רקע
דב סדן
מאמר י: בין רומן לנובילה

דרכו של צמד־מושגים, ביחוד אם הוא נתפס כדבר וניגודו, כשהוא נגלה כענין לבירור ומחלוקת בדפי־עתונים וכתבי־עת, הוא משוטט בהם שעה ארוכה ביותר. צא וראה, כמה ויכוחים נכרכו לצרור־המושגים – אם להביא קצת דוגמאות, מעט מהרבה, משטחים שונים – ציביליזציה ותרבות, אורגניות ומיכניות, סטטיקה ודינַמיקה, תנועה והסתדרות, משבר סטרוקטורלי ומשבר קוניונקטורלי וכדומה. עתה מהלך בדפי כתבי־העת שלנו הצמד: רומן ונובילה, ומשרטט את דרכו הרחבה ושביליו הצרים בויכוח רב־מאמרים. קראתי את כולם, והצד השוה שבהם קביעת מחיצה, בין הרומן והנובילה. לא הרי המחיצה שקובע סופר אחד כהרי המחיצה שקובע סופר אחר, אבל שיעורה כמעט שוה, והוא שיעור של ריחוק ראוי, הגון, גדול. יעקב פיכמן מוצאו בערך־האמנות השונה שבין שני דרכי־כתיבה, והנובילה עדיפה; א. קריב מוצאו במידת־הטיפול השונה, לרוחב ולעומק, באדם ומסלול־גורלו, והרומן עדיף; צבי ווֹיסלבסקי מאיר את השוני, אבי המחיצה והמרחק, לאור הפילוסופיה והסוציולוגיה, וכאילו מראנו תהליכי־צמיחה שונים, המעמידים גידולים שונים.


 

ב    🔗

דברים אלה ושכמותם, שנראו לי מחוטבים, ככל שהם כלולים בעיונים, בהסבר, בתיאוריה, כאילו נתפוררו לעיני, כשניסיתי לראות את המחיצה הגדולה לא ביצירה, שהיא הפרי, אלא ביוצר, שהוא השורש. נזכרתי ימי־נעורי שהיו ימי פגישה ראשונה עם סיפור ומסַפרים, והיא פגישה עם ספרות־הפולנים, ולא ידעתי מה אעשה, למשל, בבולסלב פרוס שנתן רומנים כ“פרעה” “בובות”, “עמדה” מכאן ונובילות כ“חזיה”, “מיכאלקו”, “אנטֶק” מכאן, או בהנריק שנקיביץ שנתן רומנים כ“באש ובחרב”, “קווֹ ואדיס”, “משפחת פולאניֶצקי” מכאן ונובילות כ“יאנקו הנַגן”, “בארטֶק המנצח”, “המגדלוראי” מכאן, או בעליזה אוזֶ’שקו שנתנה רומן כ“מאיר יוזפוביץ” מכאן ונובילה כ“סבתא” מכאן, ואני קראתי דברים אלה ואלה וההתרשמות הראשונה הקנתני הרגשת־אחדות בשורש, שרשו של היוצר האחד. היא ההתרשמות שנעשתה כבת־לוָיה גם במאורות השונים בשמי־הסיפור של עמים אחרים ועמנו בכללם. ובאמת, מה מועילתני התיאוריה, האומרת לי להפריד בין הדבקים ולבקש להם מקורי־גידול שונים ואני אין בי אפשרות לעשות כן, אפילו כשאני קורא בבאלזאק, אביר־הרומניסטים, את “אבא גוריו” מכאן ואת “גובסק” מכאן. ובכוונה אני מדבר בזה, שכן א. קריב רואה את בעל־הרומן כמטפל בגורלו של הגיבור מראשית עד אחרית ואילו את בעל־הנובילה כמוצאו באמצע הדרך ומניחו באמצע הדרך וכאן לפנינו דוגמה, ודווקא בבאלזאק הנבלט כמופת לטיפול השלם, שדמותו של גובסק המַלוה־בריבית הזקן, שהרומן נוהג בה אב חורג ואינו מניח לה אלא גילוי אֶפיזודי, באה על תיקונה ומילואה בנובילה, כל־שכן כשאני קורא בטולסטוי את “התחיה” מכאן ואת “מותו של איוַם איליץ” מכאן, או בדוסטויֶבסקי את “החטא וענשו” מכאן ואת “המשחק” מכאן, או בתומַס מַן את ה“בוֹדנברוּקים” מכאן ואת “המוות בוֶנציה” מכאן, או בואסרמן את “יהודי צירנדורף” מכאן ואת סיפורי “ראי הזהב” מכאן, או בברנר את “שכול וכשלון” מכאן ואת “המוצא” מכאן, או בראובני את “האניות האחרונות” מכאן ואת “ליד הקיר” מכאן או בעגנון את “סיפור פשוט” מכאן ואת “עובדיה בעל מום” מכאן, או בברש את “אהבה זרה” מכאן או “ערים אוהבות” מכאן או בהזז את “בישוב של יער” מכאן ואת “שלולית גנוזה” מכאן, וכדומה**. **


 

ג    🔗

והרי במקרים אלה ודומיהם – והם, חוששני, כובשים רוב מצע בתולדות הסיפור ניטעת בנו הוַדאות של אישיות אחת, נפש אחת, כשמקור־הכתיבה האחד הוא עיקר ואילו סוגי־הכתיבה השונים טפל, ומה מועילתנו התיאוריה? לא בתחום של יגדיל תורה ויאדיר, אלא בתחום של ממש, למעשה?

[ו' תמוז תרצ"ט]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51493 יצירות מאת 2814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!