כְּבוֹדוֹ לָנוּס מְנוּסַת חֶרֶב, כְּבֶן פִּיקַרְדְּיֶה הַנָּס מִפְּנֵי הַצָּרְפַתִּי, וּלְהִתְרַחֵק מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ; וּכְבוֹדוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹטֶה!”

וְהוּא שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ וְנִתְיַגַּע לְגַלּוֹת שׁוּב אֶת שַׂק הַתֶּבֶן הַיָּקָר, בְּעֶזְרַת חָטְמוֹ וְאָזְנָיו שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לוֹ כְּעֵין מְרַגְּלִים, וְאוּלָם כָּל עֲמָלוֹ הָיָה לַשָּׁוְא. הוּא לֹא מָצָא עַל דַּרְכּוֹ אֶלָּא מְפֻלָּשִׁים שֶׁבֵּין בָּתִּים, סִמְטָאוֹת סְתוּמוֹת וּמְבוֹאוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת, וְעָמַד שָׁם שׁוֹהֶה וּמְהַסֵּס, וַאֲפִילוּ בַּמְּבוֹאוֹת הַנִּפְתָּלִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיָה רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מְבֻלְבָּל וַחֲסַר דֶּרֶךְ כְּמוֹ בִּסְבָךְ גָּדוֹל זֶה שֶׁל בְּנֵי־רְחוֹבוֹת. לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ וְהוּא קָרָא בְּקוֹל מְרוֹמָם: “אֲרוּרִים הָרְחוֹבוֹת! הַלָּלוּ הֵם מַעֲשֵׂה הַשָּׂטָן שֶׁצָּר אוֹתָם בִּדְמוּת קִלְשׁוֹנוֹ!”

לְאַחֵר קְלָלָה זוֹ כְּאִלּוּ רָוַח לְלִבּוֹ, וְזַהֲרוּר אֲדַמְדַּם, שֶׁנִּרְאָה לוֹ בְּרֶגַע זֶה מִקָּצֵהוּ שֶׁל רְחוֹב אָרֹךְ וָצַר, עוֹרֵר שׁוּב אֶת נַפְשׁוֹ. “תְּהִלָּה לָאֵל!” אָמַר לְעַצְמוֹ, “הִנֵּה שָׁם הַמָּקוֹם! הֲרֵי שַׂק הַתֶּבֶן שֶׁלִּי הָעוֹלָה בָּאֵשׁ!” וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, בְּדַמּוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ לְתוֹפֵשׂ הֶגֶה הַמְּשַׁנֶּה אֶת דַּרְכּוֹ לְעֵת לָיְלָה: “Salve, lve maris stella28!”. לְמִי נִתְכַּוֵּן בְּקֶטַע זֶה שֶׁל הַפִּזְמוֹן הָרוֹמָאִי – לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה אוֹ לְשַׂק הַתֶּבֶן? – פְּלִיאָה דַּעַת מִמֶּנּוּ.

לֹא הִסְפִּיק גְרֶנְגּוֹאַר לַעֲבֹר כַּמָּה פְּסִיעוֹת בִּרְחוֹב אָרֹךְ וּמִשְׁתַּפֵּעַ זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה מְרֻצָּף וְרִפְשׁוֹ וּמִדְרוֹנוֹ גָדְלוּ וְהָלְכוּ עִם כָּל צַעַד וָצַעַד, עַד שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד מוּזָר בִּמְאֹד מְאֹד. אוֹתוֹ רְחוֹב לֹא הָיָה רֵיק וְשׁוֹמֵם: רְגָבִים חִדְלִי צוּרָה זָחֲלוּ פֹּה וָשָׁם לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וְכוֹנְנוּ אֶת מַהֲלָכָם לְצַד הָאוֹר הָאֲדַמְדַּם שֶׁרָעַד בִּקְצֵה הָרְחוֹב, דֻּגְמַת רְמָשִׁים כִּבְדֵי תְּנוּעָה הַזּוֹחֲלִים וְעוֹבְרִים לְעֵת לַיְלָה מִגִּבְעוֹל עֵשֶׂב לְמִשְׁנֵהוּ כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אֶל מְדוּרַת הָרוֹעֶה. אֵין לְךָ דָּבָר הַמּוֹסִיף לָאָדָם גְּבוּרָה יְתֵרָה כְּמוֹ הַכִּיס הָרֵיק. גְרֶנְגּוֹאַר הָלַךְ הָלְאָה בְּלִי שְׁהוּת וְלֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמָן עַד שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל הָאַחֲרוֹנָה בַּדְּמֻיּוֹת, זוֹ שֶׁזָּחֲלָה בְּאִטִּיּוּת יְתֵרָה מֵאֲחוֹרֵי כֻּלָּן. לְאַחַר שֶׁהִקְרִיב לָגֶשֶׁת רָאָה וְהִנֵּה זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּעַל מוּם עָלוּב שֶׁנֶּעֱזָר בְּיָדָיו לְשֵׁם זְחִילָה, דֻּגְמַת עַכָּבִישׁ קִטֵּעַ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא זוּג רַגְלַיִם אֶחָד. וְאוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵי עַכָּבִישׁ זֶה שֶׁבְּצוּרַת אָדָם, פָּתַח הַלָּז אֶת פִּיו וְקָרָא בְּקוֹל ַחֲנוּנִים: “La buona mancia signor, la buona mancia29!”

“יִקַּח הַשֵּׁד אוֹתָךְ,” קָרָא גְרֶנְגּוֹאַר, “וְיִקַּח גַּם אוֹתִי אִם אֵדַע אֶת פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים!”

וְהוּא הָלַךְ הָלְאָה.

הוּא נִתְקָרֵב אֶל רֶגֶב אַחֵר מִן הָרְגָבִים הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה וּבָחַן אוֹתוֹ בְּעֵינָיו. הַלָּז הָיָה פִּסֵּחַ. קִטֵּעַ יָד וָרֶגֶל כְּאֶחָד, וְתִסְבֹּכֶת הַקַּבִּים שֶׁלּוֹ, קַבֵּי יָד וְקַבֵּי רֶגֶל, שִׁוְּתָה עָלָיו צוּרַת קוֹרְיָה שֶׁל בִּנְיָן נוֹדֵד. גְרֶנְגּוֹאַר, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב מְשָׁלִים נֶאֱצָלִים לְפִי קַדְמוֹנֵי יָוָן וְרוֹמָא, דִּמָהּ אוֹתוֹ לְשָׁלשׁ הָרַגְלַיִם שֶׁל וֻלְקַן שֶׁנִּכְנַס בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

אוֹתוֹ שְׁלָשׁ־רַגְלַיִם בַּעַל רוּחַ חַיִּים הִקְדִּים שָׁלוֹם לִגְרֶנְגּוֹאַר, הִקְרִיב כְּלַפֵּי סַנְטְרוֹ שֶׁל זֶה אֶת כּוֹבָעוֹ, כְּגַלָּב הַמַּחֲזִיק אֶת אַגַּן הַגִּלּוּחַ, וְקָרָא לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר בְּקוֹל גָּדוֹל: “Senor caballero, para comprar un pedaso de pan30!”

“דּוֹמֶנִי,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “שֶׁאַף זֶה יוֹדֵעַ לְדַבֵּר. וְאוּלָם לְשׁוֹנוֹ אֵינָהּ אֶלָּא שְׂפַת עִלְגִים, וְהוּא עַצְמוֹ בֵּין מְאֻשָּׁרִים יֵחָשֵׁב אִם הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַשָּׂפָה הַזֹּאת.”

וְהוּא הִכָּה בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ, כְּמִי שֶׁנִּתְקַל פִּתְאֹם בְּרַעְיוֹן בִּלְתִּי צָפוּי: “הִנֵּה נִזְכַּרְתִּי עַכְשָׁו – מַה טִיבָהּ שֶׁל ‘אֶסְמֶרַלְדָּה’ זוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי הַיּוֹם?”

הוּא רָצָה לְהָחִישׁ אֶת צְעָדָיו, אֲבָל דְּבַר־מָה נִצָּב עַל דַּרְכּוֹ לְשָׂטָן בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. אוֹתוֹ מַשֶּׁהוּ אוֹ, נָכוֹן יוֹתֵר, מִישֶׁהוּ הָיָה עִוֵּר קְטַן־קוֹמָה שֶׁפַּרְצוּפוֹ הַמֻּקָּף זָקָן דּוֹמֶה לְפַרְצוּף יְהוּדִי; הוּא הִתְנַהֵל לְפִי מַטֵּהוּ הַמְגַשֵּׁשׁ, לְרַגְלֵי הַכֶּלֶב הָאַדִּיר שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו, וְתָבַע בְּקוֹל יוֹצֵא מִן הָאַף, בְּהַטְעָמָה שֶׁל בֶּן ּנְגַרְיָה: “Facitote caritatem31!”

“הַשֶּׁבַח לָאֵל!” קָרָא פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר, “סוֹף סוֹף מָצָאתִי אֶחָד הַמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. פַּרְצוּפִי, כַּנִּרְאֶה, מֵעִיד בִּי שֶׁאֲנִי מְפַזֵּר לְאֶבְיוֹנִים, שֶׁכֵּן תּוֹבְעִים וְחוֹזְרִים וְתוֹבְעִים מִמֶּנִי גַּם בְּשָׁעָה שֶׁכִּיסִי רֵיק וְאֵין בּוֹ פְּרוּטָה.”

"יְדִידִי (הוּא פָּנָה אֶל הָעִוֵּר), דַּע לְךָ כִּי בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר מָכַרְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי הָאַחֲרוֹנָה; וּבִלְשׁוֹנוֹ שֶׁל צִיצֶרוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא אֶת לָּשׁוֹן הַזֹּאת: “Vendidi hebdomade nuper transita meam ultiman chemisam.”

אַחֲרֵי כֵן פָּנָה עֹרֶף וְהָלַךְ הָלְאָה. וְאוּלָם אוֹתָהּ שָׁעָה הֵחִישׁ גַּם הָעִוֵּר אֶת צְעָדָיו; וְגַם הַפִּסֵּחַ וּבַעַל הַמּוּם הָאַחֵר הִתְחִילוּ מְהַלְּכִים בְּיֶתֶר חִפָּזוֹן בְּעִקְּבוֹתָיו, כְּשֶׁהֵם מַקִּישִׁים בְּקַבֵּיהֶם וְכָל הַשְּׁלשָׁה יַחַד הֵרִימוּ קוֹל תַּחֲנוּנִים, כָּל אֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ:

“Caritatem!” יִלֵּל הָעִוֵּר.

“La buona mancia!” יִלֵּל בַּעַל הַמּוּם.

וְהַפִּסֵּחַ הִשְׁלִים אֶת הַזֶּמֶר כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר חֲלִילָה עַל פִּזְמוֹנוֹ:

“Un pedaso de pan!”

גְרֶנְגּוֹאַר סָתַם אֶת אָזְנָיו וְקָרָא: “אוֹי לִי מִמִּגְדַּל בָּבֶל זֶה!” וְהוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו לָרוּץ. הָעִוֵּר וְהַפִּסֵּחַ וּבַעַל הָמוּם הִתְחִילוּ אַף הֵם רָצִים אַחֲרָיו. וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְחִיק בְּדֶרֶךְ הָרְחוֹב, כֵּן רַבּוּ מִסְּבִיבוֹ הָעִוְּרִים וְהַפִּסְּחִים וּבַעֲלֵי הַמּוּמִים, מִן הַבָּתִּים וּמִן הַסִּמְטָאוֹת הַסְּמוּכוֹת וּמִפִּתְחֵי הַמַּרְתְּפִים יָצְאוּ עִוְרִים בְּעַיִן אַחַת וּמְצֹרָעִים מְכֻסֵּי פְּצָעִים, כֻּלָּם מְיַלְלִים וְנוֹהֲמִים וְצוֹרְחִים, כֻּלָּם צוֹלְעִים וְנֶחְפָּזִים לְצַד הָאוֹר וּמִתְגַּלְגְּלִים דֶּרֶךְ הָרֶפֶשׁ כְּחִלְזוֹנוֹת לְאַחֵר הַגֶּשֶׁם.

גְרֶנְגּוֹאַר, מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ עַל יְדֵי הַשְּׁלשָׁה, תָּמַהּ לָדַעַת מַה יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, וְהוֹסִיף לָרוּץ בְּתוֹךְ הָעֵדָה כְּשֶׁהוּא מְסַלֵּק לִצְדָדָיו אֶת הַפִּסְּחִים, נִתְקָל בְּבַעֲלֵי הַמּוּמִים וּמְסַבֵּךְ אֶת רַגְלָיו בֵּין הַחִגְרִים, כְּאוֹתוֹ קָצִין אַנְגְּלִי שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עֲרֵמָה שֶׁל סַרְטַנִּיּוֹת.

וְהִנֵּה עָלָה בְּדַעְתּוֹ כִּי טוֹב לוֹ לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו. אֲבָל הוּא אֵחַר מִן הַמּוֹעֵד. כָּל הַגְּיָסוֹת הַלָּלוּ נִתְלַכְּדוּ מֵאֲחוֹרָיו כְּנֵד, וּשְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים הָרִאשׁוֹנִים לָקְחוּ אוֹתוֹ שְׁבִי בִּידֵיהֶם. וְהוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת הָלְאָה, נִדְחָף בְּבַת־אַחַת עַל יְדֵי הַזֶּרֶם הָאֵיתָן וְעַל יְדֵי הַפַּחַד וְעַל יְדֵי סְחַרְחֹרֶת זוֹ שֶׁגָּרְמָה לוֹ לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל כְּמִין חֲלוֹם זְוָעָה.

וְהִנֵּה הִגִּיעַ סוֹף סוֹף עַד לִקְצֵה הָרְחוֹב. אוֹתוֹ רְחוֹב נִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ כִּכָּר רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה כֻּלָּהּ הֲמוֹן אוּרִים הָרוֹעֲדִים בְּתוֹךְ עַרְפִלֵּי לַיְלָה מְרַפְרְפִים. גְרֶנְגּוֹאַר הִשְׂתָּעֵר לָרוּץ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא וְקִוָּה בְּלִבּוֹ, כִּי רַגְלָיו הַקַּלּוֹת תַּעֲזֹרְנָה לוֹ הַפַּעַם וְהוּא יֵחָלֵץ מִידֵי שְׁלשֶׁת שַׁבָּאָיו הַלְּקוּיִם בְּגוּפָם.

“Ondè vas, hombre32?” קְרָא הַפִּסֵּחַ וְהִשְׁלִיךְ לִצְדָדִין אֶת קַבָּיו הַשְּׁנַיִם וְהִתְחִיל רָץ אַחֲרֵי גְרֶנְגּוֹאַר בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת וַחֲזָקוֹת, שֶׁכַּדּוֹמוֹת לָהֶן לֹא רָאֲתָה עוֹד מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב שֶׁל פָּרִיס.

אוֹתוֹ רֶגַע הֵטִיל בַּעַל הָמוּם, שֶׁעָמַד עַכְשָׁו הָכֵן עַל רַגְלָיו, אֶת לֶפֶס הַבַּרְזֶל שֶׁבְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ גְרֶנְגּוֹאַר, אַף הָעִוֵּר הִבִּיט עַכְשָׁו בִּפְנֵי גְרֶנְגּוֹאַר בְּעֵינַיִם יוֹרוֹת בְּרָקִים.

“אֵיפֹה זֶה אָנֹכִי?” שָׁאַל הַפַּיְטָן אֲחוּז הַזְּוָעָה.

“בַּחֲצַר הַפְּלָאִים33,” עָנְתָה דְמוּת רְבִיעִית שֶׁנִּסְפְּחָה עַל שָׁלשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת.

“בְּחַיַּי,” הִפְטִיר גְרֶנְגּוֹאַר, “רוֹאֶה אֲנִי כָּאן אֶת הָעִוְרִים שְׁלֵמִים בְּעֵינֵיהֶם וְאֶת הַפִּסְּחִים שְׁלֵמִים בְּרַגְלֵיהֶם, וְאוּלָם הֵיכָן הוּא רוֹפְאָם שֶׁל אֵלֶּה?”

לְקוֹלוֹ הִשְׁמִיעוּ מְלַוָּיו צְחוֹק גָּדוֹל וְאָיֹם.

הַפַּיְטָן הַמִּסְכֵּן הֵעִיף עֵינָיו מִסָּבִיב. הוּא נִמְצָא בֶּאֱמֶת בַּחֲצַר פְּלָאִים נוֹרָאָה, מָקוֹם אֲשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ לֹא דָרְכָה בּוֹ מֵעוֹלָם רַגְלוֹ שֶׁל אִישׁ יָשָׁר; בְּתוֹךְ מַעְגַּל קְסָמִים, שֶׁהָיָה בּוֹלֵעַ אֶת שַׁמָּשָׁיו שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן וְאֶת אִישׁ הַבַּלֶּשֶׁת אִלּוּ הֵעֵזּוּ הַלָּלוּ לְבוֹא לְכָאן; בְּתוֹךְ עִיר הַגַּנָּבִים; בִּמְקוֹם הַקָּלוֹן שֶׁל פָּרִיס; בְּבֵית הַשְּׁפָכִין, מָקוֹם אֲשֶׁר מִקִּרְבּוֹ יָצָא מִדֵּי בֹּקֶר בְּבֹקֶר הַנַּחְשׁוֹל הַגָּדוֹל שֶׁל פּוֹשְׁעִים וְקַבְּצָנִים וְרֵיקִים לְמַעַן הִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל עִיר הַבִּירָה, וְאֵלָיו הָיָה שָׁב הַנַּחְשׁוֹל הַזֶּה עֶרֶב עֶרֶב, בַּהֲפִיצוֹ סְבִיבוֹ רוּחַ דֶּבֶר; כָּאן הָיְתָה כַּוֶּרֶת עֲצוּמָה, שֶׁלְּתוֹכָהּ זָרְמוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב כָּל דְּבוֹרֵי הַבַּטָּלָה שֶׁל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית כְּשֶׁהֵם עֲמוּסִים שָׁלָל; זֶה הָיָה בֵּית־חוֹלִים מְסֻכָּן שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִקְלָט לַצּוֹעֲנִי, לַנָּזִיר שֶׁבָּרַח וְלַסְּטוּדֶנְט שֶׁהִשְׁחִית אֶת דַּרְכּוֹ; שָׁם מָצְאוּ לָהֶם מִשְׁכָּן הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים שֶׁל כָּל הָעַמִּים: בְּנֵי סְפָרַד וְאִיטַלְיָה וְאַשְׁכְּנַז, אַף שָׁם נִפְגְּשׁוּ אַנְשֵׁי כָּל הַדָּתוֹת: יְהוּדִים, נוֹצְרִים, מֻשְׂלֶמִים וְעוֹבְדַי אֱלִילִים, כָּל אֵלֶּה מְזַיְּפֵי פְּצָעִים, הַפּוֹשְׁטִים יָד בַּיּוֹם וְנֶהְפָּכִים לִמְרַצְּחִים בַּלֵּילוֹת; – בְּקִצּוּר, זֶה הָיָה חֲדַר הַבְּגָדִים הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִתְלַבְּשִׁים וּמִתְפַּשְּׁטִים חֲלִיפוֹת כָּל אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּתְּקוּפָה הַהִיא בַּחִזָּיוֹן וְשִׂחֲקוּ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל פָּרִיס אֶת מִשְׂחַק הַגַּנָּבִים וְהַזּוֹנוֹת וְהָרוֹצְחִים.

כִּכָּר זוֹ הָיְתָה רַחֲבַת יָדַיִם, צַלְעוֹתֶיהָ לֹא־יְשָׁרוֹת וּמַרְצַפְתָּהּ גְּרוּעָה, כְּדֶרֶךְ כָּל כִּכָּר בְּפָרִיס הָעַתִּיקָה. פֹּה וָשָׁם נִרְאָה חַלּוֹן מוּאָר וְעַל יָדוֹ רָחֲשׁוּ בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת. הַלָּלוּ לֹא פָּסְקוּ מִבּוֹא וּמִצֵּאת וּמֵהַרְבּוֹת צְעָקָה וָרָעַשׁ. נִשְׁמְעוּ תְּשׁוּאוֹת צְחוֹק, בְּכִי יְלָדִים, קוֹלוֹת נָשִׁים. יְדֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם הַכֵּהִים שֶׁל הֲמוֹן הָעָם הַזֶּה הֵטִילוּ אֶת צִלְלֵיהֶם אֶל קְצֵה הַכִּכָּר הַמּוּאָרָה מֵרָחוֹק וְתֵאֲרוּ צוּרוֹת מַאֲלִיפוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַד מְאֹד. עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּמָקוֹם שֶׁבָּבוּאַת הָאוֹר נִתְכַּנְּסָה לְתוֹךְ צְלָלִים רְחָבִים וּמְטֻשְׁטְשֵׁי צוּרָה, חָלַף פְּעָמִים כֶּלֶב שֶׁדְּמוּתוֹ הָיְתָה כִּדְמוּת אָדָם, וּלְהֵפֶךְ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁנִּטַּשְׁטְשׁוּ כָּאן הַגְּבוּלִים בֵּין גֶּזַע לְגֶזַע וּבֵין מִין לְמִין, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בְּיוֹם הַכֶּסֶא שֶׁל הַמְכַשֵּׁפוֹת. גְּבָרִים, נָשִׁים, חַיּוֹת, גִּיל, מִין, בְּרִיאוּת־גּוּף, מַחֲלָה – כָּל אֵלֶּה הָיוּ כִּבְיָכֹל רְכוּשׁ מְשֻׁתָּף לָעָם הַזֶּה; הַכֹּל הִתְרוֹצֵץ בְּעִרְבּוּבְיָה, זֶה בְּצַד זֶה וְאֶחָד עַל גַּב שֵׁנִי; כָּל אֶחָד שִׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּכָל דָּבָר.

לְאוֹרָהּ הָרוֹעֵד וְהַנִּזְעָם שֶׁל הָאֵשׁ הָיָה גְרֶנְגּוֹאַר, לַמְרוֹת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, יָכֹל לִרְאוֹת מִסָּבִיב אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַבָּתִּים הָעַתִּיקִים וְהַמְּאוּסִים, אֲשֶׁר בְּקִירוֹתֵיהֶם הַפּוֹנִים אֶל הַכִּכָּר – קִירוֹת מְכֻרְסָמִים, רְעוּעִים וּנְמוּכֵי קוֹמָה – הִבְהִיק פֹּה וָשָׁם חוֹר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, וְהֵם עַצְמָם, הַבָּתִּים הָאֵלֶּה, נִרְאוּ בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּחֶבֶר נָשִׁים זְקֵנוֹת הַנִּצָּבוֹת בְּמַעְגָּל, אֲיֻמּוֹת וְנִזְעָמוֹת לְפִי צוּרָתָן, וְהֵן קוֹרְצוֹת אֶת עֵינֵיהֶן אֶל אֲסֵפַת הַמְכַשֵּׁפוֹת הַנֶּעֱרֶכֶת לְרַגְלֵיהֶן.

הוּא רָאָה לְפָנָיו בְּבַת־אַחַת עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ חָדָשׁ, בִּלְתִּי צָפוּי, מְשֻׁנֵּה־צוּרָה, רוֹמֵשׂ, שׁוֹרֵץ וְדוֹמֶה לְדָבָר שֶׁבַּהֲזָיָה.

גְרֶנְגּוֹאַר, שָׁרוּי בִּמְבוּכָה הַמִּתְגַּבֶּרֶת מֵרֶגַע לְרֶגַע, נָתוּן בִּידֵיהֶם שֶׁל שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים כְּמוֹ בִּצְבָת, נִדְהָם מֵהֲמוֹן פַּרְצוּפִים אֲחֵרִים שֶׁהִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב וְהִמְטִירוּ עָלָיו קֶצֶף וּצְרִיחוֹת, – גְרֶנְגּוֹאַר הַמִּסְכֵּן אָסַף אֶת שְׁאֵרִית בִּינָתוֹ וְנִתְכַּוֵּן לְהַעֲלוֹת ְזִכְרוֹנוֹ אִם יוֹם שַׁבָּת הַיּוֹם34, אוּלָם לַשָּׁוְא הוֹגִיעַ אֶת מֹחוֹ; נִפְסֵק חוּט זִכְרוֹנוֹתָיו, שָׁבַת מַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו; וגְרֶנְגּוֹאַר, אֲחוּז סְפֵקוֹת קָשִׁים וּמְפַקְפֵּק בְּמַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת וְאָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת, תָּבַע מֵעַצְמוֹ פִּתְרוֹן לִשְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ: “אִם אֲנִי קַיָּם – הֲמוּכָח מִכָּךְ שֶׁכָּל זֶה הוּא מְצִיאוּת? אִם כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת נִמְצָא – הֲמוּכָח מִכָּךְ שֶׁאֲנִי קַיָּם?”

בְּרֶגַע זֶה נִשְׁמַע מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ קוֹל קוֹרֵא בָּרוּר: “הָבָה נָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ! נִקָּחֵהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ!”

“בְּשֵׁם כָּל הַקְּדוֹשִׁים!” רִטֵּן גְרֶנְגּוֹאַר לְעַצְמוֹ, “סָבוּרְנִי שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא תָּיִשׁ!”

“אֶל הַמֶּלֶךְ! אֶל הַמֶּלֶךְ!” קָרְאוּ קוֹלוֹת רַבִּים.

תְּפָסוּהוּ וּמְשָׁכוּהוּ הָלְאָה, כָּל אֶחָד רָצָה לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶת יָדוֹ. וְאוּלָם שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִידֵי הָאֲחֵרִים כְּשֶׁהֵם צוֹעֲקִים וּמַכְרִיזִים: “לָנוּ הוּא הָאִישׁ הַזֶּה!”

מְעִילוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן, שֶׁהָיָה גָרוּעַ גַּם קֹדֶם, נִתְרַסֵּק לְגַמְרֵי בִּשְׁעַת הַמְּרִיבָה.

מִדֵּי צַעֲדוֹ עַל פְּנֵי הַכִּכָּר הַנּוֹרָאָה נִפְטַר מִן הַסְּחַרְחֹרֶת. לְאַחֵר פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת שָׁבָה אֵלָיו הַרְגָּשַׁת הַמְּצִיאוּת. אֲוִיר הַמָּקוֹם הֶחְכִּים אוֹתוֹ. לְכַתְּחִלָּה עָלֶה מִתּוֹךְ רֹאשׁ הַפַּיְטָן שֶׁלּוֹ – אוֹ, בִּלְשׁוֹן פְּרוֹזָה רְגִילָה, מִתּוֹךְ קֵבָתוֹ הָרֵיקָה – מֵעֵין אֵד אוֹ עֲרָפֶל אֲשֶׁר עָמַד כְּנֵד בֵּינוֹ וּבֵין הָעֲצָמִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְגָרַם לוֹ שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַכֹּל כַּחֲלוֹם תַּעְתּוּעִים וְיִתְפֹּס אֶת כָּל מַרְאֵה עֵינָיו תְּפִיסָה נִמְהָרָה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁוָּה קְבִיעוּת עַל דְּבָרִים, מְעַוָּה אֶת הַדְּמֻיּוֹת, רוֹאֶה אֶת הָעֲצָמִים חֳמָרִים חֳמָרִים, מְגַלָּה בַּמְּצִיאוּת פָּנִים שֶׁל הֲזָיָה וְעוֹשָׂה אֶת הָאֲנָשִׁים רוּחוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. לְאַט לְאַט נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ טָעוּת חוּשִׁים זוֹ, וּבִמְקוֹמָהּ בָּאָה הַכָּרָה מְסֻיֶּמֶת וּמְפַכָּחַת. הַמְּצִיאוּת שָׁבָה וְנִתְגַלְּתָה לוֹ מִסָּבִיב, מָשְׁכָה אֶת עֵינָיו, נִדְחֲקָה לְרַגְלָיו וְהִשְׁמִידָה בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת כָּל מַרְאוֹת הַדִּמְיוֹן הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר שָׁתוּ עָלָיו מִסָּבִיב. הוּא הֻכְרַח סוֹף סוֹף לְהַכִּיר בַּדָּבָר, כִּי רַגְלָיו לֹא תִּדְרֹכְנָה בְּמֵי הַסְטִיקְס35, אֶלָּא בְּמֵי מַדְמֵנָה; כִּי לֹא רוּחוֹת רָעוֹת יִסְחָבוּהוּ אַחֲרֵיהֶן, אֶלָּא גַּנָּבִים; כִּי לֹא נַפְשׁוֹ הִיא כָּאן בְּסַכָּנָה, אֶלָּא חַיָּיו (כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִמְצָא לוֹ אוֹתוֹ סִרְסוּר יְקַר בְּחִינָה הַמְפַשֵּׁר בֵּין שׁוֹדְדִים וּבְנֵי־אָדָם יְשָׁרִים, לֵאמֹר – אַרְנַק הַכֶּסֶף). בְּקִצּוּר, לְאַחֵר שֶׁהוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן מִתּוֹךְ דַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת בְּמִקְצָת בְּהוֹלְלוּת זוֹ שֶׁמִּסָּבִיב, רָאָה וְהִנֵּה חַג הַמְּכַשֵּׁפוֹת נֶהְפַּךְ לִמְעָרַת פָּרִיצִים מְצוּיָה.

אַרְמוֹן הַקְּסָמִים לֹא הָיָה בָּאֱמֶת אֶלָּא מְעָרַת־מַרְזֵחַ, אֲבָל מַרְזֵחַ שֶׁל חַמְסָנִים, מְקוֹם שָׁם נִשְׁפַּךְ גַּם יַיִן וְגַם דָּם.

הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר נִתְגַּלָּה לְעֵינֵי גְרֶנְגּוֹאַר, לְאַחֵר שֶׁהוּבָא לַמָּקוֹם הַנּוֹעָד בִּידֵי מְלַוָּיו הַלְּבוּשִׁים קְרָעִים, לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְעוֹרֵר אֶצְלוֹ שׁוּם רַעְיוֹן פִּיּוּטִי וַאֲפִילּוּ שׁוּם דִּמְיוֹן בִּדְבַר הַתֹּפֶת. זֶה הָיָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ בֵּית מַרְזֵחַ פָּשׁוּט וְנִקְלֶה. לוּלֵא יָדַעְנוּ כִּי אָנוּ עוֹמְדִים בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, אֶפְשָׁר הָיָה לֵאמֹר כִּי גְרֶנְגּוֹאַר נִקְלַע מִתְּקוּפַת מִיכָאֵל אַנְגֶ’לּוֹ לִתְקוּפָתוֹ שֶׁל קָלוֹ.

מִסָּבִיב לִמְדוּרָה גְדוֹלָה, הַמְבֹעֶרֶת עַל אֶבֶן עֲצוּמָה בַּעֲלַת צוּרָה מְעֻגֶּלֶת וְשׁוֹלַחַת אֶת לְשׁוֹנוֹת אִשָּׁהּ מִבֵּין כְּרָעֶיהָ הַמְלֻבָּנוֹת שֶׁל חֲצוּבָה רֵיקָה, עָמְדוּ בְּלִי סֵדֶר כַּמָּה שֻׁלְחָנוֹת אֲכוּלֵי תּוֹלָעִים, שֶׁלֹּא דָּאֲגָה לָהֶם יַד אָדָם לַעֲרֹךְ אוֹתָם לְפִי צַלְעוֹתֵיהֶם הַיְשָׁרוֹת אוֹ לִבְלִי לְגַבְּבָם, לְכָל הַפָּחוֹת, כְּשֶׁהֵם נִתְקָלִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי בִּקְצוֹתֵיהֶם הַבִּלְתִּי שָׁוִים. עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת עָמְדוּ כַּדִים מְלֵאִים יַיִן וְשֵׁכָר, וּמִסָּבִיב לָאֵלֶּה יָשְׁבוּ הַסּוֹבְאִים אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם הֶאֱדִּימוּ מִן הַיַּיִן וּמִן הַלֶּהָבָה. פֹּה יָשַׁב כַּרְסְתָן בַּעַל פָּנִים מְאִירִים וְחִבֵּק בַּחוּרָה גְדוֹלָה שֶׁשִּׁמְּשָׁה לוֹ חֲבֵרָה לַמִּשְׁתֶּה; שֵׁם נִרְאָה חַיָּל מְזֻיָּף, כְּשֶׁהוּא מְגוֹלֵל אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת מֵעַל פִּצְעוֹ הַמְזֻיָּף וּמֵשִׁיב אֶת הַגְּמִישׁוּת לְעֶצֶם הַבֶּרֶךְ הַבְּרִיאָה וְהַחֲזָקָה, שֶׁהָיְתָה מֵחֻתֶּלֶת וּמְקֻשֶּׁרֶת מֵאָז הַבֹּקֶר. וּכְנֶגְדּוֹ עָשָׂה בַּעַל־חֹלִי אֶחָד אֶת רַגְלוֹ לְיוֹם מָחָר, כְּשֶׁהוּא מוֹרֵחַ אוֹתָהּ בִּמְמִירוֹן וּבְדַם הֵפָּר. הַרְחֵק מִכָּאן כִּשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת יָשַׁב אֶחָד עוֹלֵה רֶגֶל, מִתְחַפֵּשׂ בְּכָל בְּגָדָיו הָרְאוּיִם לוֹ, וְשָׁנָה בְּעַל־פֶּה אֶת פִּזְמוֹן הַתְּחִנָּה אֲשֶׁר לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, בְּלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַהַטְעָמָה הַחַדְגּוֹנִית וְאֶת הַפִּזּוּם הַבָּא מִן הָאַף. וּבְמָקוֹם אַחֵר לָמַד גַּנָב צָעִיר לְיָמִים אֶת חֳלִי הַנּוֹפְלִים מִפִּי קַבְּצָן זָקֵן אֶחָד, שֶׁיָּדַע לְהִתְחַפֵּשׂ כְּמֻכֵּה עֲוִית וְהוֹרָה לְתַלְמִידוֹ כֵּיצַד מַעֲלִים קֶצֶף עַל הַשְּׂפָתַיִם עַל יְדֵי חֲתִיכַת בֹּרִית הַשּׂוּמָה בַּפֶּה. סָמוּךְ לָאֵלֶּה הֵסִיר חוֹלֵה הִדְרָקוֹן אֶת צְבִיָּתוֹ וְגָרַם לָהֶן לְאַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ נָשִׁים גַּנָּבוֹת, הַיּוֹשְׁבוֹת אֶל שֻׁלְחָנוֹ וּמְדַיְּנוֹת בִּדְבַר יֶלֶד שֶׁנִּגְנַב עַל יָדָן בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כִּי יֶאֶטְמוּ אֶת חָטְמָן. לְאַחֵר מָאתַיִם שָׁנָה – כְּפִי שֶׁמֵּעִיד סוֹבֵל – “נִרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַנְשֵׁי חֲצַר הַמַּלְכוּת כְּעִנְיָן שֶׁל בְּדִיחָה גְּמוּרָה, שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַמֶּלֶךְ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ חֹמֶר לְמַחֲזֶה הַמְּחוֹלוֹת הַנּוֹעָד לַעֲלוֹת עַל הַבָּמָה לִפְנֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ, זֶה הַמַּחֲזֶה בָּן אַרְבַּע הָעֲלִילוֹת שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם ‘הַלַּיְלָה’ וְהֻצֵּג בְּתֵאַטְרוֹן בֻּרִבּוֹן הַקָּטֹן.” “מֵעוֹלָם,” מוֹסִיף עַל זֶה עֵד רְאִיָּה מִשְּׁנַת 1653, “לֹא רָאִינוּ חֲלִיפוֹת־פִּתְאֹם אֵלֶּה שֶׁבַּחֲצַר הַפְּלָאִים בַּצּוּרָה מֻצְלַחַת יוֹתֵר. בֶּנְסְרַד נָתַן מֵעֵין פֶּתַח דָּבָר בַּחֲרוּזָיו הַנָּאִים לְמַדָּי.”

צְחוֹק וְשִׁירֵי פָּרִיצִים נִשְּׂאוּ וּבָאוּ מִכָּל הָעֲבָרִים. כָּל אֶחָד נָהַג חֻצְפָּה, דִּבֵּר עַזּוּת וְאָלוֹת וְלֹא שָׂם לֵב לְדִבְרֵי חֲבֵרוֹ. הַכַּדִים צִלְצְלוּ וְהוּרְמוּ לִשְׁתִיָּה. וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּרְצוּ מְרִיבוֹת וְהַגְּבִיעִים הַפְּגוּמִים קָרְעוּ אֶת בְּלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הָרִיב.

כֶּלֶב גָּדוֹל, שֶׁיָּשַׁב עַל אֲחוֹרָיו, הִבִּיט לְתוֹךְ הָאֵשׁ. בְּנֶשֶׁף הוֹלְלִים זֶה לֹא חָסְרוּ גַם יְלָדִים. הַנַּעַר הַגָּנוּב בָּכָה וְצָעַק. פִּרְחָח אַחֵר מְסֻרְבֵּל בָּשָׂר, כְּבֶן אַרְבַּע שָׁנִים, יָשַׁב עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ מִדַּי כְּשֶׁרַגְלָיו תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר, נִשְׁעָן עַל שֻׁלְחָן הַמַּגִּיעַ לִמְרוֹם סַנְטְרוֹ וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו אַף הֶגֶה. נַעַר שְׁלִישִׁי לָשׁ בִּזְרִיזוּת בְּאֶצְבָּעוֹ חֲתִיכַת חֵלֶב רַכָּה, זוֹ שֶׁנִּצְטַבְּרָה מִנִּטְפֵי הַנֵּר הַנּוֹטְפִים עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – פָּעוֹט אֶחָד הִתְבּוֹסֵס בְּרֶפֶשׁ כְּשֶׁהוּא מְכֻנָּס כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ קַלַּחַת, מְגָרֵד אֶת קִירוֹתֶיהָ וּמוֹצִיא עַל יְדֵי כָּךְ קוֹל שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא עִלָּפוֹן עַל אוֹתוֹ מְנַגֵּן שֶׁשְּׁמוֹ סְטָדִיבָרְיוֹס.

עַל יַד הָאֵשׁ עָמְדָה חָבִית וְעַל הֶחָבִית יָשַׁב קַבְּצָן אֶחָד. זֶה הָיָה הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ.

הַשְׁלשָׁה, אֲשֶׁר הוֹבִילוּ אֶת גְרֶנְגּוֹאַר, הֵבִיאוּ אֶת שְׁבוּיָם עַד לִפְנֵי הֶחָבִית, וּבְקֶרֶב הַקָּהָל הַפָּרוּעַ נִשְׂתָּרְרָה בִּן־רֶגַע דְּמָמָה; רַק הַיֶּלֶד אֲשֶׁר עִם הַקַּלַּחַת לֹא הִפְסִיק אֶת מִשְׂחָקוֹ.

גְרֶנְגּוֹאַר כָּבַשׁ אֶת נְשִׁימָתוֹ מִפַּחַד וְלֹא הֵרִים עַיִן לְהַבִּיט.

“Hombre, quita tu sombrero36!” אָמַר אֶחָד מִשְּׁלשֶׁת הַפּוֹחֲזִים הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ; עוֹד לֹא הֵבִין גְרֶנְגּוֹאַר מַה זֶה מְדַבֵּר, וְקַבְּצָן אַחֵר מִן הַשְׁלשָׁה הֵסִיר בְּחָזְקָה אֶת הַכּוֹבַע מֵעַל רֹאשׁוֹ. אָמְנָם אוֹתוֹ כּוֹבַע לֹא הָיָה אֶלָּא סְמַרְטוּט עָלוּב, מִכָּל מָקוֹם שִׁמֵּשׁ מָגֵן בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַגֶּשֶׁם. גְרֶנְגּוֹאַר הוֹצִיא אֲנָחָה מִלִּבּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֵלָיו עַכְשָׁו אֶת דְּבָרָיו מִמְּרוֹם הֶחָבִית.

“מִי הוּא הָרֵיקָא הַלָּז?”

גְרֶנְגּוֹאַר נִבְהַל. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מֵעֵין גַּעֲרַת אִיּוּם, הֶעֱלוּ בְּזִכְרוֹנוֹ קוֹל אַחֵר, אוֹתוֹ קוֹל שֶׁפָּתַח הַבֹּקֶר אֶת הָרָעָה לְחֶזְיוֹנוֹ בְּקָרְאוֹ כִּמְפַזֵּם לְתוֹךְ קְהַל הַשּׁוֹמְעִים: “נְדָבָה, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם!”

גְרֶנְגּוֹאַר הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ. הָאִישׁ אֲשֶׁר לְפָנָיו הָיָה בֶּאֱמֶת קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ.

קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, מֻכְתָּר בְּסִמָּנֵי הַמַּלְכוּת, לֹא עָטָה עַכְשָׁו כִּמְעַט כָּל בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת. הַפֶּצַע אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹ הָיָה מְסֻלָּק כְּבָר. הוּא הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מַגְלֵב עָשׂוּי רְצוּעוֹת עוֹר לָבָן, מִסּוּג הַמַּגְלְבִים שֶׁהָיוּ מְצוּיִם בַּיָּמִים הָהֵם בְּיָדִי הַשּׁוֹטְרִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַסֵּדֶר בָּרְחוֹבוֹת, וְהָיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם “הֶחָתוּל בֶּן תֵּשַׁע הַזְּנָבוֹת”. לְרֹאשׁוֹ צָנַף מִצְנֶפֶת פְּאֵר עַתִּיקָה הַמְסֻגֶּרֶת לְמַעְלָה; וְאוּלָם קָשֶׁה הָיָה לְשַׁעֵר מַה זוֹ מְסַמֶּלֶת – אִם מִצְנֶפֶת גַּנָּבִים אוֹ כֶּתֶר מַלְכוּת, שֶׁכֵּן הָיְתָה דּוֹמָה לִשְׁנֵי אֵלֶּה גַם יַחַד.

בֵּין כֹּה וּגְרֶנְגּוֹאַר, בְּלִי שֶׁיֵּדַע אֶת סִבַּת הַדָּבָר, הִתְאוֹשֵׁשׁ בְּמִקְצָת לְאַחֵר שֶׁנִּתְחַוֵּר לוֹ כִּי מַלְכָּהּ שֶׁל חֲצַר הַפְּלָאִים הוּא הַקַּבְּצָן הַמְּנֻוָּל שֶׁל הָאוּלָם הַגָּדוֹל.

“רַבָּנִי…” הִפְטִיר בְּגִמְגּוּם, “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מָרָנִי… אֵיךְ אֲכַנֶּה אֶת כְּבוֹדוֹ?” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר לְבַסּוֹף, לְאַחֵר שֶׁהֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת חוּשִׁים גְּמוּרָה וְלֹא יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

“קְרָא לִי בַּשֵּׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה – אָדוֹן נַעֲלֶה, הוֹד מַלְכוּת אוֹ חָבֵר. וְאוּלָם הָחֵשׁ תָּחִישׁ אֶת דְּבָרֶיךָ! מַה תֹּאמַר לְשֵׁם הֲגָנָתֶךָ?”

“לְשָׁם הֲגָנָתֶךָ?” הִרְהֵר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ, “דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם יָפִים בְּעֵינָי.” וְהוּא עָנָה כִּמְגַמְגֵּם: “אָנֹכִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הַבֹּקֶר…”

“חֵי הַשָּׂטָן וְחֵי פַּרְסוֹתָיו!” נִכְנֵס קְלוֹפֶּן בִּדְבָרָיו, “אֱמֹר אֶת שִׁמְךָ, רֵיקָא, וְלֹא יוֹתֵר! שְׁמָעֵנִי. לִפְנֵי שְׁלשָׁה שַׁלִּיטִים אַדִּירִים אַתָּה עוֹמֵד; הָאֶחָד אָנֹכִי, קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ, הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָרַשׁ אֶת כִּסְאוֹ שֶׁל קוֹאֶסְר הַגָּדוֹל וּמוֹשֵׁל בְּכָל מַמְלֶכֶת הַגַּנָּבִים; הַשֵּׁנִי מַתְיָה הוֹנְגָדִי סְפִּיקָלִי, הַדֻּכַּס שֶׁל מִצְרַיִם וּבוֹהֶמְיָה, הוּא הָאִישׁ צְהוּב הַפָּנִים אֲשֶׁר סְמַרְטוּט עַל רֹאשׁוֹ וְעֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק; וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא גִילְיוֹם רוּסוֹ, הַקֵּיסָר שֶׁל אֶרֶץ הַגָּלִיל, הָאִישׁ הַשָּׁמֵן הַיּוֹשֵׁב שָׁם עִם פִּלַּגְשׁוֹ וְאֵינוֹ שָׂם לֵב לִדְבָרֵינוּ. לִפְנֵי שְׁלָשְׁתֵּנוּ אַתָּה עוֹמֵד לַמִּשְׁפָּט. אֵינְךָ נִמְנֶה עַל הָרַמָּאִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְנַסְתָּ לְתוֹךְ מַמְלֶכֶת הַגַּנָּבִים; הֵפַרְתָּ אֶת חֻקֵּי עִירֵנוּ. עָתִיד אַתָּה לְקַבֵּל עֹנֶשׁ, אִם לֹא תּוֹכִיחַ לָנוּ כִּי הִנְּךָ מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָה, פּוֹשֵׁט יָד אוֹ נִשְׂרָף, כְּלוֹמַר אִישׁ יָשָׁר לְפִי מִנְהַג מְקוֹמֵנוּ, אוֹ כִּי הִנְּךָ גַנָּב, קַבְּצָן אוֹ רַמָּאי. הֲנִמְנֶה אַתָּה עַל אֶחָד מִן הַסּוּגִים הָאֵלֶּה? לַמֵּד זְכוּת עַל עַצְמֶךָ; אֱמֹר מָה אֻמָּנוּתֶךָ!”

“מִצְטַעֵר אָנֹכִי עַל כָּךְ!” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “אֵינֶנִּי רוֹאֶה לְעַצְמִי כָּבוֹד. אֵין אֲנִי אֶלָא הַמְחַבֵּר…”

“דַּי לָנוּ בְּכָךְ,” עָנָה טְרוֹאִיפוּ וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ לִגְרֶנְגּוֹאַר שֶׁיְּכַלֶּה אֶת דְּבָרָיו. “דִּינְךָ לְהִתָּלוֹת עַל עֵץ. דָּבָר פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, רַבּוֹתַי הָאֶזְרָחִים הַיְשָׁרִים! כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים לַאֲנָשֵׁינוּ בִּמְקוֹמְכֶם, כֵּן אָנוּ עוֹשִׂים בִּמְקוֹמֵנוּ לְאַנְשֵׁיכֶם! יְצַרְתֶּם חֹק כְּדֵי לִפְגֹעַ בְּכָל רֵיק וּפוֹחֵז, וְהַלָּז מֵשִׁיב אֶת גְּמוּלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם. אִם קָשֶׁה הוּא הַגְּמוּל – אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לְכָךְ. כַּדַּאי פְּעָמִים לְהַכְנִיס בְּפִי הַתְּלִיָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אֶחָד מִן הַיְשָׁרִים הָאֵלֶּה, זֶה מוֹסִיף כָּבוֹד לָעִנְיָן. וְאַתָּה, יְדִידִי, מַהֵר וְחַלֵּק בֵּין הַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ אֶת הַסְּמַרְטוּטִים אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרֶךָ. אֲנִי אֶתְלֶה אוֹתְךָ כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת אֲנָשֵׁינוּ, וְאַתָּה חַלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת כַּסְפְּךָ לְמַעַן יָרִימוּ כּוֹס לְחַיֶּיךָ. וְאִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַמַּהְבִּילִים, לֵךְ וְתִמְצָא שָׁם בְּמַכְתֵּשׁ הָעֵץ פֶּסֶל אֶבֶן נָאֶה מְאֹד, וְהוּא הָאֵל אֲשֶׁר גָּנַבְנוּ לָנוּ בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא סֶן־פְּיֶר אוֹ־בֶּף. קָצַבְתִּי לְךָ אַרְבָּעָה רְגָעִים, לְמַעַן תָּשִׁיב לוֹ אֶת נַפְשֶׁךָ.”

הַנְּאוּם הָיָה נוֹרָא וְאָיֹם.

“יָפֶה דִבַּרְתָּ, בְּחַיֵּי נַפְשִׁי! קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ יוֹדֵעַ לִדְרֹשׁ כְּאוֹתוֹ אָב קָדוֹשׁ שֶׁשְּׁמוֹ אַפִּיפְיוֹר,” קָרָא הַקֵּיסָר שֶׁל אֶרֶץ הַגָּלִיל וְשָׁבַר אֶת כַּדּוֹ, כְּדֵי לִתְמֹךְ בַּשְּׁבָרִים אֶת הַשֻּׁלְחָן.

“אֲדוֹנִים רַבֵּי חֶסֶד, קֵיסָרִי וּמְלָכַי,” פָּתַח גְרֶנְגּוֹאַר מִתּוֹךְ קְרִירוּת רוּחַ (אֵין יוֹדֵעַ כֵּיצַד הִגִּיעַ לִידֵי תֹּקֶף זֶה, אֲבָל הוּא דִבֵּר דְּבָרִים נִמְרָצִים), “אַתֶּם לֹא הוֹאַלְתֶּם לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי. אָנֹכִי פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר, פַּיְטָן לְפִי אֻמָּנוּתִי, וְחִזָּיוֹן אֶחָד שֶׁחִבַּרְתִּי הֻצַּג הַבֹּקֶר עַל הַבָּמָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל הָאַרְמוֹן.”

“אַהּ! מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ!” אָמַר קְלוֹפֶּן. “מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי הָיִיתִי שָׁם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וְאוּלָם הַגַּע בְּעַצְמְךָ, יְדִידִי, וְכִי מִתּוֹךְ שֶׁגָּרַמְתָּ לָנוּ הַבֹּקֶר שִׁעְמוּם אָנוּ מְצֻוִּים לְפַטֵּר אוֹתְךָ הָעֶרֶב מִן הַתְּלִיָּה?”

“דּוֹמֶה שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵי תְּלִיָּה,” הִרְהֵר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ. אַף עַל פִּי כֵן נִסָּה עוֹד תַּחְבּוּלָה אֶחָת. “תָּם אֲנִי וְלֹא אָבִין,” פָּתַח בִּדְבָרִים, “מַדּוּעַ אֵין הַפַּיְטָנִים נֶחְשָׁבִים בִּכְלָל רֵיקִים וּפוֹחֲזִים. אֶזוֹף בְּדוֹרוֹ הָיָה נָע וָנָד; הוֹמֶרוּס הָיָה בְּשַׁעְתּוֹ קַבְּצָן פּוֹשֵׁט יָד; מֶרְקוּרְיוּס הָיָה גַנָּב…”

קְלוֹפֶּן שִׁסַּע אוֹתוֹ בִּדְבָרִים: “דּוֹמֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לַהֲבִיאֵנוּ לִידֵי חֲרָטָה בְּכֹחַ שֶׁל פִּטְפּוּטֵי הָבֶל. מְסֹר אֶת עַצְמְךָ לִתְלִיָּה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים! וְאַל תִּגְרֹם לָנוּ טֹרַח מְרֻבֶּה!”

“סְלִיחָה וּמְחִילָה, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי רַב הַחֶסֶד,” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר בַּהֲגִנּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ עַל חַיָּיו, “כַּדַּאי הַדָּבָר… עוֹד רֶגַע אֶחָד… יוֹאֶל נָא לִשְׁמֹעַ… הֲלֹא יִתְּנוּ לִי לֵאמֹר דָּבָר בְּטֶרֶם יוֹצִיאוּ אֶת דִּינִי לְחוֹבָה…”

וְאָמְנָם דְּבָרָיו הָעֲלוּבִים נִבְלְעוּ בָּרַעַשׁ אֲשֶׁר קָם מִסָּבִיב. הַנַּעַר הַקָּטֹן גֵּרֵד בְּיֶתֶר עֹז אֶת דָּפְנֵי הַקַּלַּחַת, וּסְאַת הַהֲמֻלָּה נִמְלְאָה כְּשֶׁאִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת שָׂמָה עַל הַחֲצוּבָה מַחֲבַת מְלֵאָה שׁוּמָן, וְזוּ הַתְחִילָה שׁוֹרֶקֶת עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ וּמַחֲרִישָׁה אֶת הָאָזְנַיִם כַּצְרִיחוֹת הַלָּלוּ שֶׁל מַחֲנֵה יְלָדִים הָרָצִים בָּרְחוֹב אַחֲרֵי מַסֵּכָה. בֵּין כֹּה וָכֹה וּקְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ פָּנָה רֶגַע אֶחָד אֶל דֻּכַּס מִצְרַיִם וְאֶל קֵיסָר גָּלִיל הֲלוּם הַשִּׁכָּרוֹן, וְהָיָה כְּשׁוֹאֵל עֵצָה מִפִּיהֶם. אַחֲרֵי כֵן קָרָא בְּקוֹל: “הַסּוּ כֻּלְּכֶם!” וְכֵיוָן שֶׁהַקַּלַּחַת וְהַמַּחֲבַת לֹא נִשְׁתַּתְּקוּ אֶלָּא הוֹסִיפוּ לָתֵת אֶת הֶמְיָתָן בְּחַבְרוּתָא, לְפִיכָךְ קָפַץ קְלוֹפֶּן מֵעַל הֶחָבִית, בָּעֵט בַּקַלַּחַת וְטִלְטְלָהּ מִמְּקוֹמָה, אוֹתָהּ וְאֶת הַנַּעַר, הַרְחֵק כַּעֲשָׂרָה צְעָדִים, הֵטִיל בְּעִיטַת רֶגֶל גַּם בַּמַחֲבַת וְגָרַם לְכָךְ שֶׁהַשּׁוּמָן נִשְׁפַּךְ כֻּלּוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, וּלְבַסּוֹף חָזַר וְעָלֶה מִתּוֹךְ הַדְרַת כָּבוֹד עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, בְּלִי שִׂים לֵב אַף בִּמְעַט לְבִכְיוֹ הֶחָנוּק שֶׁל הַיֶּלֶד וְלִתְלוּנָתָהּ הַכְּבוּשָׁה שֶׁל הַזְּקֵנָה, זוֹ שֶׁסְּעֻדַּת הָעֶרֶב שֶׁלָּהּ הִתְנַדְּפָה עַכְשָׁו בָּאֲוִיר בִּדְמוּת שַׁלְהֶבֶת מִתְלַקָּחַת.

טְרוֹאִיפוּ נָתַן אוֹת, וּמִיָּד נִגְּשׁוּ הַדֻּכָּס וְהַקֵּיסָר וְכָל הֲמוֹן הַגַּנָּבִים וְהָרַמָּאִים וְנִתְיַצְּבוּ סְבִיבוֹ בִּדְמוּת חֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, וּגְרֶנְגּוֹאַר, הַכָּפוּת עֲדַיִן בִּידֵי שׁוֹבָיו, עָמַד בַּתָּוֶךְ. לְתוֹךְ חֲצִי עִגּוּל זֶה נִתְכַּנְּסוּ בְּעִרְבּוּבְיָה סְמַרְטוּטִים וּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת, קִשּׁוּטֵי־זוֹל מַבְרִיקִים, מַזְלְגוֹת וְאִתִּים, דְּמֻיּוֹת מִתְנוֹדְדוֹת עַל רַגְלֵיהֶן, זְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת וְאַמִּיצוֹת, פַּרְצוּפִים מְזֹהָמִים, בְּלוּיִם אוֹ מַבִּיעִים בַּהֲמִיּוּת. וּבְקֶרֶב אֻשְׁפִּיזִין אֵלֶּה שֶׁכֻּלָּם מְנֻוָּלִים יָשַׁב קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ עַל כִּסְאוֹ כְּנָשִׂיא בְּמוֹעֲצַת זְקֵנִים, כְּמֶלֶךְ בֵּין נְדִיבֵי עָם. כְּאַפִּיפְיוֹר בַּאֲסֵפַת חַשְׁמַנִּים, וּמַרְאֵהוּ זֶה הָיָה לוֹ, רֵאשִׁית, בִּגְלַל אֲשֶׁר יָשַׁב גָּבֹהַּ מֵעַל כָּל הָעָם, וְשֵׁנִית – בִּגְלַל הַבָּעַת הַגַּאֲוָה, הַפִּרְאִית וְהָאֲיֻמָּה, שֶׁנִּשְׁקְפָה מִתּוֹךְ עֵינָיו הַמַּבְרִיקוֹת וְשֶׁטִּשְׁטְשָׁה בְּמִקְצָת עַל פָּנָיו, פְּנֵי רַמַּאי, אֶת רשֶׁם הַנִּוּוּל. אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמּוֹת אוֹתוֹ לַחֲזִיר־בָּר הַשּׁוֹכֵן בֵּין חֲזִירֵי בָּיִת.

“הַסְכֵּת וּשְׁמַע,” פָּנָה וְאָמַר אֶל גְרֶנְגּוֹאַר וְהֶחֱלִיק תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ בְּיָדוֹ הַנֻּקְשָׁה עַל פְּנֵי סַנְטֵרוֹ מְשֻׁנֵּה הַצּוּרָה, “לֹא אֵדַע כָּל נִמּוּק אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ נְפַטֵּר אוֹתְךָ מִן הַתְּלִיָּה. מִכָּל מָקוֹם אֲנִי רוֹאֶה כִּי אַתָּה מִתְנַגֵּד לְכָךְ; וְאֵין הַדָּבָר תָּמוּהַּ כְּלָל: אַתֶּם, יוֹשְׁבַי קֶרֶת שַׁאֲנַנִּים, אֵינְכֶם רְגִילִים בִּתְלִיָּה. מַגְזִימִים אַתֶּם בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נוֹטִים לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ חֶסֶד, וְיֵשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁיָּכֹל לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְחַלֶּצְךָ מִן הַמֵּצַר. הָרוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ?”

לֹא קָשֶׁה לְשַׁעֵר מַה גָדוֹל הָיָה רשֶׁם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְגַבֵּי גְרֶנְגּוֹאַר, שֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּהוֹלֵךְ לְמִיתָה וְנִתְיָאֵשׁ כִּמְעַט מִן הָרַחֲמִים. הוּא נֶאֱחָז שׁוּב בְּכָל כֹּחוֹ בַּתִּקְוָה הַחֲדָשָׁה.

“אֲנִי מַסְכִּים לְכָךְ, בְּרָצוֹן רַב,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר.

“הֲמוּכָן וּמְזֻמָּן אַתָּה,” הוֹסִיף קְלוֹפֶּן לְדַבֵּר, “לָבוֹא בִּקְהָלָם שֶׁל אֲנְשֵׁי הַפִּגְיוֹן הַקָּטָן?”

“כֵּן הַדָּבָר, הַפִּגְיוֹן הַקָּטָן,” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר.

“וְיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לְהִתְחַבֵּר אֶל חֶבֶר הַסַּיָפִים הַנְּדִיבִים?” הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר.

“אֶל חֶבֶר הַסַּיָפִים הַנְּדִיבִים.”

“וּלְקַבֵּל אֶת מָרוּתָהּ שֶׁל מַלְכוּת הָרַמָּאִים?”

“שֶׁל מַלְכוּת הָרַמָּאִים.”

“וְלִהְיוֹת כְּאַחַד הַפּוֹחֲזִים וְהָרֵיקִים?”

“כְּאַחַד הַפּוֹחֲזִים וְהָרֵיקִים.”

“בְּתָם לֵב?”

“בְּתָם לֵב.”

“וְדַע לְךָ, כִּי בֵּין כָּךְ וָכָךְ סוֹפְךָ לִתְלִיָּה.”

“אִי שָׁמָיִם!” אָמַר הַפַּיְטָן.

“אֶלָּא,” הוֹסִיף קְלוֹפֶּן לְדַבֵּר דְּבָרִים נִמְרָצִים, “תְּלִיָּה זוֹ תְּבוֹאֲךָ לֶעָתִיד לָבוֹא וְתִתְכּוֹנֵן בְּיֶתֶר תִּפְאֶרֶת, עַל חֶשְׁבּוֹן הֵעִיר הַמְהֻלָּלָה פָּרִיס, עַל עַמּוּד עָשׂוּי אֶבֶן וְעַל יְדֵי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים. יֵשׁ בָּזֶה מֵעֵין נֶחָמָה.”

“כִּדְבָרֶיךָ, אֲדוֹנִי,” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר.

“וְעוֹד כַּמָּה טוֹבוֹת אֲחֵרוֹת מֻבְטָחוֹת לָךְ. לְאַחַר שֶׁתִּתְחַבֵּר אֶל חֶבֶר הַסַּיָפִים לֹא תִּצְטָרֵךְ לִדְאֹג לָרֶפֶשׁ וְלָעֲנִיִּים וְלַמָּאוֹר, וַהֲרֵי אֶזְרְחֵי הָעִיר פָּרִיס חַיָּבִים כֻּלָּם בְּעֹל זֶה.”

“יְהִי כָּךְ,” אָמַר הַפַּיְטָן, “אֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן. מְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי לִהְיוֹת רֵיק וּפוֹחֵז, רַמַּאי, אָח לְחֶבֶר הַסַּיָפִים וּלְחֶבֶר הַפִּגְיוֹן הַקָּטָן, וְכָל מַה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים; לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, כִּי גַם קֹדֶם נִמְנֵיתִי בֵּין כָּל אֵלֶּה, שֶׁכֵּן אֲנִי פִּילוֹסוֹף; et nia in philosophia, omnes in philosopho contintntur37, אוֹמֵר הַפִּתְגָּם.”

מִצְחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נֶחֱרַשׁ קְמָטִים.

“וְכִי מִי אָנֹכִי בְּעֵינֶיךָ, יְדִידִי? לָמָה אַתָּה מְצַפְצֵף בְּאָזְנֵינוּ בִּלְשׁוֹן גַּנָּבִים זוֹ שֶׁל יְהוּדֵי הוּנְגַרְיָה? לְשׁוֹן עֵבֶר לֹא יָדַעְתִּי. הָרוֹצֶה לִהְיוֹת שׁוֹדֵד אֵינוֹ מְחֻיָּב לִהְיוֹת יְהוּדִי. אָנֹכִי פָּרַשְׁתִּי כְּבָר מִמְּלֶאכֶת הַגַּנָּבוּת, מָאַסְתִּי בְּכָךְ. עוֹרֵף צַוָּאר – זֹאת מְלַאכְתִּי; גּוֹנֵב־כִּיס – עֵסֶק זֶה בָּזוּי בְּעֵינַי.”

גְרֶנְגּוֹאַר נִסָּה לְהַכְנִיס דִּבְרֵי פִּיּוּס לְתוֹךְ דְּבָרָיו הַנִּמְהָרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הִתקַצֵּף וְהֵחִישׁ מֵרֶגַע לְרֶגַע אֶת שִׂיחוֹ.

“יִסְלַח וְיִמְחַל לִי, אֲדוֹנִי רַב הַחֶסֶד. לֹא דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹן עֵבֶר, כִּי אִם בַּלָּשׁוֹן הָרוֹמָאִית.”

“דַּע לְךָ,” עָנָה קְלוֹפֶּן מִתּוֹךְ סַעֲרַת חֵמָה, “כִּי לֹא מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים אָנֹכִי וְכִי תָּלֹה אֶתְלֶה אוֹתְךָ, יְהוּדִי בֶּן־פִּימָה שֶׁכְּמוֹתֶךָ! דֻּגְמַת תַּגְרָן גּוּץ זֶה שֶׁמֵּאֶרֶץ יְהוּדָה, הֲרֵי הוּא עוֹמֵד כָּעֵת עַל יָדְךָ, וַאֲנִי תִּקְוָה כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים אֶתְלֵהוּ עַל עֵץ. מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַטְבֵּעַ מְזֻיֶּפֶת!”

וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל יְהוּדִי הוּנְגָרִי, עַבְדְּקַן וְגוּץ, זֶה שֶׁנִּטְפַּל קֹדֶם אֶל גְרֶנְגּוֹאַר וּבִקֵשׁ נְדָבָה בַּלָּשׁוֹן הָרוֹמָאִית, וְעַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵבִין שׁוּם לָשׁוֹן אַחֶרֶת, עָמַד וְתָמַהּ עַל הַזַּעַם הַנִּשְׁפָּךְ עָלָיו מִפִּי הַמֶּלֶךְ.

לְבַסּוֹף שָׁכְכָה בְּמִקְצָת חֲמָתוֹ שֶׁל מַר קְלוֹפֶּן.

“רֵיקָא,” פָּנָה בִּדְבָרִים אֶל הַפַּיְטָן שֶׁלָּנוּ, “מַשְׁמַע שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּר אֶל הָרַמָּאִים?”

“בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי,” עָנָה הַפַּיְטָן.

“וְאוּלָם אֵין רָצוֹן עוֹשֶׂה כָּאן הַכֹּל.” אָמַר קְלוֹפֶּן הַזָּעוּם; “כַּוָּנָה טוֹבָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת לְמַעֲשֶׂה וְאֵינָהּ מַנְחִילָה לְבַעֲלָהּ אֶלָּא גַן־עֵדֶן; וּבַנָּדוֹן שֶׁלָּנוּ גַן־עֵדֶן לְבָד וְחֶבֶל הַתְּלִיָּה לְבָד. תֵּדַע שֶׁלֹּא יְסַפְּחוּ אוֹתְךָ אֶל חֶבֶר הַגַּנָּבִים אֶלָּא אִם תּוֹכִיחַ שֶׁאַתָּה רָאוּי לְאוֹתָהּ אִצְטְלָא, וּלְשֵׁם נִסָּיוֹן עָלֶיךָ לִשְׁלֹחַ יָד בִּגְנֵבָה לְתוֹךְ כִּיסֵי הַבֻּבָּה הָעֲשׂוּיָה אֲבָרִים.”

“כִּרְצוֹנֶךָ. שָׁלֹחַ אֶשְׁלַח אֶת יָדִי בִּגְנֵבָה לְתוֹךְ כִּיסֵי הַבֻּבָּה!”

קְלוֹפֶּן נָתַן אוֹת. אֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי הַכַּת יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַמַּעְגָּל וְשָׁבוּ מִיָּד אֶל הַמָּקוֹם. הֵם הֵבִיאוּ שְׁנֵי גָלְמֵי עֵץ שֶׁבִּקְצֵהֶם הַתַּחְתּוֹן נַעֲשׂוּ לָהֶם כַּנִּים וְהָיָה קַל לְהַעֲמִידָם עַל הָאָרֶץ; לְמַעְלָה, מִקְצֵה גֹלֶם אֶחָד לַשֵּׁנִי, הִנִּיחוּ קוֹרָה, וְכָל הַבִּנְיָן נִרְאָה לְבַסּוֹף כִּתְלִיָּה נָאָה וְקַלָּה הָעֲלוּלָה לְהַנִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר, הוֹאִיל וְהִיא נִבְנְתָה כֻּלָּהּ לְנֶגֶד עֵינָיו. לֹא חָסַר בָּהּ שׁוּם דָּבָר, גַּם הַחֶבֶל הָיָה תָּלוּי וְיוֹרֵד מֵעַל הַקּוֹרָה וְנָע אֵילָךְ וְאֵילָךְ כִּמְזֻמָּן לִמְלַאכְתּוֹ.

“מָה יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר?” שָׁאַל גְרֶנְגּוֹאַר אֶת עַצְמוֹ מִתּוֹךְ חֲרָדָה. קִשְׁקוּשׁ מְצִלּוֹת, שֶׁהִגִּיעַ בְּרֶגַע זֶה לְאָזְנָיו, הִשְׁכִּיחַ מִלִּבּוֹ אֶת מְצוּקָתוֹ. זֹאת הָיְתָה בֻּבָּה עֲשׂוּיָה אֲבָרִים שֶׁהֶעֱלוּהָ לִתְלִיָּה בַּחֶבֶל שֶׁעַל צַוָּארָהּ, מִין דַּחְלִיל בִּלְבוּשׁ אָדֹם, הָעֲדוּיָה מְצִלּוֹת אֵין מִסְפָּר, דֵּי שַׁמֵּשׁ עֲדִי לִשְׁלשִׁים פְּרָדִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ קַשְׂטִילְיָה. הֲמוֹן הַמְּצִלּוֹת הָאֵלֶּה לֹא חָדְלוּ מִצַּלְצֵל כָּל זְמַן שֶׁהִתְנוֹדֵד הַחֶבֶל, אֲבָל הֵם הָיוּ מִשְׁתַּתְּקִים וְהוֹלְכִים וְנֶאֶלְמוּ לְבַסּוֹף לְגַמְרֵי לְאַחַר שֶׁהַבֻּבָּה קָפְאָה לְלֹא תְּנוּעָה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל חֹק הַמְטֻלְטֶלֶת. זֶה הַחֹק אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מִן הָעוֹלָם אֶת שְׁעוֹנֵי הַמַּיִם וְהַחוֹל.

עַכְשָׁו רָמַז קְלוֹפֶּן לִגְרֶנְגּוֹאַר עַל הַכִּסֵּא הַמִּתְנוֹדֵד שֶׁעָמַד מִתַּחַת לַבֻּבָּה.

“עֲלֵה עַל הַכִּסֵּא הַזֶּה!”

“אִי שָׁמָיִם!” הֶחֱזִיר גְרֶנְגּוֹאַר, “הֲלֹא אֶשְׁבֹּר אֶת מַפְרַקְתִּי. הַכִּסֵּא הַזֶּה צוֹלֵעַ כְּזוּג חֲרוּזָיו שֶׁל רְטִיאַל38; אַחַת מִכְּרָעָיו הִיא בִּבְחִינַת אֶכְּסָמֶטֶר וְהַשְּׁנִיָּה בִּבְחִינַת פֶּנְטָמֶטֶר.”

“עֲלֵה עַל הַכִּסֵּא!” חָזַר קְלוֹפֶּן עַל דְּבָרָיו.

גְרֶנְגּוֹאַר עָלָה עַל הַכִּסֵּא; אֲבָל לֹא מָצָא אֶת נְקֻּדַּת הַכֹּבֶד שֶׁלּוֹ אֶלָּא לְאַחֵר שֶׁהֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי שִׁוּוּי מִשְׁקָל עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הָרֹאשׁ וְהַיָּדָיִם.

“וְעַכְשָׁו,” הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר, “כְּרֹךְ אֶת כַּף רַגְלְךָ הַיְמָנִית מִסָּבִיב לְעֶצֶם הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית וְהִתְרוֹמֵם עַל קָצֶהָ שֶׁל רֶגֶל זוֹ.”

“אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “הוּא גוֹזֵר עָלַי אֵפוֹא רִסּוּק אֲבָרִים?”

קְלוֹפֶּן נִעֲנַע רֹאשׁוֹ כְּזוֹעֵף.

“שְׁמַע נָא, יְדִידִי, אַתָּה מַרְבֶּה שִׂיחָה לְבַטָּלָה. הָבָה אָגִּידָה לְךָ בְּקִצּוּר אֵת אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. הִתְרוֹמֵם עַל קְצֵה רַגְלְךָ, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ; וְכָךְ תַּגִּיעַ עַד לְכִיסָהּ שֶׁל הַבֻּבָּה; תִּבְדֹּק אֶת הַכִּיס; תּוֹצִיא מִשָּׁם אַרְנָק מָלֵא כֶּסֶף; וְאִם גָּמַרְתָּ אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְאַף אַחַת מִן הַמְּצִלּוֹת לֹא הִשְׁמִיעָה אֶת קוֹלָהּ – הִצְלַחְתָּ לַעֲשׂוֹת; אָז יִקָּרֵא לְךָ רֵיק וּפוֹחֵז. וְלֹא נִצְטָרֵךְ אֶלָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתְךָ בְּמַהֲלֻמוֹת בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים.”

“חֵי הַשָּׂטָן! מִן הַנִּמְנָע שֶׁאֶעֱמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר. “וְאִם אָבִיא אֶת הַמְּצִלּוֹת לִידֵי צִלְצוּל?”

“אָז יַעֲלוּךָ לִתְלִיָּה. וְכִי הֲבִינוֹתָ?”

“אֵין מֹחִי תּוֹפֵס אֵת כָּל זֶה,” הֶחֱזִיר גְרֶנְגּוֹאַר.

“שְׁמָעֵנִי וְאַגִּידָה לְךָ עוֹד פָּעַם. עָלֶיךָ לִבְדֹּק אֶת כִּיס הַבֻּבָּה וּלְהוֹצִיא אֶת אַרְנַק הַכֶּסֶף; אִם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה תַּשְׁמִיעַ אֶת קוֹלָהּ אֲפִילוּ מְצִלָּה אַחַת – אַתָּה הוֹלֵךְ לִתְלִיָּה. וְכִי הֲבִינוֹתָ?”

“עַכְשָׁו הֲבִינוֹתִי,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר. “וּמָה עוֹד?”

“וְאִם יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לָקַחַת אֶת הָאַרְנָק וְהַמְּצִלּוֹת לֹא תְּצַלְצֵלְנָה – אָז תִּהְיֶה כְּאַחַד הָרַמָּאִים וּבְמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנַת יָמִים תְּקַבֵּל מִידֵי הַחַבְרַיָּה מַכּוֹת הֲגוּנוֹת. סָבוּרְנִי שֶׁהִשַּׂגְתָּ עַכְשָׁו אֶת דְּבָרַי?”

“לֹא, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, עֲדַיִן לֹא תָּפַסְתִּי אֶת הָעִנְיָן כַּהֲלָכָה. וְכִי אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת תֵּצֵא לִי מִזֶּה? מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת – אוֹ תְּלִיָּה אוֹ מַכּוֹת.”

“וְכִי מְעַט לְךָ,” הֶחֱזִיר קְלוֹפֶּן, “שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לִהְיוֹת כְּאַחַד הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים וּכְאַחַד הָרַמָּאִים? וּכְשֶׁנְּחַנֵּךְ אוֹתְךָ בְּמַכּוֹת הֲרֵי לֹא נַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר אֶלָּא לְטוֹבָתֶךָ, כְּדֵי לְהַקְנוֹת לְךָ הֶרְגֵּל.”

“אֲנִי מוֹדֶה מִקֶּרֶב לֵב,” עָנָה הַפַּיְטָן.

“מַהֵר, הָחִישָׁה אֶת מַעֲשֶׂיךָ,” אָמַר הַמֶּלֶךְ וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ עַל הֶחָבִית עַד שֶׁזּוֹ הִשְׁמִיעָה קוֹל כְּתֹף שֶׁל תֻּרְכִּים. “פְּנֵה לְךָ וּבְדֹק אֶת הַבֻּבָּה וּמַהֵר לִגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה. וַאֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, כִּי אִם אֶשְׁמַע קוֹל צִלְצוּל מִפִּי מְצִלָּה אַחַת, אַעֲלֶה אוֹתְךָ לִתְלִיָּה בִּמְקוֹם הַבֻּבָּה.”

הָרַמָּאִים מָחֲאוּ כַּף לִקְלוֹפֶּן וְנִצְטַפְּפוּ בְּמַעְגָּל מִסָּבִיב לַתְּלִיָּה כְּשֶׁהֵם צוֹחֲקִים צְחוֹק לְלֹא חֶמְלָה, וְלַמַּחֲזֶה הַזֶּה הֶעֱלָה גְרֶנְגּוֹאַר בְּדַעְתּוֹ כִּי הוּא מְשַׁמֵּשׁ לַחַבְרַיָּה מָקוֹר שֶׁל שַׁעֲשׁוּעִים רַבִּים יוֹתֵר מִדַּי, וְדָבָר זֶה עָלוּל לְהָמִיט עָלָיו רָעָה גְדוֹלָה. הוּא נִתְיָאֵשׁ אֵפוֹא מִכָּל תִּקְוָה, חוּץ מִתִּקְוָה קְלוּשָׁה אַחַת, לֵאמֹר, כִּי תַּעֲמֹד לוֹ הַצְלָחָה בַּמְּלָאכָה הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר נִטַּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת; הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּסָּיוֹן, אֶלָּא שֵׁקֹּדֶם לָזֶה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה חַמָּה אֶל הַבֻּבָּה הָעוֹמֶדֶת לִהְיוֹת שְׁדוּדָה וְהָעֲלוּלָה בְּוַדַּאי לְהִתְרַגֵּשׁ בְּיֶתֶר קַלּוּת מֵאֲשֶׁר לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרַמָּאִים. מְצִלּוֹת אֵלּוּ לְאֵין מִסְפָּר, עַל עִנְבְּלֵיהֶן הַקְּטַנִּים הָעֲשׂוּיִם נְחשֶׁת, נִרְאוּ לוֹ כַּהֲמוֹן פִּיּוֹת פְּעוּרִים שֶׁל פְּתָנִים הַמּוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לַעֲקֹץ וְלִלְחשׁ.

“אֲבוֹי,” מִלְמֵל גְרֶנְגּוֹאַר לְנַפְשׁוֹ, “וְכִי יִתָּכֵן שֶׁחַיַּי תְּלוּיִם בִּתְנוּדָה קַלָּה שֶׁל אַחַת הַמְּצִלּוֹת הַזְּעִירוֹת הַלָּלוּ? הָהּ!” הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּפָרְשׂוֹ אֶת כַּפָּיו, “כְּבשְׁנָה אֶת קוֹלְכֶן, מְצִלּוֹת, מִנְעוּ עַצְמְכֶם מִצִּלְצוּל, זוּגוֹת!”

וְהוּא נִסָּה עוֹד דָּבָר אַחֲרוֹן אֶל טְרוֹאִיפוּ.

“וְשֶׁמָּא תְּנַשֵּׁב רוּחַ לְפֶתַע פִּתְאֹם?” פָּנָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה.

“אָז יַעֲלוּךָ לִתְלִיָּה,” עָנָה הַלָּז בְּלִי כָּל פִּקְפּוּק.

וּכְשֶׁרָאָה גְרֶנְגּוֹאַר כִּי אֵין לִדְחוֹת אֶת הַדָּבָר וְאֵין לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנּוּ, אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ; הוּא כָּרַךְ רֶגֶל יְמָנִית מִסָּבִיב לְרֶגֶל שְׂמָאלִית, הִתְרוֹמֵם עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ… וְאוּלָם אַךְ נָגַע בַּבֻּבָּה וְכָל גּוּפוֹ, שֶׁלֹּא עָמַד אֶלָּא עַל רֶגֶל אַחַת, הִתְחִיל נָע וְזָע עַל גַּבֵּי הַכִּסֵּא; הוּא נִסָּה בְּלִי מֵשִׂים לְהִשָׁעֵן עַל הַבֻּבָּה, וְאוֹתוֹ רֶגַע נִטַּל מִמֶּנּוּ שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל וְהוּא נָפַל עַל הָאָרֶץ בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, נִדְהָם כֻּלּוֹ מִקּוֹל צִלְצוּלָם הַנּוֹרָא שֶׁל הֲמוֹן מְצִלּוֹת הַבֻּבָּה; וְאַף זוֹ נִרְתְּעָה לְמַגַּע יָדוֹ, נִתְהַפְּכָה מִתְּחִלָּה כְּדֵי סִבּוּב שָׁלֵם וְהִתְחִילָה אַחֲרֵי כֵן מִתְנוֹדֶדֶת בִּגְאוֹנָה בֵּין שְׁנֵי גָלְמֵי הָעֵץ.

“לַאֲבַדּוֹן!” צָעַק גְרֶנְגּוֹאַר בְּנָפְלוֹ, נִשְׁתַּטַּח כְּמֵת עַל הָאָרֶץ וּפָנָיו כְּלַפֵּי מָטָּה.

תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ קָלְטָה אָזְנוֹ אֶת צִלְצוּל הַזּוּגוֹת הַנּוֹרָא וְאֶת צְחוֹק הַזָּדוֹן אֲשֶׁר לָרַמָּאִים, וְעַל כָּל אֵלֶּה הֵרִיעַ בְּאָזְנוֹ קוֹלוֹ שֶׁל טְרוֹאִיפוּ אֲשֶׁר קָרָא:

“קְחוּ אֶת בַּר־נַשׁ זֶה וְהַעֲלוּהוּ בְּלִי שְׁהוּת לִתְלִיָּה.”

גְרֶנְגּוֹאַר קָם עַל רַגְלָיו. הַבֻּבָּה סֻלְּקָה כְּבָר מָעַל הַקּוֹרָה, כְּדֵי לְפַנוֹת לוֹ מָקוֹם.

גַּנָּבִים הִכְרִיחוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה עַל הַכִּסֵּא.

קְלוֹפֶּן נִגַּשׁ אֵלָיו, כָּרַך לוֹ אֶת הַחֶבֶל מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ וְטֶפַח לוֹ עַל שִׁכְמוֹ: “הֱיֵה שָׁלוֹם, יְדִידִי. אִלּוּ גַם הָיִיתָ אַפִּיפְיוֹר שֶׁל רוֹמָא לֹא הָיִיתָ נִצָּל עַכְשָׁו מִכַּף הַתְּלִיָּה.”

גְרֶנְגּוֹאַר רָצָה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְלֹא הֶעֱלָה אֶת תְּחִנָּתוֹ עַל שְׂפָתָיו. הוּא הֵעִיף אֶת עֵינָיו מִסָּבִיב; אֲבָל כָּל תִּקְוָה לֹא נִשְׁקְפָה לוֹ מֵעֲבָרִים: כֻּלָּם צָחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתּוֹ.

“בֶּלְוִין דֶּה־לֶטוֹאַל,” קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאִישׁ מִדָּה אֶחָד מִן הָרַמָּאִים שֶׁיָּצָא בְּרֶגַע זֶה מִתּוֹךְ הַקָּהָל, “טַפֵּס וַעֲלֵה עַל הַקּוֹרָה.”

בֶּלְוִין דֶּה־לֶטוֹאַל הִתְחִיל מְטַפֵּס בִּזְרִיזוּת בַּקוֹרָה, וְלֹא עָבַר רֶגַע אֶחָד עַד שֶׁגְּרֶנְגּוֹאַר הֵרִים אֶת עֵינָיו וְנִזְדַּעֲזַע לִרְאוֹת אֶת הַלָּז רָכוּב מֵעַל לְרֹאשׁוֹ.

“וְעַכְשָׁו,” הוֹסִיף קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ לְצַוּוֹת, “מִיָּד כְּשֶׁאַכֶּה כַּף אֶל כַּף תָּקוּם אַתָּה, אַנְדְּרִי לֶה־רוּג', וְתַהֲפֹךְ אֶת הַכִּסֵּא עַל יְדֵי בְּעִיטַת רֶגֶל; אַתָּה, פְרַנְס שַׁנְט־פְּרוּן, תִּתְלֶה אֶת עַצְמְךָ בְּרַגְלָיו שֶׁל הַנָּבָל, וְאַתָּה, בֶּלְוִין, תָּטִיל אֶת עַצְמְךָ עַל כְּתֵפָיו, וּרְאוּ שֶׁתַּתְחִילוּ כֻּלְּכֶם בְּבַת־אַחַת,הַשְּׁמַעְתֶּם?”

פַּלָצוּת אָחֲזָה אֶת גְרֶנְגּוֹאַר.

“הֲמוּכָנִים אַתֶּם לְהַתְחִיל בַּדָּבָר?” קָרָא קְלוֹפֶּן טְרוֹאִיפוּ אֶל שְׁלשֶׁת הָרַמָּאִים שֶׁעָמְדוּ לְהִתְנַפֵּל בְּלִי שְׁהוּת עַל גְרֶנְגּוֹאַר. הַפַּיְטָן הַמִּסְכֵּן שֶׁלָּנוּ הָיָה שָׁרוּי בְּצִפִּיָּה נוֹרָאָה, וְאוּלָם קְלוֹפֶּן הַשַּׁאֲנָן גָּרַף אוֹתוֹ רֶגַע בִּקְצֵה רַגְלוֹ שָׂרִיגֵי עֵץ־גֶּפֶן וֶהֱטִילָם לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה. “הֲמוּכָנִים אַתֶּם לְהַתְחִיל בַּדָּבָר?” חָזַר עַל דְּבָרָיו וְהֵרִים אֶת יָדָיו כְּדֵי לָתֵת אֶת הָאוֹת. עוֹד רֶגַע וְהַכֹּל תַּם וְנִשְׁלַם. וְאוּלָם הוּא עָמַד שׁוֹהֶה, כְּאִלּוּ עֲבָרוֹ פִּתְאֹם רַעְיוֹן חָדָשׁ. “שְׁהוּ רֶגַע,” אָמַר קְלוֹפֶּן, “הֲרֵי הִסַּחְתִּי מִלִּבִּי דָבָר אֶחָד!… מִנְהָג הוּא אֶצְלֵנוּ, שֶׁכָּל אִישׁ הַיּוֹצֵא לִתְלִיָּה מַכְרִיזִים עָלָיו וְשׁוֹאֲלִים אִם אֵין אִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. יְדִידִי, הֵא לְךָ דֶרֶךְ יְשׁוּעָה אַחֲרוֹנָה! קַח אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים אוֹ צֵא לִתְלִיָּה.”

חֹק צוֹעֲנִים זֶה, כַּמָּה שֶׁיְּהֵא מֻפְלָא בְּעֵינֵי הַקּוֹרֵא, רָשׁוּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לְכָל פְּרָטָיו עַל סֵפֶר הַחֻקִּים הַקַּדְמוֹנִים שֶׁל הָאַנְגְּלִים. הָרוֹצֶה יְעַיֵּן בַּסֵּפֶר “Burington’s Observations”.

גְרֶנְגּוֹאַר הִתְאוֹשֵׁשׁ שׁוּב. בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה לֻקַּח זוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה מִן הַמָּוֶת אַל הַחַיִּים. וְאוּלָם תּוֹחַלְתּוֹ הַחֲדָשָׁה לֹא הָיְתָה אֶלָּא רְפוּיָה בְּעֵינָיו.

“שִׂימוּ לֵב!” קָרָא קְלוֹפֶּן לְאַחֵר שֶׁעָלָה שׁוּב עַל הֶחָבִית, “שִׂימוּ לֵב, נָשִׁים וּבָנוֹת, שֶׁמָּא יֵשׁ בֵּינֵיכֶן אַחַת, וּתְהֵא זוֹ מְכַשֵּׁפָה אוֹ יְלִידַת בֵּיתָהּ שֶׁל מְכַשֵּׁפָה, הָרוֹצָה לְהִנָּשֵׂא לְנָבָל זֶה? שְׁמַעְנָה, קוֹלֶט לַה־שָׁרוֹן וֶאֱלִיזַבֶּט טְרוּבֶן! סִימוֹן יוֹדוּאִין! מָרִי פְּיֶדְבּוּ! טְהוֹן לַה־לוֹנְג‘! בֶּרַרְד פָנוּאֵל! מִיכָאֵל קָנַי! קְלוֹדִין רוּג’ אוֹרֵי! מָטוּרִין גִ’רוֹרוּ! וְאַף אַתְּ, אִיזַבּוֹ לַה־טְיֶרִי! בֹּאנָה כֻּלְּכֶן וְהִסְתַּכֵּלְנָה בַּמְּצִיאָה! בַּעַל בְּלֹא מְחִיר! מִי מִכֶּן רוֹצָה לְקַחְתּוֹ?”

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי בְּמַצָּב עָלוּב זֶה לֹא הָיָה גְרֶנְגּוֹאַר עָלוּל בְּיוֹתֵר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אִשָּׁה. בְּנוֹת הָעֵדָה לֹא הִתְנַפְּלוּ עַל הַמְּצִיאָה. הָאֻמְלָל שָׁמַע בְּאָזְנָיו אֶת תְּשׁוּבוֹתֵיהֶן: “לֹא! לֹא! מוּטָב שֶׁיַּעֲלֶה לִתְלִיָּה וִישַׁמֵּשׁ לָנוּ שַׁעֲשׁוּעִים”. וְאוּלָם שָׁלשׁ נָשִׁים יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקוֹת אֶת גְרֶנְגּוֹאַר. אַחַת מֵאֵלֶּה הָיְתָה אִשָּׁה גְּדוֹלָה בַּעֲלַת פַּרְצוּף מְגֻשָּׁם. זוֹ בָּדְקָה בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת גְּלִימָתוֹ הָעֲלוּבָה שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף. חֲלוּק הַגְּלִימָה הָיָה בָּלוּי עַד בְּלִי דַי וְזָרוּעַ נְקָבִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַחֲבַת עֲשׂוּיָה לִצְלִיַת עַרְמוֹנִים. הַבַּחוּרָה עָקְמָה אֶת פָּנֶיהָ. “אֵין זֶה אֶלָּא סְמַרְטוּט יָשָׁן!” מִלְמְלָה מִתּוֹךְ תַּרְעֹמֶת; וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּנְתָה וְאָמְרָה אֶל גְרֶנְגּוֹאַר: “הַרְאֵנִי אֶת מְעִילֶךָ!”

“מְעִילִי אָבַד וְאֵינֶנּוּ.”

“וְהֵיכָן מִגְבַּעְתֶּךָ?”

“אֶת זוֹ גָזְלוּ מִמֶּנִּי.”

“וּנְעָלֶיךָ?”

“הַלָּלוּ סֻלְיוֹתֵיהֶן נִתְמַזְמְזוּ כִּמְעַט לְגַמְרֵי.”

“וְאַרְנַק הַכָּסֶף?”

“אֲבוֹי!” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר בְּגִמְגּוּם, “אֵין בְּכִיסִי אַף פְּרוּטָה אֶחָת.”

“צֵא אֵפוֹא לִתְלִיָּה, אֵין לִי חֵפֶץ בְּךָ!” אָמְרָה בַּת הַגַּנָּבִים וּפָנְתָה עֹרֶף.

הַשְּׁנִיָּה, קְשִׁישָׁה, שְׁחוֹרַת פָּנִים, מְאוּסָה וּמְכֹעֶרֶת כָּל כָּךְ, שֶׁהָיְתָה לְמוֹפֵת בַּחֲצַר הַפְּלָאִים, הִתְבּוֹנְנָה בִּגְרֶנְגּוֹאַר מִכָּל צַד. וְנִבְהַל כִּמְלָּהַעַט מִדֵּי חָשְׁבוֹ כִּי הוּא עוֹמֵד לִנְפֹּל בְּיָדֶיהָ. וְאוּלָם זוֹ רִטְּנָה לְעַצְמָהּ: “הוּא רָזֶה בְּיוֹתֵר”, וְנִסְתַּלְּקָה מִן הַמָּקוֹם.

הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה נַעֲרָה צְעִירָה, רַעֲנַנָּה לְמַדַּי וְלֹא מְכֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר.

“הַצִּילִינִי!” הִתְחַנֵּן אֵלֶיהָ הַמִּסְכֵּן בְּקוֹל חֲשַׁאי. הִיא הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ רֶגַע אֶחָד בְּחֶמְלָה, אַחֲרֵי כֵן הוֹרִידָה אֶת עֵינֶיהָ, עָמְדָה כִּמְהַסֶּסֶת וְיָדָהּ גִּשְּׁשָׁה עַל פְּנֵי הַשִּׂמְלָה. עֵינָיו נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַנַּעֲרָה; זֹאת הָיְתָה לוֹ שְׁאֵרִית תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה. “לֹא,” הִפְטִירָה לְבַסּוֹף הַבַּחוּרָה, “לֹא! יְרֵאָה אֲנִי שֶׁמָּא אֲקַבֵּל מַהֲלֻמוֹת מִידֵי גִילְיוֹם לוֹנְג’וּ.” וְהִיא חָזְרָה וְנִתְכַּנְסָה לְתוֹךְ הֶהָמוֹן.

“יְדִידִי,” אָמַר קְלוֹפֶּן, “לֹא עָמַד לְךָ מַזָּלֶךָ.”

וּמִיָּד נִזְדַּקֵּף עַל הֶחָבִית: “מִי רוֹצָה בּוֹ?” קָרָא קְלוֹפֶּן כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת קוֹלוֹ כְּקוֹל הַכָּרוֹז בִּשְׁעַת מְכִירָה פֻּמְבִּית וְגוֹרֵם עַל יְדֵי כָּךְ שַׁעֲשׁוּעִים לְכָל הַקָּהָל, “מִי רוֹצָה בּוֹ? אַחַת – שְׁתַּיִם – שָׁלשׁ!” וְתוֹךְ כְּדֵי רֶגַע נִעֲנַע רֹאשׁוֹ לְצַד הַתְּלִיָּה: “זֶה כַּפָּרָתֵנוּ!”

בֶּלְוִין דֶּה־לֶטוֹאַל, אַנְדְּרִי לֶה־רוּג' וּפְרַנְס שַׁנְט־פְּרוּן קָרְבוּ לָגֶשֶׁת אֶל גְרֶנְגּוֹאַר.

בְּרֶגַע זֶה הִקִּיפָה צְעָקָה אֶת מַחֲנֵה הַגַּנָּבִים: “אֶסְמֶרַלְדָּה! אֶסְמֶרַלְדָּה!”

גְרֶנְגּוֹאַר נִתְחַלְחַל וְהִפְנָה אֶת עַצְמוֹ לְצַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם הִגִּיעָה הַצְּעָקָה. וְהִנֵּה נִפְלַג הֶהָמוֹן וּפִנָּה דֶּרֶךְ לִדְמוּת מְאִירָה וְעַלִּיזָה. זֹאת הָיְתָה הַצּוֹעֲנִית.

“אֶסְמֶרַלְדָּה!” חָזַר וְאָמַר גַּם גְרֶנְגּוֹאַר,

וְלַמְרוֹת כָּל בַּלְהוֹת נַפְשׁוֹ הִשְׁתּוֹמֵם עַד מְאֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל מִלָּה מַקְסִימָה זוֹ, שֶׁעוֹרְרָה אוֹתוֹ לִזְכֹּר אֶת מְאֹרְעוֹת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

דּוֹמֶה הָיָה כִּי יְצוּר נִפְלָא זֶה שָׁלַט בִּזְכוּת חִנּוֹ וְיָפְיוֹ גַם בַּחֲצַר הַפְּלָאִים. רַמָּאִים וְגַנָּבוֹת פִּנּוּ דֶּרֶךְ לַצּוֹעֲנִית מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב, וּלְמַרְאֶיהָ עָלְתָה עַל פַּרְצוּפֵיהֶם הַבֶּהֱמִיִּים הַבָּעָה שֶׁל גִּיל.

הִיא הִתְקָרְבָה בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל הַנָּדוֹן. דְּיַ’לִי הַנֶּחְמָדָה הָלְכָה בְּעִקְבוֹתֶיהָ. גְרֶנְגּוֹאַר הָיָה דוֹמֶה לְמֵת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְחָי. הַצּוֹעֲנִית הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ רֶגַע אֶחָד בְּלִי דַבֵּר דָּבָר.

“הֲתֹאמַר לִתְלוֹת אֶת הָאִישׁ הַזֶּה?” אָמְרָה כְּזוֹעֶמֶת אֶל קְלוֹפֶּן.

“כֵּן הַדָּבָר, אֲחוֹתִי,” עָנָה הַמֶּלֶךְ, “אִם לֹא תּוֹאִילִי לָקַחַת אוֹתוֹ לְאִישׁ.”

הִיא מָשְׁכָה אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה מִתּוֹךְ הַעֲוָיַת הִתּוּלִים שֶׁכֻּלָהּ חֵן.

“אֲנִי מַסְכִּימָה לְכָךְ,” אָמְרָה הַצּוֹעֲנִית.

בְּרֶגַע זֶה הֶאֱמִין גְרֶנְגּוֹאַר אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּמְעַט, כִּי מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא רָאָה אֶלָּא חֲלוֹם, וּמַה שֶׁנִּתְרַחֵשׁ עַכְשָׁו לְנֶגֶד עֵינָיו לֹא הָיָה אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ לְאוֹתוֹ חֲלוֹם.

שִׁנּוּי־פִּתְאֹם זֶה הָיָה אָמְנָם נָעִים, אֲבָל נִמְרָץ בִּמְאֹד מְאֹד. הוּסְרָה הָעֲנִיבָה מֵעַל צַוְּארֵי הַפַּיְטָן וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לָרֶדֶת מֵעַל הַשְּׁרַפְרָף. הוּא לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

הַדֻּכָּס שֶׁל מִצְרַיִם הֵבִיא בִּשְׁתִיקָה כַּד שֶׁל חֶרֶס. הַצּוֹעֲנִית מָסְרָה אֶת הַכַּד לִידֵי גְרֶנְגּוֹאַר וְאָמְרָה אֵלָיו: “הַשְׁלִיכֵהוּ לָאָרֶץ.”

הַכַּד נִשְׁבַּר לְאַרְבָּעָה גְזָרִים.

“אָחִי,” אָמַר אַחֲרֵי כֵן הַדֻּכָּס שֶׁל מִצְרַיִם וְהִנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַזּוּג, “זֹאת אִשְׁתֶּךָ; אֲחוֹתִי, זֶה בַּעְלֵךְ. זְמַנְּכֶם אַרְבַּע שָׁנִים. לְכוּ לְשָׁלוֹם.”


ז. לֵיל הַחֲתֻנָּה    🔗

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהַפַּיְטָן שֶׁלָּנוּ נִמְצָא בְּחֶדֶר קָטֹן שֶׁכִּפָּתוֹ מְקֻמֶּרֶת לְפִי הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, וְהוּא נָעוּל כַּהֲלָכָה וּמֻסָּק יָפֶה; הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר גְרֶנְגּוֹאַר יָשַׁב אֵלָיו הֵעִיד בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, כִּי מֻתָּר לְהוֹשִׁיט יָד אֶל אֲרוֹן הַמְּזוֹנוֹת הַקָּטָן, הַתָּלוּי בְּקִרְבַת מָקוֹם, וְלָקַחַת מִכָּל הַבָּא; מִטָּה מֻצַּעַת עָמְדָה מוּכָנָה לִהְיוֹת לוֹ לְמִשְׁכָּב; בַּת דִּירָתוֹ הָיְתָה נַעֲרָה יָפָה. כָּל הַמְּאֹרָע הָיָה מֵעֵין מַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים. וְכִמְעַט שֶׁהָיָה עַכְשָׁו בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁחַי בְּעוֹלַם הָאַגָּדָה; מִזְּמָן לִזְמָן הֵעִיף אֶת עֵינָיו מִסָּבִיב, כְּאִלּוּ רָצָה לִרְאוֹת אִם לֹא נִסְתַּלְּקָה עֲדַיִן מֶרְכֶּבֶת הָאֵשׁ הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים, זוֹ שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתוֹ בְּוַדַּאי מִן הַשְּׁאוֹל אֶל גַּן־הָעֵדֶן. וְיֵשׁ שֶׁהִצְמִיד מִתּוֹךְ הַתְמָדָה אֶת עֵינָיו אֶל הַחוֹרִים שֶׁבִּגְלִימָתוֹ, כְּדֵי לִמְצֹא אֲחִיזָה כָּל־שֶׁהִיא בַּמְּצִיאוּת וּכְדֵי שֶׁהַקַּרְקַע מִתַּחַת רַגְלָיו לֹא יֵלֵךְ לְגַמְרֵי לְטִמְיוֹן. בִּינָתוֹ, הַתּוֹעָה בְּעוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת, לֹא הָיְתָה קְשׁוּרָה אֶלָּא בַּחוּט הַדַּק הַזֶּה.

דּוֹמֶה הָיָה כִּי הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא נָתְנָה עָלָיו כְּלָל אֶת דַּעְתָּהּ. הִיא הָלְכָה הָלֹךְ וָשׁוֹב, גָּרְרָה שְׁרַפְרָף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הִרְבְּתָה פִּטְפּוּט עִם הָעֵז וְעִקְּמָה מִזְּמָן לִזְמָן אֶת פִּיהָ. לְבַסּוֹף נָטְלָה לְעַצְמָהּ מָקוֹם לְיַד הַשֻּׁלְחָן, וּגְרֶנְגּוֹאַר יָכֹל לָזוּן בָּהּ אֶת עֵינָיו כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.

קוֹרֵא נָעִים, יֶלֶד הָיִיתָ גַם אַתָּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁלְּאָשְׁרְךָ אַתָּה עוֹמֵד עֲדַיִן בִּימֵי הַיַּלְדוּת. וְלֹא פַּעַם (וַאֲנִי בִּלִּיתִי בְּכָךְ יָמִים שְׁלֵמִים, וְאֵלֶּה הָיוּ הַיָּפִים בִּימֵי חַיַּי) טִפַּסְתָּ מִשִּׂיחַ אֶל שִׂיחַ עַל שְׂפַת נַחַל שׁוֹקֵק, כְּשֶׁמִּסְּבִיבְךָ יוֹם שֶׁמֶשׁ וְאַתָּה רוֹדֵף אַחֲרֵי יֶלֶק־מַיִם יָפֶה – יָרֹק אוֹ כָּחֹל, הַמְרַחֵף כְּמִשְׁתַּלְשֵׁל עַל כְּנָפָיו הַמְּהִירוֹת וְנוֹגֵעַ בִּקְצֵה כָּל עָנָף וְעָנָף. הֲלֹא תִּזְכֹּר בְּכַמָּה סַקְרָנוּת שֶׁל חִבָּה שָׁלַחְתָּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וְאֶת עֵינֶיךָ אַחֲרֵי מוּקְיוֹן זֶה, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מָעוּף וְזִמְזוּם וַאֲשֶׁר מִדֵּי נָשְׂאוֹ אֶת כַּנְפֵי הָאַרְגָּמָן וְהַתְּכֵלֶת וְאֶת הַגּוּף חֲדַל הַמַּמָשׁוּת הוּא מִתְעַלֵּם כִּמְעַט מִתּוֹךְ מְהִירוּת תְּנוּעָתוֹ. דְּמוּת אַוְרִירִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה מִתְגַּלָּה וְנֶעְלֶמֶת בְּזָהֳרָהּ אַגַּב רִשְׁרוּשׁ כְּנָפַיִם, נִרְאֲתָה לְךָ כִּיצִיר דִּמְיוֹן, כִּדְבַר חֲלוֹם שֶׁאֵין לִתְפֹּשׂ אוֹתוֹ וְאֵין לִתְלוֹת בּוֹ עָיִן. וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁיֶּלֶק־הַמַּיִם יָרַד סוֹף סוֹף לָשֶׁבֶת עַל גִּבְעוֹל שֶׁל סוּף וְאַתָּה הִסְתַּכַּלְתָּ מִתּוֹךְ נְשִׁימָה עֲצוּרָה בִּכְנָפָיו הַשְּׁלוּחוֹת וְהַזְּכוּכוֹת, בְּגוּפוֹ הַמָּאֳרָךְ אֲשֶׁר צִבְעוֹ כְּעֵין הַזִּגּוּג וּבִשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת הַגָּבִישׁ – הַאִם לֹא חָשַׁבְתָּ אָז מִתּוֹךְ פַּחַד וְתִמָּהוֹן, כִּי עוֹד מְעַט וְהַיְּצוּר הָרַךְ הַזֶּה יִתְעוֹפֵף לוֹ כְּצֵל וְכַחֲלוֹם? זְכֹר אֶת כָּל הָרְשָׁמִים הָאֵלֶּה וְיָדַעְתָּ בָּרוּר מְאֹד מָה הִרְגִּישׁ גְרֶנְגּוֹאַר מִדֵּי רְאוֹתוֹ אֶת אֶסְמֶרַלְדָּה בִּדְמוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, אוֹתָהּ אֶסְמֶרַלְדָּה שֶׁלֹּא נִתְגַלְּתָה לוֹ קֹדֶם אֶלָּא מִתּוֹךְ עִרְבּוּבְיָה שֶׁל רִקּוּדִים וְזִמְרָה וְקוֹלוֹת הֲמֻלָּה.

הוּא נִתְכַּנֵּס יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹתָיו, וּבְשָׁלְחוֹ אַחֲרֶיהָ מֶבָּט חוֹלֵף הָיָה אוֹמֵר אֶל נַפְשׁוֹ: "זֹאת הִיא אֵפוֹא ‘אֶסְמֶרַלְדָּה’! בַּת שָׁמָיִם! רַקְדָנִית מִבְּנוֹת הָרְחוֹב! נִשְׂגָּבָה וְדַלָּה כְּאֶחָת! הִיא שֶׁהֵבִיאָה הַבֹּקֶר כִּלָיוֹן חָרוּץ עַל חֶזְיוֹנִי, וְהִיא שֶׁהִצִּילָה הָעֶרֶב אֶת חַיָּי. הִיא לִי הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית, הִיא לִי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל!… אִשָּׁה נֶחְמָדָה הִיא זוֹ, בֶּאֱמוּנָה. וַדַּאי שֶׁנִּמְשְׁכָה אַחֲרַי בְּאַהֲבָה רַבָּה, כִּי לוּלֵא זֶה לֹא בָּחֲרָה בִּי עַכְשָׁו. “רְאֵה זֶה מָצָאתִי,” הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ וְהִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁשָּׁב פִּתְאֹם אֶל הָאֱמֶת הַטְּבוּעָה בְּאָפְיוֹ וּבִתְפִיסַת עוֹלָמוֹ, “כִּי לְקַחְתִּיהָ לִי לְאִשָּׁה!” אוֹתוֹ רֶגַע כְּשֶׁמַּחֲשָׁבָה זוֹ קִנְּנָה בְּרֹאשׁוֹ וּבְעֵינָיו, נִגַּשׁ אֶל הַנַּעֲרָה וְהֶרְאָה לָהּ אוֹתוֹת אֲהָבִים כָּל כָּךְ, שֶׁזּוֹ נִרְתְּעָה לְאָחוֹר.

“מַה חֶפְצֶךָ?” שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה.

“וְכִי לֹא תָּבִינִי לְמַאֲוַיַּי, אֶסְמֶרַלְדָּה הַנַּעֲרָצָה שֶׁלִּי?” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר בְּתַאֲוַת נֶפֶשׁ עַזָּה כָּל כָּךְ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ תָּמַהּ לְקוֹלוֹ.

הַצּוֹעֲנִית תָּלְתָה בּוֹ עֵינַיִם תְּמֵהוֹת.

“לֹא הֲבִינוֹתִי אֶת דְּבָרֶיךָ!”

“הֲבָלִים!” עָנָה גְרֶנְגּוֹאַר שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְשִׁעֵר בְּלִבּוֹ כִּי לֹא נִתְקַל עַכְשָׁו אֶלָּא בְּמִין תְּמִימוּת הַמְּצוּיָה בַּחֲצַר הַפְּלָאִים. “וְכִי לֹא אִשְׁתִּי אַתְּ, יָפָתִי? וְכִי אֵין אֲנִי בַּעֲלֵךְ?”

וְהוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ לְחַבֵּק אוֹתָהּ.

חָזִיָּתָהּ שֶׁל הַצּוֹעֲנִית נִשְׁמְטָה מִתּוֹךְ יָדוֹ כְּעוֹרוֹ הֶחָלָק שֶׁל דַּג הַצְּלֹפָח. הַנַּעֲרָה נִרְתְּעָה בִּקְפִיצָה אַחַת אֶל קְצֵה הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְגָחֲנָה לָאָרֶץ, וּכְשֶׁזָּקְפָה שׁוּב אֶת קוֹמָתָהּ הוֹפִיעַ בְּיָדָהּ פִּגְיוֹן קָטֹן בְּלִי שֶׁגְּרֶנְגּוֹאַר הִסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת מְקוֹם מוֹצָאוֹ שֶׁל פִּגְיוֹן זֶה; – וְהִיא נִתְיַצְּבָה הָכֵן, כֻּלָּהּ הִתְרַגְּשׁוּת וְגַאֲוָה, שְׂפָתֶיהָ סוֹלְדוֹת וּנְחִירַי אַפָּהּ מִתְרַחֲבִים, לְחָיֶיהָ לוֹהֲטוֹת וְעֵינֶיהָ יוֹרוֹת בְּרָקִים. אוֹתוֹ רֶגַע נִזְדַּקֵּף עַל יָדָהּ גַּם הַגְּדִי הַלָּבָן, וּכְשׁוֹאֵף לִקְרָב כּוֹנֵן לְעֻמַּת גְרֶנְגּוֹאַר אֶת שְׁתֵּי קַרְנָיו הַחַדּוֹת עַד מְאֹד וּמְצֻפּוֹת מִשְׁחַת זָהָב. כָּל הַתְּמוּרָה הַזֹּאת נִהְיְתָה בְּמֶשֶׁךְ רֶגַע אֶחָד. הַנַּעֲרָה נֶהְפְּכָה לְצִרְעָה וְלֹא נִתְאַוְּתָה עַכְשָׁו אֶלָּא לִדְקֹר בְּפִגְיוֹנָהּ.

הַפִּילוֹסוֹף שֶׁלָּנוּ עָמַד כְּנֶאֱלָם וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֵינַיִם שׁוֹטוֹת פַּעַם בִּגְדִי הָעֵזִים וּפַעַם בַּנַּעֲרָה. “אִי שָׁמָיִם!” קָרָא לְאַחֵר שֶׁשָּׁב אֵלָיו כֹּחַ הַדִּבּוּר, “כַּמָּה עֹז בְּלִבָּם שֶׁל שְׁנֵי הַיְּצוּרִים הָאֵלֶּה!”

וְהַצּוֹעֲנִית אַף הִיא הִפְסִיקָה אֶת שְׁתִיקָתָהּ:

“נִרְאֶה אַתָּה בְּעֵינַי כְּפֶתִי וְאַמִּיץ לֵב.”

“סְלִיחָה וּמְחִילָה, עַלְמָה טוֹבָה,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר כְּמִצְטַחֵק, “וְלָמָּה זֶה לָקַחַתָּ אוֹתִי לְאִישׁ?”

“וְכִי הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַפְקִיר אוֹתָךְ לִתְלִיָּה?”

“הַאֻמְנָם?” הֶחֱזִיר הַפַּיְטָן בִּרְאוֹתוֹ אֶת תִּקְווֹת אַהֲבָתוֹ נִכְזָבוֹת בְּמִקְצָת, “בְּשָׁעָה שֶׁבָּחַרְתְּ בִּי לֹא נִתְכַּוַּנְתְּ אֵפוֹא אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתִי מִן הַתְּלִיָּה?”

" וְכִי נִתְכַּוַּנְתִּי לְדָבָר אַחֵר?"

גְרֶנְגּוֹאַר נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו. “הִנֵּה כָּךְ,” אָמַר בְּלִבּוֹ, “אֵין אֲנִי מְנַצֵּחַ גָּדוֹל בְּמַלְכוּת קֻפִּידוֹן39, כְּפִי שֶׁחָשַׁבְתִּי. וְאוּלָם לָמָּה זֶה שָׁבְרוּ אֶת הַכַּד?”

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַפִּגְיוֹן בְּיַד אֶסְמֶרַלְדָּה וְזוּג הַקַּרְנַיִם הָיוּ עֲרוּכִים עֲדַיִן לְמִלְחֶמֶת מָגֵן.

“הָעַלְמָה אֶסְמֶרַלְדָּה,” אָמַר הַפַּיְטָן, “הָבָה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. אָנֹכִי אֵינֶנִּי מְשַׁמֵּשׁ לַבְלָר בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בְּשַׁטְלֶה, וְלֹא אֶתְבַּע אוֹתָךְ לְדִין בְּשֶׁל פִּגְיוֹן זֶה שֶׁאַתְּ מַחֲזִיקָה בִּרְשׁוּתְךָ, בִּתְחוּם הֵעִיר פָּרִיס, בְּנִּגּוּד לִפְקֻדַּת הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן וְאִסּוּרוֹ הֶחָמוּר. אַף עַל פִּי כֵן יָדוּעַ לָךְ בְּוַדַּאי, כִּי לִפְנֵי שְׁמוֹנָה יָמִים נִתְחַיֵּב נוֹאֶל לֶסְקְרִיבֶן לְשַׁלֵּם קְנָס עֲשָׂרָה סוֹלִים בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל פָּרִיס בַּעֲוֹן אֲשֶׁר נִמְצָא אֶצְלוֹ פִּגְיוֹן. אֶלָּא שֶׁאֵין דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ לִי כְּלָל; הִנֵּה הִגַּעְתִּי עַכְשָׁו לְעֶצֶם הָעִנְיָן. נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ בְּחֶלְקִי שֶׁבְּגַן־הָעֵדֶן, כִּי לֹא אֶקְרַב אֵלַיִךְ אֶלָּא אִם כֵּן אֲקַבֵּל מִמֵּךְ רְשׁוּת וְהַרְשָׁאָה; וְאוּלָם הוֹאִילִי נָא וְכַבְּדִינִי בִּסְעֻדָּה.”

הַצּוֹעֲנִית לֹא הֵשִׁיבָה דָבָר. הִיא עָקְמָה אֶת שְׂפָתֶיהָ דֶרֶךְ לִגְלוּג, זָקְפָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּצִפּוֹר וְנָתְנָה אֶת קוֹלָהּ בִּצְחוֹק גָּדוֹל, וְאוֹתוֹ רֶגַע נֶעְלַם הַפִּגְיוֹן הַנֶּחְמָד כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא, בְּלִי שֶׁגְּרֶנְגּוֹאַר רָאָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הִצְפִּינָה הַדְּבוֹרָה אֶת עָקְצָהּ. לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְעַל הַשֻּׁלְחָן הוֹפִיעוּ צָרְכֵי סְעֻדָּה – לֶחֶם שִׁפּוֹן, שׁוּמָן, תַּפּוּחִים מְצֻמָּקִים וְכַד מָלֵא בִּירָה. גְרֶנְגּוֹאַר נִטְפַּל לַסְּעֻדָּה מִתּוֹךְ תֵּאָבוֹן רָב. הַקִּשְׁקוּשׁ הַזָּרִיז אֲשֶׁר לְצַלַּחַת הַחֶרֶס וּלְמַזְלֵג הַבַּרְזֶל הֵעִיד כִּבְיָכֹל כִּי אַהֲבָתוֹ נֶהְפְּכָה כֻּלָּהּ לְתַאֲבוֹן אֲכִילָה.

הַנַּעֲרָה יָשְׁבָה מִמּוּלוֹ וְהִתְבּוֹנְנָה מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה לְכָל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה; לִבָּהּ הָיָה נָתוּן, כַּנִּרְאֶה, לְדָבָר אַחֵר, וְזֶה הָיָה סוֹד צְחוֹקָהּ שֶׁעָלֶה מִזְּמָן לִזְמָן עַל שְׂפָתֶיהָ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלִיקָה בְּיָדָהּ הָעֲנֻגָּה עַל רֹאשׁ הַגְּדִי הַפִּקֵּחַ שֶׁהִתְרַפֵּק עַל בִּרְכֵּי גְבִרְתּוֹ.

נֵר שַׁעֲוָה צָהֹב זָרַע אֶת אוֹרוֹ עַל מַחֲזֵה הַתֵּאָבוֹן וְהַהֲזָיָה.

וּגְרֶנְגּוֹאַר לְאַחֵר שֶׁהִשְׁקִיט בְּמִקְצָת אֶת קֵבָתוֹ וְרָאָה כִּי עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא תַּפּוּחַ אֶחָד יְחִידִי, הָיָה כַּאֲחוּז בּוּשָׁה. “וְכִי אַתְּ מוֹנַעַת אֶת עַצְמֵךְ מִסְּעֻדָּה, הָעַלְמָה אֶסְמֶרַלְדָּה?”

הִיא נִעַנְעָה רֹאשָׁהּ וְהִצְמִידָה אֶת עֵינֶיהָ הַחוֹלְמוֹת אֶל כִּפַּת הַחֶדֶר.

“חֵי הַשָּׂטָן אִם יָדַעְתִּי אֶת הִרְהוּרֶיהָ שֶׁל זוֹ!” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִבּוֹ מִדֵּי תּוּרוֹ אַחֲרֵי מֶבַּט עֵינֶיהָ. “לֹא יִתָּכֵן שֶׁלִּבָּהּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי אוֹתוֹ פַּרְצוּף קָטֹן הֶחָצוּב בְּאֶבֶן הַשָּׂפָה שֶׁל הַכִּפָּה. חֵי הַשָּׂטָן! בִּפְנֵי פַּרְצוּף זֶה אַף אָנֹכִי יָכֹל לַעֲמֹד!”

הוּא קָרָא בְּקוֹל: “הָעַלְמָה!”

הִיא לֹא שָׁמְעָה, כַּנִּרְאֶה, אֶת דְבָרָיו.

גְרֶנְגּוֹאַר קָרָא שׁוּב בְּקוֹל רָם: “הָעַלְמָה אֶסְמֶרַלְדָּה!”

לַחִנָּם טָרַח. רוּחָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הָיָה לֹא כָּאן, וְקוֹלוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר לֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבוֹ מִמֶּרְחַקִּים. לְאָשְׁרוֹ הִתְעָרְבָה הָעֵז בַּדָּבָר. זוֹ הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת בַּלָּאט אֶת קְצֵה הַשַּׁרְוֻל אֲשֶׁר לִגְּבִרְתָּהּ.

“מָה לָךְ, דְּיַ’לִי,” אָמְרָה הַצּוֹעֲנִית בְּקוֹל עֵר, כְּאִלּוּ הֵקִיצָה בְּרֶגַע זֶה.

“הִיא רְעֵבָה,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר וְשָׂמַח עַל הַתְחָלַת־שִׂיחָה זוֹ שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לְיָדוֹ.

אֶסְמֶרַלְדָּה הִתְחִילָה מְפוֹרֶרֶת לֶחֶם לְפִתִּים, וְהָעֵז אָכְלָה מִיָּדָהּ בְּרֹב חֵן.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּגְרֶנְגּוֹאַר לֹא הִנִּיחַ לָהּ לַנַּעֲרָה שֶׁתִּשְׁקַע שׁוּב בְּהַזְיוֹתֶיהָ. הוּא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ וְשֶׁאַל אֶצְלָהּ שְׁאֵלָה חֲמוּרָה:

“לֹא תֹּאבִי אֵפוֹא שֶׁאֶהְיֶה לָךְ לְאִישׁ?”

הַנַּעֲרָה הֵטִילָה בּוֹ מֶבָּט נִמְרָץ, וְעָנְתָה: “לֹא!”

“וְשֶׁמָּא אֶהְיֶה אֲהוּבֵךְ?” הוֹסִיף גְרֶנְגּוֹאַר לִשְׁאֹל.

הִיא עָקְמָה אֶת שְׂפָתֶיהָ וְעָנְתָה: “לֹא!”

“וְשֶׁמָּא אֶהְיֶה יְדִידֵךְ?” שְׁאַל גְרֶנְגּוֹאַר עוֹד פָּעַם.

הִיא הִבִּיטָה בּוֹ בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וְאָמְרָה לְאַחֵר הִרְהוּר קָצָר: “יָכֹל הֱיוֹת.”

מִשְׁפָּט זֶה, שֶׁהַפִּילוֹסוֹפִים מְיַחֲסִים לוֹ עֵרֶךְ רַב, עוֹדֵד אֶת רוּחוֹ שֶׁל גְרֶנְגּוֹאַר.

“הֲיוֹדַעַת אַתְּ מַה טִיבָהּ שֶׁל הַיְדִידוּת?” שְׁאַל גְרֶנְגּוֹאַר.

“יָדַעְתִּי,” עָנְתָה הַצּוֹעֲנִית, “פֵּרוּשׁ הַדָּבָר הוּא קִרְבַת לֵב שֶׁבֵּין אָח וְאָחוֹת; שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת הַקְּרוֹבוֹת זוֹ לְזוֹ וְאֵינָן בָּאוֹת לִידֵי מְבוּכָה; מֵעֵין שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָד אֶחָת.”

“וּמַה תִּהְיֶה הָאַהֲבָה?” הוֹסִיף גְרֶנְגּוֹאַר לְדַבֵּר.

“הָהּ, הָאַהֲבָה!” אָמְרָה אֶסְמֶרַלְדָּה וְקוֹלָהּ רָעַד וְעֵינָהּ נִתְלַהֲטָה. “הֱוֵה אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֶחָד. אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִהְיוּ לִכְרוּב אֶחָד. הַלָּלוּ הֵם חַיֵּי שָׁמָיִם.”

וּבְדַבְּרָהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָבְשָׁה הָרַקְדָנִית בַּת־הָרְחוֹבוֹת אֶת יָפְיָהּ אֲשֶׁר הִרְהִיב אֶת גְרֶנְגּוֹאַר וְנִרְאָה לוֹ כְּהַתְאָמָה גְמוּרָה לַדְּבָרִים הַלּוֹהֲטִים בְּלַהַט מִזְרָח. שְׂפָתֶיהָ הַתַּמּוֹת, הַחֲתוּמוֹת בְּחוֹתַם גִּזְעָהּ, נִזְרְעוּ בַּת־צְחוֹק כְּשֶׁהֵן פְּתוּחוֹת לְמֶחֱצָה; עַל מִצְחָהּ הַטָּהוֹר וְהַצַּח חָלַף רֶגַע אֶחָד צֵל שֶׁל מַחֲשָׁבָה, כְּרוּחַ נְשִׁימָה עַל פְּנֵי חֶלְקַת רְאִי; וּמִתַּחַת לִשְׁחוֹר עַפְעַפֶּיהָ, הָאֲרֻכִּים וְהַמּוּרָדִים, נִצְנֵץ זֹהַר פְּלָאִים מְיֻחָד בְּמִינוֹ וְשִׁוָּה לְפָנֶיהָ חֵן. כַּחֵן אֲשֶׁר נִגְלָה בְּשַׁעְתּוֹ לִרְפָאֵל וְנִרְאָה לוֹ כְּאוֹת רָזִים לְכָל נַעֲרָהּ תַּמָּה וּלְכָל אֵם וּלְכָל קְדוֹשָׁה.

אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע גְרֶנְגּוֹאַר מִשַּׁדֵּל אוֹתָהּ בִּדְבָרִים.

“מַה דְמוּת הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיִךְ?”

“דְּמוּתוֹ כִּדְמוּת גֶּבֶר.”

“וְאָנֹכִי,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר, “מַה דְּמוּתִי בְּעֵינָיִךְ?”

“הַגֶּבֶר קוֹבַע לְרֹאשׁוֹ, הָרֹמַח בְּיָדוֹ וְדָרְבוֹנוֹת עַל עֲקֵבָיו.”

“יְהִי כָּךְ,” הִפְטִיר גְרֶנְגּוֹאַר, “אֵין גֶּבֶר בְּלִי סוּס. הֲדָבַק לִבֵּךְ בְּמִי שֶׁהוּא?”

“לְאַהֲבָה?”

“כֵּן, לְאַהֲבָה.”

הִיא עָמְדָה רֶגַע אֶחָד כִּתְפוּשַׂת הִרְהוּרִים; אַחֲרֵי כֵן אָמְרָה אַגַּב הַטְעָמָה מְיֻחֶדֶת: “עוֹד מְעַט וְאֵדַע אֶת טַעֲמָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה.”

“וְלָמָּה לֹא אֶהְיֶה אָנֹכִי בְּחִיר לְבָבֵךְ?” הֶחֱזִיר הַפַּיְטָן דִּבְרֵי רֹךְ.

הִיא הֵטִילָה בּוֹ מֶבָּט אוֹמֵר כֹּבֶד־רֹאשׁ.

“אָנֹכִי אֶתֵּן אֶת אַהֲבָתִי רַק לָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לְהָגֵן עָלָי.”

גְרֶנְגּוֹאַר נִתְאַדֵּם מִבּוּשָׁה וְחָשׁ בּעֶלְבּוֹנוֹ. הָיָה בָּרוּר, כִּי הַנַּעֲרָה רָמְזָה בִּדְבָרֶיהָ לְאוֹתָהּ עֶזְרָה קְלוּשָׁה שֶׁהוּא הִגִּישׁ לָהּ בְּצָרָתָהּ לִפְנֵי שְׁעָתָיִם. דָּבָר זֶה, שֶׁנִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ לְרַגְלֵי מְאֹרְעוֹת הָעֶרֶב הָאֲחֵרִים שָׁב וְעָלָה עַל לִבּוֹ עַכְשָׁו. הוּא טָפַח בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ.

“כֵּן הַדָּבָר, הָעַלְמָה; וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִפְתֹּחַ בְּעִנְיָן זֶה. הוֹאִילִי נָא וְסִלְחִי לִי עַל אִוֶּלֶת זוֹ שֶׁשְּׁמָהּ פִּזּוּר הַדָּעַת. כֵּיצַד עָלָה בְּיָדֵךְ לְהִמָּלֵט מִכַּפָּיו שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ?”

הַצּוֹעֲנִית נִזְדַּעְזְעָה מִדֵּי שָׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁאֵלָה הָאֵלֶּה.

“הָהּ! אוֹתוֹ גִבֵּן נוֹרָא וְאָיֹם!” אָמְרָה הַנַּעֲרָה וְהִסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ.

וְכָל גּוּפָהּ רָעַד כַּאֲחוּז צְמַרְמֹרֶת.

“הַלָּז הוּא בְּפֹעַל מַמָּשׁ נוֹרָא וְאָיֹם,” הֶחֱזִיר גְרֶנְגּוֹאַר בְּלִי לְהַרְפּוֹת מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, “אֲבָל כֵּיצַד נִצַּלְתְּ מִיָּדָיו?”

אֶסְמֶרַלְדָּה הִצְטַחֲקָה, נֶאֶנְחָה וְלֹא הִגִּידָה דָבָר.

“הֲתֵדְעִי בְּשֶׁלְמָה רָדַף זֶה אַחֲרָיִךְ?” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לָשׁוּב אֶל שְׁאֵלָתוֹ בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין.

“לֹא יָדַעְתִּי,” עָנְתָה הַנַּעֲרָה. וְאוּלָם בִּן־רֶגַע הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “וְאַתָּה, אֲדוֹנִי, לָמָה הָלַכְתָּ בְּעִקְּבוֹתָי?”

“הָבָה אַגִּיד לָךְ בְּתָם לֵב,” הֵשִׁיב גְרֶנְגּוֹאַר, “כִּי גַם אָנֹכִי לֹא אֵדַע אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.”

נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה. גְרֶנְגּוֹאַר גֵּרַד אֶת הַשֻּׁלְחָן בַּסַּכִּין שֶׁבְּיָדוֹ. הַנַּעֲרָה הֶעֶלְתָה בַּת־צְחוֹק עַל פָּנֶיהָ וְעֵינֶיהָ כְּאִלּוּ הִבִּיטוּ לַמֶּרְחַקִּים, חָדֹר וְעָבֹר דֶּרֶךְ הַקִּירוֹת. וּפִתְאֹם פָּתְחָה בְּשִׁיר, וְקוֹלָהּ הָיָה בִּלְתִּי נִתְפָּס כִּמְעָט:

Quando las pintadas aves

mudas estan, y la tierra…40

וּבִן־רֶגַע הִפְסִיקָה אֶת זִמְרָתָהּ וְהִתְחִילָה מְלַטֶּפֶת אֶת דְּיַ’לִי.

“גְּדִי עִזִּים זֶה שֶׁבִּרְשׁוּתֵךְ הוּא נֶחְמָד עַד מְאֹד,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר.

“זֹאת הִיא אֲחוֹתִי,” עָנְתָה הַנַּעֲרָה.

“לָמָּה קוֹרְאִים אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֶסְמֶרַלְדָּה?” שָׁאַל הַפַּיְטָן.

“לֹא יָדָעְתִּי.”

“אָנָּא הַגִּידִי לִי!”

הִיא הֶעֶלְתָה מֵעַל לוּחַ לִבָּהּ כְּעֵין כִּיס קָטֹן וּמָאֳרָךְ שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל צַוָּארָהּ בְּקָצֵהוּ שֶׁל חוּט; מִתּוֹךְ הַכִּיס עָלָה רֵיחַ חָזָק שֶׁל כָּפוֹר. מִבַּחוּץ הָיָה מְצֻפֶּה מֶשִׁי יָרֹק וּבְאֶמְצָעִיתוֹ הִתְנוֹסְסָה פְּנִינָה שֶׁל זְכוּכִית, גְּדוֹלָה וִירוֹקָה, שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְבָרֶקֶת.

“אוּלַי בְּשֶׁל כָּךְ,” אָמְרָה אֶסְמֶרַלְדָּה.

גְרֶנְגּוֹאַר שָׁלַח אֶת יָדוֹ לִנְגֹּעַ בַּכִּיס.

הַנַּעֲרָה נִרְתְּעָה לְאָחוֹר. “אַל תִּגַּע בּוֹ, הֲרֵי זֶה קָמֵעַ. עָלוּל אַתָּה לִגְרֹם קִלְקוּל לְכֹחַ הַקָּמֵעַ אוֹ לִגְרֹם קִלְקוּל לְעַצְמֶךָ.”

סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן גָּדְלָה עוֹד יוֹתֵר.

“מִי נָתַן לָךְ אֶת זֶה?”

הִיא הִנִּיחָה אֶצְבַּע עַל פִּיהָ וְהִצְפִּינָה אֶת הַקָּמֵעַ עַל לוּחַ לִבָּהּ. גְרֶנְגּוֹאַר נִסָּה אֵלֶיהָ דִבְרֵי שְׁאֵלָה אֲחֵרִים, אֲבָל הִיא לֹא עָנְתָה כִּמְעַט דָּבָר.

“מַה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה ‘אֶסְמֶרַלְדָּה’?”

“לֹא יָדַעְתִּי,” אָמְרָה הַנַּעֲרָה.

“בְּאֵיזוֹ שָׂפָה מְקוֹר הַמִּלָּה הַזֹּאת?”

“דּוֹמֶה לִי כִּי בַּשָּׂפָה הַמִּצְרִית.”

“אַף אֲנִי שִׁעַרְתִּי כָּךְ,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר. “הֲלֹא אַתְּ אֵינֵךְ יְלִידַת צָרְפַת?”

“לֹא יָדָעְתִּי.”

“הֲיֵשׁ לָךְ הוֹרִים?”

הִיא פָּתְחָה בְּשִׁיר לְפִי מַנְגִּינָה עַתִּיקַת יָמִים:

"נוֹלַדְתִּי לְאָב בֶּן צִפּוֹר,

וְצִפּוֹר הָיְתָה לִי לְאֵם.

עַל פְּנֵי יַמִּים אָשׁוּט לִי

לְלֹא כָּל סִירָה וָאֳנִי –

נוֹלַדְתִּי לְאָב בֶּן צִפּוֹר,

וְצִפּוֹר הָיְתָה לִי לְאֵם."

“טוֹב וְנָאֶה,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר. “בַּת כַּמָּה שָׁנִים הָיִית בִּזְמַן שֶׁהִגַּעַתְּ לְצָרְפַת?”

“יַלְדָּה קְטַנָּה הָיִיתִי.”

“וְאֵימָתַי הִגַּעַתְּ לְפָרִיס?”

“בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. אוֹתָהּ שָׁעָה, כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ בְּשַׁעַר הָאַפִּיפְיוֹר, חָלַף מֵעַל רֹאשֵׁנוּ הַחֹרְפִי כְּשֶׁהוּא עָף לַמֶּרְחַקִּים. הָיְתָה תְּקוּפַת אוֹגוּסְט אַחֲרוֹנָה; נִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי כִּי הַחֹרֶף יִהְיֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר.”

“וְכָךְ הָיָה בֶּאֱמֶת,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר וְשָׂמַח עַל תְּחִלַּת־שִׂיחָה חֲדָשָׁה; “כָּל אוֹתוֹ הַחֹרֶף סָבַלְתִּי מִקֹּר. וְאוּלָם הֲיוֹדַעַת אַתְּ לַחֲזוֹת עֲתִידוֹת?”

שׁוּב הִתְחִילָה מְקַמֶּצֶת בִּדְבָרִים: “לֹא.”

“אוֹתוֹ אִישׁ, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם דֻּכֵּס מִצְרַיִם, הוּא רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּכֶם?”

“כֵּן.”

“הֲלֹא הוּא שֶׁסִּדֵּר אֶת הַנְּשׂוּאִין שֶׁלָּנוּ,” הִפְטִיר הַפַּיְטָן בְּשָׂפָה רָפָה.

הִיא הֶעֶלְתָה עַל פָּנֶיהָ הָעֲוָיָה רְגִילָה שֶׁלָּהּ, זוֹ רַבַּת הַחֵן: “הֲרֵי גַם אֶת שִׁמְךָ לֹא יָדָעְתִּי.”

“אֶת שְׁמִי? זֶה שְׁמִי, אִם חָפַצְתְּ לָדָעַת: פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר.”

“יָדַעְתִּי שֵׁם נָאֶה יוֹתֵר.”

“אֵינֵךְ אֶלָּא נַעֲרָה מִרְשָׁעַת!” הֵשִׁיב הַפַּיְטָן. “וְאוּלָם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, חָלִילָה לִי מִכְּעֹס עָלָיִךְ. הַאֲמִינִי לִי כִּי בִּרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי יֵהָפֵך לִבֵּךְ לֶאֱהֹב אוֹתִי, כְּשֶׁתּוֹסִיפִי לְהַכִּיר אֶת טִיבִי; וּלְאַחֵר שֶׁאַתְּ סִפַּרְתְּ לִי אֶת קוֹרוֹת חַיַּיִךְ בְּגִלּוּי לֵב, מִן הַדִּין הוּא שֶׁגַּם אָנֹכִי אֲסַפֵּר לָךְ אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּי. דְּעִי לָךְ אֵפוֹא, כִּי שְׁמִי הוּא פֶּטֶר גְרֶנְגּוֹאַר וְהִנְנִי בְּנוֹ שֶׁל לַבְלַר בֵּית הַמִּשְׁפָּט בֶּגוֹנֶס. אָבִי הוּצָא לִתְלִיָּה עַל יְדֵי הַבֻּרְגּוּנְדִים, וְאֶת אִמִּי רִטְּשׁוּ בְּנֵי פִּיקַרְדְּיֶה בִּזְמַן הַמָּצוֹר שֶׁל פָּרִיס לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. נִתְיַתַּמְתִּי אֵפוֹא בִּהְיוֹתִי בֵּן שֵׁשׁ שָׁנִים; בּוֹדֵד לְנַפְשִׁי הֻצַּגְתִּי בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל פָּרִיס. לֹא אֵדַע עוֹד כֵּיצַד הִתְקַיַּמְתִּי מִן הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית עַד שְׁנַת הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה לְחַיָּי. יֵשׁ שֶׁמּוֹכֶרֶת פֵּרוֹת נָתְנָה לִי שְׁזִיף מִשְּׁזִיפֶיהָ, וְיֵשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי פְּרֻסַּת לֶחֶם מִידֵי אַחַד הָאוֹפִים; בַּלַּיְלָה הָיִיתִי מוֹסֵר אֶת עַצְמִי לִידֵי מִשְׁמַר הַשְּׁלשִׁים וְהָאֶחָד שֶׁהָיָה מֵבִיא אוֹתִי לְבֵית־הַסֹּהַר, וְשָׁם מָצָאתִי לִי תָּמִיד מַצַּע תֶּבֶן לְמִשְׁכָּב. לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה גָדַלְתִּי וְהִרְבֵּיתִי קוֹמָה, כְּפִי שֶׁאַתְּ רוֹאָה בְּעֵינָיִךְ. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיִיתִי מִתְחַמֵּם בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַד פֶּתַח הַשַּׁעַר שֶׁל אַרְמוֹן דֶּה־סֶן; וּמְגֹחָךְ מְאֹד הָיָה בְּעֵינַי הַדָּבָר, שֶׁמְּדוּרוֹת הַחַג אֲשֶׁר עַל שֵׁם יוֹחָנָן הַקָּדוֹשׁ שְׁמוּרוֹת לִתְקוּפַת תַּמּוּז. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֶה פָּנִיתִי לְבַקֵּשׁ לִי מַעֲמָד בַּחַיִּים. עָבְרוּ עָלַי כָּל מִינֵי דְבָרִים. נַעֲשֵׂיתִי אִישׁ צָבָא, אֲבָל חָסַר לִי אֹמֶץ לֵב. הָיִיתִי לְנָזִיר, אֲבָל מִדַּת הַחֲסִידוּת שֶׁבִּי לֹא הִסְפִּיקָה לַדָּבָר, וְחוּץ מִזֶּה – אֵינֶנִּי כָּרוּךְ אַחֲרֵי הַשִּׁכְרוּת. מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ תָּפַשְׂתִּי אֶת הַגַּרְזֶן וְהִתְחַבַּרְתִּי אֶל הַנַּגָּרִים כְּדֵי לִלְמֹד אֶת מְלַאכְתָּם, אֲבָל לֹא הָיָה לִי אֹמֶץ הַגּוּף הָרָאוּי לְכָךְ. לְפִי טִבְעִי אָהַבְתִּי לְשַׁמֵּשׁ מוֹרֶה וְרַב; אָמְנָם לֹא יָדַעְתִּי אֶת מְלֶאכֶת הַקְּרִיאָה; אֲבָל בִּשְׁבִילִי לֹא הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם עִכּוּב. לְבַסּוֹף הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי, כִּי לֹא לָמַדְתִּי שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ; וּלְאַחַר שֶׁנִּתְחַוֵּר לִי כִּי לֹא אֶצְלַח לִמְאוּמָה – קַמְתִּי וְהָיִיתִי לְפַיְטָן וְלִמְחַבֵּר זְמִירוֹת. זֶהוּ מַעֲמָד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו בְּכָל זְמַן וְעִדָּן, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא טוֹב יוֹתֵר מִמְּלֶאכֶת הַגַּנָּבִים, מְלָאכָה זוֹ שֶׁרָצוּ לְהַטִּיל עָלַי כַּמָּה מִידִידַי שֶׁשֵּׁרְתוּ לְפָנִים בַּצָּבָא. לְאָשְׁרִי פָּגַשׁ בִּי בְּאַחַד הַיָּמִים הַכֹּמֶר קְלוֹד פְרוֹלוֹ, הוּא הַסְּגָן הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר לְבֵית הַכְּנֵסִיָּה נוֹטְר־דַּם. הוּא מָצָא בִּי דָבָר טוֹב, וּבִזְכוּתוֹ נַעֲשֵׂיתִי מְלֻמָּד וּמֵבִין כַּהֲלָכָה אֶת הַשָּׂפָה הָרוֹמָאִית, הָחֵל בְּסִפְרוֹ שֶׁל צִיצֶרוֹ הַמְכֻנֶּה “עַל הַחוֹבָה” וְכַלֵּה בְּ”סֵפֶר הַמֵּתִים" שֶׁל הַנְּזִירִים הַקֶּלֶסְטִינִיִּים; בִּזְכוּתוֹ הִגַּעְתִּי לִידֵי כָּךְ שֶׁהִנְנִי בָּקִי כַּיּוֹם גַּם בְּפִלְפּוּל, גַּם בִּמְלֶאכֶת הַפִּיּוּט וְגַם בְּחָכְמַת הַקֶּצֶב, זוֹ הַנַּעֲלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת. דְּעִי לָךְ, כִּי אָנֹכִי הוּא הַמְחַבֵּר שֶׁל אוֹתוֹ חִזָּיוֹן אֲשֶׁר הֻצַּג הַיּוֹם מִתּוֹךְ הַצְלָחָה רַבָּה בְּאוּלָם בֵּית הַמִּשְׁפָּט וּמָשַׁךְ קְהַל רוֹאִים גָּדוֹל לְאֵין מִסְפָּר. וּכְמוֹ כֵן חִבַּרְתִּי סֵפֶר בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת עַמּוּד עַל דְּבַר כּוֹכַב הַשֵּׁבֶט הַנִּפְלָא שֶׁהוֹפִיעַ בִּשְׁנַת 1465 וְהֵבִיא שִׁגָּעוֹן עַל בֶּן־אָדָם אֶחָד. עָשִׂיתִי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים גְּדוֹלִים. אוֹתָהּ תְּקוּפָה קָצְרָה, כְּשֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ נַגָּר בִּצְבָא הַתּוֹתָחִים, טִפַּלְתִּי בַּפְּצָצָה הַגְּדוֹלָה מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹהַן מוֹג, זוֹ שֶׁהִתְפּוֹצְצָה, כַּיָּדוּעַ, בַּיּוֹם הַנִּסָּיוֹן עַל גֶּשֶׁר שַׁרֶנְטוֹן וְגָרְמָה לְמוֹתָם שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים. מִכָּאן אַתְּ רוֹאָה שֶׁהִנְנִי בֶּן־זוּג נָאֶה לִנְשׂוּאִין. יֵשׁ בְּיָדִי לְלַמֵּד אֶת עִזֵּךְ כַּמָּה מַעֲשֵׂי לְהָטִים, – שֶׁהִיא תְּתָאֵר, לְמָשָׁל, בִּדְמוּת חִקּוּי אֶת הַחַשְׁמַן שֶׁל פָּרִיס, אוֹתוֹ צָבוּעַ אָרוּר שֶׁטַּחֲנוֹתָיו מַתִּיזוֹת סִלּוֹן שֶׁל מַיִם עַל כָּל אִישׁ הָעוֹבֵר לְיַד גֶּשֶׁר הַטּוֹחֲנִים. וְחוּץ מִזֶּה כְּשֶׁיִּפְרְעוּ לִי אֶת חוֹבִי אֲקַבֵּל בִּזְכוּת חֶזְיוֹנִי כֶּסֶף רַב בִּמְזֻמָּנִים. בְּקִצּוּר, אֲנִי עוֹמֵד לְשַׁמֵּשׁ אוֹתָךְ בְּכָל הָרוּחַ הַיְתֵרָה שֶׁבִּי, בְּכָל מַדָּעִי וּבְכָל יְדִיעוֹתַי; הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לָשֶׁבֶת אִתָּךְ יַחַד, הָעַלְמָה שֶׁלִּי, בְּכָל בְּחִינָה שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה בְּעֵינַיִךְ – כְּבַעַל לְאִשָּׁה אוֹ כְּאָח לְאָחוֹת."

גְרֶנְגּוֹאַר נִשְׁתַּתֵּק וְהִמְתִּין לְמַעֲנֶה שֶׁיָּבוֹא מִצַּד הַנַּעֲרָה. זוֹ הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ לָאָרֶץ.

“פֶבּוּס,” הִפְטִירָה הַנַּעֲרָה בְּקוֹל חֲרִישִׁי.

אַחֲרֵי כֵן פָּנְתָה אֶל הַפַּיְטָן. “פֶבּוּס – מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה?”

גְרֶנְגּוֹאַר, שֶׁלֹּא הֵבִין כְּלָל אֵיזוֹ סְמִיכוּת יֵשׁ בֵּין שְׁאֵלָה זוֹ וְדִבְרֵי נְאוּמוֹ, לֹא כָּעַס וְלֹא מָנַע אֶת בֵּאוּרָיו. הוּא עָטָה גָאוֹן וְאָמַר: “הֲרֵי זוֹ מִלָּה רוֹמָאִית שֶׁפֵּרוּשָׁהּ – שֶׁמֶשׁ.”

“שֶׁמֶשׁ!” קָרְאָה הַנַּעֲרָה.

“בְּשֵׁם זֶה נִקְרָא לְפָנִים רוֹבֵה־קֶשֶׁת אֶחָד יְפֵה תֹּאַר שֶׁהָיָה בֵּן אֵלִים,” הוֹסִיף גְרֶנְגּוֹאַר לְיִתְרוֹן בֵּאוּר.

“בֵּן אֵלִים!” חָזְרָה הַצּוֹעֲנִית עַל הַדְּבָרִים, וְקוֹלָהּ הֵעִיד עַל תְּשׁוּקָה עַזָּה וְעַל הִרְהוּרֵי לֵב רַבִּים.

בְּרֶגַע זֶה נִפְתַּח אֶחָד מִן הַצְּמִידִים אֲשֶׁר עַל יָדֶיהָ וְנִשְׁמַט לָאָרֶץ. גְרֶנְגּוֹאַר נִזְדָּרֵז וְהִרְכִּין אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לַהֲרִימוֹ; וּלְאַחַר שֶׁשָּׁב וְנִזְדַּקֵּף רָאָה וְהִנֵּה נֶעֶלְמוּ הַנַּעֲרָה וְעִזָּהּ. אָזְנוֹ קָלְטָה קוֹל חֲרִיקָה שֶׁל בְּרִיחַ. קוֹל נְעִילָה זֶה בָּא מֵאֵצֶל דֶּלֶת קְטַנָּה אַחַת, שֶׁשִּׁמְשָׁה בְּוַדַּאי פֶּתַח כְּנִיסָה לְחֶדֶר סָמוּךְ וְנִסְגְּרָה עַכְשָׁו מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

“וְכִי הִצִּיעָה לִי מִטָּה, לְכָל הַפָּחוֹת?” אָמַר הַפִּילוֹסוֹף שֶׁלָּנוּ.

גְרֶנְגּוֹאַר עָבַר עַל פְּנֵי הַחֶדֶר לְשֵׁם סִיּוּר. הוּא לֹא מָצָא שׁוּם כְּלִי רָאוּי לִשְׁכִיבָה, חוּץ מִתֵּבַת עֵץ אֲרֻכָּה לְמַדַּי אֲשֶׁר צְמִידָהּ, לְתוֹסֶפֶת יִתְרוֹן, הָיָה מְצֻפֶּה פִּתּוּחִים, וְהַלָּלוּ גָּרְמוּ לוֹ לִגְרֶנְגּוֹאַר, לְאַחַר שֶׁשָּׁכַב, הַרְגָּשָׁה דוֹמָה לְזוֹ שֶׁהִרְגִּישׁ מִיקְרוֹמֶנַס41 בְּשַׁעְתּוֹ, כְּשֶׁהִשְׁתַּטַּח לְשֵׁם שֵׁנָה עַל פְּנֵי הָרֵי הָאַלְפִּים.

“אָמְנָם כֵּן,” אָמַר גְרֶנְגּוֹאַר וְהִתְקִין לְעַצְמוֹ רְוָחָה כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל, "אֵין לוֹ לְאָדָם אֶלָּא לָכֹף אֶת רֹאשׁוֹ בִּפְנֵי הַגּוֹרָל. וַחֲבַל: נְשׂוּאִין אֵלֶּה, שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַכַּד, הָיָה בָּהֶם דְּבַר־מָה מֵעֹצֶם הַטֶּבַע וּמִתְּקוּפַת הַתֹּם שֶׁלִּפְנֵי דוֹר הַמַּבּוּל.


 

סֵפֶר שְׁלִישִׁי    🔗

א. בֵּית הַכְּנֵסִיָּה נוֹטְר־דַּם    🔗

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי בֵּית הַכְּנֵסִיָּה נוֹטְר־דַּם מְשַׁמֵּשׁ גַּם בְּפָרִיס שֶׁבְּיָמֵנוּ בִּנְיָן נִשְׂגָּב וְנעֲלֶה. וְאוּלָם כִּרְבוֹת יָפְיוֹ שֶׁל הַבַּית עַתִֹּיק הַיָּמִים, כֵּן נַרְבֵּה לְהִתְאוֹנֵן עַל הַקִּלְקוּלִים הַמְרֻבִּים וְכֵן נִתְמַרְמֵר עַל הַמוּמִים שֶׁהֵטִילוּ בּוֹ גַם הַזְּמָן וְגַם בְּנֵיֹ־הָאָדָם, לְלֹא יִרְאַת כָּבוֹד בִּפְנֵי קַרְל הַגָּדוֹל, מְיַסֵּד הַבַּיִת, וּבִפְנֵי פִילִיףּ אוֹגוּסְט, גּוֹמֵר הַבִּנְיָן.

בְּחָזִיתוֹ שֶׁל הַבַּית הָעַתִּיק הַזֶּה, הַנַּעֲלֶה עַל כָּל בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ, אַתָּה מוֹצֵא לְיַד כָּל קֶמֶט גַּם צַלֶּקֶת. "Tempus edax, homo edacior'' – אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיִיתִי רוֹצֵה לְתַרְגֵּם בְּלָשׁוֹן כָּזוֹ: “הַזְּמָן הוּא עִוֵּר, הָאָדָם הוּא אֱוִיל.” אִלּוּ הִסְפִּיק לָנוּ זְמַנֵּנוּ לְהִתְחַקּוֹת בַּד בְּבַד עִם הַקּוֹרֵא עַל כָּל מַעֲשֵׂי הַהֶרֶס שֶׁנִּגְרְמוּ לְבֵית הַכְּנֵסִיָה הָעַתִּיק הַזֶּה – הָיִינוּ רוֹאִים, כִּ הַזְּמָן הִקְטִין לַעֲשׂוֹת וּבְנֵי הָאָדָם הִגְדִּילוּ לְהַשְׁחִית; וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הִשְׁחִיתוּ “אַנְשֵׁי הָאֳמָנוּת”, הוֹאִיל וּבְמֶשֶׁךְ מָאתַיִם הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנוֹת הוֹאִילוּ כַּמַּה אֲנָשִׁים לְהַכְתִּיר אֶת עַצְמָם בְּשֵׁם אַדְרִיכַלִים. דֻּגְמָאוֹת מְעַטּוֹת יַרְאוּ לָנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי חָזִית זוֹ יְכֹלָה לְהֵחָשֵׁב בֵּין מַעֲשֵׂי הַבִּנְיָן הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר. כָּאן הָעַיִן רוֹאָה –גַּם בְּגִלּוּי אֶחָד וְגַם בָּזֶה אַחַר זֶה – אֶת שְׁלֹשָׁה הַפּוֹרְטָלִים הַמְקֻמָּרִים לְפִי הַסִּגְנוֹן הַגּוטִי, אֶת כּותֶרֶת הַשַּׁעַר רַבַּת הַקְּפָלִים הַכּוֹלֶלֶת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה כּוּכִים לִפְסִילֵי מְלָכִים, אֶת כּוֹתֶרֶת הַבֵּינַיִם הָאַדִּירָה שֶׁשְּׁנֵי חַלוֹנוֹת לָהּ מִשְּׁנֵי אֲגַפֶּיהָ וְהִיא דוֹמָה לְכֹהֵן שֶׁמְּשַׁמְשִׁים אוֹתוֹ סְגָן וְשֵׁנִי־לִסְגָן, אֶת הַיָּצוּעַ הַגָּבוֹהַּ, רַב הַחֵן, הַבָּנוּי קְשָׁתוֹת מְצֻלָּבוֹת אֲשֶׁר עַמּוּדֵיהֶן רַכֵּי הַגִּזְרָה תּוֹמְכִים רְחָבָה רַבַּת כֹּבֶד. וְלָאֲחֲרוֹנָה – אֶת שְׁנֵי הַצְּרִיחִים הַשְּׁחוֹרִים הַכְּבֵדִים אֲשֶׁר גַּג צִפְחָה לָהֶם וְהֵם מִתְרוֹמְמִים כִּשְׁנֵי חֲלָקִים מַתְאִימִים שֶׁל בִּנְיָן אֶחָד מְפֹאָר הַנוֹשֵׂא אֶל עָל אֶת חָמֵשׁ קוֹמוֹתָיו הָאַדִּירוֹת; כָּל זֶה רַב שֶׁפַע וְרַב מְנוּחָה, מְצָרֵף לִשְׁלֵמוּת הַגַּדְלוּת הַשְּׁקֵטָה הֲמוֹן מַעֲשֵׂי פֶּסֶל, גִּלּוּף וְחִטּוּב; זוֹ הִיא כִּבְיָכֹל שִׁירַת אַדּירִים עֲשׂוּיָה אֶבֶן, יְצִירָה עֲצוּמָה שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד וְעַל יְדֵי עָם שָלֵם; כָּל הַחֲטִיבָה כֻּלָּה הִיא כְּאַחַת מַעֲשֵׂה אַחְדוּת וּמַעֲשֵׂה צֵרוּף, כְּשִׁירַת אִילִיאָדָה וּכְשִׁירוֹת הַגִּבּוֹרִים מִתְּקוּפַת הָרוֹמַנְטִיּוּת הַקְּרוֹבוֹת לָהּ קִרְבַת אֲחָיוֹת; זֶהוּ פְּרִי־עֲבוֹדָה בּוֹ נִתְגַּלְמוּ הֲמוֹן כֹּחוֹתֶיהָ שֶׁל תְּקוּפָה אֲשֶׁר בַּאֲבָנֶיהָ שִׁקַּע הָאֻמָּן אֶת דִּמְיוֹנוֹ לְפִי צוּרוֹת מַאֲלִיפוֹת כְּשֶׁהוּא מְשַׂכֵּל אֶת יָדוֹ לְפִי צַו הַיּוֹצֵר, מִין יְצִירַת אֱנוֹשׁ הַשֹּׁוֹפַעַת עֹשֶׁר וְעָצְמָה כִּיצִירַת אֵלִים, וְדוֹמֶה לָהּ כִּבְיָכֹל בִּשְׁנֵי דְבָרִים: בְּרִבּוּי צוּרוֹת וּבְנִצְחִיּוּת.

וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר בִּדְבַר חָזִית הַבַּיִת יֵאָמֵר גַּם עַל הַבַּיִת כֻּלּוֹ; וּדְבָרֵינוּ עַל בֵּית הַכְּנֵסִיָה הָרָאשִׁי שֶׁל פָּרִיס נְכוֹנִים הֵם גַּם לְגַבֵּי שְׁאָר בָּתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת שֶׁל יְמֵי הַבֵּינָיִם. כָּל הַיוֹצֵא מֵאֳמָנוּת זוֹ, שֶׁנּוֹצְרָה מִתּוֹךְ עַצְמָה, אוֹמֵר הִגָּיוֹן וְקֶצֶב נָאֶה: גַּם לְפִי אֶצְבַּע הָרֶגֶל יֻכַּר הָעֲנָק.

וְאוּלָם נָשׁוּב נָא אֶל הֶחָזִית אֲשֶׁר לְנוֹטְר־דַּם, כְּפִי שֶׁהִיא מוֹפִיעָה לְעֵינֵינוּ בַּזְמָן הַזֶּה מִדֵּי נְכַוֵּן אֶת לִבֵּנוּ וְנִשְׁתָּאֶה אֶל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה אֲשֶׁר כֻּלּוֹ עָצְמָה וְכֹבֶד־ראשׁ וְכֻלוֹ אֵימַת־הוֹד, כְּדִבְרֵי סוֹפֵר הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר לְבֵית מִקדָּשׂ זֶה: ''Quae mole sua terrorem incutit spectantibus42.'' כַּיּוֹם הַזֶּה חֲסֵרָה הֶחָזִית שְׁלֹשָׁה דְבָרִים חֲשׁובִים, וְאֵלֶּה הֵם: אַחַת־עֶשְׂרֵה הַמַּדְרֵגוֹת שׁשִׁמְּשׁוּ לָהּ כֶּבֶשׁ; כָּל הַפְּסִילִים שֶׁבַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה אֵלוּ שֶׁהָיוּ קְבוּעִים בְּכוּכִים לְאֹרֶךְ כָּל שְׁלֹשֶׁת הַפּוֹרְטֶלִים; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – שׁוּרַת הַמַּצֵּבוֹת הָעֶלְיוֹנָה, זוֹ שֶׁמִּלְּאָה אֶת יְצִיעַ הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וְכָלְלָה אֶת פְּסִילֵיהֶם שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִמְּלָכֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים, הָחֵל בְּשִׁילְדְבֶּר וְכַלֵּה בְּפִילִיףּ אוֹגוּסְט הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ אֶת “תַּפּוּחַ הַמַּמְלָכָה”.

הַמַּעֲלֶה אֲשֶׁר לַבַּיִת בָּטַל בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַזְּמָן, אֲשֶׁר פָּעַל מִתּוֹךְ אִטִּיּוּת וְעַקְשָנוּת וְהִגְבִּיהַּ אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע בָּעִיר הָעַתִּיקָה. וְאוּלָם הַזְּמָן הַלָּז אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ בְּשֶׁטֶף מַרְצַפְתָּה שֶׁל פָּרִיס אֶת דַּרְגוֹת הַמַּעֲלֶה וְגַם אֶת אַחַת־עֶשְׂרֶה הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ יִתרוֹן גֹּבַהּ לְרוֹמְמוּתוֹ הַנֶּאְדָּרָה שֶל הַבִּנְיָן, – הוּא נָתַן לוֹ לְבֵית הַכְּנֵסִיָּה יוֹתֵר מִשֶּׁחִסֵּר מִמֶּנּוּ; כִּי הַזְּמָן הוּא שֶׁהֶעֶלָה עַל חָזִית זוֹ אֶת הַמַּעֲטֶה הַקּוֹדֵר בֶּן מֵאוֹת הַשָּׁנִים, הִיא הַקַּדְרוּת הַמְשַׁוָּה עַל בִּנְיָנִים עַתִּיקִים אֶת יָפְיָם הַקַּדְמוֹן.

אֲבָל מִי זֶה הֵסִיר מִמְּקוֹמָן אֶת שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַפְּסילִים? מִי זֶה הִצִּיג רֵיקָם אֶת הַכּוּכִים? מִי זֶה הוֹסִיף וּבָנָה בּפּורְטֵל הָראשִׁי רַב־הַתִּפְאֶרֶת אֶת הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה הַלֵּזוּ הַזָּרָה לִמְקוֹמָהּ? מִי הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׂוֹ וְהִצִּיג אֶת הַשַּעַר הַתָּפֵל וְהַמְגֻשָּׁם, הֶחָטוּב עֵץ לְפִי טַעַם הַתְּקוּפָה שֶׁל לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, עַל יַד פְּטוּרֵי הַצִּיצִים שֶׁל בִּסְקוֹרְנֶט? כָּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶל אַדְרִיכַלִּים וְאֳמָנִים מֵבְּנֵי זְמַנֵּנוּ!

וּבִפְנִים הַבַּיִת מִי נָתַץ אֶת הַפֶּסֶל רַב הַמִּדָּה שֶׁל כְּרִיסְטוֹף הַקָּדוֹשׁ? אוֹתוֹ פֶּסֶל שֶׁנִּהְיָה בְּצֶדֶק לְמוֹפֵת בֵּין הַפְּסִילִים, כְּשֵם שֶׁאוּלָם בֵּית הַמִּשְׁפָּט הוּא לְמוֹפֵת בֵּין הָאוּלַמִּים וּכְנֵסִיַּת שְׁטְרַסְבּוּרג הִיא לְמוֹפֵת בֵּין הַכְּנֵסיּוֹת. וְכָל הֲמוֹן הַפְּסִילִים הַלָּלוּ שֶׁמִּלְּאוּ אֶת פְּנִים הַבַּיִת וְאֶת הַדּוּכָן וּבֵינֵיהֶם כָּל מִינֵי צוּרוֹת רוֹכְבִים וְכוֹרְעִים עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, מְלָכִים, חַשְׁמַנִּים וְאַבִּירים, וְהֵם עֲשׂוּיִם זָהָב וָכֶסֶף וּמַתֶּכֶת וַאֲפִילוּ שַׁעֲוָה – מִי זֶה טִאְטֵא אוֹתָם בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמַד? לֹא יַד הַזְּמָן עָשְׂתָה אֶת כָּל אֵלֶּה!

וּמִי הֵסִיר אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַגּוֹטִי, שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּכָל מִינֵי אֲרוֹנוֹת קֹדֶשׁ וְתֵבוֹת יְקָר, וְנָתַן בִּמְקוֹמוֹ אֶת אֲרוֹן הַמֵּתִים הַמְגֻשָּׁם, הַמְעֻטָר רָאשֵׁי כְּרוּבִים וְצוּרוֹת עֲנָנִים? מִי הֶהְבִּיל וְהִכְנִיס יְצִיר זֶה, פְּרִי אֳמָנוּת שֶׁנִּתְעַרְבְּבוּ עָלֶיהָ הַזְמַנִּים, לְבֵין מַצְּבוֹת הָאֳמָנוּת, מַעֲשֵׂה יְדֵי הֶרְקָנְדּוּקְס, שֶנּוֹצְרוּ בִּתְקוּפַת הַקָּרוֹלִינְגִים? וְכִי לֹא לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר עָשָׂה אֶת הַדָּבָר לְמַעַן הָקִים אֶת נִדְרוֹ שֶׁל לוּאִי הַשְּׁלשָׁה־עָשָׂר? וּמִי זֶה שָׂם זְגוּגִיּוֹת לְבָנוֹת וְקָרוֹת בִּמְקוֹם הַחַלּוֹנוֹת “הַמַּזְהִירִים בִּשְׁלַל צְבָעִים” שֶהָיוּ קְבוּעִים לְפָנִים בְּכוֹתֶרֶת הַפּוֹרְטַל הָרָאשִׁי וּבַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר מֵעַל לַדּוּכָן וַאֲבוֹתֵינוּ הָיוּ מַבִּיטִים בָּהֵם בְּעֵינַיִם נִרְהָבוֹת? וּמַה הָיָה אוֹמֵר סְגָן־חַזָּנִים בֶּן הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה אִלּוּ רָָאָה אֶת צֶבַע הַקִירוֹת הַצָּהֹב וְהַנָּאֶה הַזֶּה אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה, מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל הֶגְמוֹנִים חַבְּלָנִים? הַלָּז הָיָה נִזְכָּר בַּדָּבָר כִּי תַּלְיָנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּצֶבַע זֶה כְּדֵי לִצְבֹּעַ אֶת הַבָּתִּים שֶׁיָּצָא לָהֶם “שֵׁם רַע”; וְהָיָה מַעֲלֶה עַל לִבּוֹ אֶת אַרְמוֹן־בֻּרְבּוֹן הַקָּטָן, זֶה שֶׁהַמְמֻנֶּה עָלָיו פָּשַׁע בּוֹ וְצָבַע אוֹתוֹ כְּתֻמּוֹ בְּצֶבַע צָהֹב; ''הַצָּהֹב הַזֶּה," אוֹמֵר סוֹבֵל, "הָיָה מִסּוּג הַצְּבָעִים הָעוֹמְדִים בְּעֵינָם לְאֹרֶךְ יָמִים, וּכְשֶׁהִטִילוּ אוֹתוֹ עַל הַקִירוֹת שָׁקְדוּ עַל הַמְּלָאכָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים וְיוֹתֵר לֹא נִמְחֲתָה צוּרָתוֹ;'' אוֹתוֹ סְגָן־חַזָּנִים הָיָה חוֹשֵׁב בְּוַדַּאי כִּי בֵּית הַכְּנֵסִיָּה נֶהְפַּךְ לְמָקוֹם שֶׁיּצָא לוֹ שֵׁם רַע, – וְהָיָה מְמַהֵר לִבְרֹחַ.

וְאִם נַעֲלֶה לִמְרוֹם בֵּית הַכְּנֵסִיָּה, בְּלִי שֶׁנַּשְׁהֶה אֶת עַצְמֵנוּ לְיַד הֲמוֹן פְּגִימוֹת מִכָּל הַסּוּגִים – נֹאבֶה לָדַעַת מַה נַעֲשָׂה לוֹ לְאוֹתוֹ צְרִיחַ קָטֹן וִיפֵה מַרְאֶה, שֶׁהָיָה טָבוּעַ בִּנְקֻדַּת הַצּוֹמֶת שֶׁל הַכִּפָּה וְהָיָה זָקוּף וְנַעֲלֶה כַּחֲבֵרוֹ הַצְּרִיחַ לְתָא הַתְּפִלָּה הַמְקֻדָּשׁ (שֶׁאַף הוּא נֶהֱרַס), אַךְ מְרוֹמָם וּמְחֻדָּד יוֹתֵר וּבוֹקֵעַ שַׁחַק בְּיֶתֶר שְׂאֵת מֵאֲשֶׁר שְׁאָר הַצְּרִיחִים? אַדְרִיכַל אֶחָד בַּעַל טַעַם 787) הֵסִיר אֶת הַצְּרִיחַ הַזֶּה וְחָשַׁב כִּי יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אִם יְכַסֶּה אֶת הַפֶּצַע בְּמִרְצֶפֶת שֶׁל בְּדִיל הַדּוֹמָה לִצְמִיד קְדֵרָה. כָּך עָשׂוּ בְּכָל מָקוֹם לָאֳמָנוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, אֲבָל בְּצָרְפַת הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת. בְּתִלֵּי הֶחֳרָבוֹת שֶׁל אֳמָנוּת זוֹ נִכָּרִים שְׁלֹשָׁה סוּגֵי הֶרֶס שֶׁמֵּהֶם הָיְתָה נְסִבָּה לְכָל הַמּוּמִים הַקְּטַנּים וְהַגְּדוֹלִים; רִאשׁוֹן לַמְהָרְסִים הוּא הַזְמָן אֲשֶׁר הֵטִיל פְּגִימוֹת קַלוֹת בַּשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדְּבָרִים; אַחֲרָיו יָבוֹאוּ כָּל מַהְפְּכוֹת הַדָּת וְהַמְּדִינָה שֶׁמִטִּבְעָן הֵן סְתוּמוֹת עַיִן וְעַזּוֹת יֵצֶר וְזֶה דַרְכָּן שֶׁהֵן מִתְנַפְּלוֹת פַּעַם בְּפַעַם עַל הָאֳמָנוּת בְּשֵׁם שִׁלְטוֹן הַדָּת אוֹ הַמְּדִינָה וְקוֹרְעוֹת אֶת בֶּגֶד הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂי הַפִּסּוּל וְהַגִּלּוּף, מַחֲרִיבוֹת אֶת הַכּוֹתָרוֹת, מְנַפְּצוֹת אֶת פְּטוּרֵי הַצִּיצִים וְאֶת מִקְלַעַת הַזֵּרִים וּמַשְׁלִיכוֹת לָאָרֶץ אֶת הַפְּסִילִים; וְאַחֲרוֹן לַמְהָרְסִים הוּא סִגְנוֹן הַזְמָן עַל חֲלִיפוֹתָיו הַמְשֻׁנּוֹת וְהַתְּפֵלוֹת, זֶה שֶׁבִּתְקוּפַת הָרֶנֶסַנְס נַעֲשָׂה פּוֹרֵץ גְּבוּלוֹת וּמְהֻדָּר בְּיוֹתֵר וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמַרְבֶּה גִלְגּוּלִים עַד שׁגָּרַם לִידֵי קִלְקוּלָהּ הַגָּמוּר שֶׁל מְלֶאכֶת הַבְּנִיָּה. תְּמוּרוֹת הָאָפְנָה גָרְמוּ הֶפְסֵד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַּהְפֵּכוֹת הַבְּנִיָּה. תּמוּרוֹת הָאָפְנָה גָרְמוּ הֶפְסֵד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַמַּהְפֵּכוֹת. הַלָּלוּ נָגְעוּ בְּעוֹרֵק הַחַיִּים, פָּגְעוּ בְּ עַמוּד הַשֶּׁדְרָה שֶׁל הָאֱמָנוּת, קִצְּצוּ בְּמַעֲשֵׂה הַבִּנְיָן, גְּזָרוּהוּ לִגְזָרִים וּפָגְמוּ אֶת צוּרָתוֹ וְאֶת אָפְיוֹ, אֶת אַחְדוּתוֹ וְאֶת תִּפְאַרְתּוֹ. וְאַחֲרֵי הַהֶרֶס הָיָה מִנְהָגָן לְהַתְחִיל בְּתִקּוּנִים, – חֻצְפָּה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה לַמִּצְעָר אֵצֵל הַזְּמָן ואֵצֶל הַמַּהְפֵּכוֹת. עַזּוּת הָיְתָה מִצִּדָּן וְהֵן הֶעֱלוּ מִתּוֹךְ “טַעַם טוֹב” עַל פִּצְעֵי הַבְּנִיָּה הַגּוֹטִית כָּל מִינֵי סִלְסוּלִים עֲלוּבִים בְּנֵי יוֹמָם, קִשּׁוּרֵי שַׁיִשׁ וְקִשּׁוּטִים עֲשׂוּיִם מַתֶּכֶת – מַגֵּפָה לַאֲמִתָּהּ שֶׁשָּׁרְצָה קִשּׁוּטִים בִּדְמוּת כַּדּוּרִים וְשַׁבְּלוּלִים, חֲקִיקוֹת וַעֲטִיפוֹת, זִֵרִים וְצִיצִיּוֹת, לַהֲבוֹת אֶבֶן וְעַנְנֵי בְּרוֹנְזָה, אֵלֵיֹ־אַהֲבָה כַּרְסָנִים וְרָאשֵׁי כְּרוּבִים תְּפוּחֵי לְחָיַיִם, כְּגוֹן אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בְּתָא הַתְּפִלָּה שֶׁל קַטֵּרִינָה לְבֵית מֶדִיצִ’י וְהִבְאִישׁוּ שָׁם אֶת פָּרְצוּף הָאֳמָנוּת וְגָרְמוּ לְבַסּוֹף – כַּעֲבֹר מָאתַיִם שָנָה – לָאֳמָנוּת זוֹ שֶׁתִּפַּח אֶת נַפְשָׁהּ מִתּוֹךְ הַעֲוָיָה שֶׁל יִסּוּרִים.

נִכְלֹל אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ וְיֵצֵא לָנוּ, כִּי שְׁלֹשָׁה מִינֵי מְחַבְּלִים הִשְׁחִיתוּ אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה הַגּוֹטִית; חֲרִיצִים וּכְתָמִים שֶׁבַּשֶׁטַח העֶלְיוֹן, וְהַגּוֹרֵם לָאֵלֶּה הוּא הַזְּמָן; עִקְּבוֹת הֶרֶס שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, מַעֲשֵׂי חַבָּלָה, פְּצָעִים, שְׁבָרִים – כָּל אֵלֶּה פְּרִי מַהְפֵּכוֹת, הָחֵל בְּלוּטֶר וְכַלֵּה בְּמִירַבּוֹ; מוּמִים, סְתִירוֹת, סֵרוּסִים בְּחֶלְקֵי הַבִּנְיָן, “בֶּדֶק הַבַּית” – מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם שֶׁל חַכְמֵי בְּנִיָּה מִבְּנֵי יָוָן וְרוֹמָא וְעַמִּים בַּרְבָּרִים. – הָאֳמָנוּת הַנֶּהְדָּרָה, מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם שֶׁל עַמִּים דַּלֵּי תַּרְבּוּת, נָחְרְבָה עַל יְדֵי בָּתֵּי הַמַּדָּעִים. אַחֲרֵי מֵאוֹת הַשָּׁנִים, אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכוֹת שֶׁחִבְּלוּ, לַפָּחוֹת, בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים וְחוֹלְלוּ מַעֲשֵׂי הֶרֶס נֶהְדָּרִים, בָּאוּ הֲמוֹן אַדְרִיכַלִּים מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, מְאֻגָּדִים וּמֻשְׁבָּעִים, וְהִתְחִילוּ מְקַלְקְלִים אֶת הָאֳמָנוּת לְפִי תָּכְנִית קְבוּעָה וּלְפִי טַעַם רָע. זֶהוּ מֵעֵין בְּעִיטַת חֲמוֹר הַפּוֹגַעַת בּאַרְיֵה הַגּוֹסֵס. הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאַלּוֹן שֶׁנִכְנַס בּוֹ הָרָקָב דֶּרֶךְ צַמַּרְתּוֹ וּלְבַסּוֹף פָּגְעוּ בּוֹ הַתּוֹלָעִים וְכִרְסְמוּהוּ וְהֵטִילוּ בּוֹ נְקָבִים וְחוֹרִים.

הַלְּוַאי וְעָמַדְנוּ עֲדַיִן בִּתְקוּפָתוֹ שֶׁל רוֹבֶּר סֵנַלִיס, זֶה שֶׁהִמְשִׁיל אֶת נוֹטְר־דַּם לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶפֶזוּס – מִקְדַּשׁ דִּיאָנָה הַמְהֻלָּל בְּפִי הַקַּדְמוֹנִים וְזָכוּר אִתָּנוּ לְעוֹלָמִים בִּזְכוּת הֶרוֹסְטְרַטוּס – וְזֶה שֶׁגִּלָּה לְבַסּוֹף כִּי נוֹטְר־דַּם הוּא הַמְשֻׁבָּח בֵּין הַשְׁנַיִם מִפְּאַת אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ וְגָבְהוֹ וּמִפְּאַת אֹפֶן בִּנְיָנוֹ.

נוֹטְר־דַּם – דֶּרֶךְ אַגַּב – אֵינֶנּוּ מַצֶּבֶת־בִּנְיָן שְׁלֵמָה וּכְלִילַת צוּרָה הַבְּנוּיָה לְמוֹפֵת. אֵין זֶה בְּעֶצֶם בֵּית כְּנֵסִיָּה לְפִי הַטַּעַם הָרוֹמָנִי, אֲבָל אֵין זֶה גַם בִּנְיָן גּוֹטִי. הוּא אֵינוֹ חֲטִיבָה הַבָּאָה מִמָּקוֹר רִאשׁוֹן. נוֹטְר־דַּם בְּפָרִיס לּא נִבְנָה – כְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֵסִיָּה שֶׁבְּטוּרְנוּס, לְמָשָׁל – עָצוּם וְכָבֵד בְּרָחְבּוֹ וּמְרֻוָּח וּמְעֻגָּל בְּחֵלֶק הַכִּפָּה. אֵינוֹ עָרֹם עַד כְּדֵי קֹר־קִפָּאוֹן וְאֵין לוֹ פַּשְׁטוּת נֶאֱצָלָה – כָּל הַסְּגֻלּוֹת הַמְצַיְּנוֹת אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁמְּקוֹרָן בַּקֶּשֶׁת הָעֲגֻלָּה. אַף אֵין הוּא דֻּגְמַת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה בְּבוֹרְגוֹ – יְצִירָה גוֹטִית רַעֲנַנָּה וְנֶאְדָּרָה, זְקוּפָה וּמְגֻוֶּנֶת צוּרָה, רַבַּת עֹשֶׁר וְרַבַּת שֶׁפַע. אֵין נוֹטְר־דַּם נִמְנֶה עַל סוּג בָּתֵּי הַכְּנֵסיּוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ לְמַחֲשָֹךְ וּלְמִסְתוֹרִין, אֵלֶּה שֶׁקּוֹמָתָם נְמוּכָה לְפִי כִּפָּתָם הֵם דּוֹמִים כִּמְעַט לְבָתֵּי מִקְדָּשׁ שֶׁל מִצְרַיִם וְיֵשׁ בָּהֶם מִטַּעַם חַרְטֻמִּים וְכֹהֲנֵים וּסְמָלִים; אֵלֶּה שֶּׁמִּבְּחִינַת הַקִּשּׁוּט מְרֻבִּים בָּהֶם הַצִּגְצַגִּים עַל הַצִּיצִים, הַצִּיצִים עַל הַחַיּוֹת וְהַחַיּוֹת עַל פְּסִילִים שֶׁל בְּנֵי־אָדָם; הַלָּלוּ יוֹתִֵר מִשֶּׁהם מַעֲשֵׂה בַּנָּאִים הֵם מַעֲשֶׂה חַשְׁמַנִּים. אַתָּה רוֹאֶה בָּהֶם אֶת שִׁנּוּי הַצּוּרָה הָרִאשׁוֹן שֶחָל בָּאֳמָנוּת, הֵם מְשַׁמְּשִׁים בִּטּוּי לְאוֹתָהּ תַּרְבּוּת דָּתִית וּצְבָאִית הַמַּתְחִילָה מִשְׁתָּרֶשת בְּמַלְכוּת רוֹמָא הַמִּזְרָחִית בִּתְקוּפַת הַיְרִידָה וְהַגִּיעָה לִידֵי קִצָּהּ בּזְמַנּוֹ שֶׁל גִּילְיוֹם הַכּוֹבֵש. וּכְמוֹ כֵן אֵין לְצָרֵף אֶת נוֹטְר־דַּם אֶל מִשְׁפַּחַת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת הַנִּשָּׂאִים וּמְלֵאֵי הָאֲוִיר, הַמְקֻשָּׁטִים לְמַכְבִּיר בְּצִיּוּרִים שֶׁעַל גַּב זְכוּכִית וּפְסִילֵי אֶבֶן, אֵלֶּה שֶׁצּוּרָתָם הַחֲרִיפָה וְתַבְנִיתָם הָעַזָּה מְשַׁמְּשׁוֹת סֵמֶל לְאָֹפְנֵי הַבִּטּוּי הַפּוֹלִיטִיִּים, וּלְעֻמּת זֶה מִבְנֵהֶן הָאֳמָנוּתִי הוּא חָפְשִׁי, הֲפַכְפַּךְ וּפוֹרֵץ גְּבוּלוֹת! זוֹהי תְּקוּפָה שְׁנִיָּה לָאֳמָנוּת מִבְּחִינַת שִׁנּוּי צוּרָה, אֵין כָּאן עוֹד רוּחַ חַרְטֻמִים וְכֹהֲנִים שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לְהִשְׁתַּנּוֹת, אֶלָּא עֹשֶׁר שֶׁבָּאֳמָנוּת, סִגְנוֹן שֶׁל הִתְקַדְּמוּת וַעֲמָמִיּוּת, וּתְקוּפָה זוֹ תְּחִלָּתָהּ בּזְמַן שִׁיבָתָם שֶׁל נוֹסְעֵי הַצְּלָכ וְסוֹפָה בּימֵי לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר. נוֹטְר־דַּם בְּפָרִיס אֵינוֹ יְצִיר רוֹמָנִי כַּסּוּג הָרִאשׁוֹן, אֲבָל אֵינוֹ כֻּלּוֹ גַם יְלִיד הַהַשְׁפָּעָה הָעַרְבִית, כַּסּוּג הַשֵּׁנִי.

נוֹטְר־דַּם הוּא בֶּן תְּקוּפַת מַעֲבָר. לֹא הִסְפִּיק הַבַּנַּאי מֵאֶרֶץ הַזַּכְּסִים לְהַצִּיב אֶת הָעַמוּדִים אֲשֶׁר בִּפְנִים הַבַּיִת, עַד שֶׁבָּאָה הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה פְּרִי דַרְכָּם שֶׁל נוֹסְעֵי הַצְּלָב, הִשְׁתַּטְּחָה כִּמְנַצַּחַת עַל פְּנֵי גֻלּוֹתֵיהֶם הָרְחָבוֹת שֶׁל הָעַמּוּדִים הָרוֹמָנִיִים שֶׁלֹּא נִבְנוּ אֶלָּא לְשֵׁם הַקֶּשֶׁת הָעֲגֻלָּה. מְֵעַכְשָׁו הִשְׁלִיטָה הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה אֶת רוּחָהּ עַל פְּנֵי כָּל הַבָּיִת. בְּרֵאשִׁית הִתְגַּלּוּתָהּ הָיְתָה צוּרַת קֶשֶׁת זוֹ צְנוּעָה וְחַסְרָת נִסָּיוֹן, אַחֲרֵי כֵן הִתְפְּשְּׁטָה לָעֲבָרִים, אֲבָל כָּבְשָׁה אֶת יִצְרָהּ וְלֹא הֵעֵזָה לְהִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ צְרִיחִים וְחַלּוֹנוֹת בְּנֵי קֶשֶׁת חַדָּה, כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר בְּכַמָּה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת נֶהְדָּרִים. אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי הָעַמּוּדִים הָרוֹמָנִיּים רַבֵּי הַכֹּבֶד עָמְדוּ לְשָׂטָן עַל דַּרְכָּה.

מִכָּל מָקוֹם יְצִירוֹתֶיה שֶׁל תְּקוּפַת מַעֲבָר זוֹ, הַמּוֹלִיכָה מִן הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי אֶל הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, מְשֻׁבָּחוֹת הֵן לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הַצּוּרוֹת הַטְהוֹרוֹת מִכָּל עִרְבּוּב. עַל יָדָן בָּא לִידֵי בִּטּוּי מִין זֵר בָּאֳמָנוּת שֶׁמִּבִּלְעֲדֵיהֶן לֹא הָיָה מִתְקַיֵם בָּעוֹלָם. זוהִי הַרְכָּבָה שֶׁל קֶשֶׁת חַדָּה בְּקֶשֶׁת עֲגֻלָּה.

נוֹטְר־דַּם בְּפָרִיס מְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה מְיֻחֶדֶת לְמִין זֵר זֶה שֶׁבָּאֳמָנוּת. כָּל חֶלְקָה וְכָל אֶבֶן בְּמַצֶּבֶת כָבוֹד זוֹ יְסַפְּרוּ בְּאָזְנֵינוּ לֹא רַק אֶת קוֹרוֹת אַרְצֵנוּ, כִּי אִם אֶת תּוֹלְדוֹת הַמַּדָּע וְהָאֳמָנוּת. אָנוּ רוֹאִים אֵפוֹא, אַף אִם לֹא נְצַיֵּן כַּאן אֶלָּא פְּרָטִים אֲחָדִים שֵׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הָעִקָּר, כִּי בֶּן־הַשַׁעַר הָאָדֹם, לְמָשָׁל, מְסַמֵּן כִּמְעַט אֶת גְּבוּל הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי רַב־הָרֹךְ שֶׁל הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָעַמוּדִים רַבֵּי הַהֶקֵּף וְהַכֹּבֶד אֲשֶׁר בִּפְנִים הַבַּיִת הֵם בְּנֵי זְמַנּוֹ הַמֻּקְדָּם שֶׁל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה סַן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה, מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל הַקָּרוֹלִינְגִים. אֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנִים עוֹמְדוֹת כְּחַיִץ בֵּין דֶּלֶת זוֹ וּבֵין הָעַמּוּדִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחַכְמֵי הָאַלְכִּימִיָה רָאוּ בְּצִיוּרֵי הַסֵּמֶל שֶעַל הַפּוֹרְטַל הָרָאשִׁי מֵעֵין מֻשָּׂג כּוֹלֵל וּבָרוּר לַמַּדָּע שֶׁלָּהֶם, זֶה הַמַּדָּע שֶׁבֵּית הַכְּנֵסִיָּה סֶן־יַ’ן דֶּה־לַה־בּוֹשֶׁרִי שִׁמֵּשׁ לוֹ סֵפֶר שָׁלֵם הַכָּתוּב בִּכְתָב חַרְטֻמִּים. וְהִנֵּה יוֹצֵא, כִּי בֵּית הַכְּנֵסִיָּה הַרוֹמָנִי וּבֵית הַתְּפִלָּה סְפוּג הַמִּסְתּוֹרִין, הָאֳמָנוּת הַגּוֹטִית וְהַזַּכְּסִית, הָעַמּוּד הֶעָגֹל וְהַכָּבֵד, הֶעָלוּל לְהַזְכִּיר לָנוּ אֶת גְּרֶגוֹר הַשְּׁבִיעי, וּכְתָב הַסְמָלִים הַסּוֹדִי שׁנִּיקוֹלָאוּס פְלָמֶל הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כִּמְבַשֵּׂר הַבָּא לִפְנֵי לוּטֶר, אַחְדוּת הַכְּנֵסִיָּה וְהִתְפַּלְגוּתָהּ, סֶן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה וְסֶן־יַ’ן דֶּה־לַה־בּוּשֶׁרִי – כָּל אֵלֶּה הֻתְּכוּ לִבְלִיל אֶחָד, הִתְעָרְבוּ וְהִתְאַחֲדוּ בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה נוֹטְר־דַּם. בֵּית כְּנֶסֶת עֶלְיוֹן זֶה, בֵּית הַיוֹצֵר לַצּוּרוֹת, מְשַׁמֵּשׁ מִין פֶּלֶא בְּקֶרֶב בָּתֵּי הַכְּנֵסִיָּה הָעַתִּיקִים שֶׁבְּפָרִיס; לָאֶחָד הוּא דוֹמֶה בְּרֹאשׁוֹ, לַשֵּׁנִי בַּאֲבָרָיו, לַשְּׁלִישִׁי בַּפְּנִים, וּלְכֻלָּם הוּא דוֹמֶה בְּמַשֶּׁהוּ. אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים, כִּי צוּרוֹת כִּלְאַיִם אֵלֶה יֵשׁ בָּהֶן מִשּׂוּם עִנְיָן גַּם לְגַבֵּי אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה כִּי הִיא בְּחִינַת מָקוֹר רִאשׁוֹן (מִבְּחִינָה זוֹ מְעִידוֹת גַּם חָרְבוֹת הַצִּיקְלוֹפִּים, הַפִּירָמִידוֹת שֶׁל מִצְרַיִם וְהַפָגוֹדוֹת הָאַדִּירוֹת שֶׁל הַהֹדִּים), וּמִפִּיהֶן אָנוּ יוֹדְעִים כִּי הַיְצִירוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה אֵינָן בְּעֶצֶם פּרִי יְחִידִים, כִּי אִם מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁל הָעֵדָה; כִּי לֹא הַגָּאוֹן הוּא הַיּוֹצֵר אוֹתָן בְּעִקָּר בִּדְפוּס אֶחָד, כִּי אִם הָעָם הַנּוֹתֵן בַּהֶן אֶת עֲמָלוֹ; כִּי זֶהוּ בֵּית הַגְּנִיזָה אֲשֶׁר הָעָם מַנְחִיל לְדוֹרוֹתָיו; הָעֲרֵמוֹת הָעוֹלוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת בְּשָׁנִים, הַמִּשְׁקָע הַיּוֹרֵד בַּלָּאט וּמִתְהַוֶּה מִחָמְרֵי הַגֵּרוּי שֶׁבַּחֶבְרָה; בְּקִצּוּר – צוּרוֹת יְצִירָה, כָּל נַחְשׁוֹל מִנַּחְשׁוֹלֵי הַזְּמָן מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן מַשֶּׁהוּ מִשִּׁטְפּוֹ, כָּל דּוֹר מוֹסִיף נִדְבָּךְ לַמַּצֵּבָה, כָּל יָחִיד וְיָחִיד מַסִּיעַ אֶבֶן לַבִּנְיָן. כְּמַעֲשֵׂה הַבֵּבָרִים וְהַדְּבוֹרִים כֵּן מַעֲשֵׂה הָאָדָם. וְזֶהוּ הַסֶּמֶל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה: בָּבֶל הִיא כְּעֵין הַכַּוֶּרֶת.

מַצְּבוֹת הַבְּנִיָּה הַגְּדוֹלוֹת, דֻּגְמַת הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, הֵן פְּרִי תְּקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת. פְּעָמִים קְרוֹבוֹת יִקְרֶה הַדָּבָר, כִּי הָאֳמָנוּת תְּשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ וְהַלָּלוּ לֹא הִגִּיעוּ עֲדַיִן לִידֵי גְמָר, Pendent opera interrupta43; בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הִתְפַּתְּחוּתָן נִמְשֶׁכֶת בְּדֶרֶך שְׁקֵטָה לְפִי הָאֳמָנוּת הַמְחֻדֶּשֶׁת. הָאֳמָנוּת הַחֲדָשָׁה כּוֹבֶשֶׁת לְעַצְמָהּ אֶת הַבִּנְיָן הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַבְּנִיָּה, מִתְכַּנֶּסֶת לְתוֹכוֹ וְנִטְמַעַת בְּקִרְבּוֹ, מַמְשִׁיכָה אֶת הִתְפַּתְּחוּתָהּ לְפִי טַעְמוֹ, וְאִם יֵשׁ בִּיכָלְתָּה הִיא מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי גְמָר, כָּל זֶה נַעֲשֶׂה וְהוֹלֵךְ לְלֹא הַפְרָעָה, לְלֹא הִתְאַמְּצוּת וּלְלֹא צַעֲדֵי נְסִיגָה, לְרַגְלֵי חֹק טֶבַע אֶחָד הַפּוֹעֵל בְּנָחַת. לֹא נִתְוַסְּפָה כָּאן אֶלָּא ''עֵין'' הַרְכָּבָה; הלְּשַׁד מְחַדֵּשׁ אֶת סִבּוּבוֹ וְהַצְּמִיחָה מַתְחִילָה שׁוּב. בִּנְיָן כָּזֶה, שֶׁכַּמָּה סוּגֵי אֳמָנוּת מִתְאַחֲדִים בּוֹ בְּהַדְרָגָה לַחֲטִיבָה אַחַת, עָלוּל בֶּאֱמֶת לְשַׁמֵּשׁ חֹמֶר לִסְפָרִים עָבִים בְּיוֹתֵר, פְּעָמִים גַּם לְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת. בִּיצִירוֹת עֲצוּמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶן יוֹצֵר רִאשׁוֹן, לֹא תִּרְאֶה אֶת הַיָּחִיד, אֶת הָאֳמָן, אֶת הַפְּרָט; רוּחַ הָאֱנוֹשׁוּת הִיא הַמִתְגַּלֶּמֶת כָּאן בִּדְמוּת חֲטִיבָה אֶחָת. כָּאן הַזְּמָן הוּא הָאַדְרִיכַל וְהָעָם הוּא הַבַּנָּאי.

אִם נִבְחַן כָּאן רַק אֶת אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה שֶׁל הָעַמִּים הַנּוֹצְרִיִּים בְּאֵרוֹפָּה, זוֹ שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת־זְקוּנִים לְחָכְמַת הַבְּנִיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַמִּזְרָח, נִרְאֶנָּה כְּשְׁכָבָה אַדִּירָה הַמְהַוָּה שְׁלשָׁה נִדְבָּכִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה: הַסִּגְנוֹן הַרוֹמָנִי, הַגּוֹטִי וְסִגְנוֹן הָרֶנֶסַנְס, זֶה שֶׁהָיִינו רוֹצִים לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם סִגְנוֹן יְוָנִי־רוֹמָאִי. הַשְּׁכָבָה הָרוֹמָאִית, הַמֻּנַּחַת לְמַטָּה מֵחֲבֵרְתָּהּ וְעַתִּיקָה לְיָמִים מִמֶּנָּה, סִמָּנָהּ הַמֻּבְהָק הִיא הַקֶּשֶת הָעֲגֻלָּה, זוֹ הַמּוֹפִיעָה אַחֲרֵי כֵן גַּם בַּשְּׁכָבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַצְּעִירָה, בִּתְקוּפַת הָרֶנֶסַנְס, כְּשֶׁהִיא נִשְׁעֶנֶת עַל גַּב הָעַמוּד הַיְּוָנִי. בֵין שְׁתֵּי אֵלֶּה מָצְאָה לָהּ מָקוֹם הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה. הַבִּנְיָנִים הַנִּמְנִים עַל אַחַת הַשְׁכָבוֹת הָאֵלֶּה, יֵשׁ לָהֶם אֹפִי בָּרוּר וְיֵשׁ בָּהֶם מִן הָאַחְדוּת וּמִן הַצֵּרוּף הַשָּׁלֵם. כָּאִלֶּה הֵם בֵּית הַמִּנְזָר בִּי’וֹמְיֶגוֹ, בֵּית הַכְּנֵסִיָּה בְּרֵימְס וּבֵית הַתְּפִלָּה עַל שֵׁם הַצְּלָב אֲשֶׁר בְּאוֹרְלִיאַן. וְאוּלָם שָׁלֹש הַשְּׁכָבוֹת הַלָּלוּ מִתְעָרְבוֹת וּמִתְמַזְּגוֹת זוֹ בְּזוֹ בִּמְקוֹם גְּבוּלוֹתֵיהֶן, כִּצְבָעִים בִּסְפֶּקְטְרוּם שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, מִכָּאן כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כִּלְאַיִם, אֵלֶּה שֶׁנּוֹצְרוּ דֶרֶךְ הַדְרָגָה בִתְקוּפוֹת מַעֲבָר. יֵשׁ בִּנְיָן שֶׁהוּא רוֹמָנִי לְפִי הַמַּסָּד, גּוֹטִי לְפִי קִירוֹתָיו וְיוָנִי־רוֹמָאִי לְפִי חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן; וְסִבַּת הַדָּבָר הִיא, שֶׁהַבְּנִיָּה נִמְשְׁכָה שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה עַד שֶׁנִּגְמָרָה. סוּג זֶה אֵינוֹ נָפוֹץ בְּיוֹתֵר, דּוּגְמָה לוֹ מְשַׁמֵּשׁ צְרִיחַ הַמִּבְצָר בְּאֶטַנְג'. אוּלָם מְרֻבִּים יוֹתֵר הֵם הַבִּניָנִים שְׁיֵּשׁ בָּהֶם מִסִּגְנוֹנָן שֶׁל שְׁתֵּי שְׁכָבוֹת. בֵּין אֵלֶּה יֵחָשֵׁב נוֹטְר־דַּם בְּפָרִיס, מַצֶּבֶת בִּנְיָן מִסּוּג הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה שֶׁעַמוּדֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים מְקוֹרָם בַּשְּׁכָבָה הָרוֹמָנִית הָעֲמֻקָּה יוֹתֵר, זוֹ שֶׁטְּבוּעִים בָּהּ כְּתֻמָּם הַפּוֹרְטַל שֶׁל סֶן־דֶּנִי וּפְנִים הַבַּיִת שֶׁל סֶן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה. לְסוּג זֶה שַׁיָּךְ גַּם אוֹתוֹ אוּלָם תְּפִלָּה נֶהְדָּר וְגוֹטִי לְמֶחֱצָּה בְּעִיר בּוֹשֶׁרְוִיל, אֲשֶׁר קִירוֹתָיו בְּנוּיִים מִן הַמַּסָּד וְעַד הָאֶמְצַע לְפִי הַסִּגְנון הָרוֹמָנִי; כְּמוֹ כֵן בֵית הַכְּנֵסִיָּה בְּרוּאַן, בִּנְיָן שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ גוֹטִי לוּלֵא חֶלְקוֹ הַעֶלְיוֹן שֶׁל הַמִּגְדָּל הָאֶמְצָעִי הַיּוֹצֵא דֹפֶן לְשִׁכְבַת הָרֶנֶסַנְס.

מִכָּל מָקוֹם אֵין חִלּוּפֵי־גְוָנִים אֵלֶּה מְצוּיִם אֶלָּא בַּשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַבִּנְיָנִים. הָאֳמָנוּת חוֹלְלָה שִׁנּוּיִים רַק בַּדְּבָרִים הַחִיצוֹנִים. מַעֲשֵׂה הַתְקָנָתָם שֶׁל מְקוֹמוֹת הַתְּפִלָּה נִשְׁאַר כְּשֶׁהָיָה. לּא נִשְׁתַּנְּתָה תַּבְנִית הַפְּנִים, לּא חָל שִׁנּוּי בְּסִדּוּר הַחֲלָקִים. תְּהֵה מָה שֶׁתִּהְיֶה גְלִימַת הַקִּשּׁוּטִים הַמְגֻלֶפֶת שֶׁל בֵּית כְּנֵסִיָּה – מִתַּחַת לִגְלִימָה זוֹ אַתָּה מוֹצֵא תָּמִיד אֶת הַבַּזִּילִיקָה הָרוֹמָאִית, וְלוּ גַם בְּצוּרָה מְדֻמְדֶּמֶת, כְּגַרְעִין הַתְחָלָה. הִיא צוֹמַחַת כָּאן צְמִיחַת עוֹלָם לְפִי חֻקֵּי־תָּמִיד. בְּכָל מָקוֹם מֵעֵין זֶה יֶשְׁנָם שְׁנֵי חֶלְקֵי פָּנִים הַנִּכְנָסִים זֶה בָּזֶה בִּדְמוּת שְׁתִי וָעֵרֶב, וּקְצֵהֶם הָעֶלְיוֹן, הַבָּנוּי בְּצוּרַת חֲצִי קֶשֶׁת, מְהַוֶּה אֶת הַדּוּכָן, וּבְכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא בְּצַלְעוֹת הַבַּיִת כַּמָּה בִּימוֹת, הַנּוֹעָדוֹת לְשֵׁם תַּהֲלוּכוֹת הַמַּאֲמִינִים שֶׁבְּפְנִים הַבַּיִת וּמְשַׁמְּשׁוֹת תָּאֵי תְּפִלָּה, כְּמוֹ כֵן כָּל מִינֵי יְצִיעִים הַנּוֹגְעִים בִּשְׁלוּחוֹת הַקְּשָׁתוֹת אֲשֶׁר לְפְנִים הַבָּיִת. מִחוּץ לִתְנָאִים מֻקְדָּמִים אֵלֶּה אֵין גְּבוּל לַחֲלִיפוֹתֵיהֶם שֶׁל תָּאִי הַתְּפִלָּה, הַפּוֹרְטָלִים וְכָל מִינֵי הַמִּגְדָּלִים הַגְדוֹלִים וְהַקְטַנִּים, הַכֹּל לְפִי כֹּחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁל הַתְּקוּפָה וְהָאֳמָנוּת. מִתְּחִלָּה קוֹבְעִים מְקוֹמוֹת שִׁמּוּשׁ לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, מִכָּאן וְאֵילָךְ אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה עוֹשָׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיהָ. פְּסִילִים, צִיוּרִים שֶׁעַל גַּבֵּי זְכוּכִית, כּוֹתָרוֹת, פְּטוּרֵי צִיצִים, מִקְלַעַת אֶבֶן, גֻּלּוֹת, בָּרֶלְיֵפִים – כּל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבָה זוֹ הִיא כְּחֹמֶר בְּיָדָהּ לְהַטּוֹתוֹ כְּפִי דִּמְיוֹנָהּ הַטּוֹב לְכֹל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. מִכָּאן כָּל הָעֹשֶׁר הַנִפְלָא הַזֶּה בְּחִיצונִיּוּת הַבִּנְיָנִים אֲשֶׁר צוּרָתָם הָעִקָּרִית הִיא כֻּלָּה מִשְׁטָר וְאַחְדוּת. גֶּזַע הָעֵץ שׁוֹמֵר אֶת צוּרָתוֹ, וְאוּלָם נוֹפוֹ שֶל אִילָן הוּא רַב בַּדִּים וַחֲסַר קְבִיעוּת.


ב. מַרְאֵה פָּרִיס מִמְּרוֹם מְעוּף הַצִּפּוֹר    🔗

הִנֵּה נִסִּינוּ לְתָאֵר לִפְנֵי הַקוֹרֵא אֶת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה נוֹטְר־דַּם. צִיָּנּוּ בִּקְצָרָה אֶת רֹב הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לָהּ בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֶה וַאֲשֶׁר אֵינָן אִתָּהּ כַּיּוֹם הַזֶּה; וְאוּלָם אֶת הָעִקָּר שָׁכַחְנוּ: לֵאמֹר, לֹא תֵּאַרְנוּ אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁהָיָה מִתְגַּלֶּה בַּיָּמִים הָהֵם לְעֵין הַמִּסְתַּכֵּל הָרוֹאֶה אֶת פָּרִיס מִמְּרוֹם מִגְדָּלָיו שֶׁל נוֹטְר־דַּם. וּבֶאֱמֶת, מִי שׁגִּשֵּׁשׁ וְהִתְרוֹמֵם בְּלוּל הַמַּדְרֵגוֹת הָאַפְלוּלִי, הָעוֹלֶה בְּקַו מְאֻנָּךְ בְּחוֹמַת הַמִּגְדָּלִים, וְיָצָא לְבַסּוֹף בְּלִי מֵשִׂים אֶל אַחַת מִשְּׁתֵּי הָרְחָבוֹת הַשְּׁטוּפוֹת אוֹר וַאֲוִיר – הָיָה רוֹאֶה מִכָּל הָעֲבָרִים מַרְאֶה נֶהְדָּר מֵאֵין כָּמוֹהוּ; מַחֲזֶה ''מְיֻחָד בְּמִינוֹ'' זֶה יְתָאֵר לוֹ בְּנָקֵל בְּדִמְיוֹנוֹ מִי שֶׁזָּכָה פַּעַם לִרְאוֹת עִיר גּוֹטִית כְּלִילַת שְׁלֵמוּת, אַחַת הֶעָרִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ עוֹד לִפְלֵטָה, כְּגוֹן נוֹרֶנְבֶּרְג בְּבָוַרְיָה אוֹ בִּיטָרְיָה בִּסְפָרַד; אֲפִילוּ חֲטִיבוֹת קְטַנּוֹת, בִּתְנַאי שֶׁצּוּרָתָן לֹא תִּהְיֶה פְּגוּמָה, כְּגוֹן בִּיטְרֶה בִּבְרֶטַן אוֹ נוֹרְדְהוֹזֶן בִּפְרוּסְיָה.

פָּרִיס זוֹ שֶׁמִּלִּפְנֵי שְׁלשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, פָּרִיס שֶׁל הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, הָיְתָה כְּבָר בִּבְחִינַת כְּרָךְ גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי פָּרִיס מַגְזִימִים בִּדְבַר גֹּדֶל הַשֶּטַח שֶׁנוֹסַף עַל הָעִיר מִן הַתְּקוּפָה הַהִיא וְעַד עַכְשָׁו, מִימֵי לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר לֹא גָדְלָה פָּרִיס אֶלָּא כְּדֵי שְׁלִישׁ; וְאוּלָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי הִיא הִפְסִידָה מִבְּחִינַת הַיֹּפִי יוֹתֵר מִשֶּׁהִרְוִיחָה מִבְּחִינַת הַגֹּדֶל.

פָּרִיס, כַּיָּדוּעַ, נוֹסְדָה בְּרֵאשִׁיתָהּ עַל הָאִי הַיָּשָׁן שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה, זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוּרַת עֲרִיסָה. שְׂפַת הָאִי שִׁמְשָׁה לָהּ לְפָריס מְשׂוּכָה רִאשׁוֹנָה, נְהַר הַסֶּנָה – חֲריץ־הֲגָנָה רִאשׁוֹן. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים נִצְטַמְצְמָה פָּרִיס בִּגְבוּלוֹת הָאִי, אַף הָיוּ לָהּ שְׁנֵי גְשָׁרִים: הָאֶחָד לְצַד דָּרוֹם וְהַשֵּׁנִי לְצַד צָפוֹן, כְּמוֹ כֵן שְׁתֵּי מְצוּדוֹת גֶּשֶׁר שֶׁשִּׁמְּשׁוּ לָהּ בְּבַת־אַחַת גַּם מִבְצָרִים וְגַם שַׁעֲרֵי כְּנִיסָה: שַׁטְלֶה הַגְּדוֹלָה מִן הַצַּד הַיְמָנִי וְשַׁטְלֶה הַקְּטַנָּה מֵהַצַּד הַשְׂמָאלִי. כִּי בִּתְקוּפַת הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים עָבְרָה פָּרִיס אֶת הַנָּהָר לְאַחַר שֶׁצָּרוּ לָהּ גְּבוּלוֹת הָאִי וְלֹא מָצְאָה שָׁם מָקוֹם לְהִתְפַּשֵּׁט. מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה וְאֵילָךְ הִתְחִילוּ חוֹמוֹת הָעִיר וּמִגְדָּלֶיהָ חוֹדְרִים לְתוֹךְ תְּהוֹם הָאָרֶץ, כְּשֶׁמּוֹצָא לָהֶם מְשַׁמְּשׁוֹת שְׁתֵּי שְׂפוֹת הַנָהָר וּמְצוּדוֹת שַׁטְלֶה הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה. כַּמָּה שְׂרִידִים שֶׁל חוֹמַת הַמָּגֵן הָעַתִּיקָה הַזֹּאת הָיוּ קַיָּמִים עוֹד בַּמֵאָה הָאַחֲרוֹנָה: בְּיָמֵינוּ לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא זִכְרוֹנוֹת וְשִׁירַיִם מְעַטִּים, כְּגוֹן הַשַּׁעַר הַנִּקְרָא בּוֹדֶה אוֹבוֹדוֹיֶה, בְּרוֹמָאִית: Porta Bagauda. נַחְשׁוֹל הַבָּתִּים, שֶׁהִתְגַּלְגֵּל בְּלִּי הֶרֶף מִלֵּב הָעִיר אֶל הַקְּצָווֹת, שָׁטַף אֶת הַחוֹמָה, כִּרְסְמָהּ בְּלִי הֲפוּגוֹת, בְּלָעָהּ אֶל קִרְבּוֹ וְהִשְׁמִידָהּ מִן הָעוֹלָם. פִילִיףּ אוֹגוּסְט בָּנָה לָהּ סוֹלְלָה חֲדָשָׁה; הוּא הִקִּיף אֶת פָּרִיס שַׁלְשֶׁלֶת צְרִיחִים חֲזָקִים אֲשֶׁר נִבְנוּ קִירוֹת עָבִים וּגְבוֹהִים. בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר נִצְטַפְּפוּ הַבָּתִּים בְּאַגַּן זֶה, שָׁפְעוּ וְעָלוּ מַעְלָה מָעְלָה כְּמַיִם בְּכֶלִי. הַבָּתִּים הֶעֱמִיקוּ לָרֶדֶת לְתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהֵרִימוּ קוֹמָה עַל גַּב קוֹמָה, גָּבְהוֹ זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, שָׁפְעוּ כְּלַפֵּי מָרוֹם כְּמַיִם הַנִּדְחָקִים מִבֵּית קִבּוּלָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִתְאַמֶּץ לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל לְרֹאשׁ חֲבֵרוֹ, לְמַעַן שְׁאֹף אֲוִיר לָרְוָחָה. הָרְחוֹב מִצְטַלֵּב, הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה צַר יוֹתֵר וְיוֹתֵר; כָּל כִּכָּר מִתְמַלְּאָה בָּתִּים וּבְטֵלָה מִן הָעוֹלָם. לִבַסּוֹף הַבָּתִּים דּוֹלְגִים עַל פְּנֵי חוֹמַת פִילִיףּ אוֹגוּסְט, מִתְפַּזְּרִים בְּחֶדְוָה עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר כְּפְלִיטִים שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים אֶת לִבָּם לְסֵדֶר וּלְקֶצֶב. כָּאן הֵם מִתְאַחֲדִים לִשְׁכֻנּוֹת, מַקִּיפִים אֶת עַצְמָם גַּנִּים בִּמְקוֹמוֹת הַשָּׂדֶה וְחַיִּים בְּהַרְחָבָה. בְּאֹפֶן כָּזֶה גִדְּלָה הָעִיר מִשְּׁנַת 1367 וְאֵילָךְ שְׁכֻנּוֹת רַבּוֹת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף רָאֲתָה הֶכְרַח לְעַצְמָהּ לִבְנוֹת חוֹמָה חֲדָשָׁה, מִצַּד הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית בְּעִקָּר: שַׁרְל הַחֲמִשִּי הוּא אֲשֶׁר בָּנָה אֶת הַחוֹמָה. אֲבָל עִיר מִסּוּגָהּ שֶׁל פָּריס גִּדּוּלָהּ הוֹלֵךְ וְרַב בְּלִי הֶרֶף. רַק עָרִים כָּאֵלֶּה נַעֲשׂוֹת לְבִירוֹת שֶׁל מַמְלָכוֹת. הַלָּלוּ הֵן בִּבְחִינַת מְסַנֶּנֶת הַסּוֹפֶגֶת אֶת זִרְמֵי הַתַּרְבּוּת וְהָרוּחַ שֶׁבְּכָל הַמְדִינָה וְאֶת כָּל יְצָרָיו שֶׁל הָעָם; הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת כִּבְיָכֹל מְקוֹרוֹת לְצִיבִילִיזַצְיָה, אַבָל בְּחִינָתָן הִיא גַם בְּחִינַת תְּעָלוֹת שְׁפָכִין, מְקוֹם שָׁם יִקָּוֶה לְשֶׁפֶךְ אֶחָד – בִּדְמוּת טִפּוֹת הַנּוֹטְפוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת בְּשָׁנִים – הַמִּסְחָר וְהַמְּלָאכָה הֶחָרוּצָה, הַהַשְׂכָּלָה וְשֶׁפַע התּוֹשָׁבִים, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְגַבֵּי הָעָם בִּבְחִינַת לְשַׁד וְנֶפֶשׁ וְחַיִּים. אֲבָל הַחוֹמָה שֶׁבָּנָה שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי סוֹפָה הָיָה כְּסוֹף הַחוֹמָה אֲשֶׁר לְפִילִיףּ אוֹגוֹסְט. מִן הַמֵּאָה הַחֲמְשׁ־עֶשְׂרֵה וְאֵילָךְ מַתְחִילִים לְהַסִּיג אֶת גְּבוּלָהּ וְלַעֲבֹר מִמֶּנָּה וָהָלְאָה, וְהַפַּרְוָר מֵחִישׁ אֶת מַהֲלָכוֹ. בַּמֵּאָה הַשֵּשׁ־עֶשְׂרֵה הָיְתָה פָּרִיס כִּבְיָכֹל בִּבְחִינַת נְסוֹגָה לְאָחוֹר, וְהִתְכָּנְּסָה בְּיוֹתֵר לְתוֹךְ הָעִיר הָעַתִּיקָה, שֶׁכֵּן בַּחוּץ נִצְפְּפָה כְּבָר עִיר חֲדָשָׁה, וּבְכֵן, לְעֵת הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה – שֶׁכֵּן בִּתְקוּפָה זוֹ אָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק עַכְשָו – הוֹצִיאָה כְּבָר פָּרִיס מִידֵי שִׁמּוּשׁ אֶת שָׁלֹשׁ חוֹמוֹתֶיהָ הַמְרֻכָּזוֹת, אֵלֶּה שֶׁמִּזְּמַן יוּלְיאַן הַכּוֹפֵר הָיוּ מְקֻפָּלוֹת כִּבְיָכֹל בְּמַצָּב הִיּוּלִי בְּשַׁטְלֶה הַקְּטַנָּה וְהַגְּדוֹלָה. הָעִיר הָעֲצוּמָה, דֻּגְמַת יֶלֶד גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַמְבַקֵּעַ אֶת בְּגָדָיו אֲשֶׁר מִלִּפְנֵי שָׁנָה, פּוֹצְצָה אַרְבָּעָה אֲזוֹרֵי חוֹמָה. בִּתְקוּפַת לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר בִּצְבְּצוּ פֹּה וָשָׁם מִתּוֹךְ יָם הַבָּתִּים תִּלֵּי חָרְבוֹתֵיהֶם שֶׁל מִגְדְּלֵי הַחוֹמוֹת הָעַתִּיקוֹת, כִּדְמוּת רָאשֵׁי גְבָעוֹת הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל לְשֶׁטֶף מַיִם אוֹ כְּאִיִּים שֶׁל פָּרִיס הָעַתִּיקָה הַטּוֹבַעַת לְאִטָּהּ בְּפָּרִיס הַחֲדָשָׁה.

מֵאָז הוֹסִיפָה פָּרִיס לְהִשְׁתַּנּוֹת וּמַרְאֶהָ הָלַךְ הָלֹךְ וְהִפָּגֵם; אֲבָל הִיא לֹא יָסְפָה לַעֲבֹר אֶלָּא חוֹמָה אַחַת: הַחוֹמָה אֲשֶׁר בָּנָה לוּאִי הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר, זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ סְחִי וָרֶפֶשׁ וּרְאוּיָה לַמֶּלֶךְ הַבּוֹנֶה אוֹתָה וְלַפַּיְטָן הַשָּׁר עָלֶיהָ אֶת שִׁירוֹ: Le mur murant Paris rend Paris murmurant44.

בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הָיְתָה פָּרִיס מְחֻלֶּקֶת עֲדַיִן לְשָׁלֹש עָרִים נִפְרָדוֹת, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן הִצְטַיְּנָה בִּדְמוּתָהּ וּבִתְכוּנותֶיהָ הַמְיֻחָדוֹת, בְּהֶרְגְּלִים וּבְמִנְהָגִים מִשֶּׁלָּהּ, בִּזְכֻיּוֹתֶיהָ וּבִתְכוּנוֹתֶיהָ וּבְתוֹלְדוֹתֶיהָ: הָעִיר הָעַתִּיקָה (La Cité), דְּרוֹמָהּ שֶׁל הָעִיר I’Université)) וּצְפוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר (La Ville). הָעִיר הָעַתִּיקָה, זוֹ שֶׁהִשְׂתָּרְעָה עַל פְּנֵי הָאִי, הָיְתָה הַבְּכִירָה וְהַקְטַנָּה בֵּין כֻּלָּן, אִמָּן יוֹלַדְתָּן שֶׁל הַשְּׁתַּיִם הָאֲחֵרוֹת וּדְחוּקָה בֵּין שְׁתֵּיהֶן – יֻרְשֶׁה נָא לָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשָׁל אֶחָד – כִּזְקֵנָה מְצֻמֶּקֶת הַנְּתוּנָה בֵּין שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת נָאוֹת וּגְדוֹלוֹת קוֹמָה. דְּרוֹמָהּ שֶׁל הָעִיר, אוֹ רֹבַע הָאוּנִיברְסִיטָה, הִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי הַשָׂפָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַסֶּנָה, מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט הַמְכֻנֶּה לַה־טוּרְנֶל וְעַד מִגְדַּל נֶסְל, שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת הַמַּקְבִּילוֹת בְּפָרִיס שֶׁל יָמֵינוּ לְבֵית הַיַּיִן וּלְבֵית יְצִיקַת הַמַּטְבְּעוֹת. הַחוֹמָה, שֶׁהִקִּיפָה אֶת הָרֹבַע הַזֶּה, נִתְכַּנְסָה הַרְחֵק לְתוֹךְ תְּחוּם הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר שָׁם בָּנָה יוּלְיאַן קֵיסָר אֶת הַמֵּרְחֲצָאוֹת הַחַמִּים. הַגִּבְעָה אֲשֶר עַל שֵׁם ג’נוֹבֵבָה הַקְדוֹשָׁה נִמְצְאָה אַף הִיא בְּתוֹךְ הַהֶקֵּף הַזֶּה. קֶשֶׁת הַחוֹמָה נִסְתַֹּיְמָה לְיַד שַׁעַר הָאַפִּיפְיוֹר, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁשָׁם עוֹמֵד עַכְשָו בִּנְיַן הַפַּנְתֵּאוֹן. צְפוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר, הַגָּדוֹל בְּכָל חֶלְקֵי פָּרִיס, תָּפַס מָקוֹם עַל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית. מֵזַח הַמַּיִם, הַפָּתוּחַ לַהֲמוֹן מִפְרָצִים וּפָגוּם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, נִמְשָׁךְ כָּאן לְאֹרֶךְ הַסֶּנָה מֵאֵצֶל מִגְדַּל בִּילִי וְעַד מִגְדָּל הָעֵץ, כְּלוֹמַר, מֵן הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצָא עַכְשָׁו בּית מִסְכְּנוֹת וְעַד מְקוֹם הַטוּלֶרִי. אַרְבַּע הַנְקֻדּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁשָּׁם חָצְתָה הַסֶּנָה אֶת חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל עִיר הַבִּירָה, לֵאמֹר: לַה־טוּרְנֶל וּמִגְדַּל נֶסְל מִשְּׁמאל וּמִגְדַּל בִּילִי וּמִגְדַּל הָעֵץ מִיָמִין, נִקְרְאוּ עַל פִּי רֹב בְּשֵׁם “אַרְבַּעַת הַמִּגְדָּלִים שֶׁל פָּרִיס”. הָרֹבַע הַצְּפוֹנִי תָּפַס בַּסְבִיבָה שְׁטָחִים גְּדוֹלִים עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָרֹבַע הַדְּרוֹמִי. הַגְּבוּל הַקִּיצוֹנִי בְּיוֹתֵר שֶׁל חוֹמַת הַצָּפוֹן (זוֹ שֶׁנִּבְנְתָה עַל יְדֵי שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי) עָבַר לְיַד שַׁעַר סֶן־דֶּנִי וְשַׁעַר סֶן־מַרְטֶן, שְׁנֵי שְׁעָרִים הָעוֹמְדִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּמְקוֹמָם.

הִזְכַּרְנוּ כְּבָר לְמַעְלָה, כִּי כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי פּרִיס הָיָה מֵעֵין עִיר, אֲבָל עִיר מְיֻחֶדֶת בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינָהּ יְכֹלָה לְהִתְקַיֵם בִּפְנֵי עַצְמָהּ; עִיר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלִי שְׁתֵּי חַבְרוֹתֶיהָ הָאֲחֵרוֹת. לְכָל אַחַת מִן הַשָּׁלֹשׁ הָיָה מַרְאֶה מְיֻחָד מִשֶּׁלָּהּ. בָּעִיר הָעַתִּיקָה הָיוּ מְרֻבִּים בָּתֵּי הַתְּפִלָּה, בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל הָעִיר – הָאַרְמוֹנוֹת, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל הָעִיר – בָּתֵּי הָאוּלְפָנָא, לֹא נִמְנֶה לְכָל פְּרָטֵיהֶן אֶת סְגֻלּוֹתֶיהָ הַמְיֻחָדוֹת שֶׁל פָּרִיס הָעַתִּיקָה, כְּגוֹן גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל חֹק הַדְּרָכִים, אֶלָּא נָבֹר מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל מִשְׁפַּט הָעִיר כַּמָּה דְבָרִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת חֲטִיבוֹת שְׁלֵמוֹת וּנְצַיֵּן כָּאן, כִּי הָאִי הָיָה כָּפוּף לַחַשְׁמַן, שְׂפַת הַסֶּנָה הַיְמָנִית – לְבָא־כֹּחָהּ שֶׁל אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים אוֹ מוֹשֵׁל הָעִיר, הַשָּׂפָה הַשְּׂמאלִית – לִנְגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לְפָרִיס, שֶׁנִּמְנָה עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא עַל יְדֵי מוֹעֲצַת הָעִיר, עָמַד בְּראשׁ כָּל הַשִּׁלְטוֹן. בּעִיר הָעַתִּיקָה נִמְצָא נוֹטְר־דַּם, בְּרֹבַע הַצָּפוֹן – אַרְמוֹן לוּבְר וּבֵית הַמּוֹעֲצוֹת שֶׁל הָעִיר, וְהַסּוֹרְבּוֹנָה45 נִמְצְאָה בְּרֹבַע הַַדָּרוֹם. בְּרֹבַע הַצָּפוֹן הָיָה מְקוֹמָם שֶׁל הַשְׁוָקִים, בֵּית־הַחוֹלִים נִמְצָא בָּעִיר הָעַתִּיקָה, כִּכַּר סְּטוּדֶנְטִים46 – בְּרֹבַע הַדָּרוֹם. אִם אִישׁ מִן הַסְּטוּדֶנְטִים עָשָׂה מַעֲשֵה פֶּשַׁע עַל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית, עָמַד לְדִין בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי הָאִי וְקִבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ בְּמוֹנְפַּנְסוֹן אֲשֵׂר עַל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית, כָּל זְמַן שֶנְּגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה – לֵאמֹר, בִּהְיוֹת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה חֲזָקָה וְהַמֶלֶךְ חֲדַל־אוֹנִים – לֹא עִרְעֵר עַל הַדָּבָר; כִּי זְכוּת יְתֵרָה הָיְתָה לַסּטוּדֶנְטִים שֶׁיַּעֲלוּ לִתְלִיָּה בִּתְחוּם הָרֹבַע שֶׁלָּהֶם. נְצַיֵּן כָּאן דֶּרֶךְ אַגַּב, כִּי רֹב זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסְּטוּדֶנְטִים, בֵּינֵיהֶן יֵשׁ גַּם שֶׁעֶרְכָּן גָּדוֹל יוֹתֵר מִזּוֹ הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה, הוּצְאוּ מִידֵי הַמְלָכִים עַל יְדֵי הִתְקוֹמְמֻיּוֹת מְרִידוֹת. אַף כָּאן אַתָּה מוֹצֵא אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים הָעַתִּיקָה לְיָמִים: אֵין הַמֶלֶךְ נוֹתֵן אֶלָּא מַה שֶׁהָעָם מוֹצִיא מִיָּדוֹ בְּכֹחַ. יֵשׁ תְּעוּדָה נוֹשָׁנָה אַחַת הַמַּבִּיעָה אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה, מִבְּחִינַת הַנֶּאֱמָנוּת, בְּצוּרָה שֶׁל תְּמִימוּת יְתֵרָה: “הַנֶּאֱמָנוּת לְגַבֵּי הַמְּלָכִים, שֶׁהֻפְרְעָה אָמְנָם עַל יְדֵי מְרִידוֹת, גָּרְמָה לָהֶם לָאֶזְרָחִים כַּמָּה זְכֻיּוֹת יְתֵרוֹת.”

בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הִקִּיפָה הַסֶּנָה בִּתְחוּמָהּ שֶׁל פָּרִיס חֲמִשָּׁה אִיּים: אִי לוּבְיֶה, זֶה שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם הָיָה נָטוּעַ אִילָנוֹת וְעַכְשָׁיו אֵין בּוֹ אֶלָּא חִדְלֵי עֵצִים עֱלוּבִים; אִי הַפָּרָה וְאִי נוֹטְר־דַּם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹמְמִים וְאֵין בָּהֶם כְּלוּם חוּץ מִצְּרִיף אֶחָד דַּל, וּשְׁנֵיהֶם נַחֲלַת הַחַשְׁמַן אֲשֶׁר לְפָרִיס (בַּמֵּאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה חִבְּרוּ אֶת שְׁנֵי הָאִיּים הָאֵלֶּה לְאִי אֶחַד וּבָנוּ עָלָיו בָּתִּים, וְעַכְשָׁו הוּא נִקְרָא בּשֵׁם הָאִי שֶׁל לוּאִי הַקָּדוֹשׁ); וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – אִי הָעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁבְּקָצֵהוּ נִמְצָא עוֹד אִי אֶחָד קָטֹן אֲשֶׁר נֶעְלַם אַחֲרֵי כֵן מִתַּחַת לִיסוֹד הַגֶּשֶׁר הֶחָדָשׁ. לָעִיר הָעַתִּיקָה הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם חֲמִשָּׁה גְשָׁרִים, שְׁלֹשָׁה מִצַּד יָמִין; גֶּשֶׁר נוֹטְר־דַּם וְגֶשֶׁר הַחַלְפָנִים, שְׁנֵיהֶם עֲשׂוּיִם אֶבֶן, וגֶשֶׁר הַטּוֹחֲנִים עָשׂוּי עֵץ, וְהַשְּׁנַיִם מִצַּד שְׂמֹאל: הַגֶּשֶׁר הַקָטֹן הֶעָשׂוּי אֹרֶן וְגֶשֶׂר הָעֵץ עַל שֵׁם מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ, – כָּל אֵלֶּה זְרוּעִים בָּתִּים. רֹבַע הַדָּרוֹם הָיוּ לוֹ שִׁשָׁה שְׁעָרִים שֶׁנִבְנוּ עַל יְדֵי פִילִיףּ אוֹגוּסְט, וְזֶה סִדְרָם הַחֵל בְּבֵית הַמִּשְפָּט: שַׁעַר וִיקְטוֹר הַקָּדוֹשׁ, שַׁעַר בֵּית הַנָּשִׁים, שַׁעַר הָאַפִּיפְיוֹר, שַׁעַר יַעֲקֹב הַקָּדוֹש, שַׁעַר מִיכָאֵל הַקּדוֹשׁ, שַׁעַר סֶן־גֶ’רְמֶן. גַּם רֹבַע הַצָּפוֹן הָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה שְׁעָרִים שֶׁנִּבְנוּ עַל יְדֵי שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי, וְאֵלֶּה הֵם מֵאֵצֶל מִגְדַּל בִּילִי וָהָלְאָה; שַׁעַר אַנְטוּאַן הַקָּדוֹשׁ, שַׁעַר הַצַּלְבָּנִים, שַׁעַר מֶרְלֶן הַקָּדוֹשׁ, שַׁעַר סֶן־דֶּנִי, שַׁעַר מוֹנְמַרְטֶר וְשַׁעַר הוֹנוֹרֶה הַקָּדוֹשׁ. כָּל הַשְּעָרִים הַלָּלוּ הָיוּ חֲזָקִים וְגַם יָפִים, וְיָפְיָם לֹא הִזִיק אַף בִּמְעַט לְחָזְקָם. לְרַגְלֵי הַחוֹמָה נִמְשְׁכָה מִסָבִיב לְכָל פָּרִיס תְּעָלָה רְחָבָה וַעֲמֻקָּה, שֶׁמֵּימֶיהָ בָּאוּ לָהּ מִנְהַר הַסֶּנָה וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל גְּדוֹתֵיהֶם עִם גֵּאוּת הַמַֹּים שֶׁבַּחֹרֶף, לַיְלָה הָיוּ הַשְׁעָרִים נִנְעָלִים, דֶּרֶךְ הַנָּהָר נֶחְסְמָה מִשְּׁנֵי קְצוֹת הָעִיר בְּשַׁלְשַׁלְאוֹת בַּרְזֶל אַדִּירוֹת, וְהָעִיר יָשְׁנָה אֶת שְׁנָתָה בִּמְנוּחָה.

מִמְּרוֹם מְעוֹף הַצִּפּוֹר נִתְגַּלֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הָעִיר – הָעִיר הָעַתִּיקָה, רֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְרֹבַע הַצָּפוֹן – בְּרֶשֶת שֶׁל רְחוֹבוֹת נִפְתָּלִים וּשְׁלוּבִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ בְּאֹפֶן מוּזָר, מִכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר מִסְּקִירָה רִאשׁוֹנָה, כִּי שְׁלֹשֶׁת הַשְּׁבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָעִיר מִצְטָרְפִים יַחַד לַחֲטִיבָה אֶחָת. הָעַיִן הִבְחִינָה תֵּכֵף וּמִיָּד בִּשְׁנֵי רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים וּמַקְבִּילִים, אֲשֶׁר לְלֹא הֶפְסֵק וּמַעֲצוֹר וּבְקַו יָשָׁר כִּמְעַט, חָצוּ בְּבַת־אַחַת אֶת שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הָעִיר מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, נִמְשְכוּ מִדָּרוֹם לְצָפוֹן לְיָד הַסֶּנָה וְעָשׂוּ אֶת חֶלְקֵי הָעִיר חֲטִיבָה אַחַת, קֵרְבוּ אוֹתָם זֶה לָזֶה, אִחֲדוּ אֶת הַחֲלָקִים וֶהֱבִיאוּם לִידֵי הִתְמַזְּגוּת, הוֹלִיכוּ לְלֹא מַעְצוֹר אֶת הַתּוֹשָׁבִים מֵהֶקֵּף חוֹמָה אֶחָד אֶל הַשִֵּׁנִי וְחִבְּרוּ עַל יְדֵי כָּךְ אֶת הַשְׁלֹשָׁה לְעִיר אֶחָת. הָראשׁוֹן שֶׁבִּשְׁנֵי הָרְחוֹבוֹת נִמְשַׁךְ מִשַּׁעַר יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ עַד שַׁעַר סֶן־מַרְטֶן; בִּתְחוּמוֹ שֶׁל רֹבַע הַדָּרוֹם הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם רְחוֹב יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ, בָּעִיר הָעתִּיקָה – בְּשֵׁם רְחוֹב הַיְהוּדִים וּבְרֹבַע הַצָּפוֹן הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם רְחוֹב סֶן־מַרְטֶן; רְחוֹב זֶה חָצָה אֶת הַנָּהָר פַּעֲמַיִם: עַל יְדֵי הגשר הַקָּטֹן וְעַל יְדֵי גֶשֶׁר נוֹטְר־דַּם. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּהֶם, זֶה שֶׁעַל הַשָּׂפָה הַשְּׂמָאלִית הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם רְחוֹב הַנֵּבֶל, עַל הָאִי – בְּשֵׁם רְחוֹב הַחַבְתָּנִים, עַל הַשָּׂפָה הַיְמָנִית – בְּשֵׁם רְחוֹב סֶן־דֶּנִי, וְהָיָה עוֹבֵר אֶת לְשׁוֹן הַסֶּנָה הָאַחַת בִּדְמוּת גֶּשֶׁר מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ וְאֶת הַלָּשׁוֹן הָאַחֶרֶת בִּדְמוּת גֶּשֶׁר הַחַלְפָנִים, – נִמְשַׁךְ מִשַּׁעַר מִיכָאֵל הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְעַד גֶּשֶׁר סֶן־דֶּנִי בְּרֹבַע הַצָּפוֹן. לַמְרוֹת שְׁמוֹתֵיהֶם הָרַבִּים וְהַשּוֹנִים לֹא הָיוּ אֵלוּ בְּעֶצֶם אֶלָּא שְׁנַיִם רְחוֹבוֹת, אֲבַל רְחוֹבוֹת הַיְסוֹד הַחֲשׁוּבִים, הָעוֹרְקִים שֶׁל פָּרִיס. כָּל שְׁאָר דַּרְכֵי הַחִבּוּר שֶׁל הָעִיר בַּת שְׁלֹשֶׁת הַחֲלָקִים לּא הָיוּ אֶלָּא שְׁלוּחוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה.

חוּץ מִשְּׁנֵי רְחוֹבוֹת הָרֹאשׁ הָאֵלֶּה, שֶׁחָצוּ אֶת פָּרִיס לִמְלֹא רָחְבָּה וְשִׁמְשׁוּ חֲטִיבוֹת מְשֻׁתָּפוֹת לְעִיר הַבִּירָה כֻּלָּה, הָיוּ לָהֶם עוֹד לְרֹבַע הַצָּפוֹן וּלְרֹבַע הַדָּרוֹם שְׁנֵי רְחוֹבוֹת רָאשִׁיִּים מִשֶּׁלָהֶם, וְהָרְחוֹבוֹת הַלָּלוּ נִמְשְׁכוּ לְאֹרֶךְ הַסֶּנָה וְחָצוּ בְּכַמָה מְקוֹמוֹת אֶת שְׁנֵי ''עוֹרְקֵי הַחִבּוּר הַגְּדוֹלִים'' בְּצוּרַת זָוִית יְשָׁרָה. מִשּׁוּם כָּךְ אֶפְשָׁר הָיָה לָלֶכֶת בָּעִיר הָעַתִּיקָה לְלֹא עֲקִיפִין מִשַּׁעַר אַנְטוּאַן עַד שַׁעַר הוֹנוֹרֶה; וּבְרֹבַע הַדָּרוֹם מִשַּׁעַר וִיקְטוֹר עַד שַׁעַר גֶ’רְמֶן. שְׁנֵי הָרְחוֹבוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה, שֶׁחָצוּ אֶת הַשְּׁנַיִם הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שִׁמְּשׁוּ מֵעֵין מַצָּע לְרֶשֶׁת הָרְחוֹבוֹת הַשְּׁלוּבִים זֶה בָּזֶה וּמִתְפַּתְּלִים לְכָל הָעֲבָרִים בִּדְמוּת סְבָךְ שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ מוֹצָא. מִכָּל מָקוֹם לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת מְכֻוֶּנֶת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּקַו הַהֶקֵּף הַמְסֻבָּךְ שֵׁל רֶשֶׁת זוֹ שְׁתֵּי צְמָתוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת רְחָבִים, דּוֹמוֹת לִשְׁתֵּי אֲלֻמּוֹת תְּבוּאָה, אַחַת מִשְׂתָּרַעַת בְּרֹבַע הַדָּרוֹם וְאַחַת בְּרֹבַע הַצָּפוֹן, וּשְׁתֵּיהֶן מִתְרַחֲבוֹת וְהוֹלְכוֹת מִגֶּשֶׁר אֱלֵי גֶשֶׁר.

גַּם בְּיָמֵינוּ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר עוֹד מִקְצָת מִן הַתַּרְשִׁים הַגֵּאוֹמֶטְרִי הַזֶּה. מֶה הָיָה אֵפוֹא מַרְאֵה כָּל הַחֲטִיבָה הַזֹּאת כְּפִי שֶׁנִּתְגַּלָּה מֵרֹאשׁ הַמִגְדָּלִים שֶׁל נוֹטְר־דַּם בִּתְקוּפַת 1482?

נְנַסֶּה לְתָאִֵר אֶת הַדָּבָר.

הַמִּסְתַּכֵּל, אֲשֶׁר עָלָה לִמְרוֹמִים אֵלֶּה מִתּוֹךְ קֹצֶר נְשִׁימָה, לֹא רָאָה מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַרְבּוּבְיָה גְדוֹלָה שֶׁל גַּגּוֹת, אֲרֻבּוֹת עָשָׁן, רְחוֹבוֹת, גְּשָׁרִים, כִּכָּרִים, רָאשֵׁי מִגְדָּלִים וּצְרִיחִים. עֵינָיו רָאוּ בְּבַת־אַחַת כָּל מִינֵי דְבָרִים: גּגוֹת שֶׁשְּׂפָתָם קֵהָה, גַּגּוֹת חַדִּים, בֶּן־מִגְדָּל הַמְרַחֵף בִּקְצֵה חוֹמָה, פִּירָמִידָה בְּנוּיָה אֶבֶן מִתְּקוּפַת הַמֵּאָה הָאַחַתֹ עֶשְׂרֵה וְאוֹבֶּלִיסְק שֶׁל צִפְחָה בֶּן הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, מִגְדַּל־צוֹפִים עָגֹל וְחָשׂוּף וּמִגְדָּל רָבוּעַ מְקֻשָׁט אֲשֶׁר לְבֵית כְּנֵסִיָה, גָּדוֹל וְקָטֹן, מְגֻשָּׁם וּמְסֻלְסָל. הָעַיִן תָּעֲתָה הַרְבֵּה זְמָן בְּתוֹךְ סְבָךְ זֶה לְלֹא מוֹצָא, בְּמָקוֹם שֶׁכּל דָּבָר הֵעִיד בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל מְלָאכָה שֶׁבְּכַוָּנָה וְעַל מְלֶאכֶת כֹּשֶׁר, עַל סְגֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת וְעַל יֹפִי, בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת אֱמָנוּת, הָחֵל בְּבַיִת פָּשׁוּט אֲשֶׁר צִיּוּרִים וְגִלּוּפֵי אֶבֶן לוֹ מִצַּד הֶחָזִית וְקִשּׁוּטֵי עֵץ מִצַּד חוּץ, שַׁעֲרוֹ בּוֹלֵט הַחוּצָה וּדְיוֹטוֹתָיו תְּלוּיוֹת זוֹ מֵעַל גַּבֵּי זוֹ – וְכַלֵּה בָּאַרְמוֹן לוּבְר אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ. הוּא הָאַרמוֹן אֲשֶׁר בִּתְקוּפָה זוֹ הָיְתָה לוֹ שְׁדֵרַת מִגְדָּלִים. אוּלם לְאַחַר שֶׁהָעַיִן מָצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ בְּיָם הַבָּתִּים, הִתְחִילוּ מִסְתַּמְּנוֹת לְפָנֶיהָ חֲטִיבוֹת חֲטִיבוֹת שׁוֹנוֹת.

בָּרִאשׁוֹנָה הָעִיר הָעַתִּיקָה. בִּדְבַר אִי הַבָּתִּים אֲשֶׁר לָעִיר הָעַתִּיקָה אָנוּ שׁוֹמְעִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי סוֹבַל, זֶה הַנּוֹתֵן פְּעָמִים תֵּאוּר מֻצְלָח לְמַדַּי, לַמְרוֹת סִגְנוֹן הַמְּלִיצָה שֶׁלּוֹ: ''אִי הַבָּתִּים אֲשֶׁר לָעִיר הָעַתִּיקָה דוֹמֶה לְפִי צוּרָתוֹ לָאֳנִיָּה גְדוֹלָה שֶׁעָלְתָה עַל שִׂרְטוֹן טִיט וְנִתְקְעָה בַּאֲפִיקָהּ שֶׁל הַסֶּנָה.'' כְּבָר סִפַּרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי בַּמֵאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה '' נִתְפְּסָה'' אֳנִיָּה זוֹ בֵּין שְׁתֵּי שְׂפוֹת הַנָּהָר עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה גְשָׁרִים. תַּבְנִית זוֹ שֶׁל אֳנִיָּה מָשְׁכָה גַם אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַשִּׁלְטָאִים; כִּי מִטַּעַם זֶה, וְלֹא בִּגְלַל הַמָּצוֹר אֲשֶׁר הַנּוֹרְמָנִים עָשׂוּ עַל הָעִיר. הִתְנוֹסְסָה אֳנִיָּה עַל שִׁלְטָהּ הַיָּשָׁן שֶׁל פָּרִיס. הַשִּׁלְטָאוּת מְשַׁמֶּשֶׁת לְיוֹדְעֶיה גַם חָכְמַת חֶשְׁבּוֹן וְגַם שָׂפָה מְדַבֶּרֶת, כָּל קוֹרוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל הַתְּקוּפָה הַשְּׁנִיָּה לִימֵי הַבֵּינַיִם רְשׁוּמוֹת בִּכְתָב הַשִּׁלְטָאוּת, כְּשֵׁם שׁהַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה רָשְׁמָה אֶת תּוֹלְדוֹתֶיהָ בִּכְתָב הַסְּמָלִים אֲשֶׁר לְבָתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת הָרוֹמָנִיִּים. זֶהוּ כְּתָב הָרָזִים שֶׁל שִׁלְטוֹן הַפֵאוֹדָלִים אֲשֶׁר בָּא לְאַחַר כְּתָב הָרָזִים שֶׁל הַכְּהֻנָּה.

לָרִאשׁוֹנָה נִתְגַּלְּתָה אֵפוֹא הָעִיר הָעַתִּיקָה כְּשֶׁחָזוּתָה כְּלַפֵּי מַעֲרָב וְצִדָּהּ הַחִיצוֹן כְּלַפֵּי מִזְרָח. הַמִסְתַּכֵּל, שֶׁהִפְנָה אֶת פָּנָיו לְמַעֲרָב, רָאָה לְפָנָיו כְּשׁוּרָה שֶּאֵין לָהּ קֵץ הֲמוֹן גַּגּוֹת עַתִּיקִים, וּמֵעַל כָּל אֵלֶּה, דֻּגְמַת הַמִּגְדָּל שֶׁעַל גַּב הפִּיל, הִתְרוֹמְמָה בְּעִגּוּל עָצוּם הַכִּפָּה הַמְכֻסָּה בְּדִיל אֲשֶׁר לְבֵית הַתְּפִלָּה הַקָדוֹשׁ, רַק כָּאן נִרְאֲתָה כִּפָּה זוֹ כְּמִגְדָּל אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לוֹ לְפִי הָעֹז וְהַחֵרוּת שֶׁבְּבִנְיָנוֹ וּלְפִי מַעֲשֵׂה הָאֳמָנוּת וַהֲמוֹן הַגִּלּוּפִים. בְּקִרְבַת נוֹטְר־דַּם כִּנְסוּ שְׁלֹשָׁה רְחוֹבוֹת אֶת קְצוֹתֵיהֶם לְתוֹךְ הָ''עֲזָרָה'', הִיא כִּכָּר יָפָה הַמְלֵאָה בָּתִּים עַתִּיקִים. מִצַּד דָּרוֹם שֶׁל כִּכָּר זוֹ הִתְרוֹמְמָה הֶחָזִית הַמְקֻמֶּטֶת וְהַקּוֹדֶרֶת אֲשֶׁר לְ''בֵית־אֵל''; גַּגּוֹ שֶׁל זֶה נִרְאָה כִּמְכֻסֶּה חַבּוּרוֹת וְיַבָּלוֹת. וּלְצַד מִזְרָח וּלְצַד מַעֲרָב, בְּתוֹךְ הַהֶקֵּף הַצַּר שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה, הִתְנַשְּׂאוּ אֶל עָל מִגְדָּלֵיהֶם שֶׁל עֶשְׂרִים וְאֶחָד בָּתֵּי כְּנֵסִיָּה, שׁוֹנִים לְפִי גִילָם, תַּבְנִיתָם וְגָדְלָם, הָחֵל בְּמִגְדְּלֵי בֵּית הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר לְסֶן־דֶּנִי דוּ־פֶּה, הַנְּמוּכִים וְהַמְתֻלָּעִים וְסִגְנוֹנָם רוֹמָנִי, וְכַלֵּה ַצְּרִיחִים הַזְּקוּפִים אֲשֶׁר לְסֶן־פְּיֶר־אוֹ־בֶּף וּלְסֵן־לַנְדְּרִי. מֵאֲחוֹרֵי נוֹטְר־דַּם נִרְאָה מִצַּד צָפוֹן הַמִנְזָר עַל יְצִיעָיו הַבְּנוּיִם בַּסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, מִצַּד דָּרוֹם אַרְמוֹן הַחַשְׁמַן שֶׁסִּגְנוֹנוֹ רוֹמָנִי לְמֶחֱצָה, מִצַּד מִזְרָח – הַגִּבְעָה הַשּׁוֹמֵמָה הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל פְּנֵי כָּל הַשֶּׁטַח. בְּיָם זֶה שֶׁל בָּתִּים, שֶׁלְּחַלּוֹנוֹתֵיהֶם כּוֹתָרוֹת גְּבֹהוֹת מַעֲשֵׂה תְּחָרִים בְּאֶבֶן, קִשּׁוּט שֶׁהָיָה מָצוּי בַּיָּמִים הָהֵם גַּם מֵעַל אֶשְׁנַבֵּי הַגַּגּוֹת שֶׁל הָאַרְמוֹנוֹת, נִסְתַּמֵּן לְעֵין הָרוֹאֶה הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר הָעִיר פָּרִיס נָתְנָה מַתָּנָה, בִּימֵי שַׁרְל הַשִּׁשִּׁי, לְאוּבִינַל דֶּז־אוּרְפִין; הָלְאָה מִכָּאן נִרְאוּ גַגּוֹתֵיהֶם הַמְזֻפָּתִים שֶׁל צְרִיפֵי שׁוּק הַיְרָקוֹת; וְהַרְחֵק יוֹתֵר – בֵּית הַדּוּכָן הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לְסֶן־גֶ’רְמֶן לֶה־פְיֶה, זֶה שֶׁבִּשְׁנַת 1458 הִרְחִיב אֶת בִּנְיָנוֹ עַל יְדֵי נְטִילַת מָקוֹם מֵרְחוֹב אוֹ־פַב; מֵעֵבֶר לִשְׁטָחִים פְּנוּיִם נִרְאֲתָה פָּרָשַׁת דְּרָכִים הַסְּגוּרָה בִּפְנֵי הַצִּבּוּר; בִּקְצֵה אַחַד הָרְחוֹבוֹת עָמַד עַמוּד־קָלוֹן; עַל פְּנֵי שֶׁטַח גָּדוֹל נִמְשְׁכָה מַרְצֶפֶת הָאֲבָנִים שֶׁהִתְקִין פִילִיףּ אוֹגוֹסְט, זוֹ מַרְצֶפֶת הַלוּחוֹת הַנֶּהְדָּרָה שֶׁהָיְתָה קְבוּעָה בְּאֶמְצַע דֶּרֶךְ הָרוֹכְבִים וּבַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה הִתְקִינוּ בִּמְקוֹמָהּ, לְצַעֲרֵנוּ, אֶת מַרְצֶפֶת הַחוֹל הָעֲלוּבָה אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם ''כְּבִישׁ הַבְּרִית''; הָיְתָה כָּאן חָצֵר פְּנִימִית אַחַת שׁוֹמֵמָה וּבְתוֹכָהּ מִגְדַּל־מַדְרֵגוֹת שָׁקוּף, אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְצוּיִם לָרֹב בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וְשָׂרִיד לָהֶם נִמְצָא בְּיָמֵינוּ בִרְחוֹב דֶּה־בּוֹרְדוֹנֶה. וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – מִיָּמִין לְבֵית הַתְּפִלָּה הַקָּדוֹשׁ, לְצַד מַעֲרָב, הֵרִים אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט מֵעַל שְׂפַת הַנָּהָר אֶת קְבוּצַת מִגְדָּלָיו. נֵד הָעֵצִים אֲשֶׁר לְגַנֵּי הַמֶּלֶךְ, זֶה שֶׁכִּסָּה עַל קְצֵה הַצַּד הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה, הִסְתִּיר אֶת אִי הַמַּעְבָּרָה. וְאֶת הַנָּהָר אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָעִיר הָעַתִּיקָה לּא רָאוּ כִּמְעַט מִמְּרוֹם הַמִּגְדָּלִים שֶׁל נוֹטְר־דַּם: הַסֶּנָה נֶעֶלְמָה מֵתַּחַת לִגְשָׁרֶיהָ, וְהַגְּשָׁרִים נֶעֶלְמוּ מֵתַּחת לַבָּתִּים.

וּכְשֶׁנּפְנְתָה הָעַיִן מִן הַגְּשָרִים, בְּמָקוֹם הַבָּתִּים הָיוּ כִּמְכֻסֵּי אֵזוֹב וּפְנֵיהֶם עָבְשׁוּ לְלֹא עֵת בְּשֶׁל אֵדֵי הַמַּיִם, רָאֲתָה רִאשׁוֹנָה לְצַד רֹבַע הַדָּרוֹם קְבוּצַת מִגְדָּלִים נְמוּכִים וְרַחֲבֵי־מִדָּה: זֹאת הָיְתָה שַׁטְלֶה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר שְׁעָרֶיהָ הָרְחָבִים גָּבְלוּ אֶל קְצֵה הַגֶּשֶׁר הַקָּטָן; וּכְשֶׁהֵעִיף הָרוֹאֶה אֶת עֵינָיו לְאֹרֶךְ הַשָּׂפָה מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, מִּמְקוֹם לַה־טוּרְנֶל עַד מִגְדַּל נֶסְל, פָּגַע מֶבָּטוֹ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל בָּתִּים הַמְקֻשָּׁטִים בְּגִלּוּפֵי עֵץ, חַלּוֹנוֹתֵיהֶם מַעֲשֵׂה צִבְעוֹנִין וּדִיוטוֹתֵיהֶם בּוֹלְטוֹת אֶל פְּנֵי הָרְחוֹב – שַׁלְשֶׁלֶת נִפְתֶּלֶת לְאֵין שִׁעוּר שֶׁל בָּתֵּי אֶזְרָחִים, הַנִּפְסֶקֶת פֹּה וְשָׁם עַל יְדֵי מָבוֹא שֶׁל רְחוֹב וְגַם וְגַם עַל יְדֵי חָזִיתוֹ אוֹ אֲחוֹרָיו שֶׁל אַרְמוֹן בָּנוּי אֲבָנִים, זֶה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ צֹמֶת הַבָּתִּים הַדְּחוּקִים –עַל כָּל חֲצֵרָיו וְגַנָּיו. עַל כָּל אֲגַּפָּיו וּבִנְיָנָיו הַנּטְפָּלִים אֵלָיו – כִּגְבִיר בְּעַמָּיו הַעוֹמֵד בְּהַרְחָבָה בֵּין אַנְשֵׁי כְּפָר. חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה מִבֵּין בִּנְיְנֵי הָאַרְמוֹנוֹת הָאֵלֵּה עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְקַוָּם נִמְשַׁךְ מִבֵּית הַלּוֹטֶרִינְגִים. זֶה שֶׁכְּמוֹ בֵּית הַבְּרֶנְדִּינִים הָיָה שַׁיָּךְ לָרֹבַע הַגָּדוֹל שֶׁבִּשְכֵנּות הַנִּקְרָא לַה־טוּרְנֵל, וְעַד לְאַרְמוֹן נֶסְל. זֶה שֶׁהַגָּדוֹל בְּמִגְדָּלָיו שִׁמֵּשׁ גְּבוּל לָעִיר פָּרִיס וַאֲשֶׁר גַּגָּיו הַחַדִּים הָיוּ טוֹבְלִים אֶת כּוֹתְרוֹתֵיהֶם הַכֵּהוֹת בִּזְהַב הַשְּׁקִיעָה – יוֹם יוֹם, בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה חָדְשֵׁי שָׁנָה. אַגַּב, צַד זֶה שֶׁל הַסֶּנָה הִצְטַיֵּן בִּתְנוּעַת מִסְחָר פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר הַצַּד הַשֵּׁנִי; הַסְּטוּדֶנְטִים הֵקִימוּ כָּאן רַעַשׁ וּמְהוּמָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה, וּמֵֶזַח הַשָּׂפָה לֹא נִמְשַׁךְ כָּאן אֶלָּא מִגֶּשֶׁר סֶן־מִיכָאֵל עַד מִגְדַּל נֶסְל. בִּשְׁאָר הֵמְּקוֹמוֹת הָיְתָה הַשָּׂפָה רֵיקָה וְשׁוֹמֵמָה, כְּמוֹ כִּסְבִיבַת מִנְזַר הַבֵּרְנַרְדִּינִים, אוֹ מְכֻסָּה שׁוּרַת בָּתִּים מְעֹרִים בַּמַּיִם, כְּמוֹ הַשֶּׁטַח שֶׁבֵּין הַגְּשָׁרִים הַשְּׁנָיִם.

רַעַשׁ גָּדוֹל הָיוּ מְקִימוֹת כָּאן הַכּוֹבְסוֹת; הַלָּלוּ צָעֲקוּ, פִּטְפְּטוּ, נָתְנוּ אֶת קוֹלָן בְּשִׁיר מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב וְחָבְטוּ אֶת הכְּבָסִים בִּשְׁקִידָה רַבָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ, וְשִׂמְחָה זוֹ אֵינָהּ מִן הַשְּׂמָחוֹת הַפְּחוּתוֹת שֶׁבְּפָּרִיס.

רֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה נִתְגַּלָּה לָעַיִן בִּדְמוּת עֲרֵמָה אֶחַת. מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ נִרְאָה רֹבַע זֶה כְּחֲטִיבָה מְסֻגֶּרֶת שֶׁכֻּלָּה אַחָת. מִקָּרוֹב נִרְאוּ אַלְפֵי הַגַּגּוֹת הַצְפוּפִים, שֶׁכֻּלָּם צוּרַת זָוִית לָהֶם וְהֵם דְּבֵקִים אֵלוּ לְאֵלּו וַעֲשוּיִם כְּבְיָכֹל לְפִי אָפְנָה אַחַת – כַּהֲמוֹן גְּבִישִׁים בְּנֵי סוּג אֶחָד. הַחֲלֻקָּה הַבִּלְתִּי יְשָׁרָה שֶׁל הָרְחוֹבוֹת לֹא פּוֹרְרָה כָּאן אֶת שִׁפְעַת הַבָּתִּים לְכָל מִינֵי שְׁבָרִים הַשּׁוֹנִים עַד מאֹד בְּגָדְלָם. אוּלֵמֵּי הַהוֹרָאָה, שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, חֻלְּקוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם לְפִי סֵדֶר יָדוּעַ, וּבְכָל הַסְּבִיבָה לֹא הָיָה מָקוֹם פָּנוּי מֵהֶם. כַּרְכֵֻּבֵּיהֶם שֶׁל הַבָּתִּים הַיָּפִים, רַבֵּי עִנְיָן וְרַבֵּי צוּרוֹת, נַעֲשׂוּ כֻּלָם לְפִי סוּג אֳמָנוּת אֶחָד, דֻּגְמַת הַגַּגּוֹת הַפְּשׁוּטִים שֶׁמִּתַּחְתֵּיהֶם, וְלֹא הָיוּ בְּעֶצֶם אֶלּא דֻגְמָאוֹת שׁוֹנוֹת – בִּמְעֻקָּב אוּ בְּרִבּוּעַ – לְצוּרָה גֵאוֹמֶטְרִית אֶחָת. הַלָּלוּ סִמְּנוּ אֶת אַחְדוּתָם בְּנֻסְחָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי לְעַרְבֵּב אוֹתָהּ, הֶעֱשִׁירוּ אֶת אַחְדוּתָם בְּלִי לְהַגְדִּישׁ אֶת סְאָתָהּ; שֶׁכֵּן הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה פֵּרוּשָׁה קֶצֶב. פֹּה וָשָׁם עַל שְׂפַת הַנָּהָר הַשְּׂמָאלִית הֵרִימוּ אַרְמוֹנוֹת יָפִים אֶת קוֹמַת תִּפְאַרְתָּם מֵעַל לַעֲלִיּוֹת הַגַּגּוֹת הַמְגֻוָּנוֹת, כְּגוֹן בֵּית נֶבֶר, הַבַּיִת הָרוֹמָאִי, בֵּית רַימְס – כָּל אֵלֶּה עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם – וְאַרְמוֹן קְלוֹנִי הַקַּיָּם עֲדַיִן, לְשִׂמְחַת לִבָּם שֶׁל כָּל הָאֳמָנִים, זֶה אֲשֶׁר לִפְנֵי אֵיזוֹ שָׁנִים עָשׂוּ מַעֲשֵׂה אִוֶּלֶת בְּמִגְדָּלוֹ וְהֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת קוֹבָעוֹ. עַל יַד אַרְמוֹן קְלוֹנִי, בָּנוּי לְתִפְאֶרֶת לְפִי צוּרַת הַקֶּשֶת הָעֲגֻלָּה אֲשֶׁר לַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי, עָמְדוּ הַמֶּרְחֲצָאוֹת הַחַמִּים שֶׁל יוּלְיאַן קֵיסָר. חוּץ מֵאֵלֶּה נִמְצְאוּ בִּסְבִיבָה זוֹ כַּמָּה מִנְזָרִים שֶׁבִּנְיְנֵיהֶם הָיוּ פְשׁוּטִים יוֹתֵר וּגְדוֹלִים יוֹתֵר, אֲבָל דּוֹמִים הָיוּ לְאַרְמונוֹת בְּיָפִים וּבְמַרְאֵיהֶם הַנֶּאֱצָל. הַמְצֻיָּנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ מִנְזַר הַבֶּרְנַרְדִּינִים בַּעַל שְׁלשֶׁת הַמִּגְדָּלִים; מִנזַר סֶן־גֶ’נוֹבֵבָה אֲשֶׁר שְׂרִידוֹ הָאַחֲרוֹן, הַמִּגְדָּל רַב הַצְּלָעוֹת, מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִצְטַעֵר בְּיוֹתֵר עַל הַבִּנְיָן שֶׁנֶּחֱרַב; הַסּוֹרְבּוֹנָה, זוֹ שֶׁשִּׁמְּשָׁה חֲלִיפוֹת בֵּית הוֹרָאָה וּבֵית מִנְזָר וְחֵלֶק אֶחָד מִן הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, הַמַּפְלִיא בְּיָפְיוֹ, קַיָּם עוֹד בְּיָמֵינו; מִּנְזַר הַיָּפֶה, בַּעַל אַרְבַּעַת הָאֲגַפִּים, אֲשֶׁר לַמָּטֹוֹרִינִים47; בְּקֵרוּב מָקוֹם נִמְצָא מִנְזַר הַבֶּנֶדִיקְטִים, זֶה שֶׁבֵּין כְּתָלָיו נִקְבַּע מָקוֹם לְתֵאַטְרוֹן – בִּתְקוּפַת הַזְּמָן שֶׁבֵּין הַהוֹצָאָה הַשְּׁבִיעִית וְהַשְּׁמִינִית לְסֵפֶר זֶה; מִנְזַר הַפְרַנְצִיסְקַנִּים אֲשֶׁר לְגַגּוּ הָיוּ שְׁלשָׁה כַּרְכֻּבִּים עֲצוּמִים סְמוּכִים זֶה לָזֶה; מִנְזַר הָאוֹגוּסְטִינִים, זֶה אֲשֶׁר כּוֹתַרְתּוֹ הַנָּאוָה, הַנִּמְצֵאת בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל מִגְדַּל נֶסְל, שִׁמְּשָׁה בִּסְבִיבָה זוֹ דֻגְמָה שְׁנִיָּה לְמִגְדָּל רַב חִטּוּבִים – אִם נִמְנֶה אֶת הַבִּנְיָנִים מִצַּד מַעֲרָב. בָּתֵּי הַמַּדָּעִים, שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת חֻלְיָה מְחַבֶּרֶת בֵּין הַמִּנְזָרִים וְהָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי, שִׁמְּשׁוּ לְפִי סִגְנוֹן בִּניָנָם – סִגְנוֹן מָלֵא חֵן שֶׁבְּכֹבֶד־רֹאשׁ, לֹא מַעֲשֵה הַפִּסּוּל הַקַּל שֶׁל הָאָרְמוֹנוֹת וּלְלא פַּרְצוּף הַבְּנִיָּה הַקָּשָׁה שֶׁל הַמִּנְזָרִים – מֵעֵין צוּרַת מַעֲבָר בֵּין בָּתֵּי הָאֶזְרָחִים וּבִנְיְנֵי הַמִּנְזָרִים. לַאֲסוֹנֵנוּ לֹא נִשְׁאַר כָּל שָׂרִיד לְמַצְּבוֹת הַבִּנְיָן הָאֵלֶה, אֲשֶׁר הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם וְיָצַר חֲטִיבָה אַחַת מִשֶּׁפַע וְצִמְצוּם. בָּתֵי הַכְּנֵסִיּוֹת (הַלָּלוּ הָיוּ רַבִים וּמְהֻדָּרִים בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְגַם סִגְנוֹן בְּנִיָּתָם הָיָה כָּאן מְרֻבֵּה צוּרוֹת, הָחֵל בַּקֶשֶׁת הָעֲגֻלָה לְיוּלְיאַן הַקָּדוֹשׁ וְעַד הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה לְסֶבְרִין הַקָּדוֹשׁ) – בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת, אוֹמֵר אָנֹכִי, הִטְבִּיעוּ אֶת חוֹתָמָם עַל כָּל הַמָּקוֹם; כְעֵין דְּמוּת קֶצֶב שְׁנִיָּה בְּתוֹךְ הָאַחְדוּת הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת הִבְלִיטוּ בָּתֵּי הַכְּנֵסיּוֹת אֶת עַצְמָם גַּם פֹּה וְגַם שָׁם מִתּוֹךְ שֶׁפַע הַגִּלּוּפִים אֲשֶׁר לְכַרְכֻּבֵּי הַמִּגְדָּלִים, מִבֵּין הַמִּגְדָּלִים הָעֲשׂוּיִים כְעֵין מִקְלַעַת וְקוֹבְעֵי הָאֶבֶן הָעוֹלִים יָשָׁר לַמָּרוֹם. בְּשַׁגָּם קַו הֶחָזִית שֶׁל אֵּלֶּה לֹא הָיָה בְּעֶצֶם אֶלָּא שֶׁפַע נֶהְדָּר שֶׁל גַּגּוֹת בַּעֲלֵי זָוִית חַדָּה.

רֹבַע הָאוּניבֶרְסִיטָה הָיָה מָקוֹם שֶׁל גְבָעוֹת. מִצַּד דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית הִתְרוֹמֵם כָּאן הַר גֶ’נוֹבֵבָה לְגֹבַהּ גָּדוֹל, וְהַמִּסְתַּכֵּל מִמְּרוֹם נוֹטְר־דַּם רָאָה בְּרֹב עִנְיָן אֵיךְ שֶׁהֲמון הָרְחוֹבוֹת, הַצָּרִים וְהָעֲקֻמִּים, וְגוּשֵׁי הַבָּתִּים הַגּוֹלְשִׁים מֵרָאשֵי הַגְבָעוֹת לְכָל הָעֲבָרִים מִשְׁתַּפְּעִים בְּקַו מְאֻנָּךְ כִּמְעַט מִצַּד הָהָר הַיּוֹרֵד אֶל הַנָּהָר, קְצָתָם נִרְאִים כְּנוֹפְלִים לְמַטָּה וּקְצָתָם כְּמְטַפְּסִים וְעוֹלִים לְמַעְלָה וְכֻלָּם נֶאֱחָזִים אֵלוּ בְּאֵלּוּ. שֶׁטֶף בִּלְתִּי פּוֹסֵק שֶׁל נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת, שֶׁנָּעוּ גַלִים גַּלִּים עַל פְּנֵי הַמִּרְצֶפֶת, הָיָה כִּדְמוּת עַרְבּוּבְיָה גְמוּרָה לְעֵין הַמִּסְתַּכֵּל: כָּךְ נִרְאוּ אֲנְשֵׁי הָעִיר כְּשֶׁהִבִּיטוּ בָּהֶם מִגֹּבַהּ וּמִמֶּרְחַק.

לְבַסּוֹף, דֶּרֶך מְפֻלָּשִׁים שֶׁבֵּין הֲמוֹן הַגַּגּוֹת הַכַּרְכֻּבִּים וּבְלִיטוֹת הַבָּתִּים, שֶגָּרְמוּ לוֹ לְקַו הֶחָזִּית הַקִּיצוֹנִי בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁיִּתְכּוֹפֵף וְיִתְעַקֵּם וְיִשְׁתַּבֵּר – רָאֲתָה הָעַיִן פֹּה וָשָׁם חֲטִיבַת חוֹמָה עֲצוּמָה הַמְכֻסָּה אַשֶּׁנֶת אוֹ מִגְדָּל עָגֹל וְעָבֶה אוֹ שַׁעַר נוֹשֵׂא צְרִיחִים, – כָּל אֵלֶּה חֲטִיבוֹתֶיהָ שֶׁל חוֹמַת הַמִּבְצָר אֲשֶׁר בָּנָה פִילִיףּ אוֹגוּסְט. מֵעֵבֶר הַחוֹמָה וָהָלְאָה הוֹרִיקוּ כָּרֵי דֶשֶׁא, הִתְפַּתְּלוּ לַעֲבָרִים מְסִלּוֹתֶיהָ שֶׁל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְנִמְשְׁכוּ עוֹד בָּתֵּי פַּרְוָר אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלֹךְ וְהתְמַעֵט כְּכֹל אֲשֶׁר הִתְרַחֲקָה הַדֶּרֶךְ. אֲחָדִים מִבֵּין הַפַּרְוָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ גְדוֹלִים: קֹדֶם כֹּל, הַשְּׁכֻנָּה סֶן־וִיקְטוֹר שֶׁמִּצַּד לַה־טוּרְנֶל, זוֹ אֲשֶׁר לָהּ גֶּשֶר הַקְּשָׁתוֹת עַל פְּנֵי נְהַר בְּיֶבְר, בֵּית הַמִּנְזָר עִם כְּתֹבֶת מַּצֵּבָה לְזֵכֶר לוּאִי הֶעָבֶה, מִּגְדָּל בֶּן שְׁמוֹנֶה הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר מֵאֲגַפָּיו הָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה מִגְדָּלִים טַנִּים בְּנֵי הַמֵּאָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה (בֶּן־מִגְדָּל דּוֹמֶה לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּאֶטַנְףּ; עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַחְרִיב אֶת זֶה); אַחֲרֵי כֵן הַשְּׁכֻנָּה סֶן־מַרְסוֹ, זוֹ שֶׁנִּתְקיְּמוּ בָּהּ כְּבָר שְׁלשָׁה בָּתֵּי תְּפִלָּה וּבֵית מִנְזָר אֶחָד; הָלְאָה מִכָּאן, מִימִין הַטַּחֲנָה בַּעֲלַת אַרְבַּע הַחוֹמוֹת הַלְּבָנוֹת לְיַד נְהַר בְּיֶבְר, שָׁכַן הַפַּרְוָר אֲשֶׁר עַל שֵׁם יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ, זֶה שֶׁסָּמוּךְ לוֹ, עַל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים, עָמַד צְלָב יָפֶה עָשׂוּי אֶבֶן גָּזִית; בְּמָקוֹם זֶה רָאוּ אֶת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה הַנֶּחְמָד ל שֵׁם סֶן־יַ’ק דּוֹּ־פַּה, בִּנְיָן גּוֹטִי שֶׁהָיוּ לוֹ בַּיָּמִים הָהֵם קִשּׁוּטִים מְשַׂמְּחֵי עָיִן; וְעוֹד שָׁם סֶן־מַגְלוּאַר אֲשֶׁר הַ“פְּנִים” הַיָּפֶה שֶׁלוֹ נֶהְפַּךְ, בִּגְזֵרַת נַפּוֹלְיוֹן, לְמַחְסָן שֶׁל שָׁחָת; וְעוֹד נוֹטְר־דַּם דֶּה־שַׁנְףּ, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצְאוּ לוּחוֹת מוֹזָאִיקָה מִתְּקוּפַת בִּיצַנְץ. וּלִבַסּוֹף, כְּשֶׁנִּסְתַּלְקָה הָעַיִן מֵאֵצֶל בֵּית הַמִּנְזָר אֲשֵׁר לַשּׁרְטְרֶזִים48, בִּנְיָן מְהֻדָּר מִתְּקוּפַת אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁעָמַד בְּמֵֶרְחַב הַשָּׂדֶה וְלוֹ עֲרוּגוֹת גַּן קְטַנּוֹת וְתִלֵּי חֳרָבוֹת – חָרְבוֹת פוֹבֶר – שֶׁאֵינָם מוֹשְׁכִים מְבַקְרִים בְּמִסְפָּר רַב – הוֹפִיעוּ בַּמַעֲרָב שְׁלשֶׁת הַמִּגְדָּלִים הָרומָנִיִּים אֲשֶׁר לְסֶן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה. הַשְּׁכֻנָּה סֶן־גֶ’רְמֶן, שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ נִצְטָרְפוּ כְּבָר לִקְהִלָּה גְדוֹלָה, הֵכִילָה כַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה סִמְטוֹת; הַמִּגְדָּל הַחַד לְבֵית הַתְּפִלָּה סֶןֹ־סוֹלְפִּיס סִמֵּן אֶת אֶחָד מִגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הַשְּׁכֻנָּה. כָּאן נִסְתַּמֵּן לָעַיִן הַתְּחוּם הַמְרֻבָּע שֶׁל כִּכַּר הַשּׁוּק, זֶה הַמָּקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ גַּם הַיוֹם שׁוּק בְּסֶן־גֶ’רְמֶן; בְּקֵרוּב מָקוֹם הִתְרוֹמֵם עַמּוּד הַקָּלוֹן שֶׁל הַכֹּמֶר. – כְּעֵין צְרִיחַ קָטֹן וְעָגֹל הַמְכֻסֶּה גַג־בְּדִיל בִּדְמוּת חָרוּט. בְּמֶרְחָק לֹא־רַב עָמְדָה הַמַּלְבֵּנָה וְנִמְשַׁךְ רְחוֹב הָאוֹפִים, זֶה שֵׁהוֹלִיךְ לְבֵית הָאוֹפִים הַמְּחוֹזִי, וְשָׁם עָמְדָה הַטַּחֲנָה עַל פְּנֵי הַגִּבְעָה וּמִן הַצַּד עָמַד בֵּית־הַחוֹלִים – בַּיִת קָטֹן וְדַל שֶׁלֹא מָשַׁךְ כְּלָל אֶת הָעָיִן. וְאוּלָם עֵין הַמִּסְתַּכֵּל נִמְשְׁכָה בְּיִחוּד אֶל בֵּית הַמִּנְזָר בְּעַצְמוֹ וְלֹא שָׂבְעָה מֵרְאוֹת בּוֹ. אֵין סָפֵק כִּי מִנְזָר זֶה, שֶׁעֶרְכּוֹ הָיָה רַב לֹא רַק כְּבֵית מִקְדָּשׁ כִּי אִם גַּם כְּאֲחֻזַּת נַחֲלָה אֲשֶׁר בֵּית נְזִירָיו נִבְנָה כְּמוֹ אַרְמוֹן, עַד שֶׁחַשְׁמַנֵּי פָּרִיס רָאוּ טוֹבָה לְעַצְמָם מִדֵּי הִזְדַּמֵּן לָהֶם לָלוּן שָׁם לַיְלָה אֶחָד, אוּלָם הָאֹכֶל שֶׁלּוֹ עָשׂוּי לְתִפְאֶרֶת בִּידֵי הָאַדְרִיכַל בּוֹנֵהוּ וְיָפְיוֹ וּמַרְאֵהוּ וּמִקְלַעַת גִּלּוּפָיו מְשַׁוִּים עָלָיו דְּמוּת שֶׁל הֵיכַל קֹדֶש, תָּא תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, אוּלָם־הַשֵּׁנָה רְחַב יָדַיִם, גַּנָּיו עֲצוּמִים, שַׁעַר נוֹפֵל לוֹ וְגֶשֶׁר מְטֻלְטָל, כּוּכֵי הַיּוֹרִים עֲשׂוּיִם כְּזֵר בְּחוֹמָתוֹ וּבָהֶם תִּרְאֶה הָעַיִן אֶת הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים מִסָּבִיב, בִּנְיְנֵי הֶחָצֵר שֶׁלּוֹ מְלֵאִים מִפֶּה לָפֶה מֵלְבּוּשֵׁי כְּהֻנָּה הַמָּזְהִירִים בְּזֵינָם וּבְקִשּׁוּטֵי זְהָבָם – וְכָל אֵלֶּה מָצְאוּ לָהֶם מָקוֹם עַל יַד שְׁלשֶׁת הַמִגְדָּלִים גְּבוֹהֵי הַקּוֹמָה שֶׁנִּבְנוּ קֶשֶׁת עֲגֻלָּה וְהִתְרוֹמְמוּ מֵעַל לְבִנְיָנִים גּוֹטִיִּים – בֵּית הַמִּנְזָר הַזֶּה, אוֹמֵר אָנֹכִי, נִתְגַּלָּה בָּאֹפֶק כִּתְמוּנָה נֶהְדָּרָה.

לְבַסּוֹף, כְּשֶׁהַמִּסְתַּכֵּל הִשְׂבִּיעַ אֶת עֵינוֹ בְּעִיר הַדָּרוֹם וְנִפְנָה לְהַבִּיט אֶל שְׂפַת הַנָהָר הַשְּׂמָאלִית, הִיא הָעִיר הָעַתִּיקָה, נִשְׁתַּנָּה הַמַּרְאֶה פִּתְאֹם תַּכְלִית שִׁנּוּי. הָעִיר הָעַתִּיקָה, שֶׁעָלְתָה בְּגָדְלָהּ עַל רֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הָיְתָה פָּחוֹת מִזֶּה חֲטִיבָה שְׁלֵמָה. לְכַתְּחִלָּה נִרְאֲתָה לוֹ כִּמְפֹרֶדֶת לְכַמָּה חֲלָקִים מִשֻׂנֵּי דְמוּת. רֵאשִׁית כֹּל, מִצַּד מִזְרָח, בְּחֵלֶק הָעִיר שֶׁשְׁמוֹ הוּא גַם כַּיּוֹם הַזֶּה שֵׁם הַבִּצָּה אֲשֶׁר שָׁמָּה הִתְעָה קָמוּלוֹגֵן אֶת יוּלְיוּס קֵיסָר – שָׁם נִמְצְאָה קְבוּצַת בִּנְיָנִים הַדּוֹמִים לְאַרְמוֹנוֹת. שִׁפְעַת בָּתִּים זוֹ הִגִּיעָה עַד לִשְׂפַת הַסֶּנָה. אַרְבָּעָה אַרְמוֹנוֹת, הַנִּרְאִים כַּחֲטִיבָה אַחַת – י’וּאִי, סַן, בַּרְבּוֹ וּבֵית הַמַּלְכָּה – תֵּאֲרוּ בְּמֵי הַסֶּנָה אֶת בָּבוּאַת גַּגּוֹתֵיהֶם הָעֲשׂוּיִם צִפְחָה וּמְעֻטָּרִים צְרִיחִים זְקוּפִים. אַרְבַּעַת הַבִּנְיָנִים נִמְשְׁכוּ מֵרְחוֹב דֶּה־רֶנֶנְדְּיֶר עַד מִנְזַר הַקֶּלֶסְטִינִים, זֶה אֲשֶׁר מִגְדָּלוֹ הַנֶּחְמָד גָּבַה מֵעַל כָּל הַכַּרְכֻּבִים וְהַגַּגּוֹת הָאֵלֶּה. בָּתֵּי עֹנִי אֲחָדִים, שֶׁתָּפְסוּ מָקוֹם לְרַגְלֵי בִּנְיְנֵי הַפְּאֵר וְהָיוּ מַרְכִּינִים אֶת פַּרְצוּפֵיהֶם הַמּוֹרִיקִים לְצַד הַמַּיִם, לֹא עִכְּבוּ בִּפְנֵי הָעַיִן מֵרְאוֹת אֶת הַזָּוִיּוֹת הַמְקֻשָּׁטוֹת שֶׁל הָאַרְמוֹנוֹת, אֶת חַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַרְחָבִים הָעוֹטִים צְלָבֵי אֶבֶן, אֶת שַׁעֲרֵיהֶם הַבְּנוּיִים קֶשֶׁת חַדָּה וּמְעֻטָּרִים פְּסִילִים, אֶת קִירוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר שְׂפָתָם חַדָּה וַחֲטוּבָה לְמִשְׁעִי וְאֶת כָּל הֲמוֹן חֶמְדוֹתֶיהָ שֶׁל אֳמָנוּת הַבִּנְיָן הַגּוֹטִית, זוֹ הַמּוּכָנָה כִּבְיָכֹל בְּכָל רֶגַע לְהַתְחִיל שׁוּב בְּהַרְכָּבָת צוּרוֹת. מֵאֲחוֹרֵי הָאַרְמוֹנוֹת האֵלֶּה – קְצָתָהּ מְחֻלֶּקֶת וּמְסֻיֶּגֶת וְכוּכֵי יוֹרִים לָהּ כְּמוֹ לִמְצוּדָה, וּקְצָתָהּ מְכֻנֶּסֶת לְבֵין עֵצִים גְּבוֹהִים בִּדְמוּת בִּנְיָן עוֹמֵד לְבָדָד – נִמְשְׁכָה הַחוֹמָה הָעֲצוּמָה וְרַבַּת הַדְּמוּת אֲשֶׁר לָאַרְמוֹן הַמַּפְלִיא סֶן־פּוֹל, בְּמָקוֹם שֶׁמַּלְכֵי צָרְפַת יָכְלוּ לְהַשְׁכִּין בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם נְסִיכִים שֶׁאֵינָם פְּחוּתִים בְּמַעֲלָה מִן הַדּוֹפִין וְהַדֻּכַּס שֶׁל בֻּרְגּוּנְדִיָּה, אוֹתָם וְאֵת כָּל מְשָׁרְתֵיהֶם וּמְלַוֵּיהֶם, חוּץ מִן הַבָּרוֹנִים הַחֲשׁוּבִים וּמִן הַקֵּיסָר, בְּיוֹם בּוֹאוֹ לְהִתְאָרֵחַ בְּפָרִיס, וְחוּץ מִן הָאֲרָיוֹת אֲשֶׁר נִקְבַּע לָהֶם מָדוֹר מְיֻחָד בְּאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת. וְכָאן מָקוֹם לְסַפֵּר, כִּי דִירָה שֶׁל נָסִיךְ הֵכִילָה בַּיָּמִים הָהֵם לֹא פָּחוֹת מֵאַחַד־עָשָׂר חֲדָרִים, הָחֵל בַּחֲדָרִים מְהֻדָּרִים וְכַלֵּה בְּתָא הַתְּפִלָּה, חוּץ מִמִּסְדְּרוֹנוֹת, חַדְרֵי רַחְצָה. מֶרְחֲצָאוֹת חַמִּים וְכָל מִינֵי “חֲדָרִים מְיֻתָּרִים” שֶׁהָיוּ מְצוּיִּים בְּמִסְפָּר רַב בְּכָל דִירָה שֶׁל נָסִיךְ; חוּץ מִן הַגַּנִּים הַפְּרָטִיִּים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוֹרְחֵי הַמֶּלֶךְ; וְאֵין לִשְׁכֹּחַ אֶת חַדְרֵי הַמִּטְבָּח, הַמַּמְגּוּרוֹת, חַדְרֵי הַשִּׁמּוּשׁ, אוּלַמֵּי־הָאֹכֶל רַחֲבֵי הַיָּדַיִם, הַחֲצֵרוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַבַּיִת שֶׁשָּׁם נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם חַדְרֵי עֲבוֹדָה, בִּכְלָל זֶה גַם בֵּית הָאוֹפִים וְהמַּרְתְּפִים אֲשֶׁר לְבֵית הַמֶּלֶךְ; וְחוּץ מִזֶּה הָיוּ שָׁם כַּמָּה מִגְרְשֵׁי־מִשְׂחָק, לְמֵרוֹץ וּלְמִשְׂחַק הַכַּדּוּר וּלְהִתְגּוֹשְׁשׁוּת, כְּמוֹ כֵן בָּתֵּי לוּל לְעוֹפוֹת, בָּתֵּי שִׁמּוּרִים לְדָגִים וּלְחַיּוֹת, רְפָתִים וָאֳרָווֹת, חַדְרֵי סְפָרִים, חַדְרֵי נֶשֶׁק וּבָתֵּי יְצִיקָה. חֲטִיבַה מֵעֵין זוֹ הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם כָּל אַרְמוֹן־מַלְכוּת, לְמָשָׁל, לוּבְר או אַרְמוֹן סֶן־פּוֹל – עִיר קְטַנָּה שׁוֹכֶנֶת לְבָדָד בְּתוֹךְ הָעִיר הָעַתִּיקָה.

מִמְּרוֹם הַמִּגְדָּל, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עָלָיו, נִתְגַּלָּה אַרְמוֹן סֶן־פּוֹל בִּדְמוּת רַבָּה וְנֶאְדָּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא מֵאֲחוֹרֵי אַרְבַּעַת הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל, וְהָיָה מִתְעַלֵּם כִּמְעַט לְמֶחֱצָה מִן הָעַיִן. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר בְּדִיּוּק אֶת שְׁלשֶׁת חֶלְקֵי הָאַרְמוֹן. לַמְרוֹת יְצִיעֵי הַחִבּוּר, הָעֲשׂוּיִם זְכוּכִית וְעַמוּדִים, אֲשֶׁר שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי הִשְׂכִּיל לְהָקִים בֵּין אַרְמוֹנוֹ הַפְּרָטִי וּבֵין הַבִּנְיָן הָרָאשִׁי: הָאֶחָד מֵהֶם אַרְמוֹן פְּטִי־מוֹסְק, זֶה שֶׁאֶת גַּגּוֹ הִקִּיף כְּזֵר תִּפְאֶרֶת מַעֲקֵה־אֶבֶן עָשׂוּי תְּחָרִים; בֵּית מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הָאָב הַכֹּהֵן מִסֶּן־מוֹר, אֲשֶׁר נִרְאָה כִּמְצוּדָה בִּגְלַל הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל, גְזוֹזטְרוֹת הַמָּגֵן, כּוּכֵי הָיּוֹרִים, סולְלוֹת הַבַּרְזֶל וְשֶׁלֶט הַמֵּשְפָּחָה שֶׁל הָאָב הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה תָּלוּי מֵעַל לַשַּׁעַר הַזַּכְּסִי, בֵּין קוֹרוֹת הַגֶּשֶר הַמְטֻלְטָל; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן –אַרְמוֹן הָרוֹזֵן לְבֵית אֶטַנְףּ, זֶה שֶׁמִּגְדַּל הַאוֹפִים שֶׁלּוֹ, הַמְעֻטָּר גַּג הָרוּס, נִרְאָה לְעֵין הַמִּסְתָּכֵּל בְּכָל פְּגִימוֹתָיו, כִּדְמוּת כַּרְבֹּלֶת שֶׁל תַּרְנְגֹל. פֹּה וָשָׁם עָמְדוּ בִּקְבוּצָה שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אַלוֹנִים שֶׁמַּרְאֵיהֶם הָיָה כְּגוּף אֶחָד, דֻּגְמַת רָאשִׁים עֲצוּמִים שֶׁל כְּרוּבִית; בַּרְבּוּרִים הֶחֱלִיקוּ הֵנָּה וָהֵנָּה עַל פְּנֵי יְאוֹרֵי הַדָּגָה הַזַּכִּים שֶׁהָיוּ פְּרוּשִׂים בֵּין אוֹר וָצֵל; בָּזוֹ אַחַר זוֹ נִמְשְׁכוּ חֲצֵרוֹת שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר מִֵרָחוֹק אֶת הַנּוֹי שֶׁבְּיַרְכְּתֵיהֶן; וְעוֹד שָׁם בֵּית הָאֲרָיוֹת, בָּנוּי קֶשֶׁת חַדָּה וּנְמוּכָה, הַנִּשְׁעֶנֶת עַל עַמוּדִים קְצָרִים לְפִי הַסִּגְנוֹן הַזַּכְּסִי, כֻּלּוֹ סוֹרְגֵי בַּרְזֶל וּמָלֵא תָּמִיד נַהַם אֲרָיוֹת; וּלְרֹחַב כָּל הַחֲטִיבָה הַזֹּאת הִתְרוֹמֵם מִגְדַּל הַקַּשְׂקַשִּׂים אֲשֶׁר עַל שֵׁם מִרְיָם הַקְּדוֹשָׁה; מִצַּד שְׂמֹאל – בֵּית הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לָעִיר פָּרִיס, וְאַרְבָּעָה צְרִיחִים לוֹ מִקְצוֹתָיו, כֻּלָּם קְטַנִּים וַעֲשׂוּיִם כְּזֵר נָאוֶה; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – בְּיַרְכְּתֵי הַמָּקוֹם עָמַד עֶצֶם הָאַרְמוֹן סֶן־פּול, עַל חָזִיתוֹ רַבַּת הַדְּמוּת הָעֲמוּסָה קִשּׁוּטִים לְאֵין מִסְפָּר, פְּרִי תְּקוּפָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִימֵי שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי. בֵּינֵיהֶם הֲמוֹן צוּרוֹת כִּלְאַיִם אֲשֶׁר דִּמְיוֹן הָאַדְרִיכַלִּים טָפַל עַל הַבַּיִת בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה – עַל כָּל בִּנְיַנֵי הַדּוּכַן אֲשֶׁר לְתָאֵי הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, כַּרְכֻּבֵי יְצִיעָיו, נִסֵּי הָרוּחַ הָרַבִּים מִסְּפֹר וּמֵתְנַפְנְפִים לְכָל קְצוֹת הַשָּמַיִם, וּשְׁנֵי מִגְדָּלָיו הַרָמִים שֶׁהָיוּ דְבֵקִים זֶה לָזֶה וְנִרְאִים – בִּגְלַל גַּג הֶחָרוּט שֶׁלָהֶם, הַמֻּקָּף זֵר שֶׁל כּוּכֵי יוֹרִים – כִּצְרִיפִים חַדֵּי צוּרָה שֶׁשְּׂפָתָם מִתְכּוֹפֶפֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה.

וּכְשֶׁהוֹסִיפָה הָעַיִן לְהַבִּיט אֶל יְצִיעֶיהָ שֶׁל זִירַת אַרְמוֹנוֹת זוֹ, הַתּוֹפֶסֶת מָקוֹם רְחַב יָדַיִם, פָּגְעָה לְבַסּוֹף – מֵעֶבֶר לְגֵיא הָעֵמֶק הַחוֹצֶה אֶת הָעִיר הַעָתִּיקָה וּמְסַמֵּן אֶת רְחוֹב סֶנְט־אַנטוּאַן – בְּבֵית אַנְגּוּלֶם, בִּנְיָן רַב מִדּוֹת בִמְאֹד מְאֹד וּבֶן תְּקוּפוֹת שׂוֹנוֹת, שֶׁכַּמָּה חֲלָקִים מִמֶּנוּ הָיוּ חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי וּמַזְהִירִים בִּבְהִירוּתָם, וְלֹא נִרְאוּ בְּתוֹךְ הַחֲטִיבָה כֻּלָּה אֶלָּא כִּטְלַאי אָדֹם עַל פְּנֵי מְעִיל כָּחֹל, וְאוּלָם הַגַּג הָרָם הַמִּתְחַדֵּד לְהַפְלִיא אֲשֶׁר לָאַרמוֹן הֶחָדָשׁ כֻּלּוֹ זָרוּעַ מַרְזְבִים מַעֲשֵׂה מִקְשֶׁה וּמְכֻסֶּה לוּחוֹת עוֹפֶרֶת הַמְעֻטָּרִים פִּתוּחֵי נְחֹשֶׁת נוֹצְצִים שֶׁאֵין קֵץ לְמִסְפָרָם וּלְצוּרוֹתֵיהֶם – הַגַּג הַמֻּפְלָא, מַעֲשֵׂה דַמֶּשֶׂק, הִתְרוֹמֵם מָלֵא־חֵן מִבֵּין הֲרִיסוֹת הַבִּנְיָן הָעַתִּיק, זֶה אֲשֶׁר מִגְדָּלָיו הֶעָבִים וְהנּוֹשָׁנִים נַעֲשׂוּ מֵרֹב יָמִים קְמוּרִים כְּגִיגִיּוֹת, הִתְחִילוּ נֶהֱרָסִים מֵאֲלֵיהֶם מרֹב שֵׂיבָה וְכָל אֶחָד מֵהֶם כִּדְמוּת כֶּרֶס עָבֶה וּמְלֵאָה שֶׁפָּקְעָה מֵרֹאשָׁה וְעַד סוֹפָהּ. מֵאַחֲרֵי אֵלֶּה הִתְרוֹמֵם יַעַר הַמִּגְדָּלִים הַחַדִּים אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן מִּשְׁפָּטִים. כַּמַּרְאֶה הַזֶּה הָיָה עוֹד בִּמְלֹא תֵּבֵל: גַּם בְּשַׁמְבּוּר49 וְגַם בְּאַלְהַמְבְּרָה לֹא הָיָה מִן הַקֶּסֶם וְהָאַוְרִירִיּוּת וְהַפֶּלֶא כְּמוֹ בְּיַעַר זֶה שֶׁל מִגְדָּלִים חַדִּים, צְרִיחֵי־פִּנָּה קְטַנִּים, אֲרֻבּוֹת וְנִסֵּי רוּחַ, צוּרוֹת שַׁבְּלוּל וְצוּרוֹת סְלִיל, מִגְדָּלִים קְטַנִים, הַמְשַׁמְשִׁים לְעָשָׁן וּלְאוֹר, שֶׁנִּרְאוּ כַּעֲשׂוּיִּם מַעֲשֵׂה חוֹתָם, בִּיתָנִים, כַּפּוֹת סְלִילוֹנִיּוֹת אוֹ ''מִגְדָּלוֹנִים'', כְּפִי שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם בַּיָּמִים הָהֵם – כָּל אֵלֶּה שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים לְפִי תָאֳרָם, גָּבְהָם וַעֲמִידָתָם. כָּל הַחֲטִיבָה כֻּלָהּ הָיְתָה מֵעֵין לוּחַ שַׁחְמַט עֲצוּם הַמִּדָּה.

מִצַּד יָמִין לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט נִרְאֶה אֶת קְבוּצַת הַמִּגְדָּלִים הָעֲצוּמִים וְקוֹדְרֵי הַמַּרְאֶה הַנִּדְחָקִים זֶה לָזֶה מִתְכַּוְצִים יַחַד מֵעֵבֶר לִתְעָלָה עֲגֻלָּה הַמַּקִּיפָה אוֹתָם מִסָּבִיב; שָׁם נִרְאֶה אֶת מִגְדַּל הַמְּצוּדָה אֲשֶׁר כּוּכֵי יוֹרִים לוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חַלוֹנוֹת, אֶת הַגֶּשֶׁר הַמְטֻלְטָל הַמּוּרָם תָּמִיד וְאֶת הַשַּׁעַר הַנּוֹפֵל הַסָּגוּר תָּמִיד: – זֹאת הִיא הַבַּסְטִילְיָה. הַלּוֹעִים הַשְּׂחוֹרִים הַלָּלוּ, הַפְּעוּרִים בֵּין אֲגַפֵּי הַגַּגּוֹת וְנִרְאִים מֵרָחוֹק כְּעֵין מַרְזְבִים, אֵינָם אֶלָּא תּוֹתָחִים. בִּתְחוּם הַתּוֹתָחִים הָאֵלֶּה, בִּקְצֵה הַבִּנְיָן הַנּוֹרָא, נִמְצָא הַשַּׁעַר סֶנְט־אַנְטוּאַן הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין שְׁנֵי מִגְדָּלִים.

מֵעֵבֶר בֵּית הַמִּשְׁפָּט מִזֶּה, עַד לְחוֹמַת שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי, הִשְׂתָּרְעוּ כְּמַרְבַדֵּי קְטִיפָה הֲמוֹן הַגַּנִּים וְהַפַּרְדֵּסִים אֲשֶׁר לְבֵית הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם מְלֵאִים כִּכְּרֵי דֶשֶׁא וַעֲרוּגוֹת פְּרָחִים וּבְאֶמְצָעִיתָם מִסְתַּמֵּן, לְפִי הֲמוֹן עֵצָיו וּשְׂדֵרוֹתָיו, אוֹתוֹ גַן מְהֻלָל אֲשֶׁר לוּאִי הָאֶחַד־עָשָׂר נְתָנָוֹ מַתָּנָה לַדָּקְטוֹר קוֹאַקְטְיֶה. בּית מִצְפֶּה הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר לַדָּקְטוֹר הִתְרוֹמֵם מִתּוֹךְ סְבַךְ הַגַּן כְּעַמּוּד רַם וּבוֹדֵד אֲשֶׁר בַּיִת קָטֹן מְשַׁמֵּשׁ לוֹ גֻלָּה. בַּחֲדַר הַמַדָּע הַזֶּה מָצְאָה לָהּ מָקוֹם אִצְטַגְנִינוּת אֲיֻמָּה וְנוֹרָאָה.

בַּמָּקוֹם הַזֶּה מִשְׂתָּרַעַת עַכְשָׁו כִּכַּר הַמֶּלֶךְ. כְּבָר הִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה כִּי אוֹתוֹ רֹבַע הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁתֵּאַרְנוּהוּ לִפְנֵי הַקוֹרֵא עַל יְדֵי צִיּוּן הַנְּקֻדּוֹת הַמִּסְתַּמְּנוֹת בְּיוֹתֵר, תָּפַס אֶת כָּל שֶׁטַח הַזָּוִית הַמִּתְהוָּה בַּמִּזְרַח בֵּין חוֹמַת שַׁרְל הַחֲמִשִּׁי וּבֵין נְהַר הַסֶּנָה. מֶרְכָּזוֹ שֶׁל רֹבַע הַצָּפוֹן הָיָה מָלֵא בָּתֵּי אֶזְרָחִים. כָּאן נִסְתַּיְּמוּ בְּעֶצֶם שְׁלֹשֶׁת גִּשְׁרֵי הָעִיר הָעַתִּיקָה שׁמִּצַּד הַנָהָר הַיְמָנִי, וּמֵאֲחוֹרֵי גְשָׁרִים צוֹמְחִים עַל פִּי רֹב בָּתִּים וְלֹא אַרְמוֹנוֹת. בָּתֵּי דִירָה אֵלֶּה אֲשֶׁר לָאֶזְרָחִים, הַצְּפוּפִים כְּתָאִים בְּכַוֶּרֶת, הִצְטַיְּנוּ אַף הֵם בְּכָל מִינֵי דְבָרִים שֶׁבְּיֹפִי. גַּנֵּי הַבָּתִּים בְּעִיר בִּירָה דוֹמִים לְגַלִּים שֶׁבַּיָּם: אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִפְלָאִים עַד מְאֹד. רֵאשִׁית כֹּל – הָרְחוֹבוֹת. הַלָּלוּ, מְסֻבָּכִים וּמִצְטַלְבִים, הִוּוּ כֻּלָּם יַחַד הֲמוֹן צוּרוֹת נֶחְמָדוֹת מַרְאֶה; מִסָּבִיב לְבִנְיְנֵי הַשּׁוּק הָיְתָה לָהֶם דְּמוּת כּוֹכָב הַשּׁוֹלֵחַ קַרְנַיִם לְכָל הָעֲבָרִים. שְׁנֵי הָרְחוֹבוֹת סֶן־דֶּנִי וְסֶן־מַרְטֶן, עַל כָּל שְׁלוּחוֹתֵיהֶם, הִתְרוֹמְמוּ בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה כִּשְׁנֵי עֵצִים גְּדוֹלֵי נוֹף הַכּוֹבְשִׁים אֶת עַנְפֵיהֶם, בְּקַו מִשְׁתַּלְשֶׁל הִתְפַּתְּלוּ עַל פְּנֵי כָּל הַשֶּׁטַח הָרְחוֹבוֹת דֶּה־לַה־פְלָטְרִי, דֶּה־לַה־בֶּרֶרִי, דֶּה־לַה־טִיקְסְרַנְדְּרִי, וְעוֹד. הָיוּ כָּאן גַּם בִּנְיָנִים נָאִים שֶׁהִתרוֹמְמוּ מֵעַל גַּלָּיו הַקְּפוּאִים שֶׁל יָם הַגַּגּוֹת. אֵצֶל גֶּשֶׁר הַחַלְפָנִים, לֹא הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם שָׁשָּׁם רָמוּ מֵי הַסֶּנָה מֵתַּחַת לְגַלְגַּלָּיו שֶׁל גֶּשֶׁר הַטוֹחֲנִים, עָמַד בִּנְיַן שַׁטְלֶה – לֹא עוֹד הַמְּצוּדָה מִימֵי יוּלְיאַן הַכּוֹפֵר, כִּי אִם מִגְדָּל מִתְּקוּפַת הַפֵאוֹדָלִים, בַּמֵּאָה הַשְּׁלשׁ־עֶשְׂרֵה, בָּנוּי אֶבֶן קָשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁהַמַּעְדֵּר הַחַד לֹא יָכֹל לְקַצֵּץ בּוֹ גֶזֶר אֶחָד כְּאֶגְרוֹף אִישׁ. אַחֲרֵי כֵן הוֹפִיעַ לָעַיִן הַמִּגְדָּל הַנֶּהְדָּר בֶּן אַרְבַּע הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר לְסֶן־יַ’ק דֶּה־לַה־בּוּשֶׁרִי, זֶה שֶׁקְּצוֹתָיו נִרְאוּ עֲגֻלִּים לְגַמְרֵי בְּשֶׁל הֲמוֹן הַגִּלּוּפִים וְהוּא נֶחְשַׁב כְּבָר בַּיָּמִים הָהֵם לִסְגֻלָּה יְקָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁבִּנְיָנוֹ לֹא נִגְמַר עֲדַיִן בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה (חָסְרוּ לוֹ בְּעִקָּר אוֹתָן אַרְבַּע הַצּוּרוֹת מְשֻנּוֹת הַמַּרְאֶה הַנִּצָּבוֹת גַּם כַּיּוֹם בְּפִנּוֹת גַּגּוֹ וְהֵן מֵעֵין סְפִינְכְּסִים הַמְסַפְּרִים לְפָרִיס הַחֲדָשָׁה אֶת רָזֶיהָ שֶׁל פָּרִיס הָעַתִּיקָה. הַפַּסָּל רוֹל הִצִּיג אוֹתָן עַל מְכוֹנָן בִּשְׁנַת 1526 וְקִבֵּל בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ עֶשְרִים פְרַנְק). סָמוּךְ לְכָאן נִמְצָא בֵּית הָעַמוּדִים הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי כִּכָּר גְּרֶב, הַכִּכָּר הַיְדוּעָה כְּבָר לַקּוֹרֵא; וְשָׁם עוֹד בֵּית הַכְּנֵסִיָּה סֶן־גֶּ’רְוֶה, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן קִלְקְלוּ אֶת פָּנֶיהָ עַל יְדֵי פּוֹרְטַל עָשׂוּי בְּטוּב טָעַם; וְשָׁם בֵּית סֶן־מֶרִי, זֶה שֶׁהַקֶּשֶׂת הַחַדָּה אֲשֶׁר לְכִפּוֹתָיו דִּמְתָה כִּמְעַט לַקֶּשֶׁת הָעֲגֻלָּה שֶׁל הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי; וּבֵית סֶנְט־יוֹהַן אֲשֶׁר מִגְדָּלוֹ הַחַד הָיָה יָדוּעַ לִתְהִלָּה; וְעוֹד עֶשְׂרִים מַצְּבוֹת בִּנְיָן שֶׁמַּזָּלָם הָרַע גָּרַם לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ מַצְפִּינִים אֶת חֲמוּדוֹתֵיהֶם בָּרְחוֹבוֹת הַקּוֹדְרִים הָאֵלֶּה, הַצָּרִים וְהָאֲרֻכִּים לִבְלִי קֵץ. וּנְתָאֵר לָנוּ עוֹד בַּדִּמְיוֹן הֲמוֹן פְּסִילֵי הַצְּלָבִים, שֶׁהָיוּ מְרֻבִּים בְּפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַמּוּדֵי הַתְּלִיָּה; אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת דֶּז־אַנּוֹסַן, שֶׁחוֹמָתוֹ כְּלִילַת הַבִּנְיָן הִסְתַּמְּנָה בַּמֶּרְחָק, מֵעֵבֶר לַגַּגּוֹת; אֶת עַמּוּד הַקָּלוֹן שֶׁל הַשּׁוּק, זֶה שֶׁרָמַת גַּגּוֹ נִשְׁקְפָה מִבֵּין שְׁתֵּי אֲרֻבּוֹת עָשָׁן אֲשֶׁר בִּרְחוֹב דֶּה־לַה־קוֹפוֹנְרִי; אֶת כֶּבֶשׁ הַמָּדְרֵגוֹת לְיַד צְלָב דּוּ־טְרָהוֹאַר, שֶׁנִּמְצָא בְּפִנַּת רְחוֹב וְהָיָה מַשְׁחִיר תָּמִיד מֵרֹב אֲנָשִׁים; אֶת הַקִּירוֹת הָעֲגֻלִּים אֲשֶׁר לְשׁוּק הַתְּבוּאָה; אֶת שְׁרִידֵי הַחוֹמָה הָעַתִּיקָה לְפִילִיףּ אוֹגוּסְט. שֶׁהִסְתַּמְנוּ פֹה וְשָׁם מִתּוֹךְ הַבָּתִּים הַנִּצְמָדִים אֲלֵיהֶם; אֶת הַמִּגְדָּלִים שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ בְּשֶׁל הַקִּסּוּס; אֶת הַשְּׁעָרִים הַהֲרוּסִים; אֶת הַשְּׁטָחִים הַמְכֻסִּים שְׁיָרֵי חוֹמוֹת חֲרֵבוֹת; אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה אֶת הַדֶּרֶךְ לְיַד הַנָּהָר הַזְּרוּעָה אַלְפֵי חֲנֻיּוֹת וּבוֹרוֹת דָּם שֶׁל פּוֹשְׁטֵי נְבֵלוֹת; וּלְבַסּוֹף אֶת שֶׁטַח הַנָּהָר הַמְכֻסֶּה סִירוֹת אֲשֶׁר בֵּין נְמַל הַשָּׁחָת וּבֵין בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַחַשְׁמַן – וְָאָז יֵצֵא לָנוּ מֻשָּׂג כָּל שֶׁהוּא בִּדְבַר הָרִבּוּעַ הַפְּנִימִי שֶׁל הָעִיר הַעַתִּיקָה, כְּפִי שֶׁהָיָה בִּשְׁנַת 1482.

חוּץ מִשְּנֵי הַפַּרְוָרִים הָאֵלֶּה – פַּרְוַר הָאַרְמוֹנוֹת וּפַרְוַר בָּתֵּי הָאֶזְרָחִים – נִסְתַּמֵּן בָּעִיר הָעַתִּיקָה עוֹד מָדוֹר שְׁלִישִׁי, וְהוּא – מֵזַח הַמִּנְזָרִים הָאָרֹךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּהֶקֵּף מָלֵא כִּמְעַט, מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, מִסָּבִיב לְרֹבַע זֶה, וְשִׁמֵּשׁ לְפָרִיס מֵעֵין חוֹמָה שְׁנִיָּה הַנִּשְׁעֶנֶת בְּעָרְפָּה שֶׁל חוֹמַת הַמִּבְצָר וַחֲבוּרָה כֻּלָּה בָּתֵּי תְּפִלָּה וּמִנְזָרִים. הִנֵּה סָמוּךְ לְגַן בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַפַּרְלָמֶנְט, בֵּין רְחוֹב סֶנְט־אַנְטוּאַן וּרְחוֹב הַצַּלְבָּנִים הַיָּשָן, נִמְצָא מִנְזַר קַטֵּרִינָה אֲשֶׁר גַּנָּיו הָעֲצוּמִים נִמְשְׁכוּ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי לְחוֹמַת פָּרִיס. בֵּין רְחוֹב הַצַּלְבָּנִים הַיָּשָׁן וּרְחוֹב הַצַּלְבָּנִים הֶחָדָשׁ עָמַד הַהֵיכָל וְלוֹ קְבוּצַת מִגְדָּלִים קוֹדְרִים וְרָמֵי קוֹמָה הַמִּתְרוֹמְמִים לְבָדָד עַל פְּנֵי כִּכָּר מֻקֶּפֶת חוֹמָה. בֵּין רְחוֹב הַהֵיכָל הֶחָדָשׁ וּרְחוֹב סֶן־מַרְטֶן עָמַד בְּתוֹךְ גַּנָּיו בֵּית־הַמִּנְזָר סֶן־מַרְטֶן, זֶה שֶׁמְּצוּדָתוֹ וְשַׁלְשֶׁלֶת מִגְדְּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלּוֹ הָיוּ חֲזָקִים וְיָפִים כִּמְעַט כְּמו סֶן־ 'רְמֶן דֶּה־פְּרֶה. בֵּין רְחוֹב סֶן־מַרְטֶן וּרְחוֹב סֶן־דֶּנִי נִמְצָא מִנְזַר הַשִּׁלּוּשׁ, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – בֵּין רְחוֹב סֶן־דֶּנִי וּרְחוֹב מוֹנְטוֹרְגֵל עָמַד בֵּית הַמִנְזָר פִיל־דְּיֶה. מִצִּדּוֹ שֶׁל זֶה נִסְתַּמְּנוּ הַגַּגּוֹת הַנְמוּכִים וְחוֹמַת הַהֶקֵּף הַהֲרוּסָה אֲשֶׁר לַחֲצַר הַפְּלָאוֹת. רַק חֻלְיָה זוֹ לֹא הָיְתָה קֹדֶשׂ בְּכָל שַׁלְשֶׁלֶת הַמִּנְזָרִים.

וּכְמַדוֹר רְבִיעִי, הַשּׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ בְּקֶרֶב הַבָּתִּים שֶׁעַל שְׂפַת הַסֶּנָה הַיְמָנִית וְתוֹפֵס אֶת מְקוֹם הַזָּוִית הַמִזְרָחִית שֶׁבֵּין חוֹמַת הָעִיר וּשְׂפַת הַנָּהַר – נִסְתַּמְּנָה לְבַסוֹף קְבוּצָה חֲדָשָׁה שֶׁל אַרמוֹנוֹת וּבָתֵּי תִּפְאֶרֶת הַנִּדְחָקִים מִסָבִיב לְאַרמוֹן לוּבְר. אַרְמוֹן לוּבְר הַיָּשָׁן לְפִילִיףּ אוֹגוּסט. אוֹתוֹ בִּנְיַן עֲנָקִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְמִגְדָּלוֹ הָאֶמְצָעִי, הֶעָצוּם עַד מְאֹד, הִתְרוֹמְמוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׂה מִגְדָּלִים רָאשִׁיִּים, חוּץ מִכַּמָּה מִגְדָּלִים קְטַנִים – בִּנְיָן זֶה, אוֹמֵר אָנֹכִי, נִרְאָה מֵרָחוֹק כְּלָחוּץ בֵּין קוֹמוֹת הַגַּג הַגּוֹטִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן אַלֶנְסוֹן וְאַרְמוֹן פְּטִי־בֻּרְבּוֹן. נְחַשׁ עֲקַלָּתוֹן זֶה שֶׁכֻּלּוֹ מִגְדָּלִים, בַּחַן הָעֲנָקִים הַשּׁוֹמֵר עַל פָּרִיס וְנוֹשֵׂא אֶל עָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשִׁים וְרָמוֹת גַּג עֲצוּמוֹת, מְכֻסּוֹת לוּחוֹת עוֹפֶרֶת אוֹ צִפְחָה וְנוֹצְצוֹת מֵרֹאשָׁן וְעַד סוֹפָן בִּבְרַק מַתֶּכֶת – אַרְמוֹן זֶה נִתְגַּלָּה בְּלִי מֵשִׂים כְּגוֹבֵל אֶת הָעִיר הַצְּפוֹנִית לְצַד מַעֲרָב.

נַחֲזֹר עַל הַדְּבָרִים: הִנֵּה חֲטִיבָה עֲצוּמָה שֶׁל בָּתֵּי אֶזְרָחִים – הָרוֹמָאִים הָיוּ קוֹרְאִים לִכְעֵין זוֹ בְּשֵׁם insula – אֲשֶׁר מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל לָהּ שְׁנֵי פַּרְוָרֵי אַרְמוֹנוֹת, בַּקָּצֶה הָאֶחָד אַרְמוֹן לוּבְר וּבַקָצֶה הַשֵּׁנִי בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַפַּרְלָמֶנְט וּמִצָּפוֹן מְתָאֲרִים אֶת גְּבוּלָהּ הֲמוֹן מִנְזָרִים וְשָׂדוֹת נֶעֱבָדִים, וְכָל הַחֲטִיבָה כֻּלָּה קְצָתָה מִתְעַלֶּמֶת מִן הַעַיִן וּקְצָתָהּ כְּעַרְבּוּבְיָה רַבַּת גְּוָנִים; וּמֵעַל לְאַלְפֵי הַבִּנְיָנִים, שֶׁגַּגּוֹתֵיהֶם הָעֲשׂוּיִם לְבֵנִים אוֹ צִפְחָה נִמְשְׁכוּ בְּשׁוּרוֹת מְשֻׁנּוֹת וַאֲרֻכּוֹת עַד מְאֹד, הִתְרוֹמְמוּ מִגְדְּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים הַמְגֻוָּנִים וּכְלִילֵי הַכִּפּוֹת לְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַסֶּנָה הַשְּׂמָאלִית; רְחוֹבוֹת אֵין מִסְפָּר עוֹבְרִים בַּתָּוֶךְ אוֹ גוֹבְלִים אֶת הַקְּצָווֹת; מִצַּד אֶחָד הַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה הַמְעֻטֶּרֶת צְרִיחִים רְבוּעִים (בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיוּ צְרִיחֵי הַחוֹמָה עֲגֻלִּים), וּמִצַּד שֵׁנִי הַסֶּנָה רַבַּת הַגְּשָׁרִים הַזְּרוּעָה הֲמוֹן סִירוֹת פּוֹרְשׂוֹת מִפְרָשִׂים – כָּזֹאת הָיְתָה הָעִיר הַצְּפוֹנִית בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה.

מֵעֵבֶר הַחוֹמָה הַשֵּׁנִי נִדְחֲקוּ שְׁכֻנּוֹת אֲחָדוֹת מִלִּפְנֵי הַשְּעָרִים, אֲבָל הַלָּלוּ לֹא הָיוּ מְרֻבּוֹת וּצְפוּפוֹת כְּמוֹ בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. מֵאֲחוֹרֵי הַבַּסְטִילְיָה רָבְצוּ כְּעֶשְׂרִים בָּתִּים דַּלִּים מִסָּבִיב לְבִנְיַן הַגָּזִית הַמֻּפְלָא שֶׁל קְרוּאַ־פוֹבֶן מִסָּבִיב לָעַמּוּד הַזָּקוּף שֶׁל הַמִּנְזָר סֶנְט־אַנטוּאַן דֶּה־שַׁנְףּ; מֵאַחֲרֵי אֵלֶּה – פּוֹפִינְקוּר הַמִּסְתַּתֵּר בֵּין שְׂדוֹתָיו; וָהָלְאָה – לַה־קוּרְטִיל, כְּפָר נָעִים הַמָּלֵא בָּתֵּי מַרְזֵחַ; וְהַשְּׁכֻנָּה סֶן־לוֹרַן, זוֹ שֶׁמִּגְדַּל בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁלָּהּ נִרְאָה מֵרָחוֹק כְּמִצְטָרֵף אֶל חִצֵּי הַמִּגְדָּלִים אֲשֶׁר לְשַׁעַר סֶן־מַרְטֶן; בְּמֶרְחָק לֹא רַב נִסְתַּמְּנוּ לָעַיִן הַפַּרְוָר סֶן־דֶּנִי וְהַסְבִיבָה רַבַת הַיִּשׁוּב שֶׁל סֶן־לַדְר; לְיַד שַׁעַר מוֹנְמַרְטֶר הִשְׂתָּרְעָה הַשְּׁכֻנָּה גְרַנְג’־בַּטְלְיֶר הַמֻּקָּפָה חוֹמָה לְבָנָה: מֵאֲחוֹרֵי זוֹ – פַּרְוַר מוֹנְמַרְטֶר, זֶה הֵכִיל לְפָנִים בְּמִסְפָּר רַב גַּם בָּתֵּי תְּפִלָּה וְגַם טְחָנוֹת וְלֹא קִיֵּם בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶת הַטְּחָנוֹת בִּלְבַד, כֵּיוָן שֶׁעַם הָאֶזְרָחִים בְּיָמֵינוּ מְבַקֵּשׁ רַק אֶת מְזוֹן הַגּוּף. לִבַסּוֹף רָאֲתָה הָעַיִן מֵאַחֲרֵי הַלּוּבְר, בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא, אֶת הַפַּרְוָר סֶנְט־הוֹנוֹרֶה הַגָּדוֹל לְמַדַּי בַּיָּמֵים הָהֵם; מִזֶּה וָהָלְאָה הִשְׂתָּרְעוּ שְׂדוֹתֵיהֶם שֶׁל פֶּטִיט־בְּרֶטַן וּמַרְשֶׁה־אוֹ־פוֹרְסֶה, מְקוֹם שָׁם נִמְצָא הַכִּבְשָׁן הַנוֹרָא שֶׁבּוֹ הָיוּ נִשְׂרָפִים מְזַיְּפֵי הַמַטְבְּעוֹת; בֵּין מְקוֹם הַיִּשּׁוּב הַנִּקְרָא לַה־קוּרְטִיל וּבֵין סֶן־טוּרֶן, בְּרֹאשׁ רָמָה המִּשְׂתָּרַעַת בְּמֶרְחַב הַשָּׂדוֹת, הִבְחִינָה הָעַיִן בִּדְמוּת בִּנְיָן אֶחָד שֶׁמַּרְאֵהוּ הָיָה מֵרָחוֹק כְּבֵית עַמּוּדִים רָעוּעַ הָעוֹמֵד עַל יְסוֹדוֹת הֲרוּסִים, – אֲבָל זֶה לֹא הָיָה הַפַּרְתְּנוֹן וְלֹא בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁל צֵּאוּס: – זֶה הָיָה ֹמוֹנְטְפוֹקוֹן50.

וְאִם לְאַחַר שֶׁמָּנִינוּ בְּשֵׁם בִּנְיָנִים רַבִּים כָּל כָּךְ –בְּעֶצֶם, רַק לְשֵׁם סְקִירָה קַלָּה – לֹא גָרַמְנוּ לִידֵי כָּךְ, שֶׁדְּמוּתָהּ הַכּוֹלֶלֶת שֶׁל פָּרִיס נִטַּשְׁטְשָׁה לְעֵינֵי רוּחוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא בָּה בְּמִדָּה שֶׁהוֹסַפְנוּ לְגוֹלֵל אוֹתָהּ, אָז נַחֲזוֹר עַכְשָׁו עַל הָאָמוּר בִּדְבָרִים מְעַטִּים. בָּאֶמְצַע תִּשְׁכֹּן לָהּ הָעִיר הָעַתִּיקָה, מַרְאֶהָ כְּצַב־עֲנָקִים וּגְשָׁרֶיהָ מְחֻסְפָּסִים הַבְּנוּיִם לְבֵנִים דְּמוּת גַּלִּים לָהֶם מִתַּחַת לְשִׁרְיוֹנוֹת הַגַּב שֶׁל הַגַּגּוֹת הָאֲפוֹרִים. מִשְּׂמֹאל תִּרְאֶה עֵינֵנוּ אֶת רֹבַע הַדָּרוֹם בִּדְמוּת רִבּוּעַ שֶׁכֻּלוֹ אֶבֶן, כֻּלוֹ מֻצָּק, מְעֻבֶּה וּמָלֵא עַל גְּדוֹתָיו; מִיָּמִין נִרְאָה אֶת חֲצִי הָעִגּוּל הָרָחָב אֲשֶׁר לְרֹבַע הַצָּפוֹן, הַדּוֹמֶה בְּיוֹתֵר לִבְלִיל שֶׁכֻּלּוֹ מַצְּבוֹת־בִּנְיָן וְגַנִּים. שְׁלשֶׁת הַתְּחוּמִים הָאֵלֶּה הַמְּלֵאִים בָּתִּים – הָעִיר הָעַתִּיקָה, רֹבַע הַדָּרוֹם וְרֹבַע הַצָּפוֹן – הֲמוֹן רְחוֹבוֹת לְאֵין מִסְפָּר חוֹצִים אוֹתָם בִּדְמוּת עוֹרְקִים. בָּאֶמְצַע, לְכָל מְלֹא אָרְכָּם, שׁוֹטֶפֶת הַסֶּנָה, ''הַסֶּנָה הַנּוֹתֶנֶת מִחְיָה'', כְּפִי שֶׁקוֹרֵא לָהּ הָאָב הַכֹּהֵן דּוּ־בְּרֵיל, וְשִׁטְפָּהּ נֶחְסָם עַל־יְדֵי אִיִּים, גְּשָׁרִים וָאֳנִיּוֹת שָׁיִט. מִסָּבִיב יִשְׂתָּרַע מִישׁוֹר רְחַב יָדַיִם הַזָּרוּעַ אַלְפֵי שָׁדוֹת וַהֲמוֹן כְּפָרִים נָאִים; מִשְּׂמֹאל – אִיסִי, בַּנְב, בּוּגִ’ירַר, מוֹנְרוּג' וְגַ’נְטִילִי, זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַמִּגְדָּל הֶעָגֹל וְהַמִגְדָּל יְשַׁר הַצְּלָעוֹת, וְעוֹד; מִיָּמִין כְּעֶשְׂרִים מְקוֹמוֹת יִשּׁוּב אֲחֵרִים, הָחֵל בְּקוֹנְפְלַן וְכַלֵּה בְּבִיל־לֶ’אבֶן. בָּאֹפֶק רָאֲתָה הָעַיִן שַׁלְשֶׁלֶת גְּבָעוֹת שֶׁנִּמְשְׁכָה בְּעִגּוּל כִּשְׂפָתוֹ שֶׁל מִקְוֶה מַיִם. בַּמֶּרְחָק, לְצַד מִזְרָח, נִרְאָה לָאַחֲרוֹנָה הַמָּקוֹם וֶנְסַן עַל שִׁבְעַת מִגְדָּלָיו יִשְׁרֵי הַצְּלָעוֹת; מִדָּרוֹם – בִּיסֶטְר וּמגְדָּלוֹ הַקָּטֹן וְהַחַד; מִצָּפוֹן – סֶן־דֶּנִי וּמִגְדָּלוֹ הַבּוֹקֵע שְׁחָקִים; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, לְצַד מַעֲרָב – סֶן־קְלוּ אֲשֶׁר שָׁם מִגְדַּל צוֹפִים. כָּזֹאת הָיְתָה פָּרִיס בִּשְׁנַת 1482, מִדֵּי הַבֵּט עָלֶיהָ הַקָּאָת מִמְּרוֹם מִגְדָּלָיו שֶׁל נוֹטְר־דַּם.

וְזֹאת הִיא הָעִיר אֲשֶׁר וָלְטֶר אָמַר עָלֶיהָ, כִּי ''בִּתְקוּפַת לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לֹא נִמְצְאוּ בָּה אֶלָּא אַרְבַּע מַצְבוֹת בִּנְיָן'', לֵאמֹר: כִּפַּת הַגַּג אֲשֶׁר לַסּוֹרְבּוֹנָה, וַל דֶּה־גְרַס, הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ שֶׁל הַלוּבְר, וְהָרְבִיעי, אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה, אַרמוֹן לוּקְסֶנְבּוּרְג. וְאוּלָם לְאָשְׁרֵנוּ חִבֵּר וָלְטֶר גַּם אֶת ''קַנְדִּיד'' וְאִישׁ בְּכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִימוֹת עוֹלָם לֹא יָדַע כָּמוֹהוּ אֶת צְחוֹק הַשָּׂטָן אֲשֶׁר לַלָּעַג. דָּבָר זֶה מַרְאֶה לָנוּ דֶרֶךְ אַגַּב, כִּי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּהְיֶה גָאוֹן גָדוֹל וְלֹא יָבִין בְּסוּג אֳמָנוּת שֶאֵינוֹ לְפִי רוּחוֹ. וְכִי מוֹלְיֶר בְּשַׁעְתּוֹ לֹא כִּנָּה אֶת רְפָאֵל וְאֶת מִיכָאֵל אַנְגֶ’לוֹ בְּשֵׁם הַמִּנְ’אַרִים51 שֶׁל תְּקוּפָתָם'' וְחָשַׁב לְכַבְּדָם בָּזֶה כּבוֹד מְרֻבֶּה?

וְאוּלָם נָשׁוּב אֶל פָּרִיס וְאֶל הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה.

פָּרִיס שֶׁבִּתְקוּפָה זוֹ הָיְתָה לֹא רַק עִיר יָפָה, כִּי אִם גַּם עִיר שֶׁכֻּלָּה חֲטִיבָה אַחַת, פְּרִי הָאֳמָנוּת וְהַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, סֵפֶר־קוֹרוֹת הַכָּתוּב אָבֶן. עִיר זוֹ עֻצְּבָה אָז רַק עַל יְדֵי שְׁנֵי סִגְנוֹנֵי בְּנִיָּה: הַסִגְנוֹן הָרוֹמָנִי וְהַסִגְנוֹן הַגּוֹטִי הַמֻּקְדָּם; שֶׁכֵּן לַשְּׁכָבָה הָרוֹמָאִית לֹא הָיָה כְּבָר זֵכֶר בַּיָּמִים הָהֵם, חוּץ מִן הַמֶּרְחֲצָאוֹת לְיוּלִיאַן קֵיסָר שֶׁהֵעִידוּ עַל תְּקוּפָתָם מִבַּעַד לנִדְבְּכֵי הַתּוֹסֶפֶת הָרַבִּים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם. וּבְנוֹגֵעַ לַשְּׁכָבָה הַקֶּלְטִית – לֹא מָצְאוּ שְׂרִידִים לָהּ גַּם בִּשְׁעַת חֲפִירַת בְּאֵרוֹת.

כַּעֲבֹר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, מִשֶּׁהִתְחִיל הָרֶנֶסַנְס לְצָרֵף אֶל אַחְדוּת זוֹ, שֶׁהָיְתָה גַם רַבַּת צוּרוֹת, אֶת הַשֶּׁפַע הַמֻפְלָג שֶׁל צוּרוֹתָיו הַמַּזְהִירוֹת בִּשְׁלַל דִּמְיוֹן, אֶת הָרוֹמְמוּת הַקָּרָה אֲשֶׁר לְקַשְׁתוֹתָיו הָעֲגֻלּוֹת בְּנוֹת הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָאִי, אֶת מִשְׁטַר הָעַמּוּדִים הַיְּוָנִי וְכַפּוֹת הַקֶּשֶׁת בַּטַּעַם הַגּוֹטִי הַמְאֻחָר, אֶת מַעֲשֵׂה הַפִּסּוּל הַשּׁוֹפֵעַ חֵן וְכָלוּל בְּכָל זֹאת בְּצוּרָתוֹ וְאֶת הֲמוֹן הַגִּלּוּפִים וּפְטוּרֵי הַצִּיצִים, אַף הִתְחִילָה לְחַבֵּר אֵלֶיהָ, בִּתְקוּפַת לוּטֶר, אֶת סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה שֶׁל עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים – נֶעֶשְׂתָה פָּרִיס אוּלַי יָפָה עוֹד יוֹתֵר, אַף כִּי לֹא הוֹפִיעָה לָעַיִן וְלַחוּשִׁים קְצוּבָה כְּמוֹ קוֹדֶם. וְאוּלָם תְּקוּפַת פְּאֵר זוֹ חָלְפָה עַד מְהֵרָה: הָרֶנֶסַנְס הִשְׁלִיט אֶת עַצְמוֹ בַּכֹּל; הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּבִּנְיָנִים שֶׁבָּנָה, אֶלָּא רָצָה גַם לַהֲרֹס בִּנְיָנִים; אִם כִּי בֶּאֱמֶת לֹא מָצָא לְעַצְמוֹ דֵי מָקוֹם פָּנוּי. מִשֹּוּם כָּךְ לֹא שָׁמְרָה פָּרִיס עַל אָפְיָהּ הַגּוֹטִי אֶלָּא בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַעֲמִיד עַל תִּלּוֹ אֶת בֵּית הַכְּנֵסִיָה סֶן־יַ’ן דֶּה־לַה־בּוּשֶׁרִי, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לַהֲרֹס אֶת בִּנְיַן הַלּוּבְר הַיָּשָׁן.

מֵאוֹתוֹ זְמָן וְאֵילָךְ הִתְחִיל הַכְּרַךְ הַגָּדוֹל מְשַׁנֶּה אֶת פָּנָיו מִיּוֹם לְיוֹם. פָּרִיס הַבְּנוּיָה בַּסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי, זוֹ שׁקָּבְרָה תַּחְתֶּיהָ אֶת פָּרִיס הָרוֹמָנִית, הִתְחִילָה אַף הִיא נִכְחֶדֶת מִן הָעוֹלָם: אֲבָל מַה טִיבָה שֶׁל פָּריס זוֹ שֶׁבָּאָה בִּמְקוֹם הַקּוֹדֶמֶת?

אֶת פָּרִיס מִתְּקוּפַת קַטֵּרִינָה לְבֵית מֶדִיצִ’י אֶפְשָׁר לְהַכִּיר עַל פִּי אַרְמוֹן טְיוּלֵרִי; פָּרִיס מִתְּקוּפַת הֶנְרִי הַשֵּׁנִי – עָל פִּי בֵּית מוֹעֲצוֹת הָעִיר: שְׁנֵיהֶם בְּנוּיִם עוֹד בְּסִגְנוֹן נִשְׂגָּב עַד מְאֹד; פָּרִיס שֶׁל הֶנְרִי הָרְבִיעִי נוֹתֶנֶת אֶת אותוֹתֶיהָ עַל כִּכַּר הַמֶּלֶךְ, בְּמָקוֹם שֶׁחָזִית הַבָּתִּים, הַבְּנוּיָה לְבֵנִים, אֲחוּזָה בִּקְצוֹתֶיהָ אֶבֶן קָשָׁה וְגַּגּוֹת הַצִּפְחָה יוֹרְדִים עַל בָּתִּים בְּנֵי שְׁלשָׁה צְבָעִים; פָּרִיס מִתְּקוּפַת לוּאִי הַשְּׁלשָׁה־עָשָׂר נִכֶּרֶת עַל פִּי וַל דֶּה־גְרַס שֶׁבִּנְיָנוֹ לָחוּץ וּמְסֻרְבָּל וְעַל פִּי צוּרוֹת הַקְּמֶרוֹן הַדּוֹמוֹת לְאָזְנֵי סַלִּים וְעַמּוּדֵיהֶן תְּפוּחִים כִּבְיָכֹל וְכִפּוֹתֵיהֶן כְּמַעֲשֵׂה חֲטוֹטֶרֶת; אַחֲרֵי אֵלֶּה פָּרִיס שֶׁל לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר דְּמוּתָה כְּבֵית הָאִינְוָלִידִים, הַמֻּפְלָג בְּגֹדֶל וּבְעֹשֶׁר וּבְזָהָב וּנְסוּךְ רוּחַ קְרִירוּת, פָּרִיס שֶׁל לוּאִי הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר נִכֶּרֶת בְּבֵית הַכְּנֵסִיָה סֶן־סוֹלְפִיס הָעֲשׂוּיָה סְלִילִים כְּעֵין הַשָּׁבְּלוּל, קִשׁוּרִים, דְּמֻיּוֹת עֲנָנִים, סִלְסוּלֵי קִשּׁוּט דַּקִּים כְּחוּטִים, – הַכֹּל מַעֲשֵׂה סִתּוּת בְּאֶבֶן; פָּרִיס שֶׁל לוּאִי הַשִּׁשָּה־עָשָׂר – עַל פִּי הַפַּנְתֵּאוֹן, אֵינוֹ אֶלָּא חִקּוּי גָּרוּעַ לְבֵית הַכְּנֵסִיָה עַל שֵׁם פֶּטְרוֹס בְּרוֹמָא (הַבִּנְיָן שָׁקַע תַּחְתָּיו בַּאֳלַכְסוֹן וְקַוֵּי הַתַּבְנִית לֹא הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְתַקָָּלָה זוֹ); אֶת פָּרִיס מִתְּקוּפַת הָרֶפּוּבְלִיקָה אֶפְשָׁר לְהַכִּיר עַל פִּי בֵּית הַמַּדָּעִים לִרְפוּאָה, בִּנְיָן הַמְשַׁמֵּשׁ בְּלִיל עָלוּב לַסִּגְנוֹן הַיְּוָנִי וְהָרָוֹמָאִי וְדוֹמֶה לַקּוֹלוֹסֵיאוּם אוֹ לַפַּרְתְּנוֹן בְּמִדָּה שֶׁחֻקַּת צָרְפַת מִשְּׁנַת III דּוֹמָה לְחֻקֵּי מֵינוֹס, – הָאַדְרִיכַלִּים קורְאִים לְסִגְנוֹן זֶה בְּשֵׁם ''סִגְנוֹן סִידוֹר52"; פָּרִיס שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן מַרְאָה אֶת דְּמוּתָהּ בְּכִכָּר וֶנְדּוֹם: מָקום נִשְׂגָּב – עַמּוּד בְּרוֹנְזָה עָשׂוּי מִתּוֹתָחִים; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – פָּרִיס שֶׁל שִׁיבַת הַמַּלְכוּת נִכֶּרֶת בַּבּוּרְסָה, זֶה אוּלָם הָעַמּוּדִים הַמַּזְהִיר בְּלַבְנִוּנִיתוֹ וּמְעֻטָּר כּוֹתֵֶרֶת חֲלָקָה לְגַמְרֵי, – וְכָל הַחֲטִיבָה כֻּלָּהּ הִיא רִבּוּעַ שֶׁבִּנְיָנוֹ עָלָה כְּעֶשְׂרִים מִלְיוֹן.

כָּל אַחַת מִמַּצְּבוֹת הַבִּנְיָן הָאֵלֶּה יֵשׁ לָהּ לְוָי שֶׁל בָּתִּים הַדּוֹמִים לָהּ לְפִי הַסִּגְנוֹן וְהַצּוּרָה וְהַמַּצָּב, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְבִיעַת עַיִן יַכִּיר אֶת קְבוּצוֹת הַבָּתִּים הָאֵלֶּה, הַמְפֻזָּרוֹת בְּכָל רָבְעֵי הָעִיר, וְיֵדַע לְהַגְדִּיר אוֹתָן לְפִי גִילָן. הַמֵּבִין יָבִין לָדַעַת אֶת רוּחַ הַתְּקוּפָה וְאֶת אֳפִי הַמֶּלֶךְ עַל פִּי מַכּוֹשׁ שֶׁל דֶלֶת.

פָּרִיס שֶׁבְּיָמֵינוּ אֵין לָהּ אֵפוֹא סִגְנוֹן כּוֹלֵל אֶחָד. זֶהוּ אֹסֶף דֻּגְמָאוֹת אֲשֶׁר תְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת הִשְׁתַּתְּפוּ בִּיצִירָתוֹ, וְהַיָּפוֹת שֶׁבְּדֻגְמוֹתָיו עָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם. עִיר הַבִּירָה אֵינָהּ גְּדֵלָה אֶלָּא לְפִי מִסְפַּר בָּתֶּיהָ. וְהַבָּתִּים הַלָּלוּ מַה מְכֹעָרִים הֵם! אִם הַדָּבָר יִמָּשֵׁךְ כָּךְ גַּם לְהַבָּא, עֲתִידָה פָּרִיס לִלְבֹּשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה בְּכָל תְּקוּפָה שֶׁל חֲמִשִּׁים שָׁנָה. מִסִּבָּה זוֹ פּוֹחֶתֶת וְהוֹלֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם חֲשִׁיבוּתָן הַהִסְטוֹרִית שֶׁל בִּנְיָנֶיהָ. מַצְּבוֹת הַבִּנְיָן נַעֲשׂוּ דָבָר יְקַר מְצִיאוּת, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב כֵּי שִׁפְעַת הַבָּתִּים עֲלוּלָה לִבְלֹעַ אוֹתָן לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִסְתִירָה אוֹתָן מֵעֵין רוֹאִים. לַאֲבוֹתֵינוּ הָיְתָה פּרִיס שֶׁל אֶבֶן, לִילָדֵינוּ לֹא תִּהְיֶה אֶלָּא פָּרִיס שֶׁל גִּיר.

בִּדְבַר מַצְּבוֹת הַבִּנְיָן הַקַּיָּמוֹת בְּפָּרִיס שֶׁל יָמֵינוּ לֹא נֹאמַר אֶלָּא מִלִּים אֲחָדוֹת. אֲבָל אֵין לְהוֹצִיא מִזֶּה מַסְקָנָה, כִּי אָנוּ אוֹמְרִים לְהַפְחִית אֶת עֶרְכָּן. הֲרֵי בֵּית הַכְּנֵסִיָּה סֶןֹ־גֶ’נוֹבֵבָה, מַעֲשֵֶׂה יִדֵי סוּפְלוֹ, הוּא חַלַּת אֶבֶן אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי בְּכָל הַחַלּוֹת שֶׁל חַג הַמּוֹלָד. הָאַרְמוֹן אֲשֶׁר לְלִגְיוֹן הַכָּבוֹד הִנֵּהוּ אַף הוּא מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל נַחְתֻּמִּים. הַכִּפָּה אֲשֶׁר לְבִנְיַן שׁוּק־הַתְּבוּאָה דומֶה לְכֻמְתָּה שֶׁל סַיָּס אַנְגְּלִי הַתְּלוּיָה בְּרֹאשׁ סֻלָּם גָּבֹהַּ. הַמִּגְדָּלִים שֶׁל סֶן־סוֹלְפִיס הֵם כִּשְׁתֵּי חֲלִילִיּוֹת אַדִּרוֹת, וְצוּרָה זוֹ אֵינָה גְּרוּעָה מִשְּׁאָר הַצּוּרוֹת: רֶשֶת הַטֵּלֶגְרַף הַמְשֻׁפַּעַת מוֹסִיפָה לְגַגֵּיהֶם שֶׁל אֵלֶּה חֵן מְיֻחָד. הַפּוֹרְטַל שֶׁל סֶן־רוֹךְ אֵין שֵׁנִי לוֹ בְּבְחִינַת הַיֹּפִי, חוּץ מִן הַפּוֹרְטַל שֶׁל סֶן־תּוֹמָא. אַף הַלָּז יֵשׁ לוֹ מַרְתֵּף אַשְׁמַנִּים מָלֵא פְּסִילִים וְיֵשׁ לוֹ אַרְגַּז קָדָשֶׁים עָשׂוּי עֵץ וּמְצֻפֶּה זָהָב. וְעוֹד כָּמָּה דִבְרֵי פֶּלֶא רְאוּיִם לִהְיוֹת נִזְכָּרִים. הַמִּגְדָּל הָעוֹמֵד בִּסְבַךְ הַגַּן הַבּוֹטָנִי וַדַּאי שֶׁיָצָא מִידֵי גָאוֹן. וּבְנוֹגֵעַ לְאַרְמוֹן הַבּוּרְסָה, זֶה שֶׁאוּלָם־עַמוּדָיו הוּא מֵעֵין צוּרָה יְוָנִית, הַקֶּשֶׁת הָעֲגֻלָּה לִשְׁעָרָיו וּלְחַלּוֹנוֹתָיו הִיא רוֹמָנִית וְכִפָּתוֹ הַגְּדוֹלָה, הַדּוֹמָה לְאֹזֶן הַסַּל, הִיא בִּבְחִינַת צוּרָה שֶׁל רֶנֶסַנְס – הֲרֵי אַרְמוֹן זֶה הוּא בְּלִי סָפֵק בִּנְיָן מְתֻקָּן שֶׁסִּגְנוֹנוֹ זַךְ טָהוֹר: רְאָיָה לַדָּבָר אַתִּיקָה53 זוֹ הַמְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ עֲטָרָה וְהַיָּפָה מִכָּל הָאַתִּיקוֹת שֶׁל אַתּוּנָא – קַו יָשָׁר וְנֶחְמָד הַנִּפְסָק פְּעָמִים עַל יְדֵי אֲרֻבּוֹת עָשָׁן מְלֵאוֹת חֵן. וְאִם נָשִׂים אֶל לֵב, כִּי סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה הוּא טוֹב וִיָשָׁר בְּמִדָּה שֶׁהַבִּנְיָן מְגַלֶּה מֵאֵלָיו לְכָל עַיִן אֶת הַתְּעוּדָה שֶׁלִּשְׁמָהּ נוֹצַר – לֹא נִשְׁתּוֹמֵם בְּיוֹתֵר עַל בִּנְיַן אַרְמוֹן מֶלֶךְ הֶעָלוּל לְשַׁמֵּשׁ בֵּית נִבְחָרִים, בֵּית מוֹעֵצוֹת שֶׁל עִיר, גִּמְנַסְיוֹן, בֵּית־סֵפֶר לְרוֹכְבִים, בֵּית־סֵפֶר לְמַדָּעִים, מַחְסָן, בֵּית מִשְׁפָּט, בֵּית נְכֹאת, קְסָרַקְטִין, מַצֶּבֶת קֶבֶר, הֵיכַל תְּפִלָּה אוֹ תֵּאַטְרוֹן, אֶלָּא שֶׁבֵּינָתַיִם הוּא מְשַׁמֵּשׁ בֵּית בּוּרְסָה. וְאַף גַּם זֹאת: כָּל מַצֶּבֶת בִּנְיָן רָאוּי לָהּ שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְאַקְלִים הַמָּקוֹם. וּבֶאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים כָּאן הַתְאָמָה לְגַבֵּי אַקְלִימָהּ הַקַּר וּמְרֻבֶּה הַגְּשָׁמִים שֶׁל אַרְצֵנוּ. גַּג הַבִּנְיָן הוּא שָׁטוּחַ כִּמְעט, דֻּגְמַת הַגַּגּוֹת שֶׁבְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, וּמִסִּבָּה זוֹ מֻכְרָחִים לְטַאְטֵא מֵעָלָיו בַּחֹרֶף אֶת הַשֶּׁלֶג. וְאֶת הַתְּעוּדָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ עָלֶיהָ לְמַעְלָה, מְמַלֵּא הַבִּנְיָן בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל: הוּא מְשַׁמֵּשׁ בּוּרְסָה בְּצָרְפַת וְעָלוּל לְשַׁמֵּשׁ בֵּית־מִקְדָּשׁ בְּיָוָן. אָמְנָם הָאַדְריכַל יָגַע כַּמָּה יְגִיעוֹת עַד שֶׁהִסְתִּיר אֶת לוּחַ הַשָּׁעוֹן הֶעָלוּל לִפְגֹּם בַּקַּו הַיָּפֶה שֶׁל הֶחָזִית. וְאוּלָם תְּמוּרַת זֶה נִבְנְתָה מִסָּבִיב לַבַּיִת שְׂדֵרַת עַמּוּדִים – מָקוֹם פֻּמְבִּי לְסַרְסוּרֵי הַבּוּרְסָה הָעוֹשִׂים שָׁם אֶת לַהֲטֵיהֶם בִּימֵי הַחַגִּים.

וּבְכֵן, כָּל הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה הֵם בְּלִי סָפֵק מַעֲשֵׂה תִּפְאֶרֶת. וְאִם נוֹסִיף לָזֶה אֶת הֲמוֹן הָרְחוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יֹפִי וְעִנְיָן וְרִבּוּי גְּוָנִים, אָז נַחְלִיט בְּלִי סָפֵק כִּי מַרְאֵה פָּרִיס מִמְּרוֹם מִגְדָּל פּוֹרֵחַ יֵשׁ בּוֹ כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּלוּחַ הַשַּׁחְמַט – הֲמוֹן קַוִּים וְשֶׁפַע שֶׁל פְּרָטִים, רִבּוּי תְּמוּנוֹת, פָּשְׁטוּת נִשְׂגָּבָה וְיֹפִי הַמֵּבִיא לִידֵי תִּמָּהוֹן.

וְאוּלָם אִם גַּם תִּשְׁתָּאוּ עַד בְּלִי דַי לְפָּרִיס שֶׁל יָמֵינוּ – שׁוּבוּ לָכֶם בְּכָל זֹאת לְפָּרִיס שֶׁל הַמֵּאָה הַחֲמֵש־עֶשְׂרֵה, הָקִימוּ אוֹתָהּ שׁוב בְּדִמְיוֹנְכֶם, תְּנוּ יוֹמָם אֶת עֵינֵיכֶם בִּשְׁדֵרָה נִפְלָאָה זוֹ הַמְּלֵאָה רָאשֵׁי צְרִיחִים, מִגְדְּלֵי מִקְדָּשִׁים וּמִגְדְּלֵי פַּעֲמוֹנִים; צְקוּ בְּאֶמְצַע הָעִיר הָעֲצוּמָה אֶת שֶטֶף הַסֶּנָה הָרָחָב אֲשֶׁר צִבְעוֹ יְרַקְרַק־כָּתֹם וּמְנַצְנֵץ יוֹתֵר מֵעוֹר הַנָּחָשׁ; חַלְּקוּהוּ לְפִי הָאִיִּים; תְּנוּ לוֹ לְהִתְפַּתֵּל מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים; תָּאֲרוּ כְּנֶגֶד שָׁמַיִם כְּחֻלִּים אֶת חִתּוּךְ הַפָּנִים הַנָּאֶה, בַּעַל הָאֹפִי הַגּוֹטִי, אֲשֶׁר לְפָּרִיס הָעַתִּיקָה; תְּנוּ לוֹ לְשִׂרְטוּט זֶה שֶׁיָּזוּחַ בְּתוֹךְ עַרְפִלֵּי חֹרֶף הַתְּלוּיִם מֵעַל אֲרֻבּוֹת עָשָׁן רַבּוֹת מִסְּפֹר; כַּנְּסוּ אֶת הָעִיר לְתוֹךְ לֵיל אֲפֵלָה וְהִשְׁתָּאוּ אֶל הָאוֹר וְהַצֵּל הַמְשַׂחֲקִים חֲלִיפוֹת בְּתוֹךְ הַסְּבָךְ אֲשֶׁר לַבָּתִּים הַקּוֹדְרִים; הוֹרִידוּ עָלֶיהָ קַו יָרֵחַ אֲשֶׁר יַגְדִּיר תְּחוּמִים לֹא־בְּרוּרִים וְיַבְלִיט מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל אֶת כַּפְתּוֹרֵיהֶם הָעֲצוּמִים שֶׁל הַמִּגְדָּלִים: וְאוּלַי תָּשׁוּבוּ וּתְשַׁוּוּ לְנֶגְדְּכֶם אֶת שִׂרְטוּט זֶה שֶׁבַּלֵּילוֹת, תֶּחֱזוּ מִתּוֹךְ צְלָלִים אֶת אַלְפֵי הַזַּוִיּוֹת הַחַדּוֹת אֲשֶׁר לְגַגּוֹת הַמִּגְדָּלִים וּלְכוֹתְרוֹת הַבָּתִּים וְתִהְיֶינָה כַּחֲדָשׁוֹת בְּעֵינֵיכֶם; שַׁוּוּ אֶת שִׂרְטוּט הָעִיר כְּנֶגֶד שְׁמֵי הָעֶרֶב אֲשֶׁר מַרְאֵהֶם כְּעֵין הַנְחשֶׁת וִיהִי שְׁבוּר קַוִּים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קַו הַסַּנְטֵר שֶׁל כֶּלֶב־הַיָּם: – וְאָז תַּעֲרִיכוּ אֶת הָאַחַת מוּל הַשְׁנִיָּה!

וְאִם יֵש אֶת נַפְשְׁכֶם לְקַבֵּל מִפָּרִיס הָעַתִּיקָה אֶת הָרֹשֶׁם אֲשֶׁר מָנְעָה מִכֶּם פָּרִיס הַחֲדָשָׁה, עֲלוּ לָכֶם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, בְּאֶחָד מִימֵי חַג הַפֶּסַח אוֹ הַשָּׁבוּעוֹת, עַל אַחַד הַמְְּקוֹמוֹת הַרָמִים אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת כָּל הָעִיר, וּתְנוּ אֶת אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ אֶל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹנִים. עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר חֲרָדָה אַחַת בְּכָל אֶלֶף בָּתֵּי הַכְּנֵסִיוֹת. בָּראשׁוֹנָה יַעַבְרוּ צְלִילִים בּוֹדְדִים מִבֵּית מִקְדָּשׁ לְבֵית מִקְדָּשׁ, כְּמַעֲשִה מְנַגְּנִים הַמְעוֹרְרִים זֶה אֶת זֶה לְהַתְחָלַת נְגִינָה. וּפִתְאֹם תִּרְאוּ (יֵשׁ רְגָעִים שֶׁשְּׁמִיעַת הָאֹזֶן הִיא בִּבְחִינַת רְאִיָּה) וְהִנֵּה עַל כָּל מִגְדָּל מִתְרוֹמֵם עַמּוּד קוֹלוֹת וּמִתְעַלֶּה עָנָן שֶׁל צְלִילֵי קֶצֶב. בָּראשׁוֹנָה תְּרַחֵף הַלְמוּת כָּל פַּעֲמוֹן אֶל מוּל הַשָּׁמַים הַמַּזְהִירִים כְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה וּפְרוּשָׁה כִּבְיָכֹל מִכָּל חַבְרוֹתֶיהָ; אַחֲרֵי כֵן מַתְחִילִים הַקוֹלוֹת מִתְאַחֲדִים וּמִתְגַּבְּרִים, מֵרֶגַע לְרֶגַע גּוֹבֶרֶת אַחְדוּתָם עַד שֶׁהֵם נַעֲשִׂים חֲטִיבָה אַחַת שֶׁל זֶמֶר אַדִּיר. עַכְשָׁו אֵין זוֹ אֶלָּא שִׁפְעָה אַחַת אַדִּירָה שֶׁל קוֹלוֹת עֲרֵבִים הָעוֹלָה מִתּוֹךְ מִגְדָּלִים רַבִּים לְאִין סְפֹר, מִשְׁתַּפֶּכֶת עַל אֲפָסִים, נָעָה גַלִֹּים גַּלִּים, מְדַלֶּגֶת מֵעַל פְּנֵי הָעִיר וְהָלְאָה וְשׁוֹלַחַת לַמֶּרְחַקִּים אֶת הַלְמוּתָהּ הַמַּחֲרִישָׁה אָזְנָיִם. וְאוּלָם יָם זֶה שֶׁל צְלִילִים קְצוּבִים אֵינוֹ כְּשֶל עִרְבּוּבְיָה גְמוּרָה. גַּפ בִּזְמַן שֶׁהוּא עָצוּם וְעָמֹק עד בְּלִי דַי יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן מִן הַצְּלִילוּת: אַתָּה רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁכָּל קְבוּצַת קוֹלוֹת עוֹלָה לְבָדָד כְּלַפֵּי מָרוֹם וְנִפְרֶדֶת מֵעַל שֶׁטֶף הַלְמוּתָם שֶׁל הַפַּעֲמוֹנִים. כְּמוֹ כֵן אַתָּה יָכֹל לְהַבְחִין בְּהַלְמוּת־הַצֶּמֶד שֶׁל פַּעֲמוֹן גַּס וּפַּעֲמוֹן דַּק, זוֹ הַנוֹתֶנֶת חֲלִיפוֹת קוֹל כָּבוּשׁ וְקוֹל צוֹרֵחַ; אַתָּה רוֹאֶה צְלִילֵי אוֹקְטָבָה הַנִּתָּזִים מִמִּגְדָּל אֶל הַשֵּׁנִי; לְעֵינֶיךָ יַעֲלוּ הַמַּכְנִיפִים וְהַקַּלִּים מִתּוֹךְ פַּעֲמוֹן הַכֶּסֶף וְהַכְּבוּשִׁים וְהַכְּבֵדִים יִפּלוּ מִתּוֹךְ פַּעֲמוֹן הָעֵץ; אַתָּה יָכֹל לְהִשְׁתָּאוֹת אֶל שֶׁפַע הַקּוֹלוֹת הָעוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגוֹת בְּפִי שִׁבְעַת הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר לְסֶנְט־אִיסְטַשׁ; וְיֵשׁ יַעַבְרוּ לְעֵינֶיךָ בְּרַעַשׁ צְלִילִים בְּהִירִים אֲשֶׁר יְתָאֲרוּ שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה צִינְצָנִים מַזְהִירים וְיֵעָלְמוּ כְּקַרְנֵי בְּרָקִים. הִנֵּה שָׁם לְמַטָּה זַמָּר צוּרֵחַ וּמַרְעִישׁ אָזְנַיִם, הֲלֹא הוּא הַמִּנְזָר סֶן־מַרְטֶן, פֹּה הַקּוֹל הַמָּאוּס וְהָרוטֵן אֲשֶׁר לְבַסְטִילְיָה, מֵעֵבֵר הַשֵּׁנִי הַמִגְדָּל הֶעָצוּם שֶׁל הַלּוּבְר וּלִפַעֲמוֹנוֹ קוֹל בָּרִיטוֹן. זֶמֶר הַפַּעֲמוֹנִים, הַבָּא מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, שׁוֹלֵחַ בְּלִי הֲפוּגוֹת עַל סְבִיבוֹ סִלְסוּלִים מַזְהִירִים, וּלְתוֹךְ אֵלֶּה מִתְכַּנְּסִים בְּקֶצֶב הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר הַקוֹלוֹת הַהוֹלְמִים אֲשֶׁר לַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל בּנוֹטְר־דַּם, וְקוֹלוֹת דּוֹמִים לְמַכּוֹת הַקֻּרְנָס הַהוֹלֵךְ עַל גֵַּּבֵּי סֶדֶן מַתִּיז נִיצוֹצוֹת. מִזְּמָן לִזְמָן יַגִּיעוּ לְאָזְנֶיךָ צְלִילִים מְעֹרָבִים מִפִּי שְׁלשֶׁת הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר לְבֵית הַכְּנֵסִיּה סֶן־גֶ’רְמֶן דֶּה־פְּרֶה; וְיֵשׁ אֲשֶׁר שֶׁטֶף הַקּוֹלוֹת הָאַדִּירִים יִתְפַּלֵּג וִיפַנֶּה דֶרֶךְ לְקוֹל הַסִּיוּם הַבָּא מִתָּא הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַל שֵׁם מִרְיָם הַקְדוֹשָׁה, הַקּוֹל הַמְנַצְנֵץ וּבָא כְּאֶגֶד קַרְנַיִם שָׁלוּחַ מִכּוֹכַב אֵשׁ. מִתַּחַת כָּל אֵלֶּה, בְּמַעֲמַקֵּי הַמַּעֲמַקִּים שָׁטִים הַקּוֹלוֹת, אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַזִּמְרָה הַפְּנִימִית שֶׁל בָּתֵי הַתְּפִלָּה, זוֹ הַיוֹצֵאת דֶּרֶךְ פִּתחֵי הַכִּפּוֹת הַמִזְדַּעְזְעוֹת.

אָכֵן זֹאת הִיא אוֹפֵּרָה שֶׁכֵּדַּאי לִשְׁמֹעַ אֶל רִנָּתָהּ. כַּיּוֹם עוֹלֶה עַל פִּי רֹב רַעַשׁ מִפָּרִיס; זֹאת הִיא הָעִיר הַמְדַבֶּרֶת; בַּלַּיְלָה אַתָּה מוֹצֵא אֶת הָעִיר הַנּוֹשֶׁמֶת; כָּאן הִיא הָעִיר הַמְזַמֶּרֶת. תֵּן אֵפוֹא אֶת אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ אֶל הַלְמוּת הַפַּעֲמוֹנִים, הַעֲלֵה עַל גַּבֵּי זוֹ בְּדִמְיוֹנְךָ אֶת הֶמְיָתָם שֶׁל חֲמִשִּׁים רִבּוֹא אֲנָשִׁים, אֶת הַתַּאֲנִיָּה הַבִּלְתִּי פּוֹסֵקֶת אֲשֶׁר לְגַלֵּי הַנָּהָר, אֶת נַהֲמַת הָרוּחַ אֲשֶׁר אֵין לָהּ קֵץ, אֶת הַנְגִינָה הָרְחוֹקָה וְהָעֲמֻקָּה אֲשֶׁר לְאַרְבַּעַת הַיְּעָרוֹת הַפְּרוּשִׂים עַל גִּבְעוֹת הָאֹפֶק כִּדְמוּת מְנַעַנְעִים עֲצוּמִים שֶׁל עוּגָב; עַמֵּם בַּהֲמוֹן צִלְצוּלִים זֶה, דֻּגְמַת תְּמוּנָה שֶׁמַּעֲלִים עָלֵיהָ צְבָעִים עֲמוּמִים, אֵת כָּל הַקוֹלוֹת הַפְּרוּעִים וְהַגַּסִּים, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה הִתְוַדֵּה וֶאֱמֹר אִם רָאִיתָ בָּעוֹלָם דְּבַרֹ־מָה מֻפְלָג, מַרְהִיב, מַזְהִיר וְנֶאְדָּר כְּשִׁפְעָה זוֹ שֶׁל צִלְצוּלִים וְהַלְמוּת זוֹ שֶׁל פַּעֲמוֹנִים, כְּשֶׁטֶף הַנְּגִינָה הַלָּז, כְּרִבְבַת קוֹלוֹת הַמַּתֶּכֶת הַלָּלוּ הַיוֹצְאִים מִפִּי חֲלִילֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר קוֹמָתָם שְׁלֹש מֵאוֹת רֶגֶל; כְּעִיר זוֹ אֲשֶׁר נֶהֶפְכָה לְתִזְמֹרֶת; כְּסִמְפּוֹנְיָה זוֹ אֲשֶׁר קוֹלָהּ כְּקוֹל הַסַּעַר!


 

סֵפֶר רְבִיעִי    🔗

א. לְבָבוֹת טוֹבִים    🔗

בֹּקֶר נָאֶה אֶחָד, בָּרִאשׁוֹן לַשָׁבוּעַ הַנִּקְרָא קְוָזִימוֹדוֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁאֵרַע סִפּוּרֵנוּ, הִנִּיחַ מִי שֶׁהוּא יֶלֶד חַי בְּנוֹטְר־דַּם, לְאַחַר שֶׁכָּלְתָה שָׁם הַתְּפִלָּה, וְשָׂם אוֹתוֹ בָּעֲזָרָה עַל הַמִּטָּה הַנִּצֶּבֶת מִצַּד שְׂמֹאל לְמוּל “הַתְּמוּנָה הַגְּדוֹלָה”, הִיא תְּמוּנַת כְּרִיסְטוֹף הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר כְּנֶגְדוֹ כּוֹרֵעַ פֶּסֶל הָאֶבֶן שֶׁל הָאַבִּיר אֶסֶר – הָחֵל מִשְּׁנַת 1413, עֵת שֶׁהֶעֱמִידוּ יַחַד אֶת הַקָּדוֹשׁ וְאֶת הֶחָסִיד. מָקוֹם זֶה שִׁמֵּשׁ בַּיָּמִים הָהֵם בֵּית קִבּוּל לִילָדִים אֲסוּפִים שֶׁהֻפְקְרוּ לְרַחֲמֵי הַבְּרִיוֹת. כָּל מִי שֶׁרָצָה בָּא וְנָטַל אוֹתָם מִכָּאן. לְיַד הַמִּטָּה הָיָה קָבוּעַ אַגַּן נְחשֶׁת וּלְתוֹכוֹ הָיוּ נוֹתְנִים אֶת כֶּסֶף הַנְּדָבוֹת.

אוֹתוֹ יְצִיר חַי, שֶׁהוּטַל עַל הַקֶּרֶשׁ בְּיוֹם קְוַזִימוֹדוֹ שְׁנַת 1467, עוֹרֵר כַּנִּרְאֶה בְּמִדָּה מְרֻבָּה אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמְּעַטִּים אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לַמִּטָּה. רֹב הַנִּצָּבִים הָיוּ בְּנוֹת הַמִּין הַיָּפֶה: כֻּלָּן כִּמְעַט נָשִׁים זְקֵנוֹת. אַרְבַּע כָּאֵלֶּה נִרְאוּ בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהֵן גְּחוּנוֹת עַל גַּב הַמִּטָּה, וְעַל פִּי חֲלוּקֵיהֶן הָאֲפוֹרִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר כִּי הֵן שַׁיָּכוֹת לְכַת שֶׁל נְזִירוֹת. אֵין טַעַם לַדָּבָר שֶׁאֶמְנַע מִן הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים הַשַּׁתְקָנִיּוֹת וְהַכְּבוּדוֹת הַלָּלוּ. הִנֵּה הֵם: אַגְנֶס לַה־הֶרְם, יוֹהַנָּה ה־לַה־טַרְם, הֶנְרִיֶּט לַה־גוּלְטְיֶר וְג’וֹשֶׁר לַה־וִיאוֹלֶט – אַרְבַּעְתָּן אַלְמָנוֹת וַחֲבֵרוֹת לְכַת הַנְּזִירוֹת שֶׁעַל יַד בֵּית הַתְּפִלָּה אֶטְיֶן־אוֹדְרִי, וְכֻלָּן עָזְבוּ אֶת מִנְזָרָן בְּרִשְׁיוֹן הַגְּבִירָה וּלְפִי חֹק הַתַּקָּנוֹת שֶׁל פֶּטֶר דְּ’אַיְלִי וְהָלְכוּ לִשְׁמֹעַ אֶל הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר בְּנוֹטְר־דַּם.

הַנְּזִירוֹת הַכְּשֵׁרוֹת הַלָּלוּ הִתְנַהֲגוּ אָמְנָם בְּרֶגַע זֶה לְפִי תַּקְנוֹתָיו שֶׁל פֶּטֶר דְּאַיְלִי, אֲבָל הֵן הָלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּן הַטּוֹב עֲלֵיהֶן וְעָבְרוּ עַל מִצְוַת הַשְּׁתִיקָה – תַּקָּנָה חֲמוּרָה זוֹ שֶׁהִתְקִינוּ לְשֵׁם הַנְּזִירִים מִיכָאֵל בְּרַךְ וְהַחַשְׁמַן מֵעִיר פִּיזָא.

“וְכִי מַה דָבָר זֶה בְּעֵינַיִךְ, אָחוֹת חֲבִיבָה?” אָמְרָה אַגְנֶס לְג’וֹשֶׁר מִדֵּי הִתְבּוֹנְנָהּ בָּאֲסוּפִי הַקָּטֹן שֶׁהָיָה נִבְהָל מֵרֹב הָעֵינַיִם הַצְּמוּדוֹת אֵלָיו וְצָרַח וְהִתְפַּתֵּל עַל פְּנֵי הַמִּטָּה.

“סִמָּן רַע הוּא לָנוּ,” אָמְרָה יוֹהַנָּה, “שֶׁהִתְחִילוּ בָּאִים לָעוֹלָם יְלָדִים כָּאֵלֶּה.”

“אֵין אֲנִי מְבִינָה בְּטִיבָם שֶׁל יְלָדִים,” הֵשִׁיבָה אַגְנֶס, “וְאוּלָם חוֹשֶׁבֶת אֲנִי שֶׁבְּיֶלֶד זֶה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל.”

“אֵין זֶה יֶלֶד כְּלָל, אַגְנֶס.”

“הֲרֵי זֶה בֶּן קוֹפִים עָלוּב,” הִפְטִירָה ג’וֹשֶׁר.

“אֵין זֶה אֶלָּא פֶּלֶא,” הֵשִׁיבָה הֶנְרִיֶּט לַה־גוּלְטְיֶר.

“הֲרֵי הַפֶּלֵא הַשְּׁלִישִׁי בְּמִנְיָן,” עָנְתָה אַגְנֶס, “מִצּוֹם הָרִאשׁוֹן וְעַד עַכְשָׁו, לֹא עָבְרוּ עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים מֵעֵת שֶׁאוֹתוֹ לַגְלְגָן, הַמִּתְלוֹצֵץ בְּעוֹלֵי הָרֶגֶל, קִבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם בִּזְכוּת גְּבִירָתֵנוּ מָרַת אוֹבֶּרְוִילְיֶה; וְזֶה הָיָה הַפֶּלֶא הַשֵּׁנִי בִּתְקוּפַת הַחֹדֶשׁ.”

“דְּמוּת מִפְלֶצֶת הוּא וְלֹא אֲסוּפִי,” הִפְטִירָה שׁוּב יוֹהַנָּה.

“צְרִיחָתוֹ יֵשׁ בָּהּ לְהַחֲרִישׁ אָזְנֵי חַזָּן,” הוֹסִיפָה ג’וֹשֶׁר לְדַבֵּר. “בְּלֹם פִּיךָ, צַרְחָן קָטָן!”

“וְעַל מִפְלֶצֶת כְּגוֹן זוֹ עוֹד יֵאָמֵר, כִּי מוֹרֵנוּ הַחַשְׁמַן מֵרֵימְס שְׁלָחָהּ מַתָּנָה לְמוֹרֵנוּ הַחַשְׁמַן מִפָּרִיס!” הוֹסִיפָה לַה־גוּלְטְיֶר וְסָפְקָה כַּפָּיִם.

“לְפִי דַעְתִּי,” אָמְרָה אַגְנֶס לַה־הֶרְם, “אֵין זֶה יְצִיר אָדָם אֶלָּא וָלָד שֶׁל חַיּוֹת אוֹ מַמְזֵר שֶׁל יְהוּדִים – בְּקִצּוּר, מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָךְ לְעַם הַנּוֹצְרִים, וּמִצְוָה לְהַשְׁלִיכוֹ אֶל הַמַּיִם אוֹ אֶל הָאֵשׁ.”

“וַאֲנִי מְקַוָּה,” עָנְתָה לַה־גוּלְטְיֶר, “כִּי אִישׁ לֹא יַאַסְפֶנּוּ אֶל בֵּיתוֹ.”

“אִי שָׁמָיִם!” קָרְאָה אַגְנֶס, “לִבִּי עַל הַמֵּינִיקוֹת הַיּוֹשְׁבוֹת בְּבֵית הָאֲסוּפִים, זֶה הַבַּיִת שֶׁבִּקְצֵה הַסִּמְטָה לְיַד הַנָּהָר, סָמוּךְ מַמָּשׁ לְדִירָתוֹ שֶׁל כְּבוֹד הַחַשְׁמַן! אוֹי לָהֶן מִינִיקָתָהּ שֶׁל מִפְלֶצֶת זוֹ! טוֹב לִי מִזֶּה לְהֵינִיק עַרְפָּד.”

“כַּמָּה תְּמִימָה הִיא עֲדַיִן לַה־הֶרְם עֲלוּבָה זוֹ!” עָנְתָה יוֹהַנָּה, “וְכִי אֵין עֵינֵיכֶן רוֹאוֹת, אַחְיוֹתַי הַחֲבִיבוֹת, כִּי יְצִיר שִׁקּוּצִים זֶה הוּא כְּבֶן אַרְבַּע, לְכָל הַפָּחוֹת, וְהוּא מִתְאַוֶּה לְצֶלִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחֲלֵב הַשָׁדַיִם שֶׁלָּכֶן?”

הַמְשֻׁקָּץ הַקָּטֹן לֹא הָיָה בֶּאֱמֶת עוֹלֵל בֶּן יוֹמוֹ (אַף אָנוּ לֹא הָיִינוּ מוֹנְעִים אֶת עַצְמֵנוּ מִלִּקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם זֶה). זֶה הָיָה גוּשׁ קָטֹן, יְשַׁר צְלָעוֹת כִּמְעַט, שֶׁפִּרְכֵּס בְּרֹב כֹּחַ וְהָיָה תָּחוּב כֻּלּוֹ, חוּץ מֵרֹאשׁוֹ הַבּוֹלֵט הַחוּצָה, בְּתוֹךְ שַׂק הַמְסֻמָּן בַּחֲתִימַת הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדוֹן גִּילְיוֹם שַׁרְטְיֶה, הוּא הַחַשְׁמַן שֶׁל פָּרִיס בַּיָּמִים הָהֵם. הָרֹאשׁ הָיָה מַשֶּׁהוּ מְכֹעָר לְמַדַּי; לֹא רָאוּ בּוֹ אֶלָּא סְבָךְ שֶׁל שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת, עַיִן אַחַת וּפֶה בַּעַל שִׁנָּיִם. הָעַיִן הִזִּילָה דְמָעוֹת, הַפֶּה שָׁאַג וְהַשִּׁנַּיִם כְּאִלּוּ לֹא הִשְׁתּוֹקְקוּ אֶלָּא לִנְשֹׁךְ. וְכָל הַחֲטִיבָה כֻּלָּהּ פִּרְכְּסָה בְּתוֹךְ הַשַׂק, לְגֹדֶל תִּמְהוֹנוֹ שֶׁל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר נִתְרַבָּה בְּלִי הֶרֶף וְנִתְיַצֵּב מִסָּבִיב בְּמַעְגָּל.

הַגְּבִירָה אַלּוּמַז לְבֵית גּוֹנְדְלוֹרְיֶה, אִשָׁה עֲשִׁירָה מִמִּשְׁפַּחַת אֲצִילִים שֶׁצָּעִיף אָרֹךְ יָרַד לָהּ עַל פְּאֵר רֹאשָׁהּ הֶעָשׂוּי בִּדְמוּת קֶרֶן וְעַל יָדָהּ הִתְנַהֲלָה יַלְדָּה יָפָה כְּבַת שֵׁשׁ, עָמְדָה מִלֶּכֶת בְּעֵת שֶׁעָבְרָה עַל פְּנֵי הַמִּטָּה וְהִתְבּוֹנְנָה רֶגַע בַּיְצוּר הַמִּסְכֵּן, בְּעוֹד אֲשֶׁר נֶכְדָּתָהּ רַבַּת הַחֵן פְלֶר דֶּה־לִיס לְבֵית גּוֹנְדְלוֹרְיֶה, הַלְּבוּשָׁה מֶשִׁי וּקְטִיפָה, נִטְפְּלָה אֶל הַלּוּחַ הַצָּמוּד אֶל מִטַּת הָעֵץ. שֶׁרְשׁוּמָה עָלָיו הַכְּתֹבֶת “יְלָדִים אֲסוּפִים”, וְהוֹלִיכָה אֶת אֶצְבָּעָהּ הַזְּעִירָה וְהַנָּחְמָדָה מֵאוֹת לְאוֹת.

“אָכֵן,” אָמְרָה הַגְּבִירָה וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹךְ בְּחִילָה, “עַד עַכְשָׁו אָמַרְתִי שֶׁאֵין מְבִיאִים הֵנָּה אֶלָּא יְלָדִים.” הִיא פָּנְתָה לָלֶכֶת וְהֵטִילָה לְתוֹךְ אַגַּן הַנְּדָבוֹת דִּינַר זָהָ שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת צִלְצוּלוֹ מִבֵּין הַפְּרוּטוֹת וְגָרַם לָהֶן לַנְּזִירוֹת שֶׁתִּפְקַחְנָה אֶת עֵינֵיהֶן לָרְוָחָה.

לְאַחַר רֶגַע עָבַר עַל הַמָּקוֹם סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ, מַר רוֹבֶּר מִיסְטְרִיקוֹל הַנִּכְבָּד וְהַמְלֻמָּד, כְּשֶׁיָּדוֹ הָאַחַת אוֹחֶזֶת סֵפֶר תְּפִלָּה רַב־מִדּוֹת וְהַשְּׁנִיָּה אוֹחֶזֶת בְּאִשְׁתּוֹ (מָרַת גִּילְמֶט לַה־מֶרֶס), וְהוּא מוֹלִיךְ אַחֲרָיו בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת מַדרִיכָיו הַשְּׁנַיִם, אֶת הָרוּחָנִי וְאֶת הַגַּשְׁמִי.

“אֲסופִי!” אָמַר הָאִישׁ לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן רֶגַע בַּדָּבָר, “אֵין זֹאת כִּי אִם אָסְפוּ אוֹתְךָ לְיַד לֶגֶטוּן54 הַנָּהָר!”

“אֵין רוֹאִים אֶלָּא אַחַת מֵעֵינָיו,” הִפְטִירָה מָרַת גִּילְמֶט, “עֵינוֹ הַשְּׁנִיָּה מְכֻסָּה בְּתִלְתּוּל.”

“אֵין זֶה תִּלְתּוּל,” הִשִּׂיג מַר רוֹבֶּר מִיסְטְרִיקוֹל עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, “אֶלָּא בֵּיצָה שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכָהּ בֶּן־שֵׁדִים, וְכָךְ הָלְאָה.”

“כֵּיצַד אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה?” שָׁאֲלָה מָרַת גִּילְמֶט לַה־מֶרֶס.

“אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת זֶה לְנָכוֹן,” עָנָה סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ.

“אֲדוֹנִי הַסּוֹפֵר,” שָׁאֲלָה ג’וֹשֶׁר, “יְחַוֶּה לָנוּ נְבוּאָה בִּדְבַר עֲתִידוֹ שֶׁל אֲסוּפִי זֶה, כִּבְיָכֹל.”

“אֲנִי מְנַבֵּא לוֹ כָּל מִינֵי אֲסוֹנוֹת,” עָנָה מִיסְטְרִיקוֹל.

“רִבּוֹן עוֹלָמִים!” קָרְאָה זְקֵנָה אַחַת מִבֵּין הַקָּהָל, “וְכִי לֹא דַי לָנוּ בַּמַּגֵּפָה שֶׁל הַשָׁנָה הֶעָבְרָה וְלֹא דַי לָנוּ שֶׁהָאַנְגְּלִים רוֹצִים, לְפִי הַשְּׁמוּעָה, לְהוֹרִיד הֲמוֹן גְּיָסוֹת לְיַד הֶרֶפְלֵי.”

“מִתּוֹךְ כָּךְ אוּלַי לֹא תָּבוֹא הַמַּלְכָּה בְּחֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר לְפָרִיס,” הִפְטִירָה אַחֶרֶת, “וַהֲרֵי מַצַּב הַמִּסְחָר הוּא שָפָל מְאֹד!”

“לְדַעְתִּי,” קָרְאָה יוֹהַנָּה, “מוּטַב הָיָה לָהֶם לְתוֹשָׁבֵי פָּרִיס לְהָטִיל בֶּן־כְּשָׁפִים זֶה עַל חֲבִילַת זְרָדִים וְלֹא עַל הַמִּטָּה.”

“עַל חֲבִילַת זְרָדִים הַיָּפָה לִשְׂרֵפָה,” הוֹסִיפָה הַזְּקֵנָה נֹפֶךְ מִשֶׁלָּהּ.

“כָּךְ אוֹמֵר הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר,” הִפְטִיר מִיסְטְרִיקוֹל.

זֶה כַּמָּה רְגָעִים הִקְשִׁיב כֹּמֶר צָעִיר אֶחָד אֶל שִׂיחַת הַנְּזִירוֹת וְאֶל דְּבָרָיו הַנֶּחֱרָצִים שֶׁל סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ. מַרְאֵהוּ הַפִיק כֹּבֶד־רֹאשׁ, מִצְחוֹ הָיָה רָחָב, מֶבָּטוֹ חַד וְעָמֹק. הוּא פִּנָּה לוֹ דֶרֶךְ בִּדְמָמָה בֵּין הֶהָמוֹן, הִתְבּוֹנֵן בִּ“יצִיר הַכְּשָׁפִים” וְנָטָה עָלָיו אֶת יָדוֹ. הַדָּבָר נַעֲשָׂה בֶּאֱמֶת בְּדֵי שְׁהוּת אַחֲרוֹנָה; קָהָל יְרֵא־שָׁמַיִם זֶה כְּבָר כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ “לַחֲבִילַת זְרָדִים הַיָּפָּה לִשְׂרֵפָה”.

“אָנֹכִי אֶאֱסֹף אֵלַי אֶת הַיֶלֶד הַזֶּה,” אָמַר הַכֹּמֶר.

הוּא הֱטִילוֹ בִּגְלִימַת הַכְּהֻנָּה שֶׁלּוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם. הַנִּצָּבִים הִבִּיטו אַחֲרָיו בְּעֵינַיִם תְּמֵהוֹת. כַּעֲבֹר רֶגַע נִסְתַּלֵּק הַכֹּמֶר דֶּרֶךְ בֶּן־הַשַּׁעַר הָאָדֹם, זֶה שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בּוֹ בַּיָּמִים הָהֵם מִבֵּית הַכְּנֵסִיָּה אֶל הַמִּנְזָר.

אַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁעָבַר הַתִּמָּהוֹן הָרִאשׁוֹן, גָּחֲנָה יוֹהַנָּה דֶה־לַה־טַרְם עַל אָזְנָהּ שֶׁל לַה־גוּלְטְיֶר:

“הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לָךְ, אָחוֹת חֲבִיבָה, כִּי כֹּמֶר צָעִיר זֶה, מַר קְלוֹד פְרוֹלוֹ, חָשׁוּד עַל כְּשָׁפִים.”


ב. קְלוֹד פְרוֹלוֹ    🔗

וְאָמְנָם קְלוֹד פְרוֹלוֹ לֹא הָיָה אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּצוּיִם.

הוּא נוֹלַד לְמִשְׁפָּחָה בֵּינוֹנִית, מִסּוּג הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר לְשׁוֹן הַדִּבּוּר הַתְּפֵלָה בַּמֵּאָה הֶעָבְרָה נָקְבָה לָהֶן שֵׁם כּוֹלֵל: “מַעֲמַד אֶזְרָחִים נִכְבָּד” אוֹ “מַעֲמַד אֲצִילִים פְּחוּתֵי דַרְגָּה”. מִשְׁפַּחְתּוֹ קִבְּלָה בִּירֻשָּׁה מִן הָאַחִים פַּקְלֶה אֶת הָאֲחֻזָּה טִירְשַׁףּ, מִן הַנְּכָסִים הַכְּפוּפִים לַחַשְׁמַן שֶׁל פָּרִיס. בִּגְלַל בָּתֶּיהָ, עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּמִסְפָּר, נִלְחֲמוּ בֵּינֵיהֶם עוֹרְכֵי־דִין בַּמֵּאָה הַשְּׁלֹש־עֵשְׂרֵה כַּמָּה וְכַמָּה מִלְחָמוֹת לִפְנֵי מִשְׁפַּט הַכְּהֻנָּה. בִּהְיוֹתוֹ בַּעַל הַקִּנְיָן לַאֲחֻזָּה זוֹ נִכְלַל קְלוֹד פְרוֹלוֹ בְּמִסְפַּר בַּעֲלֵי הָאֲחֻזָּה, “עֶשְׂרִים וְאֶחָד כָּפוּל שִׁבְעָה”, שֶֻׁרְשׁוּ לְקַבֵּל מַס קַרְקָעוֹת בְּפָרִיס וּבְנוֹתֶיהָ; וְזֶה גָרַם שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה רָשׁוּם כַּמָּה זְמָן בְּסֵפֶר הַגְּנִיזָה הַשָּׁמוּר בְּסֶן־מַרְטֶן דֶּה־שַׁנְףּ, בֵּין בֵּית טַנְקַרְוִיל הַשַּׁיָּךְ לְמָרָן פְרַנְס לֶה־רִי וּבֵין בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנִּקְרָא טוּר.

עוֹד בְּיַלְדוּתוֹ יָעֲדוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו לְמַעֲמַד הַכְּמָרִים. לִמְּדוּהוּ קְרֹא בְּסִפְרֵי רוֹמָאִים; שִׁנְּנוּ לוֹ כִּי הוּא מְחֻיָּב לְהוֹרִיד אֶת עֵינָיו וּלְהַשְׁפִּיל אֶת קוֹלוֹ. עוֹדֶנּוּ יֶלֶד רַךְ וּכְבָר הֻסְגַּר בִּידֵי אָבִיו לְבֵית הַמִּדְרָשׁ טוֹרְשִׁי הַנִּמְצָא בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. כָּאן נִתְבַּגֵּר בֵּין סִדּוּר הַתְּפִלָּה וּבֵין סֵפֶר הַמִּלִּים.

הוּא הָיָה אָמְנָם יֶלֶד עָצוּב וְשָׁקֵט, שֶׁאָהַב אֶת הַלִמּוּדִים וְתָפַס אוֹתָם עַל נְקַלָּה; בִּשְׁעוֹת הַפַּגְרָה לֹא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ עַד כְּדֵי צְעָקָה, לֹא שִׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ כִּמְעַט בְּמִשְׁתָּאוֹת רַבֵּי הַהוֹלְלוּת שֶׁבִּרְחוֹב פוּאַר, לֹא הֵבִין אֶת ֵרוּשׁ הַמִּלִּים “dare alapas et copillos laniare55” וְלֹא פָּעַל שׁוּם דָּבָר בַּמְּרִידָה שֶׁל שְׁנַת 1463, זוֹ שֶׁסּוֹפְרֵי הַקּוֹרוֹת מְתָאֲרִים אוֹתָהּ מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ גָּמוּר בְּשֵׁם “הַמְּהוּמָה הַשִּׁשִּׁית בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה”. לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מְלַגְלֵג עַל הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִּים שֶׁל מוֹנְטֶגּוּ “בִּגְלַל גְּלִימוֹת הַכֻּמְתָּה” שֶׁלָּהֶם אוֹ עַל תַּלְמִידֵי־חִנָּם שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ דּוֹרְמֶן בִּגְלַל שַׂעֲרוֹתֵיהֶם הַגְּזוּזוֹת לְמִשְׁעִי וּבִגְלַל מְעִילֵיהֶם בְּנֵי שְׁלֹשָׁה הַקְּצָווֹת, אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם, לְפִי הַכָּתוּב בִּתְעוּדוֹת הַחַשְׁמַן דֶּה־קַטְר־קוּרוֹן, שְׁלֹשָׁה מִינֵי אָרִיג – כָּחֹל־כֵּהֶה, כָּחֹל־בָּהִיר וְסָגֹל. לְעֻמַּת זֶה הִרְבָּה לְבַקֵּר בְּכָל בָּתֵּי הָאוּלְפָנָא, לִגְדוֹלִים וּלְדַרְדָּקִים, שֶׁבִּרְחוֹב סֶן־יַ’ן דֶּה־בּוֹבֶה. הַסְּטוּדֶנְט הַמַּקְדִּים בְּבֵית־הַסֵּפֶר סֶן־וַנְדֶּרְגֶ’זִיל, שֶׁנִּשְׁעַן אֶל אַחַד הָעַמּוּדִים מִמּוּל הַקַּתֵּדְרָה שֶׁל הָאָב הַכֹּהֵן הַקּוֹרֵא שִׁעוּר בְּמִשְׁפַּט הַכְּנֵסִיָּה, הָיָה תָּמִיד קְלוֹד פְרוֹלוֹ, עַל יָדוֹ הַקֶּסֶת הָעֲשׂוּיָה עֶצֶם הַקֶּרֶן, קְצֵה עֵטוֹ בֵּין שִׁנָּיו, כְּתָבוֹ בִּמְקוֹם הַבְּלִיָּה שֶׁעַל הַבֶּרֶךְ וְהוּא מֵשִׁיב בִּימֵי הַחֹרֶף אֶת הֶבֶל פִּיו כְּנֶגֶד אֶצְבְּעוֹתָיו. הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּפְגַּשׁ לוֹ בְּכָל שֵׁנִי לַשָּׁבוּעַ לְמַר מִיל מֵאִיסְלְיֶה, דָּקְטוֹר לְמִשְׁפַּט הַכְּנֵסִיָּה, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם וְשׁוֹאֵף לְיַד הַשְּׁעָרִים הַנִּפְתָּחִים שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל סֶן־דֶּנִי – הָיָה קְלוֹד פְרוֹלוֹ. לְפִיכָךְ גָּדַל הַמְלֻמָּד בֶּן הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה בְּתֵאוֹלוֹגְיָה – בְּרָזֶיהָ וּבְמִשְׁפָּטֶיהָ וּבְפִלְפּוּלֶיהָ – וְהָיָה יָכֹל לִסְתֹּם בְּתוֹרָתוֹ אֶת פִּיו שֶׁל אַב־כְּנֵסִיָּה וְאָב־כֹּהֵן וְדָקְטוֹר מִסּוֹרְבּוֹנָה.

לְאַחַר שֶׁקָּנָה דַעַת בְּחָכְמַת הַתֵּאוֹלוֹגְיָה, נָתַן אֶת לִבּוֹ לִלְמֹד אֶת מִשְׁפַּט הַכְּנֵסִיָּה. יָצָא מִיָּדוֹ הַסֵּפֶר Madister Sententiarum“” וְנִכְנַס לְיָדוֹ “סֵפֶר הַחֻקִּים לְקַרְל הַגָּדוֹל”; הוּא שָׁגָה הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וְשָׁנָה הֲלָכוֹת עַל גַּבֵּי הֲלָכוֹת: אֶת מִשְׁנַת תֵּאוֹדוֹרוּס, הַחַשְׁמַן אִסְפַּלִּיס, וְאֶת מִשְׁנַת בּוֹרַרְדּוֹס, הַחַשְׁמַן מִוֶּרְמַיזָא, וְאֶת מִשְׁנַת אִיבְס, הַחַשְׁמַן מִשַּׁרְטְר, וְנוֹסָף עַל אֵלֶּה – אֶת קֹבֶץ הַדִּינִים שֶׁל גִּרָטִיאַן, זֶה שֶׁתּוֹרוֹ הִגִּיעַ אַחֲרֵי סֵפֶר הַחֻקִּים לְקַרְל הַגָּדוֹל; וּכְמוֹ כֵן אֶת קֹבֶץ הַדִּינִים לִגְרֶגוֹר הַתְּשִׁיעִי, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – אֶת אִגְּרוֹת הַכְּהֻנָּה שֶׁל הוֹנוֹרִיּוּס הַשְּׁלִישִׁי. הוּא לָמַד לָדַעַת וּלְהָבִין אֶת הַתְּקוּפָה הָאֲרֻכָּה וְהַנִּסְעֶרֶת שֶׁעָבְרָה עַל הַמִּשְׁפָּט, הָאֶזְרָחִי וְהַדָּתִי, לְרַגְלֵי הִתְפַתְּחוּתוֹ – בְּעָמָל וּבְמִלְחָמָה – מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם – הִיא הַתְּקוּפָה שֶׁהַחַשְׁמַן תֵּאוֹדוֹרוּס פָּתַח אוֹתָהּ בִּשְׁנַת 618 וְהָאַפִּיפְיוֹר גְּרֶגוֹר הֵבִיא אוֹתָהּ לִידֵי סִיּוּם בִּשְׁנַת 1227. לְאַחַר שֶׁיָּדַע עַל בֻּרְיוֹ אֶת מִשְׁפַּט הַכְּנֵסִיָּה, פָּנָה אֶל לִמּוּדֵי הָרְפוּאָה וְהָאֳמָנוּת. הוּא לָמַד אֶת טִיבָם שֶׁל הַסַּמְמָנִים וּרְפוּאוֹת הַמִּשְׁחָה; נַעֲשָׂה מֻמְחֶה לְכָל מִינֵי קַדַּחַת וּדְחִיסוֹת, לִפְצָעִים וּצְבִיּוֹת. יַעֲקֹב מֵאֶסְפַּר הָיָה מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְרוֹפֵא, רִישֶׁר הֶלֶן – לִמְנַתֵּחַ. הוּא הִשִּׂיג בָּזוֹ אַחַר זוֹ אֵת כָּל בְּחִינוֹת הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה וְאֵת כָּל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר לְמַדָּעֵי הָאֳמָנוּת. הוּא לָמַד שָׂפוֹת: רוֹמָאִית, יְוָנִית וְעִבְרִית, – מִקְדָּשׁ בֶּן שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת, שֶׁלּא הָיָה פָּתוּחַ בַּיָּמִים הָהֵם אֶלָּא לִיחִידֵי סְגֻלָּה. נַפְשׁוֹ לָהֲטָה מִתַּאֲוַת הַתּוֹרָה וְלִבּוֹ הָלַךְ אַחֲרֵי חֶמְדוֹתֶיהָ. בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה סִיֵּם אֶת הַלִּמּוּדִים בְּכָל אַרְבַּע מַחְלְקוֹת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה; הָאַבְרֵךְ כְּאִלּוּ לֹא רָאָה בַּחַיִּים אֶלָּא מַטָּרָה אַחַת: אֶת הַמַּדָּע.

בַּתְּקוּפָה הַהִיא, בְּעֵרֶךְ, פָּרְצָה מַגֵּפַת הַדֶּבֶר, לְרַגְלֵי הַשָּׁרָב שֶׁשָּׂרַר בְּקַיִץ 1466, וְהֵמִיתָה בִּמְחוֹז הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ וְיוֹתֵר, וּבֵינֵיהֶם, כְּפִי שֶׁמְּסַפֵּר יוֹהַן מִטְּרוֹי, אֶת “מָרָן אַרְנוּל, הָאִצְטַגְנוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אִישׁ טוֹב וְגַם פִּקֵּחַ וְאוֹהֵב בְּדִיחוֹת”. בְרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה פָּשְׁטָה הַשְׁמוּעָה, כִּי הַמַּגֵּפָה חֲזָקָה בְּיוֹתֵר בִּרְחוֹב טִירְשַׁףּ. וְשָׁם, בְּקֶרֶב נַחֲלָתָם, הִתְגּוֹרְרוּ הוֹרָיו שֶׁל קְלוֹד. בְּפַחַד גָּדוֹל נֶחְפַּז הַסְטוּדֶנְט הַצָּעִיר לָלֶכֶת לְבֵית הוֹרָיו. כְּשֶׁבָּא לְשָׁם רָאָה וְהִנֵּה הוֹרָיו מֵתוּ כְּבָר בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם. אָחִיו הַקָּטֹן, הַשּׁוֹכֵב בְּחִתּוּלָיו, הָיָה חַי עֲדַיִן וְצָעַק כְּנֶעֱזָב בְּתוֹךְ הָעֲרִיסָה. זֶה הָיָה הַשָּׂרִיד הָאֶחָד לְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ; הָאִישׁ הַצָּעִיר שָׂם אֶת הַיֶּלֶד בִּזְרוֹעוֹתָיו וְנִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. עַד הֵנָּה לֹא חַי אֶלָּא בְּקֶרֶב הַמַּדָּע, עַכְשָׁו נִתְגַּלְגְּלוּ חַיָּיו לְתוֹךְ הַמְּצִיאוּת.

הָאָסוֹן הַזֶּה סִמֵּן פֶּרֶק חָדָשׁ בְּחַיֵּי קְלוֹד. בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה נִתְיַתֵּם מֵהוֹרָיו וְהָעֳמַד, כְּדִין הַבְּכוֹר, בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה – לְפִיכָךְ רָאָה אֶת עַצְמוֹ נִקְרָע בְּכֹחַ אַכְזָרִי מֵעַל הַתּוֹרָה וּמֻשְׁלָךְ אֶל עוֹלַם הַמְּצִיאוּת. מִתּוֹךְ רַחֲמִים נִתְמַסֵּר בְּחִבָּה גְדוֹלָה לְאָחִיו הַקָּטָן: – לִבּוֹ הִתְעַנֵּג עַכְשָׁוב ְּמִדָּה יְתֵרָה עַל אַהֲבַת אָדָם חַי, מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁגָה עַד הֵנָּה אֶלָּא בְּאַהֲבַת סְפָרִים.

קְלוֹד הִתְמַכֵּר לְחִבָּה זוֹ בְּכֹחַ מְיֻחָד: לִבּוֹ הַצָּעִיר שָׁגָה בָּהּ כְּמוֹ בְּאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה. בְּיַלְדוּתוֹ נִקְרַע מֵעַל הוֹרָיו בְּלִי הַכִּירָם כִּמְעָט, נִכְלָא בְּבֵית מִנְזָר וְנֶעֱקַד אֶל סְפָרָיו, לֹא יָדַע אֶלָּא אֶת כֹּסֶף הַמַּדָּע וְהַתּוֹרָה, טִפֵּל רַק בְּרוּחוֹ הַמִּתְחַנֶּכֶת עַל הַמַּדָּע, דָּאַג רַק לְכֹחַ דִּמְיוֹנוֹ הַמִּתְחַזֵּק מִתּוֹךְ לִמּוּדִים – עַל כֵּן לֹא פָּנָה כָּל הַיָּמִים הָהֵם אֶל לִבּוֹ. עַכְשָׁו נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר בְּשֶׁל אָחִיו הַקָּטֹן, הַיָּתוֹם מֵאָב וּמֵאֵם, בְּשֶׁל עוֹלֵל זֶה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עָלָיו לְפֶתַע פִּתְאֹם. הוּא הֵבִין לָדַעַת, כִּי יֵשׁ עוֹד דָּבָר בָּעוֹלָם חוּץ מֵחֲקִירוֹת הַסּוֹרְבּוֹנָה וַחֲרוּזֵי הוֹמֶרוּס; כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לִנִטִיּוֹת הַלֵּב; כִּי חַיִּים לְלֹא רֹךְ וּלְלֹא אַהֲבָה אֵינָם אֶלָּא מְכוֹנָה חִדְלַת רֶגֶשׁ, הוֹמִיָּה וּמְפָרֶכֶת. הוּא הִתְעָה אֶת עַצְמוֹ לְהַאֲמִין – שֶׁכֵּן גִּיל זֶה אֵינוֹ מַחֲלִיף אֶת שִׁגְיוֹנוֹתָיו אֶלָּא בְּשִׁגְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים – כִּי רַק קִשְׁרֵי הַדָּם וְהַמִּשְׁפָּחָה הֵם הֶכְרָחִיִּים, וְכִי אַהֲבָתוֹ אֲשֶׁר יִרְחַשׁ לְאָחִיו הַקָּטֹן תַּסְפִּיק לוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו, וְהוּא נִתְמַסֵּר לְיוֹהַן הַקָּטֹן שֶׁלּוֹ בְּכָל הַתַּאֲוָה הַמְּצוּיָה אֵצֶל נֶפֶשׁ שֶׁהִשִּׂיגָה כְּבָר עֲמֻקּוֹת וְהִיא כֻּלָּהּ כֹּסֶף וְעָצְמָה. נַפְשׁוֹ הִתְעוֹרְרָה עַד הַיְסוֹד בָּה בְּשֶׁל יְצוּר מִסְכֵּן זֶה, חַלָּשׁ וְיָפֶה, בָּהִיר וְאַדְמוֹנִי וּמְתֻלְתַּל שֵׂעָר, בְּשֶׁל יָתוֹם זֶה שֶׁאֵין לוֹ כָּל תּוֹמֵךְ אֶלָּא יָתוֹם אַחֵר, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה אִישׁ הוֹגֶה מַחֲשָׁבוֹת לָכֵן נָתַן עַכְשָׁו אֵת כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל הַיֶּלֶד יוֹהַן וְהִרְהֵר בּוֹ מִתּוֹךְ רַחֲמִים רַבִּים. הוּא נָשָׂא עָלָיו יָגוֹן וּדְאָָגָה כְּעַל יְצִיר חַלָּשׁ וְקָרוֹב לְלִבּוֹ בִּמְאֹד; הוּא שִׁמֵּשׁ לַיֶּלֶד מַשֶׁהוּ גָדוֹל מֵאָה: הוּא נַעֲשָׂה לוֹ לְאֵם.

יוֹהַן הַקָּטֹן נִתְיַתֵּם מֵאִמּוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיָה יוֹנֵק שָׁדַיִם; קְלוֹד נָתַן לוֹ מֵינֶקֶת. מִחוּץ לְנַחֲלַת טִירְשַׁףּ קִבֵּל קְלוֹד, כִּירֻשָּׁה מֵאָבִיו, גַּם אֶת אֲחֻזַּת הַנַּחֲלָה לַה־מוֹלֶן, הַשַּׁיֶּכֶת לַמִּגְדָּל הַמְרֻבָּע גֶ’נְטִילִי: זֹאת הָיְתָה טַחֲנָה שֶׁעָמְדָה עַל גִּבְעָה לְיַד הָאַרְמוֹן וֶנְשֶׁסְטֶר. אֵשֶׁת הַטּוֹחֵן הֵינִיקָה כָּאן אֶת יַלְדּוֹ הַטּוֹב לְמַרְאֶה; הַמָּקוֹם לֹא הָיָה רָחוֹק מֵרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. קְלוֹד עַצְמוֹ הֵבִיא אֵלֶיהָ אֶת יוֹהַן הַקָּטָן.

מֵעַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בְּעֹל כָּבֵד, הִשְׁקִיף עַל הַחַיִּים מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ. לֹא רַק מְקוֹר שַׁעֲשׁוּעִים הָיְתָה לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בִּדְבַר אָחִיו הַקָּטֹן, כִּי אִם גַּם מַטָּרָה בְּדֶרֶךְ לִמּוּדָיו. הוּא הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהִתְמַכֵּר לְעָתִיד זֶה, שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו מִשָּׁמַיִם, וְנָדַר שֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יֶלֶד אַחֵר עַל אָחִיו זֶה הַקָּטֹן וְאָשְׁרוֹ וְגוֹרָלוֹ. זְכֻיּוֹתָיו, תּוֹרָתוֹ וּמַעֲמָדוֹ כְּאֶחָד הַנּוֹחֵל אֲחֻזָּה בְּשֵׁם הַחַשְַׁן מִפָּרִיס – כָּל אֵלֶּה פָּתְחוּ לוֹ לָרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַכְּנֵסִיָּה. בֶּן עֶשְׂרִים נַעֲשָׂה כֹּהֵן לְפִי פְּקֻדָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר וְשִׁמֵּשׁ בְּנוֹטְר־דַּם כִּצְעִיר כָּל הַכְּמָרִים. וְעַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר נִשְׁתַּקַּע עוֹד יוֹתֵר בִּסְפָרָיו הָאֲהוּבִים וְלֹא הָיָה מַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ אֶלָּא כְּדֵי לָצֵאת לְשָׁעָה קַלָּה לָאֲחֻזָּה לַה־מוֹלֶן, גָּרְמָה לוֹ תַּעֲרֹבֶת זוֹ שֶׁל לִמּוּדִיּוּת וְאֹמֶץ רוּחַ, שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה אֵצֶל אֲנָשִׁים צְעִירִים לְיָמִים, כִּי יַעֲרִיצוּהוּ וְיִשְׁתָּאוּ אֵלָיו כָּל בָּאֵי בֵּית הַתְּפִלָּה. פִּרְסוּמוֹ עָבַר אֶת סַף בֵּית הַתְּפִלָה וּפָשַׁט בְּקֶרֶב הָעָם, עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּמִקְצָת, כְּמִשְׁפַּט הַיָּמִים הָהֵם, מֵעֵין פִּרְסוּם שֶׁל קוֹסֵם.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן הַנִּקְרָא קְוָזִמוֹדוֹ, כְּשֶׁגָּמַר לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַמְיֻחָד לְכָךְ אֶת הַתְּפִלָּה הַנֶּעֱרֶכֶת לִמְאַחֲרֵי הַמִּתְפַּלְלִים, נִתְעוֹרְרָה תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לְמַרְאֵה הַנָּשִׁים הַצַּרְחָנִיּוֹת שֶׁהִתְאַסְּפוּ בְּהָמוֹן מִסָּבִיב לְמִטַּת הָאֲסוּפִים.

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַיְצִיר הַקָּטֹן וְהָאֻמְלָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּתְּכוּ עַל הַלָּז כָּל מִינֵי שִׁקּוּצִים וְאִיּוּמִים.

הַסַּכָּנָה הַקְּרוֹבָה, הַכִּעוּר וַאֲפִיסַת כָּל עֶזְרָה, הָרַעְיוֹן בִּדְבַר אָחִיו הַקָּטֹן וְהַמַּחֲשָׁבָה אֲשֶׁר הִגִּידָה לוֹ פִּתְאֹם, כִּי גַם אָחִיו יִהְיֶה יָתוֹם כָּזֶה אִם הוּא, קְלוֹד, יָמוּת – כָּל אֵלֶּה נָגְעוּ מְאֹד עַד לִבּוֹ: רַחֲמִים גְדוֹלִים נִתְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא אָסַף אֵלָיו אֶת הַיֶּלֶד.

כְּשֶׁהוֹצִיא אֶת הַיֶּלֶד מִתּוֹךְ הַשַּׂק רָאָה, כִּי כִּעוּרוֹ שֶׁל זֶה הוּא גָדוֹל בֶּאֱמֶת עַד לִמְאֹד. אוֹתוֹ בֶּן־שֵׁדִים קָטֹן יַבֶּלֶת גְּדוֹלָה צָמְחָה לוֹ מֵעַל לְעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, רֹאשׁוֹ נִתְקַע לְבֵין כְּתֵפָיו, עַמּוּד הַשֶּׁדְרָה שֶׁלּוֹ נִתְעַקֵּם, עַל לוּחַ לִבּוֹ בָּלְטָה עֶצֶם הֶחָזֶה וְרַגְלָיו הָיוּ עֲקֻמּוֹת, אֲבָל הוּא נִרְאָה כְּמָלא כֹּחַ חַיִּים; אָמְנָם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָבִין אֶת הַגִּמְגּוּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו, אֲבָל צְרִיחָתוֹ כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ הֵעִידָה עַל כֹּחַ וּבְרִיאוּת גַּם יָחַד. לְמַרְאֵה הַכִּעוּר הַזֶּה הָמוּ רַחֲמָיו שֶׁל קְלוֹד עוֹד יוֹתֵר; וְהוּא נָדַר בְּלִבּוֹ כִּי מִתּוֹךְ אַהֲבָה לְאָחִיו הַקָּטֹן יְגַדֵּל אֶת הָאֲסוּפִי, כְּדֵי שֶׁזָּכוּת זוֹ תַּעֲמֹד לוֹ לְיוֹהַן הַקָּטֹן, וְכָל שִׁגְיוֹנוֹתָיו הָעֲתִידִים לָבוֹא יֵהָפְכוּ עָלָיו לְטוֹבָה. הוּא כְּאִלּוּ הִנִּיחַ לְמִשְׁמֶרֶת פֹּעַל־בְּרָכָה עַל שֵׁם אָחִיו הַקָּטָן; זֶה הָיָה מֵעֵין מִטְעָן שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהוּכְנוּ עַל יָדוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד, מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִהְיוֹת פִּקָּדוֹן לַיּוֹם שֶׁהַשּׁוֹבָב הַקָּטֹן יְהֵא חָסֵר אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַזֹּאת, – הַפִּדִיוֹם הַיְחִידִי הַמִּתְקַבֵּל בְּשַׁעֲרֵי גַן־הָעֵדֶן.

הוּא הֵבִיא אֶת הָאֲסוּפִי לִטְבִילָה וְקָרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם קְוָזִימוֹדוֹ56; אֶפְשָׁר שֶׁהוּא כִּנָּה אֶת הַיֶּלֶד עַל שֵׁם יוֹם הִמָּצְאוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁרָצָה לִרְמֹז כִּי הַיְצוּר הַקָּטֹן הַזֶּה הוּא כְּעֵין בַּעַל־מוּם וְאֵין צוּרָתוֹ שְׁלֵמָה. אוֹתוֹ קְוָזִימוֹדוֹ, עִוֵּר עַיִן וְנוֹשֵׂא חֲטוֹטֶרֶת וַעֲקֹם רַגְלַיִם, לֹא הָיָה בֶּאֱמֶת אֶלָּא דוֹמֶה כִּמְעַט לְבֶן־אָדָם.


ג. Immanis pectoris kustos, immanior    🔗

ipse57

וְהִנֵּה בִּשְׁנַת 1482 עָמַד כְּבָר קְוָזִימוֹדוֹ בִּתְקוּפַת הַבַּגְרוּת. זֶה כַּמָּה שָׁנִים שִׁמֵּשׁ שׁוֹמֵר פַּעֲמוֹנִים בְּנוֹטְר־דַּם. בִּזְכוּת אָבִיו הָאוֹמֵן אוֹתוֹ, קְלוֹד פְרוֹלוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה אָב־כֹּהֵן בְּיוֹזַס בִּזְכוּת אֲדוֹנָיו בַּעַל הָאֲחֻזּוֹת לוּאִי מִבּוֹמוֹן, זֶה אֲשֶׁר בִּשְׁנַת 1472, לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל יְדִידוֹ אוֹלִיבְיֶה לֶה־דֶן, הוּא הַסַּפָּר אֲשֶׁר לְלוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר הַמּוֹלֵךְ בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן.

קְוָזִימוֹדוֹ שִׁמֵּשׁ אֵפוֹא מוֹלִיךְ־פַּעֲמוֹנִים בְּנוֹטְר־דַּם.

בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן נִתְהַוָּה קֶשֶׁר בֶּן־קְיָמָא בֵּין שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים וּבֵית הַכְּנֵסִיָּה. הַמִּסְכֵּן הַלָּז, הַמְגֹרָשׁ מִקֶּרֶב הָעוֹלָם עַל יְדֵי אֲסוֹנוֹ הַכָּפוּל שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ כְּאֶחָד שְׁתוּקִי וּבַעַל־מוּם, וְנָדוֹן מִיַּלְדוּתוֹ לְהִכָּלֵא בְּמַעְגַּל־מִשְׁנֶה זֶה אֲשֶׁר אֵין מִמֶּנּוּ מוֹצָא – אֻמְלָל זֶה הִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשִׂים לֵב לָעוֹלָם הַנִּמְצָא מֵעֵבֶר לְחוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בְּצִלָּם מָצָא מִקְלָט. נוֹטְר־דַּם שִׁמֵּשׁ לוֹ חֲלִיפוֹת, לְפִי סֵדֶר גִּילוֹ וְהִתְפַּתְּחוּתוֹ, בֵּיצָה, קֵן, בַּיִת, עִיר מוֹלֶדֶת וּמְלֹא־עוֹלָם.

אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי בֵּין הַיְצוּר הַזֶּה וּבֵית הַכְּנֵסִיָּה נִתְקַיְּמָה הַתְאָמָה שֶׁבְּמִסְתּוֹרִין, הַתְאָמָה שֶׁנּוֹצְרָה מִבְּעוֹד זְמָן. עוֹדֶנּוּ יֶלֶד קָטֹן, הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֲשַׁאי, כְּמִתְפַּתֵּל וּמְדַלֵּג מִתַּחַת לַכִּפּוֹת הַקּוֹדְרוֹת, וְהוּא נִרְאָה, בְּפַרְצוּפוֹ פַּרְצוּף אָדָם וּבְתֹאַר אֲבָרָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַחַיָּה, כְּשֶׁרֶץ אֲשֶׁר שָׁרַץ בְּפֹעַל מַמָּשׁ עַל פְּנֵי קַרְקַע זוֹ, הַטְּחוּבָה וְהָאַפְלוּלִית, בַּמָּקוֹם שֶׁצִּלְלֵי הַכּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר לָעַמּוּדִים הָרוֹמָנִיִּים תֵּאֲרוּ כָּל מִינֵי דְמֻיּוֹת מַפְלִיאוֹת.

לְאַחַר כַּמָּה זְמָן, כְּשֶׁהִצְמִיד אֶת עַצְמוֹ כְּעֵין מְכוֹנָה אֶל מוֹט הַפַּעֲמוֹן וְנִדְנֵד אֶת עַצְמוֹ לְכָאן וּלְכָאן כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ אֶת הַפַּעֲמוֹן, הָיָה בְּעֵינֵי קְלוֹד, הוּא אָבִיו הָאוֹמֵן אוֹתוֹ, כְּיֶלֶד שֶׁפֻּתְּחָה לְשׁוֹנוֹ וְהוּא מַתְחִיל לְדַבֵּר.

וְהוֹאִיל וְהוּא לָמַד לָדַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה, הָיָה חַי בּוֹ אֶת חַיָּיו וְיָשֵׁן בּוֹ אֶת שְׁנָתוֹ, לֹא יָצָא כִּמְעַט מִפִּתְחוֹ הַחוּצָה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה לְהַשְׁפָּעָתוֹ, לְפִיכָךְ הִגִּיעַ בִּמְרוּצַת הַזְּמָן לִידֵי כָּךְ שֶׁנַּעֲשָׂה דוֹמֶה לוֹ, הִשְׁקִיעַ בּוֹ עַצְמוּתוֹ וְנִהְיָה כִּבְיָכֹל לְחֵלֶק מַשְׁלִים שֶׁל הַבָּיִת. הְַּלִיטוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ כְּאִלּוּ הִתְאִימוּ לַזָּוִיּוֹת הַמִּתְרַחֲקוֹת שֶׁל הַבִּנְיָן, וְהוּא נִרְאָה לֹא רַק כְּתוֹשֵׁב הַבַּיִת, אֶלָּא כְּמַהוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּיִת אֲשֶׁר לָבַשׁ צוּרָה וָגוּף. אֶפְשָׁר כִּמְעַט לֵאמֹר, כִּי הוּא קִבֵּל אֶת צוּרַת הַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁהַשַּׁבְּלוּל מְקַבֵּל אֶת צוּרַת בֵּיתוֹ שֶׁבּוֹ הוּא יוֹשֵׁב. הַלָּז שִׁמֵּשׁ לוֹ דִירָה, מְאוּרָה, קְלִפָּה. הוּא נִקְשַׁר אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה הָעַתִּיק מִתּוֹךְ הַתְאָמָה כֹּה טִבְעִית וַעֲמֻקָּה, דָּבַק אֵלָיו מִתּוֹךְ קִרְבוּת נֶפֶשׁ מַגְנֵטִית וְנַעֲשָׂה דוֹמֶה לוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלְּבַסּוֹף נִהְיָה מֵעֵין שַׁבְּלוּל הַיּוֹשֵׁב בְּנַרְתִּיקוֹ; בֵּית הַתְּפִלָּה הֶחָרוּשׁ קְמָטִים שִׁמֵּשׁ לוֹ מֵעֵין עַמּוּד שֶׁדְרָה.

אֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר לַקּוֹרֵא, כִּי אֵין הַכֹּל פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ בְּצִיּוּרִים אֵלֶּה שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם כְּדֵי לְסַמֵּן אֶת הַקֶּשֶׁר – הַמּוּזָר, הַמַּתְמִיד, הַבִּלְתִּי אֶמְצָעִי וְהַטִּבְעִי כִּמְעַט – שֶׁבֵּין אָדָם וּבֵית כְּנֵסִיָּה. וּכְמוֹ כֵן אֵין צֹרֶךְ לְסַפֵּר עַד כַּמָּה הִכִּיר אָדָם זֶה לָדַעַת אֵת כָּל הַבַּיִת בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר חַי אִתּוֹ יַחַד לְלֹא הִפָּרֵד. הַבַּיִת הָיָה שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת; קְוָזִימוֹדוֹ יָרַד בִּזְחִילָה לְכָל מַעֲמַקָּיו וְעָלָה בְּכָל מְרוֹמָיו. פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר טִפֵּס וְעָלָה בְּחָזִית הַבַּיִת וּבְכָל רָמוֹתֶיהָ וְהוּא אֵינוֹ נֶאֱחָז אֶלָּא בַּבְּלִיטוֹת אֲשֶׁר לְפִתּוּחֵי הָאָבֶן. הַמִּגְדָּלִים, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שִׁטְחָם הַחִיצוֹנִי טִפֵּס קְוָזִימוֹדוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹ כְּאוֹתָהּ לְטָאָה הַמַּחֲלִיקָה עַל פְּנֵי חוֹמָה מְאֻנֶּכֶת, – הַמִּגְדָּלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר גֹבַהּ וְיִרְאָה וּמוֹרָא לָהֶם וְהֵם דּוֹמִים לִתְאוֹמֵי עֲנָקִים, לֹא הִפְחִידוּהוּ, לֹא גָרְמוּ לוֹ אֵימָה אוֹ סְחַרְחֹרֶת. כְּשֶׁרָאוּהוּ מְטַפֵּס עֲלֵיהֶם בְּקַלּוּת וּבִמְנוּחָה הָיוּ אוֹמְרִים, כִּבְיָכֹל, כִּי הוּא אִמֵּן אוֹתָם לְכָךְ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה מטַפֵּס וּמְקַפֵּץ לְאֵין שִׁעוּר וְהָיָה מִתְרוֹצֵץ עַל פְּנֵי הַתְּהוֹמוֹת אֲשֶׁר לַבֵּיִת הָאַדִּיר, נַעֲשָׂה דוֹמֶה בְּמִקְצָת לְקוֹף וּלְיַעֲלַת הַסְּלָעִים, אוֹ לְיֶלֶד בֶּן אֶרֶץ קָלַבְּרִיָה הַיּוֹדֵע לִשְׂחוֹת בְּטֶרֶם יֵדַע לָלֶכֶת וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּיָּם בְּעוֹדֶנּוּ רַךְ וְצָעִיר.

וְלֹא גוּפוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא גַם נַפְשׁוֹ הָיְתָה טְבוּעָה בְּחוֹתַם הַבָּיִת. מֶה הָיָה טִיבָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ זוֹ? לְאָן פָּנְתָה מְגַמָּתָהּ, כֵּיצַד נִצְטַיְּרָה צוּרָתָהּ מִתַּחַת לַקְּלִפָּה הַסְּגוּרָה וּבִמְסִבַּת חַיִּים זוֹ שֶׁכֻּלָּהּ בְּדִידוּת? לֹא קַל לִקְבֹּעַ בָּזֶה הַגְדָּרוֹת. קְוָזִימוֹדוֹ בָּא לָעוֹלָם כְּשֶׁהוּא עִוֵּר עַיִן אַחַת, גִּבֵּן וּפִסֵּחַ. בְּעָמָל רַב וּמִתּוֹךְ סַבְלָנוּת מְרֻבָּה הִקְנָה לוֹ קְלוֹד פְרוֹלוֹ אֶת כִּשְרוֹן הַדִּבּוּר. וְאוּלָם פֻּרְעָנוּת חֲדָשָׁה נִתְגַּלְגְּלָה עַל הָאֲסוּפִי הַמִּסְכֵּן. לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מוֹלִיךְ־הַפַּעֲמוֹנִים בְּנוֹטְר־דַּם בִּשְׁנַת הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו נִטְפַּל עָלָיו מוּם חָדָשׁ, נוֹסָף עַל מוּמָיו הָרִאשׁוֹנִים – עוֹר הַתֹּף שֶׁבְּאָזְנָיו פָּקַע מֵהַלְמוּת הַפַּעֲמוֹנִים: הוּא נַעֲשָׂה חֵרֵשׁ. לְפֶתַע פִּתְאֹם נִסְגַּר לְעוֹלָמִים בְּנַפְשׁוֹ גַם הַשַׁעַר הָאַחֲרוֹן הַפּוֹנֶה לְצַד הָעוֹלָם.

וּכְשֶׁנִּסְגַּר שַׁעַר זֶה נֶעֶלְמָה מִנַּפְשׁוֹ שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ גַם הַקֶּרֶן הָאַחֲרוֹנָה הַזּוֹרַעַת אוֹר וָגִיל. נַפְשׁוֹ שָׁקְעָה לְתוֹךְ לֵיל מַחֲשַׁכִּים. הַתּוּגָה הַכְּבֵדָה, אֲשֶׁר שָׁתָה עַל הָאֻמְלָל, נֶעֶשְׂתָה מֵעַתָּה עוֹלָמִית דֻּגְמַת כִּעוּרוֹ. וְנוֹסָף עַל כָּךְ הָיָה כִּמְעַט לְאִלֵּם בַּעֲקֵב חֵרְשׁוּתוֹ. כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ דְבַר חֵרְשׁוּתוֹ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שְׁתִיקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ מִפְגָּע לִצְחוֹק, וְהוּא לֹא הִפְרִיעַ אֶת שְׁתִיקָתוֹ אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת וְרַק בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא בִּיחִידוּת. מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב כָּפַת שׁוּב אֶת לְשׁוֹנוֹ, לְאַחַר שֶׁקְּלוֹד פְרוֹלוֹ שִׁחְרֵר אוֹתָהּ בְּרֹב עָמָל. לְבַסּוֹף נַעֲשָׂה דִבּוּרוֹ, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת הֶכְרַח, קָשֶׁה וּמְגֻמְגָּם, וְהָיָה דוֹמֶה לְדֶלֶת שֶׁצִּירֶיהָ כֻּסּוּ חֲלֻדָּה.

וְאִלּוּ חָדַרְנוּ לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ מִבַּעַד לַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנִית, הַקָּשָׁה וְהֶעָבָה; אִלּוּ יָכֹלְנוּ לְסַיֵּר אֶת מַעֲמַקָּיו שֶׁל יְצִיר זֶה, בַּעַל הַצּוּרָה הַפְּסוּלָה, לִזְרֹעַ אוֹר עַל פְּנֵי מְדוֹרָיו הָאֲטוּמִים, לְגַלּוֹת אֶת תּוֹךְ־תּוֹכוֹ הַנֶּעְלָם מִכָּל עַיִן, לְהַגִּיהַּ אֶת חֲרִיצָיו הָאֲפֵלִים וְאֶת מַחֲבוֹאָיו הַמֻּפְלָאִים וּלְהָאִיר בְּאוֹר פִּתְאֹם אֶת הַנֶּפֶשׁ הַכְּבוּלָה אֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי הַמְּעָרָה הַזֹּאת, – כִּי אָז רָאִינוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמִּסְכֵּנָה וְהִנֵּה הִיא רְצוּצָה וַעֲלוּבָה וּלְקוּיָה כְּאוֹתָם אַסִּירֵי בֵּית הָעוֹפֶרֶת שֶׁבְּוֶנֶצְיָה, שֶׁהֻכְרְחוּ לָשֶׁבֶת בְּתֵבַת אֶבֶן צָרָה וְזִקְנָה קָפְצָה עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ מַצַּב כְּפִיפָה הָעוֹשֶׂה אֶת הַגּוּף כִּשְׁנֵי חֲלָקִים.

יָדוּעַ הַדָּבָר כִּי בְּגוּף לָקוּי שׁוֹכֶנֶת נֶפֶשׁ לְקוּיָה. קְוָזִימוֹדוֹ לֹא הִרְגִּישׁ כִּמְעַט כִּי בְּקִרְבּוֹ רוֹחֶשֶׁת נֶפֶשׁ אֲטוּמָה הַיְצוּרָה לְפִי מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי. רְשָׁמָיו נַעֲשׂוּ שַׁבְרִירִים לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעוּ אֶת תְּפִיסָתוֹ. מֹחוֹ הָיָה מְתַוֵּךְ מְיֻחָד בְּמִינוֹ: הָרַעְיוֹנוֹת יָצְאוּ מִקִּרְבּוֹ בִּדְמוּת הִפּוּכִים. הַמֻּשָׂג, הַנּוֹצָר מִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּת מֻטְעֵית, בְּהֶכְרַח שֶׁהָיָה מוּזָר וּמְעֻקָּם. וְכָל זֶה גָרַם לַהֲמוֹן בִּלְבּוּלֵי־חוּשִׁים, לַהֲמוֹן טָעֻיּוֹת מִצַּד הַשֵּׂכֶל הַשּׁוֹפֵט, לַהֲמוֹן דִּלּוּגֵי־מַחֲשָׁבָה שֶׁהִסְתַּמְּנוּ בָּהֶם חֲלִיפוֹת אִוֶּלֶת וְטֵרוּף.

הַדָּבָר הָאֶחָד, שֶׁנִּגְרַם לוֹ לִקְוָזִימוֹדוֹ עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת מַזִּיקָה זוֹ, הָיָה הַמֶּבָּט הַמְטֹרָף. הוּא לֹא קִבֵּל כִּמְעַט מִן הַדְּבָרִים שׁוּם רְשָׁמִים בִּלְתִּי אֶמְצָעִיִים. הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי נִרְאָה לוֹ מְרֻחָק יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֵה לָנוּ.

וְעוֹד דָּבָר נִגְרַם לוֹ עַל יְדֵי מַצַּב נֶפֶשׁ עָלוּב זֶה: טִיבוֹ נַעֲשָׂה רָע.

וְאָמְנָם הוּא נַעֲשָׂה מְרֻשָּׁע מִפְּנֵי שֶׁנֶּהְפַּךְ וְהָיָה לְפֶרֶא אָדָם; וְהוּא נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְפֶרֶא אָדָם מִפְּנֵי שֶׁגּוּפוֹ הָיָה לָקוּי בְּמוּמִים. בְּטִבְעוֹ הָיָה הִגָּיוֹן כְּמוֹ בְּטֶבַע יֶתֶר הָאֲנָשִׁים. וְהַכֹּחַ הַכַּבִּיר אֲשֶׁר לְגוּפוֹ גָרַם אַף הוּא לְרִשְׁעוּתוֹ: “Malus puer robustus”58 – אוֹמֵר הוֹבְּס. וְאוּלָם אֵין לְקַפֵּחַ זְכוּת בְּרִיָּה: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצֶר הָרִשְׁעוּת לֹא הָיָה נָטוּעַ בּוֹ מִטִּבְעוֹ. מִיּוֹם שֶׁבָּא בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם חָשׁ אֶת עַצְמוֹ מְבֻזֶּה, נִקְלֶה וּמְתֹעָב, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים רָאָה אֵת כָּל הַפְּגָעִים הָאֵלֶּה בְּמוֹ עֵינָיו.

כָּל זֶה גָרַם לוֹ שֶׁיַּעְלִים אֶת פַּרְצוּפוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת: הוּא מָצָא בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה אֵת כָּל עוֹלָמוֹ. עוֹלָם זֶה הָיָה מָלֵא פְּסִילֵי שַׁיִשׁ, מְלָכוֹת, קְדוֹשִׁים וְחַשְׁמַנִּים, וְכָל אֵלֶּה, לַמִּצְעָר, לֹא הֵטִילוּ בּוֹ אֶת לִגְלוּגָם, אֶלָּא אָצְלוּ לוֹ בַּחֲשַׁאי רַחֲמִים טוֹבִים. הַפְּסִילִים הָאֲחֵרִים, פְּסִילֵי הַשֵּׁדִים וְהַמְחַבְּלִים, לֹא שָׁמְרוּ לוֹ שִׂנְאָה; שֶׁהֲרֵי קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה מִן הַדּוֹמִים לָהֶם. לְהֵפֶךְ, הַלָּלוּ לִגְלְגוּ בְּוַדַּאי עַל הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים. הַקְּדוֹשִׁים שָׁמְרוּ לוֹ יְדִידוּת וְהֶעִתּירוּ עָלָיו אֶת בִּרְכוֹתֵיהֶם; וְגַם שֵׁדֵי הַשַּׁחַת הָיוּ יְדִידָיו וּמָגִנָּיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה כּורֵעַ פְּעָמִים שָׁעוֹת רְצוּפוֹת לְיַד אֶחָד מִפְּסִילֵי הָאֶבֶן הָאֵלֶּה וְהִרְבָּה אִתּוֹ שִׂיחָה מִתּוֹךְ הִתְבּוֹדְדוּת. וְאִם נִתְקַל בּוֹ מִי־שֶׁהוּא לְפֶתַע פִּתְאֹם, נֶחְפַּז וּברַח מִשָּׁם כְּאוֹהֵב שֶׁנִּתְפַּס בִּמְקוֹם הָאֲהָבִים.

בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה מָצָא לֹא רַק חֶבְרַת רֵעִים, כִּי אִם גַּם אֵת כָּל הָעוֹלָם וְאֵת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. הוּא לֹא בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ נוֹפֵי־אִילָנוֹת אֲחֵרִים חוּץ מֵאֵלֶּה הַמַּזְהִירים בִּשְׁלַל צְבָעִים עַל פְּנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה, לֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא אֶת הַצֵּל הַיּוֹרֵד מִמִּקְלַעַת הֶעָלִים הָעֲשׂוּיָה אֵבֵן, מִקְלַעַת זוֹ הַמְּלֵאָה צִפֳרִים וְעוֹטֶרֶת אֶת הַכַּפְתּוֹר אֲשֶׁר לָעַמּוּדִים הַזַּכְּסִיִּים; הוּא לֹא בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ הָרִים אֲחֵרִים מִחוּץ לַמִּגְדָּלִים הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר לְבֵית הַכְּנֵסִיָּה וְיַמִּים אֲחֵרִים מִחוּץ לְפָרִיס הַמַּכָּה גַלִּים לְרַגְלֵי הַמִּגְדָּלִים הָאֵלֶּה.

וְאוּלָם בְּבִנְיָן זֶה, שֶׁהָיָה לוֹ בִּבְחִינַת אֵם, נִמְצָא דְבַר־מָה הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר, הַמְעוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ וְנוֹתֵן כֹּחַ לִכְנָפֶיהָ אֲשֶׁר עֻלְּפוּ בַּמִּסְתָּרִים – הֲלֹא הֵם הַפַּעֲמוֹנִים. הוּא אָהַב אוֹתָם, חָלַק לָהֶם לְטִיפוֹת, הִרְבָּה אִתָּם שִׂיחָה וְהֵבִין אֶת לְשׁוֹנָם. לְכֻלָּם נוֹדְעָה חִבָּה מִמֶּנּוּ – הֶחֵל בַּפַּעֲמוֹנִים נוֹתְנֵי הַזֶּמֶר אֲשֶׁר בְּמַעֲלֵה הַבַּיִת וְעַד הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְכוֹתֶרֶת הַגַּג הַקִּדְמִית. מִגְדַּל הַפַּעֲמוֹנִים הַפְּנִימִי וּשְׁנֵי הַמִּגְדָּלִים הָרָאשִׁיִּים הָיו לוֹ בִּבְחִינַת כְּלוּבֵי־צִפֳרִים אַדִּירִים, וְהַמְזַמְּרִים שֶׁבְּתוֹכָם – חֲנִיכָיו הַנּוֹתְנִים אֶת זִמְרָתָם רַק לִשְׁמוֹ. וַהֲרֵי אֵלּוּ הָיוּ הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִידֵי חֵרְשׁוּת; וְאוּלָם יֵשׁ שֶׁהָאֵם אוֹהֶבֶת בְּיוֹתֵר אֶת הַיֶּלֶד הַגּוֹרֵם לָהּ יִסּוּרִים יְתֵרִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אָזְנוֹ לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לִשְׁמֹעַ אֶלָּא אֶת קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים. מִבְּחִינָה זוֹ אָהַב אֶת הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל אַהֲבָה יְתֵרָה. בֵּין מִשְׁפַּחַת הוֹלְמֵי־הַלְמוּת אֵלֶּה רָאָה כַּטּוֹב לְפָנָיו אֶת הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל, זֶה שֶׁהָיָה מְקַפֵּץ וּמְדַלֵּג סְבִיבוֹ בִּימֵי הַחַגִּים. בַּת־הַלְמוּת זוֹ שְׁמָהּ הָיָה מִרְיָם. הִיא שָׁכְנָה לְבַדָּהּ בַּמִּגְדָּל הַדְּרוֹמִי עִם אֲחוֹתָהּ יַ’קּוֹלִין, זוֹ הַקְּטַנָּה מִמֶּנָּה וּתְלוּיָה עַל יָדָהּ בְּמִסְגֶּרֶת קְטַנָּה יוֹתֵר. אוֹתָהּ יַ’קּוֹלִין נִקְרְאָה עַל שֵׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יַ’ן מוֹנְטֶגּוּ, הוּא הָאִישׁ שֶׁנָּדַב אֶת הַפַּעֲמוֹן לְבֵית הַכְּנֵסִיָּה; וְאוּלָם זְכוּת זוֹ לֹא עָמְדָה לוֹ אַחֲרֵי כֵן כְּשֶׁעָלָה לַגַּרְדֹּם בְּמוֹנְפוֹקוֹן59. בַּמִּדְדָּל הַשֵׁנִי נִמְצְאוּ שִׁשָּׁה פַּעֲמוֹנִים אֲחֵרִים, וְיֶתֶר שֵׁשֶׁת הַפַּעֲמוֹנִים הַקְּטַנִּים הָיוּ תְּלוּיִם בַּמִּגְדָּל הַפְּנִימִי יַחַד עִם פַּעֲמוֹן הָעֵץ, שֶׁלֹּא הָיָה מְצַלְצֵל אֶלֶּא בְּעֶרֶב הַפָּסַח. חֲמִשָּׁה־עָשָׂר פַּעֲמוֹנִים הָיוּ לוֹ אֵפוֹא לִקְוָזִימוֹדוֹ בְּהַרְמוֹנוֹ, אֲבָל הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל הָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

מַה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת קְוָזִימוֹדוֹ בְּיוֹם שֶׁהַפַּעֲמוֹנִים נָתְנוּ הַלְמוּת רוֹמֵמָה!

בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁקִּבֵּל רְשׁוּת מִן הַסְּגָן וְשָׁמַע מִפִּיו אֶת הַמִּלָּה “עֲלֵה!” – מִיָּד טִפֵּס וְעָלָה בַּמַּדְרֵגוֹת הַנִּפְתָּלוֹת אֲשֶׁר לַמִּגְדָּל חִישׁ קַל מֵאִישׁ הַיּוֹרֵד בָּהֶן. חֲסַר־נְשִׁימָה הָיָה נִכְנָס לְתָא הַמְּרוֹמִים אֲשֶׁר לַפַּעֲמוֹן; רֶגַע אֶחָד הִתְבּוֹנֵן בַּפַּעֲמוֹן מִתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד וְאַהֲבָה; אַחֲרֵי כֵן פָּנָה אֵלָיו בְּדִבְרֵי חִָּה, לִטֵּף אוֹתוֹ בַּיָּד כְּשֵׁם שֶׁמְּלַטְּפִים סוּס אָהוּב הָעוֹמֵד לָצֵאת לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. לְאַחַר שֶׁחָלַק אֶת מְנָת הַחִבָּה הָרִאשׁוֹנָה פָּנָה אֶל הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁבַּדְּיוֹטָה הָעֶלְיוֹנָה וְצִוָּה לָהֶם שֶׁיַּתְחִילוּ בַּדָּבָר. הַלָּלוּ נִתְלוּ עַל צִדָּם, הַסְּלִיל הִשְׁמִיעַ קוֹל שְׁרִיקָה, נַרְתִּיק הַמַּתֶּכֶת הֶעָצוּם הִתְחִיל מִתְנוֹעֵעַ לְאִטּוֹ. קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה מְלַוֶּה אֶת הַפַּעֲמוֹן בְּעֵינָיו כְּשֶׁהוּא אָחוּז רְעָדָה. וְהִנֵּה הִכָּה הָעִנְבָּל מַכָּה אַחַת עַל דֹּפֶן הַמַּתֶּכֶת וְהִרְעִיד אֶת הַקּוֹרְיָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לְרַגְלֵי קְוָזִימוֹדוֹ. וְאַף קְוָזִימוֹדוֹ נִזְדַּעְזַע לְהַלְמוּת הַפַּעֲמוֹן.

“הֵחָפְזוּ,” קָרָא קְוָזִימוֹדוֹ וְנָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּצְחוֹק מְטֹרָף. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל הִגְבִּיר אֶת תְּנוּעָתוֹ, וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְחִיק לָעוּף לִצְדָדִין כֵּן גָּדַל הַבָּרָק בְּעֵינֵי קְוָזִימוֹדוֹ. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַפַּעֲמוֹן לִידֵי מְעוּפוֹ הַָּדוֹל בְּיוֹתֵר; הַמִּגְדָּל נִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ עַל קִירוֹתָיו, עוֹפֶרֶת גַּגּוֹ וְאְַנֵי הַגָּזִית שֶׁלּוֹ. הָרְעָדָה אָחֲזָה כְּאַחַת אֶת עַמּוּדֵי הַמַּסָּד וְאֶת פִּתּוּחֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לְקוֹבַע הַגָּג. קְוָזִימוֹדוֹ תָּסַס כֻּלּוֹ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת; הָיָה רָץ לִצְדָדִין וְחוֹזֵר אֶל מְקוֹמוֹ, וְכָל גּוּפוֹ הָיָה מַרְעִיד יַחַד עִם הַמִּגְדָּל. הַפַּעֲמוֹן הַמִּסְתָּעֵר וְהַמִּתְהוֹלֵל הֵעִיף חֲלִיפוֹת אֶל שְׁנֵי קִירוֹת הַמִּגְדָּל אֶת לוֹעַ הַמַּתֶּכֶת שֶׁלּוֹ, זֶה שֶׁהֵקִיא אֶת רוּחַ הַסְּעָרָה הַנִּשְׁמַעַת בְּמֶרְחַק אַרְבָּעָה מִילִים. קְוָזִימוֹדוֹ נִתְיַצֵּב כְּנֶגֶד הַלּוֹעַ הָרָחָב; הוּא כָּרַע עַל בִּרְכָּיו, הִתְרוֹמֵם עַל רַגְלָיו עִם כָּל הַכָּאָה חוֹזֶרֶת שֶׁל הַפַּעֲמוֹן, בָּלַע אֶת הַהַלְמוּת הָאַדִּירָה, הִִּיט חֲלִיפוֹת אֶל הַכִּכָּר הַמְּלֵאָה אָדָם, אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְעָה לְרַגְלָיו בְּעֹמֶק שֶׁל מָאתַיִם רֶגֶל, וְאֶל לְשׁוֹן הַמַּתֶּכֶת אֲשֶׁר הִרְעִימָה מִדֵּי רֶגַע בְּרֶגַע עַל אָזְנָיו. זֹאת הָיְתָה הַשָּׂפָה הַיְחִידָה הַנִּשְׁמַעַת לְאָזְנָיו, הַצְּלִיל הָאֶחָד הַפּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת הַדְּמָמָה. כּאן רָאָה לְעַצְמוֹ רְוָחָה, דֻּגְמַת צִפּוֹר הַמַּפְלִיגָה בְּקַרְנֵי הַשָּׁמֶשׁ. וּפְתְאֹם דָּבְקָה בּוֹ הוֹלְלוּת הַטֵּרוּף אֲשֶׁר לַפַּעֲמוֹן; מַרְאֵהוּ נַעֲשָׂה מְשֻׁנֶּה; כְּאוֹתוֹ עַכָּבִישׁ הָאוֹרֵב לַזְּבוּב כֵּן צִפָּה לִקְרַאת הַפַּעֲמוֹן הָעוֹבֵר בִּיעָף וְהָיָה מִתְנַפֵּל עָלָיו מִתּוֹךְ הִסְתָּעֲרוּת־פִּתְאֹם. וְכָךְ, כְּשֶׁהוּא מְרַחֵף עַל פְּנֵי תְּהוֹם וְנִקְלָע לְכָאן וּלְכָאן בַּד בְּבַד עִם מְעוּף הַפַּעֲמוֹן, הָיָה תּוֹפֵס בִּבְדַל אָזְנָהּ שֶׁל מִפְלֶצֶת מַתֶּכֶת זוֹ, סוֹגְרָהּ בֵּין בִּרְכָּיו, מְדַרְבֵּן אוֹתָהּ בָּאַנְקוֹל שֶׁבְּיָדוֹ וּמַכְפִּיל אֶת כֹּחַ הַהַלְמוּת עַל יְדֵי דְחִיפָה גְדוֹלָה שֶׁבְּכָל כֹּבֶד גּוּפוֹ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה, עִם רְעִידַת הַמִּגְדָּל, הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ שׁוֹאֵג וְחוֹרֵק אֶת שִׁנָּיו, שַׂעֲרוֹתָיו הָאֲדֻמּוֹת סָמְרוּ עַל רֹאשׁוֹ, חָזוֹ הִתְרוֹמֵם וְהָמָה כְּמַפּוּחַ, עֵינוֹ יָרְתָה בְּרָקִים, וְהַפַּעֲמוֹן־הַמִּפְלֶצֶת הִלֵּךְ לְרַגְלָיו אֶת הַלְמוּתוֹ הַסּוֹעֶרֶת; אֵין זֶה עוֹד הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְנוֹטְר־דַּם וְאֵין זֶה עוֹד קְוָזִימוֹדוֹ, כִּי אִם מַחֲזֵה דִמְיוֹן, עַרְבּוּבְיָה, סַעַר, טֵרוּף שֶׁל סוּס מֵחֲמַת מְהוּמָה, רוּחַ עַרְטִילָאִית הַצְּמוּדָה אֶל אֻכָּף מִתְעוֹפֵף, יְצוּר פֶּלִאי שֶׁחֶצְיוֹ פַּעֲמוֹן וְחֶצְיוֹ בֶּן־אָדָם, מִין אַסְטוֹלְף60 אָיֹם הַדּוֹאֶה בָּאֲוִיר עַל פְּנֵי סוּס בַּעַל כְּנָפַיִם הֶעָשׂוּי מַתֶּכֶת.

יְצוּר מוּזָר זֶה נָסַךְ רוּחַ חַיִּים מְיֻחָד בְּמִינוֹ עַל כָּל הַהֵיכָל. אֶפְשָׁר לוֹמַר, אִם נְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן אֱמוּנוֹת הַהֶבֶל שֶׁל הֶהָמוֹן, כִּי אֵד רָזִים שָׁפַע מִמֶּנּוּ וְחִיָּה אֶת אַבְנֵי נוֹטְר־דַּם וּמִלֵּא עֲוִית חַיִּים אֶת חֲרִיצֵי הַבָּיִת. אִם רַק נִמְצָא קְוָזִימוֹדוֹ בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה אָז הֶאֱמִינוּ רַבִּים, כִּי הַפְּסִילִים אֲשֶׁר בַּיְצִיעִים וּבַשַּׁעַר מְלֵאִים תְּנוּעָה. וְיָדָיו אִמְּנוּ בֶּאֱמֶת אֶת הַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁמְּאַמְּנִים יְצוּר מֵבִין וּמַקְשִׁיב; הוּא הָיָה מְעוֹרֵר אוֹתוֹ לָתֵת אֶת קוֹלוֹ הָאַדִּיר, הוּא נִשְׁתַּלֵּט בְּקִרְבּוֹ וְנִהְיָה לִשְׁכִינַת הַמָּקוֹם. דּוֹמֶה הָיָה כִּי קְוָזִימוֹדוֹ נָפַח רוּחַ חַיִּים בַּבִּנְיָן הֶעָצוּם. מְצִיאוּתוֹ הֻרְגְּשָׁה בְּכָל מָקוֹם, הוּא הוֹפִיעַ בְּעֵת אַחַת גַּם פֹּה וְגַם שָׁם, וּמֵעַל שִׂיא אַחַד הַמִּגְדָּלִים נִתְגַּלָּה לְעֵין הָרוֹאִים הַנִּפְחָדִים גַּמָּד מוּזָר אֲשֶׁר טִפֵּס וְהִתְפַּתֵּל, זָחַל עַל אַרְבַּע, שִׁלְשֵׁל אֶת עַצְמוֹ מִצַּד חוּץ עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם, דִּלֵּג מִבְּלִיטָה לִבְלִיטָה וְהָיָה בּוֹדֵק אֶת חֲלַל הַגּוּף שֶׁל אַחַד הַפְּסִילִים: זֶה הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ הַמְבַעֵר אַחֲרֵי קִנֵּי עוֹרְבִים. וּבְעוֹד רֶגַע וְהִנֵּה נִמְצָא בְּאַחַת הַפִּנּוֹת יְצוּר פֶּלִאי, כּוֹרֵעַ תַּחְתָּיו וְקוֹדֵר לְנַפְשׁוֹ: זֶה הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ הַשָּׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. וְעוֹד מְעַט וּמֵעַל מִגְדָּל נִרְאֲתָה דְמוּת גּוּף, רֹאשׁ אַדִּיר וְאֶגֶד אֲבָרִים מִתְפַּתְּלִים, וְהִיא מִתְנוֹדֶדֶת בְּכָל כֹּחָהּ בִּקְצֵה אַחַד הָעַמּוּדִים: זֶה הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ הַמְנַעֲנֵעַ פַּעֲמוֹנִים לִתְפִלָּה. וּבַלֵּילוֹת הָיוּ רוֹאִים פַּעַם בְּפַעַם כְּעֵין דְּמוּת מִפְלֶצֶת עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה הַקַּל וְהַפָּתוּחַ שֶׁמִּסָּבִיב לַמִּגְדָּלִים: אַף זֶה הָיָה הַגִּבֵּן הַשּׁוֹכֵן בְּנוֹטְר־דַּם. בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה, לְפִי דִבְרֵי הַשְּׁכֵנִים, הִתְעַלֵּם עַל פְּנֵי הַבַּיִת כֻּלּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מֵעוֹלָם זֶה, כֻּלּוֹ רָז וְכֻלּוֹ אֵימָה; פֹּה וָשָׁם פָּעֲרוּ הַפְּסִילִים אֶת פִּיהֶם וּפָקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם; הַכְּלָבִים שֶׁבָּהֶם נָבְחוּ, וְכָל הַנְּחָשִׁים וְהַדְּרָקוֹנִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַבַּיִת מִסָּבִיב – לָחֲשׁוּ בִּלְשׁוֹנָם. וְאִם קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה אוֹר לְחַג הַמּוֹלָד, בִּזְמַן שֶׁהַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל הִשְׁמִיעַ כִּבְיָכֹל קוֹל חָנוּק מִדֵּי קָרְאוֹ אֶת הַמַּאֲמִינִים לְתַהֲלוּכַת הַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עִם חֲצוֹת הַלַּיְלָה, אָז לָבְשָׁה חָזִית הַבַּיִת הַחֲשֻׁכָּה מַרְאֶה מוּזָר עַד מְאֹד, וְהָיָה דוֹמֶה, כִּי הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים וְהַכּוֹתֶרֶת אֲשֶׁר עָלָיו מַבִּיטָה בָּהֶם כְּעַיִן רוֹאָה. וּקְוָזִימוֹדוֹ לְבַדּוֹ הָיָה הַגּוֹרֵם לְכָל אֵלֶּה. בְּמִצְרַיִם הָיָה נֶחְשָׁב לְאֵל הַמִּקְדָּשׁ הַזֶּה; בִּימֵי הַבֵּינַיִם אָמְרוּ עָלָיו כִּי הוּא הָרוּחַ הָרָעָה אֲשֶׁר לַמָּקוֹם: וְהוּא הָיָה הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בַּבִּנְיָן.

אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים כִּי קְוָזִימוֹדוֹ רָאָה כָּאן חַיִּים – יֵשׁ שֶׁהֵם רוֹאִים עַכְשָׁו אֶת הַבַּיִת כְּרֵיק, כַּחֲסַר נֶפֶשׁ, כְּגֹלֶם בְּלִי רוּחַ חַיִּים. מַרְגִּישִׁים כִּי הָיָה כָּאן דְּבַר־מָה וְנֶעְלַם לִבְלִי שׁוּב. הַגּוּף הָאַדִּיר נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ; הוּא נַעֲשָׂה שֶׁלֶד; הָרוּחַ יָצְאָה וְאֵינֶנָּה, אֵין רוֹאִים אֶלָּא אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם שָׁכְנָה רוּחַ זוֹ לְפָנִים. הַבַּיִת דּוֹמֶה עַכְשָׁו לְגֻלְגֹּלֶת מֵתָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ חוֹרֵי הָעֵינַיִם, אֲבָל הַלָּלוּ אֵין בָּהֶם כָּל מֶבַּט חַיִּים.


ד. הַכֶּלֶב וַאֲדוֹנָיו    🔗

וְאוּלָם אִישׁ אֶחָד הָיָה שׁוֹנֶה בְּעֵינֵי קְוָזִימוֹדוֹ מִיֶּתֶר הָאֲנָשִׁים; אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לֹא הִתְהַלֵּךְ קְוָזִימוֹדוֹ בְּעָקְבָה וּבְאֵיבָה וְאוֹתוֹ אָהַב כְּמוֹ אֶת בֵּית מִקְדָּשׁוֹ, וַאֲפִילוּ יוֹתֵר מִזֶּה: שֵׁם הָאִישׁ הָיָה קְלוֹד פְרוֹלוֹ.

הַדָּבָר פָּשׁוּט עַד מְאֹד. קְלוֹד פְרוֹלוֹ אָסַף אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ, נִהְיָה לוֹ לְאָב, כִּלְכֵּל וְגִדֵּל אוֹתוֹ. בְּיַלְדוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ מִפְלָט מִפְּנֵי יְלָדִים אוֹ כְּלָבִים, הָיָה רָגִיל לְהִתְכַּנֵּס לְבֵין בִּרְכָּיו שֶׁל קְלוֹד פְרוֹלוֹ. מִפִּי קְלוֹד פְרוֹלוֹ לָמַד אֶת הַדִּּוּר, אֶת הַקְּרִיאָה וְאֶת הַכְּתִיבָה. וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – קְלוֹד פְרוֹלוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ עַל הַפַּעֲמוֹנִים. וְהַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל הָיָה לְגַבֵּי קְוָזִימוֹדוֹ בִּבְחִינַת יוּלִיָּה לְגַבֵּי רוֹמֵאוֹ.

וּמִשּׁוּם כָּךְ רָחַשׁ לֵב קְוָזִימוֹדוֹ תּוֹדָה עֲמֻקָּה וְעַזָּה לְאֵין קֵץ; וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּיטִיבוֹ הֶרְאָה לוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת פָּנִים נְסוּכִים קַדְרוּת וִיהִירוּת וְהָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו בְּלָשׁוֹן קְצָרָה וְקָשָׁה, כְּדֶרֶךְ שַׁלִּיט, בְּכָל זֹאת לֹא הִתְכַּחֵשׁ קְוָזִימוֹדוֹ אַף רֶגַע אֶחָד לְרֶגֶשׁ זֶה שֶׁל הַכָּרַת טוֹבָה. קְוָזִימוֹדוֹ שִׁמֵּשׁ לָאָב הַכֹּהֵן עֶבֶד נִכְנָע, מְשָׁרֵת מַקְשִׁיב, כֶּלֶב שׁוֹמֵר. לְאַחַר שֶׁשּׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים הַמִּסְכֵּן נִתְחָרֵשׁ, יָצְרוּ לָהֶם הַשְּׁנַיִם שְׂפַת־סִמָּנִים מֻפְלָאָה שֶׁהָיְתָה מוּבֶנֶת רַק לָהֶם לְבַדָּם. וְכָךְ יָצָא הַדָּבָר, כִּי קְוָזִימוֹדוֹ לֹא הָיָה לוֹ שִׂיחַ וָשִׂיג אֶלָּא עִם הָאָב הַכֹּהֵן בִּלְבָד. בְּכָל הָעוֹלָם הָיוּ לוֹ עַכְשָׁו רַק שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה קָשׁוּר; נוֹטְר־דַּם וּקְלוֹד פְרוֹלוֹ. הָאָב הַכֹּהֵן שָׁלַט בְּשׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים שִׁלְטוֹן בְּלִי מְצָרִים, וְשׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים הָיָה מָסוּר לָאָב הַכֹּהֵן בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. קְוָזִימוֹדוֹ הָיָה מוּכָן לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתְּהוֹם מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּלִים שֶׁל נוֹטְר־דַּם – אִלּוּ נָתַן לוֹ קְלוֹד סִמָּן לְכָךְ וְאִלּוּ שִׁעֵר קְוָזִימוֹדוֹ כִּי זֶה יִגְרֹם לָאָב הַכֹּהֵן קוֹרַת־רוּחַ. כְּעֵין דָּבָר פֶּלִאי הָיָה צָפוּן בְּכָל הֶעָצְמָה הַגּוּפָנִית הַזֹּאת שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ שֶׁלֹּא נוֹצְרָה כִּבְיָכֹל אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ בֶּן־אָדָם אַחֵר. וַדַּאי שֶׁהָיְתָה כָּאן מְסִירוּת יֶלֶד לְגַבֵּי אָבִיו וְהִתְמַכְּרוּת עֶבֶד לְגַבֵּי רַבּוֹ, אֲבָל כָּאן נִרְאֲתָה כְּמוֹ כֵן פְּעֻלַּת הַקֶּסֶם אֲשֶׁר קָסְמָה נֶפֶשׁ אַחַת לַשְּׁנִיָּה. יְצוּר עָלוּב, מְגֻשָּׁם וּכְבַד תְּנוּעָה הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְעָמַד כְּמִתְחַנֵּן בִּפְנֵי רוּחַ רוֹמֵמָה וַעֲמֻקָּה אֲשֶׁר יִתְרוֹן כֹּחַ לָהּ וְיִתְרוֹן מַעֲלָה. וְאוּלָם הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְכָל אֵלֶּה הָיְתָה הַכָּרַת הַטּוֹבָה, הַכָּרַת טוֹבָה לְאֵין קֵץ, הַנַּעֲלָה עַל כָּל מָשָׁל וְדִמְיוֹן. הַאֵין מִדָּה טוֹבָה זוֹ רְאוּיָה שֶׁיַּחְשְׁבוּהָ בִּכְלָל הַמִּדּוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם? לְפִי זֶה מֻתָּר לָנוּ לוֹמַר, כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָהַב שׁוּם כֶּלֶב אוֹ סוּס אוֹ פִּיל אֶת אֲדוֹנָיו כְּכֹל אֲשֶׁר קְוָזִימוֹדוֹ אָהַב אֶת אֲדוֹנָיו.


ה. הֶמְשֵׁךְ הַפֶּרֶק הַמְסַפֵּר עַל אֹדוֹת קְלוֹד פְרוֹלוֹ    🔗

בִּשְׁנַת 1482 הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ כְּבֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּקְלוֹד פְרוֹלוֹ הָיָה כְֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים. הָאֶחָד נַעֲשָׂה גָדוֹל, הַשֵּׁנִי נַעֲשָׂה זָקֵן.

קְלוֹד פְרוֹלוֹ לֹא הָיָה עוֹד הַסְּטוּדֶנְט הַתָּמִים הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ טוֹרְשִׁי, הָאַבְרֵךְ הַמְכַלְכֵּל בְּרַחֲמִים יֶלֶד קָטָן, הַפּילוֹסוֹף הָרַךְ בְּשָׁנִים וְגָדוֹל בַּהֲזָיָה, זֶה שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה דְבָרִים וְהָיָה בּוּר בְּכַמָּה דְבָרִים אֲחֵרִים. עַכְשָׁו הוּא כֹּמֶר קַפְּדָן, מְהֻגָּן וְנִזְעָם, רוֹעֶה נְשָׁמוֹת, הָאָב הַכֹּהֵן מִיֹוֹזַס, הַסְּגָן הַשֵּׁנִי לַחַשְׁמַן, מְמֻנֶּה עַל שְׁנֵי מְחוֹזוֹת כְּהֻנָּה, מוֹנְשֶׁרִי וְשָׁטוֹפוֹר, וְעַל מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה כְּמָרִים. הוּא הָיָה אִישׁ קוֹדֵר הַמְעוֹרֵר יִרְאַת כָּבוֹד, וְכָל נַעֲרֵי הַמַּקְהֵלָה, הַלְּבוּשִׁים כָּתְנוֹת דּוּכָן וּמְעִילִים, וּמְזַמְּרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁבְּנוֹטְר־דַּם, הֵם אַנְשֵׁי חֶבֶר הַנְּזִירִים עַל שֵׁם אוֹגוּסְטִינוּס הַקָּדוֹשׁ – כֻּלָּם הָיוּ אֲחוּזֵי רְעָדָה כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ מִתַּחַת לַקֶּשֶׁת הַגְּבוֹהָה אֲשֶׁר לַדּוּכָן, מַרְאֵהוּ אוֹמֵר גָּאוֹן, דְּמוּתוֹ כְּאִישׁ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים, יָדָיו שְׁלוּבוֹת וְרֹאשׁוֹ מוּרָד לָאָרֶץ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא נִרְאָה לָעַיִן אֶלָּא מִצְחוֹ הָרָם וְהָעוֹטֶה קָרָחַת.

וְזֹאת לְהוֹסִיף, כִּי דוֹם61 קְלוֹד פְרוֹלוֹ לֹא חָדַל מִלַּמֵּד תּוֹרָה אֶת אָחִיו וּמִדְּאֹג לְחִנּוּכוֹ, – שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁמִּלְּאוּ אֵת כָּל חַיָּיו. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן זֹרְקָה כָּאן מְרִירוּת בְּעִנְיָנִים עֲרֵבִים אֵלֶּה. בִּרְבוֹת הַזְּמָן, אוֹמֵר פָּאוּלוּס דִּיאָקוֹנוּס, יַסְרִיחַ גַּם הַשּׁוּמָן. הַקָּטֹן יוֹהַן פְרוֹלוֹ, הַמְכֻנֶּה דֶה־מוֹלֶן עַל שֵׁם הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִתְחַנֵּךְ, לֹא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְוָה לוֹ אָחִיו הַגָּדוֹל. קְלוֹד פְרוֹלוֹ קִוָּה לִרְאוֹת אֶת חֲנִיכוֹ יְרֵא שָׁמַיִם וּמַקְשִׁיב, אוֹהֵב תּוֹרָה וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. אֲבָל אָחִיו הַקָּטֹן הָיָה בִּימֵי גִדּוּלוֹ כְּאַחַד הָעֵצִים הָרַכִּים הַמַּמְרִים אֶת פִּי הַגַּנָּן וּמַטִּים אֶת עַצְמָם מִתּוֹךְ עַקְשָׁנוּת אֶל הַצַּד אֲשֶׁר מִשָּׁם יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם אוֹר וַאֲוִיר, – הָאָח הַקָּטֹן הִטָּה אֵפוֹא אֶת נוֹפוֹ וְעָשָׂה אֶת הֲמוֹן עֲנָפָיו הַיָּפִים וְהָעֲבֻתִּים רַק לְצַד עַצְלוּת, בִּטּוּל תּוֹרָה וּפְרִיצוּת. הוּא הָיָה בִּמְלֹא הַמּוּבָן שֵׁד מִשַּׁחַת וְהִשְׂבִּיעַ אֶת קְלוֹד פְרוֹלוֹ מְרוֹרִים, לְעֻמַּת זֶה הָיָה עַלִּיז וְזָרִיז וְשִׁעֲשַׁע עַל יְדֵי כָּךְ אֶת אָחִיו הַגָּדוֹל. קְלוֹד מָסַר אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ טוֹרְשִׁי, אֲשֶׁר שָׁם הוֹצִיא גַם הוּא אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ מִתּוֹךְ לִמּוּד תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמָיִם; וְהוּא הִצְטַעֵר עַל הַדָּבָר שֶׁבֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט זֶה נוֹשֵׂא עַכְשָׁו חֶרְפָּה עַל הַשֵּׁם פְרוֹלוֹ, לְאַחַר שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה גָרַם לוֹ פַּעַם כָּבוֹד. מִשׁוּם כָּךְ הָיָה מַטִּיף לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאָזְנֵי יוֹהַן דִּבְרֵי מוּסָר קָשִׁים וַאֲרֻכִּים, שֶׁלֹּא הָיוּ מְטִילִים עַל הַלָּז כָּל אֵימָה. לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה הָיָה הַשּׁוֹבָב הַקָּטֹן בַּעַל לֵב טוֹב, כְּפִי שֶׁמָּצוּי בְּכָל מַחֲזוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים הָעוֹלִים עַל הַבָּמָה. וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁבָּלַע אֶת אִמְרוֹת הַמּוּסָר הָיָה חוֹזֵר מִיָּד לְסוּרוֹ הָרַע וּלְמַעֲשָׂיו הַנִּתְעָבִים. יֵשׁ שֶׁהִכָּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ אֶת אַח7ד ה“פִּרְחָחִים” (כָּךְ נִקְרְאוּ הַחֲדָשִׁים שֶׁבֵּין תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה) וְעָרַךְ לוֹ בָּזֶה קַבָּלַת פָּנִים – מָסֹרֶת יְקָרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְמִשְׁמֶרֶת עַד לְיָמֵינוּ אֵלֶּה. וְיֵשׁ שֶׁהֵסִית חֲבוּרָה שֶׁל סְטוּדֶנְטִים וְהַלָּלוּ עָשׂוּ כְּמִנְהָגָם מִימוֹת עוֹלָם, עָלוּ בִּסְעָרָה עַל בֵּית מַרְזֵחַ, “תָּקְפוּ בְּמַקְלוֹת חוֹבְלִים” אֶת בַּעַל־הַבַּיִת וְעָשׂוּ מִשְׁתֵּה עַלִּיזִים גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁכָּל חָבִיּוֹת הַיַּיִן הֻכּוּ רְסִיסִים. וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיְתָה הַרְצָאָה לָטִינִית יְפַת סִגְנוֹן, אֲשֶׁר מְחַבְּרָהּ, סְגָן הַמְפַקֵּחַ שֶׁל טוֹרְשִׁי, הִגִּישׁ אוֹתָהּ לִקְלוֹד פְרוֹלוֹ מִתּוֹךְ הַעֲוָיָה מַבִּיעָה צַעַר וּלְאַחַר שֶׁהוֹסִיף עַל שׁוּלֶיהָ שֶׁל הַרְצָאָה זוֹ הֶעָרָה אוֹמֶרֶת מְרִירוּת: “Rixa, prima causa vinum optimum potatum”62 וּכְמוֹ כֵן הָיוּ מְסַפְּרִים – וּלְגַבֵּי נַעַר בֵּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָא, – כִּי דְרָכָיו הַנְּלוֹזוֹת הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַד לִרְחוֹב דֶה־גְלָטִנְאִי63.

קְלוֹד שֶׁהָיָה דוֹאֵג לְכָל אֵלֶּה וּמִצְטַעֵר עַל יְגִיעוֹ שֶׁעָלָה בַּתֹּהוּ, נִתְמַסֵּר בְּיֶתֶר תְּשׁוּקָה לַתּוֹרָה, – בַּת שָׁמַיִם זוֹ שֶׁאֵינָהּ שׁוֹפֶכֶת לַמִּצְעָר בּוּז עַל שׁוֹחֲרֶיהָ וּמְשַׁלֶּמֶת לְמִי שֶׁיָּגֵעַ בָּהּ אֶת שְׂכַר טִרְחָתוֹ, אִם כִּי בְּמַטְבֵּעַ רָזֶה בְּמִקְצָת. מִשּׁוּם כָּךְ גַּדְלָה לַמְדָנוּתוֹ מִיּוֹם לְיוֹם וְהוּא נַעֲשָׂה, כְּפִי שֶׁטֶּבַע הַדָּבָר מְחַיֵּב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר קַפְדָן בְּתוֹרַת אָדָם וּזְעוּם נֶפֶשׁ בְּתוֹרַת אָדָם. אֵין לְךָ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁבְּשִׂכְלוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִתְכוּנוֹת אָפְיוֹ לֹא תִּהְיֶה מֵעֵין הַקְּּבָּלָה, וְזוֹ מִתְפַּתַּחַת וְהוֹלֶכֶת וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת אֶלָּא עַל יְדֵי הַפְרָעוֹת כַּבִּירוֹת.

וְכֵיוָן שֶׁקְּלוֹד פְרוֹלוֹ עָסַק מִנְּעוּרָיו בַּתּוֹרָה וְלֹא הִנִּיחַ מִיָּדוֹ אַף אַחַת מִן הַחָכְמוֹת הַגְּלוּיוֹת הַמֻּתָּרוֹת בַּלִּמּוּד, לְפִיכָךְ רָאָה הֶכְרֵח לְעַצְמוֹ לָצֵאת אֶל מֵעֵבֶר לַתְּחוּם וּלְבַקֵּשׁ מָזוֹן חָדָשׁ לְרוּחוֹ. עַל הַמַּדָּע אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיל אֶת הַמָּשָׁל הַיָּשָׁן בִּדְבַר הַנָּחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ אֶת זְנָבוֹ. קְלוֹד פְרוֹלוֹ הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ בְּדֶרֶךְ הַנִּסָּיוֹן. מִפִּי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים נוֹדַע הַדָּבָר, כִּי קְלוֹד פְרוֹלוֹ, לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בַּנִּגְלֶה, הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ וְנִכְנַס אֶל פַּרְדֵּס הַנִּסְתָּר. אָמְרוּ עָלָיו כִּי לְאַחַר שֶׁאָכַל מִכָּל פֵּרוֹתָיו שֶׁל עֵץ הַדַּעַת וְהִגִּיעַ לִידֵי רְעָבוֹן חָדָשׁ אוֹ לִידֵי שְׂבִיעָה יְתֵרָה – שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל הַפְּרִי הָאָסוּר בַּהֲנָאָה. קְלוֹד פְרוֹלוֹ, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ כְּבָר לְקוֹרְאֵינוּ, שִׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ לַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הַלִּמּוּדִי שֶׁל לַמְדָנֵי הַסּוֹרְבּוֹנָה, הָלַךְ אֵצֶל חוֹבְבֵי הַפִּילוֹסוֹפְיָה הַמִּתְאַסְּפִים מִסָּבִיב לְפֶסֶל הִילֶרְיוּס הַקָּדוֹשׁ, הָיָה בֵּין מְלַמְּדֵי הַקָּנוֹן הַמִּתְוַכְּחִים לְיַד פִּסְלוֹ שֶׁל מַרְטֶן הַקָּדוֹשׁ וּבָא בְּסוֹד אַנְשֵׁי הָרְפוּאָה שֶׁנּוֹעֲדוּ יַחַד לְיַד כִּיּוֹר הַקֹּדֶשׁ בְּנוֹטְר־דַּם. הוּא מִלֵּא אֶת מַּהַל כְּרֵסוֹ בְּמָאֲכָלִים הַכְּשֵׁרִים וְהַמֻּתָּרִים שֶׁיָּצְאוּ מֵאַרְבַּעַת חַדְרֵי הַמִּטְבָּח הָאֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים אַרְבָּעָה פַקּוּלְטֶטִים, וְהַלָּלוּ יָצְאוּ מֵאַפּוֹ לִפְנֵי שֶׁהִשְׂבִּיעוּ אוֹתוֹ. וְהוּא חָקַר עַד תַּכְלִית אֶת הַמַּדָּע הַמֻגְבָּל הַזֶּה, הַמְצֻמְצָם בִּתְחוּמוֹ הַצַּר; וְיִתָּכֵן כִּי הוּא סִכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וְיָשַׁב בַּמָּדוֹר הָאָפֵל אֶל שֻלְחַן הָרָזִים אֲשֶׁר לָאַלְכִּימיִּים וְלַמָּגִים וּלְתַלְמִידֵי הֶרְמֶס64, הוּא הַשֻּׁלְחַן הָרָזִים אֲשֶׁר בְּקָצֵהוּ יָשְׁבוּ בִּימֵי הַבֵּינַיִם אַוֶרוֹאֶס65, גִּילְיוֹם מִפָּרִיס וְנִיקוֹלָאוּס פְלָמֵל – וְרֹאשׁוֹ נָעוּץ בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח וּמַגִּיעַ אֶל הַמְּנוֹרָה בַּת שִׁבְעַת הַקָּנִים. אֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אֶל פִּתָּגוֹרֵס וְאֶל צָרָטוּסְטְרָא.

כָּךְ אָמְרוּ עָלָיו, וְאֵין לָדַעַת אִם נָכוֹן הָיָה בְּפִי הַשְּׁמוּעָה אוֹ לֹא. יָדְעוּ לְנָכוֹן, כִּי הָאָב הַכֹּהֵן בָּא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת סֶנְט־אִנּוֹסֶן, בְּמָקוֹם שֶׁאָבִיו וְאִמּוֹ מָצְאוּ לָהֶם קֶבֶר בֵּין חֲלָלֵי הַדֶּבֶר שֶׁל שְׁנַת 1466; לְעֻמַּת זֶה הָיָה יָדוּעַ, כִּי אֵינוֹ מַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל עַל קֶבֶר הוֹרָיו, אֶלָּא שׁוֹהֶה בְּקִרְבַת מָקוֹם עַל יַד הַפְּסִילִים מְשֻׁנֵּי־הַדְּמוּת הַמַּעֲטִירִים אֶת מַצַּבְתָּם שֶׁל נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל וּקְלוֹד פֶרְנֶל.

אֵין לְהָטִיל סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי רָאוּהוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ רְחוֹב דֶּה־לוֹמְבַּר וְנִכְנָס בַּחֲשַׁאי לְבַיִת קָטֹן הָעוֹמֵד עַל פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין רְחוֹב דֶּז־אֶקְרִיבֶן וּרְחוֹב מָרִיבוֹל. אוֹתוֹ בַּיִת נִבְנָה עַל יְדֵי נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל שֶׁמֵּת בּוֹ בִּשְׁנַת 1417, וּמִיּוֹם שֶׁזֶּה מֵת עָמַד הַבַּיִת רֵיק וְהָיָה הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה חֻרְבָה: – בְּשֶׁל הָאַלְכִּימִיִּים וְעוֹשֵׂי הַזָּהָב מִכָּל אַרְצוֹת תֵּבֵל שֶׁהָיוּ גוֹרְמִים הֶרֶס לַקִּירוֹת עַל יְדֵי חֲרִיתַת הַשֵּׁם בִּלְבָד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מִן הַשְׁכֵנִים רָאוּ כִּבְיָכֹל בְּעֵינֵיהֶם דֶּרֶךְ חוֹר הַמַּרְתֵּף – כֵּיצַד הָאָב הַכֹּהֵן חָפַר כַּמָּה חֲפִירוֹת וְהָיָה מוֹצִיא וּמַכְנִיס אֶת הֶעָפָר בִּשְׁנֵי הַמַּרְתְּפִים, בְּמָקוֹם שֶׁעַמּוּדֵי הַמִּסְעָד הָיוּ מְכֻסִּים הֲמוֹן חֲרוּזִים וְאוֹתוֹת חַרְטֻמִּים, מַעֲשֵׂה יְדֵי נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל, הָיוּ מְשַׁעֲרִים, כִּי פְלָמֶל טָמַן אֶת אֶֶבֶן הַחֲכָמִים בְּאַדְמַת הַמַּרְתְּפִים הָאֵלֶּה; וְכָל חַכְמֵי הָאַלְכִּימְיָה לְמִינֵיהֶם לֹא חָדְלוּ בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה לַחְפֹּר וְלַהֲפֹךְ בְּקַרְקַע זוֹ, עַד שֶׁעִרְעֲרוּ אֶת הַיְסוֹדוֹת, וְיוֹם אֶחָד נָפַל הַבַּיִת תַּחְתָּיו וְהָיָה לִמְעִי מַפָּלָה.

הָיָה יָדוּעַ גַּם זֶה, כִּי הָאָב הַכֹּהֵן קָשׁוּר בְּכָל לִבּוֹ אֶל הַשַּׁעַר רַב הַסֵּמֶל אֲשֶׁר לְנוֹטְר־דַּם: אוֹתוֹ דַף בְּסֵפֶר הָאֶבֶן שֶׁמְּחַבְּרוֹ הוּא הַחַשְׁמַן גִּילְיוֹם מִפָּרִיס, אִישׁ אֲשֶׁר חָטָא לֵאלֹהִים וְצֵרַף אֶל שִׁירַת הַבִּנְיָן הָרוֹמֵמָה דַף־הַקְדָּמָה שֶׁכֻּלּוֹ מַעֲשֵׂה שָׂטָן. וְעוֹד אָמְרוֹ עַל הָאָה הַכֹּהֵן, כִּי הוּא בָּדַק בְּדִיקָה מְעֻלָּה אֶת הַפֶּסֶל הָאַדִּיר שֶׁל כְּרִיסְטוֹף הַקָּדוֹשׁ, פֶּסֶל רָם וּמֻפְלָא זֶה שֶׁעָמַד בַּיָּמִים הָהֵם בִּמְבוֹא הָעֲזָרָה וְנִקְרָא בְּפִי הָעָם דֶּרֶךְ לִגְלוּג בְּשֵׁם “הַזָּקֵן הַזּוֹעֵם”. וְאוּלָם כָּל אֶחָד הָיָה יָכֹל לָשִׂים לֵב לַדָּבָר, כִּי קְלוֹד פְרוֹלוֹ יָשַׁב פְּעָמִים שָׁעוֹת רְצוּפוֹת עַל חוֹמַת הָעֲזָרָה כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן בְּצִיּוּרֵי הָאֶֶן שֶׁעַל גַּב הַשַּׁעַר וּמַבִּיט חְלִיפוּות אֶל הַנְּעָרוֹת הַפְּתַיּוֹת אְשֶׁר מְנוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׁמְטוּ מִידֵיהֶן וְאֶל הַנְּעָרוֹת טוֹבוֹת הַשֵׂכֶל אֲשֶׁר הַמְּנוֹרוֹת נָכוֹנוּ בִּידֵיהֶן; וּפְעָמִים הָיְתָה עֵינוֹ נְטוּיָה אֶל קְצֵה פַּרְצוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹרֵב הַיּוֹשֵׁב עַל הַשַּׁעַר מִשְּׂמֹאל וּמְכַוֵּן אֶת מֶבָּטוֹ לִנְקֻדָּה נַעֲלָמָה אַחַת בְּבֵית הַכְּנֵסִיָה, מְקוֹם שָׁם טְמוּנָה בְּוַדַּאי אֶבֶן הַחֲכָמִים – אִם זוֹ לֹא נִטְמְנָה בְּאַחַד הַמַּרְתְּפִים שֶׁל נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל, בַּתְּקוּפָה הַהִיא – נֹאמַר כָּאן דֶּרֶך אַגַּב – הָיָה גוֹרָל מְשֻׁנֶּה לְהֵיכַל נוֹטְר־דַּם, וְהוּא יָדַע כְּאֶחָד אַהֲבַת שְׁנֵי יְצוּרִים הַשּׁוֹנִים זֶה מִזֶּה תַּכְלִית שִׁנּוּי וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ גַם שְׁנֵיהֶם אַהֲבָה עַזָּה – הֲלֹא הֵם קְלוֹד פְרוֹלוֹ וּקְוָזִמוֹדוֹ. הָאֶחָד, אֲשֶׁר הָיָה מֵעֵין פֶּרֶא אָדָם, אָהַב אֶת הַבַּיִת אַהֲבַת סַנְוֵרִים בִּגְלַל יָפְיוֹ וְחֵן־צוּרָתוֹ, בִּגְלַל קֶצֶב הַשְּׁלֵמוּת הַשָּׁפוּךְ עַל כָּל הַבִּנְיָן הַנֶּהְדָּר; הַשֵּׁנִי, אִישׁ מְלֻמָּד וּבַעַל הֲזָיָה נִלְהָב, אָהַב אֶת הַבַּיִת בִּגְלַל עֶרְכּוֹ וּמָסָרְתּוֹ, בִּגְלַל הָרַעְיוֹן הַגָּלוּם בַּבִּנְיָן, בִּגְלַל הַסֵּמֶל הַטָּמוּן בְּצִיּוּרֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לֶחָזִית, זֶה הַדּוֹמֶה לִכְתָב קַדְמוֹן בְּפָלִמְפְּזֶסְטָה66 הַמִּתְעַלֵּם מִתַּחַת לִכְתָב מְאֻחָר – בְּקִצּוּר, בִּגְלַל כָּל הַחִידָה הַגְּלוּמָה בּוֹ לְאֵין פִּתְרוֹנִים.

וְנוֹסָף לָזֶה הָיָה יָדוּע, כִּי עַל הַמִּגְדָּל הָאֶחָד הַפּוֹנֶה לְכִכַּר גְּרֶב, סָמוּךְ לַחֲדַר הַפַּעֲמוֹנִים, קָבַע לוֹ הָאָב הַכֹּהֵן תָּא קָטֹן וְחָבוּי, שֶׁשּׁוּם אִישׁ, וְגַם הַחַשְׁמַן בִּכְלָל, לֹא הָיָה יָכֹל לְהִכָּנֵס לְשָׁם בְּלִי רְשׁוּת. תָּא קָטֹן זֶה, שֶׁהָיָה תָּלוּי כִּמְעַט בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל מִתַּחַת לְקִנֵּי הָעוֹרְבִים, נִבְנָה עַל יְדֵי הַחַשְׁמַן הוּגוֹ מִבֶּזַנְסוֹן שֶׁהִתְעַסֵּק כָּאן בְּשֶׁעְתּוֹ בְּמַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים. אִישׁ לֹא יָדַע מַה שֶׁנִּמְצָא שָׁם; וְאוּלָם מִקָּצֶהָ שֶׁל אוֹתָהּ כִּכָּר, דֶּרֶךְ אֲרֻבַּת גַּג אַחַת הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל פְּנֵי הַצַּד הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמִּגְדָּל, רָאוּ לְעִתִּים בַּלֵּילוֹת כְּעֵין אוֹר פֶּלִאי אֲדַמְדַּם שֶׁהָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד חֲלִיפוֹת, נֶעְלָם וּמוֹפִיעַ מִתּוֹךְ הַפְסָקוֹת קְצוּבוֹת, נִרְאָה כְּיוֹצֵא מִמַּפּוּחַ וְדוֹמֶה יוֹתֵר לְאוֹר שַׁלְהֶבֶת מֵאֲשֶׁר לְאוֹרוֹ שֶׁל נֵר. הָאוֹר הַזֶּה, הַמּוֹפִיעַ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה בְּגֹבַהּ גָּדוֹל, נִרְאָה כְּדָבָר מֻפְלָא בְּעֵינֵי רוֹאָיו, וְנָשִׁים זְקֵנוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת: “הִנֵּה הָאָב הַכֹּהֵן מַעֲלֶה אֶת אִשּׁוֹ! אֵין זוֹ אֶלָּא אֵשׁ תָּפְתֶּה!”

וַדַּאי שֶבְּכָל אֵלֶּה לֹא הָיָה עֲדַיִן כְּדֵי סִמָּנֵי כְּשָׁפִים, אֲבָל הַבְּרִיּוֹת רָאוּ אֶת הֶעָשָׁן כִּי רַב וּלְפִיכָךְ דִּמּוּ לִרְאוֹת גַּם אֶת הָאֵשׁ; וְכָךְ יָצָא לוֹ לָאָב הַכֹּהֵן שֵׁם אָיֹם לְמַדָּי. וְאוּלָם יֵשׁ לְצַיֵּן, כִּי חָכְמַת צְרַיִם – מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי וּמַעֲשֵׂה מָגִים וְגַם הַכִּשּׁוּף הַלָּבָן67 – הָיְתָה כְּשֵׁרָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וּבְקֶרֶב הַדַּיָּנִים שֶׁל נוֹטְר־דַּם לֹא הָיָה אַף אֶחָד אֲשֶׁר יִצְרֹר אוֹתָהּ וְיָבִיא אֶת דִּבָּתָהּ רָעָה לִפְנֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט. אַף עַל פִּי כֵן נֶחְשַׁב הָאָב הַכֹּהֵן בְּעֵינֵי הַנְּזִירִים הַמְלֻמָּדִים לְאֶחָד הָעוֹמֵד עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, לְמִי שֶׁנִּתְעָה לִמְחִלּוֹת הַקַּבָּלָה וּמְגַשֵּׁשׁ בְּמַחֲשַׁכֶּיהָ שֶׁל חָכְמַת הָרָזִים. וַהֲמוֹן הָעָם לֹא פִּקְפֵּק כְּלָל בַּדָּבָר: בְּעֵינָיו נֶחְשַׁב קְוָזִימוֹדוֹ לְאַשְׁמְדַי שֶׁל הַשֵּׁדִים וּקְלוֹד פְרוֹלוֹ לְבַעַל כְּשָׁפִים. הַדָּבָר הָיָה בָּרוּר, כִּי שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים הִתְחַיֵּב לַעֲבֹד אֶת הָאָב הַכֹּהֵן בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצוּב, וּבְבוֹא הַמּוֹעֵד יְקַבֵּל אֶת נֶפֶשׁ הַכֹּהֵן חֵלֶף מַשְׂכֻּרְתּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא עָמְדָה לוֹ לִקְלוֹד פְרוֹלוֹ חֲסִידוּתוֹ הַגְּמוּרָה וְהָיָה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כָּל יְרֵא שָׁמַיִם כְּאֶחָד שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה; וְלֹא הָיְתָה נְזִירָה בֵּין הַנְּזִירוֹת אֲשֶׁר לֹא אָמְרָה עָלָיו כִּי הוּא חָשׁוּד עַל כְּשָׁפִים.

וּמִדֵּי הִזְדַּקֵּן הָאִישׁ וּמַדָּעָיו נֶהֶפְכוּ לִתְהוֹמוֹת – נִפְתְּחוּ תְּהוֹמוֹת גַּם בִּלְבָבוֹ. כָּךְ עָנְתָה בּוֹ הַכָּרַת פָּנָיו, אֵלֶּה הַפָּנִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא נִשְׁקְפָה מֵעֲלֵיהֶם אֶלָּא מִבְּעַד עַב עָנָן קוֹדֵר. מַה פֵּשֶׁר פַּדַּחְתּוֹ הָרָמָה וְהַחֲשׂוּפָה, עַל מֶה רֹאשׁוֹ מוּרָד כָּל הַיָּמִים וְחָזֵהוּ תָּמִיד כְּגַל אֲנָחוֹת? מָה הָרַעְיוֹן אֲשֶׁר הִמְרִיץ אוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתָיו בַּת־צְחוֹק שֶׁכֻּלָּהּ מְרִירוּת – בּוֹ בָּרֶַע שֶׁגַּבּוֹת עֵינָיו הַמִּתְכַּוְּצוֹת הִתְקָרְבוּ זוֹ לְזוֹ כִּשְׁנֵי פָּרִים הַמִּתְכּוֹנְנִים לְהִלָּחֵם אֶחָד בַּשֵּׁנִי? מַדּוּעַ הִלְבִּינוּ שְׂרִידֵי שַׂעֲרוֹתָיו? מָה אֵשׁ מִמַּעֲמַקִּים זוֹ אֲשֶׁר זִנְּקָה לְעִתִּים מִתּוֹךְ מֶבָּטוֹ וְעָשְׂתָה אֶת עֵינוֹ כִּדְמוּת חוֹר הַנִּפְתָּח בְּקִיר שֶׁל כִּבְשָׁן?

מִשְׁפָּט קָדוּם זֶה הִתְגַּבֵּר בְּיִחוּד בִּתְקוּפַת הַזְּמָן שֶׁבּוֹ אֵרַע סִפּוּרֵנוּ. פַּעַם בְּפַעַם קָרָה הַדָּבָר, כִּי נַעַר מִנַּעֲרֵי הַדּוּכָן בָּרַח עַל נַפְשׁטֹ כַּאֲחוּז זְוָעָה בְּהִשָׁאֲרוֹ לְבַדּוֹ עִם הָאָב הַכֹּהֵן בְּבֵית הַכְּנֵסִיָּה: כֹּה מוּזָר וְכֹה דוֹקֵר הָיָה מֶבַּט עֵינָיו. פַּעַם בְּפַעַם קָרָה הַדָּבָר כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בַּעֲלוֹת זִמְרַת הַמַּקְהֵלָה, שָׁמַע שְׁכֵנוֹ הַיּוֹשֵׁב עַל יָדוֹ בִּמְקוֹם הַדּוּכָן כֵּיצַד הוּא מְעַרְבֵּב לְתוֹךְ הַזִּמְרָה חֲרוּזִים שֶׁאֵינָם מְצוּיִם בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה הַשָׁגוּר. וְאַף הַכּוֹבֶסֶת שֶׁל הַמָּקוֹם, זוֹ שֶׁנִּתְחַיְּבָה לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן בִּמְדוֹר בֵּית הַתְּפִלָּה, נִזְדַּעְזְעָה פְּעָמִים רַבּוֹת מִדֵּי רְאוֹתָהּ בְּחַלּוֹן הַדּוּכָן שֶׁל הָאָב הַכֹּהֵן סִמָּנִים שֶׁל צִפָּרְנַיִם וְאֶצְבָּעוֹת מִתְעַוְּתוֹת. וְיֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי טִבְעוֹ נַעֲשָׂה קָשֶׁה יוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם כְּשֵׁרָה כְּמוֹ בִּזְמָן זֶה. אָפְיוֹ וּמַעֲמָדוֹ גָרְמוּ לוֹ כָּל הַיָּמִים שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הַנָּשִׁים; וְדוֹמֶה הָיָה כִּי הַלָּלוּ שְׂנוּאוֹת עָלָיו עַכְשָׁו יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תָּמִיד. הַבַּרְדָּס הָיָה יוֹרֵד עַל עֵינָיו גַּם לָרִשְׁרוּשׁ הָעוֹלֶה מִשִּׂמְלַת מֶשִׁי שֶׁל אִשָּׁה. בִּבְחִינָה זוֹ הֶחְמִיר כָּל כָּךְ שֶׁהִתְנַגֵּד בְּכָל תֹּקֶף לָתֵת רְשׁוּת כְּנִיסָה לַגְּבֶרֶת בּוֹיֶ’ה, הִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁזּוֹ הִתְכּוֹנְנָה בְּחֹדֶשׁ דֵּצֶמְבֶּר שְׁנַת 1481 לַעֲלוֹת לְמִנְזַר נוֹטְר־דַּם; הוּא הֵבִיא לִפְנֵי הַחַשְׁמַן תַּקָּנָה מְפֹרֶשֶׁת מִתּוֹךְ “הַסֵּפֶר הַשָּׁחוֹר” שֶׁנִּקְבְּעָה בִּשְׁנַת 1334, עֶרֶב יוֹם בַּרְטוֹלוֹמֵאוּס הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל פִּיהָ אָסוּר לְשׁוּם אִשָּׁה לְהִכָּנֵס אֶל הַמִּנְזָר, “בֵּין אִם הִיא צְעִירָה וּבֵין זְקֵנָה, בֵּין אִם הִיא אָמָה וּבֵין גְּבִירָה”. וְאָז רָאָה הַחַשְׁמַן הֶכְרַח לְעַצְמוֹ לְצַיֵּן לִפְנֵי הָאָב הַכֹּהֵן אֶת מַאֲמָרוֹ שֶׁל צִיר הַכְּהֻנָּה אוֹדוֹ, הַמּוֹצִיא מִכְּלָל זֶה נָשִׁים בַּעֲלוֹת מַעֲמָד גָּבוֹהַּ, “Aliquae magnates mulieres, quae sine scandalo evitari non possunt68”. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹדָה הָאָב הַכֹּהֵן בְּכָךְ וְטָעַן, כִּי תַּקָּנָתוֹ שֶׁל צִיר הַכְּהֻנָּה נִקְבְּעָה בִּשְׁנַת 1207, לֵאמֹר מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנּוֹ שֶׁל “הַסֵּפֶר הַשָּׁחוֹר”, וְלָכֵן פָּקַע כֹּחָהּ עַל יְדֵי הַתַּקָּנָה הַמְאֻחֶרֶת. וְהוּא סֵרַב לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַנְּסִיכָה.

וּכְמוֹ כֵן הָיָה נִכָּר, כִּי בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן סָלְדָה נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי צוֹעֲנִים וְצוֹעֲנִיּוֹת. הוּא הִשְׁתַּדֵּל בַּדָּבָר כִּי הַחַשְׁמַן יוֹצִיא תַּקָּנָה הָאוֹסֶרֶת עַל הַצּוֹעֲנִיּוֹת לִרְקֹד וּלְהַכּוֹת בַּתֹּף עַל פְּנֵי הַכִּכָּר שֶׁל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה. וּבַזְּמָן הָאַחֲרוֹן חִטֵּט בַּנְּיָרוֹת הַבָּלִים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְאָסַף לְיָדוֹ אֵת כָּל הַתְּעוּדוֹת הַמְּעִידוֹת עַל אָנְשֵׁי מָוֶת, שְׂרֵפָה אוֹ תְּלִיָּה, אֲשֶׁר הֻטְּלוּ עַל מְכַשְׁפִים וּמְכַשֵׁפוֹת בַּעֲוֹן עֲשׂוֹתָם כְּשָׁפִים בְּעֶזְרַת תְּיָשִׁים אוֹ חֲזִירִים אוֹ עִזִּים.


ו. אִישׁ בִּלְתִּי אָהוּב    🔗

הָאָב הַכֹּהֵן וְשׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים – כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ כְּבָר – לֹא הָיוּ חֲבִיבִים בְּיוֹתֵר עַל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבִּסְבִיבַת בֵּית הַכְּנֵסִיָּה, לֹא עַל הֲמוֹן הָעָם וְלֹא עַל הַמְיֻחָסִים. בְּעֵת שֶׁקְּלוֹד וּקְוָזִימוֹדוֹ יָצְאוּ לָלֶכֶת יַחַד, כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, וְהָיוּ עוֹבְרִים בְּחַבְרוּתָא – הָאָדוֹן בָּרֹאשׁ וְהַמְשָׁרֵת מֵאָחוֹר – עַל פְּנֵי הַמְּבוֹאוֹת הַצָּרִים וְהַמְטֻנָּפִים שֶׁבִּתְחוּם בִּנְיְנֵי הַמִּנְזָר נוֹטְר־דַּם, יֵשׁ שֶׁהִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם מִדֵּי עָבְרָם גַּם דִּבְרֵי חֲרָפוֹת, גַּם צְחוֹק מְלַגְלֵג וְגַם בְּדִיחוֹת מַעֲלִיבוֹת, – כָּל זְמַן שֶׁקְּלוֹד פְרוֹלוֹ לֹא צָעַד קוֹמְמִיּוּת בְּרֹאשׁ מוּרָם בְּגָאוֹן וְלֹא הִפְנָה לְעֵבֵר הַלֵּצָנִים הַנִּבְהָלִים אֶת פָּנָיו הַחֲמוּרִים, הָעוֹטִים כְּעֵין הוֹד רוֹמְמוּת. הַשְּׁנַיִם הָיוּ בְּרֹבַע מוֹשָׁבָם בִּבְחִינַת הַפַּיְטָנִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר רֶנְיֶה אָמַר עֲלֵיהֶם:

אַחֲרֵי הַפַּיְטָן יָרוּצוּ כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים,

כְּשֵׁם שֶׁעֶשְׂבּוֹנִיּוֹת הוֹמוֹת בְּקוֹל אַחֲרֵי לִילִית.

יֵשׁ שֶׁנּוֹכֵל מִן הַבַּחוּרִים סִכֵּן אֶת עוֹרוֹ וְאֶת בְּשָׂרוֹ וּמִתּוֹךְ עֹנֶג לְאֵין קֵץ נָעַץ מַחַט בִּבְשִׂר הַחֲטוֹטֶרֶת שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ; יֵשׁ שֶׁאַחַת הַיַּצְאָנִיּוֹת, צְעִירָה לְיָמִים וְטוֹבַת מַרְאֶה, הִתְנַהֲגָה בִּפְרִיצוּת יְתֵרָה, נָגְעָה מִדֵּי עָבְרָהּ בַּגִּלִימָה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל הַכֹּהֵן וִהִצְלִיפָה עַל פָּנָיו, מִתּוֹךְ צְחוֹק זָדוֹן, אֶת אֶחָד מִפִּזְמוֹנֶיהָ:

בּוֹא וְהֵחָבֵא, כִּי אַשְׁמְדַאי נָפַל בַּשֶּׁבִי!

וְיֵשׁ שֶׁקְּבוּצַת נָשִׁים, הַיּוֹשְׁבוֹת בְּחַבְרוּתָא עַל הַכֶּבֶשׁ שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים, הִתְחִילוּ מְגַדְּפוֹת מִדֵּי עֲבֹר לִפְנֵיהֶן הָאָב הַכֹּהֵן וְשׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים וְהָיוּ קוֹרְאוֹת כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה: “הֲרֵי אֶחָד שֶׁנַּפְשׁוֹ מְכֹעֶרֶת כְּגוּפוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי!” וּפְעָמִים יָצְאָה לִקְרָאתָם כַּת שֶׁל סְטוּדֶנְטִים וְחַיָּלִים, הַקָּמִים מֵעַל לוּחַ הַמִּשְׂחָק, וְקִבְּלָה אֶת פְּנֵיהֶם בִּקְרִיאַת לַעַג הַנֶּאֱמֶרֶת בַּשָּׂפָה לָּטִינִית: “Eia, eia! Claudius cum claudo!”69

וְאוּלָם הַכֹּהֵן וְשׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים לֹא הִבְחִינוּ עַל פִּי רֹב בַּגִּדּוּפִים; אָזִנוֹ שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ לֹא קָלְטָה אֶת הַחֲמוּדוֹת הָאֵלֶּה מִפְּנֵי חֵרְשׁוּתוֹ, וְהַכֹּהֵן לֹא שָׁמַע אוֹתָן מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים.


 

סֵפֶר חֲמִישִׁי    🔗

א. Abbas Beati Martini    🔗

לִקְלוֹד פְרוֹלוֹ יָצָא פִּרְסוּם בַּמֶּרְחַקִּים. בּוֹ בַּזְּמָן, בְּקֵרוּב, שֶׁהוּא סֵרַב לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַגְּבֶרֶת לְבֵית בּוֹיֶ’ה – הֵבִיא לוֹ פִּרְסוּם זֶה אוֹרֵחַ אֶחָד שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים.

הַדָּבָר אֵרַע בְּאַחַד הָעֲרָבִים. קְלוֹד סִיֵּם אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וּפָרַשׁ לְתָא מְגוּרָיו שֶׁבְּמִנְזַר נוֹטְר־דַּם. בַּתָּא לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר מֻפְלָא וּמוֹשֵׁךְ אֶת הָעֵינַיִם, מִחוּץ לְכַמָּה בַּקְבּוּקֵי זְכוּכִית הַמֻּצָּגִים בַּפִּנָּה וּמְלֵאִים אַבְקָה חֲשׁוּדָה הַדּוֹמָה מְאֹד לַאֲבַק שְׂרֵפָה. גַּם כְּתָבוֹת הִתְנוֹסְסוּ פֹּה וָשָׁם עַל הַקִּיר; אֲבָל הַלָּלוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא מַאַמְרֵי מַדָּע אוֹ פְּסוּקֵי תּוֹרָה הַלְּקוּחִים מִסִּפְרֵי יְרֵאִים. הַכֹּהֵן יָשַׁב זֶה עַכְשָׁו לְיַד אָרוֹן מָלֵא כְּתָבֵי יָד וּלְפָנָיו דַּלְקָה מְנוֹרָה בַּת שְׁלֹשָׁה קָנִים. הוּא נִשְׁעַן בִּזְרוֹעוֹ עַל הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְפָנָיו – חִבּוּרוֹ שֶׁל הוֹנוֹרִיּוּס אוֹטוֹן בְּשֵׁם “De praedestinatione et libero arbitrio”70 – וְהָיָה מְדַפְדֵּף מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים בִּמְגִלָּה נִדְפֶּסֶת שֶׁנָּטַל זֶה עַכְשָׁו לְיָדוֹ וְשֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת יְצִירָה יְחִידָה לִמְכוֹנַת הַדְּפוּס הַנִּמְצֵאת בְּחַדְרוֹ. וּבְעוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים נִשְׁמַע קוֹל דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ.

“מִי שָׁם?” קָרָא הַמְלֻמָּד וְהִנְעִים אֶת קוֹלוֹ כְּכֶלֶב הַדּוֹג שֶׁהִפְרִיעוּ אוֹתוֹ בִּשְׁעַת גֵּרוּם עֲצָמוֹת. מִבַּחוּץ עָנָה קוֹל וְאָמַר: “יְדִידוֹ יַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה.” הַכֹּהֵן קָם מֵעַל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וְהָלַךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַדָּלֶת.

זֶה שֶׁנִּכְנַס הָיָה בֶּאֱמֶת רוֹפְאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ: אִישׁ כְּבֶן חֲמִשִּׁים שֶׁפָּנָיו הַקָּשִׁים נִתְרַכְּכוּ בְּמִקְצָת עַל יְדֵי מֶבָּט עַלִּיז. הוּא בָּא בְּחָבְרַת בֶּן־לְוָיָה. כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאוֹרְחִים הָיָה לָבוּשׁ גְּלִימָה אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ כְּעֵין הַצִּפְחָה, רְפִידָתָהּ אֵטוּן אָפוֹר, לְשׁוּלֶיהָ לוּלָאוֹת וְהִיא אֲחוּזָה בִּמְקוֹם הַמָּתְנַיִם עַל יְדֵי אֵזוֹר; מִצְנֶפֶת הָרֹאשׁ הָיְתָה דוֹמָה לְזוֹ לְפִי הָאָרִיג וְהַצֶּבַע. יְדֵיהֶם הָיוּ חֲבוּיוֹת בְּשַׁרְוֻלִּים, רַגְלֵיהֶם הִתְעַלְּמוּ מִתַּחַת לַבְּגָדִים וְעֵינֵיהֶם כֻּסּוּ בְּשׁוּלֵי הַמִּצְנֶפֶת.

“שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים, רַבּוֹתַי,” אָמַר הַכֹּהֵן מִדֵּי הַכְנִיסוֹ אֶת אוֹרְחָיו לְתוֹךְ הַתָּא, “כִּי לֹא קִוִּיתִי בְּשָׁעָה זוֹ לְאוֹרְחִים נִכְבָּדִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם.” וּבְעֵת שֶׁאָמַר אֶת דִּבְרֵי הַנִּמּוּס הָאֵלֶּה שָׁלַח מֶבָּט בּוֹחֵן לְצַד הָרוֹפֵא וּבֶן־לִוְיָתוֹ.

“גַּם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בְּיוֹתֵר מִצְוָה לְשַׁחֵר פְּנֵי מְלֻמָּד שֶׁכְּמוֹתוֹ, דּוֹם קְלוֹד פְרוֹלוֹ מִטִּירְשֵׁףּ,” עָנָה דֶקְטוֹר קוֹאַקְטְיֶה בְּמִבְטָא שֶׁל בֻּרְגּוּנְדִיָּה עִלִּית, וְשִׁוָּה עַל יְדֵי כָּךְ לְכָל מִלָּה וּמִלָּה כְּעֵין הִדּוּר שֶׁל שִׂמְלַת שֹׁבֶל.

מִיָּד הִתְחִילָה בֵּין הַכֹּהֵן וְהָרוֹפֵא שִׂיחַת־הַקְדָּמָה שֶׁכֻּלָּהּ דִּבְרֵי בְּרָכָה, כְּדֵרֶךְ הַמְלֻמָּדִים בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁהָיוּ מַתְחִילִים כָּל מַשָׂא וּמַתָּן בְּדִבְרֵי נִמּוּס אֲרֻכִּים וְלֹא הָיוּ מוֹנְעִים אֶת עַצְמָם בְּכָל זֹאת מִתַּעֵב הָאֶחָד אֶת הַשֵׁנִי עַד קְצֵה גְבוּל הָאֶפְשָׁרוּת. וְאָמְנָם כָּךְ הוּא הַדָּבָר גַּם בְּיָמֵינוּ: פִּיו שֶׁל מְלֻמָּד, הַמַּשְׁפִּיעַ בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ, הוּא בִּבְחִינַת כְּלִי הַמָּלֵא מָרָה מְתוּקָה כִּדְבָשׁ.

הַבְּרָכוֹת, שֶׁקְּלוֹד פְרוֹלוֹ פִּּזֵּר עַכְשָׁו לְיַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה, נָסַבּוּ בְּעִקָֹר עַל הֲמוֹן הַטּוֹבוֹת הַחָמְרִיּוֹת אֲשֶׁר הָרוֹפֵא – בְּמֶשֶׁךְ כְּהֻנָּתוֹ שֶׁעוֹרְרָה קִנְאָה בְּלֵב רַבִּים – יָדַע לְהָפִיק מִכָּל מַחֲלוֹת הַמֶּלֶךְ: – עַל יְדֵי אַלְכִּימְיָה אַחֶרֶת, כַּמּוּבָן, הַטּוֹבָה מִזּוֹ, הַמְחַפֶּשֶׂת אַחֲרֵי אֶבֶן הַחֲכָמִים.

“בֶּאֱמוּנָה, מַר דָּקְטוֹר קוֹאַקְטְיֶה, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה גְדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹדַע לִי הַדָּבָר כִּי שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, הוּא אֲדוֹנִי וּמָרָנִי פֶּטֶר וֶרְזֶה, עָלָה לִגְדֻלָּה וְנַעֲשָׂה חַשְׁמַן. הֲלֹא זֶה מְשַׁמֵּשׁ עַכְשָׁו חַשְׁמַן בְּאַמְיֶן?”

“כֵּן הַדָּבָר, אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן, מֵאֱלֹהִים לָנוּ חֶסֶד וְעֶזְרָה.”

“הָבָה וְאַגִּיד לוֹ, אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא, כִּי בְּיוֹם חַג הַמּוֹלָד, כְּשֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ אֲנָשָׁיו רוֹאֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, הָיָה מַרְאֵהוּ נֶהְדָּר עַד מְאֹד.”

“אֵין אֲנִי סְגָן הַנָּשִׂיא, דּוֹם קְלוֹד, וַאֲנִי מִצְטַעֵר עַל כָּךְ.”

"עַד הֵיכָן הִגִּיעַ בִּנְיַן בֵּיתוֹ הַמְהֻדָּר שֶׁבִּרְחוֹב סֵנְט־אַנְדְּרֶה דֶז־אַרְק? אֵין שֵׁנִי לוֹ אֶלָּא אַרְמוֹן לוּבְר. עִנְיָן מְיֻחָד אֲנִי מוֹצֵא בְּעֵץ אֲפַרְסֵק זֶה הֶחָצוּב בָּאֶבֶן מֵעַל גַּב הַדֶּלֶת וּמְעֻטָּר בִּכְתֹבֶת מְבַדַּחַת שֶׁכֻּלָּהּ לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן: “A l`abri Cotier”71.

“הָהּ, מָרָן קְלוֹד, גִּלּוּף זֶה שֶׁבָּאֶבֶן עוֹלֶה לִי בְּכֶסֶף רָב. בֵּיתִי עוֹלֶה וַאֲנִי יוֹרֵד.”

“הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר! וְכִי אֵין לוֹ הַכְנָסָה מִבֵּית הַמַּהְפֶּכֶת וּמִן הַמָּחוֹז שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט, חוּץ מִן הַהַכְנָסָה שֵׁהוּא מְקַבֵּל מִן הַבָּתִּים וְשׁוּק הַמַּקּוּלִין וְכָל הַחֲנֻיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁבִּתְחוּם הַחוֹמָה? הֲלֹא לִכְגוֹן זֶה יֵאָמֵר: לֹא יֶחְסַר הַמֶּזֶג.”

“פְּקִידוּת הַדַּיָּנוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּפַאסִי לֹא הֵבִיאָה לִי הַשָּׁנָה כָּל הַכְנָסָה.”

“וְאוּלָם בָּתֵּי הַמֶּכֶס בִּטְרִיֶּל, סֶן־יֶ’ם וְסֶן־גֶ’רְמֶן עַל הַלַאִי הֲלֹא מַכְנִיסִים לוֹ רְוָחִים?”

“מֵאָה וְעֶשְׂרִים לִטְרָה, אַף לֹא פְּרוּטָה אַחַת לְמַעְלָה מִזֶּה.”

“הֲלֹא אֲדוֹנִי נִמְנֶה עַל יוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ. פְּקִידוּת זוֹ מְבִיאָה הַכְנָסָה קְבוּעָה.”

“אָמְנָם כֵּן, אַלּוּפִי מַר קְלוֹד; וְאוּלָם נַחֲלָה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁבְּפוֹלִינְאִי, שֶׁהָיְתָה לְשִׂיחָה בְּפִי רַבִּים, לֹא הִכְנִיסָה לִי בְּחֶשְׁבּוֹן כּוֹלֵל אֶלָּא שִׁשִּׁים סֶלַע בְּזָהָב לְשָׁנָה.”

דּוֹם קְלוֹד, כְּשֶׁפִּזֵּר בְּרָכוֹת לְיַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה, לֹא דִבֵּר אֶל בֶּן שִׂיחָתוֹ אֶלָּא בִּנְעִימָה חֲרִיפָה שֶׁכֻּלָּהּ לִגְלוּג חָבוּי וּמִתּוֹךְ בַּת־צְחוֹק גַּסָּה וּמָרָה כְּדֶרֶךְ אִישׁ נַעֲלָה וּמִסְכֵּן הַמַּלְעִיג בְּהַצְלָחָתוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם רָגִיל כְּדֵי לְבַדֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמִקְצָת. בֶּן שִׂיחָתוֹ לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר.

“בֶּאֱמוּנָה,” אָמַר קְלוֹד לְבַסּוֹף וְלָחַץ יָד לְבֶן שִׂיחָתוֹ. “אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ בְּקַו הַבְּרִיאוּת הַטּוֹבָה.”

“רַב תּוֹדוֹת, מָרָן קְלוֹד.”

“וְאַף זֹאת חָפַצְתִּי לִשְׁאֹל,” קָרָא דוֹם קְלוֹד, “מַה שְׁלוֹם הַחוֹלֶה הַנַּעֲלֶה?”

“אֵין הוּא מְשַׁלֵּם לָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת,” עָנָה הַדָּקְטוֹר וְהֵטִיל מִן הַצַּד מֶבָּט בְּבֶן־לִוְיָתוֹ.

“וְכִי כָּךְ הַדָּבָר, יְדִידִי קוֹאַקְטְיֶה?” הִפְטִיר הַמְלַוֶּה.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁהִבִּיעוּ בְּמִקְצָת תִּמָּהוֹן וּנְזִיפָה, גָּרְמוּ לוֹ לָאָב הַכֹּהֵן שֶׁיִּתֵּן שׁוּב אֶת דַּעְתּוֹ עַל הָאִישׁ הַזָּר, אִם כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הִסִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת דַּעְתּוֹ גַם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן. רַק מִתּוֹךְ שֶׁרָצָה – בְּשֶׁל נִמּוּקִים שׁוֹנִים – לְהוֹצִיא תּוֹעֶלֶת מֵרוֹפְאוֹ הַתַּקִּיף שֶׁל לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר, הִשְׁלִים גַּם אֶל בֶּן־לִוְיָתוֹ שֶׁל זֶה. לְפִיכָךְ לֹא הִבִּיעוּ פָּנָיו חֲבִיבוּת יְתֵרָה בְּרֶגַע שֶׁיַּעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה אָמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

“וְעוֹד דָּבָר, דּוֹם קְלוֹד, הֵבֵאתִי אֶל בֵּיתוֹ אֵת אֶחָד מֵחֲבֵרֵינוּ אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת תְּהִלַּת כְּבוֹדוֹ וְנִכְסַף לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.”

וְכִי אוֹרְחֵנוּ הוּא מֵאַנְשֵׁי הַמַּדָּע?" שָׁאַל הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִיד אֶת עֵינָיו הַבּוֹחֲנוֹת בִּפְנֵי הַמְלַוֶּה. גַּם מֵעֵינֵי הַזָּר נִשְׁקַף לִקְרָאתוֹ מֶבָּט חוֹדֵר וְחוֹשֵׁד. הַלָּז, עַד כַּמָּה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ לְאוֹר הַמְּנוֹרָה הַקְּלוּשָׁה, הָיָה זָקֵן כְּבֶן שִׁשִּׁים, בַּעַל קוֹמָה מְמֻצַּעַת הַתְּשׁוּשָׁה וְרָפָה לְמַדָּי. פָּנָיו, אִם כִּי דְיוֹקָנָם הָיָה רָגִיל שֶׁבִּרְגִילִים, הִבִּיעוּ עָצְמָה וְתַקִּיפוּת; עֵינָיו הַחוֹדְרוֹת יָרוּ בְּרָקִים מִתַּחַת לְגַבּוֹת זְקוּפוֹת, וּמֶבָּטָן הָיָה דוֹמֶה לְאוֹר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ מְאוּרָה; וּמִתַּחַת לְמִצְנַפְתּוֹ הַמְכֻסָּה עַל פָּנָיו נִסְתַּמֵּן מֵצַח עָצוּם הַמֵּעִיד עַל גְּאוֹנִיוּת.

הוּא עָנָה עַל שְׁאֵלַת הַכֹּהֵן: “מָרָנִי הַנִּכְבָּד,” אָמַר מִתּוֹךְ כֹּבֶד־רֹאשׁ, “שָׁמַעִתִּי אֶת תְּהִלָּתוֹ וּבָאתִי לָקַחַת מִפִּיו עֵצָה. אִישׁ אָצִיל אָנֹכִי מִתּוֹשָׁבֵי הַמְּחוֹזוֹת וּמוֹקִיר בְּכָל לֵב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאַגִּיד לוֹ גַם אֶת שְׁמִי: קֹרְאִים לִי אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.”

“שֵׁם מוּזָר לְמַדַּי לְגַבֵּי אִישׁ אָצִיל!” הִרְהֵר הַכֹּהֵן בְּלִבּוֹ. וְאוּלָם דּוֹמֶה הָיָה לוֹ כִּי הוּא עוֹמֵד בִפְנֵי עִנְיָן בַּעַל חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה. הַבִּינָה הַיְתֵרָה שֶׁלּוֹ נִחֲשָׁה בִּינָה יְתֵרָה מִתַּחַת לְמִצְנַפְתּוֹ הַפְּשׁוּטָה שֶׁל אַבָּא טוּרַנְגּוֹ. וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף לְהִסְתַּכֵּל בַּפָּנִים הָאֵלֶּה, הַמְּפִיקִים כֹּבֶד־רֹאשׁ, נִסְתַּלְּקָה לְאַט לְאַט מֵעַל פַּרְצוּפוֹ הַנִּזְעָם עֲוִית הַלִּגְלוּג, זוֹ שֶׁהָיְתָה מְכֻוֶּנֶת לְיַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה וְהִתְנַדְּפָה עַכְשָׁו כָּאַדְמוּמִית בִּשְׁמֵי הַלָּיְלָה. הוּא שָׁב וְצָנַח שׁוֹתֵק וְנִזְעָם עַל כִּסְאוֹ. מַרְפְּקוֹ נִשְׁעַן בַּמָּקוֹם הָרָגִיל וְיָדוֹ תָּמְכָה אֶת מִצְחוֹ. לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה רָמַז לְאוֹרְחָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ אַף הֵם וּפָנָה בִּדְבָרִים אֶל אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.

“מָרָנִי, יֵשׁ לוֹ לִשְׁאֹל דָּבָר – יֹאמַר לִי בְּאֵיזֶה עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַמַּדָּע נוֹגְעִים דִּבְרֵי שְׁאֵלָתוֹ?”

“כְּבוֹד מַעֲלָתוֹ,” עָנָה אַּבָּא טוּרַנְגּוֹ, “אֲנִי חוֹלֶה מַחֲלָה קָשָׁה. שָׁמַעְתִּי עָלָיו כִּי הוּא רוֹפֵא גָדוֹל וּבָאתִי לִשְׁאֹל מִפִּיו עֵצָה. יוֹאֶל נָא לָתֵת לִי סַם מַרְפֵּא.”

“סַם מַרְפֵּא?!” קָרָא הַכֹּהֵן וְנִעֲנַע רֹאשׁוֹ כְּמִתְרַעֵם. רֶגַע אֶחָד הָיָה כִּמְהַרְהֵר וְאַחֲרֵי כֵן עָנָה דְבָרִים: “אַבָּא טוּרַנְגּוֹ – זֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר אָמַר לִי – יוֹאֶל נָא וְיַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ. עַל הַקִּיר שֶׁמִּנֶּגֶד יִרְאֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי הַמְפֹרֶשֶׁת.”

אַבָּא טוּרַנְגּוֹ עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צֻוָּה וְקָרָא מֵעַל הַקִּיר אֶת הַכְּתֹבֶת הַחֲרוּתָה בָּאֶבֶֶן: “תּוֹרַת הָרְפוּאָה לֹא נוֹצְרָה אֵלָּא מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.”

וְאוּלָם הַדָּקְטוֹר יַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה הִתְרַעֵם בְּלִבּוֹ עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל בֶּן־לִוְיָתוֹ, וְתַרְעֹמֶת זוֹ גָדְלָה עוֹד יוֹתֵר לְקוֹל תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל דּוֹם קְלוֹד. הוּא גָחַן וְלָחַשׁ לְאַבָּא טוּרַנְגּוֹ, בְּלִי שֶׁדְּבָרָיו הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַכֹּהֵן: “הֲלֹא אָמַרְתִּי לִכְבוֹדוֹ כִּי הַלָּז אֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹטֶה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע כְּבוֹדוֹ מִלֶּכֶת אֵלָיו!”

“יִתָּכֵן, דָקְטוֹר יַעֲקֹב, כִּי דְבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ שׁוֹטֶה הֵם נְכוֹנִים!” עָנָה אַף אַבָּא טוּרַנְגּוֹ בַּחֲשַׁאי וְעַל שְׂפָתָיו הוֹפִיעָה בַּת־צְחוֹק מְפִיקָה מְרִירוּת.

“יַעֲשֶׂה כַּטּוֹב בְּעֵינָיו,” הֵשִׁיב קוֹאַקְטְיֶה כִּזוֹעֵף. וּמִיָּד פָּנָה וְאָמַר אֶל הַכֹּהֵן:

“דּוֹם קְלוֹד, כְּבוֹדוֹ גָדוֹל בְּעֵצָה וּבְתוּשִׁיָה וְתוֹרָתוֹ שֶׁל הִפּוֹקְרַטֶּס מֻנַּחַת אֶצְלוֹ בַּקֻּפְסָה. וְהוּא בָּא וְאוֹמֵר כִּי חָכְמַת הָרְפוּאָה אֵינָהּ אֶלָּא דָבָר שֶׁבַּהֲזָיָה! אִלּוּ יָדְעוּ זֹאת הַדָּקְטוֹרִים וּמוֹכְרֵי הָרְפוּאוֹת, הָיוּ רוֹגְמִים אֶת כְּבוֹדוֹ בַּאֲבָנִים. לְפִי דַעְתּוֹ אֵין סַמֵּי הַשִּׁקּוּי מַשְׁפִּיעִים כְּלָל עַל הַדָּם וְאֵין סַמֵּי הַמִּשְׁחָה מַשְׁפִּיעִים עַל בְּשַׂר הַגּוּף! כְּבוֹדוֹ אֵינוֹ מוֹדֶה בְּכָךְ כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַמָּלֵא כָּל מִינֵי מַתֶּכֶת וַעֲשָׂבִים, הוּא מֵעֵין בֵּית סַמְמָנִים שֶׁנּוֹצַר לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאָדָם הַחוֹלֶה.”

“אֵינִי כּוֹפֵר בְּחָכְמַת הַסַּמְמָנִים וְאֵינִי כּוֹפֵר בַּמַּחֲלוֹת,” עָנָה דוֹם קְלוֹד דְּבָרִים קָרִים, “אֲבָל אֶת הָרוֹפֵא אֲנִי דוֹחֶה בִּשְׁתֵּי יָדָיִם.”

“אֵין זוֹ אֱמֶת אֵפוֹא,” הוֹסִיף קוֹאַקְטְיֶה לִטְעֹן בִּשְׁקִידָה רַבָּה, "כִּי מַחֲלַת הַשִּׁגְדּוֹן הִיא מֵעֵין חֲזָזִית בִּפְנִים הַגּוּף; כִּי פֶּצַע מִתּוֹךְ יְרִיָּה מְרַפְּאִים עַל יְדֵי שֶׁשָּׂמִים עַל גַּבּוֹ עַכְבָּר צָלוּי; כִּי דָם צָעִיר, שֶׁהָעֳבַר כַּהֲלָכָה מִגּוּף לְגוּף, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְחַדֵּשׁ נִעוּרֵי זָקֵן? וְאֵין זוֹ אֱמֶת, כִּי מַחֲלַת הָאֶמְפְּרוֹסְטוֹטוֹנִיָּה72 נִגְרֶמֶת עַל יְדֵי מַחֲלַת אוֹפִּיסְטוֹטוֹנִיָּה73.

הַכֹּהֵן עָנָה דְבָרִים בְּלִי לְהִתְרַגֵּשׁ: “יֵשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁאֲנִי דָן עֲלֵיהֶם מִבְּחִינָה מְיֻחֶדֶת.”

קוֹאַקְטְיֶה הִתְאַדֵּם מֵחֲמַת כָּעַס.

“אַל נָא בְּאַף, אִישִׁי קוֹאַקְטְיֶה,” אָמַר אַבָּא טוּרַנְגּוֹ. “הָאָב הַכֹּהֵן הוּא יְדִיד לָנוּ.”

קוֹאַקְטְיֶה שָׁב אֶל מְנוּחָתוֹ וְהִפְטִיר מִתּוֹךְ מִלְמוּל חֲשָׁאִי:

“מִכָּל מָקוֹם הוּא שׁוֹטֶה.”

“בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, מָרָן קְלוֹד,” פָּתַח אַבָּא טוּרַנְגּוֹ לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה, “כְּבוֹדוֹ מְבִיאֵנִי לִידֵי טֹרַח שֶׁאֵינוֹ בְּעִתּוֹ. אָמַרְתִּי לִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ בְּנוֹגֵעַ לִשְׁנֵי דְבָרִים: רֵאשִׁית, עַל בְּרִיאוּת הַגּוּף שֶׁלִּי, וְשֵׁנִית, עַל כּוֹכָבִי וְעַל הַצָּפוּי לִי לֶעָתִיד לָבוֹא.”

“אֲדוֹנִי,” נֶחְפַּז הַכֹּהֵן לַעֲנוֹת, “אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּן – אָז לַחִנָּם טָרַח וּבָא אֵלָי. אֵין אֲנִי מַאֲמִין בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה. אֵין אֲנִי מַאֲמִין בְּאַסְטְרוֹלוֹגְיָה.”

“הַאֻמְנָם!” קָרָא אַבָּא טוּרַנְגּוֹ כְּמִשְׁתּוֹמֵם.

קוֹאַקְטְיֶה נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּצְחוֹק מְעֻשֶּׂה.

“הֲלֹא עֵינָיו הָרוֹאוֹת כִּי אֵין זֶה אֶלָּא שׁוֹטֶה,” אָמַר בְּלַחַשׁ גָּמוּר אֶל אַבָּא טוּרַנְגּוֹ. “גַּם בְּאַסְטְרוֹלוֹגְיָה אֵינוֹ מַאֲמִין!”

“אִי לָהּ לַהֲזָיָה זוֹ,” הוֹסִיף דּוֹם קְלוֹד לְדַבֵּר, “הָאוֹמֶרֶת כִּי כָּל קֶרֶן אוֹר הַיּוֹצֵאת מִכּוֹכָב הִיא מֵעֵין חוּט הַנִּמְשָׁךְ לְרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם!”

“וּמָה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מַאֲמִין בָּהֶם?” קָרָא אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.

הַכֹּהֵן הָיָה רֶגַע אֶחָד כִּמְפַקְפֵּק; אַחֲרֵי כֵן הֶעֱלָה עַל שְׂפָתָיו בַּת־צְחוֹק נִזְעָמָה, שֶׁכְּאִלּוּ בָּאָה לְהַכְחִישׁ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ:

Credo in Deum“74”.

Dominum nostrum“75”, קָרָא אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.

“אָמֵן,” עָנָה קוֹאַקְטְיֶה.

“מָרָנִי הַנִּכְבָּד,” פָּתַח אַבָּא טוּרַנְגּוֹ שׁוּב בִּדְבָרִים, “שָׂמַחְתִּי בְּכָל לִבִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ שָׁלֵם בֶּאֱמוּנָה. אֲבָל הֲיִתָּכֵן כִּי מְלֻמָּד שֶׁכְּמוֹתוֹ יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ לְבַסּוֹף מֵהַאֲמִין בְּחָכְמַת הַמַּדָּעִים?”

“לֹא כָּךְ הַדָּבָר,” אָמַר הַכֹּהֵן מִדֵּי אָחֳזוֹ בְּיַד אַבָּא טוּרַנְגּוֹ וּמִדֵּי עֲלוֹת אוֹר הִתְלַהֲבוּת בְּעֵינָיו הַקּוֹדְרוֹת, “לֹא, אֵין אֲנִי כּוֹפֵר בְּחָכְמַת הַמַּדָּעִים. בְּסוֹפוֹ שֶׁל גִּלְגּוּל הַמְּחִלּוֹת, כְּשֶׁזָּחַלְתִּי עַל גְּחוֹנִי וְאֶצְבְּעוֹתַי תְּקוּעוֹת בָּאֲדָמָה, יֵשׁ שֶׁרָאִיתִי אֵי שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים מֵעֵין שַׁלְהֶבֶת אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, וְאֵין זוֹ אֶלָּא בָּבוּאָתָהּ שֶׁל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הַסּוֹבְלִים וְהַחֲכָמִים רָאוּ מִתּוֹכָהּ אֶת פְּנֵי אֱלֹהִים.”

“וְסוֹף סוֹף,” נִכְנַס אַבָּא טוּרַנְגּוֹ בִּדְבָרִים, “בַּמֶּה אֲדוֹנִי מַאֲמִין וּמַה נִרְאֶה לוֹ נַעֲלֶה מֵעַל סָפֵק?”

“הָאַלְכִּימְיָה.”

קוֹאַקְטְיֶה קָרָא בְּקוֹל: “בֶּאֱמוּנָה, דּוֹם קְלוֹד, הָאַלְכִּימְיָה דִינָהּ כְּדִין חָכְמָה, אֲבָל הָרְפוּאָה וְהָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה מֶה חָטְאוּ כִּי יָשִׂים בָּהֶן תָּהֳלָה?”

“לֹא הִשַּׂגְתֶּם מְאוּמָה בִּידִיעַת הָאָדָם! לֹא הִשַּׂגְתֶּם מְאוּמָה בִּידִיעַת מַעַרְכוֹת הַשָּׁמָיִם!” אָמַר הַכֹּהֵן מִתּוֹךְ רוֹמְמוּת רוּחַ.

“הֱוֵה אוֹמֵר שֶׁאֶפִּדוֹרוּס וְאוּר כַּשְׂדִּים76 בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים,” עָנָה הָרוֹפֵא בְּלִגְלוּג.

“יוֹאֶל נָא וְיִתֵּן אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִדְבָרַי, מַר יַעֲקֹב הַנִּכְבָּד. אֵין אֲנִי אוֹמֵר אֶלָּא מַה שֶׁלִּבִּי חוֹשֵׁב. לֹא רוֹפְאוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָנֹכִי וְהַמֶּלֶךְ לֹא נָתַן לִי בְּמַתָּנָה אֶת גַּן דֶּדַלּוּס, לְמַעַן אֶהְיֶה צוֹפֶה מִשָּׁם בְּמַעַרְכוֹת הַכּוֹכָבִים… יֶרֶף נָא מֵרֹגֶז וְיִשְׁמַע לִדְבָרָי. אֵינִי מְדַבֵּר עַל הָרְפוּאָה, שֶׁהֲרֵי זוֹ הִיא חֲבֵל הֲבָלִים – אֲבָל מַהִי הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָצְאָה לָכֶם מִן הָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה? יַגִּיד לִי מַהִי הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל וּסְטְרוֹפֶדוֹן77 מְאֻנָּךְ, מַה מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַצֵּרוּפִים וְהַסְּפִירוֹת?”

“וְכִי אֵינִי מוֹדֶה,” עָנָה קוֹאַקְטְיֶה, “כִּי כֹּחַ טוֹב צָפוּן בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל שְׁלֹמֹה וְיֵשׁ רָזֵי קַבָּלָה בְּצוּרַת הַזָּוִית.”

“כָּל זֶה הֶבֶל וְטָעוּת, מַר יַעֲקֹב הַנִכְבָּד! הַנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּכֶם אֵין לָהֶן דָּבָר עִם הַמְּצִיאוּת. וְאוּלָם מִן הָאַלְכִּימְיָה יָצְאוּ לָעוֹלָם כַּמָּה תַּגְלִיּוֹת. וְכִי יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחְלֹק עַל הָעֻבְדוֹת שֶׁאֲנִי בָּא לִמְנוֹת לִפְנֵיכֶם? הַקֶּרַח הַטָּמוּן בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף שָׁנִים – סוֹפוֹ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה גָבִישׁ. הָעוֹפֶרֶת הִיא אֵם כָּל מַתֶּכֶת (כֵּיוָן שֶׁהַזָּהָב אֵינוֹ מַתֶּכֶת אֶלָּא אוֹר), לָעוֹפֶרֶת אַרְבָּעָה גִלְגּוּלִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נִמְשָׁךְ מָאתַיִם שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹנָה הִיא נַעֲשֵׂית זַרְנִיק אָדֹם, הַזַּרְנִיק הָאָדֹם נַעֲשֶׂה בְּדִיל וְהַבְּדִיל נַעֲשֶׂה כָּסֶף. וְכִי כָּל אֵלֶּה אֵינָן עֻבְדוֹת? וְאוּלָם אִם יָבוֹא אָדָם וְיַאֲמִין כִּי יֵשׁ מַמָּשׁ בְּמַפְתֵּחַ שְׁלֹמֹה וּבְקַו הַמַּגָּע שֶׁל הַגּוּפִים וּבְאוֹתוֹת הַכּוֹכָבִים – יְהֵא דוֹמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּמִי שֶׁאוֹמֵר כִּי הַזַּהֲבָן סוֹפוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל בַּחֲפַרְפֶּרֶת וְכִי דְגֵי הַשִּׁבּוּטָה יוֹצְאִים מִתּוֹךְ גַּרְעִינֵי הַבָּר!”

“אֲנִי לָמַדְתִּי אֶת תּוֹרַת הָאַלְכִּימְיָה,” קָרָא קוֹאַקְטְיֶה, “וְהִנְנִי מַבִּיע אֶת דַּעְתִּי…”

הַכֹּהֵן הַמִּתְרַגֵּשׁ לֹא נָתַן לָזֶה שֶׁיִּגְמֹר אֶת דְּבָרָיו. “וְאָנֹכִי לָמַדְתִּי עַל בֻּרְיָן אֶת חָכְמַת הָרְפוּאָה וְאֶת הָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה וְאֶת הָאַלְכִּימְיָה. אֵין אֱמֶת אֶלָּא בָּאַלְכִּימְיָה בִּלְבָד” (מִדֵּי דַבְּרוֹ הוֹצִיא מִתּוֹךְ הָאָרוֹן צִנְצֶנֶת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה אַבְקָה דוֹמָה לְזוֹ שֶׁסִּפַּרְנוּ עָלֶיהָ לְמָעְלָה), “רַק בָּהּ צָפוּן מְקוֹר הָאוֹר! הִפּוֹקְרַטֶּס אֵינוֹ אֶלָּא הֲזָיָה; אוּרְנִיָּה – הֲזָיָה; הֶרְמֶס הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁעָרָה. הַזָּהָב הוּא בִּבְחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ; מִי שֶׁיּוֹצֵר אֶת הַזָּהָב עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כֵּאלֹהִים. הָאַלְכִּימְיָה לְבַדָּהּ רְאוּיָה שֶׁתִּקָּרֵא בְּשֵׁם מַדָּע. דְּעוּ לָכֶם כִּי חָקַרְתִּי אֶת חָכְמַת הָרְפוּאָה וְאֶת הָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה עַד תַּכְלִיתָן. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵין בָּהֶן שׁוּם מַמָּשׁ. גּוּף הָאָדָם כֻּלּוֹ חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה; הַכּוֹכָבִים – חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה!”

וְהוּא צָנַח עַל כִּסְאוֹ וּמַרְאֵהוּ אוֹמֵר הִתְלַהֲבוּת וְרוֹמְמוּת רוּחַ. אֶבָּא טוּרַנְגּוֹ הִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. קוֹאַקְטְיֶה הֶעֱלָה בְּכַוָּנָה עַל שְׂפָתָיו בַּת־צְחוֹק שֶׁל לִגְלוּג, מָשַׁךְ בַּסֵּתֶר בִּכְתֵפָיו וְהָיָה הוֹלֵךְ וּפוֹלֵט בַּחֲשַׁאי: “שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתוֹ!”

“וְאוּלָם,” קָרָא פִּתְאֹם טוּרַנְגּוֹ, “הַהִצְלִיחַ כְּבוֹדוֹ לָבוֹא אֶל הַמַּטָּרָה הַנִּכְסֶפֶת? הֶעָלָה בְּיָדוֹ לִיצֹר זָהָב?”

“אִלּוּ עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי,” עָנָה הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא כָּל מִלָּה וּמִלָּה בְּהַטְעָמָה, כְּאִישׁ שֶׁתָּקְפוּ עָלָיו הִרְהוּרָיו, “כִּי אָז הָיָה מֶלֶךְ צָרְפַת נִקְרָא לֹא לוּאִי, כִּי אִם קְלוֹד.”

מִצְחוֹ שֶׁל אַבָּא טוּרַנְגּוֹ נֶחֱרַשׁ קְמָטִים.

"וְכִי מָה אֲנִי אוֹמֵר? הִמְשִׁיךְ דּוֹם קְלוֹד אֶת דְּבָרָיו אַגַּב בַּת־צְחוֹק שֶׁל בּוּז. “לְמָה נֶחְשְׁבָה אָז בְּעֵינַי מַלְכוּת צָרְפַת, אִם יָכֹלְתִּי לְכוֹנֵן שׁוּב אֶת מַלְכוּת בְּנֵי קֶדֶם?”

“בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלָּחַת!” קָרָא אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.

“שׁוֹטֶה עָלוּב שֶׁכְּמוֹתוֹ!” מִלְמֵל קוֹאַקְטְיֶה.

הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה נָתוּן כֻּלּוֹ לְהִרְהוּרֵי עַצְמוֹ, הוֹסִיף לְדַבֵּר:

“וְאוּלָם אֲבוֹי לִי, עוֹדֶנִּי לוֹחֵךְ עֲפַר אֶרֶץ; פָּנַי וְרַגְלַי נִפְצְעוּ בְּאַבְנֵי הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל חַדְרֵי הָאֲדָמָה. אֲנִי בִּבְחִינַת מַשִׂיג, אֲבָל לֹא הִגַּעְתִּי עֲדַיִן לִבְחִינַת רוֹאֶה: אֲנִי מְצָרֵף אוֹת לְאוֹת, אֲבָל לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב.”

“וּבְעֵת שֶׁיֵּדַע לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב – אָז יֵדַע גַּם לַעֲשׂוֹת זָהָב?”

“וְכִי יֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר?” קָרָא הַכֹּהֵן.

“אִם כָּךְ הַדָּבָר, נִכְסַפְתִּי מְאֹד לָדַעַת קְרֹא בִּסְפָרָיו, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי זָקוּק מְאֹד מְאֹד לְזָהָב. וְאַף זֹאת חָפַצְתִּי דַעַת, מָרָנִי הַמְלֻמָּד, אִם תּוֹרָה זוֹ שֶׁכְּבוֹדוֹ עוֹסֵק בָּהּ הִיא רְצוּיָה בְּעֵינֵי אֱלֹהִים אוֹ לֹא.”

עַל שְׁאֵלָה זוֹ שֶׁל אַבָּא טוּרַנְגּוֹ עָנָה דוֹם קְלוֹד בְּנַחַת וּבְגַאֲוָה:

“מִי שָׂם אוֹתִי לְכֹהֵן לוֹ?”

“נָכוֹן הַדָּבָר, מָרָנִי הַנִּכְבָּד. וְאוּלָם הֲיֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לִפְתֹּחַ לִי אֶת שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת? יְלַמֵּד גַּם אוֹתִי לְצָרֵף אֶת הָאוֹתָיוֹת.”

קְלוֹד לָבַשׁ גֵּאוּת וְרוֹמְמוּת שֶׁל כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וְהָיָה דוֹמֶה בְּרֶגַע זֶה לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא בְּשַׁעְתּוֹ.

“אִישִׁי הַזָּקֵן שְׁנוֹתָיו לֹא יַסְפִּיקוּ לוֹ כְּדֵי עָבֹר בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוֹ הַמּוֹלִיכָה אֶל תַּעֲלוּמוֹת הָעוֹלָם. רֹאשׁוֹ עוֹטֶה כֻּלּוֹ שֵׂיבָה! אֵין אָדָם מְסַיֵּם דֶּרֶךְ אֲפֵלָה זוֹ אֶלָּא מִשֶּׁהִלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתָיו, וְאוּלָם אֵין אָדָם מַתְחִיל בָּהּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו כֵּהוֹת. מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַדָּעִים פָּנָיו נַעֲשִׂים מֵאֲלֵיהֶם כְּחוּשִׁים וְחִוְרִים וּמְצֻמָּקִים; מִשּׁוּם כָּךְ אֵין הַמַּדָּע רוֹצֶה בְּכָךְ שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו זְקֵנִים צְמוּקֵי פָּנִים. וְאוּלָם אִם יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָנוּעַ לְעֵת זִקְנָה עַל הַלִּמּוּדִים וְלָבוֹא עַד חֵקֶר הָאַלְפָא־בֵּיתָא הָאֲיֻמָּה אֲשֶׁר לַחָכְמָה, – יָבוֹא נָא אֵלַי וַאֲנִי אֶפְתַּח וֹ שַׁעַר בַּתּוֹרָה. לֹא אֶשְׁלָחֵהוּ, זְקֵנִי הַמִּסְכֵּן, אֶל קִבְרוֹת הַפִּירָמִידוֹת אֲשֶׁר הֵרוֹדוֹט יְסַפֵּר עֲלֵיהֶן בִּסְפָרָיו, לֹא אֶל מִגְדַּל הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר בְּבָבֶל וְלֹא אֶל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים הַנִּמְצָא בְּהֵיכַל הַשַּׁיִשׁ אֲשֶׁר בְּעִיר אֶקְלִינְגָה בְּהֹדּוּ, אַף אֲנִי לֹא רָאִיתִי בְּעֵינַי אֶת חוֹמוֹת אוּר כַּשְׂדִּים שֶׁנִּבְנוּ לְפִי הַצּוּרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַסִּיקְרָא, לֹא רָאִיתִי אֶת הֵיכַל שׁלֹמֹה אֲשֶר נֶחֱרַב וְאֶת שַׁעֲרֵי הָאֶבֶן הַהֲרוּסִים אֲשֶׁר לְקִבְרוֹת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. נִסְתַּפֵּק בִּשְׁיָרָיו שֶׁל סֵפֶר הֶרְמֶס, כְּפִי שֶׁהוּא נִמְצָא כָּעֵת בְּיָדֵינוּ, אֲנִי אֲלַמְּדֵהוּ לְהָבִין אֶת פֶּסֶל כְּרִיסְטוֹף הַקָּדוֹשׁ, הַמְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לָאִישׁ הַזּוֹרֵעַ, וְאֶת שְׁנֵי פְּסִילֵי הַכְּרוּבִים הַנִּצָּבִים בְּשַׁעַר בֵּית הַתְּפִלָּה הַקָּטֹן וַאֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם יָדוֹ הָאַחַת אוֹחֶזֶת בַּכְּלִי וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָה נְתוּנָה בְּתוֹךְ עַב עָנָן…”

בָּרֶגַע שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁב יַעֲקֹב קוֹאַקְטְיֶה וְצָנַח עַל כִּסְאוֹ, לְאַחַר שֶׁנִּדְהַם קֹדֶם עַל יְדֵי טַעֲנוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת שֶׁל הַכֹּהֵן. עַכְשָׁו הִפְסִיק אֶת הַכֹּהֵן בְּקוֹל נִצָּחוֹן, כְּאָדָם הַבָּא לְהַעֲמִיד אֶת חֲבֵרוֹ עַל טָעוּתוֹ: “Erras, amice Claudi78 הַסֵּמֶל אֵינוֹ יוֹצֵא מִתּוֹךְ מִסְפָּר. אוֹרְפֵאוּס נִתְחַלֵּף לוֹ בְּהֶרְמֶס.”

“אַדְּרַבָּה, כְּבוֹדוֹ הוּא שׁטּוֹעֶה,” עָנָה הַכֹּהֵן בּהַדְרַת גָּאוֹן. “דֶּדַלּוּס הוּא הַיְסוֹד, אוֹרְפֵאוּס – הַחוֹמָה, וְאוּלָם הֶרְמֶס הוּא הַבִּנְיָן, מֵעֵין חֲטִיבָה שְׁלֵמָה. יוֹאִיל כְּבוֹדוֹ לָבוֹא בְּכָל זְמַן שֶּׁיִּרְצֶה,” הִמְשִֹיךְ אֶת דְּבָרָיו בִּפְנוֹתוֹ לְעֵבֶר טוּרַנְגּוּ, “אֲנִי אַרְאֶה לוֹ אֶת גַּרְעִינֵי הַזָּהָב שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכוּר הַהִתּוּךְ שֶׁל נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל, וּכְבוֹדוֹ יוּכַל לְהַשְׁווֹת אוֹתָם אֶל הַזָּהָב אֲשֶׁר בִּידֵי גִילְיוֹם מִפָּרִיס. אֲלַמֵּד אוֹתוֹ לְהָבִין אֶת כֹּחוֹת הַמִּסְתּוֹרִין הַצְּפוּנִים בַּמִּלָּה הַיְּוָנִית Peristera79. וְאוּלָם קֹדֶם כֹּל אֲלַמְּדֵהוּ אֶת הָאַלְפָא־בֵּיתָא אֲשֶׁר אוֹתְיוֹתֶיהָ שַׁיִשׁ וְאֶת הַסֵּפֶר הַכָּתוּב דַּפֵּי אָבֶן. נַתְחִיל בַּפּוֹרְטַל אֲשֶׁר לְגִילְיוֹם הַחַשְׁמַן בְאַרְמוֹן סֶן־יַ’ן דֶּה־רוֹן וְנָשִׂים אֶת פָּנֵינוּ אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה הַקָּטָן, אַחֲרֵי כֵן נִפְנֶה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל נִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל אֲשֶׁר בִּרְחוֹב מָרִיבוֹל וְאֶל קִבְרוֹ שֶׁבְּבֵית הַקְּבָרוֹת סֶנְט־אִנּוֹסַן, וּלְבַסּוֹף נֵלֵךְ אֶל שְׁנֵי בָּתֵּי־הַחוֹלִים שֶׁהוּא הֵקִים בִּרְחוֹב מוֹנְמוֹרֶנְסִי. אֲנִי אֲלַמְּדֵהוּ קְרֹא בִּכְתָב הַחַרְטֻמִּים הֶחָרוּת עַל פְּנֵי אֵילֵי הַבַּרְזֶל הָעֲצוּמִים אֲשֶׁר אַרְבַּעְתָּם נִצָּבִים בְּשַׁעַר בֵּית־הַחוֹלִים בִּרְחוֹב סֶן־גֶּ’רְוֶה וְאַרְבַּעְתָּם בְּשַׁעַר בֵּית־הַחוֹלִים שֶׁבִּרְחוֹב פֶרוֹנֶרִי. אֲנַחְנוּ נְפָרֵשׁ יַחַד אֶת הֶחָזִית אֲשֶׁר לְסֶן־קוֹם וּלְסֶן־גֶ’נוֹבְיֶב דֶּז־אַרְדַּן וּלְסֶן־מַרְטֶן וּלְסֶן־יַ’ק דֶּה־לַה־בּוּשֶׁרִי…”

טוּרַנְגּוֹ עוֹד הִבִּיט בְּעַיִן מְפִיקָה חָכְמָה, וְאוּלָם זֶה זְמַן רָב, כַּנִּרְאֶה, חָדַל לְהָבִין אֶת שִׂיחַת הַכֹּהֵן. וְהוּא נִכְנַס לְתוֹךְ דְּבָרָיו:

“שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן! מָה עִנְיָן זֶה אֵצֶל סְפָרָיו?”

“הֲרֵי אֶחָד מִסְּפָרַי,” הִגִּיד הַכֹּהֵן.

וּבְפָתְחוֹ אֶת חַלּוֹן הַתָּא הִצְבִּיעַ בְּאֶצְבַּע עַל הַבִּנְיָן הָאַדִּיר שֶל נוֹטְר־דַּם אֲשֶׁר הִבְלִיט מוּל שְׁמֵי הַכּוֹכָבִים אֶת שִׂרְטוּטֵי הַשְּׁחוֹר לִשְׁנֵי מִגְדָּלָיו וּלְחָזִית אֲבָנָיו וּלְגַב גַּגּוֹ, וְהָיָה דוֹמֶה לִסְפִינְקְס בֶּן שְׁנֵי רָאשִׁים שֶׁצָּנַח תַּחְתָּיו בְּאֶמְצַע הַכְּרָךְ.

זְמַן־מָה הִתְבּוֹנֵן הַכֹּהֵן בִּדְמָמָה אֶל הַבִּנְיָן הָאַדִּיר, אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיט תּוֹךְ כְּדֵי אֲנָחָה אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית אֶל הַסֵּפֶר הַמֻּדְפָּס הַמֻּנָּח פָּתוּחַ עַל הַשֻּלְחָן, נָטָה אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית כְּלַפֵּי הֵיכַל נוֹטְר־דַּם, וְאָמַר, מִדֵּי הַעִיפוֹ מֶבָּט נוּגֶה מִן הַסֵּפֶר אֶל בֵּית הַכְּנֵסִיָּה: “אֲבוֹי! הָאֶחָד יָבִיא כְּלָיָה עַל הַשֵּׁנִי.”

קוֹאַקְטְיֶה, שֶׁנִּגַּשׁ בִּתְשׁוּקָה רַבָּה לִרְאוֹת בַּסֵּפֶר, קָרָא בְּלִי מֵשִׂים: “לָזֹאת אֶתְפַּלֵּא! בַּמֶּה נוֹרָא סֵפֶר זֶה הַקָּרוּא בְּשֵׁם: ‘Glossa in epistolad D. Pauli. Norimbergae, Antonius Koburger, 1474’ – הֲרֵי אֵין בּוֹ כָּל חִדּוּשׁ. מְחַבְּרוֹ הוּא פֶּטְרוּס לוֹמְבַּרְדּוּם, Magister Sententiarum. וְאוּלַי מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ נִדְפָּס?”

“כְּבוֹדוֹ מָצָא אֶת הַחִידָה,” עָנָה קְלוֹד כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים וְאֶצְבָּעוֹ הַמְעֻקֶּמֶת נִצְמֶדֶת אֶל הַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס, מַעֲשֵׂה הַדְּפוּס הַמְהֻלָּל אֲשֶׁר בְּנִירֶנְבֶּרְג. וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הוֹסִיף וְאָמַר בִּלְשׁוֹן תַּעֲלוּמָה: “אֲבוֹי! אֲבוֹי! הַקָּטֹן בָּא בְּעִקְּבוֹת הַגָּדוֹל; שֵׁן אַחַת מְכַלָּה הָמוֹן רָב. עַכְבַּר הַנִּילוּס יַהֲרֹג אֶת הַתַּנִּין, דַּג־הַסַּיִף אֶת הַלִּוְיָתָן, הַסֵּפֶר יַשְׁמִיד אֶת הַמַּחֲשָׁבָה!”

אוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁדָּקְטוֹר יַעֲקֹב לָחַשׁ עַל אָזְנוֹ שֶׁל בֶּן־לִוְיָתוֹ אֶת פִּזְמוֹנוֹ הַהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר: “אֵין זֶה אֶלָּא שׁוֹטֶה” – הִשְׁמִיעַ פַּעֲמוֹן הָעֶרֶב אֲשֶׁר לַהֵיכָל אֶת הַלְמוּתוֹ. הַפַּעַם עָנָה טוּרַנְגּוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן וְאָמַר: “אַף אָנֹכִי אֶחְשֹׁב כֵּן.”

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ זָרִים מְצֻוִּים לָצֵאת מִן הַמִּנְזָר. שְׁנֵי הָאוֹרְחִים הִתְכּוֹנְנוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם.

“מָרָנִי,” אָמַר אַבָּא טוּרַנְגּוֹ בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר מֵעַל הַכֹּהֵן, “לִבִּי נָתוּן לְאַנְשֵׁי הַמַּדָּע וּלְאַנְשֵׁי הָרוּחַ הַגְּדוֹלִים וְאֶת כְּבוֹדוֹ אֲנִי מַעֲרִיץ בְּמִדָּה יְתֵרָה. יוֹאֶל נָא וְיָבוֹא מָחָר אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְיִשְׁאַל לְכֹהֵן הַמִּנְזָר אֲשֶׁר לְמַרְטֶן הַקָּדוֹשׁ מִטּוּר.”

בְּלֵב נִפְעָם שָׁב הַכֹּהֵן אֶל חַדְרוֹ וְהֵבִין לְבַסּוֹף מִי הוּא אַבָּא טוּרַנְגּוֹ.

וְהוּא הֶעֱלָה עַכְשָׁוב בְּזִכְרוֹנוֹ מַה שֶׁנִּמְצָא כָּוּב בְּלִשְׁכַּת הַגְּנָזִים עַל שֵׁם מַרְטֶן הַקָּדוֹשׁ מִטּוּר: “הַכֹּהֵן לְמִנְזַר מַרְטֶן הַקָּדוֹשׁ מִטּוּר, הוּא הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לְאֶרֶץ צָרְפַת – –”

הָיוּ מְסַפְּרִים, כִּי מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ הִרְבָּה הַכֹּהֵן לְשַׁחֵר אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּכָל פַּעַם שֶׁזֶּה סַר לְעִיר פָּרִיס, וְכִי דוֹם קְלוֹד נִשָׂא בְּעֵינֵי הוֹד מַלְכוּתוֹ מֵעַל לְאוֹלִיבְיֶה לֶה־דֶן וּמֵעַל יַעֲקֹב קוֹאַקְטיֵה, וְזֶה הָאַחֲרוֹן, כְּהֶרגּלוֹ תָּמִיד, הִתְחִיל נוֹהֵג בַּמֶּלֶךְ גַּסּוּת יְתֵרָה.


ב. הָאֶחָד יָבִיא כְּלָיָה עַל הַשֵּׁנִי    🔗

אֶת הַקּוֹרְאִים שֶׁלָּנוּ הַסְּלִיחָה וַאֲנַחְנוּ נִשְׁהֶה רֶגַע וּנְנַסֶּה לְהָבִין מָה הַכַּוָּנָה הַצְּפוּנָה בִּדְבָרָיו הַפִּלְאִים שֶׁל הַכֹּהֵן “הָאֶחָד יָבִיא כְּלָיָה עַל הַשֵּׁנִי. הַסֵּפֶר יַשְׁמִיד אֶת הַמַּחֲשָׁבָה.” רַעְיוֹן זֶה מַבִּיעַ, לְפִי דַעְתֵּנוּ, שְׁתֵּי כַּוָּנוֹת. רֵאשִׁית כֹּל, יֵשׁ כָּאן הָגוּת שֶׁל כֹּהֵן. אִישׁ הַכְּהֻנָּה מְפַחֵד מִפְּנֵי כֹּחָהּ שֶׁל תַּרְבּוּת חֲדָשָׁה: אֳמָנוּת הַדְּפוּס. מְשָׁרֵת הַכְּנֵסִיָּה הִתְפַּלֵּץ וְהֻכָּה בְּסַנְוֵרִים לְמַרְאֵה הַמַּכְבֵּשׁ הַמַּזְהִיר שֶׁל גּוּטֶנְבֶּרְג. הַדּוּכָן וּכְתָב־הַיָּד, לֵאמֹר הַמִּלָּה הַנִּדְבֶּרֶת וְהַמִּלָּה הַנִּכְתֶּבֶת, נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הַמִּלָּה הַנִּדְפֶּסֶת; כָּךְ, בְּעֵרֶךְ, הָיָה נִבְהָל הָאַנְקוֹר אִלּוּ רָאָה אֶת צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר מִסְפָּרָם שִׁשָּׁה מִילְיוֹנִים, פּוֹרְשִׂים אֶת כַּנְפֵיהֶם לָעוּף. אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי נָבִיא הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הֲמִיתָהּ וְאֶת קוֹל סָעֲרָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת הַמְשֻׁחְרֶרֶת, הַצּוֹפֶה לֶעָתִיד וְרוֹאֶה אֶת הַדֵּעָה חוֹתֶרֶת תַּחַת הַדָּת, אֶת הַהִגָּיוֹן יוֹרֵשׁ מְקוֹם הָאֱמוּנָה וְאֶת הָעוֹלָם מְנַעֵר מֵעָלָיו עֻלָּהּ שֶׁל רוֹמָא. אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי נְבוּאָה שֶׁל פִּילוֹסוֹף הָרוֹאֶה אֶת מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם וְהִנֵּה הַדְּפוּס עָשָׂה לָהּ כְּנָפַיִם וְהִיא נִמְלֶטֶת מִתּוֹךְ כּוּר הַזִּקּוּק אֲשֶׁר לַכְּהֻנָּה; אִישׁ צָבָא מִתְפַּלֵּץ לְמַרְאֵה אֵיל הַבַּרְזֶל וְאוֹמֵר: “הַצְּרִיחַ נָדוֹן לְהֶרֶס.” כָּאן הֻגַּד, כִּי כֹּחַ אֶחָד עוֹמֵד לָבוֹא בִּמְקוֹם הַכֹּחַ הַשֵּׁנִי; דּוֹמֶה שֶׁנֶּאֱמַר: “מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס יַשְׁמִיד אֶת הַכְּנֵסִיָּה.” וְאוּלָם מֵאֲחוֹרֵי רַעְיוֹן זֶה, הַמּוּבָן וְהַפָּשׁוּט, הִתְעַלֵּם – לְדַעְתֵּנוּ – רַעְיוֹן שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִשׁוּם חִדּוּשׁ, מֵעֵין תּוֹלָדָה לְאָב־רַעְיוֹן הָרִאשׁון, רַעְיוֹן נִתְפָּס עַל נְקַלָּה שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְחִישׁ אוֹתוֹ, הַשְׁקָפָה פִּילוֹסוֹפִית שֶׁאָבִיהָ מוֹלִידָהּ הִנֵּהוּ יוֹתֵר חָכָם וָאֳמָן מֵאֲשֶׁר כֹּהֵן דָּת. הַרְגָּשַׁת־לֵב נִבְּאָה כָּאן מֵרֹאשׁ, כִּי מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם, שֶׁהִגִּיעָה לִידֵי שִׁנּוּי צוּרָה, עֲתִידָה לְשַׁנּוֹת גַּם אֶת גִּלּוּיֶיהָ; כִּי מֵעַכְשָׁו יְגַלֵּם כָּל דּוֹר וָדוֹר אֶת רַעְיוֹנוֹ הָעִקָּרִי בְּחֹמֶר וּבְצוּרָה מִשֶּׁלּוֹ; כִּי סֵפֶר הָאֶבֶן, הַמּוּצָק והַמַּאֲרִיךְ יָמִים, יְפַנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ לְסֵפֶר הַנְּיָר הַמּוּצָק וּמַאֲרִיךְ יָמִים, יְפַנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ לְסֵפֶר הַנְּיָר הַמּוּצָק וּמַאֲרִיךְ יָמִים עוֹד יוֹתֵר. מִבְּחִינָה זוֹ הִבִּיעוּ רַעְיוֹנוֹתָיו שֶׁל הַכֹּהֵן, שֶׁלֹּא בָּאוּ לִידֵי בִּטּוּי גָּמוּר, עוֹד כַּוָּנָה אַחַת; הַכֹּהֵן אָמַר, כִּי סוּג אֶחָד שֶׁל אֳמָנוּת עוֹמֵד לָרֶשֶׁת אֶת כִּסְאוֹ שֶׁל סוּג אֳמָנוּת שֵׁנִי; הוּא רָצָה לֵאמֹר: “אֳמָנוּת הַדְּפוּס תָּבִיא כְּלָיָה עַל אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה.” וּבֶאֱמֶת, מִיּוֹם הֱיוֹת הָאָדָם וְעַד סוֹף הַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, בְּעֵרֶךְ, שִׁמְּשָׁה אֳמָנוּת הַבְּנִיָה מֵעֵין סֵפֶר־סְפָרִים לָאֱנוֹשׁוּת, וְהָאָדָם הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּכָל מַצָּב שֶׁל הִתְפַּתְּחוּת לְמַעַן תֵּת גִּלּוּי לְכֹחַ שִׁלְטוֹנוֹ וּלְרוּחַ בִּינָתוֹ.

אָז, כְּשֶׁכֹּחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַגְּזָעִים הֶעֱמִיס עַל עַצְמוֹ מַשָּׂא כָּבֵד מִדַּי וְזִכְרוֹנוֹתָיו שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי כָּבְדוּ וְהִתְעַרְבְּבוּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַמִּלָּה הָעֲרֻמָּה וְהַנִּמְהָרָה יָכְלָה לְאַבֵּד אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, – הִתְחִילוּ מְשַׁקְּעִים אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת בַּצּוּרוֹת הַנִּצָּבוֹת הָכֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִלְּבַד זֶה גַם מִן הַפַּשְׁטוּת וּמִכֹּחַ הַקִּיּוּם הַגָּדוֹל. מֵאָז הִתְחִילָה הַמָּסֹרֶת מִתְגַּלֶּמֶת בְּמַצְּבוֹת בִּנְיָן.

מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ הַבִּנְיָנִים אֶלָּא מְרֻבָּעִים פְּשׁוּטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ גִזְרֵי סְלָעִים – “אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת” קָרָא לָהֶם מֹשֶה.

אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה הִתְחִילָה כְּדֶרֶךְ כָּל אֳמָנוּת כְּתִיבָה: הִיא לֹא הָיְתָה בְּרֵאשִׁיתָהּ אֶלָּא אָלֶף־בֵּית בִּלְבָד. הָיוּ מַצִּיגִים אֶבֶן וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ אוֹת, הָאוֹת הָיְתָה בִּבְחִינַת מִכְתַּב חַרְטֻמִּים. כָּל חֲטִיבַת חַרְטֻמִּים כָּזוֹ נָשְׂאָה עַל גַּבָּהּ אֲגֻדַּת רַעְיוֹנוֹת, דֻּגְמַת עַמּוּד הַנּוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת הַכּוֹתֶרֶת. בְּכָל מָקוֹם הִתְחִילוּ הַגְּזָעִים הָרִאשׁוֹנִים בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת יְצִירָתָם וּפִזְּרוּ אוֹתָהּ עַל פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה. אֶת “הָאֶבֶן הַזְּקוּפָה” שֶׁל הָעַמִּים הַקֶּלְטִיִּים אַתָּה מוֹצֵא גַּם בְּסִבִּירְיָה שֶׁל אַסְיָה וְגַם בְּעַרְבוֹת אֲמֵרִיקָה. בִּזְמָן מְאֻחָר יוֹתֵר הִתְחִילוּ מְחַבְּרִים מִלִּים; הַבְרוֹת הָאֶבֶן חֻבְּרוּ אַחַת לְאַחַת, הַמִּלָּה נִסְּתָה לְצָרֵף מִשְׁפָּטִים.

הַדּוֹלְמֶן80 וְהַקְּרוֹמְלֶך81 שֶׁל הַקֶּלְטִים, הַטּוּמוּלוּס82 שֶׁל הָאֶטְרוּסְקִים וְהַגִּלְגָּל83 שֶׁל הָעִבְרִים – כָּל אֵלֶּה מְשַׁמְּשִׁים מִלִּים. אֲחָדִים מִבֵּינֵיהֶם, כְּגוֹן הַטּוּמוּלוּס, הֵם שְׁמוֹת עֶצֶם פְּרָטִיִּים. פְּעָמִים כְּשֶׁהָיוּ אֲבָנִים לָרֹב וְהַמָּקוֹם הָיָה רְחַב יָדַיִם, כָּתְבוּ מִשְׁפָּט שָׁלֵם. שִׁפְעַת הָאֲבָנִים הָעֲצוּמָה שֶׁבְּקַרְנַךְ הִיא כְּעֵין נֻסְחָה מֻגְמֶרֶת.

לְבַסּוֹף הִתְחִילוּ מְחַבְּרִים סְפָרִים שְׁלֵמִים. הַמָּסֹרֶת הִצְמִיחָה סְמָלִים וְהִתְעַלְּמָה תַּחְתֵּיהֶם כְּהִתְעַלֵּם גֶּזַע הָעֵץ מִתַּחַת לְשִׁפְעַת הֶעָלִים; כָּל הַסְּמָלִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת שִׁקְּעָה בָּהֶם אֶת רוּחָ אֱמוּנָתָהּ, פָּרוּ וְרָבוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, הוֹלִידוּ רַבִּים בְּצַלְמַָם וּבִדְמוּתָם, הִתְחַבְּרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְנַעֲשׂוּ עֵרֶב רַב אֶחָד; הַבִּנְיָנִים הָרִאשׁוֹנִים קָטְנוּ מֵהָכִיל אוָֹם; הַסְּמָלִים בִּצְבְּצוּ בְּכָל מָקוֹם מִתּוֹךְ הַצּוּרוֹת הַמְצֻמְצָמוֹת; מַצְּבוֹת בִּנְיָן אֵלּוּ בִּטְאוּ בְּקשִׁי רַק אֶת הַצּוּרוֹת הַמְצֻמְצָמוֹת; מַצְּבוֹת בִּנְיָן אֵלּוּ בִּטְּאוּ בְּקשִׁי רַק אֶת הַמָּסֹרֶת הַקְּדוּמָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה פְּשׁוּטָה וַעֲרֻמָּה כַּמַּצֵּבוֹת הַלָּלוּ וְשָׁכְנָה כְּמוֹתָן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַסֵּמֶל רָאָה צֹרֶךְ לְעַצְמוֹ לְהִתְגַּלּוֹת בְּבִנְיָן. מֵאָז הִתְחִילָה הַבְּנִיָּה מִתְפַּתַּחַת לְפִי מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם; הִיא נֶעֶשְׂתָה בַּת עֲנָקִים אֲשֶׁר רַגְלֶיהָ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶלֶף, וְכִנְּסָה אֵת כָּל הֲמוֹן הַסְּמָלִים הַמְרֻפְרָפִים לְתוֹךְ צוּרָה קַיֶּמֶת לָעַד, הַנִּתֶּנֶת לִרְאִיָּה וְלִתְפִיסָה. אָז, בְּעֵת שֶׁדֶּדַלּוּס, סֵמֶל הַכֹּחַ, עָשָׂה מְדִידוֹת, וְאוֹרְפֵאוּס, סֵמֶל הַבִּינָה הַיְתֵרָה, שָׁר שִׁירִים, הִתְחִילוּ יוֹצְאִים בְּמִשְׁטָר, לְפִי הַכֹּחַ הַמֵּנִיעַ שֶׁל הַמְּדִידָה וְהַפִּיּוּט, הָעַמּוּדִים בִּבְחִינַת מִלִּים, הִתְחִילוּ מִתְחַבְּרִים וּמִתְמַזְּגִים זֶה בָּזֶה, יָרְדוּ לְמַטָּה וְהִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, צָנְחוּ עַל הָאָרֶץ אֶחָד לְצַד הַשֵּׁנִי וְנָחוּ זֶה עַל גַּב זֶה כִּדְמוּת נִדְבָּכִים, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף, בְּמַאֲמַר הַפֶּה שֶׁל רַעְיוֹן הַתְּקוּפָה, נִהְיוּ לִסְפָרִים נִפְלָאִים שֶׁדְּמוּת לָהֶם כְּבִנְיָנִים נֶהְדָּרִים, הֲלֹא הֵם הַפָּגוֹדָה שֶׁבְּאֶקְלִינְגָה, הַפִּירָמִידָה שֶׁל רַעַמְסֵס בְּמִצְרַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל שְׁלֹמֹה.

הָרַעְיוֹן הַיְסוֹדִי, לֵאמֹר הַמִּלָּה, מָצָא בִּטּוּיוֹ לֹא רַק בְּתָכְנִיתָם שֶׁל הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא גַם בְּצוּרָתָם. מִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, לְמָשָׁל, לֹא נוֹצַר לְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ, אֶלָּא הָיָה עֶצֶם הַסֵּפֶר הַזֶּה. הַכֹּהֲנִים יָכְלוּ לִקְרֹא עַל כָּל אַחַת מֵחוֹמוֹתָיו אֶת הַמִּלָּה שֶׁנִּתְּנָה כְּמָסֹרֶת וְהִתְגַּלּוּת לָעַיִן; וְהֵם תָּרוּ בְּעֵינֵיהֶם אַחֲרֵי צוּרוֹתֶיהָ הַמִּשְׁתַּנּוֹת שֶׁל הַמִּלָּה מִדֵּי הַבִּיטָם מִדְּבַר קֹדֶשׁ לִדְבַר קֹדֶשׁ, עַד שֶּׁרָאוּ אוֹתָהּ בְּמִקְלָטָהּ הָאַחֲרוֹן וּבְתַבְנִיתָהּ הַמּוּחָשִׁית בְּיוֹתֵר: הוּא אֲרוֹן הַבְּרִית. וְכֵן הָיְתָה הַמִּלָּה טְבוּעָה בְּעֶצֶם הַבִּנְיָן וְצַלְמָהּ מִתְעַלֵּם עַל פְּנֵי לְבוּשׁ הַבִּנְיָן, דֻּגְמַת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָדָם הֶחָרוּת עַל אֲרוֹן הַמֵּתִים שֶׁל חָנוּט.

הָרַעְיוֹן הַיְסוֹדִי נִתְגַּלֵּם לֹא רַק בְּצוּרַת הַבִּנְיָנִים, אֶלָּא גַם בִּמקוֹמוֹת הַבְּחִירָה שֶׁל הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה. לְפִי טִיב הַסְּמָלִים הַתּוֹבְעִים גִלּוּי, אִם רַכִּים וְאִם קוֹדְרִים, עִטְּרָה יָוָן אֶת פִּסְגוֹת הֲרָרֶיהָ בְּמִקְדָּשִׁים רַבֵּי קֶצֶב, הֹדּוּ תָּרָה אַף הִיא אֶת הָרֶיהָ וּפִסְּלָה בְּקִרְבָּם אֶת הַפָּגוֹדוֹת חִדְלוֹת־הַתֹּאַר הָעֲשׂוּיוֹת כְּעֵין מִנְהָרוֹת וּמִתְרוֹמְמוֹת עַל טוּרִים אַדִּירִים שֶׁל פִּילֵי שָׁחַם.

וְהִנֵּה בְּמֶשֶׁךְ שֶׁשֶׁת אַלְפֵי הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַהִסְטוֹרְיָה, מִן הָעַתִּיקָה שֶׁבְּפָגוֹדוֹת הִנְדּוּסְטַן וְעַד בֵּית הַכְּנֵסִיָּה שֶׁבְּקֶלְן, שִׁמְּשָׁה אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה לַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אֳמָנוּת נֶאְדָּרָה שֶׁל כְּתִיבָה. כָּל זֶה הוּא אֱמֶת וְיַצִּיב, שֶׁהֲרֵי לֹא רַק סִמְלֵי דָת אֶלָּא כָּל רַעְיוֹן אֱנוֹשִׁי בִּכְלָל הָיָה רָשׁוּם לְזִכָּרוֹן בְּאוֹתוֹ סֵפֶר אַדִּיר.

כָּל צִיבִילִיזַצְיָה מַתְחִילָה בְּשִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים וְגוֹמֶרֶת בְּשִׁלְטוֹן הָעָם. חֹק זֶה אֲשֶׁר עַל פִּיו יוֹרֶשֶׁת הַהִתְפַּתְּחוּת הַחָפְשִׁית אֶת מְקוֹם הָאַחְדוּת, חָרוּת בְּמַעֲשֵׂי הַבְּנִיָּה. שֶׁכֵּן אֵין לָנוּ לַחֲשׁב, כִּי אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה יֵשׁ בְּכֹחָהּ לִבְנוֹת רַק אֶת הַמִּקְדָּשׁ, לְבַטֵּא רַק אֶת הַמָּסֹרֶת וְהַסֵּמֶל שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה וְלַחְצֹב בְּחוֹמוֹת אֲבָנֶיהָ אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית הַמִּסְתּוֹרִיִּים בִּדְמוּת שֶׁל כְּתָב חַרְטֻמִּים. אִלּוּ הָיָה הַדָּבָר כָּךְ, כִּי אָז לֹא יָכְלָה אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה לָתֵת בִּטּוּי לְמַצָּב חָדָשׁ שֶׁל רוּחַ הָאָדָם, וַהֲרֵי יָדוּעַ לָנוּ כִּי בְּחַיֵּי כָּל חֶבְרָה אֱנוֹשִׁית יֵשׁ רְגָעִים שֶׁהַסֵּמֶל הַקָּדוֹשׁ מְאַבֵּד אֶת עֶרְכּוֹ וּמְפַנֶּה מָקוֹם לָרַעְיוֹן הַחָפְשִׁי, לֵב הָאָדָם סָר מֵעַל הַכֹּהֵן וְשִׁיטוֹת הַפִּילוֹסוֹפְיָה וְהַמַּדָּע מַגִּיעוֹת לִידֵי בַּגְרוּת וּפוֹרְצוֹת לְתוֹךְ גְּבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הַדָּת: אָז הָיוּ עַמּוּדֶיהָ הַכְּתוּבִים מִפָּנִים נִשְׁאָרִים חַסְרֵי כְּתָב מֵאָחוֹר, מִפְעָלָהּ הָיָה פָּגוּם וְסִפִרָהּ לָקוּי בְּחָסֵר מוּבָן שֶׁלֹּא כָּךְ בָּא הַדָּבָר.

נִקַּח לְדֻגְמָה אֶת תְּקוּפַת יְמֵי הַבֵּינַיִם, הוֹאִיל וְזוֹ קְרוֹבָה לָנוּ יוֹתֵר. הִיא נוֹתֶנֶת אֶת אוֹתוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בִּזְמַן שֶׁשִּׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים קוֹבֵעַ מִשְׁטָר בְּאֵרוֹפָּה, הָאַפִּיפְיוֹרִים מְקַבְּצִים שׁוּב אֶת יְסוֹדוֹת חִיּוּתָהּ שֶׁל רוֹמָא וְעוֹשִׂים שׁוּב אֶת הָעִיר הַזֹּאת חֲטִיבָה בַּעֲלַת עֵרֶךְ. דָּת הַנַּצְרוּת יוֹצֵאת לָנוּעַ בָּעוֹלָם, אוֹצֶלֶת מֵרוּחָהּ עַל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הַיּוֹשֶׁבֶת בֵּין אִיֵּי הָעוֹלָם, אוֹצֶלֶת מֵרוּחָהּ עַל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הַיֹוֹשֶבֶת בֵּין אִיֵּי הָעוֹלם הָעַתִּיק וּמְקִימָה – בִּשְׂרִידֵי הֶחֳרָבוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָעַתִּיק – בִּנְיָן רַב־נִדְבָּכִים שֶׁאֶבֶן הָרֹאשׁ בְּכִפָּתוֹ הֵם הַכֹּהֲנִים; בִּזְמָן מְאֻחָר יוֹתֵר אָנוּ רוֹאִים כֵּיצַד רוּחַ הַנַצְרוּת וּפֹעַל יָדָם שֶׁל עַמִּים מְחֻסְּרֵי תַּרְבּוּת יָצְרוּ, וּמִתּוֹךְ אָפְנֵי בִּנְיַן מֵתִים אֲשֶׁר לְיָוָן וּלְרוֹמָא, אֶת אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה הָרוֹמָנִית, הִיא הָאֳמָנוּת רַבַּת הָרָזִים הַמְשַׁמֶּשֶׁת אָחוֹת לְמִפְעֲלֵי הַבְּנִיָּה הַמִּצְרִיִּים וְהַהֹדִּיִּים אֲשֶׁר נוֹצְרוּ תַּחַת שִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים, הִיא אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה שֶׁהִגְשִׁימָה אֶת סֵמֶל הַקָּטוֹלִיּוּת הַצְרוּפָה וְרָשְׁמָה בִּכְתָב חַרְטֻמִּים בָּרוּר אֶת אַחְדוּת הָאַפִּיפְיוֹרִיּוּת. כָּל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הַזְּמָן הַהוּא רָשׁוּם לַאֲמִתּוֹ בַּסִּגְנוֹן הַקּוֹדֵר שֶׁל הָרוֹמָנִיּוּת. וּבְכָל זֶה אַתָּה צוֹפֶה וְרוֹאֶה אֶת שִׁלְטוֹן הָאַפִּיפְיוֹרִים, אֶת הָאַחְדוּת, אֶת הַכָּבוּשׁ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, אֶת הֶעָצוּם מִכָּל גְּבוּל, אֶת הָאַדִּיר גְּרֶגוֹר הַשְׁבִיעִי; בַּכֹּל – הַכֹּהֵן, וְלֹא הָאָדָם; בַּכֹּל – הַכַּת, וְלֹא הָעָם. אַךְ הִנֵּה מִתְרַגְּשִׁים וּבָאִים מַסְעֵי הַצְּלָב. הַלָּלוּ בָּאוּ לָעוֹלָם מִתּוֹךְ תְּנוּעַת עָם אַדִּירָה, וְכָל תְּנוּעַת עָם, יִהְיוּ מַה שֶׁיִּהְיוּ תּוֹלְדוֹתֶיהָ וּמַטְרוֹתֶיהָ, זֶה טִבְעָהּ תָּמִיד שֶׁהִיא מַצִּילָה אֶת רוּחַ הַחֹפֶשׁ מֵאָבְדָנוֹ הַגָּמוּר. הַחֲדָשׁוֹת כּוֹבְשׁוֹת לָהֶן אֶת דַּרְכָּן. מַתְחִילָה הַתְּקוּפָה הַסּוֹעֶרֶת הַמְּלֵאָה הִתְקוֹמְמֻיּוֹת, מְרִידוֹת אִכָּרִים, הִתְאַגְּדֻיּוֹת נְסִיכִים. הַשִּׁלְטוֹן מַתְחִיל פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, בָּאַחְדוּת נִבְעָה הַפֶּרֶץ. מַעֲמַד בַּעֲלֵי הַנַּחֲלָאוֹת תּוֹבֵעַ אֶת חֶלְקוֹ בְּשִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים וְחוֹשֵׁב לִמְשֹׁךְ לְצִדּוֹ אֶת הָעָם, זֶה הָעָם אֲשֶׁר גְּזֵרָה הִיא לוֹ שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְפֶתַע פִּתְאֹם וְיִטֹּל לְעַצְמוֹ אֶת חֵלֶק הָאֲרִי. Quia nominor leo84 שִׁלְטוֹן הָאֲצִילִים בָּא אֵפוֹא אַחֲרֵי שִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנים. שִׁלְטוֹן הָעָם – אַחֲרֵי שִׁלְטוֹן הָאֲצִילִים. אֵרוֹפָּה שִׁנְּתָה אֶת צוּרָתָהּ; וְהִנֵּה נִשְׁתַּנְּתָה גַם צוּרָתָהּ שֶׁל אֳמָנוּת הְַּנִיָּה. כַּצִּיבִילִיזַצְיָה כֵּן פָּתְחָה גַם הִיא דַף חָדָשׁ, רוּחַ הַזְּמָן הֶחָדָשׁ מְדַבֵּר וְהִיא כּוֹתֶבֶת. בְּשׁוּבָהּ לְמוֹלַדְתָּהּ מִמַּסְעֵי הַצְּלָב הֵבִיאָה אִתָּהּ אֶת הַקֶּשֶׁת הַחַדָּה, כְּשֵׁם שֶׁהָעַמִּים הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הַחֹפֶשׁ. אוֹתוֹ זְמָן מַגִּיעָה אֳמָנוּת הַבְנִיָּה הָרוֹמָנִית לִידֵי יְרִידָה, רוֹמָא הוֹלֶכֶת וּמִתְפּוֹרֶרֶת. כְּתָב הַחַרְטֻמִּים מִסְתַּלֵּק מִתּוֹךְ הֵיכַל הַמִּקְדָּשׁ, הַשִּׁלְטָאוּת נוֹתֶנֶת אֶת אוֹתוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בַּמִּגְדַָּלִים וּמְשַׁוָּה קֶסֶם עַל הַפֵאוֹדָלִיּוּת. אַף הֵיכַל הַתְּפִלָּה, שֶׁלְּפָנִים שִׁמֵּשׁ בִּטּוּי נֶאֱמָן לָאֱמוּנָה, יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עוֹבֵר לִרְשׁוּת הָאֶזְרָחִים וְהַקְּהִלָּה וְהַחֹפֶשׁ וְנַעֲשֶׂה כָּפוּף לָאֳמָן. הָאֳמָן בּוֹנֶה אֶת הַהֵיכָל לְפִי רוּחוֹ. הַמִּסְתּוֹרִין, הַמִּתּוֹס וְהַחֹק נִסְתַּלְּקוּ לָהֶם וּבִמְקוֹמָם בָּאוּ הַדִּמְיוֹן וְחֵפֶץ הַלֵּב. יֵשׁ שֶׁפְּנִים הַבַּיִת וְהַמִּזְבֵּחַ נִשְׁאָרִים בִּרְשׁוּת הַכֹּהֵן, אֲבָל אֵין זֶה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד: אַרְבַּעַת הַקִּירוֹת כְּפוּפִים לָאֳמָן. סֵפֶר הָאֲבָנִים נִפְקַע מִידֵי הַכְּהֻנָּה וְהַדָּת וּמִידֵי רוֹמָא; אֲדוֹנָיו הֵם הַדִּמְיוֹן וְהַפִּיּוּט וְהָעָם. מֵעַכְשָׁו מַתְחִילוֹת הֲמוֹן חֲלִיפוֹת נִמְהָרוֹת בְּסִגְנוֹן בִּנְיָן זֶה שֶׁלֹּא עָמַד בִּפְרִיחָתוֹ אֶלָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַחֲלִיפוֹת הַלָּלוּ חִדּוּשָׁן מַתְמִיהַּ בְּיוֹתֵר לְאַחַר תְּקוּפַת הַקִּפָּאוֹן שֶׁל הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי שֶׁנִּמְשְׁכָה כְּשֵׁשׁ אוֹ שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנִים. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהָאֳמָנוּת נֶחְפֶּזֶת בְּדֶרֶךְ הִתְפַּתְּחוּתָהּ. הַגִּאוֹנִיּוּת וְכֹחַ הַגֶּזַע שֶׁל הָעָם לָקְחוּ אֶת הַמְּלָאכָה מִידֵי הַחַשְׁמַנִּים. כָּל דּוֹר וָדוֹר רוֹשֵׁם לְעֵת־מְצוֹא כִּמְלֹא שׁוּרָה אַחַת בַּסֵּפֶר; כָּל דּוֹר הוֹלֵךְ וּמוֹחֵק מֵעַל חָזִית בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אֶת כְּתָב הַחַרְטֻמִּים הָעַתִּיק שֶׁל הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי, וְדָבָר זֶה נִכָּר בְּיוֹתֵר בְּמָקוֹם שֶׁסִּמְלִי הַדָּת מְבַצְבְּצִים עֲדַיִן מִתַּחַת לַסְּמָלִים הַחֲדָשִׁים. הָרְבִידָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי הָעָם, מְכַסָּה לְגַמְרֵי עַל הַשֶּׁלֶד שֶׁנּוֹצְרָה עַל יְדֵי נֻסְחוֹת הַדָּת. קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת הַהֶפְקְרוּת שֶׁנָּהֲגוּ בַּיָּמִים הָהֵם הָאַדְרִיכַלִּים אֲפִילוּ לְגַבֵּי בָּתֵּי הַתְּפִלָּה. יֵשׁ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כּוֹתֶרֶת – לְמָשָׁל, בִּיצִיעַ הַקָּמִין שֶׁבְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁפָּט – הַמְקֻשֶּׁטֶת בִּפְסִילֵי זוּגוֹת שֶׁל נְזִירִים וּנְזִירוֹת שֶׁאֵינָם מְסַמְּלִים אֶת הַצְּנִיעוּת. בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּשַׁעַר הַהֵיכָל בְּבוֹרְג', אַתָּה רוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂה נֹחַ כְּשֶׁהוּא מְתֹאָר בְּגִלּוּפֵי אֶבֶן “לְכָל פְּרָטָיו”. בְּמָקוֹם שֵׁנִי, בְּכִיּוֹר הָרַחְצָה אֲשֶׁר בְּמִנְזַר בּוֹשֶׁרְוִיל, נִמְצָא פֶּסֶל שֶׁל נָזִיר, אִישׁ בַּכְּחוּס, אֲשֶׁר אָזְנָיו כְּאָזְנֵי הַחֲמוֹר, בְּיָדוֹ גְבִיעַ הַיַּיִן וְהוּא צוֹחֵק כְּנֶגֶד עֵדָה שְׁלֵמָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה כְּתָב הָרַעְיוֹנוֹת, הַנִּכְתָּב בָּאֶבֶן, מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְכוּת מְיֻחֶדֶת הַדּוֹמָה מְאֹד לְחֹפֶשׁ הַדְּפוּס שֶׁבְּיָמֵינוּ: לָזֶה קוֹרְאִים בְּשֵׁם חֹפֶשׁ הַבְּנִיָּה.

חֹפֶשׁ זֶה הוּא מֻפְרָז עַד מְאֹד. פְּעָמִים אַתָּה מוֹצֵא שַׁעַר אוֹ חָזִית אוֹ אֲפִילוּ בֵּית תְּפִלָּה שָׁלֵם, שֶׁסֵּמֶל הַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם הוּא זָר לְגַמְרֵי לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אוֹ נִרְאֶה אֲפִילוּ כְּנִגּוּד מַשְׂטֵמָה לְגַבֵּי הַכְּנֵסִיָּה. גִּילְיוֹם מִפָּרִיס וְנִיקוֹלָאוּס פְלָמֶל בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה כָּתְבוּ דַפֵּי אֶבֶן כָּאֵלֶּה שֶׁתָּכְנָם מֵסִית וּמַדִּיחַ. בֵּית הַתְּפִלָּה סֶן־יַ’ק דֶּה־לַה־בּוּשֶׁרִי הָיָה בְּשַׁעְתּוֹ הֵיכָל הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּרְדָּנוּת. בַּיָּמִים הָהֵם יָדַע הָרַעְיוֹן אֶת הַחֹפֶשׁ רַק בְּצוּארָה כָּזוֹ; וּלְפִיכָךְְ לֹא נִתַּן גִּלּוּי שָׁלֵם אֶלָּא לָרַעְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְגַלְּמוּ בִּדְמוּת בִּנְיָנִים. לוּלֵא צוּרַת אֶבֶן זוֹ הַמְשַׁמֶּשֶׁת כְּתָב, הָיָה הָרַעְיוֹן הַחָפְשִׁי, בְּצֵאתוֹ לְהֵרָאוֹת בַּקָּהָל, נָדוֹן לְהִשָּׂרֵף חַיִּים בִּידֵי הַתַּלְיָן. וְהָרַעְיוֹן הַגָּלוּם בְּשַׁעַר בֵּית תְּפִלָּה הָיָה אַף הוּא רוֹאֶה בַּמַּחֲזֶה מִדֵּי הִשָׂרֵף הָרַעְיוֹן הַחָפְשִׁי. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִתְאַמְּצָה מְלֶאכֶת הַבְּנִיָּה בְּכָל כֹּחָהּ לָצֵאת אֶל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, לְאַחַר שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לָהּ אֶלָּא דֶרֶךְ־גִּלּוּיִים אֶחָת. מִכָּאן כָּל הֲמוֹן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת פְּנֵי אֵרוֹפָּה בְּמִסְפָּר עָצוּם כָּל כָּךְ שֶׁאֵין לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל הַדָּעַת. כָּל הַכֹּחוֹת הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחֲנִיִּים שֶׁל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית נִתְגַּלְּמוּ בִּנְקֻדָּה אֶחָת: בָּאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה, בְּאֹפֶן כָּזֶה, בְּהִתְאַמְּרָהּ לִבְנוֹת בָּתֵּי תְּפִלָּה לִכְבוֹד אֱלֹהִים, הִתְפַּתְּחָה הָאֳמָנוּת בְּמִדָּה עֲצוּמָה.

כָּל מִי שֶׁנּוֹצַר בַּיָּמִים הָהֵם פַּיְטָן – נַעֲשָׂה אַדְרִיכַל. רוּחַ הַגְּאוֹנִיּוּת הַפְּזוּרָה בְּקֶרֶב הֲמוֹן הָעָם. זוֹ שֶׁבִּתְקוּפַת הַפֵאוֹדָלִיּוּת הָיְתָה מְכֻוֶּצֶת בְּקוֹבְעֵי הַנְּחשֶׁת כְּמוֹ בְּשִׁרְיוֹן הַצָּב וְלֹא יָכְלָה לְהִתְגַּלּוֹת אֶלָּא בָּאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה, מָצְאָה לָהּ בִּטּוּי בָּאֳמָנוּת זוֹ וְיָצְרָה אֶת שִׁירֵי הָאִילִיאָדָה שֶׁלָּהּ בִּדְמוּת בָּתֵּי תְּפִלָּה. כָּל שְׁאָר סוּגֵי הָאֳמָנוּת נַעֲשׂוּ כְּפוּפִים לָאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת עֻלָּהּ, כֻּלָּם הָיוּ עֲמֵלִים בַּיְצִירָה הַגְּדוֹלָה. הָאַדְרִיכַל צֵרַף לַחֲטִיבָה אַחַת אֶת אֳמָנוּת הַסִּתּוּת, שֶׁכִּסְתָה גִלּוּפִים אֶת חָזִית בֵּיתוֹ, אֶת אֳמָנוּת הַצִּיּוּר שֶׁהֶעֶלְתָה תְּמוּנוֹת עַל חַלּוֹנוֹתָיו וְאֶת אֳמָנוּת הַזִּמְרָה שֶׁנָּתְנָה אֶת רוּחָהּ בְּהַלִמוּת פַּעַמוֹנַיו וּבְשִׁירַת עוּגָבוֹ. בְּעֶצֶם הַדָּבָר לֹא הִתְקַיֵּם אָז אֶלָּא סוּג עָלוּב אֶחָד שֵׁל פִּיּוּט: לֵאמֹר, זֶה הָיָה לוֹ עֵרֶךְ כָּל־שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בַּבִּנְיָן כַּשִּׁיר אוֹ כַּפְּרוֹזָה: מִתּוֹךְ כָּךְ מִלֵּא תַּפְקִיד כְּמַחֲזוֹת הַתּוּגָה שֶׁל אַסְכִילוּס בִּזְמַן חַגֵּי הַכֹּהֲנִים בְּיָוָן וּכְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל שְׁלֹמֹה.

וּבְכֵן עַד לִזְמַנּוֹ שֶׁל גּוּטֶנְבֶּרְג הָיְתָה אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה מִין כְּתָב הַנָּפוֹץ בְּרַבִּים, סֵפֶר הַשַּׁחַם הַזֶּה, הַמַּתְחִילִים בּוֹ הָיוּ אַנְשֵׁי הַמִּזְרָח, מַמְשִׁיכָיו קַדְמוֹנֵי יָוָן וְרוֹמָא וְגוֹמְרָיו – אַנְשֵׁי יְמֵי הַבֵּינָיִם. יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי הוֹפָעָה מֵעֵין זוֹ שֶׁרָאִינוּ בִּימֵי הַבֵּינַיִם, לֵאמֹר – סִגְנוֹן בִּנְיָן עֲמָמִי הַמַּכְרִיעַ תַּחְתַּיו אֶת סִגְנוֹן הַבִּנְיָן שֶׁל מַעֲמָד בּוֹדֵד – שְׁכִיחָה גַם בִּתְקוּפוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבַּהִסְטוֹרְיָה, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ דִּמְיוֹן בֵּין תְּקוּפוֹת אֵלּוּ וּבֵין הַתְּקוּפָה הַנְּדוֹנָה מִבְּחִינַת הִתְפַּתְּחוּתוֹ שֶׁל רוּחַ הָאָדָם. נִצַיֵּן אֵפוֹא בְּקִצּוּר אֶת הַחֹק הַזֶּה, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לֹא יִתְבָּאֵר אֶלָּא בִּכְרָכִים רַבִּים, וְנֹאמַר: בְּלֵב אַרְצוֹת הַקֶּדֶם, מְקוֹם שָׁם עָמְדָה עֶרֶשׂ הָעוֹלָם הַקַּדְמוֹן, יָרְשָׁה הַבְּנִיָּה הַכְּנַעֲנִית אֶת מְקוֹם הַבְּנִיָּה שֶׁל עַמֵּי הֹדּוּ, וְזוֹ הוֹלִידָה בְּרֹב עֹשֶׁר אֶת סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה שֶׁל הָעַרְבִים; בָּעוֹלָם הָעַתִּיק נִצְטָרְפָה הַבְּנִיָּה הַיְּוָנִית אֶל אֳמָנוּת הַבִּנְיָן שֶׁל הַמִּצְרִים, זוֹ שֶׁאֶחָד מֵעֲנָפֶיהָ הֵם הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָאִי שֶׁאֵינוֹ נִבְדָּל מִן הָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא בַּכִּפָּה הַקַּרְתַּגֶּנִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת לוֹ סֶרַח עוֹדֵף; בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר יָרַשׁ הַסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי אֶת מְקוֹם הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי. וְאִם נַעֲרֹךְ לְמַעֲרָכוֹת אֶת שָׁלֹשׁ הַחֲטִיבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל סוּגֵי הַבְּנִיָּה, נִרְאֶה כִּי שָׁלֹשׁ הָאֲחָיוֹת הַבְּכִירוֹת – צוּרוֹת הַבְּנִיָּה שֶׁל הַהֹדִּים וְהַמִּצְרִים וְהָרוֹמָאִים – מְסַמְּלוֹת דְּבָרִים דּוֹמִים, לֵאמֹר: אֶת שִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים, אֶת הַכַּת, אֶת הָאַחְדוּת, אֶת עִקָּרֵי הַדָּת, אֶת הַמָּסֹרֶת, אֶת אֱלֹהִים; וּבְנוֹגֵעַ לְשָׁלֹש הָאֲחָיוֹת הַצְּעִירוֹת – הַבְּנִיָּה הַכְּנַעֲנִית וְהַיְּוָנִית וְהַגּוֹטִית – הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים כִּי אַף הֵן, לַמְרוֹת חֲלִיפוֹת הַצּוּרָה הַשְּׁכִיחוֹת אֵצֶל כָּל אַחַת מֵהֶן, נוֹתְנוֹת אֶת גִּלּוּיֵיהֶן לִדְבָרִים דּוֹמִים, לֵאמֹר: הַחֹפֶשׁ, הָעָם, הָאָדָם.

אִם הָאֳמָנֻיּוֹת שֶׁל הַהֹדִּים וְהַמִּצְרִים וְהָרוֹמָנִים כּוֹלְלוֹת בְּרַמִּינִים אוֹ מָגִים אוֹ אַפִּיפְיוֹרִים – בְּכָל מָקוֹם אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַכֹּהֵן, אֶת הַכֹּהֵן בִּלְבָד. לֹא כֵן הוּא הַדָּבָר בְּצוּרוֹת הַבְּנִיָּה שֶׁנּוֹצְרוּ לְפִי רוּחַ הָעָם: הַלָּלוּ עֲשִׁירוֹת יוֹתֵר וְאֵינָן סְפוּגוֹת בְּמִדָּה כָּזוֹ קְדֻשָּׁה. בִּבְנִיַּת הַכְּנַעֲנִים אַתָּה מוֹצֵא אֶת אִישׁ הַמִּסְחָר, בַּבְּנִיָּה הַיְּוָנִית אֶת אִישׁ הָרֶפּוּבְלִיקָה, בַּבְּנִיָּה הַגּוֹטִית אֶת הָאֶזְרָח.

וְאֵלּוּ הֵן בְּעִקָּר הַמִּדּוֹת הַמְצַיְּנוֹת אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁנּוֹצְרוּ בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹן הַכֹּהֲנִים: קִפָּאוֹן, תֵֹעוּב לְגַבֵּי הִתְפַּתְּחוּת, שְׁמִירַת הַקַּוִּים שֶׁנִּתְּנוּ עַל יְדֵי הַמָּסֹרֶת, קִדּוּשָׁן שֶׁל צוּרוֹת בְּרֵאשִׁית, אֹפֶן תֵּאוּר בִּלְתִּי־מִשְׁתַּנֶּּה לְגַבֵּי חֲלִיפוֹת הַצּוּרָה שֶׁל הָאָדָם וְהַטֶּבַע, וּלְעֻמַּת זֹאת – הַמְצָאוֹת מְשֻׁנּוֹת לְגַבֵּי תֵּאוּר הַסְּמָלִים. אֵלֶּה הֵם סְפָרִים סְתוּמֵי כַּוָּנָה שֶׁאֵינָם מוּבָנִים אֶלָּא לְאַנְשֵׁי הַכַּת. יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי הַלָּלוּ יוֹנְקִים כַּוָּנָה מִכָּל צוּרָה וּמִכָּל יוֹצֵא דֹפֶן שֶׁל צוּרָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם נַעֲשִׂים קֹדֶשׁ שֶׁאֵין לִנְגֹּעַ בּוֹ. מֵעוֹלָם לֹא טָעַן מִי־שֶׁהוּא כִּי הַצְּרִיפִים יִלִידֵי הַבְּנִיָּה הַהֹדִּית אוֹ הַמִּצְרִית אוֹ הָרוֹמָנִית זְקוּקִים לְשִׁנּוּי תָּכְנִית וְלָאֳמָנוּת פִּסּוּל מְשֻׁכְלֶלֶת יוֹתֵר. לְגַבֵּי אֵלֶּה כָּל שִׁכְלוּל הוּא בִּבְחִינַת חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ. דּוֹמֶה הַדָּבָר, כִּי קִפְאוֹן הַדָּת יָרַד עַל נִדְבְּכֵי הָאֲבָנִים שֶׁל הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה וְהָיָה עֲלֵיהֶם כְּמִשְׁטַח־אֶבֶן חָדָשׁ. – וּלְעֻמַּת זֹאת הַמִּדּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת אֲשֶׁר לְבִנְיְנֵי הָעָם: רִבּוּי צוּרוֹת, חִדּוּשׁ, מְקוֹרִיּוּת, עֲשִׁירוּת מֻפְלֶגֶת וַחֲלִיפוֹת שֶׁאֵינָן פּוֹסְקוֹת. הַלָּלוּ רְחוֹקִים כְּבָר לְמַדַּי מִן הַדָּת, וּלְפִיכָךְ נִטַּל עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה עַל יָפְיָם וּלְשַׁפֵּר בְּלִי הֶרֶף אֶת קִשׁוּטֵי פְּסִילֵיהֶם וְגִלּוּפֵיהֶם. הַכָּרַת פְּנֵיהֶם מְעִידָה עַל תְּקוּפָתָם. סֵמֶל הָאֱלֹהוּת עֲדַיִן חוֹפֵף עֲלֵיהֶם, וְאוּלָם הֵם מוֹזְגִים לְתוֹךְ סֵמֶל זֶה מַשֶּׁהוּ אֱנוֹשִׁי הַטָּבוּעַ בְּמַהוּתָם. לְפִיכָךְ אַתָּה מוֹצֵא בִּנְיָנִים שֶׁכַּוָּנָתָם גְּלוּיָה לְכָל לֵב, לְכָל תְּפִיסָה, לְכָל דִּמְיוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רֵיקִים מִסְּמָלִים, בְּכָל זֹאת הֵם קַלִּים לִתְפִיסָה כְּמוֹ הַטֶּבַע עַצְמוֹ. הַהֶבְדֵּל שֵֶּׁינֵיהֶם וּבֵין אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה שֶׁל הַכֹּהֲנִים דּוֹמֶה לַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׂפַת הַחֲסִידִים וְהַשָּׂפָה הַשְּׁגוּרָה בְּפִי הָעָם, בֵּין כְּתָב הַחַרְטֻמִּים וְהָאֳמָנוּת, בֵּין שְׁלֹמֹה וּפִידִיאַס.

אִם נְסַכֵּם אֵת כָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ לְשֵׁם בֵּרוּר כּוֹלֵל וְנַסִּיחַ אֶת דַֹעְתֵּנוּ מֵהוֹכָחוֹת לְאֵין מִסְפָּר וּכְמוֹ כֵן מִטְּעָנוֹת שֶׁכְּנֶגֶד, נַגִּיעַ לִידֵי הַכָּרָה שֶׁכָּזוֹ: עַד לַמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שִׁמְּשָׁה אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה מֵעֵין סֵפֶר־סְפָרִים לָאֱנוֹשׁוּת; בְּכָל הַתְּקוּפָה הַזֹּאת אֵין אַף רַעְיוֹן אֶחָד מִסְתָּעֵף שֶׁלֹּא נִתְגַּלֵּם בְּמַצֶּבֶת בִּנְיָן; כָּל רַעְיוֹן יְלִיד הָעָם, דֻּגְמַת כָּל חֹק יְלִיד הַדָּת, מָצָא לוֹ מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן; וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – לֹא הָיְתָה הָגוּת רַבַּת עֵרֶךְ, פְּרִי רוּחָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, שֶׁלֹּא נִרְשְׁמָה בִּכְתָב אָבֶן. וּמַה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁכָּל רַעְיוֹן, בֵּין יְלִיד דָּת וּבֵין יְלִיד פִּילוֹסוֹפְיָה, רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר לְעוֹלְמֵי עַד; מִפְּנֵי שֶׁכָּל רַעְיוֹן הַמֵּטִיל סְעָרָה בְּדוֹרוֹ יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְסַעֵר גַּם אֶת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר זִכְרוֹ. הָהּ, מַה נִקְלָה הִיא מִדַּת אַלְמָוֶת זוֹ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתָבֵי הַיָּד! מֶה חָזָק הוּא לְעֻמַּת זֶה, מָה רַב לְיָמִים וּלְכֹחַ הִתְנַגְּדוּת הוּא הַסֵּפֶר שֶׁנּוֹצַר בִּדְמוּת בִּנְיָן! הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה נִשְׁמֶדֶת עַל נְקַלָּה עַל יְדֵי לַפִּיד אֶחָד וְתֻרְכִּי אֶחָד; הַמִּלָּה הַגְּלוּמָה אֵינָהּ נִשְׁמֶדֶת אֶלָּא עַל יְדֵי מַהְפֵּכָה וָרָעַשׁ. הָעַמִּים הַלּוֹעֲזִים שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי הַקּוֹלוֹסֵיאוּם, מֵי הַמַּבּוּל אוּלַי נִפְּצוּ אֶת גַּלֵּיהֶם אֶל הַפִּירָמִידוֹת. – בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּנָּה הַכֹּל.

רָצָה הָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי לַעֲמֹד לְמִשְׁמֶרֶת, וְהִמְצִיא תַּחְבּוּלָה הַנּוֹתֶנֶת אֲרִיכוּת יָמִים וְכֹחַ הִתְנַגְּדוּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה, וְלֹא זֶה בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁהִיא גַם פְּשׁוּטָה וְקַלָּה יוֹתֵר. הַבְּנִיָה יוֹרֶדֶת מֵעַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. בִּמְקוֹם אוֹתְיוֹת הָאֶבֶן אֲשֶׁר לְאוֹרְפֵאוּס בָּאִים עַכְשָׁו סִמָּנֵי הַכְּתָב הָעֲשׂוּיִם עוֹפֶרֶת אֲשֶׁר לְגוּטֶנְבֶּרְג.

יָבוֹא יוֹם וְהַסֵּפֶר יַשְׁמִיד אֶת מַצְּבוֹת הַבִּנְיָן.

הַמְצָאַת הַדְּפוּס אֵין כָּמוֹהָ לְעֵרֶךְ בְּכָל מְאֹרְעוֹת הַהִסְטוֹרְיָה. זֹאת הִיא מַהְפֵּכָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶמְשֵׁךְ קִיּוּם. הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶמְצָעִי בִּטּוּי לָאֱנוֹשׁוּת הַמְחַדֶּשֶׁת אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ; זֶהוּ הָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי הַפּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה; זוֹהִי קְרִימַת־עוֹר הָאַחֲרוֹנָה וְהַשְּׁלֵמָה לְאוֹתוֹ נָחָשׁ דִּמְיוֹנִי אֲשֶׁר מִימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא מְסַמֵּל אֶת רוּחַ הָאָדָם.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה הָרַעְיוֹן בִּלְתִּי חוֹלֵף כְּפִי שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הַדְּפוּס; הוּא הֶעֱלָה אֵבֶר, נַעֲשָׂה בִּלְתִּי נִתְפָּס וּבִלְתִּי נִשְׁמָד. הוּא הִתְחַבֵּר אֶל הָאֲוִיר. בִּזְמַן הַפְּרִיחָה שֶׁל הַבְּנִיָּה הָיָה הָרַעְיוֹן הַר נִשָּׂא וְהָיָה כּוֹבֵשׁ בְּחָזְקָה אֶת מְקוֹמוֹ וְאֶת תְּקוּפָתוֹ. עַכְשָׁו הוּא מָשׁוּל לְלַהֲקַת צִפֳרִים הַמִּתְפַּזֶּרֶת לְכָל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וְשׁוֹלֶטֶת בִּמְלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

אָנוּ חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: מִי לֹא יִרְאֶה כִּי הָרַעְיוֹן בְּצוּרָה זוֹ הוּא בֶּן־קְיָמָא עוֹד יוֹתֵר? מִבְּחִינַת הַחֹזֶק הִגִּיעַ לִידֵי בְּחִינַת הַמְּהִירוּת. כֹּחַ הַקִּיּוּם שֶׁלּוֹ נֶהְפַּךְ לִהְיוֹת אַלְמָוֶת. אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיד עֶצֶם מִן הָעֲצָמִים, אֲבָל כֵּיצַד יִשָּׁמֵר דְּבַר הַמְמַלֵּא אֶת חֲלַל כָּל הָעוֹלָם? אִם יָבוֹא מַבּוּל עַל הָאָרֶץ – יוֹסִיפוּ הַצִּפֳּרִים לָעוּף גַּם לְאַחַר שֶׁרָאשֵׁי הֶהָרִים יִתְכַּסּוּ מַיִם; וְאִם תֵּבָה אַחַת יְחִידָה תֵּלֵךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם – הַצִּפֳּרִים יֵרְדוּ עָלֶיהָ לָשֶׁבֶת, יִנָּשְׂאוּ אִתָּהּ עַל פְּנֵי הַגַּלִּים וְיַגִּיעוּ לְעֵת אֲשֶׁר הַמַּיִם יָשׁוּבוּ מֵעַל הָאָרֶץ; וּבְבוֹא יוֹם וְעוֹלָם חָדָשׁ יֵצֵא מִתּוֹךְ הַתֹּהוּ וָבֹהוּ, אָז יְרַחֵף עָלָיו – קַל כְּנָפַיִם וְעַלִּיז – הָרַעְיוֹן אֲשֶׁר שָׂרַד מִן הָעוֹלָם הַשָּׁקוּעַ בַּתְּהוֹם.

וְאִם נָשִׂים אֶל לֵב, כִּי אֹפֶן בִּטּוּי זֶה הוּא לֹא רַק שָׁמוּר בְּיוֹתֵר, כִּי אִם גַּם פָּשׁוּט וְנוֹחַ וְקַל בְּיוֹתֵר לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד; אִם נִתְבּוֹנֵן וְנִרְאֶה כִּי אֹפֶן בִּטּוּי זֶה אֵינוֹ סוֹחֵב אַחֲרָיו צְרוֹרוֹת דֶּרֶךְ וּכְלִי מְלָאכָה לֹא־יֻצְלָח; אִם נְדַמֶּה לָנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הָאַחֵר, זֶה שֶׁכְּדֵי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמַצֶּבֶת בִּנְיָן הוּא מֻכְרָח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה סוּגֵי אֳמָנוּת אֲחֵרִים, לְהוֹצִיא כִּכְּרוֹת זָהָב וְהַרְרֵי אֲבָנִים וּלְהַעֲבִיד מַחֲנֶה רַב שֶׁל פּוֹעֲלִים; וְאִם נַשְׁוֵהוּ אֶל הָרַעְיוֹן הַמִּתְגַּלֵּם בִּדְמוּת סֵפֶר, שֶׁאֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָּא מְעַט נְיָר וּמְעַט דְּיוֹ וָעֵט, – הֲכִי נִתְפַּלֵּא אָז עַל הַדָּבָר שֶׁהָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁי פָּנָה עֹרֶף לָאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה וְהָלַךְ אֶל אֳמָנוּת הַדְּפוּס? אִם נִקֹּב חוֹר בְּקַרְקַע הַנָּהָר אוֹ הַתְּעָלָה הַנְּבוּבָה תַּחְתֶּיהָ – אָז יִגְּרוּ הַמַּיִם וְיֵצְאוּ מִתּוֹךְ אֲפִיקָם.

נִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא וְנִרְאֶה, כִּי מִיּוֹם הֱיוֹת הַדְּפוּס הִתְחִילָה אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה מִתְנַוֶּנֶת וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעָה לִידֵי דִלְדּוּל וּבַטָּלָה מִן הָעוֹלם; אֲנַחְנוּ מַבְחִינִים בַּדָּבָר כֵּיצַד הֲלָךְ הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַדּוֹרוֹת וְהָעַמִּים פּוֹנֶה לָהּ עֹרֶף. בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אֵין עוֹד לְהִצְטַנְּנוּת זוֹ כָּל מַמָּשׁ, מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס עֲדַיִן חַלָּשׁ עַד מְאֹד וְהוּא נוֹטֵל לְכָל הַיּוֹתֵר מְעַט מִשֶׁפַע הַחַיִּים אֲשֶׁר לַבִּנְיָנִים הָאַדִּירִים. וְאוּלָם מֵהַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְאֵילָךְ מִסְתַּמֶּנֶת מַחֲלַת הַבְּנִיָּה בְּאֹפֶן בָּרוּר: הַבְּנִיָּה חָדְלָה לְשַׁמֵּשׁ בִּטּוּי הַבִּטּוּיִים לְחַיֵּי הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית; הִיא מִשְׁתַּנֵּית וּמַעֲלָה עַל עַצְמָהּ בְּאֹפֶן עָלוּב אֶת סִגְנוֹנָהּ שֶׁל אֳמָנוּת הַמּוֹפֵת; הִיא חָדְלָה לִהְיוֹת אֳמָנוּת שֶׁל גַּלִּיָּה וְאֵרוֹפָּה, אֳמָנוּת שֶׁל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, וְהָיְתָה לָאֳמָנוּת יְוָנִית אוֹ רוֹמָאִית, חָדְלָה לִהְיוֹת אֳמָנוּת אֱמֶת הַהוֹלֶמֶת אֶת זְמַנָּה וְנִתְגַּלְגְּלָה בְּצוּרָה מְזֻיֶּפֶת שֶׁל אֳמָנוּת הַמּוֹפֵת. זֹאת הִיא הַיְרִידָה שֶׁמְּכַנִּים אוֹתָהּ בְּשֵׁם רֶנֶרַנְס: מִכָּל מָקוֹם יְרִידָה הַבָּאָה בְּרֹב תִּפְאֶרֶת; שֶׁכֵּן הַגְּאוֹנִיּוּת הָעַתִּיקָה שֶׁל הַגּוֹטִים, אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת מֵאֲחוֹרֵי מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס הָאַדֵּיר שֶׁל מָגֶנְצָא, מוֹסִיפָה עוֹד בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה זְמָן לִשְׁלֹחַ אֶת קַרְנֶיהָ אֶל פְּנֵי שִׁפְעַת כִּלְאַיִם זוֹ אֲשֶׁר חֻבְּרוּ בָּה יַחַד קִמְרוֹנֵי קֶשֶׁת שֶׁל רוֹמָא וְאוּלַמֵּי עַמּוּדִים לְפִי הַסִּגְנוֹן שֶׁל קוֹרִנְתְּ.

וְדַוְקָא שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ זוֹ נִרְאֲתָה לָנוּ כְּאַדְמוּמִית שֶׁל בֹּקֶר.

וְאוּלָם מֵעֵת שֶׁהַבְּנִיָּה נֶעֶשְׂתָה אֳמָנוּת כְּיֶתֶר סוּגֵי הָאֳמָנוּת, מֵעֵת שֶׁחָדְלָה לִהְיוֹת הָאֳמָנוּת הַכּוֹלֶלֶת, הַגְּבֶרֶת וְהֶעָרִיצָה בְּכָל אַחְיוֹתֶיהָ, – סָר כֹּחָהּ מִמֶּנָּה וְנִטַּל שִׁלְטוֹנָהּ מֵעַל הָאֳמָנֻיּוֹת הָאֲחֵרוֹת. הַלָּלוּ יוֹצְאוֹת לַחֹפֶשׁ, פּוֹרְקוֹת מֵעֲלֵיהֶן אֶת עֻלּוֹ שֶׁל הָאַדְרִיכַל וְכָל אַחַת מֵהֶן פּוֹנָה אֶל נְתִיבָהּ הַמְיֻחָד. וְכָל אַחַת מֵהֶן הֲנָאָה לָהּ מֵהִסְתָּעֲפוּת זוֹ. הַבְּדִידוּת מוֹסִיפָה לָהֶן שִׁעוּר קוֹמָה. מְלֶאכֶת הַגִּלּוּף מַגִּיעָה לִידֵי פַּסָּלוּת, חַטַּב הָעֵץ – לִידֵי צִיּוּר, זִמְרַת הַקֹּדֶשׁ הַקִּפְּדנִית – לִידֵי אֳמָנוּת נְגִינָה. אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיל עַל אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה וְלוֹמַר, כִּי מַמְלַכְתָּהּ הַמְמַלְאָה פְּנֵי תֵּבֵל הִתְפּוֹרְרָה בְּמוֹת אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדוֹן שֶׁלָּהּ, וְנָפוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכוּת נַעֲשׂוּ לִמְדִינוֹת עוֹמְדוֹת בִּרְשׁוּת עַצְמָן. תְּקוּפָה זוֹ הֵבִיאָה לָעוֹלָם אֶת רְפָאֵל אֶת מִיכָאֵל אַנְגֶ’לּוֹ, אֶת יוֹהַן גּוּי’וֹן וְאֶת פַּלֶּסְטְרִינָה, זֶה אֲשֶׁר עָלָה כְּכוֹכָב בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה הַמְּלֵאָה כֻּלָּהּ זֹהַר.

אוֹתוֹ זְמָן, כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ כָּל סוּגֵי הָאֳמָנוּת, נִשְׁתַּחְרֵר גַּם הָרַעְיוֹן בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם. אַנְשֵׁי הַמַּחֲשָׁבָה הַחָפְשִׁית בִּימֵי הַבֵּינַיִם הֵטִילוּ בְּגוּף הַקָּטוֹלִיּוּת פְּצָעִים עֲמֻקִּים. הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה קוֹרַעַת אֶת אַחְדוּת הַדָּת לִגְזָרִים. אִלּוּ הִקְדִּימָה הָרֶפוֹרְמַצְיָה לָבוֹא לִפְנֵי הַדְּפוּס, כִּי אָז לֹא הָיְתָה אֶלָּא קֶרַען85 הַדְּפוּס הוּא שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ לְמַהְפֵּכָה. לוּלֵא הַדְּפוּס הָיָה תַּשׁ כֹּחָהּ שֶׁל הַכְּפִירָה. יְהִי זֶה אָסוֹן וִיהִי זֶה גְזֵרַת הַהַשְׁגָּחָה: גּוּטֶנְבֶּרְג הוּא שֶׁסָּלַל אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי לוּטֶר.

וְאוּלָם מִשֶּׁיָּרְדָה לְגַמְרֵי שִׁמְשָׁם שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם וְהַגְּאוֹנִיּוּת הַגּוֹטִית נָפְחָה אֶת נַפְשָׁהּ, – בָּאוּ יְמֵי שֶׁפֶל לָאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה, פָּנֶיהָ הֶחְוִירוּ מִיּוֹם לְיוֹם וְרוּחַ חַיֶּיהָ הָלַךְ וְקָרַב אֶל קִצּוֹ. הַסֵּפֶר הַנִּדְפָּס, זֶה הַשִּׁלְשׁוֹל שֶׁבַּבִּנְיָן, מְכַרְסֵם אוֹתָהּ וּמֵבִיא עָלֶיהָ כְּלָיָה. הִיא מִתְעַרְטֶלֶת, מַשִּׁירָה אֶת עָלֶיהָ וּמִצְטַמֶּקֶת מִיּוֹם לְיוֹם. הִיא שְׁרוּיָה בְּמַחְסוֹר וּבְדַלּוּת, הִיא מַגִּיעָה לִידֵי פְּחִיתוּת. חָדַל לִהְיוֹת לָהּ בִּטּוּי, אֵין הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֲפִילוּ זֵכֶר לָאֳמָנוּת אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּה. בִּבְדִידוּתָהּ, בְּעֵת שֶׁבָּגַד בָּהּ הָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי וְכָל רֵעוֹתֶיהָ, בְּנוֹת הַאֳמָנוּת, עֲזָבוּהָ לְנַפְשָׁהּ, הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ בַּעֲלֵי מְלָאכָה, חֵלֶף הָאֳמָנִים שֶׁרָחֲקוּ מִמֶּנָּה, שִׁמְשַׁת הַזְּכוּכִית מְמַלְאָה אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל חַלּוֹן בֵּית הַתְּפִלּה; הַסַּתָּת בָּא בִּמְקוֹם הַפַּסָּל. נָגוֹזוּ לִבְלִי שׁוּב כָּל הַכֹּחַ וְהַמְּקוֹרִיּוּת, כָּל הַחַיִּים וְכָל הַנְּשָׁמָה. כַּעֲנִיָּה בְּפֶתַח בֵּית הַמְּלָאכָה וְהָלְכָה מֵחִקּוּי אֶל חִקּוּי. מִיכָאֵל אַנְגֶ’לּוֹ, שֶׁהִבְחִין בְּוַדַּאי בַּדָּבָר כִּי מֵרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה הָיְתָה זוֹ כִּנְדוֹנָה לַמָּוֶת, הָגָה אֶת הָרַעְיוֹן הָאַחֲרוֹן, רַעְיוֹן מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ. עֲנָק הָאֳמָנוּת הַזֶּה בָּנָה פַּנְתֵאוֹן עַל גַּב פַּנְתֵּאוֹן וְיָצַר אֶת הֵיכַל פֶּטְרוּס בְּרוֹמָא. זוֹהִי יְצִירָה אַדִּירָה הָרְאוּיָה לְהִשָּׁאֵר סְגֻלָּה לְכָל הַזְּמַנִּים, יְצִירָה אַחֲרוֹנָה מִמְּקוֹר אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה, חֲתִימַת־יָד שֶׁל אַדִּיר אֳמָנִים שֶׁנִּקְבְּעָה בַּדַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל סֵפֶר הָאֶבֶן הַמִּסְתַּיֵּם. וּכְשֶׁמֵּת מִיכָאֵל אַנְגֶ’לּוֹ – מֶה עָשְׂתָה בְּנִיָּה עֲלוּבָה זוֹ שֶׁעָבַר עָלֶיהָ כֶּלַח וְהִיא מִתְהַלֶּכֶת כְּצֵל מֵעֵמֶק רְפָאִים? הִיא עוֹשָׂה בְּהֵיכַל פֶּטְרוּס כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהּ וּמְתַקֶּנֶת אוֹתוֹ וּמְעַוָּה אֶת פָּנָיו. מַעֲשֵׂה טֵרוּף; מַעֲשֶׂה עָלוּב שֶׁבַּעֲלוּבִים. כָּל מֵאָה בְּשָׁנִים יֵשׁ לָהּ הֵיכַל פֶּטְרוּס מִשֶׁלָּהּ: לְגַבֵּי הַמֵּאָה הַשְׁבַע־עֶשׂרֵה הֲרֵי זֶה בֵּית הַכְּנֵסִיָּה וַל דֶּה־גְרַס; לְגַבֵּי הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה – בֵּית הַכְּנֵסִיָּה סֶן־גֶ’נוֹבֵבָה. כָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ יֵשׁ לָהּ הֵיכַל פֶּטְרוּס מִשֶּׁלָּהּ. הֵיכָל כָּזֶה יֶשְׁנוֹ בְּלָנְדּוֹן; יֶשְׁנוֹ אֶחָד כָּזֶה גַם בְּפֶטֶרְסְבּוּרְג. פָּרִיס יֵשׁ לָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה בִּנְיָנִים כָּאֵלֶּה. הֵם מְשׁוּלִים לְצַוָּאָה רֵיקָה, לְפִטְפּוּט הַהֶבֶל הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לָאֳמָנוּת, רַבַּת נְצוּרוֹת בֶּעָבָר, הַבְּטֵלָה בְּחַיֶּיהָ וְעוֹשָׂה מַעֲשֵׂה יַלְדוּת לִפְנֵי מוֹתָהּ.

וְעַכְשָׁו אִם נִבְחַן לֹא אֶת הַבִּנְיָנִים כַּחֲטִיבוֹת מְיֻחָדוֹת, אֶלָּא אֵת כָּל הָאֳמָנוּת בִּכְלָלוּתָהּ, לְפִי מַרְאֶהָ שֶׁהָיָה לָהּ מִתְּחִלַּת הַמֵּאָה הַשֵּׁש־עֶשְׂרֵה וְעַד הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, יִתְגַּלּוּ לְעֵינֵינוּ אוֹתָם הַסִּמָּנִים שֶׁל יְרִידָה וְדִלְדּוּל. מִזְּמַנּוֹ שֶׁל פְרַנְס הַשֵּׁנִי וְאֵילָךְ הִתְחִילוּ הַבִּנְיָנִים מְאַבְּדִים אֶת צוּרַת הָאַדְרִיכַלִּיּוּת וּמַבְלִיטִים אֶת הַצּוּרָה הַגֵּאוֹמֶטְרִית, דֻּגְמַת עַצְמוֹת הַשֶּׁלֶד הַבּוֹלְטוֹת אֵצֶל חוֹלֶה דַל־בָּשָׂר. קַוֵּי הַגֵּאוֹמֶטְרִיָּה, הַקַּפְּדָנִים וְהַקָּרִים, יוֹרְשִׁים אֶת מְקוֹמָם שֶׁל קַוֵּי הָאֳמָנוּת הַיָּפִים. הַבִּנְיָן חָדַל לִהְיוֹת מַצֶּבֶת בִּנְיָן וְנַעֲשָׂה תַּחְבֹּרֶת שֶׁל שְׁטָחִים. אֶלָּא שֶׁאֳמָנוּת הַבְּנִיָּה מִתְאַמֶּצֶּת לְכַסּוֹת עַל הַלִּקּוּי הַזֶּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָנוּ מוֹצְאִים כּוֹתֶרֶת גַּג יְוָנִית הָרְכוּבָה עַל גַּב רַחֲבַת גַּג עֲשׂוּיָה בְּסִגְנוֹן רוֹמָאִי, וּלְהֵפֶךְ. בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא אֶת הַפַּנְתֵּאוֹן הָרָכוּב עַל גַּבֵּי פַּנְתֵּאוֹן וְאֶת הֵיכַל פֶּטְרוּס שֶׁל רוֹמָא. מִכָּאן בָּתֵּי הַלְּבֵנִים, בְּנֵי תְּקוּפַת הֶנְרִי הָרְבִיעִי, אֲשֶׁר קְצוֹתֵיהֶם עֲשׂוּיִם אֶבֶן קָשָׁה; וְכִכַּר הַמֶּלֶךְ וְכִכַּר יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. מִכָּאן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה שֶׁל לוּאִי הַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר: בִּנְיָנִים גַּסִּים וּמְסֻרְבָּלִים שֶׁכִּפּוֹתֵיהֶם הֵן כְּעֵין חֲטוֹטֶרֶת. מִכָּאן סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה שֶׁל מָצַרִין, כָּל אוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת הַגְּרוּעִים שֶׁטַּעְמָם טַעַם אִיטַלְקִי וּמְקוֹמָם לְיַד אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים86. וְכָל הָאַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר לְלוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר: בָּתֵּי קְסָרַקְטִין מְרֻוָּחִים לְחֶצְרָנִים, בָּתֵּי־מִקְשָׁה הַמְּלֵאִים קְרִירוּת וְשִׁעְמוּם. וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – סִגְנוֹן הַבְּנִיָּה מִתְּקוּפַת לוּאִי הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר, זוֹ הַאַדְרִיכַלִּיּוּת הַמַּזְקִינָה וְהַתְּשׁוּשָׁה שֶׁהִשְׁחִיתָה אֶת דְּמוּתָהּ וְעָשְׂתָה אֶת קִשּׁוּטֶיהָ כַּעֲלֵי עֹלֶשׁ וְחוּטֵי אִטְרִיּוֹת, כְּתִלְתּוּלִים וּפִטִרִיּוֹת. הָחֵל מִזְּמַנּוֹ שֶׁל פְרַנְס הַשֵּׁנִי וְעַד לִתְקוּפַת לוּאִי. הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר הָלַךְ הַדִּלְדּוּל הַזֶּה וְגָדַל לְפִי רִבּוּי גֵּאוֹמֶטְרִיוּ הָאֳמָנוּת לֹא הָיְתָה אֶלָּא עוֹר וַעֲצָמוֹת. הִיא נֶאֱבֶקֶת עִם הַמָּוֶת וּמַרְאֶהָ עָלוּב עַד מְאֹד.

מַה נַעֲשָׂה בֵּינָתַיִם לָאֳמָנוּת הַדְּפוּס? הַבְּנִיָּה מִתְרוֹקֶנֶת מִלְּשַׁד חַיֶּיהָ וְהַדְּפוּס קוֹלֵט אֵת כָּל הַלְּשַׁד הַזֶּה. בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁהָאַדְרִיכַלִּיּוּת יוֹרֶדֶת וְהוֹלֶכֶת, מַעֲשֵׂה הַדְּפוּס מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל. כָּל אוֹתוֹ שֶׁפַע הַכֹּחוֹת, שֶׁהָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי בִּזְבֵּז לְשֵׁם הַבִּנְיָנִים, יֵצֵא מֵעַכְשָׁו לְמַצְּבוֹת הַדְּפוּס. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָנוּ רוֹאִים, כִּי בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה מְלֶאכֶת הַדְּפוּס הַמִּתְגַּבֶּרֶת עוֹשָׂה מִלְחָמָה אֶת אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה הַמְדֻלְדֶּלֶת, וּמְמִיתָה אוֹתָהּ. בַּמֵּאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה הִיא כְּבָר מוֹשֶׁלֶת בַּכִּפָּה, מְנַצַּחַת וְתַקִּיפָה בְּנִצְחוֹנוֹתֶיהָ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהִיא מְבִיאָה לָעוֹלָם תְּקוּפָה גְדוֹלָה שֶׁל מַדָּעִים. בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁרָבְצָה כַּמָּה זְמָן כִּבְטֵלָה בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שֶׁל לוּאִי הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר, הִיא חוֹגֶרֶת פִּתְאֹם אֶת כְּלִי זֵינוֹ שֶׁל וָלְטֶר, זֶה גִלְגּוּל חַרְבּוֹ שֶׁל לוּטֶר, וּמִשְׂתָּעֶרֶת בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה עַל אֵרוֹפָּה הָעַתִּיקָה, לְאַחַר שֶׁהִכְּתָה כְּבָר אֶת רַעְיוֹנֶיהָ שֶׁל אֵרוֹפָּה זוֹ הַסְּפוּנִים בַּבִּנְיָנִים. לְעֵת סִיוּמָהּ שֶׁל הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נִשְׁלַם מַעֲשֵׂה הַחֻרְבָּן שֶׁל אֳמָנוּת הַדְּפוּס. בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הִיא מַתְחִילָה לִבְנוֹת וּלְקוֹמֵם.

וְאוֹלָם עַכְשָׁו אָנוּ שׁוֹאֲלִים: מִי מִשְּׁנֵי סוּגֵי הָאֳמָנוּת הָאֵלֶּה מְבַטֵּא בֶּאֱמֶת אֶת הָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹש מֵאוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת? מִי מֵהֶם מַמְשִׁיךְ אֶת הָרַעְיוֹן? מִי מֵהֶם מְבַטֵּא אוֹתוֹ לֹא לְפִי הַטָּעֻיּות שֶׁבְּמַדָּעָיו וְלֹא לְפִי הַשְּׁטֻיּות שֶׁבְּתוֹרַת בָּתֵּי מִדְרָשָׁיו, אֶלָּא לְפִי תּנוּעָתוֹ הָעוֹלָה מִמַּעֲמַקִּים וּמַרְחִיקָה לָלֶכֶת לְכָל הָעֲבָרִים? מִי מֵהֶם פָּרוּשׂ כְּמַעֲטֶה, לְלֹא קֶרַע וּפְגָם, עַל פְּנֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הִיא הַמִּפְלֶצֶת אֲשֶׁר רַגְלֶיהָ אֶלֶף וְהִיא מְמַהֶרֶת לָרוּץ אֶת אָרְחוֹתֶיהָ? הַאִם אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה אוֹ הַדְּפוּס? – הַדְּפוּס! אַל נַשְׁלֶה אֶת נַפְשֵׁנוּ לְעִנְיָן זֶה; אֳמָנוּ הַבְּנִיָּה גָוְעָה וּמֵתָה לְעוֹלְמֵי עַד, נִשְׁמְדָה בִּידֵי הַדְּפוּס, נִשְׁמְדָה בִּגְלַל זֶה אֲשֶׁר נָתְנָה מְעַט וְעָלְתָה בִּמְחִיר רָב. כָּל הֵיכָל עָלָה בְּמִילְיַרְדָּה שְׁלֵמָה. נְתָאֵר לָנוּ בַּדִּמְיוֹן כַּמָּה הָיִינוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא אִלּוּ אָמַרְנוּ לִכְתֹּב עוֹד פַּעַם אֶת סֵפֶר הָאַדְרִיכַלִּיּוּת; אִלּוּ הֲקִימוֹנוּ שׁוּב עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אַלְפֵי בִּנְיָנִים; אִלּוּ חִדַּשְׁנוּ עָלֵינוּ אֶת הַתְּקוּפָה הָעֲשִׁירָה בְּבִנְיָנִים, שֶׁעֵד רְאִיָּה מֵעִיד עָלֶיהָ כִּי “הָיָה דוֹמֶה שֶׁהָאָרֶץ נִעֲרָה מֵעַל גַּבָּהּ אֶת מַעֲטֶהָ הַיָּשָׁן לְמַעַן הִתְכַּסּוֹת בִּגְלִימָה לְבָנָה שֶׁל בָּתֵּי תְּפִלָּה.”

הַסֵּפֶר נַעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, דּוֹרֵשׁ הוֹצָאוֹת מְעַטּוֹת וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים רַבִּים! הֲיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא כִּי הָרַעְיוֹן הָאֱנוֹשִׁי שָׁלַח אֵת כָּל זְרָמָיו בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת? בָּזֶה לֹא נִתְכַּוַּנּוּ לֵאמֹר, כִּי אֵין הָאַדְרִיכַלִּיּוּת מְקִימָה פֹּה וָשָׁם בִּנְיָן מְפֹאָר אוֹ בִּנְיַן סְגֻלָּה בּוֹדֵד. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁגַּם בִּימֵי שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַדְּפוּס אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִמְצֹא עַמּוּד מַצֵּבָה שֶׁהוּקַם עַל יְדֵי מַחֲנֵה צָבָא שָׁלֵם מֵחֹמֶר הַמְּכִתָּה שֶׁל תּוֹתָחִים, דֻּגְמַת הָאִילְיַאדוֹת וְהָרוֹמַנְצֶרוֹ, הַמַּהְבֶרַטָה וְהַנִּבֶּלוּנְגִים, שֶׁעַמִּים שְׁלֵמִים יָצְרוּ אוֹתָם בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַבְּנִיָּה בְּחַבְּרָם אֶחָד לְאֶחָד וּבְמָזְגָם יַחַד הֲמוֹן שִׁירֵי גִבּוֹרִים. לֹא מִן הַנִּמְנָע הוּא כִּי בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים יָקוּם אַדְרִיכַל בַּעַל רוּחַ גְּאוֹנִּיּוּת, כְּשֵׁם שֶּׁדַּנְטֶה הַפַּיְטָן קָם בַּמֵּאָה הַשְּׁלֹש־עֶשְׂרֵה. אֲבָל הַבְּנִיָּה לֹא תּוֹסִיף לִהְיוֹת הָאֳמָנוּת הַשּׁוֹלֶטֶת בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, הָאֳמָנוּת הַכּוֹלֶלֶת, הָאֳמָנוּת הַמּוֹשֶׁלֶת בַּכִּפָּה. הַשִּׁירָה הַגְּדוֹלָה, הַמַּצֵּבָה הַגְּדוֹלָה אוֹ יְצִירַת הָאֳמָנוּת הַגְּדוֹלָה – הַלָּלוּ לֹא תִּבָּנֶינָה עוֹד, אֶלָּא תֵּצֶאנָה מִתַּחַת מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס.

וְלֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁהַבְּנִיָּה תָּקוּם לִתְחִיָּה, לֹא תּוֹסִיף עוֹד אֳמָנוּת זוֹ לִשְׁלֹט בַּכִּפָּה. הִיא תִּהְיֶה כְּפוּפָה לְחֹק הַמַּדָּע, אֲשֶׁר הִיא בְּעַצְמָהּ הוֹלִידָה אוֹתוֹ לְפָנִים. שְׁנֵי סוּגֵי אֳמָנוּת אֵלֶּה יַעַמְדוּ הָאֶחָד בִּמְקוֹם הַשֵּׁנִי מִבְּחִינַת יַחֲסֵי הַגּוֹמְלִין שֶׁלָּהֶם. אָנוּ יוֹדְעִים בָּרוּר, כִּי בִּתְקוּפַת הַבְּנִיָּה הָיוּ יְצִירוֹת הַפִּיּוּט דּוֹמוֹת לְמַצְּבוֹת הַבִּנְיָן וְהַדִּמְיוֹן דִּמְיוֹן אֱמֶת. הַוִּיאָזָה שֶׁבְּהֹדּוּ הִיא רַבַּת גְּוָנִים, פִּלְאִית וַעֲמֻקָּה כַּפָּגוֹדָה. בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר בַּמִּזְרָח טָבוּעַ חוֹתָם שֶׁל גַּדְלוּת וְשַׁלְוָה עַל אֳמָנוּת הַפִּיּוּט כְּמוֹ עַל הַבִּנְיָנִים; בְּיָוָן הָעַתִּיקָה הָיָה הַפִּיּוּט מְחוֹנָן יֹפִי, עַלִּיזוּת וְשַׁלְוָה; בְּאֵרוֹפָּה שֶׁל הַנַּצְרוּת – רוֹמְמוּת הַדָּת, הַחֵן הָעֲמָמִי, וְשֶׁפַע הַגִּדּוּל הַמֻּפְלָג אֲשֶׁר לִתְקוּפַת תְּחִיָּה. כְּתָבֵי הַקֹּדֶשׁ דּוֹמִים לַפִּירָמִידוֹת, הָאִילְיַאדָה דוֹמָה לַפַּרְתֵּנוֹן, הוֹמֶרוּס דּוֹמֶה לְפִידִיַאס. דַּנְטֶה בֶּן הַמֵּאָה הַשְּׁלֹש־עֶשְׂרֵה הוּא בִּבְחִינַת אַחֲרוֹן הַהִיכָלוֹת הַבְּנוּיִם לְפִי הַסִּגְנוֹן הָרוֹמָנִי; שֶׁקְסְפִּיר שֶּׁבַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה – אַחֲרוֹן בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁ הַבְּנוּיִם בַּסִּגְנוֹן הַגּוֹטִי.

נְסַכֵּם אֵפוֹא אֵת כָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ עַד עַכְשָׁו וְשֶׁיָּצָא בְּהֶכְרַח קָטוּעַ וַחֲסַר שְׁלֵמוּת: לָאֳנוֹשׁוּת הָיוּ מֵעוֹלָם שְׁנֵי סְפָרִים, שְׁנֵי פִּנְקָסִים, שְׁתֵּי צַוָּאוֹת – אֳמָנוּת הַבְּנִיָּה וָאֳמָנוּת הַדְּפוּס, כְּתָבֵי קֹדֶשׁ שֶׁל אֶבֶן וּכְתָבֵי קֹדֶשׁ שֶׁל נְיָר. וְאִם נִתְבּוֹנֵן אֶל הַבִּבְּלִיּוֹת הַשְּׁתַּיִם הַאֵלֶּה, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הָיוּ פְּתוּחוֹת לְעֵינֵי כֹּל בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים, נֵדַע כִּי מֻתָּר לָנוּ לְהִתְעַצֵּב עַל הָרוֹמְמוּת הַגְּלוּיָה לְכָל עַיִן אֲשֶׁר לִכְתָב הַשַּׁחַם, עַל הָאַלְפָא־בֵּיתָא הָאַדִּירָה הַזֹּאת הַמִּתְגַּלֶּמֶת בִּדְמוּת שְׂדֵרוֹת עַמּוּדִים, פּוֹרְטָלִים וְעַמּוּדֵי אָבֶּלִיסְקִים וְעַל הָרִים אֵלּוּ, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, שֶׁמִּלְּאוּ לְפָנִים פְּנֵי תֵּבֵל, לְמִן הַפִּירָמִידָה שֶׁל חֵיאוֹפְּס וְעַד בֵּית הַכְּנֵסִיָּה בִּשְׁטְרַסְבּוּרְג. רָאוּי לָנוּ שֶׁנִּקְרָא עוֹד פַּעַם אֶת קוֹרוֹת הֶעָבָר הַחֲרוּתִים בִּגְוִילֵי הָאֶבֶן, מְצֻוִּים אָנוּ לְהִשְׁתָּאוֹת אֶל הַסֵּפֶר הַכָּתוּב בִּידֵי הַבְּנִיָּה וּלְדַפְדֵּף בּוֹ כָּל הַיָּמִים; אֲבָל אֵין לָנוּ לְמַעֵט אֶת דְּמוּת הַמַּצֵּבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר אֳמָנוּת הַדְּפוּס הֵקִימָה אַף הִיא בְּמוֹ יָדָהּ.

מַצֵּבָה זוֹ אֵין עֲרֹךְ לְגָדְלָהּ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי הוּא אוֹתוֹ מְחַשֵּׁב חִשְּׁבוֹנוֹת שֶׁמָּנָה וּמָצָא, כִּי כִּרְכֵי הַסְּפָרִים, שֶׁנִּדְפְּסוּ לְמִן גּוּטֶנְבֶּרְג וְעַד יָמֵינוּ, יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל שֶׁבֶּין הָאָרֶץ וְהַיָּרֵחַ; וְאוּלָם אֵין אָנוּ מִתְכַּוְּנִים כּלָל לְגֹדֶל מִסּוּג זֶה. מִכָּל מָקוֹם אִם נְשַׁוֶּה לְנֶגְדֵּנוּ כַּחֲטִיבָה אַחַת אֵת כָּל יְצִירוֹת הַדְּפוּס, בְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁנִּתְקַבֵּץ עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה, – הֲכִי לֹא נִרְאֶה אֶת הַחֲטִיבָה הַזֹּאת כְּבִנְיָן עָצוּם עַד מְאֹד המְמַלֵּא פְּנֵי תֵּבֵל, הַמְשַׁמֵּשׁ מִשְׁכָּן לָאֱנוֹשׁוּת הָעוֹבֶדֶת וְנוֹעֵץ אֶת כּוֹתֶרֶת גַּגּוֹ לְתוֹךְ עַרְפִלֵּי הֶעָתִיד? זוֹהִי הָעַרְבּוּבְיָה שֶׁל כֹּחוֹת הָרוּחַ, הַכַּוֶּרֶת אֲשֶׁר לְתוֹכָהּ יָבִיאוּ אֶת דִּבְשָׁן הַהֲזָיוֹת הַמְּשׁוּלוֹת לִדְבוֹרִים מְחֻפּוֹת זָהָב. הַבִּנְיָן בָּנוּי קוֹמוֹת לְאֵין מִסְפָּר. פֹּה וָשָׁם אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַמְּבוֹאוֹת הָאַפְלוּלִיִּים אֲשֶׁר לַמַּדָּע הָעוֹבְרִים בְּלֵב הַבִּנְיָן וּמִסְתַּיְּמִים לְיַד פִּתְחֵי שְׁעָרָיו. אֶת חָזִית הַבִּנְיָן הַפּוֹנָה הַחוּצָה קִּשְּׁטָה הָאֳמָנוּת בִּגִלּוּפֶיהָ הַמְשֻׁלָּבִים לְהַפְלִיא, בְּמִקְלְעוֹת צִיצֶיהָ וּבְפִתּוּחֶיהָ הַדּוֹמִים לִתְחָרִים. כָּל חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַבִּנְיָן, כַּמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כִּפְרִי דִמְיוֹן מוּזָר וכְמֻבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תּוֹפֵס אֶת מְקוֹמוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת פְּעֻלָּתוֹ. כָּל הַחֲטִיבָה כֻּלָּהּ מְשֻׁתָּפָה בִּפְעֻלָּה אֶחָת. לְמִן הֵיכַל־שֶׁקְסְפִּיר וְעַד מִסְגַּד־בַּיְרוֹן – מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי מֶטְרוֹפּוֹלִין זוֹ שֶׁל הָרַעְיוֹן הָעוֹלָמִי הֲמוֹן מִגְדָּלִים הַמִּצְטָרְפִים לְתַעֲרֹבֶת רַבַּת גְּוָנִים. עַל פְּנֵי חוֹמַת הַיְסוֹד שֶׁל הַבִּנְיָן חֲרוּתוֹת כַּמָּה רְשֻמּוֹת קְדוּמוֹת שֶׁלֹּא נִקְבְּעוּ בְּסֵפֶר הַבְּנִיָּה. מִשְּׂמֹאל לְפֶתַח הַכְּנִיסָה טָבוּעַ תַּבְלִיט־הוֹמֶרוּס הָעַתִּיק לְיָמִים וְעָשׂוּי שַׁיִשׁ לָבָן, מִיָּמִין מְרִימָה אֶת צְרִיחֶיהָ הַבִּבְּלִיָּה רַבַּת הַלְּשׁוֹנוֹת. דְּרָקוֹן הָרוֹמַנְצֶרוֹ מַרְתִּיעַ בִּמְקוֹמוֹ; כְּמוֹ כֵן צוּרוֹת כִּלְאַיִם אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן הַוֶּדַא וְהַנִּבֶּלוּנְגִים. מִכָּל מָקוֹם בִּנְיָן פֶּלִאי זֶה נִשְׁאַר בִּלְתִּי נִגְמָר לְעוֹלְמֵי עַד. מַכְבֵּשׁ הַדְּפוּס, מְכוֹנַת עֲנָקִים זוֹ הַיּוֹנֶקֶת אֶת לְשַׁד הָרוּחַ שֶׁל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, פּוֹלֵט בְּלִי הֶרֶף אֶת הַחֹמֶר הַדָּרוּשׁ לוֹ לְשֵׁם הַמְּלָאכָה. כָּל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ עֲסוּקָה בָּעֲבוֹדָה עַל קוֹרְיַת הַבִּנְיָן; כָּל אֲשֶׁר רוּחַ לוֹ הוּא בַּבּוֹנִים. הַקָּטֹן בֵּינֵיהֶם סוֹתֵם אֶת אַחַד הַחוֹרִים וּמֵבִיא אֶת אַבְנוֹ, וְאִישׁ כְּרֶטִיף דֶּה־לַה־בְּרֶטוֹן87 מֵבִיא גִיגִית מְלֵאָה מֶלֶט שֶׁל גֶּבֶס. כָּל יוֹם וָיוֹם עוֹלֶה נִדְבָּךְ חָדָשׁ. מִחוּץ לִתְרוּמוֹתֵיהֶם הַמְיֻחָדוֹת שֶׁל סוֹפְרִים בּוֹדְדִים יֵשׁ גַּם תְּרוּמוֹת שֶׁבְּשֻׁתָּפוּת. הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נוֹתֶנֶת אֶת “הָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה”, הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית – אֶת “הַמְבַשֵּׂר”. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, כִּי גַם זֶה הוּא בִּנְיָן הַמַּרְבֶּה נִדְבָּכִים וְהוֹלֵךְ וְנֶעֱרָם לְאֵין קֵץ לְפִי קַוִּים לוּלְיָנִיִּים; גַּם כָּאן אַתָּה מוֹצֵא בְּלִיל שָׂפוֹת, פְּעֻלָּה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לֵאוּת, מִלְחֶמֶת תַּחֲרוּת שֶׁל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, וְאוּלָם כָּאן הוּא גַם מְקוֹם הַמִּקְלָט אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁכֹּן הָרוּחַ וְלֹא תִּרָא מִפְּנֵי מַבּוּל חָדָשׁ, מִפְּנֵי הַבַּעֲרוּת הַעֲלוּלָה לְהָצִיף אֶת הָעוֹלָם.


 

סֵפֶר שִׁשִּׁי.    🔗

א. הַשְׁקָפָה לְלֹא מַשָּׂא פָּנִים עַל מַעֲמַד הַשּׁוֹפְטִים מִיָּמִים עָבָרוּ    🔗

אַחַד הָאֲנָשִׁים בְּרוּכֵי־הָאֹשֶׁר הָיָה בִּשְׁנַת 1482 לַסְּפִירָה הָאָצִיל רוֹבֶּר לְבֵית אֶסְטוּטְוִי, אִישׁ אַבִּיר, בַּעַל הָאֲחֻזָּה שֶׁל בְּאִין, הַבָּרוֹן לְאִבְרִי וּלְסֶנְט־אַנְדְּרִי אֲשֶׁר בְּנָפַת מַרְשׁ, יוֹעֵץ וְחַדְרָן לַמֶּלֶךְ וְאַחַד הַמֻּרְשִׁים שֶׁל גְּלִיל הַמִּשְׁפָּט הַפָּרִיסָאִי. כִּמְעַט שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי זְמָן זֶה, בַּיּוֹם 7 לְנוֹבֶמְבֶּר שְׁנַת 1465, הִיא הַשָּׁנָה בָּהּ נִרְאָה כּוֹכַב הַשֵּׁבֶט, קִבֵּל אֶסְטוּטְוִי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׂרָה הַמְשֻׁבַּחַת הַזֹּאת שֶׁבְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הַפָּרִיסָאִי, זוֹ שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתָהּ בְּעִקָּר כִּשְׂרָרָה שֶׁל אֲצִילִים וְלֹא כִּפְקִידוּת. “מִשְׂרָה,” אוֹמֵר יַ’ן לֶמְנֵיס, “שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שִׁלְטוֹן רַב לְגַבֵּי בִּטְחוֹן הַצִּבּוּר וּמְבִיאָה לְבַעְלָהּ כַּמָּה וְכַמָּה זְכֻיּוֹת וְיִתְרוֹנוֹת.” מוּזָר הָיָה הַדָּבָר, כִּי בִּשְׁנַת 1482 נָשָׂא עֲדַיִן אַחַד הָאֲצִילִים מִשְׂרָה זוֹ שֶׁזְּמַנָּהּ, לְפִי תְּעוּדַת הַמְּנוּיִים, הֵחֵל בַּתְּקוּפָה שֶׁלּוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר הַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, אֲשֶׁר נוֹלְדָה לוֹ מִחוּץ לַנְּשׂוּאִין, לָאָדוֹן אִישׁ בֻּרְבּוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד אַף הוּא מִחוּץ לַנְּשׂוּאִין. אוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁרוֹבֶּר לְבֵית אֶסְטוּטְוִי נִתְמַנָּה לְשָׁרֵת בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּפָרִיס בִּמָקוֹם יַעֲקֹב פִילְיֶר, עָבְרָה מִשְׂרַת הַנָּשִׂיא בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַפַּרְלָמֶנְט מִידֵי הַקַּפְּדָן הֶלִי תּוֹרְלֶט לִידֵי יַ’ן דּוֹבֶה, יָרַשׁ יַ’ן יֻוֶנֶל דֶּז־אוּרְזִין אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל פֶּטֶר מוֹרְוִילְיֶה בְּלִשְׁכַּת הַמַּזְכִּירוּת שֶׁל צָרְפַת, נָטַל רֶנוֹל דֶּה־דוֹרְמֵן מִידֵי פֶּטֶר פּוּאִי אֶת מִשְׂרַת הַמְמֻנֶּה בְּלִשְׁכַּת הַבַּקָּשׁוֹת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ. בְּרַם כַּמָּה אֲנָשִׁים לָבְשׁוּ אִצְטְלָה זוֹ שֶׁל נָשִׂיא וּמַזְכִּיר וּמְמֻנֶּה לְבַקָּשׁוֹת מִיּוֹם שֶׁרוֹבֶּר אֶסְטוּטְוִי נִתְמַנָּה לְכָבוֹד בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט בְּפָרִיס! מִשְׂרָה זוֹ “נִמְסְרָה לְהַשְׁגָּחָתוֹ”, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּכְתָב הַמִּנוּי; וְאָמְנָם הוּא שָׁמַר אֶת מִשְׂרָתוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה. הוּא דָבַק בָּהּ, הָיָה אִתָּהּ לְגוּף אֶחָד וְנִצַּל עַל יְדֵי כָּךְ מִתַּאֲוַת הַשִּׁנּוּיִים הַמְטֹרֶפֶת שֶׁל לוּאִי הָאַחַד־עָשָׂר, הוּא הַמֶּלֶךְ הַחַשְׁדָן הַקַּמְצָן וְאוֹהֵב הָעֲבוֹדָה שֶׁרָצָה לְקַיֵּם אֶת שִׁלְטוֹן הַתַּהְפּוּכוֹת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּיִים תְּכוּפִים וְחִלּוּפֵי אָדָם. וְיוֹתֵר מִזּוֹ: הָאַבִּיר עַז הַלֵּב קִבֵּל רְשׁוּת לִמְסֹר לִבְנוֹ אֶת הַ“חֲזָקָה” לְמִשְׂרָה זוֹ, וְזֶה שְׁנָתַיִם שֶׁשֵּׁם הַבֵּן, הָאָצִיל יַעֲקֹב לְבֵית אֶסְטוּטְוִי, הִתְנוֹסֵס לְיַד שֵׁם הָאָב בְּרֹאשׁ רְשִׁימַת הַפְּקִידִים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט הַפָּרִיסָאִי. וַדַּאי שֶׁהָיְתָה כָּאן הַצְלָחָה יְתֵרָה וְיוֹצֵאת מִן הַכְּלָל! נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי רוֹבֶּר אֶסְטוּטְוִי הָיָה מִטּוֹבֵי הַחַיָּלִים, כִּי מִתּוֹךְ נֶאֱמָנוּת לְגַבֵּי הַמֶּלֶךְ מָנָה אֶת עַצְמוֹ בֵּין מִתְנַגְּדֶיהָ שֶׁל “הָאֲגֻדָּה לְטוֹבַת הָעָם88” וְכִי הוּא נָתַן מַתָּנָה לַמַּלְכָּה, בְּהִכָּנְסָהּ לְפָרִיס בִּשְׁנַת 14…, צְבִי נֶהְדָּר אֲשֶׁר צָדָה בְּיַעַר קוֹנְפֶקְט. וְיֵשׁ לְהוֹסִיף עַל זֶה, כִּי הָיָה מוֹדָע וְיָדִיד לְמַר טְרִיסְטֶן לַ’הֶרְמִיט, רֹאשׁ חֵיל הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. מַר רוֹבֶּר הַקַּפְּדָן נָשָׂא אֵפוֹא מִשְׂרָה נְעִימָה וְנוֹחָה. רֵאשִׁית כֹּל – זוֹ מַשְׂכֻּרְתּוֹ הַשְּׁמֵנָה שֶׁכְּתוֹסֶפֶת לָהּ, בִּבְחִינַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם, הָיָה מְקַבֵּל אַרְנוּנְיוֹת מִמִּשְׁפְּטֵי אֶזְרָחִים וּמִמִּשְׁפְּטֵי עֳנְשִׁין, גַּם אַרְנוּנְיוֹת בֵּית הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר בְּאֶמְבַּה־דֶה־שַׁטְלֶה, גַּם מַס הַגֶּשֶׁר מִן הַמְּקוֹמוֹת מַנְט וְקוֹרְבֵי, וְעוֹד הַהַכְנָסוֹת מִן הַמִּסִּים שֶׁהָיוּ גּוֹבִים מֵאֵת סוֹחֲרֵי הַתְּבוּאָה בְּפָרִיס, מִחוּץ לַמִּסִּים שֶׁהָיוּ מְטִילִים עַל מוֹכְרֵי הָעֵצִים וּמוֹכְרֵי הַמֶּלַח. הוֹסֵף לְכָךְ אֶת הֲנָאָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרָכַב בְּקֶרֶב הָעִיר מִטַּעַם מִשְׂרָתוֹ, מְלַוָּיו הֶדְיוֹטֵי שׁוֹפְטִים, הַלְּבוּשִׁים מְעִילִים שֶׁמַּחֲצִיתָם כְּעֵין הָאָדֹם וּמַחֲצִיתָם כְּעֵין אֵשׁ לוֹהֶטֶת, וְהוּא מִתְנוֹסֵס בֵּינֵיהֶם בְּתִלְבֹּשֶׁת חַיָּלִים נֶהְדָּרָה, זוֹ הַתִּלְבֹּשֶׁת הַחֲרוּתָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּאֶבֶן קִבְרוֹ אֲשֶׁר בְּמִנְזַר וֶלְמוֹן בְּנוֹרְמַנְדִּיָּה וְזֶה קוֹבַע מַעֲשֵׂה מִקְשָׁה הַשָּׁמוּר לְזִכָּרוֹן בְּמוֹנְטְלֶרִי. וַהֲלֹא דָבָר הָיָה גַם זֶה שֶׁהוּא הֵטִיל אֶת מָרוּתוֹ הַשְּׁלֵמָה עַל תְּרֵיסָר שַׁמָּשִׁים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, עַל מוֹשֵׁל הָאַרְמוֹן הַמְמֻנֶּה עַל שַׁטְלֶה, עַל שְׁנֵי הֶדְיוֹטֵי הַדַּיָּנִים שֶׁל שַׁטְלֶה, עַל שִׁשָּׁה־עָשָׂר פְּקִידֵי הַבַּלֶּשֶׁת הַמְמֻנִּים עַל שִׁשָּׁה־עָשָׂר הַפַּרְוָרִים, עַל הַמְפַקֵּחַ שֶׁל בֵּית־הַסֹּהַר בְּשַׁטְלֶה, עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שׁוֹטְרִים רוֹכְבִים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְעַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שׁוֹטְרִים רַגְלִים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן – עַל מְפַקְדוֹ שֶׁל חֵיל מִשְׁמַר הָעִיר, זֶה שֶׁהָיָה מוֹצִיא וּמֵבִיא מִשְׁמָר רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, מִשְׁמַר עֵזֶר וּמִשְׁמָר מְאַסֵּף, וְכִי לְלֹא מְאוּמָה נֶחְשַׁב הַדָּבָר שֶׁהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמִּשְׁפָּט גַּם בַּקַּלּוֹת וְגַם בַּחֲמוּרוֹת, שֶׁרְשׁוּת הָיְתָה בְּיָדוֹ לֶאֱסֹר אֲנָשִׁים לְעַמּוּד הַקָּלוֹן, לְהוֹקִיעָם שָׁם אוֹ לִגְזֹר עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ סְחִיבָה, מִחוּץ לַכֹּחַ שֶׁנִּתַּן בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּבֵית־דִּין רִאשׁוֹן (in prima instantia, כְּפִי שֶׁזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן הַתְּעוּדוֹת) בְּכָל גְּלִיל הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס וּלְצָרֵף לָזֶה בְּכָבוֹד אֶת הַהַכְנָסוֹת הַבָּאוֹת מִשֶּׁבַע נָפוֹת כְּהֻנָּה שֶׁל חֶבֶר נְזִירִים אֲצִילִים? וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר נָעִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהוֹצִיא פְּקֻדּוֹת מַאֲסָר וּפְסָקֵי דִין, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה יוֹם יוֹם הָאָדוֹן הַנַּעֲרָץ רוֹבֶּר אֶסְטוּטְוִי, מִדֵּי שִׁבְתּוֹ לְכֵס הַמִּשְׁפָּט בְּשַׁטְלֶה־רַבָּה תַּחַת הַכִּפּוֹת הָרְחָבוֹת וְהַשְּׁטוּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה פִילִיףּ אוֹגוּסְט?

הָאָדוֹן הַנַּעֲרָץ רוֹבֶּר אֶסְטוּטְוִי לֹא דַי שֶׁהָיָה דַיָּן וּנְשִׂיא בֵּית־דִּין בְּפָרִיס, הוּא הָיָה רַשַּׁאי לֶשֶׁבֶת גַּם בְּסוֹד הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹצִיא פִּסְקֵי דִין לְחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת. הוּא שֶׁעָשָׂה מִשְׁפָּט בַּחֲשׁוּבִים שֶׁבַּהֲרוּגֵי מַלְכוּת. הוּא שֶׁהוֹצִיא אֶת הָאָצִיל לְבֵית רֶמוּר מִמִּבְצָר סֶנְט־אַנְטוּאַן וְלִוָּה אוֹתוֹ עַד לְאוּלַמֵּי הַשּׁוּק; הוּא הֵבִיא לְכִכַּר גְּרֶב אֶת הָאָצִיל לְבֵית סֶן־פּוֹל, זֶה שֶׁצָּרַח וְנִתְיַפַּח וְגָרַם הֲנָאָה מְרֻבָּה לַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן, שֶׁלֹּא חִבֵּב בְּיוֹתֵר אֶת הקוֹנְטַבְּל.

וּמֶה הָיָה הָאִישׁ חָסֵר עוֹד כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה חַיֵּי הוֹד וָאֹשֶׁר וְיָבוֹא כִּכְלוֹת יָמָיו לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּסֵפֶר הַקּוֹרוֹת הַמְצֻיָּן שֶׁל רָאשֵׁי הַשּׁוֹפְטִים בְּפָרִיס, זֶה הַסֵּפֶר אֲשֶׁר רָשׁוּם בּוֹ לְזִכָּרוֹן, כִּי אוּדַרְד מִוִּילְנֶב הָיָה לוֹ בַּיִת בִּרְחוֹב דֶּה־בּוּשֶׁרִי, כִּי גִילְיוֹם מֵהַנְגֶסְט קָנָה בַּיִת גָּדוֹל וּבַיִת קָטֹן מֵאַנְשֵׁי סָבוֹיָה, כִּי גִילְיוֹם טִבּוֹ נָתַן אֶת בָּתָּיו שֶׁבִּרְחוֹב קְלוּפֶּן מַתָּנָה לְחֶבֶר הַנְּזִירוֹת עַל שֵׁם גֶ’נוֹבֵבָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הוּגוֹ הוֹבְרִיאָה הִתְגוֹרֵר בְּאַרְמוֹן פּוֹרְק־אֶפִּיק, וּשְׁאָר יְדִיעוֹת כָּאֵלֶּה עַל דְּבַר חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת?

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִצְפְּנוּ לוֹ לִכְאוֹרָה אֶלָּא יָמִים טוֹבִים וּשְׁלֵוִים, הֵקִיִץ הָאָדוֹן הַנַּעֲרָץ רוֹבֶּר לְבֵית אֶסְטוּטְוִי בְּבֹקֶר יוֹם 7 לְיָנוּאַר שְׁנַת 1482 וְהוּא סַר וְזָעֵף וּמָלֵא מְרִירוּת. כֵּיצַד הִגִּיעַ לִידֵי מַצַּב רוּחַ זֶה? הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר. אוּלַי גָּרְמוּ לְכָךְ הַשָּׁמַיִם הַקּוֹדְרִים? אוּלַי נִסְגְּרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה הַפְּרִיפָה אֲשֶׁר לִרְצוּעַת חֲנִיתוֹ (כָּל אֵלֶּה שְׁמוּרִים לְזִכָּרוֹן בְּמוֹנְטְלֶרִי) וְנִמְתְּחָה הֵיטֵב מִסָּבִיב לִכְרֵסוֹ, כֶּרֵס שֶׁל שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ כֶּרֵס שֶׁל חַיָּלִים? אוּלַי גָּרְמוּ לְכָךְ אַרְבַּעַת הַפּוֹחֲזִים שֶׁקָּרְאוּ אַחֲרָיו גִּדּוּפִים מִדֵּי עָבְרָם בָּרְחוֹב לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ וְהָיוּ לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת לְלֹא כֻּתָּנוֹת, עַל רֹאשָׁם כּוֹבָעִים קְרוּעִים וּבְלוּיִם וְעַל שִׁכְמָם שַׂק הַצֵּידָה וּבַקְבּוּק הַמַּיִם? אוֹ שֶׁמָּא נִבָּא לוֹ לִבּוֹ, כִּי יְאָרַע לוֹ הֶפְסֵד בִּסְכוּם שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים לִטְרָה, שִׁשָּׁה־עָשָׂר סוֹלִים וּשְׁמוֹנֶה פְּרוּטוֹת, הוּא הַסְּכוּם שֶׁנִּגְרַע מֵהַכְנְסוֹתָיו כַּעֲבֹר שָׁנָה בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ, שַׁרְל הַשְּׁמִינִי?

הַבְּרֵרָה בִּידֵי הַקּוֹרֵא; וְאוּלָם הַמְּחַבֵּר מַחְלִיט וְאוֹמֵר, כִּי הַלָּז הָיָה סַר וְזָעֵף מִפְּנֵי שֶׁהָיָה סַר וְזָעֵף.

יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי אוֹתוֹ יוֹם הָיָה יוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת הַחַג, יוֹם תָּפֵל לְכָל אָדָם וְתָפֵל שִׁבְעָתַיִם לְאַנְשֵׁי הָרָשׁוּת, שֶׁכֵּן חוֹבָתָם הִיא לְטַהֵר אֶת פָּרִיס מְזֻּהֲמַת הַחַג – בַּמּוּבָן הַיָּשָׁר וּבִלְתִּי יָשָׁר שֶׁל הַמִּלִּים הָאֵלֶּה. וְחוּץ מִזֶּה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ לְאֶסְטוּטְוִי יְשִׁיבַת בֵּית־דִּין בְּשַׁטְלֶה־רַבָּה. וְהִנֵּה יָדוּעַ הַדָּבָר, כִּי הַשּׁוֹפְטִים זֶה דַּרְכָּם מֵאָז לִקְבֹּעַ אֶת יוֹם הַמִּשְׁפָּט בְּיוֹם שֶׁרוּחָם מָרָה עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תָּמִיד שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל וְיוּכְלוּ לִשְׁפֹּךְ עָלָיו אֶת זַעְמָם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, הַחֹק וְהַצֶּדֶק.

בֵּינָתַיִם הִתְחִילָה יְשִׁיבַת בֵּית־הַדִּין בִּלְעָדָיו. הֶדְיוֹטֵי הַשּׁוֹפְטִים, הַיּוֹשְׁבִים אִתּוֹ בַּדִּין לְכָל מִשְׁפְּטֵי אֶזְרָחִים וָעֳנָשִׁין, מִלְּאוּ עַכְשָׁו אֶת מְקוֹמוֹ, כְּפִי הַנָּהוּג; וּמֵהַשָּׁעָה הַשְּׁמִינִית בַּבֹּקֶר וְאֵילָךְ הָיוּ כַּמָּה עֲשָׂרוֹת אֲנָשִׁים מִצְטַפְּפִים וְנִדְחָקִים בְּפִנָּה אַפְלוּלִית שֶׁבְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט בְּשַׁטְלֶה, בֵּין הָאָרוֹן הֶעָשׂוּי עֵץ אַלּוֹן וּבֵין הַקִּיר, וְהָיוּ שׁוֹמְעִים בַּהֲנָאָה אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן רַב הָעִנְיָן וְרַב הַחֲלִיפוֹת בְּמִשְׁפְּטֵי הָאֶזְרָחִים וְהָעֳנָשִׁין אֲשֶׁר מָרָן פְלוֹרִיאַן בַּרְבֶּדְיֶן, הוּא הַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר בְּשַׁטְלֶה וּסְגָן הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן, נִהֵל לְלֹא שׁוּם סֵדֶר קָבוּעַ, אֶלָּא כְּאָדָם הַלּוֹקֵחַ מִכָּל הַבָּא בְּיָדוֹ.

הָאוּלָם הָיָה קָטֹן, נָמוּךְ וּמְקֻמָּר. בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם עָמַד שֻׁלְחָן מְקֻשָּׁט בַּחֲבַצָּלוֹת89 וְעַל יָדוֹ כִּסֵּא מְרֻוָּח, עָשׂוּי עֵץ אַלּוֹן מְחֻטָּב, שֶׁעָמַד רֵיק וְהָיָה שָׁמוּר לַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן, מִשְּׂמֹאל הָיָה קָבוּעַ כִּסֵּא בַּשְּׁבִיל הַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר מָרָן פְלוֹרִיאַן. בַּקָּצֶה יָשַׁב לַבְלַר הַמִּשְׁפָּט וְעָסַק בִּכְתִיבָה. מִנֶּגֶד עָמַד הַקָּהָל; וְעַל יַד הַדֶּלֶת וְעַל יַד הַשֻּׁלְחָן נִצְּבוּ הֲמוֹן שַׁמָּשִׁים שֶׁל בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן בִּמְעִילֵיהֶם הָעֲשׂוּיִם אֲרִיג צֶמֶר סָגֹל וּזְרוּעִים צְלָבִים לְבָנִים. שְׁנֵי שַׁמָּשִׁים, הַשַּׁיָּכִים לַחֲדַר הַמּוֹעֵצוֹת שֶׁל הָאֶזְרָחִים וּלְבוּשִׁים מְעִילִים שֶׁמַּחֲצִיתָם כְּעֵין הָאָדֹם וּמַחֲצִיתָם כְּעֵין הַכָּחֹל, עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר לְיַד דֶּלֶת סְגוּרָה שֶׁנִּרְאֲתָה בַּקִיר מֵעֵבֶר לַשֻּׁלְחָן. מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַיְחִידִי, הֶעָשׂוּי קֶשֶׁת חַדָּה וְקָרוּעַ בַּקִּיר הֶעָבֶה כְּאֶשְׁנָב צַר, חָדַר הָאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל יוֹם בְּיָנוּאַר וְהֵאִיר שְׁתֵּי דְמֻיּוֹת מוּזָרוֹת: אֶת פֶּסֶל הַשֵּׁד הַמֻּפְלָא, זֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ קִשּׁוּט לַתִּקְרָה וְהָיָה חָצוּב בְּאֶבֶן־הַשָּׂפָה שֶׁל הַכִּפָּה, וְאֶת הַשּׁוֹפֵט שֶׁיָּשַׁב בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם עַל יַד הַחֲבַצָּלוֹת.

נְתָאֵר לָנוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ אֶת מָרָן פְלוֹרִיאַן בַּרְבֶּדְיֶן, שׁוֹפֵט חוֹקֵר בְּשַׁטְלֶה, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב אֶל שֻׁלְחַן הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן וּלְפָנָיו שְׁתֵּי חֲבִילוֹת שֶׁל תְּעוּדוֹת, זְרוֹעוֹ תּוֹמֶכֶת אֶת רֹאשׁוֹ וְרַגְלוֹ נָחָה עַל שֹׁבֶל הַגְּלִימָה הָעֲשׂוּיָה אָרִיג חָלָק כְּעֵין הַחוּם, פַּרְצוּפוֹ הָאָדֹם וְהַנִּתְעָב נִשְׁקָף מִבְּעַד הֶחָלוּק, הֶעָשׂוּי עוֹר רְחֵלִים לָבָן, וְעֵינָיו נִרְאוֹת כְּחַסְרוֹת רִיסִים בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְמַצְמְצוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁבַּעֲלֵיהֶן תּוֹפֵחַ אֶת לִסְתוֹתָיו הַשְּׁמֵנוֹת, הַיּוֹרְדוֹת כְּמַפְּלֵי בָּשָׂר אֶל קְצֵה הַסַּנְטֵר.

וְהִנֵּה שׁוֹפֵט חוֹקֵר זֶה הָיָה חֵרֵשׁ בְּאָזְנָיו, – מוּם לֹא חָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְגַבֵּי שׁוֹפֵט חוֹקֵר. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מָרָן פְלוֹרִיאַן מוֹצִיא פִּסְקֵי דִין מַתְאִימִים שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְעִרְעוּר. וַדַאי שֶׁדַּי לוֹ לַשּׁוֹפֵט אִם הוּא עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּשׁוֹמֵעַ אֶת טַעֲנוֹת הַצְּדָדִים; וְהַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר הַנִּכְבָּד מִלֵּא עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר אֶת הַתְּנַאי הַזֶּה, הַמְשַׁמֵּשׁ עִקָּר רִאשׁוֹן בַּחֲקִירַת הַמִּשְׁפָּטִים, הוֹאִיל וְשׁוּם דָּבָר לֹא הִפְרִיעַ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ.

מִכָּל מָקוֹם נִמְצָא בָּאוּלָם אִישׁ אֶחָד שֶׁמָּתַח בִּקֹּרֶת חֲרִיפָה עַל כָּל מַעֲשָׂיו וּתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַשּׁוֹפֵט, וְזֶה הָיָה יַ’ן פְרוֹלוֹ דֶה־מוֹלֶן, הַסְּטוּדֶנְט קְטַן־הַקּוֹמָה הַיָּדוּעַ מֵאֶתְמוֹל, אוֹתוֹ “נוֹדֵד חוּצוֹת” שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, חוּץ מֵאוּלָם הַקַּתֶּדְרָה שֶׁל רַבּוֹתָיו הַמּוֹרִים.

“הַבִּיטָה וּרְאֵה,” סָח זֶה בְּלַחַשׁ גָּמוּר לַחֲבֵרוֹ רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן שֶׁעָמַד עַל יָדוֹ וְהָיָה עוֹנֶה בִּצְחוֹק לְפֵרוּשֵׁי הַדְּבָרִים שֶׁהוּא, יַ’ן פְרוֹלו, עָשָׂה לְכָל הַמַּחֲזוֹת הָעוֹבְרִים לִפְנֵיהֶם בָּאוּלָם, “הֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת אֶת אַנַּה לְבֵית בּוּיְסוֹן, הִיא בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הוֹלֵךְ בָּטֵל הַיּוֹשֵׁב בַּשּׁוּק הֶחָדָשׁ! בְּחַיַּי, הַזָּקֵן מוֹצִיא עָלֶיהָ דִין שֶׁל חוֹבָה! נִרְאֶה שֶׁהוּא עִוֵּר בְּעֵינָיו כְּשֵׁם שֶׁהוּא חֵרֵשׁ בְּאָזְנָיו. עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה בִּשְׁנֵי זֵרֵי־וְרָדִים לִתְפִלָּה נִתְחַיְּבָה זוֹ לְשַׁלֵּם קְנָס חֲמִשָּׁה־עָשָׂר סוֹל וְאַרְבַּע פְּרוּטוֹת בְּכֶסֶף פָּרִיס! הֲרֵי זֶה מְחִיר יָקָר מִדַּי Lex duri carminis90 – מִי הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ? הֲלֹא זֶה רוֹבֶּן שִׁיף דֶּה־וִיל הַלָּבוּשׁ שִׁרְיוֹן! – מַשְׁמַע שֶׁגָּמַר אֵת כָּל תּוֹרָתוֹ וְהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִכָּנֵס לְחוּג הָאֻמָּנִים? – זֶה מְשַׁמֵּשׁ לוֹ בִּמְקוֹם דְּמֵי כְּנִיסָה. – הַבִּיטָה וּרְאֵה, שְׁנֵי אֲצִילִים נִזְדַּמְּנוּ לְתוֹךְ הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה! הָאֶחָד הוּא אֶגְלֶה מִסּוּאַן, הַשֵּׁנִי הוּטֶן מִמַּיְלִי. שְׁנֵיהֶם בְּנֵי אַבִּירִים. עַכְשָׁו יָדַעְתִּי, הֵם שִׂחֲקוּ בְּקֻבְיָה. מָתַי אֶזְכֶּה לִרְאוֹת כָּאן אֶת נְגִיד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁלָּנוּ? מֵאָה לִטְרָה בְּכֶסֶף פָּרִיס קְנָס לְקֻפַּת הַמֶּלֶךְ! אוֹתוֹ בַּרְבֶּדְיֶן מִתְנַפֵּל בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, כְּדֶרֶךְ הַחֵרְשִׁים. – וְהוּא בֶּאֱמֶת חֵרֵשׁ! יְהֵא עָנְשִׁי שֶׁאֶתְגַּלְגֵּל בְּאָחִי הַכֹּהֵן אִם שׁוֹפֵט זֶה יָטִיל עָלַי אֶת מוֹרָאוֹ וִינִיאֵנִי מִהְיוֹת מְשַׂחֵק גַּם בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה, נוֹתֵן אֶת חַיַּי וְאֶת מוֹתִי בַּמִּשְׂחָק וּמַפְקִיר לַמִּשְׂחָק אֶת נִשְׁמָתִי לְאַחַר שֶׁאַפְקִיר לְשֵׁם זֶה אֶת כֻּתָּנְתִּי! רִבּוֹנִי, מַה מְרֻבּוֹת כָּאן הַבַּחוּרוֹת! כֻּלָּן נִקְבְּצוּ וּבָאוּ הֵנָּה, הָרְחֵלוֹת הַלָּלוּ! אַמְבְּרוּאַז לֶקוּיֶהְר! אִיזַבּוֹלַה פַיְנֶט! בֶּרַרְד גִ’ירוֹנֶן! בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת כֻּלָּן! נִתְחַיְּבָה לְשַׁלֵּם קְנָס! נִתְחַיְּבָה עֹנֶשׁ כֶּסֶף! הִנֵּה זֶה יְלַמֵּד אֶתְכֶן כֵּיצַד לַחְגֹר חֲגוֹרוֹת רְקוּמוֹת זָהָב! עֲשָׂרָה סוֹלִים בְּכֶסֶף פָּרִיס, גַּנְדְּרָנִיּוֹת שֶׁכְּמוֹתְכֶן! – וַהֲרֵי פַּרְצוּפוֹ שֶׁל הַקָּשִׁישׁ הַשּׁוֹפֵט הָאוֹמֵר כֻּלּוֹ טִפְּשׁוּת וְחֵרְשׁוּת! אוֹתוֹ שׁוֹטֶה שֶׁשְּׁמוֹ פְלוֹרִיאַן! אוֹתוֹ גֹלֶם שֶׁשְּׁמוֹ בַּרְבֶּדְיֶן! הִבִּיטוּ וּרְאוּ, כֵּיצַד הוּא מִתְנוֹסֵס עַל יַד הַשֻּׁלְחָן! הוּא מוֹצֵץ אֶת לְשַׁדּוֹ שֶׁל בַּעַל הַדִּין, מוֹצֵץ אֶת לְשַׁד הַמִּשְׁפָּט, מוֹצֵץ וְאוֹכֵל וּמְמַלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ. עָנְשֵׁי כֶּסֶף, נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים, קִצְבָה, אַרְנוּנְיוֹת, תַּשְׁלוּמִים, תַּשְׁלוּמֵי נְזָקִים וּמִסִּים, עִנּוּי וּמַאֲסָר, בֵּית צִנּוֹק וּנְחֻשְׁתַּיִם בְּצֵרוּף עִקּוּל שֶׁל נְכָסִים – כָּל אֵלֶּה יִנְעֲמוּ לוֹ כְּעוּגוֹת בְּלֵיל חַג הַמּוֹלָד וּכְלֶחֶם־מָרְדְּכַי בַּחַג יוֹחָנָן! הַבֵּט וּרְאֵה אֶת דְּיוֹקַן הַחֲזִיר שֶׁלּוֹ! – וְהִנֵּה עוֹד בַּת־חַוָּה אַחַת הַכְּמֵהָה לְאַהֲבָה! טִבּוֹ לַה־טִבּוֹד, הִיא וְלֹא אַחֶרֶת! – עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה וְיָצְאָה מִחוּץ לִרְחוֹב גְּלָטִינְאִי! – מִי הוּא הַבָּחוּר הַלָּז? גִ’יפְרוֹי מַבּוֹן, שַׂר פְּלֻגָּה בִּגְדוּד הָרוֹבִים. הוּא נִתְפַּס עַל חִלּוּל הַשֵּׁם. – עֹנֶשׁ כֶּסֶף לָרִיבָה טִבּוֹד וְעֹנֶשׁ תְּשׁוּבָה לַבָּחוּר גִ’יפְרוֹי! תְּשׁוּבָה גַּם לִשְׁנֵיהֶם! זָקֵן אַשְׁמַאִי שֶׁכְּמוֹתוֹ! אֵין זֹאת כִּי אִם הַמִּקְרִים הַשְּׁנַיִם נִתְעַרְבְּבוּ אֶצְלוֹ לִבְלִיל אֶחָד! מֻבְטָחְנִי שֶׁיְּחַיֵּב אֶת הַנַּעֲרָה לְכַפֵּר אֶת חִלּוּל הַשֵּׁם וְאֶת הַבַּלָּשׁ לְכַפֵּר אֶת חֵטְא הָאַהֲבָה! – אַל תַּסִּיחַ אֶת דַּעְתְּךָ, רוֹבֶּן פּוּסְפֶּן! תּוֹרוֹ שֶׁל מִי הִגִּיעַ עַכְשָׁיו? רִבּוֹן הָעוֹלָם, כַּמָּה שַׁמָּשִׁים נִקְבְּצוּ וּבָאוּ הֵנָּה! אֵין זֹאת כִּי אִם הַחֲתִיכָה הִיא רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד. מִישֶׁהוּ בִּבְחִינַת חֲזִיר הַבָּר. – כִּדְבָרַי כֵּן הוּא, רוֹבֶּן, כֵּן הוּא. חֲזִיר בָּר מִן הַמֻּבְחָרִים! – !Hercle91 הֲרֵי זֶה נְסִיכֵנוּ מֵאֶתְמוֹל, אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים שֶׁלָּנוּ, שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָּנוּ, הַסּוּמָא שֶׁלָּנוּ, הַגִּבֵּן שֶׁלָּנוּ, הַמִּפְלֶצֶת שֶׁלָּנוּ! הֲרֵי זֶה קְוָזִימוֹדוֹ!”

זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת קְוָזִימוֹדוֹ, הוּא וְלֹא אַחֵר.

זֶה הָיָה קְוָזִימוֹדוֹ – כָּפוּת, עָקוּד חֲבָלִים, אָסוּר בַּאֲזִקִּים, קְשׁוּר־יָדַיִם וּמוּבָל בִּידֵי שׁוֹמְרִים רַבִּים. בְּרֹאשׁ פְּלֻגַּת הַשַׁמָּשִׁים שֶׁהִקִּיפָה אֶת קְוָזִימוֹדוֹ, הָלַךְ מְפַקֵּד גְּדוּד הַמִּשְׁמָר בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר עָנַד לְחָזֵהוּ אֶת אוֹת הַשֶּׁלֶט שֶׁל צָרְפַת, מַעֲשֵׂה רִקְמָה, וּלְגַבּוֹ – אֶת אוֹת הַשֵּׁלֶט שֶׁל פָּרִיס. יֵשׁ לְהוֹסִיף, כִּי קְוָזִימוֹדוֹ, מִחוּץ לְכִעוּרוֹ, לֹא הָיָה דּוֹמֶה כְּלָל לְאֶחָד הָרָאוּי לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה שֶׁיֵּשׁ אִתָּהּ רְמָחִים וְרוֹבִים: הוּא הָיָה קוֹדֵר וְשָׁרוּי בִּשְׁתִיקָה וּבְשַׁלְוָה. רַק עֵינוֹ הַיְחִידָה הֵעִיפָה כִּמְעַט מִזְּמָן לִזְמָן מֶבָּט מָלֵא עָרְמָה וְחֵמָה וְהִבִּיטָה אֶל אֲזִקָּיו הַכְּבֵדִים. מֶבָּט כָּזֶה הֵעִיף קְוָזִימוֹדוֹ גַם עַל סְבִיבוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁמֶּבָּטוֹ נַעֲשָׂה אָז כָּבוּי וּמְרֻשָּׁל כָּל כָּךְ, שֶׁהַנָּשִׁים הִצְבִּיעוּ עָלָיו בְּאֶצְבַּע וּמִלְּאוּ אֶת פִּיהֶן צְחוֹק.

בֵּינָתַיִם נָטַל מָרָן פְלוֹרִיאַן מִידֵי הַלַּבְלָר אֶת כְּתָב הָאַשְׁמָה אֲשֶׁר לִקְוָזִימוֹדוֹ, וְהִתְחִיל מְדַפְדֵּף בּוֹ; לְאַחַר עִיּוּן קֶצֶר נִרְאָה הַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר כְּמִתְיַעֵץ עִם נַפְשׁוֹ. מַעֲשֵׂה זְהִירוּת זֶה הָיָה עוֹשֶׂה לִפְנֵי כָּל מִקְרֶה שֶׁל חֲקִירָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ יָדַע תָּמִיד מֵרֹאשׁ אֶת הַשֵּׁם וְאֶת הָעִנְיָן וְאֶת הָעֲבֵרָה שֶׁל הַנִּתְבָּע, הֵכִין לְעַצְמוֹ תְּשׁוּבוֹת כְּנֶגֶד טְעָנוֹת מְשֹׁעָרוֹת וְהִתְחַכֵּם תָּמִיד לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִתּוֹךְ נַפְתּוּלֵי הַחֲקִירָה וּדְרִישָׁה וּלְכַסּוֹת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר עַל סוֹד חֵרְשׁוּתוֹ. תְּעוּדוֹת הַמִּשְׁפָּט שִׁמְּשׁוּ אוֹתוֹ כְּאוֹתוֹ כֶּלֶב הַמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הָעִוֵּר. וְאִם קָרָה הַמִּקְרֶה וּמוּמוֹ נִתְגַּלָּה עַל יְדֵי אֲמִירָה שֶׁלֹּא מִן הָעִנְיָן אוֹ עַל יְדֵי שְׁאֵלָה לֹא מוּבָנָה, נֶחְשַׁב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲחָדִים לְחָכְמָה עֲמֻקָּה, וּבְעֵינֵי אֲחֵרִים לְחֻלְשַׁת הַדָּעַת. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא נִגְרַע מְאוּמָה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל מַעֲמַד הַשּׁוֹפְטִים; שֶׁהֲרֵי שׁוֹפֵט עַמְקָן אוֹ שׁוֹטֶה עָדִיף הוּא בְּכָל זֹאת מִשּׁוֹפֵט חֵרֵשׁ. וּלְפִיכָךְ הִשְׁתַּדֵּל הַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר שֶׁלָּנוּ לְהַעְלִים מִכָּל עַיִן אֶת דְּבַר חֵרְשׁוּתוֹ; וְהוּא הִצְלִיחַ בָּזֶה כָּל כָּךְ שֶׁלְּבַסּוֹף גָּרַם הוֹנָאַת הַדַּעַת גַּם לְעַצְמוֹ; אַגַּב, דָּבָר זֶה אֵינוֹ קָשֶׁה, כְּפִי שֶׁרְגִילִים לַחְשֹׁב. כָּל גִּבֵּן מִתְהַלֵּךְ נְטוּי רֹאשׁ, כָּל גַּמְגְּמָן מַרְבֶּה שִׂיחָה בְּקוֹל רָם וְכָל חֵרֵשׁ מְדַבֵּר בְּלָחַשׁ. הַשּׁוֹפֵט לֹא רָאָה אֶת מוּמוֹ אֶלָּא כְּגֵרָעוֹן קַל בְּכֹחַ הַשְּׁמִיעָה. הַנָּחָה גְדוֹלָה יוֹתֵר לֹא עָשָׂה בְּנָדוֹן זֶה לְדַעַת הַקָּהָל גַּם בָּרְגָעִים שֶׁפִּיו וְלִבּוֹ הָיוּ שָׁוִים וְהָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁחָקַר אֶת עִנְיָן קְוָזִימוֹדוֹ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה, שִׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו, סָגַר לְמֶחֱצָה אֶת עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה נִכְבָּד וְנַעֲלֶה מֵעַל כָּל מַשּׂוֹא פָּנִים, וּבַעֲשׂוֹתוֹ זֹאת הִצְלִיחַ חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה לְרֶגַע חֵרֵשׁ וְעִוֵּר כְּאֶחָד – תְּכוּנָה כְּפוּלָה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִתָּכֵן כָּל שׁוֹפֵט שָׁלֵם בְּמִדוֹתָיו. מִתּוֹךְ הַעֲמָדַת־פָּנִים זוֹ, הַמְּטִילָה מָרוּת, הִתְחִיל אֶת הַחֲקִירָה וּדְרִישָׁה:

“מַה שְׁמֶךָ?”

וְאוּלָם כָּאן נִזְדַּמֵּן אֶחָד מִן הַמִּקְרִים “שֶׁאֵין הַחֹק מַכִּיר אוֹתָם”: כְּלוֹמַר, מִקְרֶה בְּחֵרֵשׁ שֶׁבָּא לַעֲרֹךְ חֲקִירָה וּדְרִישָׁה מִפִּי חֵרֵשׁ. קְוָזִימוֹדוֹ, שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּלוּם מִדִּבְרֵי הַשְּׁאֵלָה הַשְּׁלוּחָה אֵלָיו, הִבִּיט בְּמֶּבָּט קוֹפֵא לְצַד הַשּׁוֹפֵט וְלֹא עָנָה דָּבָר. הַשּׁוֹפֵט הַחֵרֵשׁ, שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּ לוֹ כְּלוּם עַל דְּבַר חֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם, חָשַׁב בְּלִבּוֹ כִּי הַלָּז עָשָׂה כְּכָל הַנֶּאֱשָׁמִים וְהֵשִׁיב תְּשׁוּבָה, וּלְפִיכָךְ הוֹסִיף לִשְׁאֹל מִתּוֹךְ שַׁלְוָה וְהֶסַּח דַּעַת אֱוִילִי:

“טוֹב. וּבֶן כַּמָּה שָׁנִים אָתָּה?”

קְוָזִימוֹדוֹ לֹא עָנָה כְּלוּם גַּם לִשְׁאֵלָה זוֹ. הַשּׁוֹפֵט חָשַׁב שֶׁקִּבֵּל מַעֲנֶה, וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל:

“וּלְאֵיזֶה מַעֲמָד אַתָּה שַׁיָּךְ?”

הֶמְשֵׁךְ הַשְּׁתִיקָה הַקּוֹדֶמֶת. בֵּין כֹּה וְהַשּׁוֹמְעִים הִתְחִילוּ מִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם וְקוֹרְצִים בְּעֵינֵיהֶם אֵלֶּה כְּנֶגֶד אֵלֶּה.

“דַּי בְּכָךְ,” הוֹסִיף הַשּׁוֹפֵט לְדַבֵּר לְלֹא סִמָּן שֶׁל מְבוּכָה, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הַנֶּאֱשָׁם נָתַן מַעֲנֶה גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. “הִנְּךָ נִתְבָּע לְדִין: primo – עַל שֶׁהִפְרַעְתָּ אֶת מְנוּחַת הַלָּיְלָה; secundo – עַל שֶׁפָּרַצְתָּ אֶת גֶּדֶר הַמּוּסָר וְשָׁלַחְתָּ יָד בְּאִשָּׁה פְּרוּצָה וּמֵבִישָׁה; tertio – עַל הִתְנַגְּדוּת וְעַזּוּת כְּנֶגֶד אַנְשֵׁי הַבַּלֶּשֶׁת שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ. הַצַּע אֶת טַעֲנוֹתֶיךָ בְּנוֹגֵעַ לְכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה. – הַלַּבְלָר, הֲרָשַׁמְתָּ לְפָנֶיךָ אֵת כָּל מַה שֶׁהַנֶּאֱשָׁם אָמַר עַד עַכְשָׁו?”

עִם אֲמִירָה זוֹ, הֲרַת הָאָסוֹן, הִקִּיף אֵת כָּל הָאוּלָם, לְמִן מְקוֹם הַלַּבְלָר וְעַד מְקוֹם הַשּׁוֹמְעִים, צְחוֹק כָּל כָּךְ עָצוּם וּפָרוּעַ, צְחוֹק מִדַּבֵּק שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵחַ עַל שׁוּם אִישׁ – שֶׁגַּם הַחֵרְשִׁים הַשְּׁנַיִם שָׂמוּ אֶת לִבָּם לְכָךְ. קְוָזִימוֹדוֹ הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ בּוּז וּמָשַׁךְ אֶת חֲטוֹטַרְתּוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאוּלָם הַשּׁוֹפֵט, תָּמֵהַּ אַף הוּא עַל הָעִנְיָן, חָשַׁב בְּלִבּוֹ כִּי הַצְּחוֹק לֹא נִגְרַם אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲנֶה עַז מִצַּד הַנֶּאֱשָׁם, וְגַם מָצָא רְאָיָה לַדָּבָר בִּמְשִׁיכַת הַכְּתֵפָיִם שֶׁל קְוָזִימוֹדוֹ – וּלְפִיכָךְ הֵטִיל בַּנֶּאֱשָׁם גְּעָרָה קָשָׁה:

“גַּס שֶׁכְּמוֹתְךָ, בְּשֶׁל הַמַּעֲנֶה שֶׁנָּתַתָּ לִי אַתָּה רָאוּי לִתְלִיָּה! וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ בִּפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד?”

גַּעֲרַת חֵמָה זוֹ גָרְמָה לְנַחְשׁוֹל צְחוֹק חָדָשׁ. מַרְאֵה הַשּׁוֹפֵט הָיָה מֻפְלָא וֶאֱוִילִי כָּל כָּךְ, שֶׁהַצְּחוֹק תָּקַף גַּם אֶת הַשַּׁמָּשִׁים בַּחֲדַר הַמּוֹעֵצוֹת שֶׁל הָאֶזְרָחִים, אֵלֶּה הַשַּׁמָּשִׁים, נוֹשְׂאֵי הָרֹמַח, שֶׁטִּמְטוּם הָרֶגֶשׁ וְתִלְבֹּשֶׁת הַשְּׂרָד נַעֲשׂוּ אֶצְלָם מֵעֵין חֲטִיבָה אֶחָת. קְוָזִימוֹדוֹ לְבַדּוֹ לֹא שִׁנָּה אֶת אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַחֲמוּרָה, שֶׁכֵּן לֹא תָּפַס כְּלוּם מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה. הַשּׁוֹפֵט, הַמַּרְבֶּה כַּעַס מֵרֶגַע לְרֶגַע, דִּמָּה בְּלִבּוֹ כִּי טוֹב לוֹ לְהוֹסִיף גְּעֹר בַּנֶּאֱשָׁם וּלְהָבִיא עָלָיו אֵימָה יְתֵרָה, כְּדֵי שֶׁהַלָּז יָשׁוּב וְיַשְׁפִּיעַ עַל יְדֵי פַּחְדּוֹ עַל הַשּׁוֹמְעִים וְיָבִיא אוֹתָם לִידֵי יִרְאַת כָּבוֹד.

“דַּע לְךָ, רַמַּאי וּפוֹחֵז שֶׁכְּמוֹתְךָ, כִּי אַתָּה מְזַלְזֵל בַּשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר שֶׁבְּשַׁטְלֶה, בִּפְקִיד הָרָשׁוּת הַמְּמֻנֶּה עַל בִּטְחוֹן הַצִּבּוּר בְּפָרִיס וְשֶׁחוֹבָה לוֹ לְבַעֵר אַחֲרֵי חוֹטְאִים וּפוֹשְׁעִים וְכָל מִינֵי עֲבַרְיָנִים; חוֹבָה לוֹ לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל סוּגֵי הַמְּלָאכָה לְמִינֵיהֶם וְלֶאֱסֹר כָּל מַעֲשֵׂה אַלָּמוּת; חוֹבָה לוֹ לִשְׁמֹר עַל תִּקּוּן הַכְּבִישִׁים; חוֹבָה לוֹ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁרוֹכְלִים לֹא יִסְחֲרוּ בְּעוֹפוֹת וּבְחַיּוֹת צַיִד; חוֹבָה לוֹ לְהַתְקִין מִדָּה לַעֲצֵי הַסָּקָה וְלִשְׁאָר סוּגֵי עֵצִים וּלְטַהֵר אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה מִן הַחֶלְאָה וּלְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר מֵהֶחֳמָרִים הָרָעִים הַגּוֹרְמִים לְמַחֲלוֹת; חוֹבָה לוֹ לִשְׁקֹד יוֹמָם וָלַיְלָה עַל שְׁלוֹם הַצִּבּוּר – בְּקִצּוּר, כָּל אֵלֶּה הֵם חוֹבָה לוֹ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס! וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁאָנֹכִי הִנְנִי פְלוֹרִיאַן בַּרְבֶּדְיֶן וּמְשַׁמֵּשׁ לְמַעֲשֶׂה סְגָן שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן וְנוֹשֵׂא עַל שִׁכְמִי חוּץ מִזֶּה מִשְׂרָה שֶׁל מֻרְשֶׁה, שׁוֹפֵט חוֹקֵר, מְפַקֵּחַ עֶלְיוֹן וּפָקִיד לִבְחִינוֹת, וְיֵשׁ לִי מִדָּה שֶׁל תֹּקֶף וְהַרְשָׁאָה גַּם בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, גַּם בִּפְקִידוּת הַמָּחוֹז, גַּם בְּלִשְׁכַּת הַשִּׁלְטוֹן וּבְבֵית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן!…”

חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר אֶל חֵרֵשׁ אֵין הֶכְרַח לוֹ שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הַפְסָקָה. הַשֵּׁם יוֹדֵעַ, אֵפוֹא וּמָתַי הָיָה מָרָן פְלוֹרִיאַן מַגִּיעַ אֶל מַטְרָתוֹ, לְאַחַר שֶׁיָּצָא לָשׁוּט עַל פְּנֵי יָם הַמְּלִיצָה הַנֶּאֱצָלָה, לוּלֵא נִפְתְּחָה לְפֶתַע פִּתְאֹם הַדֶּלֶת שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם וְנִכְנַס הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

אוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁהוֹפִיעַ הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן בָּאוּלָם, לֹא בָּא מָרָן פְלוֹרִיאַן לִידֵי שְׁתִיקָה, אֶלָּא שִׁנָּה בִּן־רֶגַע אֶת מִפְנֵהוּ, וְאֶת נְאוּמוֹ, שֶׁיָּרֵד עַד עַכְשָׁו עַל קְוָזִימוֹדוֹ, הֵסֵב לְפֶתַע פִּתְאֹם לְעֵבֶר הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן: “אֲדוֹנִי רַב הַחֶסֶד,” פָּתַח הַנּוֹאֵם, “אֲנִי מַצִּיעַ לְהַטִּיל עַל הַנֶּאֱשָׁם הָעוֹמֵד כָּאן לְפָנֵינוּ עֹנֶשׁ חָמוּר בְּיוֹתֵר לְפִי רְאוּת עֵינֵי אֲדוֹנִי, בַּעֲוֹן אֲשֶׁר פָּגַע בְּאֹפֶן גַּס וְיוֹצֵא מִן הַכְּלָל בִּכְבוֹד הָרָשׁוּת.” וּכְשֶׁגָּמַר אֶת דְבָרָיו צָנַח עַל מְקוֹמוֹ מִתּוֹךְ קֹצֶר נְשִׁימָה וּמָחָה מֵעַל מִצְחוֹ אֶת נִטְפֵי הַזֵּעָה, שֶׁנָּטְפוּ כִּדְמָעוֹת וְהִרְטִיבוּ אֶת גְּוִילֵי הַקְּלָף הַפְּרוּשִׂים לְפָנָיו. הָאָדוֹן הַנַּעֲרָץ רוֹבֶּר לְבֵית אֶסְטוּטְוִי קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ וְרָמַז לִקְוָזִימוֹדוֹ רֶמֶז תַּקִּיף כָּל כָּךְ, שֶׁהַחֵרֵשׁ תָּפַס מַשֶּׁהוּ מִן הָעִנְיָן.

הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן פָּנָה אֵלָיו בִּדְבָרִים קָשִׁים: “עַל אֵיזוֹ עֲבֵרָה נִתְפַּסְתָּ, בֶּן־בְּלִיַּעַל?”

עָלוּב זֶה, בְּחָשְׁבוֹ כִּי הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן שׁוֹאֵל לִשְׁמוֹ, הִפְסִיק אֶת שְׁתִיקָתוֹ הָרְגִילָה וְעָנָה בְּקוֹל צָרוּד הַיּוֹצֵא מִן הַגָּרוֹן:

“קְוָזִימוֹדוֹ.”

מַעֲנֶה זֶה, שֶׁלֹּא הָלַם כְּלָל אֶת הַשְּׁאֵלָה, הֶעֱלָה שׁוּב נַחְשׁוֹל שֶׁל צְחוֹק, וְהַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן קָרָא בְּחֵמָה שְׁפוּכָה:

“וְכִי אַתָּה אוֹמֵר לְהָתֵל גַּם בִּי, נָבָל שֶׁכְּמוֹתֶךָ?”

“שׁוֹמֵר הַפַּעֲמוֹנִים בְּנוֹטְר־דַּם,” נָתַן קְוָזִימוֹדוֹ אֶת מַעֲנֵהוּ, הוֹאִיל וְהוּא חָשַׁב כִּי עָלָיו לְבָאֵר לַשּׁוֹפֵט מִי הוּא וּמַה מַעֲשֵׂהוּ.

“שׁוֹמֵר פַּעֲמוֹנִים!” הֶחֱזִיר הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן שֶׁהָיָה בֵּין כָּךְ, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ, סַר וְזָעַף מִשְּׁעַת יְקִיצַת הַבֹּקֶר, וּתְשׁוּבוֹת יוֹצְאוֹת־דֹּפֶן אֵלּוּ רַק הוֹסִיפוּ שֶׁמֶן עַל מְדוּרַת כַּעְסוֹ. “שׁוֹמֵר פַּעֲמוֹנִים! אֲצַוֶּה וְיַמְטִירוּ עַל גַּבְּךָ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת הַלְמוּת שְׁבָטִים. הֲשָׁמַעְתָּ, בֶּן־בְּלִיַּעַל שֶׁכְּמוֹתֶךָ?”

“אִם לְגִילִי אַתָּה שׁוֹאֵל, אֲדוֹנִי, אֹמַר לְךָ, כִּי בְּיוֹם מַרְטֶן הַקָּדוֹשׁ תִּמְלֶאנָה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה.”

עַכְשָׁו הֻגְדְּשָׁה הַסְּאָה; הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן לֹא יָכֹל עוֹד לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ.

“הִנֵּה כָּךְ, אַתָּה מִתְקַלֵּס בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, עָלוּב שֶׁכְּמוֹתֶךָ! אִישִׁי הַמְמֻנֶּה עַל בֵּית הַצִּינוֹק, אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ לִקְשֹׁר אֶת הַנָּבָל הַזֶּה אֶל עַמּוּד הַקָּלוֹן, לָדוּשׁ אוֹתוֹ בְּשׁוֹטִים וּלְסוֹבֵב אוֹתוֹ בַּגַּלְגַּל בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֶחָת. חֵי אֱלֹהִים כִּי אַלְעִיטֶנּוּ עֹנֶשׁ כָּרָאוּי לוֹ! וַאֲנִי מְצַוֶּה כִּי פְּסָק הַדִּין יֻכְרַז עַל יְדֵי אַרְבַּעַת הַמְחַצְרִים הַמֻּשְׁבָּעִים בְּכָל שִׁבְעַת הַמְּחוֹזוֹת הַשַּׁיָּכִים לִגְלִיל הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס.”

לַבְלַר בֵּית הַמִּשְׁפָּט הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת פְּסָק הַדִּין עַל הַגִּלָּיוֹן.

“לְכָל הָרוּחוֹת, לִכְגוֹן זֶה יֵאָמֵר מִשְׁפָּט אֱמֶת וָצֶדֶק!” קָרָא מִן הַפִּנָּה הָאַבְרֵךְ הַתּוֹרָנִי וּקְצַר הַקּוֹמָה שֶׁשְּׁמוֹ יַ’ן פְרוֹלוֹ דֶה־מוֹלֶן.

הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁב וְהִצְמִיד אֶל פְּנֵי קְוָזִימוֹדוֹ אֶת עֵינָיו הַיּוֹרוֹת בְּרָקִים. “דּוֹמֶנִי שֶׁבֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה קָרָא ‘לְכָל הָרוּחוֹת!’ הַלַּבְלָר! תּוֹסִיף קְנָס שֶׁל שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה קְשִׂיטָה בְּכֶסֶף פָּרִיס, פִּדְיוֹן קְלָלָה, וַחֲצִי הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבֵית הַמִּנְזָר סֶנְט־אִיסְטַשׁ. אֲנִי מַעֲרִיץ בְּכָל לִבִּי אֶת אִיסְטַשׁ הַקְּדוֹשָׁה.”

לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים וּפְסָק הַדִּין הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן, לְפִי נֻסָּח פָּשׁוּט וְקָצָר. הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי שֶׁעֻבְּדוּ נִמּוּסֵי בֵּית־דִּין בִּגְלִיל הַמִּשְׁפָּט שֶׁל פָּרִיס עַל יְדֵי הַנָּשִׂיא טִבּוֹ בֶּלֶה וְעַל יְדֵי רוֹגֵר בַּרְן, עוֹרֵךְ־דִּין שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בַּיָּמִים הָהֵם עֲדַיִן לֹא יָדַע הַמִּשְׁפָּט אֶת הֲמוֹן תַּחְבּוּלוֹת הֶעָרְמָה וְאֶת מְדוֹרֵי בֵּית־הַדִּין הָרַבִּים, שֶׁנִּקְבְּעוּ עַל יְדֵי מְלֻמְּדֵי הַמִּשְׁפָּט הַלָּלוּ בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה. אָז הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית־דִּין בָּרוּר, מָהִיר וּמְפֹרָשׁ. דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הוֹלִיכָה יָשָׁר אֶל מַטְרָתָהּ, וּבְקָצֶהָ נִרְאוּ תָּמִיד כְּתֻמָּם הַגַּלְגַּל וְעֵץ הַתְּלִיָּה אוֹ עַמּוּד הַקָּלוֹן. הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ יָדַע, לַפָּחוֹת, לְאָן הוּא הוֹלֵךְ.

הַלַּבְלָר מָסַר אֶת פְּסָק הַדִּין לִידֵי הַשּׁוֹפֵט הָעֶלְיוֹן, וְהַלָּז טָבַע עַל הַגִּלָּיוֹן אֶת חוֹתָמוֹ, נִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם וְהָלַךְ לְהַקִּיף אֶת אוּלַמֵּי בֵּית הַמִּשְׁפָּט מִתּוֹךְ מַצַּב רוּחַ הַמְּבַשֵּׂר טֶרֶף לְכָל בָּתֵּי הַכֶּלֶא שֶׁבְּפָרִיס. יוֹהַן פְרוֹלוֹ וְרוֹבָּן פּוּסְפֶּן מִלְּאוּ אֶת פִּיהֶם צְחוֹק. קְוָזִימוֹדוֹ הִבִּיט עַל סְבִיבוֹ כַּחֲסֵר עִנְיָן וּכְמִשְׁתּוֹמֵם. וְרַק הַלַּבְלָר, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי מָרָן פְלוֹרִיאַן בַּרְבֶּדְיֶן וְהַלָּז קָרָא מֵעַל הַגִּלָּיוֹן אֶת פְּסָק הַדִּין, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל אוֹתוֹ עָלוּב – וּבְקַוּוֹתוֹ לְהַמְתִּיק קְצָת אֶת גְּזָר דִּינוֹ, גָּחֵן כְּכָל יְכָלְתּוֹ עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הַחוֹקֵר וְאָמַר לוֹ, בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ עַל קְוָזִימוֹדוֹ: “הָאִישׁ הַזֶּה הוּא חֵרֵשׁ.” הוּא חָשַׁב, כִּי מָרָן פְלוֹרִיאַן יִתְעוֹרֵר לְחֻמְלָה עַל אִישׁ שֶׁהוּא אָחִיו לְמוּם. וְאוּלָם מָרָן פְלוֹרִיאַן, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ כְּבָר לְמַעְלָה, לֹא חָשַׁשׁ בְּיוֹתֵר לְחֵרְשׁוּתוֹ. וְחוּץ מִזֶּה הָיוּ אָזְנָיו כְּבֵדוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע אַף חֲצִי דָבָר מִמַּה שֶׁאָמַר לוֹ הַלַּבְלָר; מִכָּל מָקוֹם רָצָה לְהֵרָאוֹת כְּשׁוֹמֵעַ, וּלְפִיכָךְ עָנָה וְאָמַר: “כֵּן! כֵּן! עַכְשָׁו נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן לְגַמְרֵי; לֹא יָדַעְתִּי אֶת זֶה קֹדֶם. אִם כָּךְ הַדָּבָר – נוֹסִיף לוֹ שָׁעָה לְיַד עַמּוּד הַקָּלוֹן.”

וְהוּא קָבַע אֶת חֲתִימָתוֹ מִתַּחַת לִפְסָק הַדִּין שֶׁקִּבֵּל צוּרָה חֲדָשָׁה. “הָעִנְיָן הוּא רָצוּי עַד מְאֹד,” הִפְטִיר רוֹבָּן פּוּסְפֶּן שֶׁשָּׁמַר בְּלִבּוֹ טִינָה עַל קְוָזִימוֹדוֹ; “מֵעַכְשָׁו יִמְנַע זֶה אֶת עַצְמוֹ מִלִּגְרֹם עֶלְבּוֹנוֹת לִבְנֵי־אָדָם.”


ב. בּוֹר צַלְמָוֶת    🔗

בִּרְשׁוּת הַקּוֹרֵא נָשׁוּב עַכְשָׁו אֶל כִּכַּר גְּרֶב, לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלַּקְנוּ מִשָּׁם אֶתְמוֹל יַחַד עִם גְּרֶנְגּוֹאַר, בְּלֶכְתֵּנוּ בְּעִקְּבוֹת אֶסְמֶרַלְדָּה.

שְׁעַת עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר; הַכֹּל מֵעִיד עַל יוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת הֶחָג. עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה זְרוּעִים כָּל מִינֵי שְׁיָרִים; עַל כָּל צַעַד וָצַעַד מִתְגּוֹלְלִים סְרָטִים, מַטְלִיוֹת, נוֹצוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ מִתּוֹךְ אֲנִיצֵיהֶן, טִפּוֹת שַׁעֲוָה שֶׁנִּתְּכוּ מִנֵּרוֹת, פְּרוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִסְּעֻדַּת הַקָּהָל. אֶזְרָחִים בְּמִסְפָּר רַב לְמַדַּי “מְטַיְּלִים”, כְּפִי שֶׁאָנוּ רְגִילִים לוֹמַר, הֵנָּה וָהֵנָּה, מְפַזְּרִים בְּרַגְלֵיהֶם אֶת מְדוּרוֹת הַחַג הַכְּבוּיוֹת, נוֹשְׂאִים עַיִן שׁוֹקֵקָה אֶל בֵּית הָעַמּוּדִים, לְזֵכֶר הַקִּשּׁוּטִים הַנָּאִים שֶׁפֵּאֲרוּ אֶמֶשׁ אֶת הַבַּיִת, וְגוֹרְמִים לְעַצְמָם הֲנָאַת חַג אַחֲרוֹנָה מִדֵּי הִתְבּוֹנְנָם בַּמַּסְמְרִים שֶׁשָּׂרְדוּ אַחֲרֵי הַקִּשּׁוּטִים. הַמּוֹזְגִים, הַסּוֹחֲרִים בְּמִיץ פֵּרוֹת וּבְשֵׁכָר, מְגַלְגְּלִים אֶת חָבִיּוֹתֵיהֶם עַל פְּנֵי קְבוּצוֹת הָאֲנָשִׁים. אֲחָדִים מִבֵּין הַקָּהָל עוֹבְרִים וְשָׁבִים לְעֶסְקֵיהֶם. הַחֶנְוָנִים מְפַטְפְּטִים וְקוֹרְאִים זֶה אֶל זֶה מֵעַל סַף חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. כָּל פֶּה מְמַלֵּל עַל הַחֲגִיגָה, עַל הַצִּירִים, עַל קֹפֶּנוֹל וְעַל אַפִּיפְיוֹר הַלֵּצִים: עַל כָּל אֵלֶּה יְדַבְּרוּ וְיִצְחֲקוּ עַד בְּלִי דָי. בֵּינָתַיִם בָּאִים שַׁמָּשֵׁי בֵּית־הַדִּין וּמַעֲמִידִים אַרְבָּעָה סוּסִים מִסָּבִיב לְעַמּוּד הַקָּלוֹן, וּמִיָּד מִתְקַבְּצִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה חֵלֶק גָּדוֹל מִן “הָעָם” אֲשֶׁר עַל הַכִּכָּר, כָּל אֵלֶּה הַמְקַוִּים לִרְאוֹת מַעֲשֵׂה עֹנֶשׁ הַגּוֹרֵם לִבְדִיחוּת הַדַּעַת וְגוֹזְרִים עַל עַצְמָם לְשֵׁם כָּךְ סַבְלָנוּת וְשִׁעְמוּם.

וְאִם הַקּוֹרֵא הִתְבּוֹנֵן לְמַדַּי בְּמַחֲזֶה זֶה מְלֵא־חַיִּים וְרַב־תְּשׁוּאוֹת אֲשֶׁר בְּכָל רַחֲבֵי הַכִּכָּר וְשָׂם אַחֲרֵי כֵן אֶת עֵינָיו בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן עַתִּיק, חֶצְיוֹ גוֹטִי וְחֶצְיוֹ רוֹמָנִי, הַנִּקְרָא צְרִיחַ רוֹלַנְד וְעוֹמֵד בְּפִנַּת מַעֲרָב שֶׁל רְחוֹב הַשָּׂפָה, – אָז יִרְאֶה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת אֲשֶׁר מִצַּד הֶחָזִית סֵפֶר תְּפִלּוֹת עָבֶה הַמְיֻעָד לְשִׁמּוּשׁ הַצִּבּוּר, וְהַסֵּפֶר גַּג לוֹ מִמַּעַל כְּנֶגֶד הַגֶּשֶׁם וּשְׂבָכָה מִסָּבִיב לוֹ כְּנֶגֶד הַגַּנָּבִים, אֶלָּא שֶׁהַשְּׂבָכָה אֵינָהּ מוֹנַעַת בִּפְנֵי הַדִּפְדּוּף. לְצִדּוֹ שֶׁל סֵפֶר תְּפִלּוֹת זֶה אַתָּה רוֹאֶה אֶשְׁנָב, מְקֻמָּר לְפִי סִגְנוֹן גּוֹטִי, הַנִּשְׁקָף אֶל פְּנֵי הַכִּכָּר וְסָגוּר עַל יְדֵי שְׁנֵי מוֹטוֹת בַּרְזֶל הַמְכַסִּים עָלָיו בְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב; זֶהוּ הַפֶּתַח הַיְחִידִי אֲשֶׁר בּוֹ יָבוֹאוּ הָאֲוִיר וְהָאוֹר בְּמִדָּה זְעוּמָה לְתוֹךְ הַתָּא הַקָּטֹן וְהַצַּר הַקָּרוּעַ בְּחוֹמַת הַבִּנְיָן הָעַתִּיקָה; תָּא זֶה, הַקָּבוּר כֻּלּוֹ בַּאֲדָמָה, נִרְאֶה שָׁרוּי בְּשַׁלְוָה וּבִדְמָמָה קוֹדֶרֶת, בְּעוֹד אֲשֶׁר מִסְּבִיבוֹ סוֹעֶרֶת וּמַכָּה גַּלִּים עִיר מְלֵאָה תְּשׁוּאוֹת, הִיא כִּכַּר גְּרֶב אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ בְּכָל פָּרִיס לַהֲמוֹנֵי אָדָם וְלַהֲמֻלַּת חַיִּים.

אוֹתוֹ תָּא הָיָה מְפֻרְסֵם בְּפָרִיס זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁכֵּן גְּבֶרֶת רוֹלַנְד, בַּעֲלַת הַצְּרִיחַ, בִּגְבֹר עָלֶיהָ אֶבְלָּהּ עַל אָבִיהָ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בְּמַסְעִי הַצְּלָב, צִוְּתָה לְקְרֹעַ אֶת הַתָּא הַזֶּה בְּחוֹמַת הַיְסוֹד שֶׁל בֵּיתָהּ, וְשָׁם נִסְגְּרָה לְכָל יְמֵי חַיֶּיהָ, בְּהַשְׁאִירָה לְעַצְמָהּ מִכָּל אַרְמוֹנָהּ, אֲשֶׁר הִקְדִּישָׁה אוֹתוֹ לַעֲנִיִּים וּלְבֵית אֱלֹהִים, רַק אֶת הַחֶדֶר הַזֶּה אֲשֶׁר פִּתְחוֹ נִסְתַּם בְּחוֹמַת אֲבָנִים וְאֶשְׁנַבּוֹ עָמַד פָּתוּחַ גַּם בַּחֹרֶף גַּם בַּקָּיִץ. הָאִשָּׁה הַמִּתְאַבֶּלֶת, שֶׁנִּקְבְּרָה מַמָּשׁ חַיִּים, חִכְּתָה עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּקִבְרָהּ לְבוֹא הַמָּוֶת, הִתְפַּלְּלָה יוֹמָם וָלַיְלָה לְנִשְׁמַת אָבִיהָ, יָשְׁנָה עַל הָאָרֶץ בְּלִי שִׂים אֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. לָבְשָׁה שַׂק לִבְשָׂרָה וְהִתְכַּלְכְּלָה בְּלֶחֶם וּבְמַיִם אֲשֶׁר אֲנָשִׁים רַחֲמָנִים הִצִּיגוּ לְמַעֲנָהּ כִּנְדָבָה עַל אֶדֶן הָאֶשְׁנָב, בַּהֲשִׁיבָם לָהּ גְּמוּל רַחֲמִים עַל מַעֲשֵׂה הָרַחֲמִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה לְפָנִים. לִפְנֵי מוֹתָהּ, בְּלֶכְתָּהּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָהּ הַנִּצְחִי, הִקְדִּישָׁה אֶת הַתָּא הַזֶּה כְּמַתְּנַת עוֹלָם לְנָשִׁים אֻמְלָלוֹת, – אִמָּהוֹת, אַלְמָנוֹת אוֹ בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר תֹּאמֵרְנָה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לִפְנֵי אֱלֹהִים עַל נַפְשָׁן אוֹ עַל נֶפֶשׁ זָרִים, אוֹ תָּבֹאנָה לְהִקָּבֵר חַיִּים מִתּוֹךְ צַעַר גָּדוֹל אוֹ מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. הָעֲנִיִּים עָשׂוּ לָהּ כָּבוֹד גָּדוֹל בְּמוֹתָהּ וְלִוּוּ אוֹתָהּ לְבֵית עוֹלָמָהּ בְּרֹב בְּרָכוֹת וּבְרֹב דְּמָעוֹת; וְאוּלָם לְצַעֲרָם שֶׁל הָאֶבְיוֹנִים לֹא זָכְתָה אִשָּׁה קְדוֹשָׁה זוֹ, בְּאֵין מִי שֶׁיַּמְלִיץ עָלֶיהָ, לָבוֹא בְּסוֹד הַקְּדוֹשִׁים. הַמֻּפְקָרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם הִתְנַחֲמוּ בְּלִבָּם, כִּי בְּגַן־הָעֵדֶן יָקוּם הַדָּבָר מַהֵר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּרוֹמָא, וּבְאֵין לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לְגַבֵּי הָאַפִּיפְיוֹר עָשׂוּ בְּפַשְׁטוּת וְהִתְפַּלְּלוּ לְנִשְׁמָתָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִים. רֻבָּם הִסְתַּפְּקוּ בָּזֶה שֶׁהִקְדִּישׁוּ בְּזִכְרוֹנָם אֶת הָאִשָּׁה מָרַת רוֹלַנְד וְלָקְחוּ מִסַּחֲבוֹתֶיהָ וְעָשׂוּ לָהֶם שְׁיָרֵי קְדֻשָּׁה. הָעִיר מִצִּדָּהּ, בִּרְצוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְפִי רוּחַ הַבְּתוּלָה, תָּרְמָה סֵפֶר תְּפִלוֹת צִבּוּרִי וְקָבְעָה אוֹתוֹ עַל יַד אֶשְׁנַב הַתָּא, כְּדֵי שֶׁעוֹבְרִים וְשָׁבִים יַעַמְדוּ כָּאן לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה וְיַעֲלוּ עַל לִבָּם לְחוֹנֵן בְּמַתְּנַת יָד אֶת בַּעֲלוֹת הַתְּשׁוּבָה, הֲלֹא הֵן יוֹרְשׁוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה מָרַת רוֹלַנְד הַיּוֹשְׁבוֹת בַּתָּא וּמְצַפּוֹת בְּרָעָב וּבְחֹסֶר כֹּל לְחַסְדֵי הַבְּרִיּוֹת.

אַגַּב, בִּימֵי הַבֵּינַיִם הָיוּ מְעָרוֹת קְבָרִים כָּאֵלֶּה שְׁכִיחוֹת לְמַדַּי בֶּעָרִים. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת – בִּרְחוֹב הוֹמֶה בְּיוֹתֵר, בְּלֵב שׁוּק הַמָּלֵא בְּיוֹתֵר תְּשׁוּאוֹת וַהֲמוֹן חַיִּים, מִתַּחַת לְפַרְסוֹת הַסּוּס וּמִתַּחַת לְאוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כִּבְיָכֹל – הָיוּ מוֹצְאִים מִין בּוֹּר אוֹ מְעָרָה, חוֹר סָתוּם בְּקִיר וּמְסֻיָּג בִּשְׂבָכָה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ קֶבֶר־מֵעֲמַקִּים לְאָדָם חַי הַשָּׁקוּעַ יוֹמָם וָלַיְלָה בִּתְפִלָּה וְנָדוֹן מֵרְצוֹנוֹ לְאֵבֶל וְלִתְשׁוּבָה עַד סוֹף יָמָיו. וּמִכָּל הָרַעְיוֹנוֹת, הַמִּתְעוֹרְרִים לְמַרְאֵה תָּא הַתְּשׁוּבָה הַנּוֹרָא, שֶׁהִנֵּהוּ מֵעֵין דָּבָר מְמֻצָּע בֵּין בַּיִת וּבֵין קֶבֶר, בֵּין חֲצַר־מֵתִים וּבֵין עִיר: – מִכָּל הָרַעְיוֹנוֹת, אוֹמֵר אֲנִי, הַמִּתְעוֹרְרִים לְמַרְאֵה בְּרִיחָה זוֹ שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִן הַבְּרִיּוֹת וְהוֹלֵךְ לִחְיוֹת אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו עִם הַמֵּתִים, מְנוֹרַת חַיִּים זוֹ הַמְּכַלָּה אֶת טִפּוֹת שַׁמְנָהּ הָאַחֲרוֹנוֹת בְּגֵיא צַלְמָוֶת, שְׂרִיד חַיִּים זֶה הַמִּתְלַקֵּחַ בְּתוֹךְ מְעָרָה, רוּחַ הַחַי וְהַקּוֹל וּתְפִלַּת הַתָּמִיד הַמִּסְתּוֹפְפִים בְּכוּךְ אֲבָנִים, הַפָּנִים הַנְּטוּיִם מוּל עוֹלָם אַחֵר, הָעַיִן הַמַּשְׁקִיפָה מוּל שֶׁמֶשׁ חֲדָשָׁה, הָאֹזֶן הַנִּצְמֶדֶת אֶל קִירוֹת קֶבֶר, – וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר: מִכָּל הָרַעְיוֹנוֹת הַמִּתְעוֹרְרִים לְמַרְאֵה נֶפֶשׁ אָדָם הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ גּוּף כָּזֶה, גּוּף אָדָם הֶעָצוּר בְּבוֹר כֶּלֶא כָּזֶה, יְלֵל תַּאֲנִיָּה שֶׁל נֶפֶשׁ הַמִּסְתַּגֶּפֶת תַּחַת לַחֵץ הַגּוּף וְהַצּוּר: – מִכָּל אֵלֶּה לֹא הֵבִין הֶהָמוֹן אַף קֻרְטוֹב אֶחָד. הַחֲסִידוּת שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם, הַמְמַעֶטֶת בְּהִתְחַכְּמוּת וּרְחוֹקָה לְגַמְרֵי מִפִּקְחוּת, לֹא רָאֲתָה בִּפְעֻלָּה דָתִית צְדָדִים מְרֻבִּים כָּאֵלֶּה. הִיא תָּפְסָה אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה כִּפְּשׁוּטָם. חָלְקָה לָהֶם כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה, הִשְׁתַּמְּשָׁה בָּהֶם בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, אֲבָל לֹא שָׂמָה לֵב לְעִנּוּיֵיהֶם וְנַפְשָׁה לֹא הָמְתָה אֲלֵיהֶם. מִזְּמָן לִזְמָן הֵבִיאָה לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה הַמִּסְכֵּן קְצָת מָזוֹן, הִתְבּוֹנְנָה דֶּרֶךְ הַחוֹר לִרְאוֹת אִם עוֹדֶנּוּ חַי, אֲבָל לֹא שָׂמָה לֵב לָדַעַת אֶת שְׁמוֹ וְלֹא יָדְעָה כִּמְעַט לְנָכוֹן אֶת מִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁהוּא שָׁרוּי בִּגְסִיסָה; וְאִם שָׁאַל אִישׁ זָר לַשֶּׁלֶד הַחַיָּה הַהוֹלֶכֶת וְנִרְקֶבֶת בִּמְאוּרָתָהּ, עָנוּ לוֹ הַשְּׁכֵנִים בְּפַשְׁטוּת, אִם בַּעַל הַתְּשׁוּבָה הָיָה גֶבֶר: “זֶהוּ מִתְבּוֹדֵד”; אוֹ אִם זֹאת הָיְתָה אִשָּׁה: “זוֹהִי מִתְבּוֹדֶדֶת”.

תְּפִיסַת הָאֲנָשִׁים הָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם פִּכְּחִית – לְלֹא רְגָשׁוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, לְלֹא הַגְזָמָה, לְלֹא זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא קָנָה לוֹ הַמִּיקְרוֹסְקוֹףּ עֲדַיִן שְׁלִיטָה בְּעוֹלַם הַחֹמֶר אוֹ בְּעוֹלַם הָרוּחַ. מִקְרֵי הֶסְגֵּר כָּאֵלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עוֹרְרוּ עִנְיָן רַב, אֵרְעוּ בֶּאֱמֶת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, בִּתְחוּם הֶעָרִים. בְּפָרִיס נִמְצְאוּ בְּמִסְפָּר רַב לְמַדַּי תָּאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מָקוֹם לִתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה; כֻּלָּם כִּמְעַט הָיוּ תְּפוּסִים עַל יְדֵי דַּיָּרִים. אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַכְּמָרִים לֹא דָּאֲגוּ בְּיוֹתֵר לְיִשּׁוּבָם שֶׁל הַתָּאִים, וְגָרְמוּ בָּזֶה לְהִתְרוֹפְפוּת הָאֱמוּנָה אֵצֶל הַמַּאֲמִינִים, וְכִי בַּתָּאִים הָרֵיקִים מִבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הָיוּ נוֹהֲגִים לְהוֹשִׁיב מְצֹרָעִים. הָיוּ עוֹד תָּאִים מִחוּץ לַתָּא שֶׁעַל כִּכַּר גְּרֶב – אֶחָד בְּמוֹנְפוֹקוֹן, אֶחָד בִּשְׂדֵה הַקְּבָרוֹת דֶּה־אִינוֹסֶן וְאֶחָד, – לֹא אֵדַע בָּרוּר בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְאִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה – בְּבֵית קְלִישׁוֹן; וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה תָּאִים נִמְצְאוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְאֵלֶּה שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם הִשְׁאִירוּ זֵכֶר בִּרְשֻׁמּוֹת. גַּם בְּרֹבַע הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיוּ קַיָּמִים תָּאֵי מִתְבּוֹדְדִים. עַל גִּבְעַת סֶן־גֶ’נוֹבֵבָה, בְּבוֹר מָלֵא זֶבֶל, יָשַׁב מִין אִיּוֹב שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשִׁים שָׁנָה פִּזֵּם אֶת שִׁבְעֵת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים שֶׁל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל שׁוּב לְאַחַר סִיּוּם כָּל מַחֲזוֹר וְנוֹשֵׂא גַם בְּלַיְלָה אֶת קוֹל זִמְרָתוֹ הַהוֹלֵךְ לַמֶּרְחַקִּים; וְאַף כַּיוֹם יֵשׁ שֶׁחוֹקֵר קַדְמוֹנִיּוֹת יְדַמֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל הַזֶּה מִדֵּי עָבְרוֹ בָּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “רְחוֹב הַבְּאֵר”.

נָשׁוּב אֶל הַתָּא אֲשֶׁר עַל כִּכַּר גְּרֶב וּנְצַיֵּן, כִּי כָּאן לֹא הָיָה מֵעוֹלָם מַחְסוֹר בְּבַעֲלוֹת תְּשׁוּבָה. לְאַחַר פְּטִירָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה מָרַת רוֹלַנְד לֹא קָרָה הַמִּקְרֶה כִּמְעַט, כִּי הַתָּא יַעֲמֹד רֵיק יוֹתֵר מִשָּׁנָה אוֹ שְׁנָתָיִם. רַבּוֹת הָיוּ הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה לְבַכּוֹת עַד יוֹם מוֹתָן אֶת הוֹרֵיהֶן אוֹ אֶת מַחְמַדֵּי נַפְשָׁן אוֹ אֶת חַטְאוֹת נְעוּרֵיהֶן. הַהֲלָצָה שֶׁל הַפָּרִיסָאִים, הַמְטַפֶּלֶת בְּכָל דָּבָר וַאֲפִילוּ בָּעִנְיָנִים הָרְחוֹקִים מִמֶּנָּה תַּכְלִית רִחוּק, מֻרְגָּל הָיָה בְּפִיהָ כִּי בֵּין הַקָּהָל הַזֶּה לֹא נִרְאוּ אַלְמָנוֹת אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.

כְּמִנְהַג הַזְּמָן הֶעֱלוּ עַל הַחוֹמָה כְּתֹבֶת בַּלָּשׁוֹן הָרוֹמָאִית, וְזוֹ סִפְּרָה לָעוֹבֵר וָשָׁב הַמֵּבִין רוֹמָאִית אֶת פֵּשֶׁר הַתָּא. מִנְהָג זֶה שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לִרְשֹׁם פָּסוּק קָצָר מֵעַל לְפֶתַח הַכְּנִיסָה, כְּדֵי לְבָאֵר אֶת עִנְיָן הַבַּיִת, נִתְקַיֵּם עַד לְאֶמְצַע הַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה. בְּטוֹרְוִיל אֲשֶׁר בְּצָרְפַת, מֵעַל שַׁעַר בֵּית־הַכֶּלֶא, הָיָה כָּתוּב: 'Sileto et spera92, בְּאִירְלַנְדִּיָּה, בְּאַרְמוֹן פּוֹרְטְסַקּוּ מֵעַל הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל מִתַּחַת לַשֶּׁלֶט: ''Forte scutum, salus ducum93; בְּאַנְגְלִיָה, בָּאַרְמוֹן הַנָּעִים אֲשֶׁר לָרוֹזְנִים לְבֵית קוּפֶר, עַל פְּנֵי פֶּתַח הַכְּנִיסָה הָרָאשִׁי: ''Tuum est94. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה כָּל בִּנְיָן וּבִנְיָן מַבִּיעַ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ.

וְכֵיוָן שֶׁלְּאוֹתוֹ תָּא אֲשֶׁר בִּצְרִיחַ רוֹלַנְד לֹא הָיְתָה דֶלֶת, לְפִיכָךְ חָרְטוּ מֵעַל הָאֶשְׁנָב בְּאוֹתָיוֹת גְּדוֹלוֹת אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת רוֹמָאִית:

TU, ORA95

וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה, כִּי הֲמוֹן הָעָם, שֶׁדַּעְתּוֹ הַבְּרִיאָה אֵינָהּ רוֹאָה אֶת הַדְּבָרִים אֶלָּא כִּפְשׁוּטָם, נָקַב לִמְאוּרָה חֲשֻׁכָּה וּמְזֹהָמָה זוֹ אֶת הַשֵּׁם וֹר צַלְמָוֶת96: פֵּרוּשׁ זֶה אֵין בּוֹ אוּלַי מִן הַתִּפְאֶרֶת שֶׁבַּפֵּרוּשׁ הָאַחֵר, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ בּוֹ מִן הַצִּיּוּרִיּוּת.


ג. מַעֲשֶׂה בְּעוּגָה שֶׁל תִּירָס    🔗

בִּתְקוּפָה זוֹ, בָּהּ אֵרַע סִפּוּרֵנוּ, הָיָה הַתָּא שֶׁבִּצְרִיחַ רוֹלַנְד תָּפוּס עַל יְדֵי דַיָּר. וְאִם הַקּוֹרֵא רוֹצֶה לָדַעַת מִי הוּא אוֹתוֹ דַיָּר, אֵין לוֹ אֶלָּא לְהַטּוֹת אֹזֶן לְשִׂיחַת הַנָּשִׁים הַכְּשֵׁרוֹת שֶׁבָּאוּ בְּרֶגַע זֶה, מִדֵּי הַבִּיטֵנוּ אֶל צְרִיחַ רוֹלַנְד, בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מֵאַרְמוֹן שַׁטְלֶה וְשָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶן לְאֹרֶךְ הַנָּהָר לְמַעַן הַגִּיעַ אֶל כִּכַּר גְּרֶב.

שְׁתַּיִם מִן הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ לְבוּשׁוֹת כְּדֶ